ספר מקראות ישראל.pdf

‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬פתח דבר‬ ‫‪ .2‬הקדמה ורציונאל‬ ‫‪ .3‬מסמכי יסוד‬ ‫ מגילת העצמאות‬‫ רוח צה "ל‬‫ יעוד ויחוד‬‫‪ .4‬שער ראשון‪ -‬תולדות עם ישראל‬ ‫‪ .1.4‬פתיחה‬ ‫‪ .2.4‬העת העתיקה‬ ‫‪ .1.2.4‬ראשיתו של העם היהודי‬ ‫‪ .2.2.4‬תקופת ההתנחלות והשופטים‬ ‫‪.3.2.4‬תקופת המלוכה‬ ‫‪.4.2.4‬חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל‬ ‫‪.5.2.4‬שיבת ציון‬ ‫‪ .6.2.4‬השלטון ההלניסטי והמרד החשמונאי‬ ‫‪.7.2.4‬השושלת החשמונאית ‪ ,‬הכיבוש הרומאי ומלכות הורדוס‬ ‫‪.8.2.4‬חורבן בית שני‬ ‫‪.9.2.4‬תקופת יבנה‬ ‫‪ .01.2.4‬מרד בר‪-‬כוכבא‬ ‫‪ .11.2.4‬תקופת ר' יהודה הנשיא וחתימת המשנה‬ ‫‪ .21.2.4‬תקופת התלמוד והתהוות מרכז בבל‬ ‫‪ .31.2.4‬תקופת הגאונים‬ ‫‪ .3.4‬ימי הביניים וראשית העת החדשה‬ ‫‪ .1.3.4‬תקופת הראשונים‬ ‫‪ .1.1.3.4‬הרמב"ם‬ ‫‪ .2.1.3.4‬רש"י‬ ‫‪ .2.3.4‬תור הזהב וגירוש ספרד‬ ‫‪.3.3.4‬צפת כמרכז רוחני‬ ‫‪ .4.3.4‬שבתאי צבי ותנועת השבתאות‬ ‫‪ .5.3.4‬תנועת החסידות וההתנגדות לה‬ ‫‪ .4.4‬תפוצות ישראל‬ ‫‪ .1.4.4‬פתיחה‬ ‫‪ .2.4.4‬יהדות מזרח אירופה וברית המועצות‬ ‫‪ .3.4.4‬יהדות מערב אירופה וצפון אמריקה‬

‫‪1‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .4.4.4‬יהדות ארצות האסלאם‬ ‫‪ .5.4.4‬יהודי אתיופיה‬ ‫‪ .5.4‬סיכום‬ ‫‪ .5‬שער שני‪ -‬התנועה הציונית‬ ‫‪ .1.5‬פתיחה‪ :‬היהודי אל מול אתגרי העת החדשה‬ ‫‪ .2.5‬מבשרי הציונות‬ ‫‪ .3.5‬תנועת "חיבת ציון "‬ ‫‪ .4.5‬בנימין זאב הרצל והקמת התנועה הציונית‬ ‫‪ .5.5‬זרמים בתנועה הציונית‬ ‫‪.1.5.5‬ציונות מדינית ‪ ,‬ציונות מעשית וציונות סינתטית‬ ‫‪.2.5.5‬ציונות רוחנית‬ ‫‪.3.5.5‬ציונות דתית‬ ‫‪.4.5.5‬ציונות סוציאליסטית‬ ‫‪ .6.5‬סיכום‬ ‫‪ .6‬שער שלישי‪ -‬הישוב העברי והמדינה שבדרך‬ ‫‪ .1.6‬פתיחה‪ :‬ארץ ישראל בין חדש לישן‬ ‫‪ .2.6‬הישוב הישן ‪ :‬מאפיינים מרכזיים‬ ‫‪ .3.6‬ראשיתו של השינוי‬ ‫‪ .4.6‬העלייה הראשונה‬ ‫‪ .5.6‬העלייה השנייה‬ ‫‪ .6.6‬תחיית השפה העברית‬ ‫‪ .7.6‬היישוב אל מול מלחמת העולם הראשונה‬ ‫‪ .8.6‬הישוב היהודי ושלטונות המנדט הבריטי ‪ :‬משיתוף פעולה למאבק‬ ‫‪ .9.6‬העליות לארץ בתקופת המנ דט הבריטי‬ ‫‪.1.9.6‬העלייה השלישית‬ ‫‪.2.9.6‬העלייה הרביעית‬ ‫‪.3.9.6‬העלייה החמישית‬ ‫‪ .01.6‬הישוב היהודי בארץ אל‪ -‬מול מלחמת העולם השנייה והשואה‬ ‫‪ .11.6‬לקראת המדינה ‪ :‬הדרך אל הכרזת העצמאות‬ ‫‪ .21.6‬הולדתו של הסכסוך הישראלי ‪-‬ערבי (תקופת המאורעות)‬ ‫‪ .1.21.6‬פרוץ הסכסוך‬ ‫‪ .2.21.6‬מאורעות תר "פ‪-‬תרפ"א וקרב תל‪-‬חי‬ ‫‪ .1.2.21.6‬קרב תל‪-‬חי‬ ‫‪ .2.2.21.6‬מאורעות תר "פ‬ ‫‪ .3.2.21.6‬מאורעות תרפ "א‬ ‫‪ .3.21.6‬מאורעות תרפ "ט‬

‫‪2‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .4.21.6‬מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט ( המרד הערבי הגדול)‬ ‫‪ .31.6‬התפתחות כוח המגן העברי‬ ‫‪ .1.31.6‬במלחמת העולם הראשונה‬ ‫‪ .1.1.31.6‬ניל"י‬ ‫‪ .2.1.31.6‬הגדודים העבריים‬ ‫‪ .2.31.6‬ארגוני השמירה‬ ‫‪ .1.2.31.6‬בר‪-‬גיורא‬ ‫‪ .2.2.31.6‬השומר‬ ‫‪ .3.31.6‬ארגוני המחתרות‬ ‫‪ .1.3.31.6‬ההגנה‬ ‫‪ .1.1.3.31.6‬פלמ"ח‬ ‫‪ .2.3.31.6‬האצ"ל‬ ‫‪ .3.3.31.6‬הלח"י‬ ‫‪ .4.31.6‬התגייסות היישוב במלחמת העולם השנייה‬ ‫‪ .5.31.6‬הקמת צה "ל‬ ‫‪ .7‬שער רביעי‪ -‬השואה‬ ‫‪ .1.7‬פתיחה‪ :‬העם היהודי בגלות בין שגשוג לשקיעה‬ ‫‪ .2.7‬עלייתו של המשטר הנאצי ורדיפת היהודים בגרמניה‬ ‫‪ .1.2.7‬דרכה של המפלגה הנאצית לשלטון‬ ‫‪ .2.2.7‬תורת הגזע והיהודים ‪ :‬מתיאוריה למעשה‬ ‫‪ .1.2.2.7‬חרם ודחיקה מתפקידים ציבוריים‬ ‫‪ .2.2.2.7‬חוקי נירנברג‬ ‫‪ .3.2.2.7‬טרור ורדיפה‬ ‫‪ .4.2.2.7‬ניסיונות ההגירה‬ ‫‪ .3.7‬ההודים בשלביה הראשונים של במהלך מלחמת העולם השנייה‬ ‫‪ .1.3.7‬פרוץ המלחמה ואיגרת הבזק של היידריך‬ ‫‪.2.3.7‬הקמת הגטאות והחיים בגטו‬ ‫‪" .4.7‬הפתרון הסופי "‬ ‫‪ .1.4.7‬רצח היהודים במבצע ברברוסה‬ ‫‪ .2.4.7‬וועידת ואנזה ומבצע ריינהרד‬ ‫‪ .3.4.7‬הקמת אושוויץ והשמדת יהדות אירופה‬ ‫‪ .5.7‬הצלה והתנגדות‬ ‫‪.1.5.7‬חסידי אומות העולם‬ ‫‪ .2.5.7‬ניסיונות הצלה‬ ‫‪.3.5.7‬התנגדות‪ :‬המרידה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬ ‫‪ .6.7‬עם תום המלחמה‬

‫‪3‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .1.6.7‬שארית הפליטה והחזרה לחיים‬ ‫‪.2.6.7‬משפטי נירנברג‬ ‫‪ .7.7‬השואה ומדינת ישראל‬ ‫‪.1.7.7‬משפט קסטנר‬ ‫‪.2.7.7‬הקמת יד ושם‬ ‫‪.3.7.7‬הסכם השילומים‬ ‫‪.4.7.7‬משפט אייכמן‬ ‫‪ .8.7‬סיכום‬ ‫‪ .8‬שער חמישי‪ -‬מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪ .1.8‬פתיחה‪ :‬מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪ .2.8‬יסודות המשטר הדמוקרטי‬ ‫‪.1.2.8‬הרשות המחוקקת ‪ :‬כנסת ישראל‬ ‫‪.2.2.8‬הרשות המבצעת ‪ :‬הממשלה‬ ‫‪.3.2.8‬הרשות השופטת ‪ :‬בתי המשפט‬ ‫‪ .4.2.8‬האזרח במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪.5.2.8‬צה"ל צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪.6.2.8‬החייל בצה "ל‪ ,‬צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪ .3.8‬סמלים לאומיים‬ ‫‪ .1.3.8‬סמל המדינה‬ ‫‪ .2.3.8‬דגל המדינה‬ ‫‪.3.3.8‬המנון המדינה‬ ‫‪ .4.8‬מוסדות מרכזיים‬ ‫‪ .1.4.8‬נשיא המדינה‬ ‫‪ .2.4.8‬מבקר המדינה‬ ‫‪ .3.4.8‬הרבנות הראשית לישראל‬ ‫‪ .4.4.8‬בנק ישראל‬ ‫‪.5.4.8‬המוסדות הציוניים‬ ‫‪ .5.8‬חוקים ומסמכים מכוננים‬ ‫‪.1.5.8‬חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬ ‫‪.2.5.8‬חוק יסוד ‪ :‬ירושלים בירת ישראל‬ ‫‪.3.5.8‬חוק השבות‬ ‫‪.4.5.8‬חוק שירות הביטחון‬ ‫‪.5.5.8‬מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‬ ‫‪ .6.8‬סיכום‬ ‫‪ .9‬שער שישי‪ -‬החברה הישראלית‬ ‫‪ .1.9‬פתיחה‪ :‬מחברה יישובית לחברה ממלכתית ‪ -‬יש לכתוב פתיח חדש‬

‫‪4‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .2.9‬עלייה וקליטה‬ ‫‪.1.2.9‬העלייה ההמונית (שנות החמישים )‬ ‫‪" .2.2.9‬שלח את עמי " (שנות השבעים )‬ ‫‪.3.2.9‬העלייה מאתיופיה (שנות השמונים והתשעים )‬ ‫‪.4.2.9‬העלייה מרוסיה (שנות התשעים )‬ ‫‪ .3.9‬מיעוטים במדינת ישראל‬ ‫‪ .1.3.9‬פתיחה‬ ‫‪ .2.3.9‬דרוזים‬ ‫‪.3.3.9‬מוסלמים‬ ‫‪.4.3.9‬נוצרים‬ ‫‪ .4.9‬מוקדי מתיחות ודיון בחברה הישראלית‬ ‫‪.1.4.9‬המתח החברתי‪ -‬כלכלי‬ ‫ואדי סאליב‬ ‫הפנתרים השחורים‬ ‫‪.2.4.9‬המתח הדתי‬ ‫המשבר הפוליטי בסוגיית "מיהו יהודי "? והמשאל בקרב חכמי ישראל‬ ‫פרשת "האח דניאל "‬ ‫פרשת שליט והתיקון בחוק השבות‬ ‫‪.3.4.9‬המתח הפוליטי ‪ :‬בין ימין ושמאל‬ ‫‪.4.4.9‬המתח בין יונים וניצים ‪ :‬תהליך השלום‬ ‫הסכם השלום עם מצריים‬ ‫תהליך מדריד‬ ‫תהליך אוסלו‬ ‫הסכם השלום עם ירדן‬ ‫תוכנית ההתנתקות‬ ‫‪.5.4.9‬המתח בין ביטחון ‪ ,‬חברה ודמוקרטיה‬ ‫עסק הביש‬ ‫פרשת קו ‪200‬‬ ‫מלחמת המפרץ‬ ‫‪ .6.4.9‬המתח בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי‬ ‫הטבח בכפר קאסם‬ ‫יום האדמה‬ ‫אירועי אוקטובר וועדת אור‬ ‫‪ .5.9‬סיכום‬ ‫‪ .01‬שער שביעי‪ -‬ביטחון ישראל‬ ‫‪ .1.01‬פתיחה‬ ‫‪ .2.01‬מלחמות ומבצעי צה "ל‬

‫‪5‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .1.2.01‬מלחמת העצמאות‬ ‫‪ .2.2.01‬פעולות התגמול‬ ‫‪ .3.2.01‬מלחמת סיני (מבצע קדש )‬ ‫‪ .4.2.01‬מלחמת ששת‪ -‬הימים‬ ‫‪ .5.2.01‬מלחמת ההתשה‬ ‫‪ .6.2.01‬מלחמת יום הכיפורים‬ ‫‪ .7.2.01‬מבצע "יונתן" ( כדור הרעם)‬ ‫‪ .8.2.01‬מבצע "ליטאני"‬ ‫‪ .9.2.01‬מלחמת שלום הגליל‬ ‫‪ .01.2.01‬האינתיפאדה הראשונה‬ ‫‪ .11.2.01‬אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה )‬ ‫‪ .21.2.01‬מלחמת לבנון השנייה‬ ‫‪ .31.2.01‬מבצע "עופרת יצוקה "‬ ‫‪ .41.2.01‬מבצע "צוק איתן "‬ ‫‪ .3.01‬סיכום‬ ‫‪ .11‬נספחים‬ ‫ לוח השנה העברי‪ -‬ישראלי‬‫ נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלות ורמטכ "לים‬‫‪ -‬מפת ארץ ישראל ומפת גבולות‬

‫‪6‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫פתח דבר‬ ‫"מקראות ישראל" מבטאות את הזיקה שבין המורשת והמסורת לבין משמעות היותנו צבא העם‬ ‫במדינה יהודית ודמוקרטית ‪ .‬נטבע בהן חלק קטן מהמארג התרבותי הייחודי של החברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬והן מהוות תשתית ידע חיונית לכל קצין בצבא ההגנה לישראל‪.‬‬ ‫זהותו של אדם נעה בין שני קצותיו של ציר הזמן‪ ,‬הקו המתפתל של שרשרת הדורות‪ .‬קצהו‬ ‫האחד מזכיר לכל אדם כי הוא חוליה בתהליך משמעותי וגדול ממנו‪ ,‬שהחל שנים לפני היוולדו‬ ‫ויימשך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬שנים רבות לאחר לכתו‪ .‬השני‪ ,‬הינו ציר המציאות הנוכחית‪ ,‬שהוא חווה‬ ‫במהלך חייו‪ :‬הגורמים שהשפיעו על עיצובו בסביבה בה הוא חי‪ ,‬מרכיבי אישיותו כמו גם הידע‬ ‫שצבר‪ .‬אין אנו יכולים לצפות את העתיד אך אנו יכולים להשפיע עליו על‪-‬ידי עיצוב ההווה‪.‬‬ ‫היות קצין משמעו להוביל ולהנהיג‪ ,‬להוות דוגמה ומופת לחיילים ולחיילות‪ .‬מפקדי צה"ל‪,‬‬ ‫במעשיהם ובערכיהם‪ ,‬מחויבים לכך בפני פקודיהם ולמען החברה ממנה יצאו ואליה ישובו‪ .‬היות‬ ‫קצין משמעו לקבל את ההחלטה הנכונה בתנאי לחץ ואי ודאות ליזום ולקחת אחריות‪ .‬לכל אלו‬ ‫נדרש אמנם ידע מקצועי‪ ,‬אך בה בעת חשוב שהקצין ישאב את סמכותו ממקורות כוח נוספים‪:‬‬ ‫תהליכי העבר‪ ,‬לרבות תולדותיהם המופלאים של עם ישראל והמדינה‪ ,‬הרכבה הייחודי של‬ ‫החברה הישראלית ונכסי צאן ברזל התרבותיים שלה‪ ,‬כמו גם התהליכים הדמוקרטים של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬אלו ירחיבו את בסיס הידע שלו‪ ,‬יעמיקו את השקפת עולמו ויסייעו לו בתהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות כמו גם בשיח החינוכי עם פקודיו‪ .‬ידיעת העבר‪ ,‬והבנת ההתרחשויות בהווה הן תשתית‬ ‫איתנה להיערכותו ומוכנותו של הקצין להתמודד עם אתגרי העתיד‪.‬‬ ‫אמר המשורר‪" :‬האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"‪( .‬שאול טשרניחובסקי) ואכן‪ ,‬כל אשר לנו‬ ‫כחברה וכעם נטוע כאן‪ ,‬בנופי הארץ הזו‪ :‬מכמיהת הדורות הקודמים להגיע אליה‪ ,‬לגאול‬ ‫ולהיגאל בה‪ ,‬ועד לימינו אלה בהם‪ ,‬אתם דור ההווה והעתיד מממשים בפועל את השמירה על‬ ‫הקיים בהגנה על גבולותיה‪.‬‬ ‫מונח לפניך‪ ,‬הצוער‪ -‬הקצין לעתיד‪ ,‬לקט עיוני‪ ,‬שמהווה תשתית ידע חיוני‪ ,‬שנועד לחזק את‬ ‫עולמך הרוחני ובעיקר לסייע לך בעיצוב זהותך כקצין בצבא ההגנה לישראל‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬

‫מפקד בית הספר לקצינים‬

‫קצין החינוך והנוער הראשי‬

‫‪7‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫צוער יקר‪,‬‬ ‫חוברת זו נועדה ללוות אותך בשלב הראשון של תהליך הקצונה בצה‬ ‫ולהכין אותך אל מבחני הכניסה של בית הספר לקצינים‬

‫"ל‬

‫(בה"ד ‪ )1‬בתחום‬

‫החינוך‪.‬‬ ‫מבנה ה חוברת נשען על מגילת העצמאות וכל אחד משערי ה נפתח בציטוט‬ ‫ממנה‪ .‬הבחירה במסמך זה איננה מקרית ‪ .‬מגילת העצמאות מייצגת את‬ ‫החלומות והתקוות של מייסדי המדינה היא כוללת בתוכה את הבסיס‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי להקמת המדינה לצידם של עקרונותיה של‬

‫את כל הצידה שצריך להכין‬ ‫וכל הצבעים שצריך להבחין‬ ‫וכל השירים שהיו לרוחי‬ ‫לקחתי עימי אל הדרך‪.‬‬ ‫האם בשבילים שארצה לנסות‬ ‫וגם האמת שארצה לכסות‬ ‫וכל השגיאות שארצה לעשות‪,‬‬ ‫יבואו עימי אל הדרך?‬

‫המדינה החדשה ‪ .‬היכרות עם המגילה חשובה ‪ ,‬על כן ‪ ,‬לכל אזרח ישראלי‬ ‫עכשיו כשלפתע נפתחת הדלת‬ ‫מולי המרחק והרוח מושכת‬ ‫ואני בפתח עומד‪ ,‬ועומד –‬ ‫באיזו רגל אתחיל ללכת?‬

‫ועל אחת כמה וכמה ל קצין לעתיד בצה "ל‪.‬‬

‫השער הראשון בחוברת עוסק בסיפורו ההיסטורי של העם היהודי‬

‫(יהודה עמיחי )‬

‫‪,‬‬

‫ובבסיסו עומדת ההנחה כי היכרות עם העבר הל אומי ועם המורשת ההיסטורית של קהילות ישראל ‪ ,‬חיונית לשם‬ ‫הבנת ההווה ולשם פיתוחו של העתיד ‪ .‬השער השני עוסק בסיפורה של התנועה הציונית ‪ ,‬ומטרתו להעמיק את‬ ‫ההיכרות עם המהפכה הרעיונית שהובילה להקמתה של מדינת ישראל‬ ‫הקודם ומבקש לעמוד על ראש‬

‫‪ .‬השער השלישי מהווה המשך לשער‬

‫יתו של היישוב העברי בארץ ועל האופן בו נוצרה בה התשתית המוסדית‬

‫החברתית והביטחונית לכינונה של המדינה‬

‫‪ .‬השער הרביעי עוסק בשואה‪ ,‬אחד האירועים הטראומטיים ‪,‬‬

‫המעצבים והמשמעותיים ביותר בעת החדשה המשפיע באופן עמוק על החברה הישראלית‬ ‫מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫‪,‬‬

‫עוסק במבנה ובסמלים של מדינת ישראל‬

‫לרשויותיה ולמוסדותיה ומתייחס אל משמעות היותו של צה‬

‫‪ .‬השער החמישי ‪-‬‬ ‫‪ ,‬כולל סקירה ביחס‬

‫"ל צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטי ת; השער‬

‫השישי "החברה הישראלית "‪ ,‬פותח בתיאור תהליך קיבוץ הגלויות והקליטה ההמונית בעשורים הראשונים‬ ‫להקמת המדינה ‪ ,‬ממשיך בסקירתם של המיעוטים החיים בישראל ומסיים‬

‫בבחינתם של מספר מוקדי מתיחות‬

‫ודיון בחברה הישראלית ‪ .‬מטרתו של פרק זה היא להעמיק את היכרותך ‪ ,‬כקצין לעתיד‪ ,‬עם שורשיך ועם התרבות‬ ‫ממנה מגיעים חייליך ‪ .‬השער השביעי‪ -‬עוסק בביטחון ישראל ‪ .‬הוא נפתח בסקירה‬

‫על התהוות הסכסוך‬

‫הישראלי‪ -‬ערבי ו ממשיך בסקירתן של מלחמות ישראל ומספר מבצעים נוספים ‪ .‬ההיכרות עם תכניו של פרק זה‬ ‫הכרחית לשם הבנת המציאות המדינית‬

‫ביטחו נית בעת הזו ולשם היכרות עם מורשת הקרב של צה‬

‫"ל‪ .‬בנוסף‬

‫מצורפים ‪ -‬סקירת מועדים מרכזיים בלוח השנה העברי‪ -‬ישראלי; סקירת נשיאים ‪ ,‬ראשי ממשלה וראשי המטה‬ ‫הכללי במדינת ישראל ומפת ארץ ישראל בחלוקה לחבלי ארץ וסימון גבולות ‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫החוברת נכתבה מתוך מגמה להעשיר את עולמו של הלומד ‪ .‬מסיבה זו בחרנו לשבץ בספר ציטוטים ותמונות ‪ ,‬רבים‬ ‫ככל האפשר ‪ ,‬ושילבנו בו שאלות למחשבה שנועדו לספק זווית נוספת על הנושא הנידון‬

‫‪ .‬מטרתה הראשונית של‬

‫החוברת היא כמובן להנחיל ידע אך לצד זאת שאפנו לעודד אתכם לראות בתכניה לא רק רצף של "דברים שצריך‬ ‫לדעת"‪ ,‬אלא גם בסיס לדיון ‪ ,‬הזדמנות לנקוט עמדה ובעיקר הזמנה לחשיבה ‪.‬‬ ‫לצורך נוחות הקריאה נקבעו בחוברת סימנים מוסכמים ‪ :‬ציטוט יובא בכתב כזה ואילו השאלות לדיון יופיעו בתוך‬ ‫מסגרת ו בכתב כזה ‪ .‬הנושאים המרכזיים בכל עמוד בהם תתמקדנה השאלות במבחן יובאו בהדגשה‪ .‬לאורך‬ ‫החוברת משולבות הערות שוליים המתייחסות לאישים ‪ ,‬מושגים ומוסדות הנזכרים במהלך הטקסט ; הערות אלו‬ ‫אינן חלק מן החומר למבחן והן נועדו רק לסייע בביאור ולהרחיב את הטקסט הראשי‬

‫‪ .‬לימוד נכון של תכני‬

‫החוברת כולל קריאה ראשונית של הטקסט כולו ולאחריה חזרה תוך התמקדות ב נושאים ובמושגים המובאים‬ ‫בהדגשה‪ .‬חשוב לציין – לשם הצלחה במבחן נדרשת הבנה של ההקש ר ההיסטורי והחברתי הכולל ‪ .‬במבחן תדרשו‬ ‫לכתוב את מילותיו של ההמנון הלאומי‬

‫(המובא בחוברת)‪ ,‬להשלים מפה אילמת (המובאת ב חוברת) ופרט לכך‬

‫לענות על שאלות אמריקאיות המתייחסות לכלל תכניו של הספר‬

‫‪ .‬לתשומת לבכם ‪ :‬במבחן תדרשו לענות על‬

‫שאלות כלליות בלבד ועל נושאים העומדים במרכזו של הפרק‪.‬‬

‫אנו מקווים כי השימוש בחוברת יעשיר את עולמכם ‪ ,‬ירחיב את הידע שלכם ויסייע להצלחתכם במבחן ‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫אינטראקטיבית‬ ‫‪.‬‬ ‫* נבקש להסב את תשומת לבכם כי זוהי גרסת ביניים‪ .‬בעתיד הקרוב תופץ לומדה‬ ‫מנת שנוכל לתקנה‪.‬‬ ‫* במידה ונתקלתם בטעות במהלך הלימוד נבקשכם להסב את תשומת ליבו של סגל הפיקוד אליה על‪-‬‬

‫‪9‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער ראשון‪-‬‬ ‫תולדות עם ישראל‬ ‫"בארץ ישראל קם העם היהודי ‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית ‪ ,‬הדתית‬ ‫והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות ממלכתית ‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים‬ ‫וכלל‪ -‬אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי "‬ ‫(מתוך מגילת העצמאות )‬

‫תמונת שער הניצחון שהוקדש לטיטוס ברומא ועליו תבליט המציג תהלוכה של שבויים הנושאים מאוצרות‬ ‫המקדש החרב בירושלים ‪ .‬דמותה של המנורה הנמצאת במרכזו של התבליט משמשת כס מל המדינה‪.‬‬

‫‪ 1.1‬פתיחה‪" :‬עם שאינו יודע את עברו ‪"...‬‬ ‫אחת הפסקאות הראשונות במגילת העצמאות ‪ ,‬אותה ציטטנו לעיל ‪ ,‬מבקשת לקשור קשר מורכב בין העם היהודי ‪,‬‬ ‫ארץ ישראל ‪ ,‬המסורת היהודית ‪ ,‬מפעלי התרבות שהיא הולידה והתנועה הציונית ‪ .‬קשר מחומש זה שנראה לנו‬ ‫טבעי וכמעט מובן מאליו ‪ ,‬לא תמיד א פיין את העם היהודי והתנועה הציונית ‪ .‬חוקר הציונות ‪ ,‬אבי בראלי ‪ ,1‬מבקש‬ ‫להציג את אופייה הכפול של התנועה ‪ :‬מחד היא הייתה תנועה‬

‫"משמרת"‪ ,‬ששאפה לשמר את ערכי התרבות‬

‫היהודית גם בעידן מורכב של תמורות וצמיחה של תרבות לאומית חילונית‬

‫; אך מאידך היא הייתה תנועה‬

‫"מהפכנית" ש ביקשה לחולל מהפכה בחיי העם היהודי ולהשתית את הזהות היהודית על מרכיבים חדשים או‬ ‫מחודשים‪.‬‬ ‫כפל הפנים של התנועה הציונית בא לידי ביטוי באין ספור מישורים ‪ :‬המשורר הלאומי ‪ ,‬חיים נחמן ביאליק ‪ ,‬כתב‬ ‫את "ספר האגדה " בו ביקש לתאר ולהנגיש את העבר היהודי לקורא המודרני ‪ ;2‬ואילו שאול טשרניחובסקי בשירו ‪,‬‬ ‫"לנוכח פסל אפולו "‪ ,‬תיאר את ניתוקו של היהודי מ‬

‫ן העבר ואת המרידה בו ‪ .3‬האקדמיה לאמנות "בצלאל"‬

‫ביקשה לייצר ‪ ,‬בראשית המאה העשרים ‪ ,‬ביטוי מודרני לאמנות היהודית העתיקה ‪ ,‬והעלתה על נס את האמן‬ ‫היהודי הראשון ‪ ,‬בצלאל בן אורי ‪ ;4‬בעוד שרבות מיצ ירות האמנות שנוצרו בארץ ובהן ל דוגמה‪ ,‬היצירה "נמרוד"‬

‫‪ 1‬אבי בראלי (נולד‪ ,)1957 :‬מרצה באוניברסיטת בן‪ -‬גוריון; מתמקד במחקריו בהיסטוריה הפוליטית והרעיונית של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫‪ 2‬חיים נחמן ביאליק (‪ ,)1934 - 1873‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ועורך‪ .‬זכה לתואר "המשורר הלאומי " בשל תרומתו והשפעתו על התרבות היהודית‬ ‫המודרנית בעת החדשה ‪ .‬בשנת ‪ 1903‬כתב‪ ,‬יחד עם המשורר יהושע חנא רבינצקי ‪ ,‬את ספר האגדה ‪ ,‬ספר המאגד בתוכו מדרשים שונים מספרות‬ ‫חז"ל‪ ,‬המתורגמים ומעובדים עבור הקורא הישראלי המודרני ‪.‬‬ ‫‪ 3‬שאול טשרניחובסקי (‪ ,)1943-1875‬משורר ומתרגם עברי שהיה גם רופא במקצועו ‪ .‬יצירותיו מציגות השפעה של המורשת היהודית ‪ ,‬אך גם‬ ‫זיקה לתרבות יוון העתיקה ‪ ,‬כך לדוגמה‪ ,‬בשירו לנוכח פסל אפולו בו הוא מתאר את יחסיו המורכבים של "היהודי החדש " עם עברו‪.‬‬ ‫‪ 4‬בצלאל בן אורי על‪-‬פי שמות לא ‪ ,‬היה בצלאל בן אורי ‪ ,‬ראש מתכנני המשכן ו נכלל על בוניו‪ .‬דמותו המקראית של בצלאל בן אורי נחשבת לאמן‬ ‫והאדריכל היהודי הראשון ‪ .‬האקדמיה לאמנות בצלאל ‪ ,‬האקדמיה לאמנות בירושלים שהוקמה במהלך ימי העלייה השנייה (‪ ,)1906‬נקר את על‪-‬‬ ‫שמו‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫של הפסל יצחק דנציגר ‪ ,5‬מבקשות להעלות על נס את המרידה במסורת ואת החיבור לסביבה הג‬

‫יאוגרפית‪ .‬עולי‬

‫העלייה השנייה ביקשו לקרוע קרע בין עברם לבין ההווה החדש בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬הם נטשו את המסורת היהודית על‬ ‫מרכיביה הש ונים וחלקם אף לא ציינו את החגים ‪ ,‬ואולם הם למדו וטיילו יחד עם התנ "ך‪ ,‬סימנו במפת ארץ‪-‬‬ ‫ישראל אין‪ -‬ספור אתרים יהודיים קדומים ובחרו ליישוביהם שמות תנ "כיים‪.‬‬ ‫המורשת היהודית העתיקה מוסיפה ומשפיעה על מדינת ישראל בתחומים רבים ושונים גם כיום‬

‫‪ .‬יגאל אלון‬

‫‪6‬‬

‫ביטא את חשיבותה של המסורת באחד מן המשפטים המרכזיים המיוחסים לו ‪" :‬עם שאינו יודע את עברו ‪ ,‬ההווה שלו‬

‫דל ועתידו לוט בערפל "‪ .‬על‪-‬פיו‪ ,‬ההיכרות עם העבר היהודי היא תנאי הכרחי לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫בפרק זה אנו מבקשים לסקור בקצרה כמה מן האירועים המרכזיים בתולדו‬ ‫ובימי הביניים ‪ .‬סקירה זו אינה מקיפה והיא אינה מדעית באופייה‬

‫תיו של העם היהודי בעת העתיקה‬

‫– היא מסמנת מספר אירועים ותקופות‬

‫מרכזיים שנצרבו בזיכרון היהודי המשותף ומבקשת לתאר אותם בהתאם לזיכרון ולמסורת ‪.‬‬ ‫בסופו של השער ביקשנו גם להקדיש פרק לתיאורן של כמה מתפוצות ישראל‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה קולטת‬ ‫עלייה‪ ,‬למסורת ולמורשת שהביאו איתם העולים מהקהילות השונות שמור מקום מרכזי בעיצוב אופייה‬ ‫ותרבותה‪ .‬גם סקירה זו היא סקירה כללית בלבד והיא מבקשת להביא רק "טעימה " מן העושר התרבותי הרב של‬ ‫כל אחת מן הקהילות ‪ .‬כקצינים לעתיד בצה"ל ח שובה ההיכרות עם מורשתן של תפוצות ישראל לשם ההבנה של‬ ‫הרקע ממנו מגיעים חיילינו והמט ען התרבותי שהם נושאים ע מם‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫תפיסת "יעוד ויחוד"‪ ,‬קובעת כי "צה"ל אינו מגדיר 'יהדות' מהי או 'ישראליות' מהי‪ ,‬מקומן של שאלות אלו הוא‬ ‫'המגרש החברתי' ושם הן אמורות להידון ולהתברר‪ .‬יחד עם זאת צה"ל מסתמך על אירועים‪ ,‬מסורות‪ ,‬דעות‪ ,‬סמלים‬ ‫וטקסים שונים מתוך אוצר הזיכרון ההיסטורי היהודי‪ ,‬בכדי לגבש את הכרתם הלאומית של המשרתים בו"‪ .‬האם אתם‬ ‫רואים סתירה בין שני חלקי המשפט? כיצד ניתן ליישב אותה?‬

‫‪ 1.2‬העת העתיקה‬ ‫‪ 1.2.1‬ראשיתו של העם היהודי‬ ‫המחקר ההיסטורי באשר לראשיתו של העם היהודי אינו חד‪-‬‬ ‫ההסברים עולים בקנה אחד עם הסיפור‬

‫משמעי‪ .‬לא כל‬

‫המקראי ואף לא אחד מהם ניתן‬

‫להוכחה ברורה‪ .‬עובדה ודאית היא כי מזה דורות רבים ‪ ,‬מושפעים בני העם‬ ‫היהודי מסיפורי המקרא ‪ ,‬בעיקר בשל הערך המוסרי והערכי הנגזר מהם‬

‫‪.‬‬

‫ההסבר המסורתי הנשען על פסוקי המקרא ‪ ,‬מתאר את אברהם אבינו כאביו‬ ‫של העם היהודי‪ .‬אברהם נולד בארם‪ -‬נהריים‪ 7‬ובצו הא‪ -‬ל יצא למסלול נדודים ‪,‬‬ ‫בסופו הגיע אל ארץ‪ -‬ישראל שהובטחה לו ‪ .‬בארץ חווה א ברהם התמודדויות לא‬ ‫פשוטות‪ ,‬ולאחר שנים רבות נולדו לו שני בנים ‪ :‬ישמעאל ויצחק ‪ .‬יצחק ‪ ,‬בנה‬ ‫היחיד של שרה ‪ ,‬ירש את אביו ‪ ,‬נשא לאישה את רבקה ולזוג נולדו שני בנים ‪ :‬יעקב‬ ‫ועשיו‪ .‬יעקב (הנקרא גם ישראל ) ירש את אביו ‪ ,‬ומשנים‪ -‬עשר ילדיו שירדו‬

‫שנים עשר שבטי ישראל‪ .‬פסיפס על‬ ‫קיר בית הכנסת בגבעת מרדכי‪.‬‬

‫למצרים‪ ,‬נולדו והתהוו "בני ישראל "‪ .‬המבנה של בני‪ -‬ישראל הוא שבטי וכל אחד מן השבטים מבוסס על צאצאיו‬ ‫של אחד מבניו של יעקב ‪.‬‬ ‫‪ 5‬יצחק דנציגר (‪ )1977-1916‬פסל ואדריכל נוף ישראלי ‪ .‬דנציגר היה א חת הדמויות המרכזיות שהיו מזוהות עם הזרם הכנעני ‪ ,‬זרם תרבותי‪-‬‬ ‫אמנותי‪ -‬ספרותי ששאף לחדש את העבר "הכנעני " וליצור קשר עם עמי האזור על בסיס תרבות מקומית משותפת ‪ .‬נמרוד הוא אחת היצירות‬ ‫המרכזיות של תנועה זו ‪ .‬הפסל מתאר באופן הרואי את דמותו של נמרוד המקראי שהיא דמות של ילית למדי במסורת היהודית ‪.‬‬ ‫‪ 6‬יגאל אלון (‪ ,)1918-1980‬מפקד הפלמ"ח‪ ,‬מראשי תנועת העבודה ‪ ,‬חבר כנסת ושר ‪ .‬אלון נולד בכפר תבור והצטרף בגיל צעיר ל‪" -‬הגנה"‪ .‬במהלך‬ ‫רוב מלחמת העצמאות שימש כמפקד חזית הדרום ‪ .‬לאחר פרישתו מצה " ל הצטרף לפוליטיקה וכיהן כחבר כנסת מטעם מפ "ם‪ ,‬סגן ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬שר החינוך ושר החוץ ‪ .‬לאחר מלחמת ששת‪ -‬הימים הציע תכנית מדינית‪ -‬ביטחונית שכונתה תכנית אלון במסגרתה הציע למקד את‬ ‫ההתיישבות היהודית בכיסי‪ -‬שטח ריקים יחסית בעלי חשיבות ביטחונית ברחבי יהודה ושומרון ולהימנע מהתיישבות באזורים בעלי רוב ערבי ‪.‬‬ ‫‪ 7‬ארם נהריים‪ ,‬כינוי עתיק לאזור גאוגרפי שהשתרע ככל הנראה באזור הגבול הסורי‪ -‬טורקי‪ -‬עירקי‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫על פי המסורת ‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה של עבדות ‪ ,‬עם הופעתו של משה ‪ ,‬יצאו בני‪ -‬ישראל ממצרים למסע נדודים בן‬ ‫ארבעים שנה במדבר ‪ .‬במהלך נדודיהם קיבלו את התורה וחוו תהליך ארוך ומשמעותי של‬

‫מעבר מחיי עבדות‬

‫לחיים של עצמאות נפשית ורוחנית ומחיי נדודים להתיישבות של קבע ‪ .‬לאורך ההיסטוריה היהודית נלמדו סיפורי‬ ‫האבות כסיפורי מוסר ומופת ולאורם נבחנים סולמות ערכיים רבים כמו גם מערכות יחסים שונות בחיי הפרט‬ ‫והכלל‪.‬‬

‫‪ 1.2.2‬תקופת ההתנחלות והשופטים‬ ‫על‪-‬פי המקרא ‪ ,‬לאחר יציאת מצריים נדד עם ישראל ארבעים שנה במדבר בהנהגתו‬ ‫של משה ‪ .‬ערב הכניסה לארץ עובר מקל ההנהגה ליהושע בן נון ‪ ,‬בהנהגתו נכנס ו שבטי‬ ‫ישראל לארץ ור יכזו מאמץ אל מול מלכים וקבוצות שונות ש ביקשו להילחם בהם‪ .‬עם‬ ‫שוך הקרבות התיישב כל אחד מן השבטים בנחלה שנבחרה עבורו ‪ ,‬ומכאן ואילך ‪ ,‬החל‬ ‫בהתמודדות ביטחונית מקומית‪ .‬העדויות הארכ יאולוגיות מן התקופה (תקופת הברזל )‬ ‫בית ארבעת המרחבים‪.‬‬ ‫שרטוט‪ :‬זנגביל‪.‬‬

‫מלמדות על תנופה יישובית מסיבית במרחב‬

‫בהשוואה לתקופות קודמות ‪ .‬אחד‬

‫ממאפייני הבנייה בתקופת ההתנחלות הוא "בית ארבעת המרחבים" המכונה גם‬

‫"הבית הישראלי "‪ ,‬המבוסס על ארבעה חדרים המחולקים לפי שימושיהם (עבודה‪ ,‬בישול‪ ,‬שינה ואכילה )‪.‬‬ ‫אזורי ההתיישבות של השבטים השאירו את רישומם על חלק מן השמות והכינויים הג‬

‫יאוגרפיים המוכרים לנו‬

‫כיום‪ :‬החטיבות המרחביות של צה "ל באזור יהודה ושומרון (יהו דה‪ ,‬אפרים‪ ,‬מנשה‪ ,‬בנימין)‪ ,‬חלק משמותיהן של‬ ‫המועצות האזוריות ("מטה אשר "‪" ,‬מטה בנימין "‪" ,‬בני שמעון "‪" ,‬זבולון")‪ ,‬הכינוי "גוש דן " ביחס לאזור המרכז‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לאחר מותו של יהושע לא הצליחה הנהגה מרכזית חלופית‬

‫להתבסס ואת מקומו תפסו מנהיגים אזוריים שכונו‬

‫שופטים‪ .‬השופטים הצליחו לאחד כמה שבטים כלפי איומים כאלו או אחרים שנתגלעו מצד יושבי הארץ או מצד‬ ‫מדינות שכנות ‪ ,‬אך האיחוד היה קצר ימים וטקטי במהותו‬

‫‪ ,‬כפי שמסכם ספר שופטים ‪ַ ֻ " :‬בי ֻ ִָמים הָ הֵ ם ‪ֵ ,‬אין מֶ לֶ ְך‬

‫יש הַ י ֻ ׁ ָָשר ְ ֻב ֵעינָיו‪ ,‬יַעֲ ֶשה" (שופטים‪ ,‬יז‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫ְ ֻבי ְִש ָר ֵאל‪ִ :‬א ׁ‬

‫‪ 1.2.3‬תקופת המלוכה‬ ‫סיומה של תקופת השופטים מתואר בספר שמואל בסיפור הפתיחה על משכן שילה המנוהל בידי עלי הכהן ‪ .‬שילה‬ ‫הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בה חנה המשכן ‪ .8‬לאחר ההתנחלות וחלוקת הארץ לשבטים ‪ ,‬היא שימשה‬ ‫כמרכז מדיני ורוחני ‪ .‬עם מותו של עלי ובניו י רש שמואל את תפקיד ו‪ ,‬אך בעיות החוץ (מלחמה עם פלשתים )‬ ‫והפנים (בצורת ופרנסה ) לא פסקו ‪ .‬לעת זקנתו של שמואל פנה אליו העם בבקשה למנות מלך שיוכל לאחד את כלל‬ ‫השבטים ולהנהיג א ותו בעתיד ‪" :‬הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך ‪ .‬עתה‪ ,‬שימה לנו מלך לשופטנו ככל הגו יים"‬

‫(שמואל א‪ ,‬ח‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫למלכה הראשון של הארץ נבחר‬

‫שאול שהוביל את המלחמה בפלשתים ‪ ,‬ויצר מסד לשיתוף‬

‫ואתו החלה שושלת מלוכה רבת שנים ‪ .‬דוד בנה את‬ ‫פעולה בין שבטי העם ‪ .‬את שאול החליף דוד ִ‬ ‫בירתו בירושלים הנמצאת בין נחלתו של שבט יהודה ושבט בנימין ‪ ,‬ואינה שייכת לאף אחד מן‬ ‫השבטים‪ .‬ירושלים הפכה למרכז מדיני ורוחני חשוב ונבנו בה מוסדות השלטון השונים ‪ .‬על‪ -‬פי‬ ‫נבל המוצג בכניסה לעיר‪-‬דוד‬ ‫בירושלים‪ .‬הנבל זוהה עם דוד‬ ‫והפך לסמלו של האתר בו‬ ‫נשמרו שרידים המתוארכים‬ ‫לתקופת מלכותו‬

‫המסופר במקרא‪ ,‬ביקש דוד לבנות גם את בית המקדש אך נענה בסירוב מצד הא‪ -‬ל‪" :‬לא תבנה‬

‫בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת "‪( ,‬דברי הימים א ‪ ,‬כח‪ ,‬ג)‪ .‬כפי שנרמז בציטוט זה ‪,‬‬

‫‪ 8‬משכן הוא כינוי למקום הפולחן המרכזי שהקדים את בניית המקדש ושימש את בני ישראל בעת נדודיהם במדבר ובשנותיהם הראשונות‬ ‫בארץ‪ .‬לפי התנ" ך המשכן שרת את ישראל ‪ 480‬שנים‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לאורך תקופת מלכותו נערכו מספר מלחמות מרכזיות ‪ ,‬בסופן הצליח להרחיב את גבולות הממלכה ולייצב את‬ ‫המצב הביטחוני ‪.‬‬ ‫שלמה‪ ,‬בנו של דוד ‪ ,‬היה זה שבנה ‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬את בית המקדש‪ ,‬פיתח את הכלכלה ‪ ,‬המסחר ויחסי החוץ ‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת ‪ ,‬המקרא מבקר א ותו על שנכנע לחומרנות ולהשפעה תרבותית‪ -‬פוליטית חיצונית ‪ .‬הממלכה של דוד‬ ‫ושלמה המכונה "הממלכה המאוחדת "‪ ,‬לא האריכה ימים ‪ .‬לאחר מותו של שלמה התפלגה המ‬ ‫ממלכות‪ :‬ממלכת יהודה ובירתה נותרה ירושלים ‪ ,‬בה המשיכה לשלוט שושלתו של דוד‬

‫מלכה לשתי‬

‫בראשות נכדו רחבעם ;‬

‫וממלכת ישראל שקבעה את בירתה בשומרון (כיום‪ :‬סבסטיה ‪ ,)9‬בה שלט ו שושלות מלוכה שונות‪ .‬למרות הדמיון‬ ‫במוצא‪ ,‬בתרבות ובדת ‪ ,‬מתאר המקרא את שתי הממלכות כממלכות המתנהלות בנפרד ‪ ,‬ולעתים אף נאבקות זו‬ ‫בזו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 722‬לפני הספירה החריבה ממלכת אשור‬

‫‪10‬‬

‫את ממלכת ישראל והגלתה את תושבי ה אל אזור מסופוטמיה ‪.‬‬

‫זאת בהתאם לאסטרטגיה השלטונית שביקשה לייצר חילופי‬

‫אוכלוסין כערובה לשקט ביטחוני‪ .‬במקומם של‬

‫הישראלים הגולים ‪ ,‬יישבה אשור באזור ה שומרון עמים אחרים ‪ַ " :‬ויָֻבֵ א מֶ לֶ ְך‪ַ -‬א ֻׁשוֻר ִמ ֻ ָבבֶ ל ו ִֻמכֻ ו ָֻתה וֻמֵ ַע ֻוָא וֻמֵ חֲמָ ת‬

‫ו ְֻספַ ְר ַויִם‪ַ ,‬וי ֻ ׁ ֶֹשב ְ ֻב ָע ֵרי ׁש ְֹמרוֹ ן ֻ ַתחַ ת ְ ֻבנֵי י ְִש ָר ֵאל ; ַוי ֻ ְִר ׁש ֻו ֶאת‪ׁ -‬ש ְֹמרוֹ ן ַוי ֻ ְ ֵׁשב ֻו ְ ֻב ָע ֶריהָ " (מלכים ב יז ‪ ,‬כד)‪ .‬מכורח הנסיבות ברחו גם‬ ‫חלק מתושב י ממלכת ישראל אל ממלכת יהודה ‪ ,‬וירושלים הפכה שוב למרכז רוחני יחידי ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫ממלכת ישראל וממלכת יהודה היו שתי ממלכות שכנות והתושבים שהתגוררו בהן דברו את‬ ‫אותה השפה וקיימו תרבות ופולחן דומים – מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬נמשך לדעתכם קיומן הנפרד של‬ ‫הממלכות לאורך תקופה כה ארוכה? האם אתם מזהים קשר בין מצב זה לבין מצבים מן‬ ‫העת החדשה‪ ,‬כמו למשל הפיצול בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית?‬

‫‪ 1.2.4‬חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל‬ ‫מעמדה של יהודה נחלש משגבר כוח המעצמות באזור‬

‫‪ .‬לאורך ימי המלוכה פעלו ‪ ,‬במקביל לשליטים ‪ ,‬נביאים‬

‫ששימשו כיועצים‪ ,‬כמוכיחים בשער וכנושאי קול המוסר והצדק ; מאוחר יותר נאספו חלק מ דבריהם בספרי‬ ‫התנ"ך השונים ‪ .‬הנביאים לא חסכו את ביקורתם מאף אחד‬

‫‪ ,‬ובכלל זאת ‪ ,‬ממלכי יהודה ‪ .‬אחת מן הנבואות‬

‫המפורסמות בהקשר זה היא נבואתו של ישעיהו ביחס לשחיתות השלטונית ביהודה (ישעיהו‪ ,‬א‪ ,‬י‪ -‬כז)‪:‬‬ ‫"שמעו דבר ה' קציני סדום‪ ,‬האזינו תורת אלוקינו עם עמורה‪ .‬למה לי רוב זבחיכם? יאמר ה'‪ ...‬גם כי תרבו תפילה אינני‬ ‫שומע‪ ,‬ידיכם דמים מלאו‪ ...‬הסירו רוע מעלליכם מנגד ֵע י ַני‪ ,‬חידלו הרע‪ .‬לימדו היטב‪ ,‬דרשו משפט‪ ,‬אשרו חמוץ‪ ,‬שיפטו‬ ‫יתום‪ ,‬ריבו אלמנה‪ ...‬שריך סוררים וחברי גנ בים‪ ,‬כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים ‪ ,‬יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא‬ ‫יבוא אליהם‪ ...‬ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה"‬

‫דברי הנביאים לא תמיד מצאו אוזן קשבת ‪ ,‬והחברה ביהודה הלכה ואיבדה את חוסנה ‪.‬‬ ‫הממלכה הבבלית ‪ 11‬שהחלה להתפשט אל‪ -‬עבר האזור ‪ ,‬שיעבדה את ממלכת יהודה והפכה‬ ‫את מלכי ה למלכי חסות הפועלים תחתיה ‪ .‬בשנת ‪ 597‬לפני הספירה הוגלו מיהודה המלך‬ ‫יהויכין ורבים מבני האליטה ששלטה במדינה ‪ ,‬גלות זו מכונה "גלות יהויכין " או "גלות‬ ‫החרש והמסגר "‪ .‬שנה לאחר מכן מינה מלך בבל ‪ ,‬נבוכדנצר השני ‪ ,‬את צדקיהו ‪ ,‬דודו של‬ ‫נבוכנצר מלך בבל‬

‫‪ 9‬שומרון היא עיר קדומה בארץ ישראל ‪ .‬על‪-‬פי המסופר בספר מלכים‪ ,‬את העיר בנה עומרי מלך ישראל ( מלכים א '‪ ,‬ט"ז‪ ,‬כ"ד)‪ ,‬ובנו אחאב חיזק‬ ‫וביצר אותה ‪ .‬העיר חרבה בשנת ‪ 721‬לפני הספירה עם הכיבוש האשורי ‪ ,‬ונבנתה שוב בתקופה ההלניסטית ‪ .‬בתחילה הוסב שמה ל סמריה‬ ‫ומאוחר יותר ‪ ,‬הסב הורדוס א ת שמה לסבסטיה‪ .‬במהלך העשורים האחרונים נערכו בתחומי העיר חפירות ארכאולוגיות רבות ושטח זה הוכרז‬ ‫כגן לאומי‪ .‬לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה תחנת הרכבת הסמוכה לאתר מוקד להפגנות תנועת "גוש אמונים "‪ ,‬וסמל לניסיונות‬ ‫ההתיישבות של חבריה בשומרון ‪.‬‬ ‫‪ 10‬אשור הוא שמה של ממלכ ה קדומה שהתקיימה החל מ ן המאה העשרים וחמש לפני הספירה ועד המאה השביעית לפני הספירה ‪ ,‬כאשר‬ ‫נכבשה בידי הממלכה הבבלית ‪ .‬מרכזה של הממלכה האשורית היה בעיר אשור שבמעלה החידקל ‪ ,‬בתחומי עירק של ימינו ‪.‬‬ ‫‪ 11‬בבל הוא שמה של ממלכה קדומה שראשיתה בעיר המדינה בבל ששרידיה נמצאים מדרום לבגדד ‪ .‬האימפריה הבבלית שלטה על שטחים‬ ‫נרחבים באזור מסופוטמיה והסהר הפורה ‪ ,‬וירשה את כל שטחיה של האימפריה האשורית שקדמה לה ‪.‬‬

‫‪13‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יהויכין‪ ,‬למ לך יהודה ‪ .‬לאחר שכרת ברית עם מצרים הסתבך צדקיהו במרידת נפל כנגד בבל ‪ .‬בבל הגיבה בהטלת‬ ‫מצור על ירושלים ‪ ,‬וזה נגמר בפריצה לעיר ובהחרבתו של בית המקדש הראשון‬

‫‪ .‬תקופת המצור והחורבן ‪ ,‬על‬

‫התמונות הקשות שליוו אותן ‪ ,‬מתוארת במגילת "איכה " הנקראת ב‪ -‬ט' באב (איכה‪ ,‬א‪ ,‬א‪-‬ד)‪:‬‬ ‫ש ָר ִתי ֻ ַב ֻ ְמ ִדינוֹ ת הָ י ְָתה ‪ ,‬לָ מַ ס‪ָ ֻ :‬בכוֹ ִת ְב ֻ ֶכה ֻ ַב ֻ ַליְלָ ה ‪,‬‬ ‫" ֵאיכָ ה י ְ ָׁשבָ ה בָ ָדד ‪ ,‬הָ ִעיר ַר ֻ ָב ִתי ָעם הָ י ְָתה ‪ֻ ְ ,‬כ ַא ְלמָ נָה; ַר ֻ ָב ִתי בַ גֻוֹ יִם ‪ָ ,‬‬ ‫אי ְִבים‪ֻ :‬ג ְָל ָתה יְהו ָֻדה מֵ עֹנִ י ‪ ,‬וֻמֵ רֹב עֲ ב ָֹדה‬ ‫אהֲבֶ יהָ ֻ ָכל‪ֵ -‬ר ֶעיהָ ֻ ָבגְ ד ֻו בָ ֻה ‪ ,‬הָ י ֻו לָ ֻה ְל ֹ‬ ‫וְ ִד ְמ ָע ָת ֻה ַעל לֶ ֱחחי ָֻה‪ֵ --‬אין‪-‬לָ ֻה ְמנַחֵ ם ‪ִ ,‬מ ֻ ָכל‪ֹ -‬‬ ‫ִהיא י ְ ָׁשבָ ה בַ גֻוֹ יִם‪ ,‬ל ֹא מָ ְצ ָאה מָ נוֹ חַ ; ֻ ָכל‪-‬ר ְֹדפֶ יהָ ִה ֻ ִשיגוֻהָ ‪ֵ ֻ ,‬בין הַ ֻ ְמצָ ִרים"‬

‫חורבנה של יהודה הביא להגליה שהקיפה חלקים נרחבים של העם ‪ .‬עקרונות הדת היהודית הביאו לכך שבניגוד‬ ‫למקרה של עמים אחרים ‪ ,‬שמרו הגולים על זהותם ועל דתם ‪ .‬בגולה המשיכו לפעול כמה נביאים ש על רקע החורבן‬ ‫והגלות‪ ,‬החלו להשמיע נבואות נחמה‪ .‬נבואתו של יחזקאל היא אחת המפורסמות שבהן (יחזקאל‪ ,‬לז‪ ,‬כא‪ -‬כב)‪:‬‬ ‫יתי‬ ‫אתי אוֹ ָתם ֶאל ַא ְדמָ ָתם‪ :‬וְ ָע ִש ִ‬ ‫שם ; וְ ִק ֻ ַב ְצ ִֻתי א ָֹתם ִמ ֻ ָס ִביב‪ ,‬וְ הֵ בֵ ִ‬ ‫שר הָ ְלכ ֻו ׁ ָ‬ ‫" ִה ֻנֵה אֲ נִ י ל ֵֹקחַ ֶאת‪ֻ ְ -‬בנֵי י ְִש ָר ֵאל‪ִ ,‬מ ֻ ֵבין הַ גֻוֹ יִם אֲ ׁ ֶ‬ ‫א ָֹתם ְלגוֹ י ֶאחָ ד ֻ ָב ָא ֶרץ‪ ...‬וֻמֶ לֶ ְך ֶאחָ ד י ְִהיֶה ְלכֺ ֻ ָלם‪ְ ,‬למֶ לֶ ְך; וְ ל ֹא י ְִהי ֻו עוֹ ד ִל ְ ׁשנֵי גוֹ יִם‪ ,‬וְ ל ֹא יֵחָ צ ֻו עוֹ ד ִל ְ ׁש ֻ ֵתי מַ ְמלָ כוֹ ת"‬

‫‪ 1.2.5‬שיבת ציון‬ ‫במהלך השנים הבאות נחלשה הממלכה הבבלית ואת מקומה ירשה הממלכה הפרסית בראשותו של המלך‬ ‫כורש‪ .12‬בניגוד לדיכוי הדתי והאתני שהנהיגו הבבלים ‪ ,‬סבר כורש כי המפתח להבטחת שלטונו הוא דווקא במתן‬ ‫חופש דתי ‪ ,‬ועל רקע זה ‪ ,‬בשנת ‪ 538‬לפני הספירה ‪ ,‬נתן ליהודים את הרשות לשוב אל ירושלים ולכונן את בית‬ ‫המקדש‪ .‬ההכרזה כונתה הצהרת כורש והיא מובאת בספר עזרא (א'‪ ,‬ב')‪:‬‬ ‫"כה אמר כורש מלך פרס ‪ :‬כל ממלכות הארץ נתן לי ה ' א‪-‬להי‬ ‫השמים‪ ,‬והוא פקד ַע לָ י לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה ‪ ,‬מי‬ ‫בכם מכל עמו יהי א‪ -‬להיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את‬ ‫בית ה' א‪-‬לוהי ישראל"‬

‫הצהרה זו פתחה פרק חדש בתולדותיו של העם היהודי ‪ :‬ימי הבית השני ;‬ ‫אך בשלב הראשון נענו לה מעטים בלבד ורוב היהודים העדיפו להמשיך‬ ‫ולשבת במסופוטמיה ‪ .‬בראשית ספר עזרא מוזכרים שני מנהיגים של גל‬ ‫בשנת ‪ 1879‬נמצא בבבל גליל עשוי טין‬ ‫המכונה גליל כורש‪ .‬גליל זה מהווה את‬ ‫הכתובת המלכותית העיקרית שנשתמרה‬ ‫מימי כורש והוא מאפשר לעמוד על‬ ‫הצעדים המדיניים המרכזיים שביצע עם‬ ‫עלייתו למלכות ובכך להבין גם את‬ ‫הרקע להצהרה המובאת בספר עזרא ‪.‬‬

‫העלייה הזה ששבצר וזרובבל‪ .‬זרובבל‪ ,‬שהפירוט לגביו הוא רב יותר ‪ ,‬ניסה‬ ‫להקים יחד עם קבוצת העולים מזבח ולחדש את בית המקדש ‪ ,‬הוא נתקל בדרך‬ ‫בהתנגדות עזה מצד גורמים לא יהודיים מקומיים ‪ ,‬שאף לא היססו לפנות אל‬ ‫השלטונות הפרסיים במטרה לפגוע ביהודים ‪.‬‬ ‫בראש גל העולים הבא‬

‫(‪ 458‬לפנה"ס) שהיה כנראה רח ב יותר ‪ ,‬עמד עזרא‬

‫הסופר; עם הגעתו לארץ הוא ביקש להילחם בנישואי התערובת בין העולים מבבל לבין יושבי הארץ הלא‪ -‬יהודים‪,‬‬ ‫ולהביא את העם לכדי היכרות מחודשת עם התורה ומצוותיה‬

‫‪ .‬לצדו פעל נחמיה שהגיע ליהודה שנים ספ ורות‬

‫אחריו (‪ 445‬לפנה"ס)‪ .‬נחמיה ביקש לשקם את חומות ירושל ים‪ ,‬לשפר את מצבם של דלת העם ולסייע בידי עזרא‬ ‫ברפורמות הדתיות בהן החל ‪ .‬גם פעולתם של השניים נתקלה בקשיים רבים ‪ ,‬בניית חומות ירושלים בצל מצב‬ ‫ביטחוני קשה שנבע מהתנגדותם של גורמים שונים ‪ ,‬מתואר בציוריות בספר נחמיה ‪" :‬הבונים בחומה והנושאים בסבל‬

‫עומשים באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫באחת מפעולותיהן המרכזיות של השני ים‪ ,‬הם כינסו את העם בירושלים למעמד מיוחד ‪ ,‬במהלכו נקראה התורה‬

‫‪ 12‬כורש (המאה השישית לפני הספירה )‪ ,‬מלכה הראשון של הממלכה הפרסית ‪ .‬במשך שלושים שנות שלטונו (‪ 530-560‬לפני הספירה)‪ ,‬כבש כורש‬ ‫שורה ארוכה של ארצות ‪ .‬בשנת ‪ 539‬לפני הספירה השתלט על בבל וירש גם את שטחיה ‪ ,‬ובתוכם את ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בניגוד לדיכוי הדתי והאתני‬ ‫שהנהיגו הבבלים ‪ ,‬סבר כורש כי המפתח להבטחת שלטונו הוא דווקא במתן חופש דתי יחסי ועל ר קע זה גם אפשר ליהודים לשוב לירושלים‪.‬‬

‫‪14‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בפומבי‪ ,‬והעם התחייב מחדש למילויי מספר מצוות ‪ .‬פעולתם של עזרא ונחמיה ה גיעה לשיא ה במעמד זה ושינתה‬ ‫את פניה של היהדות והניחה את המסד לעולם האמונה היהודי כפי שהוא התעצב במהלך ימי הבית השני ‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫הביטוי "שיבת ציון" הפך במהלך שנות החמישים לביטוי בו נעשה שימוש גם ביחס להקמת מדינת‬ ‫ישראל ולעלייה ההמונית‪ ,‬מהו בעיניך הקשר בין שתי התקופות? מה הדמיון ומה השוני?‬

‫‪ 1.2.6‬השלטון ההלניסטי והמרד החשמונאי‬

‫‪13‬‬

‫בשנת ‪ 336‬לפני הספירה עלה לכס המלוכה במוקדון שליט צעיר ונמרץ שנודע לימים כ אלכסנדר הגדול ‪ .‬במסגרת‬ ‫כיבושיו הנרחבים הגיע גם אל ארץ‪ -‬ישראל וכבש אותה מן הפרסים ‪ .‬עם מותו ניטשו מלחמות עזות בין יורשיו‬ ‫(ביוונית‪" :‬דיאדוכים")‪ .‬ארץ‪-‬ישראל עמדה בתו וך בין שני יורשים ‪ :‬סלווקוס שמרכזו בסוריה ותלמי (פתולמאיס)‬ ‫שמרכזו במצר ים; בתחילה הייתה השליטה בידי תלמי ובהמשך היא עברה לידי סלווקוס ‪ .‬הכובשים החדשים‬ ‫הביאו עִ מם אל הארץ את התרבות ההלניסטית ‪ ,‬בבסיסה עומדים מנהגי הפנאי היווניים ‪ ,‬השפה היוונית ‪ ,‬הסגנון‬ ‫האדריכלי הי ווני ואמונה דתית שהיוותה מיזוג ב ין הדת היוונית לדתות המזרח ‪ .‬המפגש בין התרבות היה ודית‬ ‫לבין תרבות זו ‪ ,‬היה מורכב למדי ‪ .‬ביהודה החלה תנועה של התייוונות שהייתה חזקה במיוחד בקרב השכבות‬ ‫הגבוהות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 175‬לפני הספירה עלה לשלטון בסוריה אנטיוכוס אפיפאנס‬

‫אשר בניגוד לקודמיו ‪ ,‬נהג ביד קשה ביחס‬

‫ליהודי הארץ וביקש לכפות עליהם את התרבות ההלניסטית ‪ .‬הוא התערב בפולחן הדתי ובמינויים של הכוהנים‬ ‫הגדולים וכרת ברית עם המתייוונים ‪ .‬הדברים הגיעו לשיאם בהטלת גזרות שמנעו מן היהודים לקיים חלק‬ ‫ממצוות דתם ובהן מצוות המילה ומצוו ת השבת ‪ .‬לנוכח צעדיו של אנטיוכוס פרץ בשנת ‪ 167‬לפני הספירה מרד‬ ‫נרחב שכוון כנגד השלטון ההלניסטי והמתי יוונים‪ .‬את המרד הובילה משפחת חשמונאי ‪ ,‬משפחת כ והנים מאזור‬ ‫מודיעין ותומכיהם כונו גם מקבים‪ /‬מכבים‪ .‬לאחר מספר שנות לחימה הצליחו המקבים‬ ‫הצבא הסלווק י ולכונן ממלכה חשמונאית ששלטה בארץ ישראל לאורך עשרות שנים‬ ‫המקבים‪ /‬מכבים היה שחרורה המחודש של ירושלים וטיהור בית המקדש בשנת‬

‫‪ /‬מכבים להביס את‬ ‫‪ .‬הישגם המרכזי של‬

‫‪ 164‬לפני הספירה ‪ .‬לזכרו של‬

‫מאורע זה נקבע חג החנוכה ‪.14‬‬

‫‪ 1.2.7‬השושלת החשמונאית‪ ,‬הכיבוש הרומאי ומלכות הורדוס‬ ‫השושלת החשמונאית שלטה ביהודה‬

‫‪ ,‬הרחיבה את גבולותיה‬

‫וחיזקה את כוחה ‪ .‬יחסם של המלכים החשמונאים עם חז "ל היה‬ ‫מורכב‪ ,‬ובימיהם של המלך אלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון‬ ‫מראהו הכללי של המקדש לאחר‬ ‫שיפוצו של הורדוס‪ .‬מתוך דגם‬ ‫ירושלים בימי בית שני‪ ,‬מוזיאון‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫הגיע אף לוויכוח פומבי שאת עקבותיו‬

‫‪,15‬‬

‫אפשר למצוא בספרות‬

‫חז"ל‪ .‬עם פטירתה של שלומציו ן (‪ 67‬לפני הספירה ) החל סכסוך‬

‫מטבע אותה טבע השליט החשמונאי‬ ‫יוחנן הורקנוס הראשון‪ .‬תבניתו‬ ‫מוטבעת גם על מטבע של ‪ 2‬ש"ח‪.‬‬

‫ירושה בין שני בניה ‪ .‬בעוד השניים נלחמים ביניהם ‪ ,‬בשנת ‪63‬‬

‫‪13‬‬

‫אלכסנדר הגדול ‪ 323-356( ,‬לפני הספירה)‪ ,‬מלך מוקדון‪ ,‬מגדולי המצביאים של העת העתיקה ‪ .‬אלכסנדר הצליח ‪ ,‬תוך זמן קצר יחסית ‪ ,‬לכבוש‬ ‫שטחים נרחבים באירופה ‪ ,‬באסיה הקטנה ובמזרח הרחוק ‪ .‬אלכסנדר הפיץ את עולם האמונה והתרבות ההלניסטית בא ופן רחב אל עבר כל‬ ‫הארצות שכבש ‪ .‬לאחר מותו של אלכסנדר ניטשה מלחמה בין אלו שרא ו עצמם כיורשיו והיא כונתה‪ ,‬מלחמת הדיאדוכים ‪ .‬יצוין כי אלכסנדר‬ ‫מוקדון מת בגיל ‪ 32‬בלבד‪.‬‬ ‫‪ 14‬על חנוכה‪ ,‬ראה בנספח לוח השנה ‪.‬‬ ‫‪ 15‬אלכסנדר ינאי (‪ 76-127‬לפני הספירה)‪ ,‬מלך וכהן גדול משושלת חשמונאי ‪ .‬ימיו היו רצופים במלחמות שהצליח ו להרחיב את גבולותיה של‬ ‫יהודה עד רמת הגולן (כיום); אך גם בצלה של המ חלוקת ההולכת ומחריפה בתוך העם היהודי בין הצדוקים לבין הפרושים ‪ .‬שלומציון‬ ‫אלכסנדרה‪ 67-140( ,‬לפני הספירה)‪ ,‬ירשה את הממלכה מאלכסנדר ינאי‪ ,‬שהיה בעלה ‪ .‬תקופת מלכותה נחשבת לתקופה רגועה יותר ‪ ,‬בה גם‬ ‫נרגעו העימותים בתוכו של העם היהודי ‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לפני הספ ירה‪ ,‬כבש פומפיוס שעמד בראש הצבא הרומי ‪ ,‬את ירושלים ‪ ,‬וכך החל עידן חדש בתולדותיו של העם‬ ‫‪,‬‬

‫היהודי‪ .‬לאחר תקופה קצרה בה המשיכו לשלוט המלכים החשמונאים כשליטים בעלי סמכויות מצומצמות‬

‫המליכו הרומאים על יהודה את הורדוס (‪ 40‬לפני הספירה )‪ .‬בן למשפחה אדומית שהייתה קרובה א ל שליטי בית‬ ‫חשמונאי ואל השליטים הרומים ‪ .‬מעמדו מבחינת היהודים היה מורכב ‪ :‬נראה כי מבחינה הלכתית הוא אכן היה‬ ‫יהודי (לאחר גיור המוני של האדומים )‪ ,‬אך בפועל הוא נתפס כגורם זר והשתייך אל עולם התרבות הרומי ‪ .‬הורדוס‬ ‫שלט בממלכתו ביד רמה ; חיסל את כל הטוענים האפשריים ל כתר מבית חשמונאי ולא בטח באיש ‪ .‬את אופיו‬ ‫סיכם בחדות יוספוס פלביוס ‪( 16‬קדמוניות‪ ,‬יז‪:)192-191 ,‬‬ ‫" איש אכזר לכל הבריות במידה שווה ועבד לכעסו ומסלף את הצדק ‪ ,‬אלא ששיחק לו מזלו הטוב כשם שלא שיחק‬ ‫לשום איש אחר ‪ .‬שכן מהדיוט [= איש פשוט ] נעשה מלך ‪ ...‬ואשר לענייני משפחתו ובניו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלדעתו ‪ ,‬הואיל‬ ‫וחשבם לאויבים לו ‪ ,‬שיחקה לו מאוד השעה מפני שהיה הסיפק בידו להתגבר עליהם‬

‫‪ ,‬הרי לי נדמה שהיה אומלל‬

‫מאוד"‬

‫את ימי מלכותו אפיינו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬אווירת טרור עזה מחד ומפעלי בנייה אדירים מאידך ‪ .‬הורדוס בנה את הנמל ואת‬ ‫אמת המים של קיסריה ‪ ,‬את ההר ודיון ‪ ,17‬את מתחם הארמונות במצדה ‪ ,18‬את ארמונות החורף ביריחו ואת‬ ‫ירושלים ובתוכה מתחם הר הבית כפי שהוא מוכר לנו כיום ‪.‬‬

‫‪ 1.2.8‬חורבן בית שני‬ ‫שלטונו הממושך של הורדוס הגיע אל קצו בשנת‬

‫‪ 4‬לפני הספירה ‪ .‬על פי צוואתו חולקה הארץ בין מספר קרובי‬

‫משפחתו‪ ,‬אך עד מהרה עברה יהו דה לשלטון ישיר של האימפריה הרומית ‪ ,‬ובארץ שלטו נציבים רומים שונים ‪.‬‬ ‫אחד המפורסמים שבהם היה פונטיוס פילטוס ‪ ,‬בתקופתו נשפט ישו ונצלב בירושלים ‪ .‬הנציבים הרומים ‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫האחרונים שבהם ‪ ,‬הרבו לנצל את הפרובינקיה (מחוז) והתקשו בהשלטת סדר ‪ .‬הציבור היהודי בארץ התנגד‬ ‫לשלטון הרומאי והיה מסוכסך עם קבוצות הלניסטיות מקומיות ‪ .‬בהדרגה חלה גם הרעה במצב הכלכלי ‪ ,‬והאיזון‬ ‫החברתי‪ -‬כלכלי בחברה היהודית החל להתערער ‪.‬‬ ‫כל אלו העלו את העם היהודי על מסלול התנגשות עם השלטון הרומי והביאו לפרוץ‬

‫המרד הגדול (‪73-66‬‬

‫לספירה)‪ .‬המרד ריתק אל ארץ‪ -‬ישראל כוחות רומיים גדולים והלחימה התפרסה בהדרגה על שטחים נרחבים‬ ‫בארץ‪ .‬בשנת ‪ 68‬ניכר מפנה לטובת המורדים ‪ ,‬כאשר חוסר היציבות השלטונית ברומא הביא להקפאת הלחימה ‪.‬‬ ‫אך הזדמנות זו לא נוצלה על‪ -‬ידי המורדים היהודים ‪ ,‬הם היו מפולגים בסכסוכים ובמלחמות פנ ימיות שהביאו‬ ‫להתחזקותם של גורמים קנא ים קיצוניים ‪ .‬בשנת ‪ 70‬התחדשה הלחימה והוטל על ירושלים מצור בראשותו של‬ ‫טיטוס ‪ .19‬בתום קרבות קשים נכבשה העיר ובית המקדש נחרב‪ .‬את אופיו של הקרב מתאר ההיסטוריון ‪ ,‬אוריאל‬ ‫רפפורט‪:20‬‬ ‫"העיר הפכה לזירת טבח ‪ .‬אלפים שהסתופפו בה ושלא מתו ב רעב‪ ,‬מתו בחרב הרומאים‪ .‬רבים נמכרו לעבדים‪ ,‬נשלחו‬ ‫לעבודות פרך ולמלחמת זירה בחיות טרף‪ .‬מנהיגי המורדים‪ ...‬נפלו בשבי‪ .‬העיר נהרסה עד היסוד‪ ...‬טיטוס עזב את‬

‫‪16‬‬

‫יוספוס פלביוס או בשמו היהודי ‪ :‬יוסף בן‪ -‬מתתיהו (המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬בתקופת המרד הגדול היה מצביא יהודי שפיקד על המרידה‬ ‫באזור הגליל‪ .‬עם נפילתה של העיר יודפת בידי הרומאים ‪ ,‬ערק אליהם והתמנה להיסטוריון שפעל בחצר הקיסר ברומא ‪ ,‬אז גם הוענק לו שמו‬ ‫היווני‪ .‬חיבוריו של יוספוס מהווים את החיבורים החשובים ביותר ביחס לאירועים באזור יהודה בסוף התקופה החשמונאית ובראשית התקופה‬ ‫הרומית‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ההרודיון הוא אתר ארכאולוגי מתקופת בית שני הממוקם במזרח גוש עציון ; שימש כארמון של הורדוס ולאחר מותו גם כמקום קבורתו ‪.‬‬ ‫לבנייתו נדרש מפעל הנדסי עצום ממדים ‪ ,‬ובימי המרד הגדול התמקמה בו קבוצת מורדים שנ יצלה את ביצור יו לשם המשך ההתנגדות לרומא ‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מצדה זהו אתר ארכאולוגי מתקו פת בית שני הממוקם במזרחו של מדבר יהודה ‪ .‬במתחם נבנו שורת ארמונות ומתקנים נלווים לשימושו של‬ ‫הורדוס‪ .‬בימי המרד הגדול התמקמה בו קבוצת מורדים קיצוניים בראשותו של אלעזר בן יאיר ‪ .‬במצדה נשמרו עדויות ארכאולוגיות חשובות‬ ‫לתקופה זו והוא הוכרז בשנת ‪ 2001‬כאתר מורשת עולמ ית על‪-‬ידי ארגון אונסק "ו‪.‬‬ ‫‪ 19‬טיטוס (‪ ,)91-39‬מנהיג צבאי שפיקד על דיכוי המרד הגדול ומאוחר יותר ‪ ,‬התמנה לקיסר רומא ‪ .‬על‪-‬פי יוספוס פלביוס‪ ,‬לא התכוון טיטוס‬ ‫להביא לחורבנו של בית המקדש ‪ ,‬והדברים התגלגלו מכוח האנרציה ; היסטוריונים מודרני ים נוטים לפקפק בטענה זו ‪.‬‬ ‫‪ 20‬אוריאל רפפורט (נולד‪ ,)1935 :‬פרופסור לתולדות עם ישראל מאוניברסיטת חיפה ‪ .‬רפפורט היה ממקימיה של האוניברסיטה והוא נחשב‬ ‫לאחד מחשובי החוקרים של ימי הבית השני ‪.‬‬

‫‪16‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יהודה בדרכו לרומא והתקבל בכבוד מנצחים"‬

‫אך גם חורב נה של ירושלים לא הביא להפסקת המרד‬

‫‪,‬‬

‫ובאזורים המדבריים נותרו מספר קני התנגדות ; מצדה הייתה‬ ‫אחת המרכזיות שבהם ‪ .‬במתחם התרכזו מורדים קנאים‬

‫מטבע רומי ועליה הכיתוב "יהודה‬ ‫השבויה"‪ .‬על המטבע נראית אישה‬ ‫אבלה ישובה תחת עץ תמר‬ ‫המסמל את יהודה‪ ,‬כשמעליה ניצב‬ ‫גבר מנצח המייצג את הצבא‬ ‫הרומי‪ .‬המטבע נטבע בשנת ‪71‬‬ ‫על‪-‬ידי הקיסר אספסיאנוס‪.‬‬

‫שהשתמשו במבנה הטופוגרפי של ו על‪-‬מנת להקשות את כיבושו ‪ .‬הרומאים הציבו עליו מצור ובנו מסביבו דייק‬ ‫‪21‬‬

‫ורק בשנת ‪ ,73‬לאחר קרב קשה ‪ ,‬הצליחו להבקיע א ל תוכו ‪ .‬המורדים שהתרכזו ב ו‪ ,‬ובראשם אלעזר בן יאיר ‪,‬‬ ‫גמרו אומר שלא להיתפס חיים ‪ ,‬והתאבדו‪ .‬רק עם כיבוש מצדה ‪ ,‬חמש שנים לאחר שהחל המרד ‪ ,‬הצליחו הרומאים‬ ‫לבסס שוב את שלטונם באזור‪.‬‬ ‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלה‬ ‫חז" ל מייחסים בדבריהם את חורבנו של בית המקדש השני ל‪"-‬שנאת חינם"‪ ,‬כיצד ניתן להבין‬ ‫את הקביעה הזו בהתייחס אל הכיבוש הרומי של הארץ ואל כישלונם של המורדים?‬

‫‪ 1.2.9‬תקופת יבנה‬ ‫המכה שספג העם היהודי עם חורבן ירושלים ועם חורבנו של המקדש ‪ ,‬הייתה קשה מאוד ‪ .‬במשך מאות שנים עמד‬ ‫בית המקדש במרכזו של הפולחן הדתי ביהדות ‪ ,‬וההנחה הרווחת הייתה כי הוא יעמוד על כנו לנצח ‪ .‬חורבנו גרם‬ ‫למשבר רוחני חמור שעל אופיו עומדת בצורה טובה ברייתא המובאת בתוספתא (סוטה טו ‪ ,‬יא‪ -‬טו) ‪:22‬‬ ‫"משחרב בית המקדש רבו פרושים [=מי שמתנזר מחיי העולם הזה ] בישראל ולא היו אוכלין בשר ולא היו שותין יין ‪.‬‬ ‫ניטפל להן ר ' יהושע‪ ,‬אמר להן ‪ :‬בני‪ ,‬מפני מה אין אתם אוכלים בשר ? אמרו לו ‪ :‬נאכל בשר ‪ ,‬שבכל יום היה [קרבן]‬ ‫תמיד קרב על גבי המזבח ועכשיו בטל ? אמר להם ‪ :‬מפני מה אין אתם שותין יין ? אמרו לו ‪ :‬נשתה יין ‪ ,‬שממנו היה‬ ‫מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם‪ :‬אף תאנים וענבים לא נאכל שמהם היו מביאין ביכורים בעצרת! [=בחג‬ ‫השבועות] לחם לא נאכל‪ ,‬שממנו היו מביאין שתי לחם הפנים‪ ,‬מים לא נשתה שמהם היו מנסכין בחג [הסוכות]! שתקו"‬

‫הברייתא מעידה על ויכוח בתוך היהדות בין מי שהפסיקו הלכה למעשה את חייהם לבין מי שטענו כי על אף‬ ‫החורבן והמצב הקשה ‪ ,‬יש להמשיך בחיים ‪ .‬אחד מן התומכים המרכזיים בגישה האחרונה שתפסה אט‪ -‬אט את‬ ‫הבכורה‪ ,‬היה רבן יוחנן בן זכאי ‪ .‬על‪ -‬פי המסופר בספרות חז "ל‪ ,‬הצליח רבן יוחנן לחמוק מירושלים במהלך‬ ‫המצור‪ ,‬וביקש מן הרומאים לייסד מרכז רוחני חלופי ב יבנה‪ .‬רבן יוחנן וחכמי יבנה תיקנו שורה של תקנות‬ ‫שנועדו לאפשר את המשך החיים היהודיים לאחר החורבן ‪ .‬הנהגה רוחנית זו הובילה את העם בהתמודדויות‬ ‫הקשות של התקופה ; אך גם ההסתגלות לחיים ללא מקדש ‪ ,‬לא העלימה את השאיפות לבנייתו מחדש ולחידושה‬ ‫של העצמאות המדינית ‪ .‬שאיפות אלו באו לידי ביטוי במרד התפוצות (‪ )117-115‬והתפרצו בעוצמה רבה במרד בר‪-‬‬ ‫כוכבא (‪.)135-132‬‬

‫‪ 1.2.10‬מרד בר‪-‬כוכבא‬ ‫בשנת ‪ 117‬עלה לשלטון ברומא קיסר חדש – אדריאנוס‪ .‬אדריאנוס ביקש לבנות מחדש את ירושלים כעיר רומית‬ ‫אלילית לה העניק את השם איליה קפיטולינה ולבנות מקדש אלילי בהר הבית ‪ .‬פעולה זו ננקטה כנראה כחלק‬ ‫ממגמה כללית לאחד את כל עמי האימפריה סביב פולחן רומאי‪-‬הלניסטי‪ ,‬והדעות חל וקות ביחס לשאלה ‪ ,‬האם‬ ‫עמד מאחוריה רצון לפגוע ביהודים באופן מכוון‬

‫או לא ‪ .‬כך או כך ‪ ,‬היהודים ראו בפעולה זו פגיעה אנושה‬

‫בעקרונותיהם הדתיים ‪ ,‬והיא עוררה תסיסה רבה ‪ .‬על‪ -‬פי חלק מן המקורות ההיסטוריים ‪ ,‬לתסיסה זו התווסף עוד‬ ‫‪ 21‬אלעזר בן יאיר ( המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬מנהיג קנאי שפעל במהלך המרד הגדול ‪ .‬על‪-‬פי המסופר אצל יוסף בן‪ -‬מתתיהו‪ ,‬הנהיג אלעזר את‬ ‫המתבצרים במצדה ומשהבין כי גורלם נחרץ ‪ ,‬הוביל את אנשיו לבחור "בחירות על‪ -‬פני החיים"‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫גורם כאשר אסר אדריאנוס על קיום מצוות המילה ‪.‬‬ ‫פעולות אלו‪ ,‬לצד המצב הכלכלי הקשה והתקוות המשיחיות לבניינו המחודש של‬ ‫בית המקדש ‪ ,‬הביאו לפרוץ מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .‬בראש המרד עמד שמעון בר‪ -‬כוסבא‬ ‫שכונה בר‪ -‬כוכבא והוא נתמך על‪ -‬ידי חכמים (בראשם היה רבי עקיבא )‪ .‬המורדים‬ ‫הכינו תשתית טובה למרד ‪ :‬הם בנו מערכות תת‪ -‬קרקעיות מתוחכמות ששימשו‬ ‫אותם כמקומות מסתור והקשו על הרומאים את הלחימה‬

‫‪ ,‬הם פגעו בייצור של‬

‫הנשק הרומי ביהודה ‪ ,‬ריתקו אל האזור כוחות צבא גדולים ועוד‪ .‬כך הם הצליחו‬ ‫להסב אבידות כבדות לאימפריה ‪ ,‬ולאורך תקופה קצרה אף הצליחו לכונן שלטון‬

‫מטבע מתקופת מרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬ ‫מצדו האחד חזית בית המקדש‬ ‫והכתובת "שמעון"‪ .‬מצדו השני לולב‬ ‫ואתרוג והכתובת "לחירות ירושלים"‬

‫עצמאי‪.‬‬ ‫הרומאים הצליחו להכניע את המרד רק משהביאו לארץ את גדול מצביאיה ם‪ ,‬יוליוס סברוס ‪ ,‬נציב בריטניה ‪ .‬הם‬ ‫דיכאו אותו בשיטתיות ובאכזריות תוך מצוד עיקש אחר הלוחמים עד שהם הוכרעו בזה אחר זה ‪ .‬יהודה חרבה ‪,‬‬ ‫חללים רבים הופלו ורבבות יהודים הציפו את שוקי העבדות בכל רחבי האימפריה ‪ .‬לאחר הדיכוי גזרו הרומאים‬ ‫על היהודים גזירות שכונו במסורת היהודית‬

‫גזירות שמד ‪ :‬איסור על לימוד תורה ‪ ,‬איסור על התקהלות בבתי‬

‫הכנסת‪ ,‬איסור על המילה ועוד ‪ .‬בין החכמים היו גם מי שסירבו לציית לגזירות ומצאו בעקבות כך את מותם ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫סיפורו של מרד בר‪-‬כוכבא כמעט ונעלם מן ההיסטוריה היהודית עד לראשית הציונות אך‬ ‫התנועה הציונית הדגישה את חשיבותו של המרד והעומד בראשו‪ .‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.2.11‬תקופת ר' יהודה הנשיא וחתימת המשנה‬ ‫גזירות השמד התמידו כל עוד היה אדריאנוס בין החיים ‪ ,‬אך מספר שנים לאחר‬ ‫מותו‪ ,‬בימיו של הקיסר אנטונינוס פיוס ‪ ,‬הן בוטלו‪ .‬בגליל החלו להתחדש מוסדות‬ ‫הנהגה‪ ,‬שניסו לשקם את עולם היהדות‬

‫‪ ,‬לפדות שבויים ולייצב את המצב‬

‫הכלכלי‪ .‬בסוף המאה השני יה לספירה ‪ ,‬קיבל את הנהגת הקהילה היהודית בגליל‬ ‫רבי יהודה הנשיא המכונה בספרות חז "ל‪" ,‬רבי"‪ .‬הוא קיים קשרים ענפים עם‬ ‫הקיסרים הרומים מבית סוורוס ‪ ,‬היה עשיר מאוד ‪ ,‬הגיע ממשפחה מיוחסת‬

‫קברו של ר' יהודה‬ ‫הנשיא בבית שערים‪.‬‬

‫והיווה מנהיג רוחני ופוליטי כאחד ‪ .‬מפעלו המרכזי היה כינוס כלל המסורות ההלכתיות‬ ‫שהרכיבו את התורה שבעל‪ -‬פה לכדי חיבור כתוב – המשנה‪ .‬פעולתו בתחום זה ‪ ,‬כמו בתחומים אחרים ‪ ,‬שינתה את‬ ‫ה הלכה היהודית כפי שהייתה מוכרת עד לזמנו והיא מעידה על כוחו ההלכתי ועל סמכותו ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬פעולות‬ ‫אלו לא עברו בלי התנגדות ‪ .‬במהלך תקופת פעילותו הצליח ר ' יהודה הנשיא לכונן חיים נורמ אליים ליהודים‪,‬‬ ‫למסד יחסים תקינים עם הרומים ולהרגיע מגמות של מרדנות ומשיחיות ‪ .‬עם מותו של רבי תמה תקופת התנאים ‪.‬‬

‫‪ 1.2.12‬תקופת התלמוד והתהוות המרכז בבבל‬ ‫לאחר חתימתה של המשנה ‪ ,‬המשיכו חכמי הדור בגליל ובבבל ‪ ,‬בלימודה ובדברי פרשנות עליה ‪ .‬דיונים אלו נאספו‬ ‫בהדרגה ונערכו לחיבור המכונה "תלמוד"‪ .‬התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה לקראת סוף המאה הרביעית ‪ ,‬והוא‬ ‫מבטא את פועלם של חכמי ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬אך באופן הדרגתי ועקבי עבר מרכז התורה לבבל ‪ ,‬שם נוצר התלמוד‬ ‫הבבלי שנחתם בסופה של המאה החמישית‬

‫‪ .‬היישוב היהודי באזור החל עוד בימי בית ראשון ‪ ,‬ובתקופה זו ‪,‬‬

‫הקהילה היהודית שגשגה בו ונהנתה מן האוטונומיה שניתנה לה על‪-‬‬

‫ידי האימפריה הסאסאנית ‪ .23‬לקהילה‬

‫‪ 23‬האימפריה הסאסאנ ית הייתה אימפריה פרסית קדם אסלאמית ששלטה באזור מסופוטמיה ‪ .‬דתה של האימפריה הייתה הדת הזורואסטרית‬ ‫שבמרכזה עומדת ההבחנה החדה בין טוב לרע ‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫היהודית בבל היו שני מרכזים חשובים ‪ :‬סורא (באזור דרום עירק של היום ) ופומבדיתא (מערבית לבגדד )‪ .‬בשתי‬ ‫הערים התקיימו ישיבות גדולות וקהילה יהודית ענפה ש עסקה בלימוד תורה ‪ ,‬בחקלאות ובמסחר ‪ .‬בראש הקהילה‬ ‫עמדו ראשי הי שיבות שהיוו את ההנהגה הרוח נית‪ ,‬וראש הגלות ("ריש גלותא ")‪ ,‬אשר ייצג את הק הילה כלפי חוץ‬ ‫ועסק בענייני החול ‪ .‬חכמי התלמוד מכונים‬

‫"אמוראים " והחכמים שפעלו בסמוך לחתימת התלמוד הבבלי‬

‫‪,‬‬

‫מכונים "סבוראים"‪ .‬האמוראים יצרו את התלמוד ואת הדיונים המובאים בו ‪ ,‬ואילו הסבוראים עסקו בהסברה‬ ‫של התלמוד ובהנח לתו לציבור הלומדים ‪ .‬במקביל בארץ שולטים הביזנטים הנוצרים המאפשרים ליהודים לחיות‬ ‫בגליל אך לא בירושלים (מרבית התקופה )‪.‬‬

‫‪ 1.2.13‬תקופת הגאונים‬ ‫בראש שתי הישיבות שנזכרו ‪ ,‬עמדו חכמים ש הוכתרו‪ ,‬החל מן המאה השישית ‪ ,‬בתואר הכבוד "גאון "‪ ,‬תקופת‬ ‫פעילותם מכונה "תקופת הגאונים "‪ .‬אל חכמים אלו פנו כלל יהודי התפוצות בשאלות שונות של רוח‬ ‫ומשפט והתש ובות שהם קיבלו ‪ ,‬הפכו לפסקי הלכה מחייבים עבור הקהילה היהודית כולה‬

‫‪ ,‬הלכה‬

‫‪ .‬ספרות ענפה של‬

‫התכתבויות מעין אלו (המכונה ספרות השאלות והתשובות – שו"ת)‪ ,‬נשתמרה בידינו וממנה אפשר ללמוד על‬ ‫התפתחות המרכזים הי הודיים השונים במרחב ‪ :‬בבל‪ ,‬מצריים‪ ,‬צפון אפריקה ועוד‪ .‬הגאונים פעלו ב רובם בבבל‬ ‫שעמדה תחת שלטון מוסלמי שהוקם במאה ה‪ 7 -‬והשתלט על כל המרחב‪ -‬מצפון אפריקה ועד איראן ‪ ,‬בשנים‬ ‫ספורות‪ .‬הגאונים הותירו חיבורים חשובים בנושאים רבים ‪ ,‬חלקם כמענה לאסלאם העולה ‪ .‬כך למשל רב סעדיה‬ ‫גאון (‪ )942-882‬שהותיר אחריו ספרים העוסקים בדקדוק עברי ‪ ,‬חיבורי ם פילוסופיים ‪ ,‬אחד מסידורי התפילה‬ ‫הראשונים ועוד‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בתקופת הגאונים החלה להיכתב "ספרות השאלות והתשובות" (שו"ת)‪ .‬בספריהם הקפידו‬ ‫הגאונים לא רק להביא את פסיקת ההלכה בפני השואל אלא גם לנמק אותה‪ .‬מהי לדעתכם‬ ‫הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.3‬ימי הביני ים וראשית העת החדשה‬ ‫‪ 1.3.1‬תקופת הראשונים‬ ‫הגאונים פעלו עד למאה האחת‪-‬‬

‫עשרה‪ ,‬אז החלה תקופה חדשה בתולדות העם היהודי המכונה‬

‫"תקופת‬

‫הראשונים"‪ .‬תקופה זו אופיינה בה י חלשותם של המרכזים היהודיים בבבל ובצמיחה של מרכזים יהודיים חדשים‬ ‫באירופה‪ .‬הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופה זו ‪ ,‬התאפיינו כמו קודמיהם בבניין של נדב ך נוסף על‪ -‬גבי הגותם של‬ ‫החכמים שקדמו להם ‪ .‬חכמי התקופה עסקו בכתיבתם של חיבורי ם הלכתיים ובפירוש לתורה ולתלמוד ‪ ,‬מביניהם‬ ‫בחרנו להרחיב ביחס לפועלם של שניי ם‪ :‬הרמב"ם שפעל בספרד ובמצרים‪ ,‬ורש"י שפעל בצרפת‪.‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬הרמב "ם‬ ‫"הרב שלימד ולא הבינו התלמידים ‪ ,‬לא יכעוס עליהן וירגז ‪ ,‬אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים ‪ ,‬עד שיבינו‬ ‫עומק ההלכה ‪ .‬וכן לא יאמר התלמיד לא הבינותי ‪ ...‬אלא חו זר ושואל ‪ ,‬אפילו כמה פעמים ‪ .‬ואם כעס עליו רבו ‪ ,‬ורגז –‬ ‫יאמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬תורה היא וללמוד אני צריך " (משנה תורה‪ ,‬הלכות תלמוד תורה ‪ ,‬ד‪ ,‬ד)‬

‫רבי משה בן מימון (‪ )1204-1138‬נולד בקורדובה השוכנת בדרום ספרד‪ ,‬ופעל בעיקר במצריים ‪.‬‬ ‫הרמב"ם הנהיג את הקהילה היהודית‬

‫בקהיר‪ ,‬התמחה ברפואה והפך לאחד מן הרופאים‬

‫המרכזיים באותה העת ולמחברם של כמה חיבורי יסוד חשובים‬

‫‪ .‬הוא נודע בגישתו‬

‫הרציונליסטית והתנגד לפעולות מאגיות ומיסטיות ‪ ,‬בהן ראה "הגשמה " פסולה של הא‪ -‬ל‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫הרמב"ם‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שמו התפרסם ברחבי העולם היהודי וספריו נלמדים בהרחבה עד עצם היום הזה ‪.‬‬ ‫הרמב"ם כתב פירוש למשנה ‪ ,‬חיבורים פילוסופיים שונים שאחד המרכזיים שבהם היה "מורה נבוכים " ‪ 24‬ואגרות‬ ‫‪ .‬ספרו המרכזי ‪,‬‬

‫שמוענו למספר קהילות יהודיות בהן התייחס אל האתגרים שהן עמדו בפניהן וביקש לחזקן‬

‫המשנה תורה ‪ ,‬המכונה גם "היד החזקה "‪ ,‬כולל ארבעה עשר (י"ד) ספרים המסכמים א ת כלל ההלכות שנאספו‬ ‫‪ .‬בניגוד לתלמוד הבנוי על‪ -‬פי רצף אסוציאטיבי ‪ ,‬בנוי ספרו‬

‫מתוך התלמוד וספרות ההלכה שנכתבה עד לימיו‬

‫כחיבור שיטתי המחולק לפי נושאים ‪ .‬עובדה זו עוררה את התנגדותם של גורמים שונים ‪ ,‬ככל הנראה מתוך חשש‬ ‫שהוא עשוי לפגוע במעמדם של המקורות התלמודיים הקד‬

‫ומים יותר ‪ .‬עוד יצוין כי החיבור אמור להיות נצחי‬

‫ועתידני והוא כולל הלכות לבית המקדש והלכות התלויות בארץ (כאילו עם ישראל יושב בציון )‪.‬‬ ‫‪ 1.3.1.2‬רש"י‬ ‫"תמיד נרגיש שלא ידע רש "י כלל את גדולתו ‪ ...‬הוא פיזר את אוצרות רוחו והשקה מתורתו לרבים ‪ ,‬כנהר זה הנותן‬ ‫מימיו לכל‪ ,‬בלי לדעת שאין לעולם בלעדיהם " (אליעזר מאיר ליפשיץ ‪)25‬‬

‫רבי שלמה יצחקי (‪ )1105-1040‬נולד בטרואה שבצפון צרפת ‪ ,‬למד בישיבות המרכזיות של יהדות אשכנז ובמהרה‬ ‫הפך לסמכות תורנית‪ -‬הלכתית ולמנהיג ציבור ‪ .‬רש"י חיבר פירוש מקיף ורחב על התורה והתלמוד‬

‫המבוסס על‬ ‫ט‬

‫הבנת הפשט ועל מדרשי חז "ל‪ .‬פירושו נחשב למרכזי ביותר והוא נלמד באופן מסורתי בצמוד אל הטקס‬ ‫המקראי והתלמודי ‪.‬‬

‫רש"י שימש גם כפוסק הלכה ‪ .‬קהילות יהודיות שונות שלחו אליו שאלות ‪ ,‬והתשובות אותן ענה ‪ ,‬התקבלו כהלכה‬ ‫המקובלת בדורו ‪ .‬פירושיו על התלמוד שימשו את כ‬

‫ל פוסקי ההלכה בדורות שבאו אחריו וגם בהם טמונים‬

‫פסיקות רבות ‪ .‬פירושו של רש "י כתוב על‪ -‬פי רוב באותיות ייחודיות המכונות "כתב רש "י"‪ .‬כתב זה שהוא עגול‬ ‫יותר ומשווה צורה שונה לכמה מן האותיות ‪ ,‬אומץ על ידי המדפיסים ‪ ,‬על‪-‬מנת להבדיל בין הפירוש לבין עיקרו של‬ ‫הטקסט‪.‬‬ ‫צאצא יו של רש "י המשיכו לעסוק בפירוש התורה ‪ ,‬רשב"ם (ר' שמואל בן מאיר ) ורבנו תם (ר' יעקב בן מאיר )‪ ,‬הם‬ ‫שניים מן הבולטים שבהם ‪ .‬במרוצת הדורות התקבצו בבתי המדרש של אשכנז וצרפת ‪ ,‬הערות ותוספות על פירוש‬ ‫רש"י לתלמוד הבבלי‪ ,‬אלו נקבצו בחיבורים קולקטיביים המכונים "תוספות " (במלעיל)‪.‬‬

‫‪ 1.3.2‬תור הזהב וגירוש ספרד‬ ‫תקופת השלטון המוסלמי באזור ספרד וסביבתה נחשבת ל תור הזהב של יהדות ספרד ‪ ,‬תקופה של‬ ‫פריחה רוחנית‪ ,‬כלכלית ודתית‪ .‬באותה תקופה קמו בקהילה זו תלמידי חכמים ‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬משוררים‬ ‫ואנשי רוח שיצרו כמה מן היצירות החשובות‬

‫בתולדותיו של העם היהודי ‪ ,‬והיו מעורבים בניהול‬

‫המדינה‪ .‬עם הכיבוש הנוצרי של ספרד וסביבתה ("רקונקיסטה ")‪ ,‬הורע בהדרגה מצבם של היהודים ‪,‬‬ ‫והחופש הדתי שניתן להם ‪ ,‬צומצם ‪ .‬שיאן של הרדיפות הגיע בשנת ‪ 1492‬כשהמלך פרדיננד והמלכה‬ ‫איזבלה הציבו בפני יהודי ממלכותיהם אולטימטו‬

‫ם‪ :‬להתנצר או לעזוב את ספרד תוך ארבעה‬

‫צו הגירוש‬

‫חודשים‪ ,‬אירוע שנודע לימים כ גירוש ספרד ‪ .‬הרקע לגירוש‪ ,‬כפי שאפשר ללמוד מן הצו שהורה עליו ‪ ,‬היה‬ ‫דתי‪:‬‬ ‫"‪ ...‬הובא לידיעתנו כי במלכויותינו היו כמה נוצרים רשעים שהתייהדו וכפרו באמונה הקתולית הקדושה שלנו ‪ ,‬הגורם‬ ‫הגדול לכך היה אינטרא קציה בין היהודים ובין אותם נוצרים ‪ ...‬על כן אנו ‪ ,‬בהתייעצות עם ראשי הכנסי יה‪ ,‬האצילים‬ ‫הגדולים של מלכויות ינו‪ ...‬החלטנו להורות על היהודים והיהודיות הנזכרים של מלכו יותינו לעזוב אותן ‪ ...‬תחת האיום‬ ‫‪ 24‬מורה נבוכים ספר פילוסופי שפרסם הרמב "ם במהלך המאה השתים‪ -‬עשרה‪ ,‬במהלכו הוא מבקש לתת כלים לתלמיד "הנבוך " המגלה פער בין‬ ‫התורה לבין הפילוסופיה הכללית ‪ .‬הספר עורר התנגדות רבה ומתנגדיו טענו כי הוא רצוף בדברי כפירה ‪.‬‬ ‫‪ 25‬אליעזר מאיר ליפשיץ (‪ ,)1879-1946‬רב‪ ,‬מחנך וחוקר של העו לם היהודי‪ .‬ליפשיץ היה אחד מראשי ת נועת "המזרחי " ומאבות החינוך הדת י‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שאם לא יישמעו לפקודה זו‪ ,‬ויימצאו באחד מן המחוזות והמלכויות הנזכרים‪ ...‬דינם מוות והחרמת כל רכושם"‬

‫יהודי האזור שגורשו כעבור כמה שנים גם מפורטוגל השכנה ‪ ,‬עזבו ברובם בחופזה וחיפשו מקום מגורים חלופי ‪.‬‬ ‫רבים פנו אל עבר האימפריה העות 'מאנית‪ ,‬אל צפון אפריקה ואחרים אל‪ -‬עבר אירופה; קבוצה קטנה אף הרחיקה‬ ‫והגיעה אל אמריקה ‪ .‬היהודים שנותרו בספרד והתנצרו ‪ ,‬מכונים אנוסים ‪ .‬רבים מהם המשיכו לשמור על חלק‬ ‫ממצוות היהדות בסתר וסבלו מרדיפה של האינקוויז יציה‪ ,‬מוסד משפטי‪ -‬דתי שביקש ל מנוע סטייה מעקרונות‬ ‫הדת הקתולית ‪ .‬הגירוש חיסל התיישבות יהודית בת מאות שנים ‪ ,‬הביא לרדיפתם ולנדידתם של עשרות אלפים‬ ‫ושינה את פניו של העם היהודי ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בקהילות היהודיות בעולם התלבטו רבים כיצד יש להתייחס לאנוסים‪ .‬רבים ראו בהם קורבנות‪,‬‬ ‫אך אחרים ראו בהם בוגדים; מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 1.3.3‬צפת כמרכז רוחני‬ ‫עבר האימפריה‬

‫חלק מן היהודים שגורשו בגירוש ספרד ופנו אל‬

‫העות'מאנית ‪ ,‬הגיעו בסופו של דבר אל ארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בארץ התגבש המרכז‬ ‫הרוחני והמדיני בעיקר בגליל ובעיר צפת ‪ .‬צפת נחשבה למקודשת בשל‬ ‫קרבתה אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון‬

‫‪ ,‬ובעיר התקיים יישוב‬

‫יהודי שרובו הורכב מ‪" -‬מוסתערבים"‪ ,‬יהודים דוברי ערבית שחיו בה‬ ‫דורות רבים ‪ .‬הגעת העולים הגדילה את היישוב היהודי ושיפרה את המצב‬ ‫הכלכלי בעיר ‪ .‬יהודי צפת עסקו במגוון מלאכות אך במאה השש‪ -‬עשרה התפתח‬

‫צפת‪ ,‬תצלום משנת ‪1895‬‬

‫בה‬

‫העיסוק בצמר וטוויה והיא הפכה למרכז חשוב בתחום ‪.‬‬ ‫באותה העת התפתח בצפת גם העיסוק בקבלה שהפכה עם השנים למזוהה עִ מה‬ ‫בעיר‪ ,‬אך העיסוק בה פותח והורחב בתחומיה‬

‫‪ .‬תורת הסוד אמנם לא נולדה‬

‫לאין שיעור ‪ .‬אחת הדמויות הבולטות בתקופה זו היה‬

‫האר"י‬

‫הקדוש (האלוקי רבי יצחק לוריא אשכנזי ‪ )1572-1534 ,‬במצריים שנולד בירושלים וגורש למצרים ‪ ,‬הגיע בשנת‬ ‫‪ 1570‬לצפת ולאורך השנתיים בהן פעל בעיר עד למותו ‪ ,‬הצליח להגדיל את מעגל לומדי הקבלה ולפתח מאוד את‬ ‫העיסוק בה ‪ .‬האר"י הותיר מעט מאוד חיבורים כתובים ‪ ,‬ואת עיקר המידע עליו ‪ ,‬אנו שואבים מתלמידיו המכונים‬ ‫"גורי האר"י" ובעיקר מר' חיים ויטאל ‪.26‬‬ ‫לצדו של האר "י פעלו בצפת מנהיגים רוחניים רבים וחשובים ‪ ,‬בהם ר ' יוסף קארו שחיבר את ה "שולחן ערוך "‬ ‫ונחשב לגדול פוסקי ההלכה בארץ ישראל‬ ‫קורדובירו‬

‫; ועוד מספר מקובלים בהם ר‬

‫' שלמה אלקבץ ור ' משה‬

‫‪27‬‬

‫‪ 1.3.4‬שבתאי צבי ותנועת השבתאות‬ ‫הפריחה של תורת הסוד בצפת הקרינה על העולם היהודי כולו והגבירה את המתח המשיחי‬

‫‪ .‬גזירות‬

‫ת"ח‪-‬ת"ט (‪ )1649-1648‬שהביאו לחורבנן של קהילות יהודיות רבות ולמותם של אלפים‬

‫במזרח‬

‫אירופה ‪ ,28‬הרחיבו אף הן את העיסוק בקבלה ‪ ,‬והעמיק ו את הציפייה לשינוי משיחי על‪-‬טבעי ולסיום‬

‫שבתאי צבי‬

‫‪ 26‬ר' חיים ויטאל (‪ ,)1620-1543‬ממקובלי צפת ואחד מגדול תלמידיו של האר "י‪ .‬הספרים שפרסם ר ' חיים ויטאל מהווים את המקורות‬ ‫המרכזיים דרכם ניתן ללמוד על דמותו ותורתו של האר "י‪ ,‬בהם ‪ :‬עץ החיים‪ ,‬עץ הדעת‪ ,‬שערי קדושה ועוד‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ר' שלמה אלקבץ (המאה השש‪ -‬עשרה)‪ ,‬מקובל ופייטן צפתי שחיבר את הפיוט לכה דודי אותו נוהגים לשיר בכל שבת בבית הכנסת ‪ .‬ר' שלמה‬ ‫נולד בסלוניקי ולאחר שהתקרב לתורת הקבלה ‪ ,‬עלה לצפת‪ .‬ר ' משה קורדובירו ( רמ"ק‪ )1570 - 1522 ,‬היה מחשובי המקובלים בצפת ‪ .‬ספרו‬ ‫"פרדס רימונים"‪ ,‬מבאר את שיטתו בתורת הקבלה ‪ ,‬וספרו השני "תומר דבורה "‪ ,‬מבקש לתרגם את עקרונותיה לכדי עקרונות מוסריים בחייו‬ ‫של האדם‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫גזירות ת"ח ות"ט הן כינוי לפרעות אכזריות ורצח המוני של יהודים בין השנים ‪ ,1649-1648‬במהלך התקוממות הקוז 'אקים בפולין‪.‬‬ ‫הקוז'אקים ש ימשו כחיילים בצבאה של פולין וזכו בתמורה לאוטונומיה ‪ ,‬כאשר נפגעה האוטונומיה שלהם הם פרצו במרד ‪ .‬המרד כוון אמנם‬ ‫נגד האצולה הפולנית ושיטת הממשל הפאודלית ( ראה להלן)‪ ,‬אך היהודים שסומנו כנציגיו של המשטר ‪ ,‬בשל שיתוף הפעולה ההדוק איתו ‪ ,‬היו‬ ‫קרבנותיו המרכזיים ‪ .‬המרד כלל סדרה של פרעות סדיסטיות ונחשב ‪ ,‬עד לשואת אירופה‪ ,‬לאירוע האנטישמי החמור ביותר ממנו סבלו היהודים ‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הגלות‪ .‬על רקע זה הופיע בעולם היהודי משיח השקר ‪ ,‬שבתאי צבי ‪ ,‬שהצליח להניע אחריו יהודים רבים ולחולל‬ ‫תנועה שכונתה שבתאות ‪ .‬שבתאי צבי ‪ ,)1676-1626( ,‬נולד באיזמיר השוכנת באימפריה העות 'מאנית ; בשלב‬ ‫מסוים בחייו השתכנע בהיותו המשיח ‪ ,‬ויצא מ עירו למסע על‪ -‬מנת להפיץ את בשור תו‪ .‬במהלך נדודיו פגש בנתן‬ ‫העזתי (‪ )1680-1643‬וזה הצטרף אל תנועתו והפך לאחד מראשיה ‪.‬‬ ‫אישיותו הכריזמטית של צבי ויכולותיו הרטוריות והאינטלקטואליות ‪ ,‬סחפו אחריו המוני יהודים בקהילות בהן‬ ‫ביקר‪ .‬צבי ומאמיניו החלו לבצע שינויים שונים בהלכה‬

‫‪ ,‬ועד מהרה התפצלו הקהילות היהודיות בין חסידיו‬

‫ומתנגדיו‪ .‬בשנת ‪ 1666‬הוא הגיע לאיסטנבול ‪ ,‬בירת האימפריה העות 'מאנית‪ ,‬והמתח המשיחי בעיר הגיע לשיא ‪.‬‬ ‫מיד עם הגעתו לנמל הוא נעצר בידי אנשי הסולטן והואשם במרידה‬

‫‪ .‬בעת שישב בכלא המשיך בפעילותו אך‬

‫משהועמד שוב למשפט וניתנה לו האפשרות לבחור בין התאסלמות לבין מוות ‪ ,‬בחר להתאסלם ‪ .‬התאסלמותו של‬ ‫שבתאי צבי התקבלה בתדהמה ‪ ,‬והקהילות היהודיות השונות יצאו במסע על‪-‬‬

‫מנת למגר ולהחר ים את אחרוני‬

‫מאמיניו‪ .‬אף על‪ -‬פי‪-‬כן‪ ,‬נותרו גרעינים נסתרים וגלויים של השבתאות עד למאה השמונה‪-‬‬ ‫אותה מאה הופיע נביא שקר נוסף שראה את עצמו כממשיכו של צבי‬

‫עשרה‪ ,‬ובראשיתה של‬

‫‪ ,‬יעקב פרנק (‪ ,)1790-1726‬אבי התנועה‬

‫הפרנקיסטית ‪.29‬‬

‫‪ 1.3.5‬תנועת החסידות וההתנגדות לה‬ ‫תפוצתן של התנועות המשיחיות בעולם היהודי בכלל ובמזרח אירופה בפרט ‪ ,‬מעידה יותר מכ ול על המצב הקשה‬ ‫בו ה וא ה יה שרוי ‪ .‬במזרח אירופה ‪ ,‬שם ישבו רוב היהודים ‪ ,‬נותר מיעוט קטן שהמשיך בלימוד התורה ‪ ,‬אך לצדו‬ ‫מצאו את עצמם מאות‪ -‬אלפים טרודים בדאגות היום‪ -‬יום‪ ,‬ואלה התרחקו מן העולם היהודי ‪.‬‬ ‫על רקע זה צמחה במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה תנועת החסידות ‪ ,‬תנועה חברתית‪ -‬יהודית שפעלה לקרב את כלל‬ ‫חלקי העם היהודי ‪ ,‬בדגש על חסרי ההשכלה וקשי היום ‪ ,‬לחיים יהודיים מלאים שבמרכזם עומדת הדבקות בא‪ -‬ל‪.‬‬ ‫בראש התנועה עמד‬

‫ר' ישראל בעל‪ -‬שם‪-‬טוב (הבעש"ט‪ ,)1760-1700 ,‬שפעל באזור פ ודוליה השוכן במרכז‬

‫אוקראינה‪ .‬הבעש"ט לא כתב את תורתו והפרטים לגבי תולדות חייו מקוטעים‬ ‫חשיבותה של השמחה ועבודת ה‬

‫‪ .‬בתפיסתו הדגיש הבעש "ט את‬

‫' הטבעית ואת מקומו של הצדיק כמקשר בין החסיד לבין הא‪-‬‬

‫ל‪ .‬בניגוד‬

‫למקובלים ולרבנים אחרים ‪ ,‬ביקשו הבעש "ט ותלמידיו להפיץ את תורת ם לכל עם ישראל ולא רק לשכבה דקה של‬ ‫תלמידי חכמים ומקובלים ‪ .‬גדול תלמידיו היה ר ' דב בער ממזריטש שכונה‬

‫"המגיד "‪ 30‬והיה לאחד ממפיציה‬

‫המרכזיים של תורת הבעש "ט ומחשובי מניחי היסוד של התנועה ‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬הנהיגו תלמידיו של המגיד ‪ ,‬שנתפזרו ברחבי מזרח אירופה ‪" ,‬חצרות " חסידיות ש ונות – כשבראש כל אחת‬ ‫מהן עמד רב אשר חסידיו ‪ ,‬שקיימו איתו קשר עז ורב‪ -‬ממדים‪ ,‬כינוהו "רבי" או אדמו "ר (אדוננו‪ ,‬מורנו ורבנו )‪.‬‬ ‫בראשיתה‪ ,‬עוררה החסידות ביקורת רבה בשל‬

‫"עממיותה "‪ ,‬השמחה והמנהגים השונים שנלוו לה ‪ .‬המתנגדים‬

‫לחסידות המכונים מתנגדים או ליטאים‪ ,‬גרסו כי יש להמשיך ולהדגיש את חשיבותו של לימוד התורה כמטרה‬ ‫ולא רק כאמצעי ופחדו מהתפתחותה של תנועה המונית של משיחיות שקר כדוגמת השבתאות או הפרנקיזם‬

‫‪.‬‬

‫בראש המתנגדים עמד הגאון ר' אליהו שכונה הגאון מ ווילנא (הגר"א‪ .)1797-1720 ,‬מרכז פעילותו של הגר"א היה‬ ‫בווילנא‪ ,‬בירת ליטא ‪ .‬הוא הטיל חרמות על החסידים ו ביקש לצמצם את השפעתה של התנועה ‪ .‬בהמשך‪ ,‬הדברים‬ ‫אף הגיעו לכדי מאבק קשה בו התערבו גם שלטונות המדינה ‪.‬‬ ‫במהלך השנים קמו חצרות חסידיות רבות בעלות אופי שונה ודרך ייחודית בערים השונות באירופה ‪ ,‬וכיום‪ ,‬חלקן‬ ‫עוד נושאות את שמן ‪ ,‬ואף שומרות על מבנה קהילתי מיוחד ‪ .‬ביניהן אפשר למנות את חסידויות ויז 'ניץ‪ ,‬גור‪ ,‬חב"ד‪,‬‬ ‫ברסלב ועוד‪ .‬עם הזמן גם היטשטשו ההבדלים בין החסידים למתנגדים וכיום הם באים לידי ביטוי בעיקר בצורת‬ ‫הלבוש ( החסידים מקפידים ברובם על לבוש מסורתי בעוד ש‬

‫המתנגדים מסתפקים בחליפה ומגבעת ) ובהעברת‬

‫‪ 29‬יעקב פרנק ‪ ,)1790-1726( ,‬היה יהודי שראה את עצמו כמשיח ופעל בשטחי פולין ‪ .‬רבים מן החוקרים רואים בו את אחד מממשיכיו של‬ ‫שבתאי צבי‪ .‬הכת שיי סד פרנק מכונה פרנקיזם‪ ,‬פולחנה הדתי כלל עירוב בין יהדות ונצרות והיא הוחרמה על‪ -‬ידי הקהילה היהודית ‪.‬‬ ‫‪ 30‬ר' דב בער (" המגיד ") ממזריטש ‪ ( ,‬המאה השמונה‪ -‬עשרה)‪ ,‬גדול תלמידיו של הבעל שם‪ -‬טוב ויורשו בהנהגת התנועה ‪ .‬העיירה מזריטש הפכה‬ ‫תחת הנהגתו למרכזה של תנועת החסידות ‪ ,‬ממנה היא נפוצה הלאה אל כל רחבי מזרח אירופה ‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫המנהיגות בירושה שנמשכת בכמה חצרות חסידיות בניגוד לליטאים ‪.‬‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫בשיאו של המאבק בין הליטאים לחסידים‪ ,‬הלשינו גורמים יהודיים על פעולותיו של ר' שניאור‬ ‫זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב"ד) והוא נכלא על‪-‬ידי השלטונות הרוסים‪ .‬כיצד לדעתך קרה‬ ‫שהיחסים בין הקבוצות הורעו עד לכדי כך? האם הרעה כזו יכולה להתרחש לדעתך גם כיום?‬

‫‪ 1.4‬תפוצות ישראל‬ ‫כפי שראינו תולדותיו של העם היהודי החל מחורבן בית ראשון הם למעשה תולדותיהם של‬ ‫מספר מרכזים יהודיים ברחבי העולם שקיימו קשרים מורכבים האחד עם השני ‪ .‬את יחסם של‬ ‫מרכזים אלו אל ארץ‪ -‬ישראל היטב לבטא ר ' יהודה הלוי (ריה"ל) ‪ ,31‬אחד המשוררים הגדולים‬ ‫בתור הזהב היהודי בספרד בו דנו לעיל ‪:‬‬ ‫שר אֹכַ ל וְ ֵא ְ‬ ‫" ִל ִ ֻבי ְב ִמ ָזְרח וְ ָאנ ִֹכי ְ ֻבסוֹ ף מַ עֲ ָרב ‪ֵ /‬א ְ‬ ‫ש ֻ ֵלם נְ ָד ַרי וָאֱח סָ ַרי ְ ֻבעוֹ ד‪/‬‬ ‫יך יֶעֱח ָרב ‪ֵ /‬איכָ ה אֲ ׁ ַ‬ ‫יך ֶא ְטעֲ מָ ה ֵאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫ִציֻוֹ ן ְ ֻבחֶ בֶ ל אֱח דוֹ ם וַאֲ נִ י ְ ֻבכֶ בֶ ל עֲ ָרב ‪ /‬י ֵַקל ְ ֻב ֵעינַי עֲ זֹב ֻ ָכל טוֻב ְספָ ַרד ‪ֻ ְ ,‬כמוֹ ‪ /‬י ֵַקר ְ ֻב ֵעינַי ְראוֹ ת ַע ְפרוֹ ת דְֻ ִביר‬ ‫ֶנח ֱָחרב‪".‬‬

‫במשך אלפי שנים של חיים בגולה הצליח העם היהודי לשמור על קיומו ועל אחדותו וכמאמרה‬ ‫של מגילת העצמאות לא חדל מלחלום ומל קוות לשוב אל מולדתו ההיסטורית בארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬ ‫ר' יהודה הלוי‪ .‬פסל‬ ‫המוצב במוזיאון ראלי‪.‬‬

‫לצד הסקירה הרחבה אותה ביצענו לעיל ביחס לעם היהודי כולו נבקש בפרק הבא לעקוב אחר‬ ‫התהוותם וסיפורם של ארבעה מרכזים יהודיים חשובים‬

‫‪ :‬מזרח אירופה וברית המועצות ;‬

‫מערב אירופה וצפון אמריקה ; ארצות האסלאם ; ואתיופיה‪ .‬בחרנו דווק א במרכזים אלו מאחר ומרבית העולים‬ ‫לישראל הגיעו מאחת מן התפוצות הללו וחלקן עודן מהוות תפוצות חשובות מבחינתו של העם היהודי‬

‫‪ .‬היכרות‬

‫עם הרקע ההיסטורי והתרבותי של התפוצות השונות מהווה חלק מסיפורו ההיסטורי של העם היהודי ומשלים‬ ‫מבחינות רבות את התמונה אותה התחלנו ל צייר לעיל‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫מגילת העצמאות מתייחסת אל הקשר של העם היהודי בתפוצות אל ארץ‪-‬ישראל באופן הבא‪:‬‬ ‫" לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אימונים בכל ארצות פזורים‪ ,‬לא חדל מתפילה ומתקווה לשוב‬ ‫לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז‬ ‫במולדתם העתיקה‪" .‬‬ ‫אף על‪-‬פי כן העלייה לארץ לאורך השנים וגם לאחר תחילת פעולתה של התנועה הציונית‬ ‫הייתה נחלתן של קבוצות קטנות יחסית‪ ,‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 1.4.1‬יהדות מזרח אירופה וברית המועצות‬ ‫הקיבוץ היהודי במזרח אירופה היה עד לשואה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם ‪ .‬קיבוץ יהודי זה היה מזוהה באופן‬ ‫עמוק עם פולין ‪ ,‬אחת המדינות העתיקות באזור ששלטה בעבר על שטחים רחבים‬ ‫בהרבה משטחה הריב וני כיום‪.‬‬

‫לבוש טיפוסי של יהודי‬ ‫פולין (המאה ה‪. 18-‬‬

‫‪ 1.4.1.1‬ראשית היישוב היהודי בפולין‬ ‫יישוב יהודי קטן ומפוזר במזרח אירופה החל עוד בראשית ימי הביניים ‪ ,‬אך במאה‬

‫‪ 31‬ר' יהודה הלוי (ריה"ל) (המאה ה‪ ,)11 -‬מגדולי המשוררים וההוגים של תור הזהב בספרד ‪ ,‬רופא ופילוסוף נולד בטולדו ‪ ,‬צפון ספרד‪ .‬געגועיו של‬ ‫ריה" ל לארץ הביאו אותו לצאת למסע לכיוון ארץ ישראל ‪ ,‬הוא הצליח להגיע לארץ אך מת זמן קצר לאחר מכן ‪ .‬בין חיבוריו ה מרכזיים ‪ :‬ספר‬ ‫הכוזרי ‪ ,‬בו הוא מתאר ויכוח תיאולוגי‪ -‬פילוסופי בין היהדות לדתות אחרות ‪.‬‬

‫‪23‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫השלוש‪ -‬עשרה הוא גדל והתרחב ‪ .‬ברקע לשינוי עומדת פלישתם של המונגולים לאירופה שהותירה בפולין הרס רב ‪.‬‬ ‫בעקבות המצב ‪ ,‬החליט השלטון ה פולני לנסות וליישב את מרחביה השוממים של הארץ במהגרים ‪ ,‬וביניהם נמנו‬ ‫גם יהודים רבים ‪ .‬היהודים שהיגרו נהנו מכתבי זכויות‬

‫("קיומים ") ובראשם הקיום של מלך פולין ‪ ,‬קאזימיר‬

‫הגדול (‪ .)1370-1310‬כתבי הזכויות הללו הסדירו את החיים היהודיים בפולין במסגרת חוקית חדשה ונפרדת‬ ‫שאפשרה מידה גבוהה של אוטונומיה הממוסדת בחוק ‪ .‬תהליך ההגירה וההתיישבות בפולין תואר באופן ציורי‬ ‫על‪-‬ידי ש"י עגנון‪:‬‬ ‫"ראו ישראל ‪ ,‬שהצרות מתחדשות ובאות והרדיפות נמשכות והולכות ‪ ...‬עמדו על דרכים וראו ‪ ,‬ושאלו לנתיבות עולם‪:‬‬ ‫אי זו דרך הטוב ילכו בה ומצאו מרגוע לנפשם ‪ .‬נפל פתק מן השמים ‪ :‬לכו לפולניה ! ויבואו ארצה פולין ויתנו למלך הר‬ ‫זהב‪ ,‬ויקבל אותם המלך בכבוד גדול ‪ ...‬ויתן להם המלך לשבת בכל ארצות ממלכתו ‪ ,‬לסחור את הארץ לאורכה‬ ‫ולרוחבה ולעבוד את ה ' כמשפט דרכם ‪ ,‬והמלך מגן בעדם מכל צר ואוייב ‪ .‬וישכון ישראל בטח בפולין ימים רבים ‪.‬‬ ‫וישלחו ידיהם במסחר ובכל מלאכת עבודה ‪ ...‬כי על כן קרא שמה פולין כי כה אמר ישראל בבואו אל הארץ ‪ :‬פה‪-‬לין!‬ ‫לאמור פה נלין עד שנזכה לעלות לארץ‪-‬ישראל"‬

‫ועד ארבע ארצות ‪ .‬הוועד ייצג את‬

‫האוטונומיה של היהודים בפולין באה לידי ביטוי מובהק ומובחן בפעילותו של‬

‫היהודים בפני השלטו נות הפולניים ‪ ,‬גבה את המסים ‪ ,‬דאג להסדרת היחסים בין הקהילות היהודיות ‪ ,‬פעל למען‬ ‫אינטרסים משותפים ‪ ,‬התקין תקנות שונות בהתאם להלכה ‪ ,‬שימש כמעין "בית משפט עליון "‪ ,‬ויסת את הפעילות‬ ‫הכלכלית וכן עסק בענייני חינוך ולימוד תורה ‪ .‬פעילותו של ועד ארבע ארצות הייתה מופת לאוטו נומיה וביטאה‬ ‫את אותה רווחה שמפגין עגנון בדבריו ; אלא שרווחה זו לא נמשכה לאורך זמן‬

‫‪ ,‬היא הייתה קשורה בטבורה‬

‫למדינה הפולנית וברגע שכוחה נפגע ‪ ,‬נפגעה גם האוטונומיה ‪.‬‬ ‫‪ 1.4.1.2‬הקהילה היהודית אל מול חלוקת פולין‬ ‫במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה והתשע‪ -‬עשרה‪ ,‬נעלמה פולין באופן הדרגתי מעל מפת אירופה ‪ .‬שטחה חולק בין‬ ‫רוסיה‪ ,‬אוסטריה ופרוסיה ויהודי פולין התחלקו גם הם בין מדינות אלו ‪ .‬בניגוד לאוטונומיה הרחבה ממנה נהנו‬ ‫היהודים בממלכה הפולנית ‪ ,‬נטו המדינות הכובשות להתערב בחייה הפנימיים של הקהילה ולראות בה גוף שאינו‬ ‫טבעי במציאות החיים של ה מדינה המודרנית ‪ .‬סמכויותיה של הקהילה קוצצו באורח חד ‪ ,‬וההגירה היהודית מן‬ ‫האזורים הכפריים אל מרכזי הערים ‪ ,‬יצרה קהילות עירוניות גדולות מסוג חדש ‪ .‬גם פרנסתם של היהודים נפגעה‬ ‫מאחר שהמשק הפאודלי שהיהודים היו חלק מהמבנה הכלכלי הייחודי שלו‬ ‫להופיע במזרח אירופה זרמים רעיוניים שונים שהציעו פתרון לשאלה היהודית‬

‫‪ ,32‬הלך והתפרק ‪ .‬על רקע זה הח לו‬ ‫‪ ,‬אותם נסקור בראשית השער‬

‫השני‪.‬‬ ‫‪ 1.4.1.3‬הקהילה היהודית ברוסיה הצארית‬ ‫מבין המדינות השונות שח ילקו את שטחה של פולין ‪ ,‬נותר בתחומה של רוסיה הצארית‬ ‫המספר הגבוה ביותר של יהודים ‪ ,‬ו בראשית המאה העשרים חיו בשטחיה למעלה מ‪40% -‬‬ ‫מיהודי העולם‪ .‬שטחי המגורים של יהודי המדינה הוגבלו לתחום המחיה המסורתי שלהם‬

‫העיירה לחווא‪ .‬עיירה‬ ‫יהודית טיפוסית‬

‫שכונה כעת תחום המושב ‪ .‬על היהודים נאסר לצאת מחוץ לשטחים אלו ועד מהרה ‪ ,‬עם הגידול הדמוגרפי ‪ ,‬נוצר‬ ‫בהם עוני חריף ‪ .‬במקביל‪ ,‬המדינה שאפה לצמצם את ההתבדלות היהודית‬

‫‪ ,‬ופגעה לשם כך במערכת החינוך‬

‫‪32‬‬

‫פאודליזם היא שיטה חברתית פוליטית שהייתה נהוגה באירופה בימי הביניים ‪ .‬עיקרה ריכוז השלטון בידי האצולה הפועלת מתחתיו של‬ ‫המלך והחלוקה הקשיחה של החברה למעמדות חברתיים (אצולה‪ ,‬כמורה ‪ ,‬מעמד שלישי)‪ .‬בשיטה הפאודלית היו מרבית בני המעמד השלישי‬ ‫איכרים חסרי זכויות או רכוש שכונו וסלים‪ .‬מוסד ה חכירה שפרנס רבים מיהודי פולין ‪ ,‬מהווה חלק אינטגרלי משיטה זו ‪ ,‬היהודים חכרו מן‬ ‫האציל זכויות ומוסדות שונים שהיו בתחום אחוזתו ( בתי מרזח ‪ ,‬טחנות קמח ועוד ) בתמורה לדמי חכירה קבועים ‪ .‬ההפרש בין דמי החכירה לבין‬ ‫הכספים שגבו‪ ,‬היווה את הרווח שלהם מן העסקה ‪ .‬מוסד החכירה הביא לא פעם את ה ו וסלים לשנאה כלפי היהודים שנתפסו כחלק מן הממסד‬ ‫הפאודלי המנצל‪ .‬עם ביטול השיטה הפאודלית נעלם גם מוסד החכירה ‪.‬‬

‫‪24‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫המסורתית שהעמידה במרכזה את לימוד התורה ‪ ,‬וניסתה לצמצם את השימוש הרווח בשפות היהודיות‬ ‫ויידיש)‪ .‬מגמות אלו הגיעו לשיאן בימיו של הצאר ניקולאי הראשון‬

‫(עברית‬

‫(‪ )1855-1825‬בבקשו "לתקן" את היהודים‬

‫באמצעות גיוסם הכפוי לצבא ‪ .‬השירות הצבאי הארוך בצבא הרוסי ‪ ,‬החל בגיל צעיר מאוד ‪ ,‬נמשך לאורך עשרים‬ ‫וחמש שנים ‪ ,‬ובדרך כלל התנהל הרחק מן הקהילה היהודית ‪ .‬מבחינה פורמ אלית אמנם הובטח ליהודים חופש דתי‬ ‫בצבא‪ ,‬אך בפועל הוא לא נשמר ונעשו פעולות רבות על‪ -‬מנת להרחיקם מן היהד ות‪ .‬משמעותו של שירות צבאי‬ ‫ארוך כל כך‪ ,‬הייתה‪ ,‬על כן‪ ,‬מבחינת היהודי הממוצע ‪ ,‬בעייתית למדי‪ .‬ניקולאי יצר מערכת מתוחכמת בהעמידו את‬ ‫הנהגת הקהילה כאחראית על הגיוס ‪ ,‬וכך פגע ביחסים בין הציבור היהודי לבין הנהגתו ‪.‬‬ ‫האנטישמיות שבאה לידי ביטוי ב צעדי הממשלה ‪ ,‬לבשה עד מהרה גם דפוסים עממיים וממוסדים למחצה ‪ .‬לאורך‬ ‫סוף המאה התשע‪ -‬עשרה וראשית המאה העשרים ‪ ,‬סבלו היהודים מכמה גלים של פוגרומים ‪ .‬בין השנים ‪1882-‬‬ ‫‪ 1881‬נפגעו יהודי תחום המושב משורה של פרעות ופוגרומים שכונו "סופות בנגב "‪ ,‬והיוו את אחד מגורמי הדחיפה‬ ‫לעלייה הראשונה ‪ .33‬ב‪ 1903-‬פרצו שוב פרעות ‪ ,‬הפעם ב קישינב ‪ ,34‬בעקבותיהן כתב ביאליק את הפואמה‬

‫"בעיר‬

‫ההריגה"‪:‬‬ ‫את ֶאל‪ -‬הַ חֲצֵ רוֹ ת‪ /‬ו ְֻב ֵעינ ָ‬ ‫ש ׁש ַעל‪ -‬הַ ְ ֻג ֵדרוֹ ת‪ /‬וְ ַעל הָ ֵע ִצים וְ ַעל הָ אֲ בָ נִ ים‬ ‫ֶיך ִת ְר ֶאה ו ְֻבי ְָד ָך ְתמַ ֻׁ ֵ‬ ‫" קוֻם לֵ ְך ְל ָך ֶאל ִעיר הַ ה ֲֵרגָה וֻבָ ָ‬ ‫של‪-‬הַ חֲלָ ִלים‪"....‬‬ ‫שה ׁ ֶ‬ ‫וְ ַעל‪ֻ -‬ג ֻ ֵַבי ִטיחַ הַ ְ ֻכ ָת ִלים‪ֶ /‬את‪-‬הַ דָֻ ם הַ ָֻקרו ֻׁש וְ ֶאת‪-‬הַ ֻמֹחַ הַ ִֻנ ְק ׁ ֶ‬

‫פרעות אנטישמיות אלו "הכינו את הקרקע " מבחינות רבות לקראת הטבח ההמוני שבוצע ביהדות מזרח אירופה‬ ‫על‪-‬ידי הגרמנים במהלך תקופת השואה ‪ .‬השואה גבתה מחיר כבד מן היהודים בחלק זה של העולם‬

‫‪ ,‬מיליונים‬

‫מהם נרצחו במהלכה ורבות מן הקהילות היהודיות באזור ‪ ,‬נמחקו לחלוטין ‪.‬‬ ‫‪ 1.4.1.4‬הקהילה היהודית בברית המועצות‬ ‫בשנת ‪ 1917‬הודח השליט האחרון של האימפריה הצארית ‪ ,‬ובסיומה של מהפכה פוליטית ‪ ,‬הוקמה‪ ,‬בשנת ‪,1922‬‬ ‫ברית המועצות כמדינה קומוניסטית ‪ .‬ברית המועצות התנגד ה‪ ,‬כחלק מעקרונות היסוד של הקומוניזם ‪ ,35‬לכל דת‪,‬‬ ‫וביקשה להביא להפרדה מוחלטת של הדת מן המדינה ‪ .‬על רקע זה בוטלו הקהילות היהודיות והוטל איסור על‬ ‫קיומן הפומבי של חלק ממצוות היהדות‬

‫‪ .‬יהודים שביקשו לדבוק בדתם ‪ ,‬הועמדו בפני איום בהגליה ‪ ,‬במעצר‬

‫וברדיפה‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬כפי שנראה בשער השישי ‪ ,‬גורלם של רוב יהודי ברית המועצות שפר עליהם יותר מגורלם‬ ‫של שאר יהודי מזרח אירופה אשר היו נתונים תחת כיבוש נאצי ‪.‬‬ ‫על אף שברית המועצות הצהירה על התנגדותה לאנטישמיות ‪ ,‬הרי שבפועל סבלו היהודים גם מרדיפה שהייתה‬ ‫אנטישמית במהותה ‪ .‬אחד הביטויים המובהקים לרדיפה זו היו משפטי פראג (‪ ,)1952‬במהלכם הואשמו ארבעה‪-‬‬ ‫עשר אנשי ציבור (מהם אחד‪ -‬עשר יהודים ) בריגול לטובת ישראל וארצות הברית ‪ ,‬ורו בם הוצאו להורג ‪ .‬הרדיפה‬ ‫הופנתה בהדרגה לא רק כלפי הדת היהודית אלא גם כלפי הציונות ‪ .‬על יהודי ברית המועצות נאסר לעלות לארץ ‪,‬‬ ‫ומי שעסק בפעילות ציונית ‪ ,‬סבל מרדיפה ונאסר פעמים רבות לתקופות ממושכות ‪ ,‬אסירים אלו כונו אסירי ציון‪.‬‬ ‫בברית המועצות התקיים אחד הריכוזים היהו דיים הגדולים בעולם ‪ ,‬אך עם התמוטטותה של המדינה ‪ ,‬רבים מן‬ ‫היהודים שחיו בה ‪ ,‬בחרו להגר ממנה לארצות הברית או לעלות לארץ ‪.‬‬

‫‪ 1.4.2‬יהדות מערב אירופה וצפון אמריקה‬ ‫‪ 1.4.2.1‬יהדות מערב אירופה בימי הביניים‬ ‫בסוף האלף הראשון לספירה החלה התיישבות יהודית גם באזור מערב ומרכז‬

‫אירופה שהתקיימה בצלם של‬

‫‪33‬‬

‫"סופות בנגב " הוא כינוי לגל פרעות בדרום רוסיה בין השנים ‪ ,1882-1881‬במהלכן התנפלו הפורעים על יותר ממאתי ים קהילות יהודיות בעוד‬ ‫שהשלטון המרכזי הרוסי עמד מנגד ‪ .‬הפרעות מהוות את אחד הגורמים המרכזיים לגל ההגירה הגדול של יהודי רוסיה שחלקו הופנה לארץ‬ ‫ישראל והיווה את העלייה הראשונה ; לגביה ראה פ רק נפרד‪.‬‬ ‫‪ 34‬קישינב היא עיר שהייתה בעבר תחת שלטון רוסי וכיום משמשת כ בירת מולדובה ‪ .‬באפריל ‪ ,1903‬בשבוע שבו חל חג הפסחא ‪ ,‬פרצו בעיר‬ ‫ומסביב לה פרעות קשות ביהודים בהן נרצחו כארבעים ותשעה אנשים ‪ ,‬כשש מאות נוספים נפצעו וכאלף וחמש מאות בתים וחנויות נבזזו ‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫פרעות‪ ,‬גזירות‪ ,‬עלילות דם וגירושים חוזרים ונשנים ‪ .‬אחד האירועים המרכזיים שהשפיעו על קיבוץ יהודי זה היו‬ ‫מסעות הצלב ‪ ,‬סדרת מסעות שיזמו האפיפיורים הנוצרים בין המאה האחת‪-‬‬ ‫בלהט דתי ובמרכזם עמד ניסיון לחדש את השליטה‬

‫עשרה למאה השלוש‪ -‬עשרה שלוו‬

‫הנוצרית על טריטוריות שהיו בידיים אחרות ‪ ,‬ובראשן על‬

‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫עבור היהודים היו מסעי הצלב בבחינת אסון ‪ :‬הצלבנים‪ ,‬עברו במסעם אל יעדם דרך קהילות היהודיות שנקרו‬ ‫בדרכם‪ ,‬פגעו בהן קשות ורצחו באכזריות אלפי יהודים ‪ .‬בעת מסע הצלב הראשון (‪ )1095‬התרחשו פרעות קשות‬ ‫ביותר שפגעו בקהילות מרכז גרמניה (בעיקר בקהילות שפיירא ‪ ,‬ורמייזא ומגנצא ) והן כונו גזרות תתנ "ו‪ .‬העדויות‬ ‫ההיסטוריות מתקופה זו מדגישות את נכונותם של היהודים למות על קידוש ה ' ואת סירובם המוחלט להתנצר ‪.‬‬ ‫באזור הופיעה באותה העת גם עלילת דם ‪ ,‬כינוי המתייחס אל סיפור שקרי בע ל מאפיינים אנטישמיים ‪ ,‬במרכזו‬ ‫הטענה כי היהודים משתמשים בדם נוצרי לשם אפיית מצות הפסח‬ ‫מפורסמות שתוצאותיהן היו הרות אסון מבחינת היהודים‬

‫‪ .‬בימי הביניים התרחשו מספר עלילות דם‬

‫‪ ,‬בין השאר בנוריץ ' שבאנגליה (‪ ,)1149‬בבלואה‬

‫שבצרפת (‪ ,)1171‬בפולדה שבגרמניה (‪ )1235‬ובטרנטו שבאיטליה (‪ .)1475‬יהודי מערב אירופה הואשמו גם‬ ‫באחריות ל‪" -‬מוות השחור "‪ ,‬מגפה קשה שהיכתה באסיה ובאירופה בין השנים ‪ 1351-1347‬ובמהלכה מתו מיליוני‬ ‫בני‪-‬אדם‪ .‬טענתם של גורמים אנטישמיים במספר מוקדים ביבשת הייתה כי היהודים הרעילו את בארות המים‬ ‫ובכך הביאו לפרוץ המגפה‪.‬‬ ‫לנוכח כל אלו גורשו היהודים מספר פעמים ממקומות מושבם וכך לדוגמה‬

‫‪ ,‬הם גורשו מאנגליה בשנת ‪.1290‬‬

‫במאה השלוש‪ -‬עשרה‪ ,‬רוב היהודים שחיו באזור בחרו ‪ ,‬משהתאפשר להם ‪ ,‬להגר מזרחה אל עבר פולין ‪ ,‬והגירה זו‬ ‫היוותה את הגרעין המייסד של יהדות מזרח‪ -‬אירופה‪.‬‬ ‫‪ 1.4.2.2‬יהדות מערב א ירופה בתקופת הנאורות‬ ‫ראשיתה של תקופת הנאורות ("ההשכלה") וירידת כוחה של הנצרות לאחר ימי הביניים ‪ ,‬שיפר‬ ‫את מעמדם של יהודי מערב אירופה ומרכזה ‪ .‬דבריו של ג 'ון לוק‪ ,‬מן הבולטים שבהוגי הנאורות ‪,36‬‬ ‫שגרס כי "שום פגאני (=עובד אללים)‪ ,‬שום מוחמדני (=מוסלמי) ושום יהודי לא יקפח [את] זכויות האזרח שלו‬

‫במדינה בעטייה של דת "‪ ,‬אופייניים לתקופה זו ומבטאים את צורת המחשבה של הנאורות‬

‫‪ .‬עם‬

‫המהפכה הצרפתית ‪ ,)1789( 37‬החלו באופן הדרגתי מדינות אירופה להעניק ליהודים שוויון זכויות‬

‫ג' ון לוק‬

‫("אמנציפציה ")‪ .‬עובדה זו ‪ ,‬כפי שנראה בשער הבא‪ ,‬השפיע ה באופן עמוק על כיוון ההתפתחות‬ ‫ההיסטורי של העם היהודי ; אך משמעותה הייתה גם פגיעה קשה בסמכויות הקהילה היהודית והנעה של תהליכי‬ ‫התבוללות וחילון ‪ .‬השתלבותם של היהודים באוכלוסייה הכוללת לא התרחשה ביום אחד ‪ ,‬מדובר היה בתהליך‬ ‫ארוך‪ ,‬אך לאורך השנים ‪ ,‬יותר ויותר יהודים שהתגוררו באזור ‪ ,‬תפסו מקום משמעותי בחברה ‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בשלטון‬ ‫ובתרבות‪ .‬יהדות מערב אירופה ומרכזה נפגעה ברובה באופן עמוק במהלך תקופת השואה ‪ .‬כיום קיימות קהילות‬ ‫יהודיות גדולות בצרפת‪ ,‬בגרמניה ובבריטניה ; אך המרכזים היהודיים הגדולים במערב היבשת חרבו ברובם ‪.‬‬ ‫‪ 1.4.2.3‬יהדות ארצות הברית‬ ‫לצד הקהילה היהודית במערב אירופה ‪ ,‬החלה להתהוות בהדרגה קהילה יהודית גם בצפון אמריקה ‪ .‬ראשיתו של‬ ‫היישוב היהודי בחלק זה של העולם‬

‫‪ ,‬בקבוצה של עשרים ושלושה יהודים פורטוגזים שהגיעו למושבה ניו‪-‬‬

‫אמסטרדם (לימים ניו‪ -‬יורק)‪ ,‬בשנת ‪ .1654‬במרוצת המאה השבע‪ -‬עשרה והשמונה‪ -‬עשרה הגיעו לאזור יהודים‬ ‫‪36‬‬

‫ג'ון לוק (‪ ,)1704-1632‬פילוסוף אנגלי שנחשב לאחד מן האבות של הליברליזם ‪ .‬בספרו המרכזי ‪ ,‬על הממשל המדיני ‪ ,‬העלה את עקרון הזכויות‬ ‫הטבעיות של האדם וטען כי בבסיסה של המדינה עומדת "אמנה חברתית " שמשמעותה התחייבות של כלל אזרחי המדינה להישמע לשלטון כל‬ ‫עוד זה שומר על זכויותיהם ‪ ,‬והתחי י בות של המדינה שלא לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של בני האדם ‪.‬‬ ‫‪ 37‬המהפכה הצרפתית היא מהפכה חברתית ופוליטית שהתרחשה בצרפת בשנת ‪ .1789‬סיסמתה של המהפכה הייתה "חירות‪ ,‬שוויון ואחווה "‬ ‫והיא החלה להניע תהליך אש ר בסיו מו התמוטטו באירופה הממלכות האבסולוטיות א שר התנהלו תחת ריבונות המלך והתקבע רעיון ריבונותו‬ ‫של העם‪.‬‬

‫‪26‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫נוספים ממוצא ספרדי שהחלו לנדוד בעולם עם גירוש ספרד‬

‫‪ .38‬במהלך המאה השמונה‪ -‬עשרה היגרו למושבות‬

‫יהודים נוספים ממוצא אשכנזי ועד מהרה הם הפכו לרוב ‪ .‬בשנת ‪ ,1776‬עם‬ ‫ייסוד ארצות הברית ‪ ,‬היו בה כבר כ‪ 3,000-‬יהודים‪.‬‬ ‫מספר זה גדל לאין‬

‫שיעור במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬בסיומה מנתה‬

‫יהדות ארצות הברית כבר כשני מיליון נפש ‪ .‬נהוג לחלק את ההגירה אליה‬ ‫בשלב זה לשני‬

‫"גלים" מרכזיים‪ :‬הגל הראשון (‪ ,)1880-1820‬שהורכב‬

‫בעיקר מיהודים יוצאי גרמניה ומרכז אירופה ; והגל השני (‪,)1914-1881‬‬ ‫שהורכב בעיקר מיהודים יוצאי ר‬

‫וסיה ומזרח אירופה ‪ .‬ההגירה של‬

‫היהודים הייתה חלק מהגירה כוללת יותר ובמרכזה עמדו‬

‫‪ :‬הגידול‬

‫הדמוגרפי של יהודי אירופה שעורר מצוקה כלכלית ; מגמות אנטישמיות‬ ‫ורדיפות על רקע דתי וכן גם ההזדמנויות הרבות שהציעה ארצות הברית ‪,‬‬ ‫ה‪" -‬גולדנע מדינא " ( מדינת הזהב ) שהבטיחה שוויון ז כויות לכלל אזרחיה‬ ‫ואפשרה התפתחות כלכלית ‪.‬‬ ‫המאפיינים הייחודיים בארצות הברית ובייחוד הפרדת הדת מן המדינה ‪,‬‬ ‫אפשרו למהגרים היהודים להשתלב באופן עמוק בחברה האמריקאית‬

‫‪,‬‬

‫להקים מוסדות קהילה חזקים ורחבים ולפתח את ההגות והמחשבה‬ ‫היהודית‪ .‬בארצות הברית התפתחו הזרמים הדתיים החדשים‬

‫‪ :‬התנועה‬

‫גלויית שנה טובה מראשית המאה העשרים‪ .‬מימין‬ ‫נראים יהודי מזרח אירופה בלבושם המסורתי‪,‬‬ ‫משמאל נראים יהודי ארצות הברית המושיטים‬ ‫את ידיהם אל אחיהם כשהם לבושים בביגוד‬ ‫מודרני‪.‬‬

‫הרפורמית שראשיתה בגרמניה ‪ ,‬ובמרכזה התביעה לבצע ביהדות רפורמות‬ ‫על‪-‬מנת לה תאימה לרוח התקופה ; התנועה הקונסרבטיבית שדגלה גם היא בשינויים מסוימים‬ ‫ביקשה לשמר את המנהגים והמצוות המרכזיים וכן בהמשך‬

‫ביהדות אך‬

‫‪ ,‬התנועה הרקונסטרוקציוניסטית שהתייחסה אל‬

‫היהדות כתרבות ‪ .‬בהדרגה הפך המרכז היהודי בארצות הברית למרכז היהודי החשוב בעולם והוא התחזק‬ ‫יותר עם הגירתם של יהודים אליו לאחר השואה‬

‫עוד‬

‫‪ .‬כיום מתקיימת בארצות הברית הקהילה היהודית השנייה‬

‫בגודלה בעולם לאחר מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ 1.4.4‬יהדות ארצות האסלאם‬ ‫‪ 1.4.4.1‬יהדות ארצות האסלאם ‪ :‬מבט כולל‬ ‫יהודים חיו באזורים אלו החל מימי הבית הראשון‬

‫‪ ,‬אך עליית האסלאם ‪ ,‬החל מן המאה השביעית לספירה ‪,‬‬

‫הביאה לשינוי ניכר באופיו של האזור ומתוך כך גם באופייה של הקהילה היהודית שהתקיימה בו‬

‫‪ .‬מבחינה‬

‫משפטית הוגדרו היהודים והנוצרים כ‪" -‬בני חסות " ( אהל אל‪ -‬ד'מה) והיו זכאים להגנה של השלטון המוסלמי ‪ ,‬אך‬ ‫חויבו במס גולגולת מיוחד (ג'זיה) ואולצו להכיר בשלטון האסלאם ובנחיתותם ביחס אליו ‪ .‬עיקרון אחרון זה בא‬ ‫לידי ביטוי ב חוקי עומר המיוחסים לח 'ליף המוסלמי עומר השני ‪ 39‬וכוללים איסור על הפגנת הדת ברבים ‪ ,‬איסור‬ ‫על גיור או התנצרות ‪ ,‬איסור על בניית מבני דת (בתי כנסת או כנסיות ) חדשים‪ ,‬חובת היבדלות בלבוש ‪ ,‬איסור‬ ‫נשיאת חר ב או רכיבה על סוס ועוד ‪ .‬מבחינה היסטורית ‪ ,‬לא תמיד הייתה ההקפדה על "חוקי עומר " עקבית והיא‬ ‫הושפעה ממידת כוחו של השליט אל מול אנשי הדת‬

‫‪ ,‬מהאינטרסים הכלכליים ומההשתדלות של היהודים או‬

‫הנוצרים‪ .‬באופן כללי נהוג לחלק את יהודי ארצות האסלאם לשתי קבוצות מרכזיות ‪ :‬מוסתערבים שהם יהודים‬ ‫שישבו באזור עוד לפני המאה החמש‪ -‬עשרה‪ ,‬היו משולבים בתרבות ובחברה הסובבת ודברו ערבית ; ו‪"-‬ספרדים"‬

‫‪ 38‬על גירוש ספרד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 39‬ח'ליף הוא התואר אותו נושא המנהיג המוסלמי של "אומת האסלאם "‪ .‬משמעות התואר הוא "יורש" או "מחליף " של הנביא מוחמד ‪ ,‬אבי דת‬ ‫האסלאם‪ .‬עומר השני (‪ )720-717‬היה שליט מוסלמי משושלת בית אומאיה ‪.‬‬

‫‪27‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שהגיעו אליו לאחר גירוש ספרד ‪ ,‬שמרו על תרבותם הספרדית ו דברו לדינו‪.40‬‬ ‫‪ 1.4.4.2‬יהדות ארצות האסלאם עד למאה התשע‪ -‬עשרה‬ ‫למרות העובדה שמעמדם של היהודים בארצות האסל אם הי ה נחות ממעמדם‬ ‫של שכניהם הלא יהודים ‪ ,‬מדגישים רבים מן ההיסטוריונים כי מצבם של יהודי‬ ‫האזור היה טוב בהשוואה ליהודי אירופה ‪ .‬אמנם נרשמו גם מקרים של רדיפות‬ ‫דתיות‪ ,‬אך הן היו מוגבלות במשכן ובתפוצתן הג יאוגרפית‪ .‬רדיפה דת ית קשה‬ ‫חתונה של יהודים ממרוקו‬

‫במיוחד נרשמה בשנים ‪ 1679-1678‬בתימן‪ ,‬אז אולצו יהודי המדינה להתאסלם‬

‫או לעזוב את בתיהם ; מרבית היהודים בחרו לעזוב את תימן ‪ ,‬התיישבו בעיירה מוזע השוכנת לחוף ים סוף וחזרו‬ ‫לשבת בערי תימן רק בשנת ‪ .1681‬דוגמה נוספת לרדיפה דתית נרשמה בעיר משהד ‪ ,‬באיראן‪ ,‬בשנת ‪ ,1839‬שם‬ ‫אולצו יהודי העיר להמיר את דתם אך רבים מהם בחרו לשמור על מצוות יהודיות מרכזיות וחיו כאנוסים ‪.‬‬ ‫באימפריה העות 'מאנית ששלטה על מרבית המרחב המוסלמי באותה העת ‪ ,‬חיו היהודים במסגרת מילת‪ :‬קהילה‬ ‫יהודית אוטונומית שניהלה את חיי היהודים באופן עצמאי וקיימה בתי משפט‬

‫‪ ,‬שחיטה ‪ ,‬מוסדות חינוך ועוד ‪.‬‬

‫רבים מן היהודים הצליחו להשתלב בתקופה זו בתפקידים מרכזיים במנהל ובמערכת הכלכלית של מדינותיהן‬

‫‪.‬‬

‫יהודים אחרים ‪ ,‬בעיקר מקרב היהודים שהגיעו לאזור לאחר גירוש ספרד ‪ ,‬יצרו רשתות סחר בין‪ -‬לאומיות חשובות‬ ‫ותפסו מקום מרכזי במערכת הכלכלית המקומי ת‪ .‬על תפקידם של היהודים בסביבה המוסלמית ‪ ,‬אפשר ללמוד‬ ‫מעדותו של מרדכי עמנואל נוח‬

‫‪ ,41‬יהודי ששימש בראשית המאה התשע‪-‬‬

‫עשרה כקונסול של ארצות הברית‬

‫בתוניס‪:‬‬ ‫"בארצות ברבריה [=צפון אפריקה ] חיים כ‪ 700,000-‬יהודים‪ .‬למרות שהמוסלמים רואים אותם כנחותים ‪ ,‬בכל זאת הם‬ ‫האנשים החשובים בארצות אלה‪ ,‬כי הם האומנים‪ ,‬ראשי המכס‪ ,‬חוכרי הכנסות של האוצר‪ ,‬בעלי זכיון לקניית סחורות‪,‬‬ ‫מפקחים על מטבעות‪ .‬הם הגזברים‪ ,‬המזכירים והמתורגמנים של ה‪'-‬ביי' [=השליט המוסלמי] ומהם הרופאים"‬

‫‪ 1.4.4.3‬יהדות ארצות האסלאם בעת החדשה‬ ‫תהליכי האמנציפציה שהתרחשו באירופה ‪ ,‬הגיעו בסופה של ה מאה התשע‪ -‬עשרה ובראשית המאה העשרים גם אל‬ ‫ארצות האסלאם ‪ ,‬בעיקר באמצעותו של הכיבוש הקולוניאלי האירופי ‪ .‬נוכח זאת החל מצבם של היהודים באזור‬ ‫להשתנות‪ .‬ראשית‪ ,‬רבים מן היהודים באימפריה נהנו מהסדרי‬

‫הקפיטולציות עליהן חתמה האימפריה‬

‫העות'מאנית עם מעצמות אירופאיות שונות והעניקו להן ולמי שהיה מזוהה עמן אוטונומיה רחבה ‪ .‬שנית‪ ,‬באמצע‬ ‫המאה התשע‪ -‬עשרה החלו באימפריה העות ' מאנית רפורמות רבות שכונו "תנט'ימאת " ושינו את מעמדם המשפטי‬ ‫והמעשי של היהודים‪ .‬בשנת ‪ 1839‬פרסם ה סולטאן עבד אל מג ' יד (‪ )1861-1839‬את‬ ‫"הצו הנאצל של ארמון הוורדים " (ח'ט‪ -‬י שריף של גולחנה ) בו הובטחו בפעם הראשונה‬ ‫שוויון זכויות והגנה על הביטחון של המיעוטים ‪ .‬צו זה אמנם לא יושם באופן מלא ‪,‬‬ ‫אך היה בו כדי לסמן את הכיוון אליו מתקדמת האימפריה ואת שאיפותיה‬

‫בית הכנסת בחאלב (דמשק)‬ ‫לאחר הריסתו בשנת ‪. 1948‬‬

‫‪ .‬ב‪1856-‬‬

‫פורסם "הצו המלכותי " ( ח'ט‪ -‬י הומאיון ) בו אושררו והודגשו שוויון הזכויות והחופש‬ ‫הדתי באימפריה‪.‬‬ ‫עקרונות מערביים הללו הוחלו על כלל שטחי האימפריה העות‬

‫'מאנית ‪ ,‬ועקרונות‬

‫מערביים מתקדמים אף יותר ‪ ,‬הוחלו על מדינות מוסלמיות שנמצאו באותה העת תחת השפעה או שלטון‬ ‫קולוניאלי י שיר‪ .‬אך כמו באירופה ‪ ,‬המצב החדש העמיד את יהודי ארצות האסלאם בפני קשיים ודילמות‬ ‫‪ 40‬לדינו היא שפה יהודית המכונה גם ספניולית‪ .‬ראשיתה של הלדינו בספרד ‪ ,‬אך עם גירוש ספרד היא נפוצה אל כל רחבי ארצות האסלאם‬ ‫ואסיה הקטנה ‪ .‬השפה עצמה כוללת תערובת בין ספרדית ‪ ,‬ארמית ועברית והיא נכתבה באותיות רש "י או באותיות עבריות רגילות ‪.‬‬ ‫‪ 41‬מרדכי עמנואל נוח (‪ ,)1851-1785‬היה עיתונאי‪ ,‬דיפלומט ומשפטן יהודי ‪-‬אמריקאי‪ .‬נוח ניסה להקים בארצות הברית מושבה יהודית ‪ ,‬אותה‬ ‫כינה אררט ‪ ,‬באי גרנד‪ -‬איילנד‪ .‬נוח ייסד את העיר ופרסם קול קורא ליהודי העולם ‪ ,‬אך הוא זכה להיענות מוגבלת ואף ללע ג מצד רבים‪.‬‬

‫‪28‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫משמעותיים באשר לקיום היהודי אל מול השינויים ‪.‬‬ ‫עם התהוותו של הסכסוך היהודי ערבי‬

‫‪ ,‬בחלקה הראשון של המאה העשרים ‪ ,‬נתפסו לא פעם יהודי ארצות‬

‫האסלאם כנציגיו של היישוב היהודי בארץ והם החלו שוב לסבול מאפליה ‪ ,‬רדיפה ולעתים אף אלימות בעלי רקע‬ ‫אנטישמי‪ ,‬לאומי או דתי ‪ .‬כך לדוגמה ‪ ,‬הואשמו יהודי דמשק בשנת ‪ 1840‬ברצח פולחני של נזיר נוצרי ומשרתו‬ ‫המוסלמי בעלילת דם שכונתה לימים עלילת דמשק ‪ .‬בראשית יוני ‪ 1941‬נרצחו למעלה ממאה ושבעים יהודים‬ ‫בבגדד בפרעות המכונו ת "הפרהוד " ומאחוריהן עמדה הסתה אנטישמית מבית מדרשה של גרמניה הנאצית‬

‫‪.‬‬

‫רדיפות אלו הגיעו לשיא עם הקמתה של מדינת ישראל והן אילצו את יהודי ארצות האסלאם לעזוב את ארצות‬ ‫מולדתם בחופזה‪ ,‬פעמים רבות תוך השארתם של נכסים רבים מאחור ‪.‬‬

‫‪ 1.4.5‬יהודי אתיופיה‬ ‫‪ 1.4.5.1‬יהדות אתיופיה ‪ :‬מבט כולל‬ ‫ראשיתו של היישוב היהודי באתיופיה היא ככל הנראה בעת‬ ‫העתיקה ויש המקדימים אותה כבר לימי בית ראשון‬

‫‪.‬‬

‫העדויות לגבי תקופה זו מועטות והמסורות במחקר סותרות‬ ‫זו את זו‬

‫‪ .‬היהודים נזכרים בהיסטוריה של אתיופיה‬

‫כפלאשים‪ ,‬כינוי שמשמעותו "פולש"‪ .‬הם לעומת זאת מכנים‬ ‫את עצמם בכינוי ‪ " :‬ביתא ישראל " המעיד על השייכות‬ ‫הדתית‪ -‬אתנית שלהם אל העם היהודי‬

‫‪ .‬היהודים התרכזו‬

‫בעיקר באזור הצפון‪ -‬מערבי של אתיופיה בסמוך לגבול‬ ‫האריתראי‪ ,‬חלקם דיברו אמהרית וחלקם דיברו תיגרית ‪ .‬הם הקימו ‪,‬‬

‫כפר יהודי טיפוסי‬ ‫באתיופיה‪ .‬יוצר‪ :‬אעדולם‪.‬‬

‫על‪-‬פי רוב‪ ,‬כפרים עצמאיים בהם היו גרים יהודים בלבד ועסקו בחקלאות ‪ .‬זהותם היהודית נשמרה במשך דורות‬ ‫רבים והתפתחה במנותק משאר העולם היהודי ‪ ,‬אך תוך מגע רצוף עם התרבות והחברה הסובבים ‪ .‬ספר התורה‬ ‫של יהודי אתיופיה מכונה "אורית" והוא כתוב בשפת הגעז המקודשת להם ; הם לא נהגו לחגוג את חנוכה ופורים‬ ‫שהם חגים שנקבעו על‪ -‬ידי חז "ל‪ ;42‬ועד למאה התשע‪ -‬עשרה לא הכירו ולא קיימו קשר עם קיבוצים יהודיים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫‪ 1.4.5.2‬יהדות אתיופיה עד למאה התשע‪ -‬עשרה‬ ‫העדויות הברורות הראשונות על קיומה של קהילה יהודית באתיופיה‬

‫‪ ,‬מתוארכות למאה ה שלוש‪ -‬עשרה או‬

‫הארבע‪-‬עשרה‪ .‬בעדויות ששרדו מן התקופה מתוארת "ביתא ישראל " כקהילה שקיימה עצמאות ריבונית וביקשה‬ ‫לשמור עליה מפני הקיסרים הנוצרים ‪ .‬בקרב בני העדה מכונה הישות הריבונית אותה קיימו באותה העת ‪ ,‬ממלכת‬ ‫הגדעונים‪ .‬הקיסר הנוצרי יסחאק שהשתייך לשושלת הסולומונית ‪ ,43‬יצא נגדם למלחמה ו הוא זה שביטל את‬ ‫עצמאותם‪ .‬על‪ -‬פי מקורות מסוימים יסחאק לחץ על בני העדה להתנצר ‪ ,‬ואיים כי זכויותיו של מי שלא יעשה כן ‪,‬‬ ‫ייפגעו‪.‬‬ ‫מכאן ואילך הפכו היהודים למרכיב חלקי בפסיפס התרבותי‪ -‬דתי המורכב של אתיופיה ‪ .‬בתקופה בה נבנתה העיר‬ ‫גונדר כבירתה של השושלת הסולומונית‬

‫(המאה השבע‪ -‬עשרה)‪ ,‬בסמוך לשטחי המחיה שלהם ‪ ,‬ישנן עדויות על‬

‫מעורבותם בבנייתה של העיר ‪ .‬אולם המהלך כולו לא הביא לשינוי באורחות חייהם‬

‫‪ ,‬ומרביתם נותרו לחיות‬

‫באזורים הכפריים ‪ .‬היחלשותה של השושלת הסולומונית במהלך המאה השמונה‪-‬‬

‫עשרה (שכונתה "תקופת‬

‫השופטים האתיופית ")‪ ,‬הרעה את מצבה של הקהילה שהייתה נתונה כעת לחסדיהם של שליטים מקומיים ‪.‬‬ ‫‪ 42‬על חנוכה ופורים ראה נספח לוח שנה ‪.‬‬ ‫‪ 43‬השושלת הסולמנית היא שושלת קיסרים ששלטה באתיופיה החל מן המאה השלוש‪-‬‬ ‫שמוצאם משלמה המלך וממלכת שבא ‪.‬‬

‫עשרה וע ד למאה העשרים ‪ .‬הקיסרים בשושלת טענו‬

‫‪29‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 1.4.5.3‬יהדות אתיופיה בעת החדשה‬ ‫באמצע המאה התשע‪ -‬עשרה הייתה עדיין "ביתא ישראל " קהילה גדולה שמנתה כמה‬ ‫עשרות אלפי יהודים ‪ ,‬אך בהמשך המאה הלך והורע מצבה‬

‫‪ ,‬והיקפה של הקהילה‬

‫צומצם‪ .‬העולם המערבי גילה באזור מגמות קולוניאליסטיות ‪ ,‬ושלח אל אתיופיה‬ ‫מיסיונרים‬

‫‪44‬‬

‫וחלקם פעלו בקרב הקהילה בהצלחה מצומצמת‬

‫‪ .‬במקביל‪ ,‬גם יהודי‬

‫אירופה החלו לגלות בה עניין ‪ ,‬יוסף הלוי ‪ ,‬היה מזרחן וארכ יאולוג יהודי שהתגורר‬ ‫בצרפת‪ ,45‬ביקש לצאת לחקור את ק ורותיהם של יהודי המדינה ‪ .‬המכתב שהפנה אל‬

‫יעקב פייטלוביץ‪. 1955 ,‬‬

‫אגודת "כל ישראל חברים "‪ 46‬ובו נימק את בקשתו ‪ ,‬יכול ללמד על הכוונות והחששות שעמדו מאחורי מסע זה ‪:‬‬ ‫" מפי כתבי העתים נודע לי כי יש את נפשם מאוד לשלוח איש נבון ונאמן אל אחינו בני ישראל האובדים בארץ כוש‬ ‫וסינים‪ ,‬לדרוש שלומם ‪ ,‬לחקור מעשיהם ומנהגיהם ולקשרם בקשר אמיץ אל אחינו בני המערב ‪ ...‬החדשות המעציבות‬ ‫אשר באו מקרוב מארץ כוש על שפל מצב אחינו שמה ‪ ,‬והרעה הנוראה הנשקפה להם מאת צדי נפש אדם ‪ ...‬להדיח‬ ‫ישראל מדת אבותם‪ ...‬העירו כשלהבת‪ -‬יה את רחמי בני עמנו על אחינו האומללים ההם וקול אנחה מרה נשמע מכל‬ ‫אפסי ארץ לאמור‪ :‬קומו ונקומה לישע אחינו!"‬

‫על‪-‬פי מקור זה עולה כי יהודי‬

‫אירופה חששו מהיעלמותה של הקהילה ומהצלחת פעולתם של אנשי המיסיון‬

‫המכונים‪ " :‬צדי נפש אדם "‪ .‬הלוי הגיע לאתיופיה והיה היהודי הראשון שנפגש עם הקהילה ‪ .‬בשנים הבאות ‪ ,‬בימיו‬ ‫של הקיסר יוהנס הרביעי ‪ ,‬הורע עוד יותר מצבה של בני הקהילה מאחר שהאזורים בהם הם חיו ‪ ,‬הפכו לשדה קר ב‬ ‫בין צבאות אתיופיה לבין צבאות מצריים ‪ ,‬סודן ואיטליה ‪ .‬תקופה זו מכונה בפי בני העדה ‪ " :‬הימים הרעים " וגם‬ ‫היא הביאה להצטמצמותה של הקהילה ‪ .‬על רקע זה המשיך ופעל במדינה תלמידו של הלוי‬

‫‪ ,‬יעקב פייטלוביץ '‬

‫(‪ .)1955-1881‬מפעל חייו של פייטלוביץ ' היה הניסיון לגשר בין 'קהילת ביתא ישראל ' לבין הקהילות היהודיות‬ ‫האחרות בעולם ‪ .‬הוא פרסם את דבר קיומה של הקהילה ‪ ,‬גייס למענה כספים ‪ ,‬הקים ועדי פעולה ‪ ,‬ובשנת ‪1923‬‬ ‫הקים‪ ,‬לשם שימור תרבותה ‪ ,‬גם בית ספר יהודי מודרני ‪ .‬כחלק מתהליך זה ‪ ,‬ביקשו יהודי מערב אירופה להשפיע‬ ‫על יהודי אתיופיה לזנוח חלק ממנהג יהם הייחודיים ובהם הקרבת הקורבנות ‪ ,‬מוסד הנזירות ועוד ‪ .‬לצדו של‬ ‫פייטלוביץ' פעל גם מנהיג יהודי מקומי בשם תמרת עמנואל שהיה גדול תלמידיו ‪.47‬‬ ‫עם הקמתה של מדינת ישראל היא כוננה יחסים דיפלומטיים עם אתיופיה והם התחזקו מאוד בימיו של הקיסר‬ ‫היילה סלאסי ‪ ,48‬אך עניינם של י הודי המדינה כמעט ולא עלה על סדר היום ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרבנות הראשית לישראל‬

‫‪49‬‬

‫לא הכירה בקהילת ביתא ישראל ‪ ,‬על מנהגיה ומאפייניה הייחודיים ‪ ,‬כקהילה יהודית ‪ .‬ארגונים יהודיים שונים ‪,‬‬ ‫ובהם הסוכנות היהודית ‪ ,50‬המשיכו לפעול במדינה והביאו לצמיחתה של שכבת מנהיגות יהודית חדשה ‪ ,‬ואחד מן‬ ‫הבולטים בבניה היה יונה בוגלה ‪ .51‬בשנת ‪ 1973‬הוציא הרב הראשי הספרדי לישראל (הראשון לציון )‪ ,‬הרב עובדיה‬ ‫‪ 44‬מיסיון (מלטינית ‪" :‬שליחות") היא פעילות להפצת דת מסוימת בקרב בני דת אחרת ‪ .‬עיקר פעילויות המיסיון נעשו בידי הנוצרים ‪ .‬המיסיון‬ ‫קיבל ממד ממוסד עם ראשיתו של הקולוניאליזם ‪ ,‬והופץ בידי מעצמות אירופה במדינות אותן כבשו באפריקה ‪.‬‬ ‫‪ 45‬יוסף הלוי ‪ ,)1917-1827( ,‬מזרחן ‪ ,‬ארכאולוג ומלומד יהודי שפעל ברחבי אירופה ‪ .‬מוצאו של הלוי לוט בערפל ‪ ,‬אך ברור כי הוא פעל תקופה‬ ‫מסוימת בשטחי האימפריה העות 'מאנית והסתכסך שם עם ה הנהגה היהודית המסורתית ‪ .‬הלוי הגיע לצרפת ‪ ,‬רכש בה השכלה אקדמית רחבה‬ ‫ויצא למסעות חקר במזרח ‪.‬‬ ‫‪ 46‬כל ישראל חברים (כי"ח) שנודע גם בשמו הצרפתי אליאנס‪ ,‬הוא ארגון יהודי‪ -‬צרפתי שהוקם ב‪ 1860-‬ושם לעצמו למטרה להגן על זכויות‬ ‫היהודים ולפעול למענם‪ .‬במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה והעשרים הקים הארגון בתי ספר ברחבי המזרח התיכון ‪ ,‬והם מילאו תפקיד מרכזי‬ ‫בתהליכי המודרניזציה של יהודי האזור והפיצו אגב כך את התרבות הצרפתית ‪.‬‬ ‫‪ 47‬תמרת עמנואל (‪ ,)1963-1888‬מנהיג ציבור יהודי ‪-‬אתיופי‪ ,‬שימש פרופסור ורב ‪ .‬כשהיה בן עשרים נשלח עמנואל לאיטליה על‪ -‬מנת לרכוש‬ ‫השכלה‪ ,‬הוא שב לאתיופיה ו שימש מנהלו של בית ספר להכשרת מורים ‪ .‬בסוף ימי ו התגורר עמנואל במדינת ישראל ונקבר בהר המנוחות ‪.‬‬ ‫‪ 48‬היילה סלאסי (‪ ,)1975-1892‬אחרון קיסרי אתיופיה ‪ .‬הוא הומלך בשנת ‪ 1928‬ופעל לקידומה של המדינה‪ ,‬אך עם הכיבוש האיטלקי (‪)1936‬‬ ‫נאלץ לברוח מן המדינה והגיע לירושלים‪ .‬ב‪ 1941-‬חזר אל אתיופיה‪ ,‬לאחר שחרורה בידי בעלות הברית ‪ ,‬והמשיך לשלוט בה עד ‪ .1974‬סלאסי‬ ‫כונן יחסים הדוקים מאוד עם מדינת ישראל והם נמשכו עד לשנת ‪ .1973‬הוא זכה לכינוי "גור אריה יהודה "‪ .‬דת הראסטפרי רואה בו מנהיג דתי‬ ‫ואת התגלמותו של המשיח ‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫על הרבנות הראשית לישראל ‪ ,‬ראה פרק מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫על הסוכנות היהודית ‪ ,‬ראה פרק מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬ ‫‪ 51‬יונה בוגלה (‪ ,)1987-1908‬מחנך ואיש ציבור יהודי‪ -‬אתיופי‪ ,‬נחשב במהלך ימי חייו למנהיגה של הקהילה ‪ .‬בוגלה עלה לארץ בשנת ‪ 1979‬ופעל‬

‫‪30‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יוסף‪ ,52‬פסק הלכה שקבע כי בני העדה נמנים עם העם היהודי‬

‫; כעבור כשנה הלך גם הרב הראשי האשכנזי‬

‫לישראל‪ ,‬הרב שלמה גורן ‪ ,53‬בעקבותיו‪ .‬עם הרעת מצב היהודים באתיופיה‬

‫‪ ,‬הוכשרה הקרקע לעלייתה של‬

‫הקהילה לישראל‪.‬‬

‫‪ 1.5‬סיכום‬ ‫בשער זה תיארנו בקצרה את סיפורו ההיסטורי של העם היהודי‬

‫מראשיתו בימי התנ "ך ועד לראשית העת‬

‫החדשה‪ .‬למדנו כי החל מימי הבית הראשון התפצל העם היהודי וקיים מרכזים מקבילים במקומות שונים‬ ‫בעולם‪ :‬בבל‪ ,‬צפון אפריקה ‪ ,‬ספרד‪ ,‬פולין ואשכנז ‪ .‬את הפרק סיימנו במעקב אחר ארבעה קיבוצים יהודיים‬ ‫מרכזיים שההיסטוריה והמורשת שהם נושאי ם עמם‪ ,‬משפיעים עד היום על החברה הישראלית ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הופק על‪ -‬ידי גלי צה "ל שיר מיוחד שנכתב על‪ -‬ידי מאיר אריאל ובהקלטתו השתתפו א מנים רבים‬ ‫המייצגים מורשות תרבותיות שונות בחברה הישראלית ‪:‬‬ ‫לפני כמה וכמה שנות אלף‬

‫כן‪ ,‬כל הצבעים עוד יזהירו‬

‫נפרדנו אני ואחי‬

‫לכל הצדדים בעולם‬

‫הוא לכיוון של הקרירים האלה‬

‫לראות כולם את כולם‬

‫אני לדרום מזרחי‬

‫וכל הצדדים עוד יכירו‬

‫יובלות על יובלות לא התראנו‬

‫בגוונים השונים של עצמם‬

‫ופתאום נפגשנו כאן‬

‫ויותר הצבעים לא יסתירו‬

‫לא הכרנו‪ ,‬כל כך השתנינו‬

‫אדם מאדם‪ ,‬דם מדם‪.‬‬

‫טוב שהשארנו סימן [‪]...‬‬

‫אכן‪ ,‬אחרי אלפים שנות גלות נפגשו בארץ יהודים שהגיעו מחלקים שונים של העולם ‪ .‬שימורו וטיפוחו של הסיפור‬ ‫היהודי המשותף לנו ‪ ,‬תוך הדגשה של הגוון הייחודי שנושא כל אחד‬

‫מאיתנו ‪ ,‬ושל המכנה המשותף הרחב שלנו ‪,‬‬

‫מהווה משימה ראשונה במעלה ‪ .‬לנו‪ ,‬כקצינים לעתיד בצה "ל‪ ,‬בו נפגשים‪ ,‬אולי בפעם היחידה ‪ ,‬ישראלים בעלי רקע‬ ‫ותרבות שונים ‪ ,‬תפקיד מרכזי במשימה זו ‪ .‬בשער הבא נעסוק בסיפור הולדתה של התנועה הציונית המהווה את‬ ‫המשכו הישיר של הסיפור ההיסטו רי של העם היהודי ‪.‬‬

‫ממנה על‪-‬מנת לעודד ולאפשר את עלייתה של הקהילה לישראל ‪.‬‬ ‫‪ 52‬הרב עובדיה יוסף ‪( ,‬נולד‪ ,)1920 :‬ממנהיגיה הבולטים של היהדות החרדית הספרדית ‪ ,‬רב ופוסק הלכה ‪ .‬הרב עובדיה נולד בבגדד ובילדותו עלה‬ ‫עם משפחתו לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא הוסמך לדיינות בגיל צעיר ושימש במגוון תפקידים רבניים עד שמונה בשנת ‪ 1980‬לראשון לציון‪ .‬בשנת ‪1984‬‬ ‫היה הרב עובדיה מעורב בהקמתה של תנועת ש"ס (שומרי תורה ספרדים ) וכיום הוא מהווה אחד ממנהיגיה הרוחניים ‪ .‬בין חיבוריו ההלכתיים‬ ‫החשובים נמצא ספר השאלות והתשובות יביע אומר המונה עשרה כרכים ‪.‬‬ ‫‪ 53‬הרב שלמה גורן ‪ ,)1994-1918( ,‬רב ופוסק הלכה ‪ ,‬השתייך אל חוגי הציונות הדתית ‪ .‬בשנת ‪ 1948‬מונה הרב גורן לרב הצבאי הראשי והיה‬ ‫למעשה למקימה של הרבנות הצבאית הראשית ‪ .‬בשנת ‪ 1971‬השתחרר מצה "ל בדרגת אלוף ו מונה לרב האשכנזי הראשי לישראל ‪ .‬בין ספריו ‪:‬‬ ‫"משיב מלחמה "‪" ,‬תורת המו עדים"‪" ,‬ספר משנת המדינה " ועוד‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער שני‪-‬‬ ‫התנועה הציונית‬ ‫" זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם ‪ ,‬עומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית " (מתוך מגילת העצמאות )‬

‫בנימין זאב הרצל נואם בפני באי‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (‪.) 1897‬‬

‫‪ 2.1‬פתיחה‪ :‬היהודי אל מול אתגרי העת החדשה‬ ‫בחלקה הראשון של מגילת העצמאות מופיעות שתי פסקאות המתייחסות להולדתה ולפועלה של התנועה‬ ‫הציונית ‪:‬‬

‫"בשנת תרנ "ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על‬ ‫זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו"‬ ‫"זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף‬ ‫בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי"‬

‫בהמשכה של המגילה ‪ ,‬מופיעה הטענה המרכזית של התנועה הציונית בדבר זכו תו של העם היהודי למדינת לאום‬ ‫ריבונית‪ ,‬כמו כל בני עם אחר ‪:‬‬ ‫" זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"‪.‬‬

‫אלא שהדברים לא תמיד היו מובנים מאליהם‬

‫‪ .‬הרוחות החדשות שהחלו לנשב באירופה החל מסוף המאה‬

‫השמונה‪ -‬עשרה‪ ,‬שינו באופן יסו די את חייו של היהודי הטיפוסי‬

‫‪ .‬כפי שראינו ‪ ,‬בימי הביניים ובראשית העת‬

‫החדשה היהודים חיו בקהילות נפרדות וסגורות ‪ .‬הקהילה ניהלה את חייה כמעט ללא מגע עם העולם החיצוני ‪ ,‬בין‬ ‫היהודים לאוכלוסייה הסובבת התקיים בידול כמעט מוחלט ‪ .‬כך מתאר את הדברים ההיסטוריון יעקב כ "ץ‪:54‬‬ ‫"מושב היהודים מוגבל מטעם השלטונות ‪ ,‬ואין הם רשאים לישב אלא בקצת רחובות ‪ ...‬לבושו של היהודי ‪ ,‬שהיה שונה‬ ‫מלבוש שאר האוכלוסים ‪ ...‬וכן שאר דברים של מראה ‪ :‬הזקן והפאות של האיש וכיסוי השער של האשה הנשואה ‪...‬‬ ‫מציינים ומבדילים את היהודי מכלל האוכלוסייה"‬ ‫‪ 54‬פרופ' יעקב כ "ץ (‪ ,)1998-1904‬מחנך‪ ,‬היסטוריון וסוציולוג ישראלי ‪ .‬הגותו של כ " ץ הוקדשה לתולדות עם ישראל בימי הביניים ולמבנה‬ ‫החברה היהודית בתקופה זו ‪ .‬כ"ץ זכה ב‪ 1980-‬בפרס ישראל למדעי היהדות ‪.‬‬

‫‪32‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫החל מסוף המאה הש‬

‫מונה‪ -‬עשרה‪ ,‬כחלק מתהליכים כלליים שהתרחשו בעולם הרעיונות ובתוך הקהילה‬

‫היהודית‪ ,‬החלו מדינות שונות במערב אירופה לדבר על הענקת שוויון זכויות (אמנציפציה ) ליהודים ועל שילובם‬ ‫בחברה הכללית ‪ .‬התפתחות זו היוותה המשך ישיר להתבססות ולצמיחה של‬

‫"תנועת הנאורות " ( המכונה גם‬

‫"תנועת ההשכלה ")‪ .‬הנאורות הייתה תנועה רוחנית ופוליטית שהעמידה במרכזה את השכל האנושי‬

‫‪ ,‬כפי‬

‫שמסבירים חוקרי מדע המדינה ‪ ,‬מיכאל קרן ועליזה קורנשטיין ‪:‬‬ ‫"אנשי ההשכלה ‪ ,‬האמינו כי הרחבת הדעת והתקדמות המדע הם המפתח לפתרון בעיות בכל תחומי החיים של‬ ‫האדם‪ ...‬אנשי ההשכלה הדג ישו‪ ,‬כי האדם התבוני הוא השולט והמעצב הבלעדי של חייו‬

‫‪ .‬ההסדרים החברתיים‬

‫והמדינתיים נובעים ממה שבני אדם עושים‪ ,‬ולא מכוח עליון שמחוץ להם"‬

‫לרעיונות הנאורות הייתה השפעה חשובה בתחומי המדיניות‬

‫‪ ,‬התרבות והכלכלה ‪ ,‬ובנוסף‬

‫השפעה יוצאת דופן מבחינת היהודים ‪ .‬תנועת הנאורות טענה כי כל בני‪ -‬האדם שווים וכנגזר‬ ‫מכך‪ ,‬דגלה בחופש אמונה ודת ‪ .‬בעקבות רעיונות אלו והמהפכה הצרפתית (‪ )1789‬שהביאה‬ ‫אותם לכדי ביטוי פוליטי ‪ ,‬הוענקו בהדרגה זכויות שוות ליהודים ברחבי אירופה‬

‫‪ .‬התנאי‬

‫להענקת זכויות שוות ליהודים היה אימוץ אורח חיים ‪ ,‬דרכי התנהגות ‪ ,‬מקצועות ומנהגים‬ ‫של התרבות המערבית ‪ .‬על רקע זה צמחה גם תנועת ההשכלה היהודית‬

‫‪ ,‬ראשית בגרמניה‬

‫שם עמד בראשה משה מנדלסון ‪ ;55‬ובהמשך גם בקיבוצים היהודיים הגדולים של מזרח‬

‫משה מנדלסון‪ .‬ציור‪ :‬אנטון גרף‬

‫אירופה אירופה‪ .‬על עיקריה של תנועה זו עומד ההיסטו ריון בן‪ -‬ציון דינור ‪:56‬‬ ‫"סיסמאותיה של ההשכלה היו‬

‫– חכמה ומלאכה ‪ ,‬לשון ונימוס ‪ .‬חכמה – פירושה‪ :‬הכנסת המדעים הכלליים לחוג‬

‫הידיעות‪ ...‬המלאכה – פירושה‪ :‬דאגה ציבורית מכוונת להבראתו הכלכלית של היישוב היהודי על ידי הכשרת הדור‬ ‫הצעיר למלאכה ואומנות המפרנסת את בעליה ‪ ...‬הלשון – לשונות העמים אשר בקרבם אנו יושבים ‪ ...‬נימוס – זהו‬ ‫בעצם מושג יותר כולל ומקיף ‪ ...‬הקפדה על צורה חיצונית ‪ ,‬על מידה וקצב ‪ ,‬על חן וטעם ‪ ,‬ומשום כך נימוס כולל בעצם‬ ‫שיפור כל הליכות החיים"‬

‫רעיונות אלו אינם רעיונות אנטי‪ -‬דתיים ואכן מנדלסון עצמו הקפיד על מצוות הדת‬

‫‪ ,‬אך ממשיכי דרכו ובניו‬

‫התרחקו ממנה ‪ .‬על רקע זה התגלע שסע גדול המלווה את העם היהודי עד לימים אלו ‪ :‬השסע בין שומרי המצוות‬ ‫למי שאינם שומרי מצוות ‪ .‬חלק גדול מן המשכילים גם ביקשו לצמצם את תחומיה‬

‫של היהדות ‪ ,‬שכפי שראינו‬

‫בשער הראשון ‪ ,‬היא מהווה דת ‪ ,‬לאום ותרבות ; ולטעון כ י היא מהווה דת בלבד ואין לה הקשרים חברתיים או‬ ‫תרבותיים‪.‬‬ ‫המשכילים ביקשו לטעון כי הם "צרפתים בני דת משה "‪ " ,‬אוסטרים בני דת משה " וכו '‪ ,‬וסי סמתם הייתה "היה‬

‫אדם בצאתך ויהודי בביתך"‪ .‬המשכילים הקיצוניים ‪ ,‬ששאפו להשתלב בחברה הכללית ככל ה אפשר‪ ,‬אף הציעו לערוך‬ ‫במצוות ה דת מספר תיקונים (רפורמה) שאחת ממטרותיהם הייתה למחוק את הזיקה היהודית המסורתית‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬באופן זה הם ביקשו להראות כי אין מניעה שהיהודים ישתלבו בקרב‬

‫העמים בקרבם הם חיים‬

‫וייקחו חלק במאבק להקמתה של מדינת הלאום ו בסיפורים המכוננים של הזהות הלאומית ‪.‬‬ ‫כך או כך ‪ ,‬ניסיון ההתערות הצליח רק ב אופן חלקי ‪ .‬את תהליכי האמנ ציפציה שהגיעו בסופו של דבר ‪ ,‬בצורה כזו‬ ‫או אחרת ‪ ,‬לכל חלקיה של אירופה ‪ ,‬ליווה גל של פרעות אנטישמיות במזרח אירופה ומגמות חדשות של‬ ‫אנטישמיות גזענית וארסית במיוחד במערב אירופה ‪ .‬לצד זאת ‪ ,‬הגידול הניכר באוכלוסייה היה ודית ב אותה העת ‪,‬‬ ‫‪ 55‬משה מנדלסון (‪ ,)1786-1729‬פילוסוף יהודי‪ -‬גרמני‪ ,‬נהוג לרא ות בו כמי שבישר את הופעת תנועת ההשכלה היהודית ועמד בראש ה‪ .‬מנדלסון‬ ‫הקפיד על קיומה של ההלכה היהודית ‪ ,‬אך נתן פירוש רציונליסטי ומרחיק לכת לתורה ועורר בכך את חמתה של הקהילה היהודית המסורתית ‪.‬‬ ‫‪ 56‬בן ציון דינור (‪ ,)1973-1884‬היסטוריון‪ ,‬מחנך ופוליטיקאי ישראלי ‪ .‬דינור היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית ‪ .‬במהלך שנות‬ ‫החמישים כיהן כשר החינוך והביא לחקיקתו של "חוק חינוך ממלכתי "‪ .‬דינור היה מקימו ומנהלו הראשון של יד‪ -‬ושם‪ ,‬זכה פעמי ים בפרס‬ ‫ישראל והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למד עים‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הגביר את מצוקתם החומרית של היהודים והביא את הקהילות במזרח אירופה אל סף רעב ‪ .‬היהודים בכל רחבי‬ ‫היבשת עמדו כעת בפני צומת דרכים משמעותית ו במשבר עמוק בזהותם הפנימית ‪.‬‬ ‫סביב משבר זה אפשר לסמן חמישה כיווני פעולה שכל אחד מהם שונה בתכלית ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫היטמעות ‪ -‬מאות אלפי יהודים ברחבי אירופה ביקשו להיטמע בסביבה הלא‪ -‬יהודית‪ .‬בהקשר זה החלו‬ ‫יהודים ליטול חלק מרכזי בתרבות ובכלכלה וכאמור היו אף כאלו שהמירו את דתם ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התבדלות ‪ -‬כתגובת נגד להשכלה ולרפורמה בדת ‪ ,‬החל הציבור היהודי שביקש לשמור על המסורת והדת‬ ‫‪57‬‬

‫בראשות החת "ם סופר ‪ ,‬להגביה את חומות ההפרדה ולבדל את הקהילות היהודיות במידת האפשר מן‬ ‫הציבור הלא‪ -‬יהודי ומן המשכילים ‪ .‬באופן זה נולדה היהדות החרדית ועקרונות המפתח המובילים‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגירה ‪ -‬במחצית השנייה של המאה התשע‪ -‬עשרה פקד את אירופה גל הגירה גדול שיעדו ארצות הברית ‪,‬‬ ‫בגל זה היה ה אחוז של היהודים מקרב כלל המהגרים ‪ ,‬גבוה למדי ‪ .‬ארצות הברית הציעה למהגר היהודי‬ ‫הזדמנויות כלכליות וכן חופש מרדיפות ו‬

‫מאנטישמיות ‪ .‬ההגירה המסיבית הולידה את הקהילות‬ ‫‪58‬‬

‫היהודיות הגדולות באמריקה ותועדה ביצירות ספרותיות רבות ובראשם ביצירתו של שלום עליכם ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהפכנות ‪ -‬יהודים רבים ברחבי אירופה ביקשו לראות את פתרון הבעיה היהודית במסגרת תנועות‬ ‫המהפכה הרבות שקמו באירופה והושפעו מרעיונות סוציאליסטי ים או קומוניסטיים שביקשו לשנות מן‬ ‫היסוד את הסדר החברתי וקראו לשוויון זכויות בין עשירים לעניים ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לאומיות ‪ -‬מיעוט מבין היהודים ביקש לראו ת בלאומיות יהודית את הפתרון ‪ :‬שוויון זכויות לאומי שהוא‬ ‫המשכו הישיר של שוויון הזכויות הפרטי ‪ .‬לדעתם‪ ,‬דווקא ניסיון האמנציפציה הוכיח כי היהודים שונים‬ ‫מהותית משכניהם הלא‪ -‬יהודים וכי הם לעולם לא יוכלו להיות "צרפתים בני דת משה " או "אוסטרים‬ ‫בני דת משה "‪ ,‬מאחר שהיהדות איננה רק דת ‪.‬‬

‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלות‬ ‫ מדוע לדעתכם פותחת מגילת העצמאות בתיאור ההיסטורי של הקונגרס הציוני הראשון?‬‫ האמנציפציה ותנועת ההשכלה הביאו להתרחקות מן הרעיון הלאומי‪ ,‬כיצד קרה בסופו‬‫של דבר שדווקא שני גורמים אלו הביאו להתעוררות הרעיון הלאומי מחדש?‬

‫‪ 1.2‬מבשרי הציונות‬ ‫מתוך מיעוט קטן של מי שראו בפנייה ללאומיות את הפתרון למשבר הזהות של העם היהודי‬

‫‪ ,‬נהוג להדגיש את‬

‫פועלן של שלוש דמויות מרכזיות המכונות "מבשרי הציונות "‪:‬‬ ‫משה הס (‪ )1875-1812‬נולד בגרמניה‪ ,‬כילד קיבל חינוך מסורתי בבית סבו ‪ ,‬אך עם השנים התרחק מן‬ ‫היהדות‪ ,‬התקרב אל רעיונות סוציאליסטיים וטען כי רק במסגרת זו ‪ ,‬כחלק משוויון הזכויות הכולל ‪,‬‬ ‫יימצא פתרון גם ל בעיה היהודית ‪ .‬בשלב כלשהו‪ ,‬בהשפעת איחוד איטליה ‪ 59‬ותהליכים כלליים אחרים ‪,‬‬ ‫שינה הס את עמדתו ‪ .‬בספרו "רומא וירושלים " הוא טען כי היהדות איננה רק דת אלא גם לאום‬

‫‪,‬‬

‫‪ 57‬הרב משה סופר (חת "ם סופר ) (‪ ,)1839-1762‬רב‪ ,‬פוסק הלכה ומנהיגה של היהדות החרדית ‪ .‬החת "ם סופר נולד בגרמניה ופעל בהונגריה ‪,‬‬ ‫השקפתו סוכמה בביטוי "חדש אסור מן התורה " אותו טבע‪ .‬משמעות מונח זה הוא כי קיים איסור מן התורה לבצע כל חידוש באורח המחשבה ‪,‬‬ ‫ההתנהגות ‪ ,‬הד יבור וכו '‪ .‬כלל זה מנחה את הקהילה החרדית עד לימים אלה ‪.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫שלום עליכם (‪ ,)1916-1859‬סופר ביידיש‪ ,‬שהרבה לתאר ביצירתו את הע ולם היהודי במזרח אירופה ואת קשיי ו אל מול העולם המשתנה ‪.‬‬ ‫כמה מיצירותיו (בהן "מוטל בן פייסי החזן " ו"טוביה החולב " שעובד למחזמר "כנר על הגג ")‪ ,‬מתייחס ות גם אל ההגירה לארצות הברית ‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫איחוד איטליה ‪ ,‬מאז התפוררותה של האימפריה הרומית ‪ ,‬היו שטחי איטליה מחולקים למדינות רבות ‪ ,‬חלקן תחת שלטון זר של מדינה‬ ‫אחרת‪ .‬בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה החלו לפעול בשטחי איטליה אגודות לאומיות שביקשו "לשחרר" את איטליה ולאחד אותה ת חת שלטון‬ ‫אחד‪ .‬תהליך איחודה של איטליה נחשב לאחד השיאים של המהפכה הלאומית ("אביב העמים ") והשפיע רבות על תנועות לאומיות אחרות וב הן‬ ‫הציונות‪.‬‬

‫‪34‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫וביקש לקדם תכניות לתקומה לאומית של היהודים בארץ ישראל ‪ .‬מתוך ספרו ‪" :‬עומד אני בכל תוקף על זכותו של‬

‫עם ישראל‪ ,‬זכות מקודשת וקדומה במידה שאין למעלה הימנה‪ ,‬לתבוע לעצמו את ארץ מולדתו"‪.‬‬ ‫הרב יהודה שלמה אלקלעי (‪ ,)1878-1798‬נולד באזור הבלקן לאב שהיה רב הקהילה בעיר סרייבו‬ ‫ושימש בעצמו כרב הקהילה בזמלין שבסרביה ‪ .‬אמונתו הדתית העזה ‪ ,‬המרידות הלאומיות בבלקן‬ ‫ועלילת דמשק ‪ ,60‬הביאו אותו למסקנה כי בעיית היהודים תיפטר רק עם כינון מדינה בארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬ ‫הרב אלקלעי פרסם בנושא מאמרים רבים ויצא למסעות בקהילות היהודיות על‪ -‬מנת לגייס תמיכה‬ ‫לרעיונותיו‪ .‬מתוך הגותו ‪ " :‬רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את ארצם ולהקים את לשונם וכן דורש מאתנו לכונן את בית‬ ‫חיינו ולהקים את לשוננו הקדושה ולהחיותה"‪.‬‬

‫הרב צבי הירש קלישר (‪ )1874-1795‬נולד בפוזנן השוכנת בגבול פולין‪ -‬פרוסיה וקיבל חינוך יהודי‪-‬‬ ‫מסורתי‪ .‬הרב קלישר קנה השכלה רחבה בתחומים תורניים וכלליים ושימש כרב ו כדיין‪ .‬הוא סבר כי‬ ‫התעוררות לאומית יהודית ‪ ,‬רצון המעצמות והתיישבות בארץ ישראל‬

‫‪ ,‬יחישו את הגאולה ‪ .‬את‬

‫רעיונותיו פרסם בספר "דרישת ציון "‪ .‬מתוך הגותו ‪ " :‬למה אנשי איטליה ושאר מדינות ימסרו נפשם עבור‬ ‫ארץ אבותיהם‪ ,‬ואנחנו נעמוד מרחוק ?‪ ...‬שימו נא לב מה עשו אנשי איטליה‪ ...‬אשר השליכו נפשם מנגד ‪ ,‬כספם וזהבם ‪ ,‬עבור שם‬ ‫נחלת ארצם‪ .‬ואנחנו בני ישראל‪ ,‬אשר הארץ המפוארה‪ ,‬משוש כל הארץ‪ ,‬היא לנו למורשה‪ ...‬נהיה כאיש אשר אין בו רוח"‪.‬‬ ‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלות‬ ‫ בין ההוגים הדתיים (הרב אלקלעי והרב הירש) לבין משה הס‪ ,‬ישנם הבדלים רבים הן‬‫בביוגרפיה והן בתפיסה הלאומית‪ .‬למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬אנחנו מתייחסים אליהם ביחד?‬ ‫ מה ניתן ללמוד על אישיותו של כל אחד מן האישים דרך סגנון דבריו והמילים בהן הוא‬‫בוחר? מה ההבדל בין "זכותו של עם ישראל" עליה מדבר הס‪ ,‬לבין הדרישה "לכונן את‬ ‫בית חיינו"‪ ,‬עליה מדבר הרב אלקלעי?‬

‫‪ 1.3‬תנועת "חיבת ציון"‬ ‫רעיונותיהם של מבשרי הציונות נתקלו על‪-‬‬

‫פי רוב באדישות ואף בעוינות‪ .‬מבין כיווני הפעולה‬

‫השונים שעמדו בפני היהודים בצומ ת הדרכים בו עמדו‪ ,‬לא הייתה האופציה הלאומית אופציה‬ ‫מרכזית‪ .‬אך בשנות השמונים של המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬בעקבות פרוץ פרעות קשות ביהודי דרום‬ ‫רוסיה שכונו "סופות בנגב ‪ ,‬החלה התמונה להשתנות ‪ .‬במהלך שנת ‪ 1882‬התפרסמה בעיר ברלין‬ ‫חוברת קטנה בעילום שם ש כותרתה "אוטואמנציפציה ! קול קורא לבני עמו‪ ,‬מאת יהודי רוסי "‪.‬‬ ‫אותו "יהודי רוסי "‪ ,‬כותב החוברת ‪ ,‬היה יהודה לייב פינסקר (‪ ,)1891-1821‬יהודי יליד רוסיה שלמד‬

‫יהודה לייב‬ ‫פינסקר‬

‫משפטים ורפואה ושימש כרופא בעיר אודסה ‪ .‬בראשית דרכו האמין פינסקר כי את בעיית היהודים יש לפתור על‪-‬‬ ‫ידי התבוללות בחברה הרוסית ‪ ,‬אך לאחר מספר אירועים אנטישמיים שינה את השקפתו והאמין כי הפתרון‬ ‫היחיד ליהודי רוסיה טמון בעזיבת המדינה ‪ .‬בחוברת אוטואמנציפציה ביקש לנתח את בעיית היהודים ‪ .‬לטענתו‪,‬‬ ‫שורש הבעיה נעוץ בעובדה שאוכלוסיית הרוב הלא‪ -‬יהודית רואה ביהודים זרים וא ינה מוכנה לקבלם כחלק מן‬ ‫החברה‪ ,‬זרות זו מביאה גם לא אחת לפחד ולשנאה ‪ .‬באשר לפתרון הבעיה ‪ ,‬טען פינסקר כי בהשוואת הזכויות של‬ ‫היהודים (אמנציפציה ) אין די ‪ ,‬מאחר ש היא לא תעלים את דרך ההתייחסות אליהם כאל זרים ואת השנאה‬ ‫השורשית כלפיהם ‪ .‬בשל כך ‪ ,‬על היהודים לשאוף לשחרור עצמי‬

‫(אוטואמנציפציה ) ולהקמת "ארץ מקלט "‬

‫שתהפוך לארצם ‪:‬‬ ‫"באין מקום ששם היהודי הוא בביתו‪ ,‬ששם נחשב הוא כבן לארצו‪ - ,‬הרי הוא זר לעולם בכל מקום‪ .‬ואף אם הוא עצמו‬

‫‪ 60‬עלילת דמשק כינוי לעלילת דם ולפרעות ביהודים שהתרחשו בדמשק ב‪ .1840 -‬הקהילה היהודית הואשמה ברצח של נזיר נוצרי ומשרתו‬ ‫המוסלמי ונכבדי הקהילה היו נתונים לחקירה אכזרית ולמאסר ‪ .‬הפרשה הסתיימה בהתערבות דמויות בכירות מן העולם היהודי באירופה ‪.‬‬ ‫עלילת דמשק מהווה את אחד הביטויים האנ טישמיים הראשונים בארצות האסלאם ‪.‬‬

‫‪35‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫וגם אבותיו נולדו בארץ‪ ,‬אין זה משנה כלום בגופו של דבר"‬

‫החוברת של פינסקר לא עוררה הדים בגרמניה אך זכתה להתייחסות רחבה ‪ ,‬של אוהדים ומתנגדים כאחד ‪ ,‬במזרח‬ ‫אירופה‪ .‬בשטחי רומניה ‪ ,‬רוסיה פולין ובהמשך אף במרכז ובמערב אירופה ‪ ,‬קמו באותה העת ‪ ,‬ובלי ארגון מרכזי‬ ‫מאוחד‪ ,‬עשרות אגודות וארגונים שביקשו לקדם התיישבות יהודית בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬חברי האגודות כונו חובבי ציון‬ ‫(המילה ציון היוותה כינוי לארץ‪ -‬ישראל) והתנועה כולה כונתה "חיבת ציון "‪.‬‬ ‫אחת האגודות המפורסמות וה מרכזיות היי תה ביל"ו ראשי תיבות של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה " (ישעיהו ב '‪,‬‬ ‫משכילים שהתאכזבו מן האמנ ציפציה ‪,‬‬

‫ה')‪ .‬בין חברי האגודות השונות היו יהודים שומרי מסורת לצד יהודים‬

‫נקודה שהביאה למחלוקות ו לחיכוכים‪ .‬חלק מן האגודות הצליחו להגשים את רעיונותיהם וחבריהם עלו לארץ‬ ‫‪.‬‬

‫ישראל‪ .‬עולים אלו היוו את העלייה הראשונה והקימו בין השנים ‪ 1903-1882‬שורה של מושבות בארץ‪ -‬ישראל‬ ‫החולשה המרכזית של התנועה הייתה בהיותה מורכבת‬

‫מעשרות רבות של אגודות קטנות ובה‬

‫יעדר הנהגה‬

‫מרכזית‪ .‬פינסקר‪ ,‬שהפך לאחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה ‪ ,‬הבין זאת וביקש לכנס ‪ ,‬בשיתוף עם הרב שמואל‬ ‫מוהליבר‪ ,61‬ועידה מיוחדת שתכונן הנהגה כזו ‪ .‬ב‪ 1884-‬כונסה למטרה זו ועידת קטוביץ ' שניסתה לכונן הנהגה‬ ‫משותפת ומערכת כלכלית ח זקה לאנשי האגודות מן הערים השונות ‪ ,‬אך נכשלה בכך ‪ .‬פעילותן של אגודות חובבי‪-‬‬ ‫ציון באירופה נתקלה בקשיים הולכים וגדלים ובנוסף לכך גם המושבות בארץ‪-‬‬

‫ישראל נקלעו למשבר כלכלי‬

‫וחברתי חמור‪.‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫חוקרים שונים טוענים שהשסע בין דתיים לחילונים בהנהגת "חיבת ציון" הוא אחד‬ ‫הגורמים המרכזיים בקושי ליצור הנהגה מרכזית‪ .‬באיזה אופן משפיע השסע בין חילונים‬ ‫לדתיים על החברה הישראלית ועל היכולת להגיע להסכמה לאומית כיום?‬

‫‪ 1.4‬בנימין זאב הרצל והקמת התנועה הציונית‬ ‫על רקע הכישלון של אגודת חובבי ציון ‪ ,‬החל במהלך סוף המאה התשע‪ -‬עשרה פרק חדש ו מאורגן יותר בתולדות‬ ‫הציונות‪ ,‬כאשר בנימין זאב הרצל החל בהקמת התנועה הציונית ובהפיכתה לתנועה לאומית גדולה ומאוחדת‬

‫‪.‬‬

‫הרצל נולד ב‪ 1860 -‬בבודפשט וחי את רוב חייו ב ווינה‪ .‬על אף שהחוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי הביוגרפיה של ו‪,‬‬ ‫נראה כי בשלב הראשון של חייו הוא היה רחוק יחסית מכיוון הפעולה הלאומי‬ ‫שהצגנו בראשית הפרק ‪ ,‬היה קרוב יותר אל ההיטמעות‬

‫‪ ,‬ומבין חמשת כיווני הפעולה‬

‫‪ .‬הוא למד משפטים באוניברסיטה‬

‫ועסק בכתיבה‬

‫ספרותית ועיתונאית ‪ .‬למחייתו ערך הרצל את העיתון "נויה פריה פרסה "‪ ,‬שהיה אחד החשובים שבעיתוני וינה ‪.‬‬ ‫התקרבותו אל העיסוק בבעיה היהודית ואל דרך הפעולה הלאומית‬

‫‪ ,‬הייתה איטית ומדורגת ‪ .‬קשה להצביע על‬

‫אירוע אחד בעקבותיו שינה הרצל את דעתו אך נראה כי לפגישותיו החוזרות ונשנות עם‬ ‫האנטישמיות המודרנית ‪ ,‬הייתה עליו השפעה רבה ‪.‬‬ ‫עוד בשנת ‪ ,1883‬במהלך לימודיו ‪ ,‬היה הרצל עד לאזכרה אנטישמית שערכה אגודת‬ ‫הסטודנטים בה היה חבר ("אלביה")‪ ,‬לריכרד ואגנר ‪ .62‬בשנת ‪ 1894‬פרסם את המחזה "הגטו‬ ‫החדש" העוסק בקורותיו של יהודי שיצא מן השכונה היהודית‬

‫(ה"גטו") וזכה לאמנציפציה ‪,‬‬

‫אך נתקל בסירובה של החברה הסובבת לקבל אותו ‪.‬‬ ‫טקס ההורדה בדרגה של‬ ‫אלפרד דרייפוס‪ .‬איור מאת‬ ‫הנרי מאייר‪. 1895,‬‬

‫זמן קצר לאחר פרסום המחזה ‪ ,‬החל בצרפת משפט דרייפוס ‪ ,‬במהלכו הואשם הקצין היהודי‬

‫‪ 61‬שמואל מוהליבר (‪ ,)1898-1824‬רב יליד וילנה ‪ ,‬ממנהיגיה של תנועת "חיבת ציון " ונחשב למנהיג הדתיים בתנועה ‪ .‬הרב מוהליבר סייע רבות‬ ‫למושבות של עולי העלייה הראשונה וחיבר חיבורים הלכתיים רבים ‪.‬‬ ‫‪ 62‬ריכרד ואגנר (‪ ,)1883-1813‬מוזיקאי גרמני שזכה להערכה ו להצלחה רבה ‪ .‬בשנת ‪ 1850‬פרסם את החיבור האנטישמי "היהודים במוזיקה "‪ ,‬בו‬ ‫טען כי " על אף כל שנאמר ונכתב בזכות האמנציפציה ליהודים ‪ ,‬תמיד חשנו באופן אינסט ינקטיבי דחייה עזה מפני מגע ממשי איתם " וכי‬ ‫היהודים א ינם מס וגלים ליצור מוזיקה‪ .‬לאחר מותו אומצו ואגנר ורעיונותיו על‪-‬ידי המפלגה הנאצית ‪.‬‬

‫‪36‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫אלפרד דרייפוס בבגידה וברי גול לטובת גרמניה ‪ ,‬דרגתו נשללה ממנו בטקס משפיל והוא נידון למאסר עולם‬ ‫ולגלות‪ .‬המשפט התנהל תוך גילויים אנטישמיים ומבלי שהמסמכים נבדקו באופן מעמיק‬

‫‪ .‬לטובת דרייפוס קמו‬

‫כמה אנשי ציבור צרפתים ובעקבות הלחץ שהפעילו ‪ ,‬נערך לדרייפוס משפט חוזר בו התגלה כי המסמכים מזויפי ם‪,‬‬ ‫אך הוא לא זוכה לגמרי ‪ .‬לזיכוי מלא ולהחזרת דרגותיו הוא זכה רק בשנת‬

‫‪ ,1906‬עם החלפת השלטון ב צרפת‪.‬‬

‫משפט דרייפוס היווה הדגמה בוטה לטענה המרכזית של הרצל שהועלתה קודם לכן גם על‪ -‬ידי פינסקר ואחרים –‬ ‫היהודים אמנם זכו לשוויון זכויות מדיני ‪ ,‬אך האנטישמיות גורמת לכך ש הם לא שווי זכויות באמת ‪ .‬בחודשים‬ ‫הבאים החל הרעיון לרקום עור וגידים במוחו של הרצל עד שלבסוף ‪ ,‬בשנת ‪ ,1896‬הוא גיבשו בספר בשם מדינת‬ ‫היהודים‪ .‬בספר מציע הרצל תכנית מעשית לפתרון בעיית היהודים על ידי הקמת מדינה ‪:‬‬ ‫"התכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה עד מאוד‪ ,‬ועליה להיות כן‪ ,‬למען תהי מובנת לכל אדם‪ .‬יותן לנו השלטון‬ ‫בחלקת‪-‬ארץ על פני האדמה‪ ,‬אשר תספיק לצרכיה הישרים של אומתנו‪ ,‬ואת כל השאר נעשה בעצמנו"‬

‫הרצל נ יסח בספר שלבי פעולה מפורטים המסבירים כיצד‬

‫ניתן להשיג את המטרה‬

‫הזאת וזהו חידושו המרכזי ‪ .‬מעבר לצורך בהקמתם של מוסדות ‪ ,‬מדבר הרצל על‬ ‫הצורך ב‪ -‬צ'ארטר‪ ,‬אישור בין‪ -‬לאומי להתיישבות היהודית ‪ .‬הספר תורגם עד מהרה‬ ‫לעברית‪ ,‬ליידיש ולרוסית ועורר תגובות רבות ‪ .‬לצד רבים שקיבלו את ניתוחו של‬ ‫הרצל‪ ,‬היו גם רבים שהתנגדו לו ‪ .‬הסופר היהודי‪ -‬אוסטרי סטפן צווי יג ‪ 63‬תיאר את‬ ‫ההתנגדות לספר בווינה ‪:‬‬ ‫"עדיין למדתי בגימנסיה כשיצאה לאור חוברת דקה זו‪ ...‬וזוכר [אני] את התדהמה והרוגז של חוגי‬ ‫הבורגנות היהודית בווינה ‪ .‬מה עלה על דעתו של סופר תרבותי ‪ ,‬אינטליגנטי ובעל הומור זה ?‬ ‫שאלו בפנים זועפות ‪ ,‬על אלו שטויות שהמציא הוא כותב ? מדוע עלינו ללכת לארץ‪ -‬ישראל?‬ ‫לשוננו גרמנית היא ולא עברית‪ ,‬ומולדתנו היא אוסטריה"‬

‫כך או כך ‪ ,‬לכו ל היה ברור כי בנימין זאב הרצל הולך ומתעצב כמנהיגה של תנועת המונים חדשה‬

‫‪ ,‬כפי שמציין‬

‫ההיסטוריון אלכסנדר ביין ‪:64‬‬ ‫" אמנם רעיונות דומים לאלה ביטאו עוד לפני הרצל רבים אחרים ‪[ ...‬אך] עד הופעתו של הרצל נשאר הרעיון הזה מנת‬ ‫חלקם של חוגים קטנים בלבד‪ .‬ואילו כוח השכנוע ורצון המעשה של הרצל ‪ ,‬הצליח להפוך את הכרעתו הזאת להכרתם‬ ‫של אלפים רבים ולעשות את הצעדים הראשונים והמכריעים לביצוע הצעתו במציאות המדינית"‬

‫מיד לאחר פרסום הספר החל הרצל בסבב קדחתנ‬ ‫האימפריה העות ' מאנית ששלטה באותה העת בארץ‪-‬‬

‫י של פגישות ‪ .‬הוא ביקש להגיע לעסקה עם מנהיגה של‬ ‫ישראל‪ ,‬על‪ -‬פיה יגייסו היהודים סכום כסף שי ציל את‬

‫האימפריה מפשיטת רגל ‪ ,‬ובתמורה היא תעניק ל ה ם זיכיון להתיישבות בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬לשם כך נפגש הרצל‬ ‫בתחילה עם בעלי ממון יהודים שעל‪ -‬פי רוב לא התלהבו מרעיונו ‪ .‬בעקבות כישלונו בזירה זו החליט לפעול בשני‬ ‫מסלולים מקבילים ‪ :‬הפצת רעיונותיו בקרב המוני היהודים באירופה ופגישה עם גורמים דיפלומטיים רלוונטיים ‪.‬‬ ‫שיאו של סבב זה היה בסדרת פגישות באיסטנבול עם גורמי שלטון עות'מאניים ‪ ,‬פגישות שהסתיימו בכישלון ‪.‬‬ ‫הרצל חזר לאירופה מאוכזב ‪ ,‬א ך עד מהרה החל בהכנות למפעלו הבא ‪ ,‬הקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬שנועד לכנס את‬ ‫תומכי הרעיון הציוני מרחבי העולם ‪ .‬על יעדי הקונגרס כתב ‪" :‬הקונגרס הזה צריך להי עשות הפגנה אדירה של הציונות‬ ‫ולאחד צירים מכל הארצות‪ .‬תכלית הקונגרס היא להראות לעולם‪ ,‬מה היא הציונות ומה היא רוצה"‬

‫למעשה היו לקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬שנערך לבסוף בב אזל‪ ,‬בשוויץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1897‬תפקידים נוספים ‪ :‬נוסדו בו‬ ‫המוסדות המרכזיים שעל‪ -‬בסיסם פעלה התנועה הציונית ונוסחה בו מטרתה הבסיסית של הציונות ותביעתה‬ ‫‪ 63‬סטפן צוו ייג (‪ ,)1942-1881‬סופר יהודי‪ -‬אוסטרי שזכה להצלחה עולמית גדולה לפני עליית הנאצים לשלטון ‪ .‬משעלו הנאצים לשלטון הוחרם‬ ‫צוויג וספריו נשרפו‪ .‬הוא ברח מגרמניה ונדד בעולם עד שהתאבד יחד עם א ישתו בברזיל ‪.‬‬ ‫‪ 64‬אלכסנדר ביין (‪ ,)1988-1903‬היסטוריון וביוגרף ישראלי ‪ .‬ביין כתב ביוגרפיה מקיפה על בנימין זאב הרצל ‪ ,‬פרסם ביוגרפיות על מנהיגים‬ ‫ציוניים נוספים ושימש כמנהל הארכיון הציוני המרכזי ‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מאומות העולם שנודעה מאוחר יותר כ "תכנית באזל"‪ :‬הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל המובטח על‪-‬‬ ‫פי משפט העמים ‪ .‬יעד חשוב נוסף שהושג בקונגרס היה יצירת השיח הראשוני בין שומרי מסורת למי שעזבו את‬ ‫הדת‪.‬‬ ‫קונגרסים נוספים הוסיפו להתכנס מדי שנה ‪ ,‬התנועה הציונית הלכה והתרחבה (בעיקר במזרח אירופה ) והרצל‬ ‫הוסיף להת רוצץ ולהי פגש עם מנהיגים שונים בעולם ‪ .‬במסגרת זו ביקר בארץ ישראל ‪ ,‬הצליח להשיג את תמיכתו‬ ‫של קיסר גרמניה וילהלם השני ואף הצליח להתקבל לר יאיון אצל הסולט ן העות'מאני‪ .‬אך מכל אלו לא יצא בסופו‬ ‫של יום דבר והרצל חזר לנקודת הפתיחה ‪ :‬היה בידיו רעיון גדול אך לא היו בידיו הכלים לממשו ‪.‬‬ ‫ב‪ 1902-‬פרסם הרצל ספר נוסף ‪ :‬אלטנוילנד (ארץ ישנה‪ -‬חדשה – או לפי תרגומו של נחום סוקולוב "תל אביב ")‪,‬‬ ‫הפעם היה הספר רומן אוטופי שתיאר את החיים במדינה היהודית שעתידה לקום בארץ ישראל ‪ .‬הרצל מצייר את‬ ‫המדינה הזו כ חברת מופת ‪ ,‬חברה המושתת ת על עקרונות הצדק ‪ ,‬הדאגה לחלש ‪ ,‬הסובלנות והשלום ‪ .‬בין השאר‬ ‫מתאר הרצל בספר את הישגיה הטכנולוגיים של המדינה ואת הברכה שהיא מביאה לעולם כולו‬ ‫הוא מתאר ‪ ,‬יש למסורת תפקיד חשוב והיא משמשת לצד הקדמה והפיתוח‬

‫‪ .‬במדינה אותה‬

‫‪ .‬את הספר מסיים הרצל בפסקה‬

‫הבאה‪:‬‬ ‫"אם תרצו אין זו אגדה ‪ ,‬אבל אם לא ת רצו‪ ,‬כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – ויישאר אגדה ‪ ...‬החלום אינו שונה‬ ‫בהרבה מן המעשה‪ ,‬כמו שחושבים רבים‪ .‬כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות ; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים‬ ‫לחלום"‬

‫גם ספרו השני של הרצל לא הוביל לפריצת דרך מדינית ועל רקע כישלון זה ‪ ,‬החלה פרשת אוגנדה ‪ .‬באפריל ‪1903‬‬ ‫הציעו הבריטים להרצל להחכיר לתנועה הציונית שטח גדול ופורה במזרח אפריקה‬

‫(כיום על גבול קניה‪ -‬אוגנדה)‬

‫וליצור מושבה יהודית בשטח זה ‪ .‬בתחילה נטה הרצל לקבל את ההצעה הבריטית ‪ ,‬בעיקר בשל העובדה ש היא‬ ‫הוצעה ימים ספורים לאחר פרעות קיש ינב והביא את הנושא להצב עה בקונגרס הציוני השישי ‪ .‬ההצעה עוררה‬ ‫בקונגרס סערה כשאל מול הרצל התייצבו כמעט כאיש אחד יהודי רוסיה ובראשם המנהיג הציוני יחיאל צ 'לנוב‪.65‬‬ ‫הוויכוח היה ֹככ ה עז עד שבמהלך הקונגרס נראה היה כי התנועה הציונית הולכת להתפלג ‪ .‬לבסוף‪ ,‬כפשרת ביניים ‪,‬‬ ‫הוחלט לשגר לאוגנדה משלח ת שתבדוק את השטח ‪ .‬כשנה לאחר שהועלתה ההצעה לראשונה ‪ ,‬הורדה ההצעה‬ ‫סופית מן הפרק ‪.‬‬ ‫הרצל יצא מפרשת אוגנדה מוכה וחבול ‪ ,‬ונפער קרע בינו לבין מנהיגים ציוני ים רבים אחרים ‪ .‬מצבו הבריאותי הלך‬ ‫והתדרדר עד שביולי ‪ 1904‬הלך לעולמו והוא בן ‪ 44‬בלבד‪ .‬את לווייתו העצובה של הרצל תיאר סטפן צוו ייג ‪:‬‬ ‫"פתאום הגיעו לווינה ‪ ,‬לכל תחנות הרכבות ‪ ,‬ביום ובלילה יהודים מכל הארצות ‪ ...‬מעולם לא הורגש ברור יותר ‪ ,‬מה‬ ‫שלא הורגש קודם לכן בגלל המאבקים והדיבורים ‪ ,‬כי כאן מלווים למנוחתו מנהיג של תנועה גדולה ‪ ...‬פתאום הבחינה‬ ‫וינה כי מת לא רק סופר או משורר בינו‬

‫ני‪ ,‬אלא מעצב רעיונות ‪ ,‬הקם ומנצח בארץ אחת ‪ ,‬בעם אחד ‪ ,‬במרווחי זמן‬

‫ארוכים מאוד"‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫עוד בימי חייו‪ ,‬רבים כינו את הרצל "מלך היהודים"‪ ,‬מאוחר יותר זכה לכינוי "חוזה המדינה"‪.‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬הרצל לא היה המנהיג הציוני היחיד ובוודאי שלא הראשון‪ ,‬יתר על כן‪ :‬רבים חלקו‬ ‫על דרכו‪ ,‬מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬זכה דווקא הוא לכינויים אלו?‬

‫‪ 2.5‬זרמים בתנועה הציונית‬ ‫‪ 2.5.1‬ציונות מדינית‪ ,‬ציונות מעשית וציונות סינתטית‬ ‫‪ 65‬יחיאל צ 'לנוב (‪ ,)1918-1863‬רופא ופעיל ציוני בקרב יהודי רוסיה ‪ .‬נחשב לאבי "הציונות הסינתטית " שביקשה לשל ב בין הזרמים השונים‬ ‫בתנועה הציונית ‪ .‬השתתף בהקמת הטכניון (‪ )1913-1910‬וסייע בהשגת הצהרת בלפור (‪.)1916‬‬

‫‪38‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לאחר מותו של הרצל עמדה התנועה ה ציונית בפני צומת דרכים קשה ‪ ,‬ורבים חשו כי היא נותר ה יתומה מאב ‪ .‬על‬ ‫רקע זה ניכרו ‪ ,‬יותר מתמיד ‪ ,‬חילוקי הדעות והקבוצות בתוך התנועה הציונית ‪ .‬המחלוקת המרכזית הייתה בין‬ ‫הדוגלים ב ציונות המדינית לבין הדוגלים ב ציונות המעשית ‪ .‬כאמור‪ ,‬הרצל‪ ,‬שהיה אבי הציונות המדינית ‪ ,‬האמין‬ ‫כי התנועה הציונית צריכה להשיג צ‬

‫' ארטר שיאפשר התיישבות רחבה וגדולה בארץ ישראל‬

‫‪ .‬הוא הדגיש את‬

‫העובדה שהעליות לארץ (הראשונה והשנייה ) היו חסרות מעמד חוקי ‪ ,‬כינה את העולים "מסתננים " וסבר שעלו‬ ‫לארץ כ"גנבים בלילה"‪ .‬בחזונו הוא ראה כשלב ראשון הכרה בין‪ -‬לאומית‬ ‫רח בה ברעיון הבית לאומי לעם היהודי ורק לאחר מכן עלייה חוקית‬ ‫ומסודרת‪ .‬כנגד עמדתו עמדו רובם של יהודי מזרח אירופה שדגלו‬ ‫בציונות מעשית ‪ .‬הציונים המעשיים טענו כי למפעל יישוב הארץ ולעלייה‬

‫אפריל ‪ ,1921‬חיים ויצמן בראש משלחת ציונית‬ ‫המבקרת בארצות הברית‪ .‬משמאל לימין ‪ :‬מנחם‬ ‫אוסישקין‪ ,‬חיים ויצמן ורעייתו‪ ,‬פרופ ' אלברט‬ ‫אינשטיין ורעייתו והפעיל הציוני ד"ר בן‪-‬ציון‬ ‫מוסינזון‪.‬‬

‫אליה‪ ,‬יש ערך גם אם היא לא מלווה בצ 'ארטר ובהסכמה בין‪ -‬לאומית‪ .‬הציונים המעשיים הג בירו את כוחם ככל‬ ‫שהתברר שפעילותו המדינית של הרצל לא נושאת תוצאות‬

‫‪ .‬אחד ממנהיגי הציונים המעשיים היה מנחם‬

‫אוסישקין ‪ 66‬שביטא במאמרו "הפרוגרמה שלנו" את השקפותיהם ‪:‬‬ ‫" כדי שהארץ תיעשה קניינו של העם המכונן בה את מרכזו‬

‫‪ ,‬צריך שהוא יהיה בעליה ושליטה למעשה ‪ ,‬אם גם לא‬

‫להלכה… הוא צריך להרוות אדמה זו בזיעת אפו"‬

‫הציונות הסינתטית ביקשה לשלב (ליצור סינתזה ) בין הציונות המדינית והציונות המעשית וסברה כי על התנועה‬ ‫הציונית לפעול לשיפור מצבם של היהודים במזרח אירופה ‪ .‬בראש הזרם עמד חיים ויצמן ‪ ,67‬שסבר כי‪:‬‬ ‫"את היחס בין העבודה המדינית לעבודה המעשית בארץ‪ -‬ישראל אני רואה כמו היחס בין חופרי מנהרה ‪ ,‬המתחילים‬ ‫את עבודת החפירה משני עברי ההר עד אשר הם נפגשים‬

‫‪ ...‬אנו רוצים ‪ ...‬סינתזה ישרה ואמתית של שני הכיוונים‬

‫בציונות"‬

‫‪ 2.5.2‬ציונות רוחנית‬ ‫זרם נוסף בתנועה הציונית היה הציונות הרוחנית בראשו עמד אחד‪-‬העם (אשר צבי גינצברג ‪,‬‬ ‫‪ .)1927-1856‬אחד העם היה פעיל ציוני ותיק שהחל את פעילותו עוד בימי "חיבת ציון "‪ .‬במאמר‬ ‫שפרסם בשנת ‪ 1889‬וכותרתו "לא זה הדרך "‪ ,‬הוא ביקש לטעון כי ארץ‪ -‬ישראל אינה מסוגלת‬ ‫לקלוט עלייה המונית וכי היהודים אינם‬

‫"מתאימים " עדיין לעליי ה ולעבודת האדמה ‪ .‬הוא‬

‫סבר‪ ,‬על כן ‪ ,‬כי יש להתמקד ב "הכשרת הלבבות "‪ ,‬זאת אומרת להכשיר את היהודים לעלייה‬ ‫אחד העם‬

‫לארץ‪ .‬בארץ ישראל הוא ראה "מרכז רוחני " ולא "ארץ מקלט "‪ ,‬הוא האמין שצריכה לקום בה‬

‫מדינה יהודית שתשמר ותפתח את התרבות היהודית וסירב לראות בה מקום מפלט מפרעות ומאנ טישמיות ‪:‬‬ ‫"מה שחסר לנו קודם כל ‪ ...‬הוא מקום קבוע למרכז לאומי רוחני ‪ ,‬אשר יהיה 'מקלט בטוח לא ליהודים כי אם ל יהדות‪,‬‬ ‫לרוח‪-‬לאומנו; אשר בו ובשכלולו ישתתפו כל בני עמנו מכל ארצות פזוריהם"‬

‫אחד‪ -‬העם ביקר בחריפות את עולי העלייה הראשונה בשני מאמרים שנקראו " אמת מארץ ישראל "‪ .‬הוא האשים‬ ‫אותם ביחס לא הגון אל הערבים ‪ ,‬בכך שהם חיים על חשבון הברון רוטשילד ובעיקר בכך שהם חומרניים ‪ .‬הוא אף‬ ‫התנגד חריפות להרצל וטען כי רעיונותיו לא ישימים וכי אופי המדינה שהוא מצייר ב‬

‫"אלטנוילנד" איננו יהודי‬

‫דיו‪.‬‬

‫‪ 2.5.3‬ציונות דתית‬ ‫‪ 66‬מנחם אוסישקין (‪ ,)1941-1863‬מנהיג ציוני ‪ ,‬כיהן כמזכיר בקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬היה מיוזמי הקמתה של האוניברסיטה העברית ופעל‬ ‫רבות לרכישת קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ 67‬חיים ויצמן היה לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל ‪ ,‬ראה נספח‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הציונות הדתית ‪ .‬דתיים ושומרי מסורת לקחו מאז‬

‫עוד זרם בולט בתנועה הציונית הוא‬

‫ומתמיד חלק חשוב בפיתוחו ויישומו של הרעיון הציוני‬

‫‪ .‬אתגר הניהול של התנועה ‪ ,‬על‪-‬אף‬

‫המחלוקות וההבדלים בתפיסות העולם ‪ ,‬היה אתגר לא פשוט החל בתקופת "חיבת ציון "‪ ,‬דרך‬ ‫הקונגרסים הציוניים שניהל הרצל והמשך בתקופה שלאחר מכן‬ ‫מוהליבר‪ ,‬אחד ממנהיגי תנועת‬

‫‪ .‬עוד ב‪ 1893 -‬הקים הרב‬

‫"חיבת ציון "‪ ,‬את תנועת "המזרחי " שביקשה להפיץ את‬

‫רעיונות הציונות בקרב האוכלוסיי ה הדתית‪ .‬בשנת ‪ 1902‬החליטו הצירים הדתיים בקונגרסים‬ ‫הציוניים להתאגד בסיעה בעלת שם זהה ‪ ,‬והיא פעילה עד ימינו ‪ .‬מטרותיה של תנועת המזרחי‬ ‫היו לשמור על צביונה הדתי של הציונות ‪ ,‬למנוע התערבות של התנועה הציונית בענייני חינוך ‪,‬‬

‫ספר שאלות‬ ‫ותשובות מאת הרב‬ ‫ריינס‬

‫תרבות ודת ולחזק את יעדיו המדיניים של הרצל ‪ .‬בראש "המזרחי " עמד הרב יצחק יעקב ריינס ‪ ,‬מגדולי הרבנים‬ ‫בליטא‪.68‬‬

‫‪ 2.5.4‬ציונות סוציאליסטית‬ ‫זרם נוסף הוא הציונות הסוציאליסטית שביקשה לשלב בין הרעיון הציוני של הקמת בית לאומי לעם היהודי‬ ‫לעקרונות הסוציאליזם המבקש ליצור שוויון בין כל בני האדם ולטפל בפערים מעמדיים ‪ .‬אחד מראשוני הציונות‬ ‫הסוציאליסטית היה נחמן סירקין‬

‫(‪ )1924-1868‬שפרסם בשנת ‪ 1898‬חיבור בשם "שאלת היהודים ומדינת‬

‫היהודים הסוציאליסטית " בו טען כי ‪:‬‬ ‫" גלגלי המדינה היהודית לא יונעו מבלעדי זרועותיו האמיצות של הפועל היהודי ‪ ...‬הציונות סופה שתתמזג בהכרח עם‬ ‫הסוציאליזם‪ .‬מדינת היהודים תהיה סוציאליסטית בהכרח"‬

‫הציונות הסוציאליסטית הצליחה במיוחד במזרח אירופה ורבים מעולי העלייה השנייה‬ ‫והעלייה השלישית ‪ 69‬נשבו ברעיונותיה‪ .‬הדוגלים בציונות סוציאליסטית התאגדו באגודות "פועלי ציון" שהפכה‬ ‫בהדרגה למפלגה‪.‬‬

‫‪ 2.5.5‬ציונות רוויזיוניסטית‬

‫‪70‬‬

‫זרם נוסף הוא הציונות ה רוויזיוניסטית (הצה"ר) אותה ייסד זאב ז'בוטינסקי בשנת ‪ 1925‬לאחר הדרישה‬ ‫לרוויזיה (בחינה מחדש) של דרכי הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית לאחר מלחמת העולם הראשונה‬ ‫ותוצאותיה ‪ .‬הצה " ר דגלה בהשגת רוב עברי בארץ ישראל והקמת מדינה עברית משני עברי הירדן על יסודות של‬ ‫חופש אזרחי וחברתי ‪ ,‬עלייה חופשית של יהודים לארץ ישראל וביטול הגולה היהודית ‪ .‬ז'בוטינסקי הסתמך על‬ ‫הצהרת בלפור‪ ,‬על חלוקת העולם למדינות לאום ועל הסיוע שסייעו הגדודים העבריים שהוא הקים ) במהלך‬ ‫הקרבות על הארץ במסגרת מלחמת העולם ‪ .‬הוא דרש לפעול באופן ייזום מול הבריטים ולא לחכות שימלאו את‬ ‫שהבטיחו‪ .‬בשנת ‪ 1935‬פרשה המפלגה מ "ההסתדרות הציונית העולמית" והקימה את " ההסתדרות הציונית‬ ‫‪ 68‬הרב יעקב ריינס (‪ )1915-1840‬מגדולי הרבנים בליטא ‪ ,‬מנהיג ציוני ומייסד תנועת המזרחי ‪ .‬הרב ריינס סבר כי יש לשלב את לימודי החול לצד‬ ‫לימודי הקודש‪ .‬הרב ריינס פרסם מספר ספרים בהלכה ובהשקפה ‪.‬‬ ‫‪ 69‬על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ .‬על העלייה השלישית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת ‪ 1880‬באודסה שברוסיה למשפחה מסורתית מהמעמד הבינוני‪ .‬כבר מגיל צעיר עבד כמתורגמן‪ ,‬וכעיתונאי ‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי שלח כתבות ומאמרים לעיתונים ברוסיה ‪ ,‬תחת שם העת "אלטנלנה"‪ .‬הוא ארגן יחידות להגנה עצמית יהודית ונלחם על זכויות‬ ‫המיעוט היהודי ברוסיה ‪ .‬במלחה "ע ה‪ 1-‬הוא צידד בבריטים ויזם הקמת גדודים עבריים שישתתפו בכיבוש ארץ ישראל ‪ .‬בשנת ‪ 1920‬עמד בראש‬ ‫הגנת ירושלים בפני פרעות הערבי‪ .‬היה ממייסדי "קרן היסוד "‪ .‬החל מ‪ 1923‬החל לפעול בצה"ר‪ .‬ב‪ 1938‬עבר מכפר לכפר בפולין בניסיון לשכנע‬ ‫יהודים לעזוב בשל "הקטסטרופה הקרבה לבוא"‪ .‬גורש מהארץ לארה"ב ושם נפטר ב‪.1940‬‬

‫‪40‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫החדשה" (הצ "ח) שגרפה תמיכה רבה (לשם השוואה‪ ,‬בשנת ‪ 1938‬התפקדו לשורותיה של הצ"ח ‪ 713,000‬חברים‬ ‫לעומת ‪ 635,000‬שהתפקדו להסתדרות הכללית)‪.‬‬ ‫הצ"ח פורק לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת ‪ 1946‬בטענה ש"נוצרו תנאים חדשים בעולם היהודי והציוני וכי‬ ‫ההסתדרות הציונית קבלה את העיקרון של הקמת המדינה העברית"‪.‬‬ ‫התנועה כללה גם את תנועת הנוער בית "ר ‪ ,‬את 'ברית החייל ' ( אגף של ארגון חיילים משוחררים )‪ ,‬קרן תל חי ‪.‬‬ ‫מתוך שורותיה באו אנשי האצ "ל והלח"י‪.‬‬

‫‪ 2.6‬סיכום‬ ‫פתחנו את הפרק בתי אור קצר של הקהילה היהודית לפני הופעת ההשכלה והציונות ‪ ,‬עסקנו בהגותם הציונית של‬ ‫אישים רבים ותיארנו מספר זרמים שפעלו ופועלים בתנועה הציונית ‪ .‬המסע שעברנו בדפים האחרונים הוא המסע‬ ‫של העולם היהודי במאה וחמישים השנים האחרונות ‪ ,‬מסע שרק בסופו אפשר היה לכתוב במגילת העצמאות כי‬ ‫"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית "‪ ,‬מסע שרק בסופו אפשר‬ ‫היה להקים מדינה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1990‬פרסם העיתונאי צבי כסה בעיתון "הארץ " טור המתאר שיחה דמיונית בין ישראלי בן‪ -‬זמנו לבין אחד‬ ‫מאבות אבותיו ‪ ,‬הטור מתאר אגב כך את השינוי הגדול שהביאה הציונות בתולדות העם היהודי ועורר‬

‫תגובות‬

‫רבות‪ ,‬עיקריו מובאים להלן ‪:‬‬ ‫" אז הלכתי להעלות בסיאנס את אחד מאבותיי מהעיירה הקטנה בדרום רוסיה‪ ,‬ואמרתי לו‪ :‬סבא‪ ,‬אומרים שהזהות היהודית שלי‬ ‫לא ברורה ‪ ,‬עזור לי להבהיר אותה ‪ .‬שאל אותי סבא‪ :‬צאצאי היקר‪ ,‬מה אתה עושה ? אמרתי לו‪ :‬הקמתי מדינה‪ .‬אמר לי‪ :‬יש דבר‬ ‫כזה‪ ,‬מדינת היהודים? אמרתי לו‪ :‬כן‪ .‬אמר לי‪ :‬לא ייתכן! מה עוד אתה עושה? אמרתי לו‪ :‬כדי שתהיה לנו מדינה צריך להגן עליה‪.‬‬ ‫הקמתי צבא‪ ...‬טכנולוגיה וחקלאות ומדע ותחבורה ומדיניות ותקשורת וטלוויזיה וחלל ומשפחה שוות מעמד לאיש ולאישה וכו '‪.‬‬ ‫אמר לי‪ :‬בני‪ ,‬אני לא יכול לעזור לך‪ .‬באמתחת הזהות שלי אין חומרים כאלה‪ .‬תגדיר את עצמך בעצמך"‪.‬‬

‫שינויים אלו וההתמודדות עמם הם אתגר הניצב לפנינו בימים אלו ‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער שלישי‪-‬‬ ‫היישוב העברי והמדינה שבדרך‬ ‫"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה ‪ ,‬חתרו היהודים בכל דור ודור לשוב‬ ‫ולהיאחז במולדתם העתיקה ‪ ,‬ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים "‬ ‫(מתוך מגילת העצמאות )‬

‫חברי קבוצת "מכורה" שהשתייכה אל‬ ‫הקיבוץ הדתי‪1945 ,‬‬

‫‪ 3.1‬פתיחה‪ :‬ארץ ישראל בין חדש לישן‬ ‫במהלך עשרות השנים שקדמו להקמת המדינה התפתח בארץ במהירות יישוב יהודי גדול ומאורגן שהיווה‬ ‫שמציינת מגילת העצמאות ‪ ,‬את התשתית המעשית והאיד יאולוגית להקמתה של מדינת ישראל ב‪-‬‬ ‫העליות הציוניות התקיים בארץ יישוב קטן יחסית של יהודים אדוקים בדתם שהתרכז בעיקר ב‪-‬‬

‫‪ ,‬כפי‬

‫‪ .1948‬לפני‬ ‫"ארבעת ערי‬

‫הקודש" ( ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה וחברון )‪ ,‬וכונה "היישוב הישן "‪ ..‬את הטיפוסים המאפיינים כל אחד מן‬ ‫היישובים‪ ,‬מתאר ש "י עגנון ברומן "תמול שלשום "‪ ,‬במהלכו הוא מבקש להבדיל בין יצחק קומר ‪ ,‬שעלה לארץ‬ ‫במהלך ימי העלייה השנייה " כדי לעבוד את הארץ ולהקים אותה מחורבנה ‪ .‬ידיו שוקקות לעבוד כל עבודה ‪ .‬ולכשתגיע‬ ‫הספינה ליפו ילך למושבה וייטול מעדר ויעבוד "; לבין זוג זקנים אותם הוא פ וגש בדרכו לארץ ה מתוארים כ‪" -‬אוכלי‬ ‫שכלים ומתים ומוסיפים קברים על‬ ‫לחם החלוקה ‪ ,‬שבאים מכל הארצות ולומדים תורה מתוך בטלה ‪ ,‬ורצים מקבר לקבר ‪ ,‬עד ֻ ָ‬

‫קברים"‪.‬‬

‫אולם חלוקה ברורה זו ל‪" -‬ישן" ו‪" -‬חדש" היא חלוקה שטמון בה שיפוט איד‬

‫יאולוגי ברור ‪ ,‬והיא לא מביאה‬

‫בחשבון את המורכבות של כל אחת מן הקבוצות ואת הרכבן המגוון ‪ .‬בשער זה ננתח בקצרה את מאפייניהם של‬ ‫בני "היישוב הישן "‪ ,‬נעמוד על העליות השונות לארץ שהרכיבו את‬

‫"היישוב החדש "‪ ,‬נתאר את השינויים‬

‫המרכזיים שהם הביאו עמם ‪ ,‬את יחסיהם עם השלטון (העות' מאני ולאחריו הבריטי ) ואת התשתית הלאומית‪-‬‬ ‫תרבותית אותה יצרו ‪.‬‬

‫‪ 3.2‬היישוב הישן‪ :‬מאפיינים מרכזיים‬ ‫בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה עסק רובו של ה "יי שוב הישן " האשכנזי שהלך וגדל במהלך מאה זו ‪ ,‬בלימוד תורה‬ ‫ב"כוללים" ונתמך על‪ -‬ידי כספי החלוקה ‪ .‬הכולל היה מסגרת ללימוד תורה שהופעלה על בסיס ארצות המוצא‬

‫‪42‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪.‬‬

‫הכולל קיבל את תקצי ביו מקהילות האם באירופה ‪ ,‬וחילק לכל אחד מן הלומדים ִקצבה שבאמצעותה התקיים‬ ‫והתפרנס‪.‬‬ ‫מבנהו ותפיסותיו של "היישוב הישן " הספרדי‪ ,‬שהיווה את רובו של היישוב הישן‬ ‫באותה העת ‪ ,‬היו‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬מגוונים יותר ‪ .‬היהודים הספרדים קיימו מערכת‬ ‫של קשרים כלכליים עם אוכלוסיית הרוב המוסלמית של הארץ ורבים מהם עבדו‬ ‫לפרנסתם‪ .‬תמיכה כלכלית ניתנה רק למגזרים מסוימים בח‬

‫ברה (יתומים ‪,‬‬

‫אלמנות‪ ,‬זקנים ו‪" -‬עילויים")‪ .‬הספרדים היו שונים מן האשכנזים גם ביחסם‬ ‫העקרוני אל המודרנה ‪ -‬בעוד שהאשכנזים נרתעו ממנה מכול וכול ‪ ,‬גילו הספרדים‬ ‫יחס מורכב יותר לגביה ‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה ‪ ,‬ביחס אל לימודי החול וכפי‬ ‫שמעיד אחד מחוקריה הראשונים של ה ארץ‪ ,‬א"מ לונץ‬

‫‪71‬‬

‫"הם לא פחדו מלימוד‬

‫יהודים מן היישוב הישן בירושלים‬

‫לשונות ומדעים ‪ ,‬בזוכרם כי אבותיהם בספרד ‪ ,‬החכמים שטעמו מעץ הדעת ‪ ,‬לא סרו מדרך התורה והמצוות ולכן לא התנגדו‬

‫לבתי ספר"‪.‬‬

‫‪ 3.3‬ראשיתו של השינוי‬ ‫השינוי המרכזי שהתרחש בארץ ‪ ,‬עוד קודם לעליות הציוניות ‪ ,‬היה הגידול הניכר במספר תושביה שהיה גבוה‬ ‫במיוחד באוכלוסייה היהודית ‪ .‬בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה מנתה אוכל וסיית הארץ כ‪ 6,000 -‬יהודים בלבד ‪,‬‬ ‫ואילו לקראת סופה ‪ ,‬בשנת ‪ ,1880‬מנתה האוכלוסייה היהודית כבר למעלה מ‪ 26,000 -‬איש‪ .‬גידול זה‪ ,‬של למעלה‬ ‫משלוש מאות אחוזים ‪ ,‬אינו נזקף כמובן רק לטובת הריבוי הטבעי ; השפיעו עליו גם עליות קדם‪ -‬ציוניות שהחלו‬ ‫להגיע לארץ הודות לשיפור בדרכי התחבורה ובמצב הב יטחוני ו כן גם המעורבות ההולכת וגוברת של המעצמות‬ ‫האירופאיות בארץ‪.‬‬ ‫נקודה אחרונה זו ‪ ,‬חשובה במיוחד – כחלק מתהליך הידרדרותה והתפרקותה של האימפריה העות'מאנית‪ .‬במאות‬ ‫השמונה‪ -‬עשרה והתשע‪ -‬עשרה‪ ,‬היא חתמה עם מעצמות שונות על הסכמי קפ יטולציות‪ ,‬שהקנו זכויות יתר לנ תיני‬ ‫וא פשרו ל הן לבצע מספר הולך וגדל של פעולות בתחומים שונים‬ ‫אותן מעצמות ִ‬

‫(דואר‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך וע וד)‪.‬‬

‫מהסכמי הקפיטולציות נהנו בעיקר הקהילות הלא מוסלמיות ובהן גם היהודים ‪.‬‬ ‫כל אלו הובילו לשינויים ביישוב הישן שלא נבעו אמנם ממניעים ציוניים‬ ‫דומים‪ .‬להלן נסקור שתי התפתחויות מרכזיות‬

‫‪ ,‬אך היה בהם לסמן כיווני התפתחות‬

‫‪ :‬היציאה מן החומות בירושלים וראשיתה של ההתיישבות‬

‫החקלאית בפתח‪ -‬תקווה ובראש פינה ‪ .‬חשוב לזכור שלצדם של אירועים אלו‬

‫‪ ,‬התרחשו ביישוב התפתחויות‬

‫נוספות‪ :‬פתיחתם של בתי ספר חדשים בהם למדו לימודי חול (בית הספר אוולינה דה‪ -‬רוטשילד‪ ,‬בית הספר למל ‪,‬‬ ‫ומאוחר יותר ‪ -‬בית הספר כי "ח ‪ ;)72‬פרסומם של עיתונים חדשים בעברית ("החבצלת"‪" ,‬הלבנון" ‪ ;)73‬התרחבות‬ ‫ההתיישבות ביפו ועוד ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫ניסיונות השינוי בישוב הישן נתקלו לא פעם בהתנגדות‪ .‬מי לדעתכם היו המתנגדים ומה הניע‬ ‫אותם לכך?‬

‫‪71‬‬

‫אברהם משה (א"מ) לונץ (‪ ,)1918-1854‬מראשוני החוקרים של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬לונץ נולד בקובנה והתיישב בירושלים ב‪ ,1869 -‬עם הגיעו לארץ‬ ‫החל לפרסם שורה של חיבורים בנושאים ג יאוגרפיים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬ארכי אולוגיים ודמוגרפיים‪.‬‬ ‫‪ 72‬בית הספר אוולינה דה‪ -‬רוטשילד בית ספר שנוסד ב‪ 1854 -‬בירושלים בתמיכת משפחת רוטשילד ‪ .‬בית הספר למל‪ ,‬בית ספר שנוסד ב‪1856-‬‬ ‫בירושלים בתמיכת משפחת למל ‪ ,‬משפחה יהודית פילנטרופית מאוסטריה ‪.‬‬ ‫‪ 73‬החבצלת היה עיתון עברי שהחל לצאת לאור בירושלים בשנת ‪ 1863‬על‪-‬ידי ישראל ב" ק (‪ )1874-1797‬וישראל דב פרומקין (‪,)1914-1850‬‬ ‫שניהם מאנשי היישוב הישן ‪ .‬הלבנון היה עיתון עברי שהחל לצאת לאור בתדירות שונה החל ב‪ 1863 -‬בעריכתו של יחיאל ברי"ל (‪.)1886-1836‬‬

‫‪43‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 3.3.1‬היציאה מן החומות‬ ‫שטחה של ירושלים עד למחצית המאה התשע‪-‬‬ ‫אוכלוסייתה המתרחבת של העיר ומוסדותיה‬

‫עשרה הוגבל על ידי חומות העיר העתיקה שנ‬ ‫‪ ,‬היו מרוכזים בשטח הקטן שבתוך החומות‬

‫בנו במאה ה‪.16 -‬‬ ‫‪ ,‬והצפיפות הלכה‬

‫והחמירה‪ .‬תנאי המחיה ‪ ,‬התברואה והכלכלה בעיר ‪ ,‬היו קשים ואילצו את התושבים לנסות ולמצוא פתרונות מחוץ‬ ‫לחומות‪ .‬הראשונים לעשות זאת היו באי כוחן של המעצמות הנוצרי‬

‫ות שניצלו את הסכמי הקפיטולציות ובנו‬

‫מתחמים ששירתו את הצליינים ואת המיסיון ‪ .‬בנייה זו שהייתה ציבורית ברובה ‪ ,‬נותנת את אותותיה על אופייה‬ ‫של ירושלים עד היום ‪ .‬מאוחר יותר החלה גם בנייה של בתים פרטיים‬

‫‪ ,‬בעיקר של מוסלמים‬

‫עשירים‪.‬‬ ‫ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות החלה ביוזמות פילנטרופיות של יהודים עשירים שרצו לסייע‬ ‫לתושבים היהודים ‪ ,‬אחת המפורסמות שבהן הייתה יוזמתו של‬

‫משה מונטיפיורי ‪ .‬מונטיפיורי‬

‫(‪ )1885-1784‬נולד בליוורנו ‪ ,‬באיטליה והיגר אל בריטניה ‪ ,‬שם הפך לאיש ציבור רם מעלה ‪ .‬לא פעם‬ ‫הוא השתמש במעמדו על‪ -‬מנת לסייע לקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם ‪ .‬בשנת ‪ 1860‬הוא יזם‬ ‫משה מונטיפיורי‬

‫את הקמתה של השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות – משכנות שאננים ‪ .‬בתחילה הת ייחסו‬ ‫רבים אל התיישבות זו בחשד ‪ ,‬אך בסופו של דבר ‪ ,‬המצב הקשה בעיר העתיקה ‪ ,‬העוני והתחלואה ‪,‬‬

‫הביאו להקמת שכונות נוספות (מחנה ישראל ‪ ,‬נחלת שבעה ‪ ,‬מאה שערים ועוד )‪ ,‬חלקן ביוזמה ציבורית‪ -‬מקומית‬ ‫וחלקן ביוזמה אישית ‪ .‬תוך עשרות שנים הועתק המרכז העירוני של ירושלים ומרכז הכ‬

‫ובד של היישוב היהודי‬

‫בעיר‪ ,‬אל העיר החדשה‪.‬‬

‫‪ 3.3.3‬ניסיונות ראשונים בהתיישבות חקלאית‬ ‫במקביל לתהליך היציאה מן החומות בירושלים ‪ ,‬החלו באותה העת גם מספר ניסיונות להתיישבות חקלאית‬

‫‪.‬‬

‫באזור צפת רכשו מספר אישי ציבור ‪ ,‬בראשם ר ' ישראל ב "ק‪ ,‬ר' שמואל עבו ואליעזר רוקח ‪ ,74‬אדמות במטרה‬ ‫להקים מושבה חקלאית ‪ .‬תכניתם יצאה אל הפועל בשנת ‪( 1834‬תרצ"ד) בגיא אוני שתהפוך לימים לראש פינה ‪.‬‬ ‫במושבה התיישבו שבע‪ -‬עשרה משפחות יהודיות מצפת ששאפו להתנתק מכספי החלוקה ‪ ,‬ולקיים את עצמן באופן‬ ‫עצמאי‪ .‬אך הבצורת והיעדר הניסיון החקלאי ‪ ,‬הביאו את רוב המשפחות לנטוש את המושבה ‪ .‬היישוב במקום‬ ‫הורחב וחודש רק עם ראשית העלייה הראשונה (‪ )1882‬כשקבוצת חסידים מרומניה התיישבו במקום ושינתה את‬ ‫שמו לראש פינה‪.‬‬ ‫כמעט במקביל להקמתה של ראש פינה‬

‫‪ ,‬הוקמה בשרון מושבה נוספת ‪ :‬פתח תקווה שכונתה לימים ‪ ,‬אם‬

‫המושבות‪ .‬את המושבה יסדו מספר אנשי ציבור מן היישוב הישן בירושלים ובהם יהושע שטמפפר ‪ ,‬דוד גוטמן ‪,‬‬ ‫יואל משה סלומון ‪ ,‬זרח ברנט ומשפחת ראב ‪ .75‬התבואה של השנה הראשונה אמנם עלתה יפה ‪ ,‬אך כמו בראש‪-‬‬ ‫פינה‪ ,‬התגלו עד מהרה קשיים ‪ ,‬בעיקר בעקבות מגפה של מלריה ‪ .76‬המושבה ננטשה והיישוב בה חודש רק לאחר‬ ‫העלייה הראשונ ה‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫ישראל ב"ק (‪ ,)1874-1797‬איש ציבור שהשתייך אל הי ישוב הישן‪ ,‬חידש את הדפוס העברי בארץ והיה מחשובי המוציאים לאור ‪ .‬שמואל עבו‬ ‫(‪ ,)1879-1789‬היה רב ומנהיג רוחני ‪ ,‬עלה בראשית המאה התשע‪ -‬עשרה מאלג'יר לצפת‪ .‬עבו מונה על‪ -‬ידי ממשלת צרפת לקונסול של המדינה‬ ‫באזור הגליל‪ .‬לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר ‪ ,‬פעל עבו על‪-‬מנת לבנות מחדש את הרובע היהודי ‪ .‬הוא אף היה זה שבנה את המבנה מעל‬ ‫קברו של ר' שמעון בר‪ -‬יוחאי במירון ‪ .‬אליעזר רוקח (‪ ,)1914-1854‬נכדו של ר' ישראל ב "ק‪ ,‬היה כמו סבו ‪ ,‬עורך ומוציא לאור ‪ .‬עם התחזקותה של‬ ‫התנועה הציונית הפך למזוהה א יתה‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫יהושע שטמפפר (‪ ,)1908-1852‬דוד גוטמן (‪ ,)1894-1827‬יואל משה סלומון (‪ ,)1912-1838‬זרח ברנט (‪ ,)1935-1843‬יהודה ראב (‪;)1948-1858‬‬ ‫היו אישי ציבור ירושלמיים שהשתייכו ליישוב הישן האשכנזי והיו פעילים במחציתה השנייה של המאה התשע‪ -‬עשרה בניסיונות ההתיישבות‬ ‫מחוץ לירושלים‪ .‬פועלם לא התמקד רק בהקמתה של פתח‪ -‬תקווה ‪ :‬זרח ברנט נמנה גם עם מקימיה של שכונת נווה שלום מחוץ ליפו ויואל משה‬ ‫סלו מון היה מעורב מאוד בבנייתן של השכונות היהודיות מחוץ לירושלים ‪.‬‬ ‫‪ 76‬מלריה היא מחלה זיהומית טרופית המועברת על‪ -‬ידי עקיצה של יתוש האנופלס‪ .‬המלריה המהווה עד היום את אחד הגורמים העיקריים‬ ‫למוות בעולם השלישי‪ ,‬הייתה נפוצה למדי בארץ‪ -‬ישראל עד למאה העשרים ‪ ,‬והביאה למותם ש ל רבים מן העולים בעלייה הראשונה והשנייה ‪.‬‬

‫‪44‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 3.4‬העלייה הראשונה‬ ‫ראשיתו של "היישוב החדש " בארץ הוא בעלייה הראשונה שהחלה ב‪1882 -‬‬ ‫ונמשכה עד ל‪ .1903 -‬באותה התקופה החל גל הגירה גדול ממזרח אירופה‬ ‫שכלל יהודים ולא יהודים כאחד ‪ ,‬והופנה ברובו אל ארצות הברית ‪ .‬ברקע‬ ‫לעזיבת היהודים את האזור ולעלייתם לארץ ישראל‬ ‫פעולתה של תנועות‬

‫‪ ,‬עומדים גם ראשית‬

‫"חובבי ציון " שהחלו להפיץ רעיונות לאומיים בקרב‬

‫חברי התזמורת של ראשון לציון‬

‫היהודים ‪ ,77‬וכן‪ ,‬מצבם של הקהילות היהודיות שהיה קשה במיוחד בתחום המושב הרוסי ובא לידי ביטוי במהלך‬ ‫הפרעות בשנים ‪ 1881-1882‬שכונו "סופות בנגב"‪.78‬‬ ‫במהלך שנות העלייה הראשונה הגיעו לארץ כשלושים אלף עולים ‪ ,‬רובם ככולם מרוסיה ‪ ,‬מפולין ומרומניה ‪ .‬הם‬ ‫הגיעו בשני גלים מרכזיים ‪ :‬הראשון בין השנים ‪ 1882-1881‬והשני בין השנים ‪ .1891-1890‬מרבית העולים התיישבו‬ ‫ביפו ובירושלים אך כ‪ 5000 -‬מהם שדגלו בעבודת אדמה ‪ ,‬הקימו מושבות חדשות ‪ .‬לאורך שנות העלייה הראשונה ‪,‬‬ ‫הוקמו למעלה מעשרים מושבות ששינו את מפת הארץ‬

‫‪ ,‬והיוו יישובים יהודיים ראשונים מחוץ לארבעת ערי‬

‫הקודש‪ .‬העולים אף חיזקו את שני ניסיונות ההתיישבות החקלאית של היישוב הישן בפתח‪ -‬תקווה ובראש פינה ‪.‬‬ ‫אך העולים שניסיונם החק לאי היה מועט ‪ ,‬נקלעו תוך זמן קצר לקשיים כלכליים חריפים ונאלצו לבקש את עזרתו‬ ‫של הברון רוטשילד ‪ .79‬הברון רוטשילד השקיע במושבות סכומים‬

‫גדולים ושלח אליהן צוותים של מומחים‬

‫ופקידים שיסייעו בניהולם הכלכלי ‪ .‬השיטה בה נקט הברון רוטשילד ‪ ,‬שכונתה שיטת הפקידות ‪ ,‬יצרה תלות ש ל‬ ‫החקלאים במימון חיצוני והפכה את העולים ל‪" -‬מנהלי עבודה " שהתרחקו מעבודת האדמה ‪ .‬על רקע זה התעוררו‬ ‫במושבות לא מעט חיכוכים וויכוחים ‪ .‬אחת הקבוצות שבלטו בהתנגדותן לפקידי הברון ‪ ,‬הייתה תנועת ביל "ו (" ֻ ֵבית‬

‫יַעֲ קֹב ְלכ ֻו וְ נ ְֵלכָ ה " ‪ -‬ישעיהו ב'‪ ,‬ה')‪ .‬הביל"ויים‪ ,‬בניגוד לרוב העולים בגל זה ‪ ,‬היו על‪ -‬פי רוב חילוניים יותר ‪ ,‬הגיעו‬ ‫לארץ כרווקים והדגישו יותר את עקרון העצמאות ועבודת האדמה ‪ .‬לצד העולים מאירופה עלו ארצּה באותן שנים‬ ‫גם כ‪ 2500 -‬עולים אדוקים מתימן שהונעו מהחמרת מצב היהודים באזורם ומהתעוררות משיחית ‪ ,‬ונעזרו בשיפור‬ ‫אמצעי התחבורה‪ .‬עולים אלו נתקלו באיבה ובאפליה מצד יושבי הארץ וקיימו ברובם אורח חיים סגפני ודחוק ‪.‬‬ ‫העלייה הראשונה היוותה את גל ההגירה הראשון לארץ‪-‬‬

‫ישראל שמאחוריו עמדה אידאולוגיה ציונית‪ -‬לאומית‬

‫ברורה‪ .‬העולים יצרו לראשונה שורה של יישובים ומוסדות עצמאיים‬

‫‪ ,‬עובדה‪ ,‬שכפי שמ ציין ההיסטוריון רן‬

‫אברהמסון‪ ,‬אינה פחות ממהפכנית ‪:‬‬ ‫"האדמות שניקנו היו פרושות על פני אזורי‬

‫הארץ השונים ‪ ...‬שטחים גדולים הוכשרו לעיבוד חקלאי ‪ ,‬דרכים רבות‬

‫נסללו בהם ואליהם ‪ ...‬הונחה תשתית שאפשרה פעילות יישובית מודרנית ‪...‬בלטו גם מפעלים תעשייתיים ‪...‬התנהלה‬ ‫פעילות חברתית ותרבותית מגוונת‪ ,‬ושימת לב גדלה והולכת הוקדשה לבתי הספר ולהפצת העברית"‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫כפי שציינו‪ ,‬לעלייה הראשונה קדמו עליות נוספות במאה התשע‪-‬עשרה וגם נקודות ישוב‬ ‫ראשונות הוקמו עוד לפניה‪ .‬במה באה אם כן לידי ביטוי ראשוניותה של עלייה זו?‬

‫‪ 3.5‬העלייה השנייה‬ ‫גל העלייה הלך ונחלש בסוף שנות התשעים של המאה התשע‪ -‬עשרה‪ ,‬אך כעשור לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ 1904‬החל גל‬ ‫עלייה חדש שכונה העלייה השנייה ‪ ,‬ונמשך עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬בשנת ‪ .1914‬לפי האומדנים‬ ‫‪77‬‬

‫על חובבי ציון‪ ,‬ראה פרק נפרד‪.‬‬ ‫‪ 78‬על מצב היהודים ברוסיה באותה תקופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 79‬אברהם בנימין (אדמונד ג 'יימס) דה‪ -‬רוטשילד שכונה הברון רוטשילד (‪ ,)1934-1845‬היה בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד ‪ ,‬הוא נידב‬ ‫את כספו לטובת המפעל הציוני ותמך ברבות ממושבות העלייה הראשונה ‪ .‬רוטשילד נחשב לאחד מן התומכים המרכזיים שאפשרו את‬ ‫ההתיישבות בארץ ‪ ,‬אך פעולותיו זכו גם להתנגדות רבה ‪ .‬הוא נקבר בגני רמת הנדיב הסמוכים לבנימינה ‪.‬‬

‫‪45‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הצטרפו בתקופה זו לאוכלוסייתה של הארץ ‪ ,‬כשלושים וחמישה אלף עולים ‪ ,‬רובם ממזרח אירופה ‪ ,‬ובסופה מנה‬ ‫היישוב היהודי כשמונים וחמישה אלף תושבים ‪ .‬ברקע לעלייה עומד מצבם הקשה של יהודי מזרח אירופה שבא‬ ‫לידי ביטוי אנטישמי נוסף בפרעות קישינב ‪ ;80‬כמו גם מספר גורמים הקשורים להתחזקות התנועה הציונית‬

‫‪:‬‬

‫מוסדותיה של התנועה הפיצו את הרעיון הציוני במזרח אירופה והיוו משענת מוסדית ורעיונית לעולים ; צעירים‬ ‫רבים באזור נתפסו לרעיונות סוציאליסטיים‬

‫וראו בארץ‪ -‬ישראל את המקום בו יוכלו לממשם ; פרשת אוגנדה‬

‫(‪ )1903‬הביאה רבים להדגיש בפעולתם את משמעותה של ארץ‪ -‬ישראל עבורם ואת חוסר הנכונות שלהם לוותר על‬ ‫ההתיישבות בה ‪.‬‬ ‫בין העולים היו גם הפעם משפחות בעלות רקע מסורתי יותר שהתיישבו בערים הגדולות ובמושבות‬ ‫לפיתוח משמעותי של היישוב העירוני ולהתבססות המשק היהודי‬

‫‪ .‬הם הביאו‬

‫‪ .‬בשנת ‪ 1909‬הם אף יסדו שכונה חדשה‬

‫שתהפוך לעיר העברית הראשונה – אחוזת בית‪ ,‬לימים תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫לצדם הופיעה גם קבוצה חדשה של עולים‬

‫‪ ,‬בעלי תודעה לאומית‬

‫וסוציאליסטית שטבעו את החותם המרכזי של עלייה זו ‪ .‬עולים אלו היו‬ ‫רווקים‪ ,‬צעירים‪ ,‬בעלי אורח חיים חילוני‪-‬‬

‫סוציאליסטי ‪ ,‬חדורי‬

‫אידיאולוגיה ונחושים לעשייה של מעשה פיזי שיקבע עובדות בשטח ‪ .‬אחד‬ ‫המאפיינים הבולטים בפעולתם‬

‫היה המאבק ל כיבוש העבודה ‪ .‬עולי‬

‫העלייה השנייה הדגישו את החשיבות שבעבודת האדמה ובעבודת‬ ‫הכפיים‪ .‬עבודת האדמה נתפסה בעיניהם כדרך להבראתו של העם היהודי‬ ‫ש‪"-‬התנוון" במהלך הגלות‪ ,‬כפי שמציין א ‪.‬ד גורדון ‪:81‬‬

‫אחוזת בית‬

‫"אני מרגיש את החיים ההם [בגלות]‪ ,‬והנה הם צרים כשאול ‪ ,...‬ואני מתנער בחזקה‪ ,‬בכל כוחי‪...‬ואני מתחיל הכול מחָ דש‪...‬‬ ‫והדבר הראשון ‪ ,‬הפותח בראשונה את לבי לחיים ‪ ,‬אשר ידעתי כמוהם ‪ ,‬היא העבודה ‪ .‬לא עבודה לשם מחיה ולא עבודה‬ ‫לשם מצווה‪ .‬כי אם עבודה לשם חיים‪ ,‬עבודה אשר ראיתיה‪ ,‬והנה היא אחד מחלקי החיים‪ ,‬משורשיהם היותר עמוקים"‪.‬‬

‫על רקע זה התגלע סכסוך בינם לבין עולי העלייה הראשונה‬

‫‪ ,‬בני המושבות ‪ .‬בני המושבות העסיקו על‪ -‬פי רוב‬

‫פועלים ערבים וטענו כי העסקתם זולה יותר ותפוקתם גבוהה יותר‬

‫; בעולי העלייה השנייה הם ראו לא פעם‬

‫חבורה מפוקפקת של צעירים חילונים שעשויה להשחית את הנוער‬

‫‪ .‬חלוצי העלייה השנייה חיפשו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬דרך‬

‫שתאפשר להם להתקיים ולעבוד מבלי להזדקק לעבודה במושבות ותוך ביטוי מלא של העקרונות האיד יאולוגיים‬ ‫בהם האמינו ‪ .‬הם ביקשו להקים חברה צודקת ושוויונית בהתבסס על עקרונות סוציאליסטיים וכך העלו את רעיון‬ ‫הקבוצה שהתגלגל והפך לימים לרעיון הקיבוץ‪ .‬בסיסו של הרעיון הוא בהתיישבות משותפת ועיבוד משותף של‬ ‫חלקות האדמה ‪ ,‬ללא רכוש פרטי ותוך כדי הקפדה על שוויון בין החברים‬

‫‪ :‬על כל אחד לעבוד כפי יכולתו‬

‫ולהשתמש במשאבים הציבוריים כפי צרכיו ‪ .‬ניסיונות ראשונים להקים קבוצה החלו עוד ב‪1907 -‬‬ ‫א‪.‬ד גורדון‬

‫והקבוצה הראשונה דגניה‪ ,‬הוקמה ב‪.1909 -‬‬

‫הקמתן של הקבוצות והקיבוצים ‪ ,‬הדגישה עיקרון איד יאולוגי נוסף – "כיבוש האדמה "‪ .‬הקיבוצים נוסדו על‬ ‫קרקעות לאומיות שנִ קנו בידי המוסדות הציוניים והצליחו בזמן קצר יחסית להגדיל את הכמות וההיקף של‬ ‫היישובים היהודיים בארץ ‪ .‬להתרחבות זו נלוותה החרפה במאבק עם ערביי הארץ שעליה נעמוד בנפרד ‪ ,‬והביאה‬ ‫גם להקמתם של ארגוני המגן והשמירה ה ראשונים במה שכונה בידי עולי העלייה השנייה ‪" ,‬כיבוש השמירה "‪.82‬‬ ‫העולים גם הקימו רבים מן המוסדות והארגונים שהיוו‬

‫‪ ,‬מאוחר יותר ‪ ,‬חלק מהותי מן התשתית היישובית ‪:‬‬

‫‪80‬‬

‫על מצב היהודים ברוסיה באותה תקופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 81‬אהרון דוד גורדון (‪ ,)1922-1856‬מעולי העלייה השנייה ; חלוץ‪ ,‬סופר‪ ,‬פובליציסט והוגה דעות ‪ .‬גורדון עלה לארץ כשהיה בן ‪ 48‬ונחשב לחריג‬ ‫בנוף החלוצי מפאת גילו‪ .‬הוא עבד כפועל והפך עד מהרה למורה רוחני ומעשי של רבים מן העולים ‪ .‬בהגותו‪ ,‬שהיה מי שכינה אותה "דת‬ ‫העבודה "‪ ,‬פיתח את רעיון הקשר בין האדם לטבע ואת חשיבותה של עבודת הכפיים ‪.‬‬ ‫‪ 82‬על התפתחות "כוח המגן העברי "‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪46‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הסתדרות העובדים ‪ ,83‬מפלגות הפועלים ‪ ,‬קופות החולים ועוד ‪ .‬בשל התנאים הקשים בארץ ‪ ,‬רבים מבני העלייה‬ ‫השנייה‪ ,‬בעיקר מבין המתיישבים העירוניים ‪ ,‬היגרו ממנה כעבור מספר שנים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫עולי העלייה השנייה ביקשו לשלב בין הציונות המדגישה את ייחודיותו של העם היהודי‪ ,‬לבין‬ ‫הסוציאליזם‪ ,‬המדגיש את השווה בין כל בני האדם‪ .‬רבים טענו כנגדם כי שילוב זה אינו אפשרי‬ ‫ונועד מראש לכישלון‪ .‬מהי עמדתכם בנושא? העם עולי העלייה השנייה הצליחו לשלב בצורה‬ ‫טובה בין עקרונותיהם? האם השילוב בין שני העולמות האידיאולוגיים אפשרי?‬

‫‪ 3.6‬תחיית השפה העברית‬ ‫לצד עלייה והתיישבות חקלאית ‪ ,‬שהיוו את הגרעין להתהוות חברה ומשק יהודיים עצמאיים‬

‫‪ ,‬פיתח "היישוב‬

‫החדש" גם תרבות חדשה שהשפה העברית עומדת במרכזה ‪ .‬זה הי וו ה סממן מובהק לשאיפה לתחייה לאומית‬ ‫מלאה‪ :‬העברית שהייתה שפתו העתיקה של העם היהודי ‪ ,‬שימשה באותה העת כלשון קודש בלבד ולא ה תאפשר‬ ‫להשתמש בה כשפת יום‪ -‬יום בשל דלותה ‪ .‬היהודים עשו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬שימוש מגוון באחת מן השפות היהודיות (יידיש‬ ‫במזרח אירופה ולדינו במזרח התיכון ) או בשפה המקומית בסביבה בה חיו ‪ .‬נטישת לשונות הגלות והשימוש‬ ‫בעברית‪ ,‬נחשב לאחד הצעדים המרכזיים בפיתוחו של יישוב לאומי עצמאי בארץ ‪.‬‬ ‫תחיית השפה היא תהליך שהתרחש במקביל במספר מוקדים ‪ .‬המוקד הראשון היה‬ ‫בירושלים‪ ,‬שם פעלה קבוצת מחנכים ואינטלקטואלים לפיתוחה של השפה ‪ .‬המרכזי‬ ‫שבהם היה אליעזר בן יהודה ‪ .)1922-1858( ,‬הוא הקים אגודות לדיבור עברי שמהן‬ ‫צמח 'ועד הלשון העברית ' המכונה כיום ‪ ' ,‬האקדמיה ללשון העברית'‪ ,‬חידש כ‪300 -‬‬ ‫מילים המתאימות למציאות המשתנה ‪ ,‬ייסד והוציא לאור עיתון עברי‬

‫("הצבי")‬

‫וחיבר את המילון העברי המקיף ‪ .‬בן‪ -‬יהודה שוחח עם משפחתו בעברית בלבד וניסה‬ ‫להחדיר את השפה לחיי היום‪ -‬יום של אוכלוסייה רחבה ככל‬

‫האפשר‪ .‬על רקע זה‬

‫התנהל נגדו מאבק עיקש מצד היישוב הישן שראה בפעולותיו‬

‫"חילול הקודש "‪ .‬את משנת ו בדבר חינוך הילדים‬

‫אליעזר בן‪-‬יהודה‬

‫בעברית‪ ,‬פרס בן‪-‬יהודה במאמר בשם "על דבר החינוך"‪:‬‬ ‫"רק בחנכנו את נערינו בשפת עברית ‪ ,‬בהסכינם [בהתרגלם] לדבר את השפה הזאת תמי ‪ ...‬יסכין [יתרגל] הנער העברי‬ ‫ל אהוב את עמו עוד בימי ילדותו ולא יחדול מאהוב את העם הזה עד יומו האחרון"‪.‬‬

‫העיר יפו‪ ,‬אשר הפכה ב אותה העת למרכז העירוני החשוב ביותר של היישוב החדש ‪ ,‬הייתה גם היא מוקד להפצה‬ ‫ולחידוש העברית כשפה מודרנית ‪ .‬בעיר קמו בתי ספר עבריים ופעלו בה כמה סופרים חשובים שכתבו בעברית‬ ‫ובהם ש"י עגנון‪ ,‬יוסף חיים ברנר וש' בן‪-‬ציון ‪.84‬‬ ‫נקודות ההתיישבות החדשות שהקימו עולי העלייה הראשונה והשנייה‬

‫‪ ,‬היו למוקד נוסף של שימוש הולך וגדל‬

‫בעברית‪ .‬במושבות פעלו בתי ספר במימון הברון רוטשילד ושפת הלימוד בהם הייתה צרפ‬

‫תית‪ .‬בהדרגה הוקמו‬

‫בתי‪-‬ספר ששפת הלימוד בהם הייתה עברית ‪ .‬המורים באותם בתי‪ -‬ספר מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות השפה ‪,‬‬ ‫כתבו ספרי לימוד בעברית ותרגמו לעברית ספרות יפה מלשונות זרות ‪ .‬כך נוצר בארץ דור ראשון שהעברית היא‬

‫‪ 83‬ההסתדרות ה כללית של העובדי ם בארץ ישראל איגוד עובדים שהוקם בשנת ‪ 1920‬ואיגד את העובדים היהודים בארץ "לשם סידור כל‬ ‫העניינים היישוביים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של המעמד ה עובד בארץ ובניין חברת העבודה העברית בארץ‪ -‬ישראל" (החלטת היסוד של‬ ‫ההסתדרות )‪.‬‬ ‫‪ 84‬על ש"י עגנון ראה הערה ‪ .19‬יוסף חיים ברנר ‪ ,)1921-1881( ,‬סופר‪ ,‬הוגה‪ ,‬פובליציסט ומנהיג יהודי ‪ .‬ברנר נמנה עם עולי העלייה השנייה והיה‬ ‫רחוק מן הדת היהודית ‪ ,‬על רקע זה הרבה להתפלמס עם רבי ם ביישוב החדש וזכה מצדם לקיטונות של ביקורת ‪ .‬בשנת ‪ 1921‬נרצח כאשר‬ ‫פורעים ערביים התנפלו על הבית בו התגורר במהלך פרעות תרפ "א ( ראה עמ ' ‪ .)X‬בין יצירותיו ‪" :‬מכאן ומכאן "‪" ,‬שכול וכישלון"‪" ,‬הגאולה‬ ‫והתמורה " ועוד‪ .‬ש' בן ציון (‪ ,)1932-1870‬סופר‪ ,‬עורך וממייסדיה של העיר תל‪ -‬אביב‪ .‬בן‪ -‬ציון עלה לארץ במהלך העלייה השנייה ולימד בבית‬ ‫הספר לבנות של נווה צדק ‪ .‬בנו היה נחום גוטמן ‪ ,)1980-1898( ,‬מן המרכזיים שבציירי העיר ‪.‬‬

‫‪47‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שפת אמו‪ .‬בזיכרונותיו מעיד שמואל דיין ‪ ,85‬מעולי העלייה השנייה ‪ ,‬על הנחישות בה הונחלה השפה ‪:‬‬ ‫" הלוחמים הקנאים הטילו קנסות על היודעים עברית ואינם מדברים בה ‪ ,‬הנהיגו שיעורי ערב וקריאה‪ -‬בצוותא‪ ...‬כעבור‬ ‫שנתיים קיבלה הקבוצה תקציב למורה מיוחד לעברית‬

‫‪ [ ...‬ש]הצליח ללמד את רוב החברים והחברות עברית‬

‫טובה‪...‬עבודת כיבוש עצמי"‪.‬‬

‫הוויכוח שרחש מתחת לפני השטח ‪ ,‬פרץ באירוע המכונה "מלחמת השפות " או "ריב הלשונות " והתרחש בשנים‬ ‫‪ .1914-1913‬חברת "עזרה"‪ ,‬חברה פילנתרופית שבבעלותה היו עשרות בתי ספר בארץ בהם לימדו בשפה הגרמנית ‪,‬‬ ‫ביקשה להקים בית ספר מדעי גבוה בחיפה ‪" -‬טכניון"‪ .‬החברה טענה כי מן ההכרח שהלימודים במוסד זה יתנהלו‬ ‫בגרמנית‪ ,‬שכן השפה העברית אינה עשירה דיה כדי לקיים בה דיון אקדמי וללמד מדעים ‪ .‬טענה זו עוררה זעם רב‬ ‫בקרב הציבור‪ ,‬ובכוונותיה של "עזרה" נאבקו תלמידי בתי המדרש למורים ‪ ,‬התלמידים של בתי הספר בהם למדו‬ ‫עברית‪ ,‬הסתדרות המורים ואחרים ‪ .‬את טיע וניהם מסכמים תלמידי הגימנסיה הרצלי י ה במכתב גלוי שכתבו ‪:‬‬ ‫" אנו התחנכנו מילדותנו על ברכי שפת העם בארץ אבות ‪ ,‬מדברים‪ ,‬לומדים וחושבים בה ורק בה ‪ .‬הוכחנו לעולם כולו ‪,‬‬ ‫שרק השפה העברית היא היכולה וצריכה לשמש שפת הדיבור והלימוד בארצנו‬

‫‪ ...‬אנו מביעים בזאת את מחאתנו‬

‫העזה‪ ,‬המתפרצת מלבנו ‪ ,‬נגד אלה המעיזים לפרוץ פרץ בשפה העברית בארצנו והמערערים בזה את יסוד תרבותנו‬ ‫הצעירה"‬

‫בסופו של דבר נעתרה "עזרה" לדרישת היישוב‪ ,‬ושינתה את שפת הלימוד בטכניון לעברית ‪ .‬המאבק החריף הדגיש‬ ‫כי עבור הציבור המתהווה בארץ ‪ ,‬הייתה העברית חלק עקרוני מהמאבק לכינונה של תרבות ציונית‪ -‬עברית‪.‬‬

‫‪ 3.7‬היישוב אל מול מלחמת העולם הראשונה‬ ‫בקיץ ‪ 1914‬מנה היישוב היהודי בארץ כשמונים וחמש אלף יהודים שהיוו כ‪ 10% -‬מן האוכלוסייה הכוללת ‪ .‬הם‬ ‫התגוררו במספר הולך וגדל של נקודות יישוב ועיבדו מאות דונמים ‪ .‬במהלך השנים הם הקימו מוסדות חשובים‬ ‫ששימשו כתשתית להתיישבות וסייעו בעדה‬

‫‪ .‬התנופה היישובית נעצרה באופן חד עם פרוץ מלחמת העולם‬

‫הראשונה‪ .‬במלחמה שנמשכה לאורך כארבע שנים ‪ ,‬נלחמו מדינות ההסכמה (בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬רוסיה‪,‬‬ ‫ארצות הברית ‪ ,‬יפן ועוד ) כנגד מעצמות המרכז (האימפריה האוסטרו‪ -‬הונגרית‪ ,‬האימפריה העות 'מאנית וגרמניה )‪.‬‬ ‫היא הביאה לניתוקם של הקשרים בין ארץ‪ -‬ישראל לבין מדינות ההסכמה ולמעשה עם אירופה כולה‬

‫; העלייה‬

‫ארצה נעצרה וכך גם היבוא והיצוא ‪ .‬יתרה מזאת ‪ ,‬ביטול הקפיטולציות והחרפת היחסים בין טורקיה לאירופה ‪,‬‬ ‫פגע קשות באוכלוסייה היהודית שהחזיקה ברובה‬

‫אזרחות של מדינות שהפכו כעת למדינות אויב וחשף אותה‬

‫להתעמרות מצד השלטונות ‪.‬‬ ‫בתחילת המלחמה תמכו רבים מקר ב היישוב החדש בטורקיה‪ ,‬בתקווה שתמיכתם תשפר את יחס האימפריה‬ ‫לתושבי הארץ היהודים ולמפעל הציוני ‪ .‬אולם במהרה ‪ ,‬הסתבר שה טורקים מנצלים את המלחמה כדי לפגוע‬ ‫ביישוב שסבל מגירושים המוניים ‪ ,‬מגיוס בכפייה לצבא ומסגירה של מוסדותיו המרכזיים ‪ .‬המצב החמיר בשנים‬ ‫‪86‬‬

‫‪ , 1917-1916‬כאשר בארץ התפתח רעב ‪ ,‬כפי שמעיד אהרון אהרונסון ‪" :‬בינתיים גוועים אנשים מרעב ‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬ ‫מראות זוועה ראו עינינו ‪ :‬זקנים‪ ,‬נשים וטף משוטטים ‪ ,‬רעב ובלהות ‪ -‬טירוף בעיניהם הגוססות ‪ ,‬ומאפס מזון נופלים תחתם‬ ‫ומתים"‪.‬‬

‫במרץ ‪ 1917‬גירשו הטורקים את תושבי יפו וסביבותיה ‪ ,‬ובכללם את תושבי תל אבי ב‪ ,‬באירוע שכונה לימים גירוש‬ ‫תל‪-‬אביב‪ .‬ברקע לצו הגירוש עמדה התקדמותם של הבריטים בחזית המצרית ‪ ,‬והצו הופנה ‪ ,‬מבחינה רשמית ‪ ,‬כלפי‬ ‫‪ 85‬שמואל דיין (‪ ,)1968-1891‬מחלוצי העלייה השנייה ‪ ,‬חבר כנסת ואיש ציבור ‪ .‬דיין עלה ארצה בשנת ‪ 1908‬ועסק בחקלאות‪ .‬בשנת ‪ 1911‬הצטרף‬ ‫לדגניה‪ ,‬הקבוצה הראשונה ‪ .‬ב‪ 1921-‬החליט על ייסודה של צורת התיישבות חדשה ‪ ,‬מושב העובדים ‪ ,‬ויסד את נהלל בעמק יזרעאל על‪ -‬פי דגם זה‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1959-1949‬שימש כחבר כנסת ‪ .‬בנו של שמואל‪ ,‬משה דיין‪ ,‬שימש כרמטכ "ל וכשר ביטחון ‪.‬‬ ‫‪ 86‬אהרון אהרונסון (‪ ,)1919-1876‬אגרונום ופעיל ציוני‪ .‬אהרונסון נולד ברומניה ועלה לארץ במהלך העלייה הראשונה ‪ .‬הוא נמנה עם מייסדי‬ ‫המושבה זיכרון יעקב ‪ ,‬ובמהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬היה במחתרת ניל "י שריגלה לטובת הבריטים ‪.‬‬

‫‪48‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫כלל תושבי האזור (יהודים כערבים )‪ .‬בפועל זה השפיע בעיקר על היהודים שעזבו‬ ‫את בתיהם וחזרו לאזור רק לאחר חודשים ארוכים‬

‫‪ .‬לעזרתם של תושבי יפו‬

‫נרתמו איכרי הגליל והשרון ששיכנו את המגורשים באוהלים ובבקתות‬

‫‪ ,‬אך‬

‫התנאים הקשים והרעב הביאו למותם של רבים ‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬רבים ביישוב היהודי בארץ ובתנועה הציונית מחוצה לה ‪ ,‬החלו לתמוך‬ ‫בבריטים וביקשו לסייע להם במלחמתם ‪ .‬תנועת המחתרת ניל "י שהוקמה בזיכרון‬ ‫יעקב על‪ -‬מנת לסייע לבריטים ‪ ,‬ובה נעסוק בהרחבה בהמשך ‪ ,‬מהווה את אחד‬ ‫הביטויים למגמות אלו ‪ .87‬מחוץ לארץ‪ -‬ישראל ה קימו אישי ציבור יהודים‬

‫‪,‬‬

‫ובראשם זאב ז 'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור ‪ ,‬גדודים שלחמו לצדו של הצבא‬ ‫טקס כיבוש ירושלים‪ 11 ,‬בדצמבר ‪1917‬‬

‫הבריטי‪.88‬‬

‫על רקע שיתוף הפעולה עם הבריטים והאינטרסים שלהם באזור ‪ ,‬ניתנה ב‪ 2 -‬בנובמבר ‪ 1917‬הצהרה רשמית בדמות‬ ‫מכתב ששלח שר החוץ הבריטי ‪ ,‬ארתור ג ' יימס בלפור ‪ ,‬לברון רוטשילד ונו דעה לימים כ "הצהרת בלפור "‪ .‬הצהרה‬ ‫זו שהושגה לאחר מאמצים דיפלומטיים של חיים ויצמן ‪ 89‬ואחרים‪ ,‬מהווה למעשה הכרה רשמית בתביעותיה של‬ ‫התנועה הציונית על ארץ‪ -‬ישראל‪:‬‬ ‫" ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ‪ ,‬ותשתדל במיטב מאמציה להקל‬ ‫על השגת מטרה זו ‪ ,‬בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע‬

‫בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא‬

‫יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת"‬

‫הצהרה זו קיבלה תוקף מחייב כאשר אושרה על ידי חבר הלאומים‬

‫‪90‬‬

‫כחלק מתנאי המנדט שניתן לבריטניה על‬

‫ארץ‪-‬ישראל (‪ ,)1922‬והיא מהווה הישג דיפלומטי חשוב ביותר בדרך למדינה‪.‬‬

‫‪ 3.8‬היישוב היהודי ושלטונות המנדט הבריטי ‪ :‬משיתוף פעולה למאבק‬ ‫במהלך השנים ‪ 1918-1917‬כבשו הבריטים בהדרגה את שטחה של ארץ‪-‬‬ ‫והכריזו על שלטון צבאי שהוחלף בשנת‬

‫ישראל‬

‫‪ 1920‬בשלטון אזרחי ‪ .‬מדיניותם ביחס‬ ‫‪.‬‬

‫לארץ נבעה מסבך של הבטחות ואינטרסים שלא אחת התנגשו האחד בשני‬ ‫במהלך שנות שלטונם הם נאלצו לא פעם לשנות את מדיניותם ולהתאימה‬ ‫דגל המנדט‬

‫למציאות המשתנה ‪ .‬בהתאמה ‪ ,‬גם יחסיהם עם היישוב היהודי בארץ והמוסדות‬

‫הציוניים‪ ,‬ידעו עליות ומורדות ‪ .‬ראשיתה של התקופה עומד בסי מן של שיתוף פעולה בין שני הצדדים ומאחוריו‬ ‫עמד הניסיון להביא את בריטניה למלא את מחויבותה בסעיף השני של כתב המנדט שניתן לה ולהביא‬ ‫התנאים הפוליטיים ‪ ,‬המנהליים והכלכליים ‪ ,‬אשר יבטיחו את הקמתו של בית לאומי יהודי‬

‫ל"יצירת‬

‫"‪ .‬אך בשנים הבאות ‪ ,‬שינויי‬

‫המדיניות של הבריטי ם ופגיעתם בעלייה לארץ ‪ ,‬ברכישת קרקעות ובהרחבת ההתיישבות ‪ ,‬גרמו למתחים קשים‬ ‫בין ראשי היישוב והתנועה הציונית לבין בריטניה ‪.‬‬ ‫השינויים במדיניות הבריטית בארץ הוגדרו באופן רשמי בסדרה של מסמכים שכונו‬

‫"ספר לבן " ( על שם צבע‬ ‫‪92‬‬

‫עטיפתם) ‪ .91‬בשנת ‪ 1922‬פורסם הספר הלבן הראשון על ידי שר המושבות הבריטי ‪ ,‬וינסטון צ 'רצ'יל ‪ .‬בספר אמנם‬ ‫‪ 87‬על ניל"י‪ ,‬ראה פרק נפרד‪.‬‬ ‫‪ 88‬על הגדודים העבריים במלחמת העולם ה ראשונה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 89‬על חיים ויצמן‪ ,‬ראה נספח ‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫חבר הלאומים גוף בין‪ -‬לאומי שהוקם בשנת ‪ ,1920‬בעקבות מלחמת העולם הראשונה ‪ .‬מטרותיו היו ‪ :‬שמירת השלום בעולם ומניעת תוקפנות‬ ‫צבאית מצד מדינות ‪ .‬גוף זה העניק לבריטניה את המנדט (סמכות חוקית ) על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬בפועל ההצל חה של חבר הלאומים בתפקידו הייתה‬ ‫מוגבלת בלבד‪ ,‬והוא חדל מלתפקד בפועל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ .‬ב‪ 1946-‬הועברו כלל סמכויותיו לאו "ם‪.‬‬ ‫‪ 91‬ספר לבן (‪ )White Paper‬הוא מסמך רשמי היוצא לאור על‪ -‬ידי ממשלת בריטניה ‪ ,‬מציג את מדיניות הממשלה ומובא לאישור של הפרלמנט ‪.‬‬ ‫‪ 92‬וינסטון צ'רצ 'יל (‪ ,)1965-1874‬מדינאי בריטי ששימש ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בין השנים ‪ ,1922-1921‬שימש‬ ‫שר המושבות הבריטי והיה ממונה במסגרת תפקיד זה על כלל המושבות של בריטניה ברחבי העולם ‪ ,‬ובכלל זאת על ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הביעה בריטניה את המשך תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי ‪ ,‬כפי שנקבע בהצהרת בלפור ; אך עבר הירדן‬ ‫המזרחי (לימים ממלכת ירדן ) הופרד מארץ‪ -‬ישראל והוחרג מהצהרה זו ‪ ,‬ונקבע כי העלייה היהודית לארץ תוגבל‬ ‫ותותאם ליכול ת הקליטה הכלכלית שלה ‪ .‬בהתאמה עמדו שנות העשרים בסימן שיתוף פעולה עם הבריטים‬ ‫שהביא להתפתחות כללית של היישוב היהודי בארץ והקמה של מוסדות אוטונומיים ‪ ,‬תרבותיים וכלכליים‪.‬‬ ‫מאורעות תרפ "ט‪ )1929( 93‬יצרו שינוי במדיניות הבריטית בארץ וזה בא לידי ביטוי בשורת מסמכים המבטא‬

‫ים‬

‫נסיגה מן המחויבות להקמתו של הבית הלאומי ושיאם בספר הלבן השני ( של פאספילד ) אשר פורסם בשנת ‪,1930‬‬ ‫וקבע קריטריונים חדשים לעלייה ולרכישת קרקעות ‪ .‬אולם שינוי זה היה זמני בלבד ובין השנים ‪ 1936-1931‬עלו‬ ‫ארצה כרבע מליון יהודים תוך שיתוף פעולה בין הבריטים ליהודים ‪.‬‬ ‫מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט ‪ )1939-1936( 94‬הביאו שוב לשינוי במדיניות הבריטית ביחס לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בעקבות הגל‬ ‫הראשון של המאורעות ‪ ,‬מינו הבריטים את ועדת פיל ‪ ,‬עליה הוטל לבדוק את הסיבות לפרוץ המאורעות ולהציע‬ ‫פתרון לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי המתהווה ‪ .‬בפני הוועדה העידו ראשי שלטון המנד ט בארץ ‪ ,‬נציגי היישוב הארץ‪-‬‬ ‫ישראלי ולבסוף גם נציגי הוועד הערבי העליון שסירבו בתחילה להופיע בפניה‬ ‫הוועדה‪ .‬חבריה הגיעו למסקנה כי בארץ חיות זו בצד זו‬

‫‪ .‬ביולי ‪ 1937‬התפרסמו מסקנות‬

‫‪ ,‬שתי קהילות לאומיות בעלות אינטרסים ושאיפות‬

‫מנוגדים‪ ,‬וכי המשך שלטון המנדט עשוי רק להח ריף את הבעיה ‪ .‬הם הציעו ‪ ,‬על כן‪ ,‬לחלק את הארץ לשתי מדינות ‪:‬‬ ‫מדינה ערבית על רוב שטחה של הארץ ומדינה יהודית באזורי ההתיישבות המרכזיים של היהודים‬

‫(שכונו ה‪N -‬‬

‫היישובי)‪ .‬את המקומות הקדושים באזור ירושלים ‪ ,‬נמל יפו וה "מסדרון " המחבר ביניהם ‪ ,‬הם המליצו לשמור‬ ‫בריבונות בריטית‪.‬‬ ‫הצד היהודי התלבט כיצד לקבל את‬

‫המסקנות ‪ ,‬היו שבירכו על ההמלצ ה להקים‬

‫מדינה יהודית והיו שהתנגד ו לה לאור השטח המצומצם שה וקצה לה ‪ .‬בצד הערבי‬ ‫דחה הרוב את ההצעה על הסף ‪ ,‬ועם פרסום המסקנות ‪ ,‬פתח בגל נוסף של אלימות‪.‬‬ ‫כפי שנראה בשער השמיני ‪ ,‬לנוכח עובדה זו ‪ ,‬חיזקו הבריטים את שיתוף הפעולה‬ ‫הביטחוני עם היהודים ‪ .‬א ולם האיום מצדה של גרמניה הנאצית ‪ ,‬שהוביל בסופו של‬ ‫דבר לפרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬הביא אותם להתקרבות אל הצד הערבי מתוך‬ ‫רצון להרגיע את האזור ‪ ,‬ולהשיג את שיתוף הפעולה של ערביי המזרח התיכון ‪ .‬שיאה‬ ‫של מדיניות זו הגיע עם פרסום הספר הלבן השלישי (של מקדונלד) במאי ‪,1939‬‬ ‫שקבע הלכה למעשה כי במדינת ישראל לא תוקם מדינה יהודית אלא מדינה דו‪-‬‬ ‫לאומית‪ ,‬הטיל מכסות עלייה מצומצמות מאוד ואסר כמעט לחלוטין מכירת קרקעות‬ ‫ליהודים‪ .‬מדיניות זו עוררה ביישוב זעם‪ ,‬במיוחד בשל משמעויותיה הטרגיות מבחינתם של יהודי גרמניה שניסו‬ ‫לצאת את המדינה ללא הצלחה וכל מדינות העולם סגרו את שעריהן בפניהם ‪.95‬‬ ‫היישוב התאחד למאבק בבריטים ‪ ,‬אך פרוץ מלחמת העולם ‪ ,‬זמן קצר לאחר מכן (ספטמבר ‪ ,)1939‬העמיד אותו‬ ‫בפני דילמה ‪ .‬מחד‪ ,‬ביקש היישוב לסייע בידי הברי טים במאבקם בגרמניה הנאצית ‪ ,‬אך מאידך ‪ ,‬דווקא ל נוכח‬ ‫האירועים באירופה ‪ ,‬ביקשו רבים ב יישוב להיאבק במדיניות ה חדשה‪ .‬כך‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ‪ ,‬התנדבו רבים‬ ‫לצבא הבריטי ‪ ,‬לצד רבים אחרים שהפגינו נגד מדיניות העלייה של ממשלת המנדט ברחובות ‪ ,‬וניסו לעקוף אותה‬ ‫בדרכים שונות ‪.96‬‬ ‫עם ת ום מלחמת העולם השנייה בשנת ‪ ,1945‬החלה תקופה שכונתה ‪" ,‬תקופת המאבק " והיא עמדה בסימן של‬ ‫התנגשויות חוזרות ונשנות בין הי ישוב ומוסדותיו לבין שלטונות המנדט הבריטי ‪ .‬הי ישוב היהודי פעל על‪ -‬מנת‬

‫‪ 93‬על מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫על מאורעות תרצ"ו תרצ"ט (המרד הערבי הגדול)‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫על ניסיונות ההגירה של יהודי גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון ‪ ,‬וראשית יי שום מדיניותם ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 96‬על התמודדות היישוב אל מול מלחמת העולם ה שנייה והמנדט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪50‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לקבוע עובדות בשטח ‪ :‬מבצעי ההעפלה הורחבו ‪ ,‬נקודות י ישוב חדשות הוקמו והמחתרות‬

‫השונות התאחדו‬

‫במסגרת תנועת המרי העברי ופגעו בתשתית השלטון הבריטית בארץ ‪ .‬בין השאר ‪ ,‬במהלך ה‪ 17 -‬ביוני ‪ ,1946‬פוצצו‬ ‫אחד‪ -‬עשר גשרים המחברים את ארץ‪ -‬ישראל המנדטורית עם הארצות השכנות לה‬

‫‪ ,‬בפעולה שכונתה "ליל‬

‫הגשרים"‪ .‬כחודש לאחר מכן ‪ ,‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬פוצץ מלון המלך דוד ‪ 97‬בירושלים ששימש את שלטונות המנדט ‪,‬‬ ‫בפעולה שנויה במחלוקת אשר בוצעה בהובלת האצ "ל אך גונתה לאחר מעשה על‪ -‬ידי ה‪" -‬הגנה"‪ .‬הבריטים מצדם‬ ‫פעלו על‪ -‬מנת לעצור את פעולות היישוב ‪ .‬אחד מן השיאים של פעילות זו הגיע בשבת ה‪-‬‬

‫‪ 29‬ביוני ‪ 1946‬שכונתה‬

‫"השבת השחורה "‪ ,‬במהלכה עצרו הבריט ים את ראשי הי ישוב‪ ,‬הטילו עוצר על אזורים יהודיים רחבים וערכו‬ ‫חיפושים נרחבים אחר נשק מוסלק ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫במאי ‪ 1942‬נחנכה על חוף ימה של תל‪-‬אביב "כיכר לונדון"‪ .‬הכיכר נקראה בשם זה לאות‬ ‫כבוד והערכה על עמידתו של העם הבריטי במהלך ההפגזות הגרמניות הכבדות (בליץ)‬ ‫לאורך מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר קום המדינה הוקמה במרכז הכיכר אנדרטה המספרת‬ ‫את סיפורם של המעפילים‪ .‬מה המסר של הנצחתם של שני האירועים ההיסטוריים באותה‬ ‫הכיכר?‬

‫‪ 3.9‬העליות לארץ בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫‪ 3.9.1‬העלייה השלישית‬ ‫העליות הציוניות לארץ החלו בתקופת השלטון העות 'מאני‪ ,‬ו המשיכו ביתר שאת גם בתקופה הבריטית ‪ .‬עליות‬ ‫אלו חיזקו את הי ישוב והגדילו באופן משמעותי את היקפו ‪ .‬בשנת ‪ 1919‬הגיעה לחופי הארץ האנייה "רוסלן" ועל‬ ‫סיפונה למעלה מ‪ 600 -‬עולים‪ ,‬שהיוו כ אחוז מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ באותה העת (!)‪ .‬הגעתה של אנייה‬ ‫זו סימנה את ראשיתה של העלייה השלישית שנמשכה עד ‪ ,1923‬ובמהלכה הגיעו ארצה כשלושים וחמישה אלף‬ ‫עולים‪ .‬ברקע לעלייה זו עומדים סיומה של מלחמת העולם הראשונה ופרסום הצהרת בלפור‬

‫; כמו גם האכזבה‬

‫שרבים מיהודי מזרח אירופה חשו לאחר שהתגלה כי השלטון החדש ברוסיה‬ ‫נותר עוין ליהודים‬

‫‪98‬‬

‫וגם שברפובליקה שהוקמה בפולין לאחר מלחמת העולם‬

‫השנייה‪ ,‬רווחות מגמות אנטישמיות ‪.99‬‬ ‫כשליש מן העולים ‪ ,‬צעירים שעלו לארץ לאחר הכשרה במסגרת תנועת "החלוץ "‬ ‫או השומר הצעיר‬

‫‪ ,100‬ביקשו להגשים בה את העקרונות הציוניים‬

‫הסוציאליסטיים בהם האמינו ‪ .‬הם חיזקו את הקבוצות והקיבוצים שהקימו עולי‬ ‫העלייה השנייה וייסדו נקודות יישוב חדשות‬

‫‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם הקימו את‬

‫"גדוד‬

‫העבודה"‪ ,‬אשר נועד להיות קומונה כללית שחבריה חיים חיי שיתוף ‪ ,‬כמו בקיבוץ‪.‬‬

‫חברי גדוד העבודה בעת‬ ‫סלילת כביש בעמק יזרעאל‬

‫פלוגות "גדוד העבודה" עבדו בסלילת כבישים ובהקמת יישובים ‪ ,‬אך עקב מחלוקות ‪ ,‬הגדוד התפצל וחדל לפעול ב‪-‬‬

‫‪ 97‬מלון המלך דוד הוא בית מלון שנוסד בירושלים בשנת ‪ ,1929‬בידי משפחת מוצרי היהודית‪ -‬מצרית‪ .‬בשנת ‪ 1938‬חכרו שלטונות המנדט את‬ ‫האגף הדרומי של המלון והשתמשו בו לצורכיהם ‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬הטמינו בו אנשי האצ " ל מטעני חבלה גדולים ‪ .‬לאחר זמן מה הם הודיעו‬ ‫למשטרה על הכוונה לפוצץ את המלון ‪ ,‬אך ההודעה לא הועברה ובניגוד לתכנון המוקדם ‪ ,‬הבניין לא פונה‪ ,‬והפיצוץ הביא לקריסת האגף הדרומי‬ ‫של המלון על יושביו ולמותם של כתשעים איש‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות שימש המלון את הצלב האדום והאו "ם‪ ,‬אך בשל קרבתו לעמדות‬ ‫הירדניות‪ ,‬ספג פגיעות רבות‪ .‬המלון שוקם רק ב‪ 1958 -‬ולאחר פתיחתו המחודשת ‪ ,‬הפך לבית ההארחה רשמי בו משוכנים אורחיה הרשמיים של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 98‬המהפכה הרוסית בפברואר ‪ 1917‬הדיחו מהפכנים רוסים את הצאר ניקולאי השני מתפקידו ‪ .‬לאחר תקופת מעבר ‪ ,‬באוקטובר ‪ ,‬תפסו‬ ‫הסובייטים‪ ,‬בראשות לנין‪ ,‬את השלטון ‪ .‬יהודים רבים תלו תקוות בחילופי השלטון ‪ ,‬אך התאכזבו לגלות כי גם השלטון החדש לא היטיב עמם ‪.‬‬ ‫‪ 99‬במהלך המאה התשע‪ -‬עשרה חולק שטחה של פולין בין מדינות שונות ונשללה עצמאותה ‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמה "הרפובליקה‬ ‫השנייה" על חלקים משטחה ההיסטורי ‪ .‬הרפובליקה התקיימה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬בשנת ‪.1939‬‬ ‫‪100‬‬ ‫החלוץ הייתה מסגרת שנוסדה ב‪ ,1918 -‬ברוסיה‪ ,‬במטרה להכשיר צעירים יהודים לקראת עלייה לארץ ‪ .‬ההכשרה התבססה על הקמת‬ ‫"קיבוצי הכשרה " שפעלו כקבוצות שיתופיות‪ ,‬והושם בהן דגש על לימודי עברית ו הכשרה לעבודה חקלאית ולהגנה עצמית ‪ .‬בשיא כוחה של‬ ‫התנועה‪ ,‬ערב מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬היו חברים בה כמה עשרות אלפי צעירים‪ .‬בשנים ‪ 1939-1919‬עלו לארץ כ‪ 50-‬אלף מחבריה ‪ .‬השומר‬ ‫הצעיר היא תנועת נוער שהוקמה ב‪ 1913 -‬במזרח‪ -‬אירופה‪ .‬תנועה זו דוגלת בציונות ‪ ,‬סוציאליזם ואחוות עמים ומקיימת עד היום פעילות‬ ‫חינוכית בלתי‪ -‬פורמלית בקרב בני‪ -‬נוער‪ .‬חניכי התנועה הקי מו מספר י ישובים המאוגדים במסגרת הקיבוץ הארצי שהוקם בשנת ‪.1917‬‬

‫‪51‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .1929‬מוסד חשוב נוסף שהוקם ב תקופה זו היה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ‪ ,‬ארגון‬ ‫עובדים שאיגד את כלל העובדים היהודים בארץ "לשם סידור כל הע ניינים היישוביים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של המעמד‬ ‫העובד בארץ ובניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל‬

‫" (מתוך החלטת היסוד של ההסתדרות )‪ .‬בניגוד לארגוני‬

‫עובדים אחרים‪ ,‬פעילותה של ההסתדרות נגעה לכל תחומי החיים והיא הפכה עד מהרה לארגון החשוב ביותר של‬ ‫תנועת העבודה ולאחד הגופים הדומיננטיים בחיי היישוב בארץ ‪.‬‬ ‫עולי העלייה השלישית שלא הצטרפו לתנועות החלוציות ‪ ,‬עיבו את הי ישוב העירוני והביאו לפיתוחה של התעשייה‬ ‫הזעירה‪ .‬ב‪ 1923-‬נקלע היישוב למשבר כלכלי חריף וזה הביא להפסקת העלייה ‪.‬‬

‫‪ 3.9.2‬העלייה הרביעית‬ ‫בשנת ‪ 1924‬החל גל עלי יה נוסף והוא כונה העלייה הרביעית ‪ .‬גל זה נמשך עד ‪ 1929‬ובמהלכו עלו לארץ כשבעים‬ ‫אלף עולים ‪ .‬על אף הסמיכות הכרונולוגית לעלייה השלישית‬

‫‪ ,‬שתי העליות נבדלו האחת מ‬

‫ן השנייה באפיון‬

‫ובמניעים השונים של העולים שהגיעו ארצה במהלכן ‪ .‬הדימוי של העלייה הרביעית היה של עלייה אשר הורכבה‬ ‫ברובה ממשפחות בנות המעמד הבינוני ‪ ,‬שעזבו את פולין בשל המצב הכלכלי הקשה ‪ ,‬ובחרו להגיע אל ארץ ישראל‬ ‫דווקא מאחר שארצות הברית צמצמה באותה העת את מכסות ההגירה אל שטחה‬

‫‪ .‬בפועל נמנו בין העולים גם‬

‫פועלים רבים שפנו לעבודת כפיים במושבות ובערים ‪ .‬תרומתה המרכזית של עלייה זו הייתה בפיתוח היישוב‬ ‫העירוני בארץ ‪ ,‬ובעיקר בפיתוחה של תל‪ -‬אביב אשר הפכה בשנים אלה למרכז הכלכלה‬

‫‪ ,‬התעשייה‪ ,‬התרבות‬

‫והמנהל של היישוב ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקימו העולים מספר מושבות חקלאיות ‪ ,‬תוך שימוש ביוזמה ובהון פרטיים ‪ ,‬כך‬ ‫ִ‬ ‫הוקמו‪ :‬כפר גנים וגת רימון בסמוך לפתח תקווה ‪ ,‬מגדיאל ורמתיים באזור השרון ועוד ‪.‬‬

‫‪ 3.9.3‬העלייה החמישית‬ ‫בשנים ‪ 1939-1933‬הגיעו לארץ כרבע מליון עולים בגל עלייה שכונה‬

‫העלייה החמישית ‪ .‬ברקעה של עלייה זו‬

‫עומדת החרדה מפני המשטרים הפשיסטיים שתפסו את השלטון באירופה ‪ ,‬ומגורלם של היהודים תחת שלטונם ‪,‬‬ ‫כמו גם צמצום אפשרויות ההגירה למדינות אחרות מחוץ לאירופה ‪ .‬עלייה זו הגדילה את היישוב היהודי בארץ‬ ‫כמעט פי שלושה‪ ,‬ובסופה הוא מנה קרוב לחצי מיליון תושבים ‪.‬‬ ‫על אף שרק כחמישית מהעולים הגיעו מגרמניה ‪ ,‬הם הטביעו את חותמם על עלייה זו ‪ .‬בניגוד לעו לים ממדינות‬ ‫אחרות‪ ,‬העלייה הגרמנית לא נטמעה במערכות היישוביות הקיימות ושמרה על ייחודה התרבותי והחברתי ‪ .‬הדבר‬ ‫בא לידי ביטוי ל דוגמה‪ ,‬בשמירה על השפה הגרמנית ובהוצאה לאור של עיתונים בשפה זו‬

‫‪ .‬מרבית העולים היו‬

‫בעלי מקצועות אקדמיים (רופאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬עורכי דין )‪ ,‬ועל אף שלרבים מהם לא נמצאה תעסוקה בתחומי‬ ‫התמחותם בטווח המידי ‪ ,‬הרי שבטווח הבינוני והארוך הם תרמו לפיתוחם של מקצועות אלה ביישוב‬ ‫העולים מגרמניה ‪ ,‬הגיעו לארץ באותן השנים עשרות אלפי עולים חברי תנועת‬

‫‪ .‬לצד‬

‫"החלוץ " ממזרח אירופה ‪ ,‬והם‬

‫הביאו להקמתם של יישובים חקלאיים רבים ובהם ל דוגמה‪ ,‬יישובי עמק חפר ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‬ ‫נסתם הגולל על העלייה ההמונית לארץ ; זו חודשה רק לאחר המלחמה ‪ .‬אולם העליו ת שהגיעו עד ‪ ,1939‬יצרו מצב‬ ‫בלתי הפיך של יישוב יהודי ‪ ,‬המונה כחצי מליון נפש ומקיים ארגונים חברתיים ‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים ‪,‬‬ ‫אוטונומיים ‪.‬‬

‫‪ 3.10‬היישוב היהודי בארץ אל‪ -‬מול מלחמת העולם השנייה והשואה‬ ‫ידיעות על המתרחש באירופה הגיעו לארץ עוד בשנים הראשונות של ה‬ ‫ההבנה העמוקה של ההתרחשויות הייתה איטית בהרבה‬

‫מלחמה (‪ ,)1941-1939‬אך חלחולה של‬

‫‪ .‬כפי שמציינת ההיסטוריונית ‪ ,‬דינה פורת‬

‫‪101‬‬

‫‪ ,‬הנחת‬

‫‪ 101‬דינה פורת (נולדה‪ ,)1943 :‬היסטוריונית העוסקת בחקר השואה ‪ .‬פורת משמשת כהיסטוריונית הראשית של "יד ושם" וכן גם שימשה‬ ‫פרופסור באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪.‬‬

‫‪52‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫היסוד ביישוב הייתה כי "סבלם של יהודי אירופה הוא הנורא ביותר שידעו יהודים אי פעם‬

‫‪ ,‬אך הוא תוצר לוואי של‬

‫המלחמה; חלק ניכר מהם יצליחו לעבור את המלחמה‪ ...‬ויש לדאוג לעתידם אז ‪ ,‬על ידי חיזוק הציונות ובניין הארץ "‪ .‬רק ב‪-‬‬ ‫‪ ,1942‬בעקבות הצטברות הידיעות‪ ,‬התגבשה בקרב ראשי היישוב ההכרה ‪ ,‬כי באירופה מתחולל מסע מתוכנן‬ ‫להשמדת העם היה ודי‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬במהלך כל שנות המלחמה פעל היישו ב בארץ על‪ -‬מנת לנסות ולסייע ליהודי אירופה‪ .‬כפי שציינו ‪ ,‬ברקע‬ ‫לפעולת היישוב עמד ה דילמה באשר ליחסים עם הבריטים ‪ :‬מחד ביקש היישוב לסייע להם במאבקם בגרמניה‬ ‫הנאצית‪ ,‬אך מאידך ‪ ,‬דווקא ל נוכח האירועים באירופה ‪ ,‬היה צורך להיאבק ב סגירת שערי הארץ בפני הפליטים‬ ‫היהודים המבקש ים להגיע אליה ‪ .‬לבסוף‪ ,‬התפשטות המלחמה לכיוונה של ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬הביאה רבים לה ניח בצד‬ ‫את כעסיהם ותחושותיהם ‪ ,‬ולהתנדב לצבא הבריטי‬

‫‪.‬‬

‫לצד זאת פעלו היישוב היהודי והתנועה הציונית על‪-‬‬

‫מנת לסייע ליהודי אירופה גם‬

‫בערוצים נוספים ‪ .‬הסוכנות היהודית הק ימה נציגויות בארצות שנותרו ניטר ליות ולא‬ ‫נכבשו בידי הנאצים (תורכיה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬ספרד ופורטוגל )‪ .‬השליחים שם יצרו‬ ‫קשר עם יהודים בשטחי הכיבוש והעבירו אליהם חבילות מזון ‪ ,‬בגדים וכסף‪.‬‬ ‫בהדרגה החלו להירקם גם "תכניות הצלה " במטרה להציל יהודים רבים ככל האפשר ‪.‬‬ ‫אנדרטה לזכר האונייה‬ ‫"סטרומה" במרכז חולון‪.‬‬

‫לצד תכניות שביקשו להיעזר בבעלות הברית או במדינות ניטרליות‬

‫‪ ,‬התגבשו גם‬

‫תכניות שהתבססו על רקימת קשר עם הגרמנים עצמם תוך ניסיון להציל יהודים תמורת‬

‫כסף או שווה כסף ‪ .‬תכניות אלו עוררו כדרך הטבע ביקורת ודילמות מוסריות ומדיניות רבות ‪ .‬אולם ה צלחתן של‬ ‫תכניות ההצלה כולן הייתה מצומצמת בלבד והן נתקלו בקשיים רבים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פעלו מוסדות ה י ישוב על‪ -‬מנת לפתוח את שעריה של הארץ בפני פליטים שהצליחו לברוח מאירופה גם‬ ‫באמצעים לא חוקיים (בלשון התקופה ‪ " :‬בלתי לגאליים") במסגרת פעולות "ההעפלה "‪ .‬ההעפלה שהחלה עוד לפני‬ ‫מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬נמשכה גם לאורך השנים בהן התרחשה השואה ‪ ,‬במהלכן הגיעו לארץ כחמש ה‪ -‬עשר אלף‬ ‫מעפילים‪ .‬חלק ניכר מן הספינות נתפס בידי הבריטים אשר עצרו את המעפילים‬

‫‪ .‬תחילה אפשרו הבריטים‬

‫למעפילים שנתפסו ‪ ,‬להגיע לארץ ‪ ,‬ושחררו אותם לאחר תקופת כליאה קצרה ‪ .‬אולם מסוף ‪ 1940‬החלו הבריטים‬ ‫לגרש את המעפילים ולא לאפשר להם להגיע לארץ ‪ .‬פעולתם הביאה לא אחת למ קרים טרגיים כמו זה של האנייה‬ ‫"סטרומה" שטובעה בפברואר ‪ 1942‬בים השחור‪.‬‬ ‫מידת ההתגייסות של היישוב בארץ להצלת היהודים באירופה היא סוגיה מורכבת ועדינה מאוד ‪ :‬האם נעשה כל‬ ‫מה שהיה אפשרי? והאם נעשה בזמן ? דעותיהם של ההיסטוריונים חלוקות בנושא ‪ ,‬אך ברור כי הצלחתם של‬ ‫גורמי היי שוב הייתה חלקית בלבד וכי התנהלותם של הבריטים הקשתה מאוד על פעולתם ‪.‬‬ ‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלה‬ ‫אישית כמעט לכל מי‬ ‫‪.‬‬ ‫עבור רבים בישוב הייתה השואה לא רק טרגדיה לאומית כי אם גם טרגדיה‬ ‫שחי בארץ באותה תקופה היו קרובי משפחה שנותרו באירופה‪ .‬הסופרת שולמית לפיד מתארת‬ ‫בספרה "ואולי לא היו" את הרגשות המעורבים של בני הישוב עם סיום המלחמה‪:‬‬ ‫"איזו שמחה מטורפת אחזה בעיר הזאת עם סיום המלחמה! מאה אלף חוגגים התכנסו ברחבה שלפני תיאטרון הבימה‪...‬‬ ‫בחלל האוויר נישאו הסיסמאות על ניצחון הצדק‪ ,‬על חזון גאולתנו‪ ,‬על שבר עמנו‪ .‬שוב ושוב חזרו כל הנואמים על‬ ‫התביעה להקמת מדינה עברית‪ .‬הביחד הזה הרעיד את הלבבות ‪ ...‬מתחת לתזזית שהקדיחה את האוויר זרמו נהרות של‬ ‫כאב"‬ ‫כיצד אתם חושבים שחשו בני הישוב עם סיום המלחמה? אלו רגשות באים לידי ביטוי בקטע אותו‬ ‫הבאנו מתוך ספרה של שולמית לפיד?‬

‫‪ 3.11‬לקראת מדינה‪ :‬הדרך אל הכרזת העצמאות‬ ‫כינונם של המוסדות הלאומיים שהיוו‪ ,‬למעשה‪ ,‬את הממשל האוטונומי של יהודי ארץ‪ -‬ישראל בתקופת היישוב ‪,‬‬

‫‪53‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הניח את היסודות המבניים להקמתה של מדינה עצמאית‬

‫‪ .‬כפי שמציינים הסוציולוגים ליסק והורוביץ‬

‫‪,102‬‬

‫" בשלושים שנות המנדט נעשה היישוב היהודי למעין מדינה שתשתיתה המוסדית ‪ ...‬הפכה ב‪ 1948-‬לשלד המערכת הפוליטית‬

‫של מדינת ישראל הריבונית "; מסיבה זו יש המכנים את המוסדות הלאומיים‬

‫"המדינה שבדרך "‪ .‬מוסדות אלו‬

‫הורכבו משני גופים ‪:‬‬ ‫‪ ‬כנסת ישראל שייצגה את כלל היישוב היהודי בארץ ‪ ,‬למעט קבוצות שוליים שלא קיבלו על עצמן את מרותה ‪.‬‬ ‫היא הורכבה מנציגים שנבחרו על‪ -‬ידי הציבור אחת לארבע שנים ‪ .‬מתוך נציגים אלו הורכב הוועד הלאומי‬ ‫ששימש‪ ,‬למעשה‪ ,‬כגוף ביצועי המקביל במדינה ריבונית לממשלה ‪ ,‬והיה אחראי על הו צאה לפועל של החלטות‬ ‫כנסת ישראל וביצוע משימות שהוגדרו על‪ -‬ידי שלטונות המנדט ‪.‬‬ ‫‪ ‬הסוכנות היהודית הוקמה ב‪ 1929-‬בהתאם לכתב המנדט והיוותה נציגות משותפת ליהודי ארץ‪ -‬ישראל‪,‬‬ ‫לתנועה הציונית העולמית ולגופים יהודיים לא ציוניים מסוימים שהיו בעלי זיקה לבניין הבית הלאומי באר ץ‪.‬‬ ‫התפקידים שהועידו הבריטים לשני הגופים הללו היו מצומצמים יחסית ‪ ,‬אך בפועל הם עסקו בתפקידים רחבים‬ ‫בהרבה‪ :‬הם תפסו את עצמם כנציגים הבלבדיים של ה יישוב היהודי בארץ אל מול שלטונות המנדט‪ ,‬טיפחו את‬ ‫המערכת הב יטחונית הצעירה ופיקחו עליה והפעילו שירותים קדם‪ -‬מדיניים שונים בתחומים רבים ‪ .‬המוסדות‬ ‫הלאומיים פעלו עד ליום הק מת המדינה ולמעשה ‪ ,‬הם אלו שקיבלו את ההחלטה על הקמתה ‪.‬‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות איתה היו צריכים המוסדות הלאומיים להתמודד ‪ ,‬הייתה שאלת עתידה של ארץ‪ -‬ישראל‬ ‫עם תום שלטון המנדט הבריטי ‪ ,‬שהוגדר מלכתחילה כשלטון זמני ‪ .‬כפי שראינו לעיל ונראה שוב בשער הש ביעי‬ ‫העוסק בביטחון ישראל ‪ ,‬הבריטים התקשו לכונן בארץ את שלטונם אל מול המאבק המחריף בין היהודים‬ ‫לערבים‪ .‬עוד בשנת ‪ 1937‬המליצה ועדת פיל על סיומו של שלטון המנדט ‪ ,‬ועל הקמתן של מדינה יהודית וערבית ‪.‬‬ ‫לאחר מ לחמת העולם השנייה ‪ ,‬עקב המצב הכלכלי הקשה בבריטניה והלחץ הכבד שהפעילה התנועה הציונית על‬ ‫דעת הקהל העולמית לנוכח התהוות בעיית הפליטים היהודים ‪ ,103‬הוחלט להעביר את סוגיית ארץ‪ -‬ישראל לדיון‬ ‫באו"ם‪.‬‬ ‫האו"ם הקים את ועדת אונסקו "פ (ועדת האו "ם המיוחדת לארץ‪ -‬ישראל)‪ ,‬ועדת חקי רה מיוחדת ולאחר שניהלה‬ ‫שיחות עם גורמים מרכזיים בארץ ובעולם ‪ ,‬החליטה ‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬להמליץ לחלק את ארץ‪ -‬ישראל המנדטורית‬ ‫לשלושה אזורים ‪ :‬מדינה יהודית ‪ ,‬מדינה ערבית ואזור בפיקוח בין‪ -‬לאומי בירושלים ‪ .‬בעוד שמדינות ערב ונציגי‬ ‫הערבים בארץ דחו באופן מוחלט את המסקנות ‪ ,‬ראשי הסוכנות היהודית והתנועה הציונית ‪ ,‬קיבלו אותן ‪ .‬ב‪29-‬‬ ‫בנובמבר ‪ ,1947‬הובאה ההצ עה להצבעה באו "ם והתקבלה ברוב של ‪ 33‬מדינות תומכות ‪ 13 ,‬מתנגדות ו‪ 10 -‬נמנעות‬ ‫(בהן בריטניה)‪.‬‬ ‫ביישוב היהודי בארץ ובעם היהודי כולו ‪ ,‬נתפסה ההחלטה הז את כהחלטה היסטורית ‪,‬‬ ‫שתאפשר את הגשמת החזון הציוני ‪ .‬עם היוודע ההחלטה אלפים יצאו לרחובות ורקדו‬ ‫עד אור הבוקר ‪ .‬עזריאל קרליבך ‪ ,‬שערך באותה העת את העיתון "מעריב"‪ ,‬ביטא את‬ ‫מחשבותיהם של רבים כשאמר ‪:‬‬ ‫"זכינו לראות את השינוי הגדול בחיינו ‪ .‬גדלנו בתלות אחרים‪ .‬אבותינו נאנחו במשך אלפיים שנה‬ ‫תחת עולם של עמים זרים ‪ .‬והיום הועמדנו על רגלי עצמנו ‪ .‬אנו הולכים לחיות חיים אחרים ‪...‬לא‬ ‫עוד חברי אונים ותלויים ברצונם של אחרים‪ .‬אדונים לגורלנו"‬ ‫מפת החלוקה‬ ‫שהציעה הועדה‬

‫‪ 102‬משה ליסק (נולד‪ ,)1928 :‬סוציולוג שהרבה לעסוק במחקר יו בחברה הישראלית ‪ .‬משמש כפרופסור באוניברסיטה העברית ‪ ,‬חתן פרס ישראל‬ ‫לשנת תשנ"ב‪ .‬דן הורוביץ (‪ ,)1991-1928‬סוציולוג‪ ,‬פעל לצדו של הורוביץ והרבה לחקור אף הוא את החברה הישראלית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬עסק הורוביץ גם‬ ‫בכתיבה עיתונאית והיה פעיל במפלגת "העבודה"‪.‬‬ ‫‪ 103‬על בעיית הפליטים היהודים באירופה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪54‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫אולם השמחה לא נמשכה זמן רב ‪ ,‬יום למחרת ההצבעה הגורלית פרצה בארץ מלחמת השחרור ‪ ,‬והיי שוב עמד בפני‬ ‫איום ממשי על קיומו ‪ .104‬על רקע זה החלו לחצים כבדים על התנועה הציונית שלא לממש את החלטת האו "ם ולא‬ ‫להכריז על מדינה עם סיום המנדט הבריטי שנועד למאי ‪ .1948‬לבסוף החליטו מוסדות המדינה ‪ ,‬בהובלתו של בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬שלא לדחות את ההכרזה וכך ‪ ,‬ביום שישי ‪ ,‬ה' באייר תש "ח‪ 14 ,‬במאי ‪ ,1948‬שעות ספורות לפני עזיבת‬ ‫הנציב העליון הבריטי את הארץ ‪ ,‬התכנסה מועצת העם באולם מוזיאון תל‪ -‬אביב‪ ,‬והכריזה על הקמתה של מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל – היא מדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 3.12‬מחברה יישובית לחברה ממלכתית‬ ‫הקמת המדינה ‪ ,‬ב‪-‬ה' באייר תש "ח‪ ,‬העמידה אתגר עצום בפני ה חברה היהודית‬ ‫בארץ ולעם היהודי כולו ‪ .‬הבנייה של המדינה יש מאין ‪ ,‬תוך כדי מלחמה קשה‬ ‫וקליטת עלייה בממדים גדולים הביאה רבים לפקפק בעצם יכולתה לשרוד ‪ .‬אחד‬ ‫‪,‬‬

‫ממקורות הכוח המרכזיים של המדינה הצעירה היה התשתית המוסדית‬ ‫הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והביטחונית שהוקמה בארץ במהלך השנים שעברו מאז‬

‫דוד בן‪-‬גוריון בעת הכרזת העצמאות‪ ,‬ה' באייר‬ ‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪. 1948‬‬

‫העלייה הראשונה ‪ .‬כדברי ההיסטוריונית אניטה שפירא ‪:105‬‬

‫"מערכות החינוך‪ ,‬הבריאות והסעד נבנו על התשתית הארגונית שגובשה בתקופת היישוב‪ .‬צבא ההגנה לישראל אימץ‬ ‫– ולא במקרה – את שמו של ארגון ההגנה ונחשב ליורשה של המסורת הצבאית שטופחה ביישוב ‪ .‬הגושים הפוליטיים‬ ‫שהסתמנו בתקופת היישוב ‪ ,‬השמאל והימין ‪ ,‬נשארו דומיננטיים גם בשדה הפוליטיקה הישראלית ‪ .‬כוחה של תנועת‬ ‫העבודה‪ ...‬לא נתערער גם לאחר הקמת המדינה"‪.‬‬

‫אולם לצד ההמשכיות הביאה איתה הקמת המדינה גם שינוי גדול שניתן לסכמו ב עיקרון אחד עליו הכריז דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון ‪ -‬ממלכתיות‪ .‬המוסדות הלאומיים בתקופת היישוב היו מוסדות התנדבותיים‬

‫(וולונטריים)‪ ,‬מי שרצה‬

‫להצטרף אליהם הצטרף ומי שלא לא ‪ ,‬ואילו מוסדות המדינה הם מוסדות רשמיים בעלי סמכות חוקית מחייבת ‪.‬‬ ‫בתקופת היישוב לקחו על עצמן המפלגות הפוליטיות תפקידים‬

‫המזוהים בדרך כלל עם המדינה ו קיימו מערכות‬

‫חינוך‪ ,‬תעסוקה ‪ ,‬בריאות ואפילו ארגונים צבאיים עצמאיים ‪ .‬כך למשל תומכי מפלגות הפועלים נהנו משירותיה‬ ‫של קופת הח ולים הכללית ‪ ,‬ילדיהם למדו ב‪" -‬זרם העובדים "‪ ,‬הם קיבלו שירותי רווחה מלשכת עבודה מפלגתית ‪,‬‬ ‫אהדו את קבוצות הספורט של‬

‫"הפועל" ותרמו למאמץ ההגנתי במסגרת ההגנה והפלמ‬

‫הרוויזיוניסטים נהנו משירותיה של קופת החולים לאומית‬

‫"ח‪ .‬לעומתם תומכי‬

‫‪ ,‬ילדיהם למדו ב‪" -‬זרם הכללי "‪ ,‬הם קי בלו שירותי‬

‫רווחה מלשכת עבודה מפלגתית ‪ ,‬אהדו את קבוצות הספורט של‬

‫"בית"ר" ותרמו למאמץ ההגנתי במסגרת של‬

‫האצ"ל והלח "י‪ .‬עם הקמת המדינה הוקמו מוסדות ממלכתיים שתפסו את מקומן של המפלגות והוחלט כי הן לא‬ ‫יוכלו להמשיך ולעסוק בסוגיות רחבות כמו בעבר ולתת לתומכיהן שירותי‬

‫ם עליה ם אמורים להיות אמונים‬

‫מוסדות המדינה ‪.‬‬ ‫השינוי האידיאולוגי לווה גם בשינויים משמעותיים נוספים ובהם עלייה המונית של יהודים מכל רחבי העולם‬

‫‪.‬‬

‫כעת התחדדו שאלות של מדיניות פנים וחוץ שהיו פחות רלוונטיות בתקופת היישוב ‪ :‬כיצד יש להתייחס למיעוט‬ ‫הערבי? כיצד לקלוט את העולים הרבים ‪ ,‬שהגיעו לא פעם חסרי כל ? כיצד להתמודד עם השוני התרבותי שבין‬ ‫העולים מן המדינות השונות ? כיצד יש לעצב את יחסי החוץ של המדינה הצעירה ?‬ ‫שאלות אלו ואחרות ליוו את המדינה בשנותיה הראשונות והתחלפו עם הזמן בשאלות אחרות ‪ ,‬קשות לא פחות ‪.‬‬

‫‪ 104‬על מלחמת השחרור ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 105‬פרופ' אניטה שפירא (נולדה ‪ ,)1940 :‬היסטוריונית ישראלית העוסקת בחקר היישוב ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל ‪ ,‬כלת פרס ישראל‬ ‫לשנת תשס"ח‪ .‬שפירא מכהנת כראש מכון ויצמן לחקר הציונות באוניברסיטת תל‪ -‬אביב ונחשבת לאחת ההיסטוריוניות החשובות בתחום ‪.‬‬

‫‪55‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫עוד מייסודו נבנה צה" ל כגוף ממלכתי הנתון למרות המדינה בלבד ונאסרה בו כל פעילות‬ ‫פוליטית‪ .‬מהי לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 3.13‬הולדתו של הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי (תקופת המאורעות )‬ ‫‪ 3.13.1‬פרוץ הסכסוך‬ ‫קשה להצביע על נקודת זמן ספציפית בה החל הסכסוך היהודי‪ -‬ערבי‪ ,‬הוא התפתח בשלבים וגבר ככל שגדל מספר‬ ‫היהודים בארץ ‪ .‬קודם לעלייה הראשונה התגוררו בארץ‪-‬‬

‫ישראל פחות מ‪ 30,000 -‬יהודים‪ ,‬רובם בני ה יישוב‬

‫הישן ‪ ,106‬לצידם של כחצי מליון ערבים (יחס של ‪ .)1:17‬מאזן דמוגרפי זה הלך והשתנה עד שב‪ 1948 -‬התגוררו‬ ‫בארץ למעלה מ‪ 600,000 -‬יהודים לצידם של כ‪ 1,200,000 -‬ערבים (יחס של ‪ .)1:2‬עוד בימי העלי ות הראשונה‬ ‫והשנייה (‪ ,107)1881-1914‬התפתחו סכסוכים בין יהודים לערבים ‪ ,‬אך במהותן היו אל ו מחלוקות בעלות אופי‬ ‫מקומי‪ ,‬הנוגעות לבעלות על קרקע ופגיעה ברכוש ‪ .‬השלטון העות 'מאני סירב להכיר באף תנועה לאומית וראה‬ ‫בשטחי ארץ‪ -‬ישראל חלק מן המדי נה הנמצאת תחת שלטונו ומרכזה באיסטנבול ‪ .‬רק בשנת ‪ ,1908‬עם מהפכת‬ ‫הטורקים הצעירים ‪ ,‬החלה להשתנות התמונה ‪ ,‬והיא התהפכה כליל בשנת ‪ 1914‬עם מלחמת העולם הראשונה‬ ‫וכיבוש הארץ בידי הבריטים ‪.108‬‬ ‫במהלך המלחמה נעזרו הבריטים במנהיג הערבי חוסיין בן עלי‬

‫(השריף חוסיין ) ‪ ,109‬ובמכתבי מקמהון‪ -‬חוסיין‬

‫התחייבו להעניק לו ממלכה בשטחים ש הם יכבשו במזרח התיכון ‪ .‬הבטחה זו עומדת בניגוד להתחייבותם של‬ ‫הבריטים לצרפת בהסכם סייקס‪ -‬פיקו שהגדיר ה את אזור סוריה ולבנון כאזורים הנתונים לשליטה או השפעה‬ ‫צרפתית ‪ 110‬ולהתחייבויותיה ם ליהודים‪ ,‬בהצהרת בלפור לתמוך בהקמת ב ית לאומי לעם היהודי בארץ‪ -‬ישראל‬

‫‪.‬‬

‫ב‪ 1922-‬קבע חבר הלאומים כי שטחה של ארץ‪ -‬ישראל יופקד בידי בריטניה שנדרש ה לפעול להקמת בית לאומי‬ ‫לעם היהודי בשטחו ‪ .‬כך ל נוכח תקוות מקבילות של ה יישוב היהודי והתושבים הערבים ‪ ,‬שתודעתם הלאומית‬ ‫התגבשה אט‪ -‬אט‪ ,‬החלה סדרה של התנגשויות אלימ ות שכונו בלשון אותה תקופה ‪" ,‬מאורעות "‪.‬‬

‫‪ 3.13.2‬מאורעות תר"פ‪-‬תרפ"א וקרב תל‪-‬חי (‪)1921-1920‬‬ ‫בשנים תר "פ‪-‬תרפ"א (‪ )1921-1920‬התרחשו שלושה גלי אירועים אלימים בסמיכות זמנים ובמקומות שונים‬ ‫בארץ‪ .‬אירועים אלו יצרו לראשונה הבנה כי היהודים והערבים נמצאים על מסלול‬

‫התנגשות ‪ ,‬וכי מהותו של‬

‫הסכסוך אינה מקומית או כלכלית כי אם לאומית ‪.‬‬ ‫‪ 3.13.2.1‬קרב תל‪ -‬חי (מרץ ‪)1920‬‬ ‫בתום מלחמת העולם הראשונה חולק המזרח התיכון בין הבריטים לצרפתים‬

‫‪ .‬ארץ‪-‬‬

‫ישראל עברה לידיה של בריטניה אך קו הגבול הצפוני בינה לבין צרפת ‪ ,‬זז מספר פעמים‬ ‫עד לקביעתו הסופית ב‪ .1920 -‬על‪-‬פי קו הגבול הראשוני‬ ‫"סייקס‪ -‬פיקו" (‪ ,)1916‬צריך היה אזור אצבע הגל‬ ‫חצר תל‪-‬חי‬

‫ארבעת היישובים היהודים שבו‬

‫אשר סומן בעת הסכמי‬

‫יל (צפונה לקו חיפה‪ -‬עפולה)‪ ,‬על‬

‫(תל‪-‬חי‪ ,‬כפר גלעדי ‪ ,‬מטולה וחמארה )‪ ,‬להיות נתון‬

‫‪ 106‬על "היישוב הישן" ראה פרק נפרד‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫על העלייה הראשונה והשנייה ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 108‬הטורקים הצעירים מפלגה לאומית טורקית שתפסה את השלטון על האימפריה העות 'מאנית ב‪ ,1908 -‬והדיחה את הסולטן ששלט בה ‪.‬‬ ‫‪ 109‬חוסיין בן עלי (‪ ,)1931-1853‬מנהיג ערבי‪ ,‬שלט על ממלכה באזור חצי האי ערב ‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬שיתף פעולה עם הבריטים‬ ‫יכבשו מידי האימפריה‬ ‫בתקווה כי לאחר יה יגמלו לו ‪ .‬במכתבי מקמהון‪ -‬חוסיין אכן התחייבה בריטניה להעניק לו ממלכה בשטחים שי‬ ‫העות'מאנית‪ ,‬ועם תום המלחמה קיבלו בניו מ ספר ממלכות ‪ ,‬ובראשן ממלכת ירדן וממלכת עירק ‪ ,‬אך חוסיין הבין את ההבטחה הבריטית‬ ‫כרחבה יותר וסבר כי הבריטים רימו אותו ‪ .‬בשנת ‪ 1924‬התמוטטה הממלכה ש הוא עמד בראשה ‪ ,‬בחצי האי ערב ‪ ,‬ונכבשה בידי משפחת סעוד‬ ‫אשר יסדה על חורבותיה את ממלכת ערב‪ -‬הסעודית‪ .‬חוסיין נחשב לאבי שושלת המלוכה ההאשמית וצאצאיה שולטים עד היום בירדן ‪.‬‬ ‫‪ 110‬הסכם סייקס‪ -‬פיקו היה הסכם חשאי בין בריטניה לצרפת‪ ,‬נחתם עוד טרם כיבוש ארץ‪ -‬ישראל וקבע חלוקה של המזרח התיכון לאזורי‬ ‫שליטה‪ .‬ההסכם לא בוצע בפועל באופן מלא‪ ,‬ורק במהלך ‪ 1920‬נקבעו קווי התיחום הסופיים שהקנו לבריטים את השליטה באצבע הגליל ‪.‬‬

‫‪56‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לשליטה צרפתית ‪ .‬אך הערבים המקומיים התקוממו נגד צרפת ופעלו להקמתה של‬

‫"ממלכת סוריה הגדולה "‪,‬‬

‫בהנהגתו של האמיר פייצל ‪. 111‬‬

‫בהדרגה השתררה באזור אנרכיה כללית במטרה להקשות על הצרפתים לכונן את שלטונם ‪ .‬היישובים היהודיים‬ ‫באזור נקלעו למאבק שלא בטובתם ‪ ,‬ונתפסו על‪ -‬ידי ערביי האזור כ "גייס חמישי " המסייע לצרפתים ‪ .‬על רקע זה‬ ‫התרחשו שורה של תקריות אלימות כלפי י‬

‫ישובים אלו ‪ .‬בהנהגת הי ישוב היהודי התעורר ויכוח ‪ :‬האם ל נוכח‬

‫הנסיבות צריך לה תמיד בהתיישבות באזור ? ז' בוטינסקי סבר שעדיף לוותר על היישובים‬

‫‪" :‬אתם צריכים לאמר‬

‫לחברים‪ :‬שובו בחזרה משם ובנו פה את הקיים "; בן‪-‬גוריון לעומתו חשב אחרת ‪" :‬לנו ברור שצריך להגן על כל מקום שבו‬

‫עובד פועל יהודי‪ ...‬אם נברח מפני שודדים‪ ,‬נצטרך לעזוב לא רק את הגליל העליון אלא את כל ארץ‪-‬ישראל"‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1919‬הצטרף לאנשי תל‪ -‬חי‪ ,‬יוסף טרומפלדור ‪ ,‬במטרה לארגן את השמירה במקום ‪ .‬טרומפלדור לחם‬ ‫בצבא הרוסי ב עת מלחמת רוסיה‪ -‬יפן‪ ,112‬ושם איבד את ידו השמאלית ‪ .‬הוא עלה לארץ ב‪ 1912 -‬ועבד כפועל‪ .‬יחד‬ ‫עם ז'בוטינסקי היה ממקימי "הגדודים העבריים " בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪.113‬‬ ‫ב‪-‬י"א באדר תר"פ (‪ 1‬במרץ ‪ ,)1920‬דרשה קבוצת ערבים להיכנס ל חצר תל‪-‬חי‪ .‬בקרב יריות שהתפתח נהרגו שישה‬ ‫מאנשי המקום ‪ ,‬ביניהם טרומפלדור ‪ .‬ששת החללים הללו הצטרפו לשני חללים נוספים שנהרגו קודם לכן ‪ .‬בעקבות‬ ‫הקרב נאלצו המתיישבים לפ נות את תל‪ -‬חי‪ ,‬אך סיפורם הפך למיתוס מרכזי של התנועה הציונית‬ ‫האחרונות המיוחסות לטרומפלדור ‪" :‬טוב למות בעד ארצנו "‪ ,‬בין אם נאמרו ובין אם לאו‬

‫‪ .‬המילים‬

‫‪ ,‬הפכו לאחת מן‬

‫הדוגמאות המרכזיות לנכונות ה של התנועה הציונית להגן בחירוף נפש על עקרונותיה ‪ .‬על קברם של מגני תל‪ -‬חי‬ ‫הוקמה אנדרטה ובמרכזה ארי שואג ‪ ,‬תנועות הנוער עלו אל האתר ויום נפילת תל‪ -‬חי צוין על‪ -‬ידי היישוב כולו ‪ .‬כך‬ ‫באופן פרדוקס אלי‪ ,‬הפך קרב זה שאינו קשור במישרין לסכסוך הישראלי‪-‬‬

‫ערבי‪ ,‬לאחד הסמלים הב יטחוניים‬

‫המרכזיים של הי ישוב היהודי ‪ .‬ימים אחדים לאחר מאורעות תל‪ -‬חי‪ ,‬חיבר בר ל כצנלסון הספד להרוגי המאורעות‬ ‫שלימים הפך לתשתית על‪ -‬פיה נכתב נוסח ה‪" -‬יזכור"‪ ,‬בו נעשה שימוש במדינת ישראל עד היום ‪:‬‬ ‫" יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו ‪ ,‬הנאמנים והאמיצים ‪ ,‬אנשי העבודה והשלום ‪ ,‬אשר הלכו‬ ‫אחרי המחרשה ויחרפו את נפשם על כבוד ישראל‬

‫ואדמת ישראל ‪ .‬יזכור עם ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו‬

‫העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש ‪ ,‬אשר נספו במערכה הכבדה ‪ .‬אל ישקוט ואל יינחם ואל יפוש‬ ‫האבל עדי בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה"‪.‬‬

‫‪ 3.13.2.2‬מאורעות תר "פ (אפריל ‪)1920‬‬ ‫באפריל ‪ ,1920‬כחודש לאחר הקרב בתל‪ -‬חי‪ ,‬פרצו בירושלים מהומות במהלך חגיגות נבי מוסא‬ ‫באותה השנה במקביל לפסח‬

‫‪ .‬המון ערבי שהוסת בידי המופתי של ירושלים‬

‫‪114‬‬

‫שהתרחשו‬

‫‪ ,‬חאג' אמין אל‪ -‬חוסייני ‪,115‬‬

‫בסיסמאות לאומניות ואנטישמיות ‪ ,‬התנפל על יהודים ש נקרו על דרכו‪ .‬הבריטים עמדו מנגד ואף אסרו את זאב‬ ‫ז'בוטינסקי שניסה לארגן את היהודים להגנה עצמית ‪ .‬חיים ויצמן שהה בעת המאורעות בארץ יחד עם בנו בנימין ‪,‬‬

‫‪ 111‬האמיר פייצל (‪ ,)1933-1885‬נצר לשושלת ההאשמית ‪ ,‬ממנהיגי המרד הערבי ‪ .‬בהת אם להסכם של הבריטים עם אביו היה אמור לקחת חלק‬ ‫במדינה הערבית החדשה ‪ ,‬שתוקם במזרח התיכון ע ם תום המלחמה ‪ .‬פייצל ניהל משא ומתן עם חיים וייצמן ‪ ,‬במטרה להגיע להסכמות עם‬ ‫התנועה הציונית ‪ .‬ב‪ 1920-‬מונה למלך סוריה אך זמן קצר לאחר מכן ‪ ,‬גורש ממנה בידי הצרפתים‪ .‬הבריטים מינו אותו לבסוף למל ך עירק‪ ,‬בה‬ ‫שלט עד ‪.1933‬‬ ‫‪ 112‬מלחמת רוסיה‪ -‬יפן מלחמה שהתרחשה בין השנים ‪ 19045-1904‬בעקבות סכסוך על אזורי מנצ 'וריה וקוריאה ‪ .‬המלחמה הסתיימה בניצחון‬ ‫יפן‪.‬‬ ‫‪ 113‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪ 114‬חגיגות נבי מוסא מנהג מוסלמי של עלייה לרגל אל מסגד נבי מוסא השוכן במדבר יהודה ‪ ,‬סמוך לעיר יריחו ‪ .‬על‪ -‬פי האמונה המוסלמית‬ ‫באתר זה קבור משה שהוא "ראשון הנביאים "‪ .‬המסע אל‪ -‬עבר נבי מוסא היה יוצא מהר הבית בירושלים ‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫חאג ' אמין אל‪ -‬חוסייני (‪ ,)1974-1895‬מנהיג דתי ופוליטי של ערביי ארץ‪ -‬ישראל במהלך תקופת היישוב ‪ .‬היה ידוע באי בתו למפעל הציוני ‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1920‬נאסר בעקבות המהומות ‪ ,‬נידון למאסר אך נמלט ; ב‪ 1921-‬זכה לחנינה ומונה למופתי של ירושלים ; ב‪ 1936-‬הקים את "הוועד הערבי‬ ‫העליון" והיה מ ן המארגנים של מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ .‬עקב זאת‪ ,‬הדיחו אותו הבריטים מתפקידו והוא נמלט מ ן הארץ‪ .‬במהלך מלחמת‬ ‫הע ולם השנייה ניסה לייצר שיתוף פעולה עם הנאצים ואף נפגש עם היטלר ‪ .‬בעשרים שנות חייו האחרונות חי בקהיר ובבי ירות‪ ,‬אך לא היה פעיל‬ ‫מבחינה ציבורית ‪.‬‬

‫‪57‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫והוא תיאר אותם בכאב רב לו ורה א שתו‪" :‬עבר עלינו ‪ ,‬חביבתי‪ ,‬דבר איום ביותר‪ ,‬חמור ביותר – פוגרום בירושלים ‪ ,‬עם כל‬ ‫סימני הלוואי וה 'חן' של פוגרום ‪ .‬אני מאשים בזאת את ה ממשל [הבריטי]‪ .‬אולי לא הם ארגנו את הפוגרום בפועל ‪ ,‬אך אין ספק‬

‫שהם סייעו לו בעמדתם הפסיבית"‪.‬‬ ‫יש הרואים קשר ישיר בין הקרב בתל‪ -‬חי ובמקומות אחרים בגליל לבין המאורעות בירושלים ‪ ,‬ומדגישים כי כל‬ ‫ההתרחשויות קרו על רקע התקוות ל ייסודה של ממלכה ערבית בסוריה ‪ .‬במהלך המאורעות נרצחו שישה יהודים ‪,‬‬ ‫נמנו למעלה ממאת יים פצועים ונזק כבד נגרם לרכוש ‪ .‬בעקבותיהן החליטה מפלגת אחדות העבודה אשר הייתה‬ ‫המפלגה הגדולה ביותר ביי שוב באותם ימים ‪ ,‬על הקמתו של ארגון הגנה ארצי ‪ ,‬לימים – "ההגנה"‪.‬‬ ‫‪ 3.13.2.3‬מאורעות ת רפ"א (מאי ‪)1921‬‬ ‫גל אלימות נוסף פקד את הארץ במאי ‪ ; 1921‬המוקד הפעם היה ביפו ‪ ,‬אך משם הוא‬ ‫התפשט אל הארץ כולה ‪ .‬ראשיתן של המהומות בתהלוכת ה‪ 1 -‬במאי (חג הפועלים )‬ ‫שכמו שאירע בירושלים‪ ,‬התפתחה להתנגשות בין יהודים לערבים‬

‫‪116‬‬

‫‪ .‬אך מ סקירת‬

‫הארגון של ההתקפות מסיקים רוב חוקרי התקופה כי הערבים התארגנו לפעולה‬ ‫גל‪-‬עד לחללי מאורעות תרפ"א‬ ‫בפתח‪-‬תקווה‪ .‬צילום‪ :‬אבישי טייכר‪.‬‬

‫מראש‪.‬‬ ‫כנופיות ערביות חמושות החלו בתקיפה של יהודי יפו‬

‫‪ ,‬תל‪ -‬אביב וכמה מושבות‬

‫נוספות‪ .‬עד סופו של השבוע נרצחו ארבעים ושבעה יהודים ‪ ,‬נמנו מאה ושישה עש ר פצועים ונזק כבד נגרם לרכוש ‪.‬‬ ‫כוחות ה‪" -‬הגנה" שהייתה אז בחיתוליה ‪ ,‬הצליחו למלא את תפקידם באופן חלקי ונראה‬

‫היה כי ללא הסיוע‬

‫הבריטי‪ ,‬היו תוצאות המאורעות חמורות אף יותר ‪ .‬שני אירועים במהלך המאורעות זעזעו את היישוב היהודי‬ ‫באופן מיוחד ‪ :‬טבח שנערך בעולים שהתגוררו ב‪" -‬בית העולים " ביפו‪ ,‬ורצח יושביו של "בית ויצקר " באזור אבו‪-‬‬ ‫כביר וביניהם הסופר יוסף חיים ברנר ‪.‬‬

‫‪ 3.13.3‬מאורעות תרפ"ט (‪)1929-1928‬‬ ‫חצי שנה לאחר האירועים במאי ‪ ,‬ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 1921‬שהיה יום השנה להצהרת בלפור ‪ ,‬התרחשו שוב אירועים‬ ‫אלימים ו מרכזם בירושלים ; אך עם סיומם של אירועים אלו ‪ ,‬שלא גבו מחיר בנפש ‪ ,‬נראה היה כי השתרר שקט‬ ‫בארץ‪ .‬בספטמבר ‪ 1928‬החלו שוב מאורעות בירושלים על רקע זכויות תפילה בכותל המערבי ‪ .‬כתב המנדט חייב‬ ‫את בריטניה לשמור על הסט אטוס‪ -‬קוו (המצב הקיים ) בנוגע למקומות הקדושים ‪ .‬בהתאם לכך ‪ ,‬רחבת הכותל‬ ‫נחשבה להקדש מוסלמ י ("ווקף")‪ .117‬לנוכח זאת‪ ,‬תבעו הגופים המוסלמיים שניהלו את הווקף ‪ ,‬כי היהודים יבואו‬ ‫למקום לתפילה בלבד ‪ ,‬וביקשו לאסור עליהם להציב ברחבה מתקנים כגון ספסלים ומחיצות ‪ .‬במהלך כל שנות‬ ‫העשרים הוגשו תלונות על הפרת התנאים משני הצדדים והן הובילו לתקריות מקומיות ‪ ,‬אך לא מעב ר לכך‪ .‬ביום‬ ‫כיפור תרפ "ט הציבו היהודים ברחבת הכותל מחיצת בד ‪ .‬גורמים מוסלמיים לאומני י ם ב ראשות חאג ' אמין אל‪-‬‬ ‫חוסייני‪ ,‬שהסית כבר חודשים קודם לכן ‪ ,‬וטען כי היהודים מבקשים להשתלט על הר הבית ‪ ,‬ליבו‬ ‫את האירוע השולי ‪ .‬קבוצות יהודיות הגיבו בהפגנות רבות משתתפים ‪ .‬המתיחות נשמרה לאורך‬ ‫השנה כולה והתפרצה שוב לקראת ט ' באב (אוגוסט ‪.)1929‬‬ ‫במשך שמונה ימים התנפל המון ערבי מוסת על יהודי העיר‬

‫העתיקה ‪ ,‬ובהמשך גם על ריכוזים‬

‫יהודיים נוספים‪ .‬הפגיעה ביהודי חברון הייתה קשה במיוחד ‪ ,‬מתוך כשש‪ -‬מאות היהודים שהתגוררו‬ ‫ניצול מן הטווח‬ ‫ביהודי חברון‬

‫‪ 1 116‬במאי (יום הפועלים הבין‪ -‬לאומי) הוא יום חג המבטא סולידריות בין ארגוני הפועלים ואיגודי העובדים בכל העולם ‪ .‬מקורו של היום‬ ‫בהפגנות שנערכו בתאריך זה בקנדה ובארצות הברית ‪ ,‬בסוף המאה התשע‪ -‬עשרה‪ .‬הוא נחוג באופן בולט במיוחד במדינות קומוניסטיות ‪ ,‬אך‬ ‫מצוין בדרכים שונות גם במדינות אחרות ‪ .‬בעבר היה יום זה בולט מאוד במרחב הציבורי בישראל ‪.‬‬ ‫‪ 117‬ווקף (הקדש מוסלמי )‪ ,‬רכוש השייך לדת המוסלמית ‪ ,‬וכ ל שימוש הנעשה בו והכנסות המופקות ממנו ‪ ,‬מוקדש ים אך ורק לצרכיה ‪.‬‬

‫‪58‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בעיר‪ ,‬נרצחו למעלה משישים ‪ ,‬ובעקבות הטבח חדל היישוב היהודי בעיר להתקיים ‪ .‬טבח נוסף התרחש בצפת בה‬ ‫נרצחו כשמונה‪ -‬עשר יהודים ‪ .‬הפורעים התנפלו על מספר יישובים נוספים ובהם ‪ :‬המושבה מוצא ‪ ,‬המושבה באר‪-‬‬ ‫טוביה וחוות חולדה ‪ .‬כנופיות ערביות ניסו לפגוע בריכוזים יהוד יים גם בערים עזה ‪ ,‬תל‪-‬אביב וחיפה ; אך נבלמו‬ ‫בידי כוחות "ההגנה " ו"בית"ר"‪ .‬הבריטים פינו קהילות יהודיות קטנות מן הערים שכם‬

‫‪ ,‬רמלה‪ ,‬ג'נין ועכו ‪ .‬עם‬

‫תום המאורעות נמנו מאה שלושים ושלושה הרוגים יהודים ושלוש מאות שלושים ותשע ה פצועים‪.‬‬ ‫היישוב היהודי הוכה בהלם מעוצמת הפר עות‪ ,‬מהיקפן‪ ,‬מהיכולות המוגבלות של "ההגנה " שלא הצליחה לבלום‬ ‫את הפורעים לחלוטין ומאבדן השליטה של הבריטי ם‪ ,‬שנתפסו עד אז כמג ני המפעל הציוני בארץ ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הטבח‬ ‫בחברון ובצפת הוכיח שהמאבק הערבי אינו מכוון נגד ה "יישוב החדש " בלבד אלא נגד כל נוכחות יהודית בארץ ‪.‬‬ ‫בפועל הביאו ה מאורעות להפרדה הולכת וגוברת בין היהודים והערבים בארץ ‪ ,‬נקודה עליה עומד הסופר ש "י‬ ‫עגנון‪:‬‬ ‫"קודם לפרעות תרפ "ט הי יתה בקעה [שכונת בקעה בירושלים ] מיושבת מישראל ‪ ,‬והיו ישראל דרים עם‬ ‫הערבים בשלום ובמישור ‪ .‬באוטו בוס אחד היו נוסעים ובבית מרקחת אחד ה‬

‫שכניהם‬

‫יו לוקחים רפואות לחלואיהם ‪ ...‬יהודי‬

‫כשהיה מברך את הערבי היה מברכו בערבית וערבי כשהיה מברך את היהודי היה מברכו בעברית‬

‫‪ ...‬לפתע פתאום‬

‫באו ימי הפרעות של שנת תרפ "ט‪ .‬דם ישראל נשפך בידי שכניהם הערבים שישבו ע ימהם כאחים אהובים ‪ .‬נפל פחד‬ ‫הערבים על היהודים וכל מי שהיה דר בין הערביים ברח על נפשו"‬

‫בעקבות המהומות הטילו הבריטים הגבלות על ההגירה היהודית במסגרת הספר הלבן‬ ‫שהתפרסם בשנת‬

‫‪ .118 1930‬בנוסף‪ ,‬האירועים הביאו לשינויים רבים ב‪-‬‬

‫השני (של פספילד )‬

‫"הגנה" שהלכה וגדלה ופריסתה‬

‫הגיאוגרפית התרחבה ‪.‬‬

‫‪ 3.13.4‬מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט (המרד הערבי הגדול‪)1939-1936 ,‬‬ ‫‪ 3.13.4.1‬השלב הראשון ‪ :‬מאורעות תרצ "ו‬ ‫באפריל ‪ 1936‬החל שלב חדש במאבק הלאומי ‪ .‬מנקודת המבט הערבית זה היה מרד נגד המשך שלטון המנדט‬ ‫בארץ‪ ,‬ומכאן הכינוי שנתנו לו ‪" :‬המרד הערבי הגדול "‪ .‬הוועד הערבי העליון ‪ 119‬שהוקם בראשית המרד ‪ ,‬דרש מן‬ ‫הבריטים הפסקה מוחלטת של העלייה היהודית ‪ ,‬איסור מכירת קרקעות ליהודים והעברת השליטה בארץ לידי‬ ‫הרוב הערבי ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬מנקודת המבט היהודית ‪ ,‬זה היה עוד שלב בסכסוך הלאומי המחריף על עתיד ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬המשך ישיר להתנכלויות הערבים למפעל הצי וני‪ ,‬מכאן שמם של האירועים בפי היהודים "מאורעות "‪.‬‬ ‫המרד נגד הבריטים וההתנכלויות ליישוב היהודי ‪ ,‬כללו שביתה כללית של המגזר הערבי שנועדה לפגוע במערכת‬ ‫הכלכלית הארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬ומאות פעולות טרור וגרילה שכוונו נגד יישובים יהודיים ו מטרות בריטיות ‪ .‬לראשונה‪,‬‬ ‫מרכז הכובד של האלימות לא היה התפרעויות המוניות אלא פעולות מתוכננות של קבוצות חמושות שהתארגנו‬ ‫והתאמנו לפני ביצוען ‪ .‬אל מול מציאות זו הוגבר שיתוף הפעולה בין היהודים והבריטים‬ ‫לראשונה שוטרים יהודים שכונו לימים‬

‫‪ .‬בסוף אפריל גויסו‬

‫נוטרים‪ .‬הנוטרים קיבלו מן ה בריטים נשק‪ ,‬מדים ומחצית משכרם‬

‫ושירתו תחת פיקודם של קצינים בריטים ‪ .‬תפקידם היה להגן על הי ישובים היהודיים ‪ ,‬על הדרכים ועל אתרים‬ ‫אסטרטגיים‪ .‬הנוטרים שיתפו פעולה עם ההגנה ושימשו לא פעם כיסוי חוקי לפעילותה המחתרתית ‪.‬‬ ‫‪ 3.13.4.2‬השלב השני (מאורעות תרצ "ח‪-‬תרצ"ט)‬ ‫בעקבות הגל הראשון של המאורעות ‪ ,‬מינו הבריטים את ועדת פיל ‪ ,‬עליה הוטל לבדוק את הסיבות לפרוץ‬ ‫המאורעות ולהציע פתרון לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי המתהווה ‪ .‬חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי בארץ חיות זו בצד זו‬ ‫‪ 118‬על מדיניות הבריטים כלפי היהודים ‪ ,‬ראה פרק נפר ‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫הוו עד הערבי העליון היה גוף ההנהגה המרכזי שהוביל את מאבקם של ערביי ארץ ישראל בתנועה הציונית ‪ .‬הוועד הוקם בשנת ‪ 1936‬והיה‬ ‫פעיל עד לסיום מלחמת העצמאות‪ .‬הקו התקיף שהנהיג והתנגדותו לכל פתרון מדיני ‪ ,‬העלו אותו על מסלול התנגשות עם הבריטים ‪ .‬בשנת ‪,1937‬‬ ‫לאחר רצח איש ממשל בריטי בגליל (לואיס אנדרוס )‪ ,‬הוגלו חבריו לאיי סיישל ‪ ,‬ויושב ראש ה וועד‪ ,‬חאג' אמין אל‪ -‬חוסייני‪ ,‬ברח ללבנון ‪ .‬הוועד‬ ‫הודי‪.‬מכוסה במגנים נגד זריקת רימונים ואבנים‬ ‫אוטובוס י‬ ‫‪1959‬‬ ‫חזר לפעול באופן סדור ב‪ 1945-‬וייצג את ערביי ארץ‪ -‬ישראל בדיונים השונים על גורלה של הארץ‪ .‬הוועד פורק סופית ב‪-‬‬

‫‪59‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שתי קהילות לאומיות בעלות א ינטרסים ושאיפות מנוגדים ‪ ,‬וכי המשך שלטון המנדט עשוי רק להחריף את‬ ‫הבעיה‪ .‬הם הציעו ‪ ,‬על כן‪ ,‬לחלק את הארץ לשתי מדינות ‪ :‬מדינה ערבית על רוב שטחה של הארץ ‪ ,‬ומדינה יהודית‬ ‫באזורי ההתיישבות המרכזיים של היהודים (שכונו ה‪ N -‬היישובי)‪ .‬את המקומות הקדושים באזור ירושלים ‪ ,‬את‬ ‫נמל יפו ואת ה "מסדרון" המחבר ביניהם ‪ ,‬הם המליצו לשמור בריבונות בריטית ‪.‬‬ ‫הצד היהודי התלבט כיצד לקבל את המסקנות ‪ ,‬היו שבירכו על ההמלצה להקים מדינה יהודית והיו שהצביעו על‬ ‫השטח המצומצם שהוקצה לה ‪ .‬בצד הערבי דחה הרוב א ת ההצעה על הסף ועם פרסום המסקנות ‪ ,‬פתח בגל נוסף‬ ‫של אלימות ‪ .‬בסיסן של כנופיות המורדים היה בכפרים ובשכונות ערביות עליהן השתלטו‬

‫‪ .‬הן פגעו ביישובים‬

‫ובתחבורה היהודיים ובמטרות ממשל בריטיות ; בנוסף‪ ,‬הן איימו על גורמים ערביים מתונים שהתנגדו להן ואף‬ ‫פגעו בהם‪.‬‬ ‫הבריטים החריפו את תגובתם ‪ ,‬רדפו אחר הכנופיות‪ ,‬ניסו לפגוע במפקדותיהן ויזמו פ עולות ענישה כנגד כפרים‬ ‫שנתנו להן מקלט‪ .‬אחד מן הקרבות המכריעים והחריפים ביותר במהלך המרד ‪ ,‬התרחש בסוף קיץ ‪ 1938‬לאחר‬ ‫שהמורדים השתלטו על העיר העתיקה בירושלים ‪ .‬הבריטים הטילו מצור על העיר ‪ ,‬הפסיקו את החשמל ו את‬ ‫הקשר הטלפוני וכבשו א ותה מחדש בקרב שנמשך חמישה ימים ‪ .‬בסוף אוקטובר ‪ 1938‬הוטל ממשל צבאי על‬ ‫הארץ ונשלחה תגבורת על‪ -‬מנת לגדוע את המרד ‪ .‬לאחר שהשתרר שקט יחסי ‪ ,‬במהלך ‪ ,1939‬נסלל כביש הצפון ‪,‬‬ ‫כביש ביטחון על הגבול בין ישראל ללבנון ‪ ,‬על‪-‬מנת למנוע חדירה של נש ק וגורמי טרור אל הארץ ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבנו בכל‬ ‫הארץ מצודות משטרה שכונו מצודות טיגרט ‪ ,‬במטרה לה גביר את השליטה והביטחון ‪ .‬רבות ממצודות אלו‬ ‫קיימות גם כיום ומשמשות את כוחות הביטחון ‪ .‬מג" ב אף אימץ את תבנית המצודה והיא מופיעה בסמלו ובתג‬ ‫היחידה שלו‪.‬‬ ‫במהלך שנים אלו הוסיפו הבריטים לחזק את שיתוף הפעולה הב יטחוני עם ה יישוב היהודי ‪ .‬ביוני ‪ 1938‬הוקמו‬ ‫פלגות הלילה המיוחדות בהן שרתו נוטרים יהודים לצד חיילים בריטים ‪ .‬הפלוגות פעלו בהתאם לתו "ל (תורת‬ ‫לחימה) שבנה מייסדן ‪ ,‬הקצין הבריטי אורד צ 'ארלס וינגייט ‪ .120‬הן היוו למעשה‪ ,‬יחידות קומנדו קטנות וניידות‬ ‫שתרמו תרומה חשובה למלחמה בטרור בכלל ולשמירה על צינור הנפט עירק‪ -‬חיפה בפרט‪.‬‬ ‫היישוב היהודי התלבט כיצד להגיב ביחס לגלי האלימות‬

‫‪ .‬עמדתם של מוסדות היישוב הייתה שיש להבליג על‬

‫פעולות טרור ערביות ואסור להגיב עליהן בפעולות טרור נגדיות ולפ גוע בחפים מפשע ; על‪-‬פי מדיניות זו פעל הכוח‬ ‫הצבאי המרכזי של היישוב – ה"הגנה"‪ .‬האצ "ל‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬סבר כי יש לגבות את מחיר הדמים של הנרצחים‬ ‫היהודים מן הצד הערבי וביצע פעולות שכללו פגיעה באוכלוסייה אזרחית ‪ ,‬בניגוד לעמדת מוסדות הי ישוב‪.‬‬ ‫במהלך הגל השני של המאורעות ‪ ,‬נחנך נמל תל‪ -‬אביב (פברואר ‪ )1938‬שהרעיון לבנייתו הועלה עוד במהלך הגל‬ ‫הראשון של המאורעות ‪ ,‬לנוכח השביתה שכפו הערבים בנמלי הים האחרים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקמו עוד מספר נקודות‬ ‫יישוב יהודיות במסגרת שכונתה "חומה ומגדל " ועיקריה‪ :‬הקמה של מהירה של י י שובים שאופיינו בגדר מקיפה‬ ‫בנויה עץ וחצץ‪ ,‬מגדל שמירה ומספר צריפי מגורים ‪ .‬באופן הזה הוקמו למעלה מחמישים י ישובים חקלאיים ‪.‬‬

‫‪ 3.14‬התפתחות כח המגן העברי‬ ‫כפי שראינו בשער החמישי ובפרק הראשון של שער זה ‪ ,‬החל מתקופת העלייה השנייה החל להתבסס בארץ כח‬ ‫מגן עברי שעסק בשמירה ובהגנה ‪ .‬בפרק זה נבקש לסקור בקצרה את כלל המחתרות ‪ ,‬הגופים ושיתופי הפעולה עם‬ ‫צבאות זרים שהתקיימו בארץ‪ -‬ישראל קודם להקמתו של צה "ל‪ .‬הפרק הוא מושגי באופיו ודן בכל ארגון וארגון‬ ‫בנפרד במטרה להשלים את התמונה ולסקור את הגופים שיצרו את התשתית עליה נשען צה "ל בעת הקמתו ‪.‬‬

‫‪ 120‬אורד צ ' ארלס וינגייט (‪ ,)1944-1903‬קצין בצבא הבריטי ‪ ,‬התמחה בלוחמה זעירה (לו"ז) ובהתמודדות עם פעולות גרילה ‪ .‬וינגייט היה אוהד‬ ‫של הציונות ויזם את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות ‪ .‬יחסיו החמים עם התנועה הציונית העניקו לו את הכינוי הידיד‪ .‬במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה נהרג וינגייט בהתרסקות מטוס בהודו ‪.‬‬

‫‪60‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 3.14.1‬ארגוני השמירה‬ ‫‪ 3.14.1.1‬בר‪ -‬גיורא‬ ‫בר‪-‬גיורא הוא ארגון השמירה הראשון בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬הוא הוקם בשנת ‪ ,1907‬במהלך ימי העלייה השנייה‬

‫‪121‬‬

‫‪ ,‬על‪-‬‬

‫ידי קבוצת פעילים ממפלגת "פועלי ציון " ובראשו עמד ישראל שוחט ‪ .122‬הארגון נקרא על שמו של שמעון בר‪-‬‬ ‫גיורא‪ ,‬אחד ממנהיגי המרד הגדול והוקם במטרה ליטול את האחריות על השמירה והביטחון של היישוב היהודי‬ ‫בארץ‪-‬ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪ .‬סי סמת הארגון הייתה "בדם ואש יהודה נפלה ‪ ,‬בדם ואש יהודה‬ ‫תקום"‪.‬‬ ‫חברי "בר‪-‬גיורא" נתקשרו בחו קה של משמעת חזקה וחשאיות‪ .‬החברים קיבלו על עצמם את העבודה והשמירה‬ ‫בחוות סג'רה וכעבור זמן מה הצליחו "לכבוש" את השמירה גם במסחה (כפר תבור) ובמושבות נוספות‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫איזה מסר בקשו מקימי הארגון להעביר בבוחרם את השם "בר‪-‬גיורא"?‬

‫‪ 3.14.1.2‬השומר‬ ‫בשנת ‪ ,1909‬בעקבות הצלחתם של חברי "בר‪-‬גיורא"‪ ,‬הוחלט על הרחבת פעילות השמירה ועל הקמתו של‬

‫ארגון‬

‫גלוי ורחב יותר שיהווה "הסתדרות שומרים " – ארגון "השומר "‪ .‬מטרתו הייתה גם היא ליטול את האחריות על‬ ‫השמירה והביטחון של היישוב היהודי בארץ ‪-‬ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪.‬‬ ‫אנשי "השומר" היו ברובם אנשי העלייה השנייה ‪ ,‬חברי "פועלי ציון " שהושפעו מתנועת המהפכה ברוסיה ‪ ,‬והיו‬ ‫פעילים בהגנה העצמית היהודית כנגד הפרעות שם‪ .‬המועמדים להצטרפות לארגון נאלצו לעמוד בבחינות גופני ות‬ ‫ואידיאולוגיות‪ ,‬בסופן נערך טקס השבעה סודי ‪ .‬בתחילה הם פעלו לביסוס השמירה העברית בגליל ואחר כך פנו‬ ‫גם ל מושבות הוותיקות – ראשון לציון‪ ,‬רחובות וחדרה ‪" .‬השומר " היה אף אחראי להקמתם של מספר י ישובים‬ ‫ובהם תל עדשים וכפר גלעדי ‪ .‬ב‪ 1913-‬הגיע ה ארגון לשיא כוחו והצליח "לכבוש" את השמירה במושבות רבות אך‬ ‫חודשים ספורים לאחר מכן ‪ ,‬סולק מחלקן ‪ ,‬ועם פרוץ מלחמת העולם הראשו נה‪ ,‬נאלץ לרדת למחתרת וכמה‬ ‫מחבריו נעצרו‪.‬‬ ‫עם ראשיתו של השלטון הבריטי בארץ והקמתה של מפלגת "אחדות העבודה " סברו רבים ממנהיגי היישוב כי יש‬ ‫להטיל את השמירה על גוף רחב ועממי‪ ,‬בניגוד לעמדתם של ותיקי "השומר" ששאפו לשמור על האופי החצי‪-‬‬ ‫חשאי והאליטיסטי של הארגון‪ .‬על רקע חילוקי דעות אלו‪ ,‬ובצל מאורעות תל ‪-‬חי‪ ,123‬התכנסה במאי ‪ 1920‬האספה‬ ‫האחרונה של "השומר"‪ ,‬במסגרתה הוחלט שהארגון יתפרק מרצונו ויעביר את סמכויותיו הביטחוניות למפלגת‬ ‫"אחדות העבודה"‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן הוכרז בוועידת "אחדות העבודה" בכנרת על הקמת ארגון "ההגנה "‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫במהלך השנים סיגלו לעצמם אנשי השומר צורת לבוש‪ ,‬צורת דיבור ומנהגים אותם שאבו‬ ‫מהתרבות הערבית ( כך למשל נהגו לחבוש כאפייה)‪ ,‬מה לדעתכם מייצגת התנהגות זו?‬

‫‪ 3.14.2‬במלחמת העולם הראשונה‬ ‫‪ 3.14.2.1‬ניל"י (נצח ישראל לא ישקר )‬ ‫‪ 121‬על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫ישראל שוחט ‪ ,)1961-1886( ,‬ממקימיה של מפלגת "פועלי ציון" וממנהיגיו של ארגון "בר‪-‬גיורא" וארגון "השומר "‪ .‬שוחט עלה לארץ במהלך‬ ‫העלייה השנייה והיה פעיל מאוד בהנהגת היישוב ותנועת הפועלים ‪ ,‬עם הקמת המדינה התמנה ליועץ משפטי במשרד המיעוטים ובמשרד‬ ‫המשטרה ‪.‬‬ ‫‪ 123‬על מאורעות תל‪-‬חי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬

‫‪61‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ניל"י היה גוף מחתרתי שהוקם ב‪ 1915 -‬על‪-‬ידי אהרון אהרונסון וכמה מצעירי מושבות העלייה הראשונה שביקשו‬ ‫לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,124‬מתוך הנחה ששלטונם‬ ‫יקדם את האינטרס הציוני ‪ .‬במהלך פעולתה סייעה המחתרת במסירת מידע לבריטים על תנועות ומתקנים של‬ ‫טורקיה ומעצמות המרכז ‪ ,‬בהן הם נלחמו ‪ .‬ניל"י מנתה מספר מצומצם של חברים ‪ ,‬מרכזה היה בז יכרון יעקב ובין‬ ‫מנהיגיה יש להזכיר ‪ ,‬לצד אהרונסון ‪ ,‬גם את אבשלום פיי נברג ‪ .125‬אנשי הארגון הצליחו ליצור קשר עם הבריטים‬ ‫שהתנהל‪ ,‬על‪-‬פי רוב ‪ ,‬באמצעות ספינה שהגיעה ממצרים אל חוף עתלית‬ ‫אהרון אהרונסון‬

‫‪ .‬פעילותם עוררה‬

‫התנגדות ביישוב ובקרב מנהיגים ציוניים ‪ ,‬בשל החשש כי הטורקים עשויים להעניש את‬

‫היישוב כולו במ קרה שתתגלה המחתרת ‪ .‬אף‪ -‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬בין ניל "י לבין ההנהגה הציונית התקיימו קשרים‬ ‫מסוימים‪ .‬בספטמבר ‪ 1917‬לכדו הטורקים יונת דואר ששלחו אנשי ניל‬

‫"י אל הבריטים וגילו את קיומה של‬

‫המחתרת‪ .‬הם פשטו על זיכרון יעקב וביצעו מעצרים המוניים ‪ .‬בין העצורים היו שרה אהר ונסון‪ ,‬אחותו של אהרון‬ ‫וחברת הארגון ‪ ,‬שהתאבדה לאחר עינויים קשים‬

‫‪126‬‬

‫וכן גם ויוסף לישנסקי ונעמן בלקינד ‪ ,‬שניים מחברי הארגון‬

‫שנתלו בדמשק‪.‬‬ ‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלה‬ ‫בתקופת פעולתה ומייד לאחר שנחשפה בידי הטורקים זכתה ניל"י לביקורת רבה מצידו של‬ ‫הישוב‪ .‬יחד עם זאת בחלוף השנים השתנה יחס זה והיא הפכה לחלק מן הסיפור הממלכתי של‬ ‫בניית כח המגן העברי‪ ,‬מה לדעתכם הוביל לשינוי?‬

‫‪ 3.14.2.2‬הגדודים העבריים‬ ‫"הגדודים העבריים " הם כינוי ל גדודי צבא יהודיים שהוקמו על ‪-‬ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה ולחמו‬ ‫לצדם נגד מעצמות המרכז ‪ .‬הוגה הרעיון היה זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שראה בגדודים אמצעי להשגת תמיכה בריטית‬ ‫בהגשמת השאיפות הציוניות בארץ‪ -‬ישראל ובהזדמנות להכשרת "כח מגן עברי"‪.‬‬ ‫הגדוד הראשון היה "גדוד נהגי הפרדות "‪ .‬הוא הורכב מיהודים בעלי נתינות זרה אותם גירשו הטורקים מ ן הארץ‬ ‫עם פרוץ המלחמה ‪ .‬הגדוד היה גדוד תובלה שנועד לסייע לבריטים בקרבות בגליפולי ‪ ,127‬מפקדו היה קולונל בריטי‬ ‫וסגנו היה יוסף טרומפלדור ‪ .‬עם סיום המערכה ולאחר שעוטר ‪ ,‬בשנת ‪ ,1916‬פונה הגדוד ופורק ‪ .‬חלק מחיילי ו‬ ‫התנדבו להמשך שירות והועברו ללונדון ‪ ,‬שם היוו גרעין לגדוד חדש שהוקם בחודשים הבאים ‪.‬‬

‫בעקבות לחצו של ז ' בוטינסקי הוקמו בשנים הבאות גדודים נוספים שהורכבו מקבוצות יהודים שונות‬

‫ועסקו‬

‫בלחימה ממש ‪ .‬בסוף ‪ 1917‬הוקם " הגדוד הראשון (‪ ) 38‬של קלעי המלך " (הגדוד הלונדוני ) שהורכב ברובו‬ ‫ממהגרים יהודים מ מוצא רוסי שהתגוררו בבריטניה ‪ .‬לאחר פרסום הצהרת בלפור ‪ ,128‬הוקם "הגדוד השני (‪) 39‬‬ ‫של קלעי המלך " (הגדוד האמריקני ) שהורכב ברובו ממהגרים יהודים שחיו בארצות הברית אך טרם החזיקו‬ ‫באזרחות אמריקנית ‪ ,‬ומגרע ין של אנשי "החלוץ" בהנהגת יצחק בן צבי ודוד בן‪ -‬גוריון (שגורשו מארץ ישראל ב‪-‬‬ ‫‪ 124‬על היישוב בארץ בתקופת מלחמת ה עולם הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫אבשלום פיינברג (‪ ,)1917-1889‬פעיל מרכזי בניל"י‪ ,‬עבד כעוזרו של אהרונסון בתחנה החקלאית שהקים בעתלית ‪ .‬פיינברג ניסה ליצור קשר‬ ‫עם הבריטים שישבו במצריים מספר פעמים‪ .‬באחד מניסיונותיו זוהה על‪ -‬ידי בדואים מקומיים ונהרג בקרב עמם ‪ .‬עצמותיו הועלו להר הרצל ‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫שרה אהרונסון (‪ ,)1917-1890‬מראשי מחתרת ניל "י‪ ,‬אחותו של אהרון אהרונסון ‪ .‬אהרונסון נתפסה על‪ -‬ידי הטורקים ועונתה בעינויים קשים ‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת למנוע מעצמה עינויים נוספים‪ ,‬ובמטרה לא להסגיר את סודות המחתרת ‪ ,‬ניסתה להתאבד ומתה מפצעיה כעבור מספר ימים ‪ .‬קבורה‬ ‫בזכרון יעקב ‪.‬‬ ‫‪ 127‬גליפולי הוא חצי אי במצרי הדרנלנדים המפרידים בין אסיה לאירופה (כיום בשטח טורקיה )‪ .‬במלחמת העולם הראשונה נערכו באזור‬ ‫קרבות רבים בין מדינות ההסכמה בראשות בריטניה לבין מע צמות המרכז בראשות טורקיה ‪.‬‬ ‫‪ 128‬ראה עמ' ‪.79‬‬

‫‪62‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪" .)1915‬הגדוד השלישי (‪ ) 40‬של קלעי המלך " (הגדוד האר ץ‪-‬ישראלי)‪ ,‬הוקם לאחר שהבריטים כבר החלו בכיבוש‬ ‫הארץ והגיעו לריכוז היהודי באזור המרכז ‪ .‬הגיוס הוביל למחלוקת פנימית קשה ביישוב‪ ,‬אך בסופו של דבר‬ ‫הצליח לסחוף צעירים רבים ‪ .‬הגדודים השונים לקחו חלק במאמץ המלחמתי ועם תום המלחמה ‪ ,‬היוו חלק ניכר‬ ‫מן הכוחות הבריטיים ששהו בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬לאחר המלחמה פורקו שני הגדודים הראשונים ואילו הגדוד הארץ‪-‬‬ ‫ישראלי הפך ל‪" -‬גדוד הראשון ביהודה "‪ ,‬ולימים הפך לחלק מחיל המצב הקבוע בארץ והוסיף להתקיים עד למאי‬ ‫‪ .1921‬יצוין כי משתחררי הגדודים העבריים היו לפלוגות ההגנה הראשונים של ירושלים במאורעות תר "פ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫הגדודים העבריים פעלו במסגרת צבא זר‪ ,‬מדוע אם כן אנו רואים בהם חלק מבנייתו של כוח‬ ‫המגן העברי?‬

‫‪ 3.14.3‬ארגוני המחתרת‬ ‫‪ 3.14.3.1‬ה"הגנה"‬ ‫לאחר כיבוש א רץ‪-‬ישראל בידי הבריטים ב תום מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬סברו רבים כי הם ייטיבו את המצב‬ ‫הביטחוני בארץ ועל כן אין עוד צורך בארגוני השמירה ‪ .‬אולם כפי שראינו ‪ ,‬תוך שנים מעטות התלקח הסכסוך‬ ‫הישראלי‪ -‬ערבי לכדי שורה של אירועים אלימים ‪ .‬באמצע יוני ‪ ,1920‬התכנס ה בקבוצת כנרת ועידה של מפלגת‬ ‫"אחדות העבודה "‪ .‬לאחר ויכוחים מרים נפלה ההחלטה לפזר את‬

‫"השומר " ולהקים ארגון חדש – "ההגנה"‪.‬‬

‫הוחלט כי ארגון זה יהיה עממי ורחב ‪ ,‬כך שיוכל להתמודד עם האיום הנשקף על היישוב ולהגן עליו‪ .‬מטרת הארגון‬ ‫הייתה להוות כוח צבאי עממי גדול הכפוף למרות מוסדות היישוב וכולל בתוכו כל גבר ואישה הכשירים לשירות‪.‬‬ ‫ה"הגנה" עסקה בהגנה על היישובים והשכונות היהודיים במהלך‬ ‫שנות העשרים ‪ ,‬כשהיא הופכת בהדרגה לארגון ריכוזי‬

‫המאורעות של‬

‫וגדול יותר‪ .‬ב‪,1930-‬‬

‫בעקבות לקח ממאורעות תרפ "ט‪ ,‬הוקמה "המפקדה הארצית " ‪ -‬גוף אזרחי בו היו‬ ‫חברים שלושה נציגים של‬

‫הסתדרות העובדים ושלושה נציגים נוספים של‬

‫"המחנה האזרחי " ( איכרים‪ ,‬עירוניים‪ ,‬רוויזיוניסטים ) שפיקח על פעולות הארגון ‪.‬‬ ‫במרוצת השנים הבאות הוק מה רשת להברחת נשק מאירופה במטרה לחמש את‬

‫אלחוטאית בהגנה‬

‫חברי הארגון‪.‬‬ ‫במהלך מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט גבר שיתוף הפעולה בין הארגון לבין הבריטים במסגרת הנוטרות ‪ ,‬פלוגות הלילה‬ ‫המיוחדות ועוד במקביל הוקמו פלוגות שדה (פו"ש)‪ ,‬יחידות ניידות שיצאו אל מחוץ ל‪-‬‬ ‫והשכונות היהודיים על‪ -‬מנת לקדם את הפורעים ולאתר את בסיסיהם‬

‫"גדרות" היישובים‬

‫‪ .‬הארגון אף לקח חלק בפעו לות בלתי‪-‬‬

‫חוקיות כגון העלייה על הקרקע של יישובי "חומה ומגדל " ופעולות ההעפלה‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם השנייה התהדק שיתוף הפעולה עם הבריטים‬

‫‪ .‬ב‪ 15-‬במאי ‪1941‬‬

‫הוקם ה פלמ"ח (פלוגות המחץ)‪ ,‬על רקע איום פלישה של כוחות צבא גרמניים ואפשרות‬ ‫השתלטותם על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬הפלמ"ח היווה "חטיבה ארצית מגויסת "‪ ,‬כלומר‪ ,‬יחידה‬ ‫צבאית שעמדה לרשות הפיקוד העליון והמנהיגות המדינית של היישוב‪ .‬כל עוד עמד איום‬ ‫הפלישה הגרמני בתוקף ‪ ,‬נתמך ואומן הארגון על‪-‬‬

‫ידי הבריטים ‪ ,‬אך כאשר סכנה זו‬

‫התרחקה‪ ,‬הסירו ממנו הבריטים את ידם והוא הפך לגוף מחתרתי‬

‫‪ .‬על‪-‬מנת לממן את‬

‫פעילויות הפלמ "ח‪ ,‬חילקו מחלקות יו את זמנן בין אימונים לבין עבודה בקיבוצים‪ .‬המסגרת‬ ‫הארגונית שנוצרה בפלמ "ח והחלוקה לגדודים ‪ ,‬פלוגות‪ ,‬מחלקות ו "שירותים " המופקדים על תחומים מיוחדים ‪,‬‬ ‫השפיעה רבות על צה "ל והיוותה את התשתית למבנהו הארגוני ‪.‬‬ ‫בשנים שלאחר מלחמת העולם‬

‫השנייה‪ ,‬שימשו ה "הגנה " והפלמ "ח מכשיר הביצוע של ה מוסדות הלאומיים‬

‫‪63‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ביצירת לחץ על ממשלת המנדט‬

‫להקמת מדינה יהודית ‪ ,‬עסקו בא ינטנסיביות בפעולות ההעפלה ‪ ,‬בהקמה‬

‫ובאבטחה של נקודות יישוב חדשות ושל תשתיות לאומיות ועוד ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות ב‪ 30 -‬בנובמבר ‪,1947‬‬ ‫מילאו ה "הגנה" והפלמ"ח תפקיד מפתח בהגנה על הי ישוב‪ .‬על‪-‬בסיס ה פלמ"ח שולבו בצה "ל שלוש חטיבות‪:‬‬ ‫הראל‪ ,‬יפתח והנגב‪ ,‬שלחמו בגזרות השונות ‪ .‬עם הקמתו של צה "ל פורקה ה "הגנה " אך גופיה ‪ ,‬מחלקותיה ואנשיה‬ ‫היוו את הבסיס להקמתו של הצבא החדש ‪ .‬בחודשים הבאים הוסיף ה פלמ"ח לפעול בתוך צה "ל במס גרת נפרדת ‪,‬‬ ‫אך ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ ,1948‬הוא פורק לחלוטין‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫במסגרת פעולתה נדרשה ה"הגנה" לפעול לעתים גם כנגד המחתרות האחרות שנתפסו על‪-‬‬ ‫ידי ראשי היישוב כמי שמפרות את רצון העם ואינן מצייתות למרותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עם הקמת‬ ‫מדינת ישראל נדרשו המחתרות לפעול בשיתוף פעולה ולבסוף שולבו כולן בצה"ל‪ .‬כיצד ניתן‬ ‫היה לדעתכם להתגבר על משקעי העבר ולהתחיל בפעולה משותפת?‬

‫‪ 3.14.3.2‬האצ"ל (ארגון צבאי לאומי )‬ ‫בעקבות מאורעות תרפ "ט (‪ ,)1929‬מדיניות ההבלגה והאכזבה מביצועיה‪ ,‬התעוררה ביקורת על דרכה של ה "הגנה "‬ ‫ודרישה שתעבור לפעולות אקטיביות יותר ‪ .‬באפריל ‪ 1931‬פרשו ממנה מפקד מחוז ירושלים של הארגון‪ ,‬אברהם‬ ‫תהומי‪ ,)1990-1903( ,‬וקבוצת מפקדים ששמרו לו אמונים ‪ ,‬והקימו ארגון מחתרת חדש ‪ ,‬שכונה בתחילה "ארגון‬ ‫ב'"‪ .‬בחודשים הבאים הצטר פו אליהם צעירים שהשתייכו אל תנועת בית"ר ואל התנועה הרוויזיוניסטית ‪ .‬במאי‬ ‫‪ ,1937‬לנוכח מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט שבו אברהם תהומי וחבריו והתאחדו עם ה "הגנה "‪,‬‬ ‫ו‪"-‬ארגון ב'" נותר בחזקתם של הרוויזיוניסטים שהעניקו לו שם חדש – ארגון צבאי לאומי‬ ‫(אצ"ל)‪.‬‬ ‫מטרת הארגון הייתה להביא ל הקמת מדינה יהודית בארץ ‪-‬ישראל על שתי גדות הירדן‬ ‫(ארץ‪-‬ישראל המנדטורית והחלק שהפך בשנות בארבעים לממלכת עבר הירדן )‪ .‬לצורך כך‬ ‫האמינו מנהיגי ו כי יש לעבור מהבלגה והגנ ה פסיבית להגנה אקטיבית ו לביצוע פעולות‬ ‫תגמול נגד הערבים ‪ .‬האצ "ל נתפס על‪ -‬ידי ה "הגנה" והנהגת ה יישוב כארגון סורר שאינו‬ ‫מקבל את מרותם ‪ .‬ולכן‪ ,‬היה היחס אליו קשה ובתקופות מסוימות אף הידרדר לרדיפתם ולהסגרתם לשלטונות‬ ‫הבריטים (תקופת ה "סזון ")‪.‬‬ ‫בתחילה התמקד האצ "ל במעשי תגמול על התקפותיה ם של הערבים ובמבצעי העפלה של התנועה הרוויזיוניסטית‬ ‫("עליית אף ‪-‬על‪-‬פי")‪ .‬לאחר פרסום הספר הלבן השלישי (של מקדונלד) במאי ‪ ,1939‬הוא החל לפעול גם נגד מטרות‬ ‫בריטיות‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השהה הארגון את מאבקו בבריטים ‪ ,‬וכמו ה "הגנה"‪ ,‬ביקש לשתף עם‬ ‫הבריטים פעולה במלחמתם בנאצים ‪ .‬קבוצת חברים באצ "ל שהתנגדה להפסקת המאבק נגד הבריטים ‪ ,‬פרשה‬ ‫והקימה את ארגון "לוחמי חירות ישראל " ( לח"י)‪ .‬בתחילת ‪ ,1944‬עוד טרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה ‪,‬‬ ‫חידש האצ "ל את המאבק בבריטים והכריז מ רד על שלטונם‪ .‬באוקטובר ‪ 1945‬הושג הסכם על שיתוף פעולה‬ ‫במאבק בבריטים בין המחתרות במ סגרת תנועת "המרי העברי "‪ .‬ב‪ 22-‬ביולי ‪ ,1946‬פוצץ בירושלים מלון המלך‬ ‫דוד‬

‫‪129‬‬

‫ששימש את שלטונות המנדט ‪ ,‬בפעולה שנויה במחלוקת שבוצעה בהובלת האצ "ל אך גונתה לאחר מעשה‬

‫על‪-‬ידי ה‪"-‬הגנה"‪ .‬פעולה זו הובילה לפירוק תנועת "המרי העברי"‪ ,‬ולאחריה המשיך האצ "ל בפעולות עצמאיות ‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העצמאות ב‪ 30 -‬בנובמבר ‪ ,1947‬מילא האצ "ל תפקיד בקרבות‪ ,‬בין השאר כבשו כוחותיו את יהוד‬ ‫ואת שכונת מנשייה הצמודה ליפו‪ ,‬את רמלה ופעולה ששינתה את פניה של מלחמת העצמאות היא כיבוש הכפר‬ ‫דיר יאסין‪ .‬עם פלישת צבאות ערב לארץ ‪-‬ישראל נלחם הארגון בעיקר באזור רמת רחל במטרה לעצור את‬

‫‪ 129‬ראה הערה ‪.184‬‬

‫‪64‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫התקדמות הצבא המצרי‪ .‬לאחר הקמתו של צה"ל ב ‪ 26-‬במאי ‪ 1948‬שולבו כוחות האצ "ל בצה"ל‪ .‬בירושלים (שלא‬ ‫הייתה אמורה להיות חלק מן המדינה היהודית בהתאם למתווה שהתקבל באו"ם) המשיכו כוחות האצ "ל לפעול‬ ‫באופן עצמאי‪ .‬ביוני ‪ 1948‬התקרבה אל חופי הארץ "אלטלנה" ‪ -‬ספינה שהובילה נשק שרכשו האצ "ל ועולים‬ ‫חדשים‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬מפקד האצ "ל לשעבר‪ ,130‬דרש שהנשק יועבר לידי יחידות האצ "ל בירושלים‪ ,‬בן ‪-‬גוריון סירב‬ ‫לכך‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הגיעו הדברים לכדי ירי באש חיה בין חיילי צה"ל לאנשי הא צ" ל‪ ,‬והספינה הוטבעה כאשר‬ ‫התקרבה אל חופי תל ‪-‬אביב‪ .‬בעימותים נהרגו ‪ 16‬לוחמי אצ "ל‪ 3 ,‬מחיילי צה "ל ועשרות נפצעו ‪ .‬זכורה היא‬ ‫דרישתו‪ -‬פקודתו של בגין ‪ " :‬לא לירות " ו" מלחמת אחים לעולם לא "! בעקבות האירוע פורקו לחלוטין יחידות‬ ‫האצ"ל ופוזרו בתוך צה "ל‪ ,‬וכמאתיים מאנשי הארגון נעצרו‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫כמה ימים לאחר הקמת המדינה פרסם מנחם בגין שעמד בראש הארגון בין השנים ‪, 1948-1944‬‬ ‫מאמר בעיתון "המשקיף" בו טען‪:‬‬ ‫"המרד העברי של השנים תש"ד‪-‬תש"ח הוכתר בהצלחה‪ ,‬המרד העברי הראשון אחרי התקוממות החשמונאים שנסתיים‬ ‫בניצחון‪ .‬שלטון השעבוד של בריטניה בארץ מולדתנו‪ ...‬פורק וסולק‪ ...‬הכינו‪ ,‬היטב הכינו וסילקנוהו‪ ,‬לעולם סילקנוהו"‬ ‫מהי לדעתך מידת ההשפעה של פעולות האצ"ל והמחתרות האחרות על החלטת הבריטים‬ ‫לעזוב את הארץ? האם הם הורתעו מפעולות המחתרת או שהניעו אותם אינטרסים אחרים?‬

‫‪ 3.14.3.3‬הלח"י (לוחמי חירות ישראל )‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו חילוקי דעות באצ"ל‪ :‬רוב חברי הא רגון ובהם מפקדו ‪ ,‬דוד‬ ‫רזיאל‪ ,131‬החליטו להפסיק את המאבק בבריטים ולשתף עימם פעולה במלחמ‬

‫תם בגרמניה‬

‫הנאצית ; קבוצה קטנה ובראשה אברהם ("יאיר") שטרן ‪ ,132‬התנגדו לקו זה וביקשו ל המשיך‬ ‫ולהילחם בשלטון הבריטי בו ראו את האויב המרכזי של היישוב‬

‫‪ .‬הפורשים הקימו ארגון‬

‫מחתרתי קטן שלימים ייקרא "לוחמי חירות ישראל " ( לח"י)‪ ,‬ומטרתו הייתה סילוק הבריטים מן‬ ‫הארץ והקמת מדינה יהודית ‪ .‬במהלך פעילותו פגע הלח "י במתקנים ובנציגים בריטיים‪ ,‬פעולות‬ ‫שהיו שנויות במחלוקת ביישוב ‪.‬‬ ‫הבריטים רדפו את הארגון ‪ ,‬כלאו רבים מחבריו ‪ ,‬וב‪ 12-‬בפברואר ‪ ,1942‬רצחו את שטרן שהיה מנהיגו ‪ .‬בנובמבר‬ ‫‪ 1943‬הצליחו חברי הלח "י שהיו כלואים בלטרון לברוח מכלאם ‪ ,‬וביצעו כמה פעולות בולטות ובהן ניסיון‬ ‫התנקשות בנציב העליון הבריטי (אוגוסט ‪ )1944‬ורצח הלורד מוי ן ‪ ,133‬השר לענייני המז רח התיכון ש ישב במצרים‬ ‫והיה אחראי בין היתר לאיסור עלייתם של הניצולים מאירופה (נובמבר ‪.)1944‬‬ ‫בסתיו ‪ 1945‬הצטרף הלח "י לתנועת "המרי העברי " ולקח חלק בפעולותיה ‪ .‬לאחר פירוק ה המשיך בפעולותיו נגד‬ ‫הבריטים‪ :‬התקיף מחנות צבא ‪ ,‬הצית את בתי הזיקוק בחיפה ועוד‪ .‬עם פרוץ מלחמת העצמאות החל הלח "י לפעול‬ ‫גם נגד הערבים ‪ ,‬ועם הקמת צה "ל פורק הארגון בכל הארץ פרט לירושלים‬

‫‪ ,‬וחבריו פ ירקו את מסגרותיהם‬

‫‪130‬‬

‫על מנחם בגין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫‪131‬‬ ‫דוד רזיאל (‪ )1941-1910‬מפקדו הרביעי של האצ"ל ואחד ממייסדיו ‪ .‬תחת פיקודו ‪ ,‬החל מיולי ‪ ,1938‬ביצע הארגון מספר רב של פעולות‬ ‫כתגובה למאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ .‬אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬השהה רזיאל את ההתנגדות לבריטים ואף יצא בראש יחידת קומנדו‬ ‫לפעולת סיוע לבריטים בעירק בה מצא את מותו ‪.‬‬ ‫‪ 132‬אברהם ("יאיר") שטרן (‪ ,)1942-1907‬מקימו ומפקדו הראשון של הלח "י‪ .‬הבריטים ראו בשטרן טרוריסט וכינו את הארגון בראשו עמד ‪:‬‬ ‫"כנופיית שטרן"‪ .‬בפברואר ‪ 1942‬הצליחו סוכני בולשת בריטים לעצור אותו ‪ ,‬ורצחו אותו בירייה במהלך המעצר ‪.‬‬ ‫‪ 133‬וולטר גינס‪ ,‬כונה הלורד מ וין ‪ ,)1944-1880( ,‬היה השר הבריטי לענייני המזרח התיכון ומושבו הקבוע בקהיר ‪ .‬במסגרת תפקידו ראו בו רבים‬ ‫כמי שאחראי למדיניות "הספר הלבן " של הבריטים ‪ .‬הוא נרצח על‪ -‬ידי אנשי לח"י בצעד שעורר סערה רבה בבריטניה ובארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬

‫‪65‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫העצמאיות ושולבו ביחידות הצבא ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1948‬רצחו‪ ,‬ארבעה מיוצאי הארגון‪ ,‬את פולקה ברנדוט ‪,134‬‬ ‫ששימש מ תווך מטעם האו "ם בין ישראל למדינות ערב ‪ .‬הרצח זעזע את המדינה ‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה‬ ‫בעקבותיו את פקודת מניעת טרור ורבים מפעילי הלח "י נעצרו‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫הלח"י‪ ,‬כמו המחתרות האחרות‪ ,‬ראה חשיבות רבה בהוצאה לאור של עיתונים ובהדבקתם של‬ ‫עיתוני קיר על קירות הבתים‪ ,‬פעולות שהיו כרוכות בסיכון לא מועט‪ .‬מדוע לדעתך המשיכו‬ ‫המחתרות לעסוק בפעולות אלו למרות הסיכון? מהי התועלת במעשה זה?‬

‫‪ 3.14.4‬התגייסות היישוב במלחמת העולם השנייה‬ ‫כפי שציינו בשער החמישי ‪ ,‬בבסיס פעולת היישוב במלחמת העולם השנייה‬

‫עמדה דילמה‬

‫באשר ליחסים עם הבריטים ‪ :‬מחד הוא ביקש לסייע להם במאבקם בגרמניה הנאצית ‪ ,‬אך‬ ‫מאידך‪ ,‬דווקא ל נוכח האירועים באירופה ‪ ,‬היה צורך להיאבק בסגירת שערי הארץ בפני‬ ‫הפליטים היהודים המבקשים להגיע אליה ‪ .135‬לבסוף‪ ,‬התפשטות הלחימה לכיוונה של ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬גרמה לרבים להניח בצד את כעסיהם ותחושותיהם ולהתנדב לצבא הבריטי ‪.‬‬ ‫הסוכנות היהודית פנתה עוד בשלביה הראשונים של הלחימה אל בריטניה בבקשה להקים‬ ‫כוח צבאי יהודי שיילחם לצדן של בעלות הברית‬

‫‪ .‬אולם בריטניה לא נענתה באופן‬

‫להצעה‪ ,‬ובפועל דחתה את ביצועה וגייסה באופן עצמאי יהודים מן היישוב כתומכי לחימה‬

‫מלא‬

‫‪ .‬בהדרגה ובלחץ‬

‫הסוכנות הורחב הגיוס ונוצרו יחידות קרביות יהודיות ‪ ,‬עד שב‪ 1944 -‬הוקמה החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל)‬ ‫שכונתה גם הבריגאדה היהודית ‪ .‬החטיבה נכנסה ללחימה בחזית האיטלקית ‪ ,‬לחמה תחת דגל ועליו מגן‪ -‬דוד‬ ‫ונתפסה כמי שמייצגת באופן רשמי את העם היהודי‬

‫‪ .‬לאחר המלחמה נודעה חשיבות רבה למפגש בין חיילי‬

‫הבריגאדה לבין ניצולי השואה ‪ .‬החיילים פעלו במחנות העקורים ומילאו תפקיד חשוב בהפעלתה של תנועת‬ ‫ההעפלה ( העלייה הבלתי חוקית לארץ ) ובהמשך ברכישת נ שק עבור ה"הגנה"‪.‬‬ ‫פרשייה חשובה נוספת בהקשר זה היא סיפורם של הצנחנים הארצישראליים שגם הם הופעלו רק בלחץ הסוכנות‬ ‫היהודית‪ .‬צנחנים אלו הוכשרו על‪ -‬ידי הבריטים לצניחה מעבר לקווי האויב לצורך למילוי מספר תפקידים ‪ :‬הצלת‬ ‫שבויי מלחמה בריטים ‪ ,‬הפעלת אלחוט ביחידות הפרטיזני ם ושליחות בקרב הקהילה היהודית ‪ .‬לבסוף יצאה‬ ‫התכנית לפועל רק לקראת סופה של המלחמה ובהיקף מצומצם‬

‫‪ ,‬שלושים ושלושה צנחנים הוצנחו באזור דרום‬

‫אירופה וחמישה נוספים חדרו אליה דרך הקרקע ‪ .‬הם נתקלו בקשיים רבים ‪ ,‬שנים‪ -‬עשר מהם נתפסו ונפלו בשבי‬ ‫ושבעה מהם הוצאו להורג ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הצנחנים שהצליחו להגיע לכלל פעולה (בעיקר ברומניה ובסלובקיה )‪ ,‬מילאו‬ ‫תפקיד חשוב בעידוד ובהנהגת הקהילות היהודיות המקומיות ‪.‬‬ ‫חשוב לציין שלצדם של יהודי ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬פעלו בצבאות השונים יהודים רבים נוספים שמלאו תפקיד חשוב‬ ‫בלחימה ובכלל זאת בצבא האדום ‪ ,‬בצבא ארצות הברית ובצבאות נוספים ‪ .‬אלו וגם אלו רכשו במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה ניסיון צבאי רב ששימש מאוחר יותר את צה "ל במהלך מלחמת העצמאות ‪.‬‬

‫‪ 134‬פולקה ברנדוט ‪ ,)1948-1895( ,‬מתווך מטעם האו "ם בין ישראל למדינות ערב ‪ .‬ברנדוט נולד בשטוקהולם והשתייך למשפחת המלוכה‬ ‫השבדית‪.‬‬ ‫‪ 135‬על תגובתו של היישוב אל מול מלחמת העולם השנייה והשואה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬

‫‪66‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫מגילת העצמאות מדגישה את תרומת היהודים להשגת הניצחון במלחמת העולם השנייה‪:‬‬ ‫" במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות‬ ‫הרשע הנאצי‪ .‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות"‬ ‫מדוע לדעתכם בוחרים להדגיש כותבי המגילה נקודה זו? מהי מהות הזכות אותו "קנה"‬ ‫לעצמו העם היהודי על‪-‬פי כותבי המגילה?‬

‫סיכום‬ ‫כפי שראינו במהלך השנים שחלפו מהעלייה הראשונה ועד להקמתה של מדינת ישראל הצליחה להתהוות בארץ‬ ‫תשתית ארגונית וביטחונית שהיוותה את המסד עליו נבנתה מאוחר יותר מדינת ישראל‬ ‫העצמאות מבטא את תפיסות העולם הערכיות ביחס לטיבו של הבית הלאומי כפי שהתעצבו‬

‫‪ .‬תוכנה של מגילת‬ ‫במרוצת הדורות‬

‫בכלל ותקופת היישוב בפרט ‪ .‬בתקופה זו התרחשו רבים מן האירועים המכוננים שמשפיעים על מדינת ישראל עד‬ ‫לימים אלו והוקמו כמה מן המוסדות שלאחר הקמת המדינה הוסבו ועמדו בבסיסם של המוסדות הממלכתיים‬ ‫היכרות עם תקופה זו היא על‪ -‬כן חיונית לשם הבנה אמיתית ומלא ה של מדינת ישראל ושל דרכי פעולתה ‪.‬‬

‫‪67‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪.‬‬

‫שער רביעי‪-‬‬ ‫השואה‬ ‫" השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון בה הוכרעו לטבח מיליונים‬ ‫יהודים באירופה ‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרה בפתרון בעי ית העם‬ ‫היהודי מחוסר המולדת והעצמאות " (מתוך מגילת העצמאות )‬

‫תלאי צהוב‪ ,‬אות קלון אותו אולצו היהודים לענוד‬ ‫ברבות ממדינות הכיבוש הנאצי‬

‫‪ 4.1‬פתיחה‪ :‬העם היהודי בגלות בין שגשוג לשקיעה‬ ‫כפי שראינו בשער ה ראשון הקיום היהודי בגולה ידע עליות ומורדות ‪ .‬לצידן של תקופות זוהר בהן ישבו יהודים‬ ‫לבטח הם סבלו לאורך השנים גם מרדיפות ומשנאה ‪ .‬בשער זה נעסוק בקצרה באסון הגדול ביותר שהתרחש לעם‬ ‫היהודי בתולדותיו – השואה‪ .‬סיפור הרדיפה וההשמדה של היהודים בין השנים ‪ 1945-1939‬שהוא סיפור מורכב‬ ‫וקשה שהשפיע ועודנו משפיע באופן עמוק על החברה בישראל‬

‫‪ .‬מגילת העצמאות שנכתבה כ שלוש שנים בלבד‬

‫מסיום המלחמה מקדישה למאורעות השואה פסקה ארוכה שהובאה בפתיחת השער ‪ .‬הזיקות העמוקות של העם‬ ‫היהודי לארץ ישראל והשאיפה הציונית למדינה החלו אמנם עוד הרבה לפני‬ ‫במלוא עוצמתם תהליכי ההשמדה הוכחה שוב‬

‫תקופת השואה‪ ,‬אך כאשר נחשפו‬

‫‪ ,‬בצורה האיומה ביותר ‪ ,‬זכותם של היהודים למדינה וזרותם‬

‫באירופה‪.‬‬ ‫את המושג אנטישמיות טבע ב‪ 1879 -‬היהודי המומר וילהלם מאר על‪ -‬מנת לתאר את גישתו הגזענית‪ -‬לאומנית‪.‬‬ ‫מאז נעשה בו שימוש לת‬

‫יאור השנאה ליהודים לאורך ההיסט‬

‫וריה כולה ‪ .‬קשה להצביע על ראשיתה של‬

‫האנטישמיות ‪ .‬מגמות אנטישמיות רווחו עוד בעולם ההלניסטי‪ -‬רומי‪ :‬ההיסטוריון מנתון (המאה השלישית לפני‬ ‫הספירה) טען שמוצאם של היהודים מקבוצה שפלה שגורשה מ‬ ‫לספירה) כתב ספר נגד היהודים בו טען כי הם עם לא מוסרי ה‬

‫מצריים ; הרטוריקן אפיון (המאה הראשונה‬ ‫מקיים מצוות מוזרות ‪ .‬במהותם ביטאו חיבורים‬

‫אלו מגמות של שנא ת זרים (קסנופוביה) והם נוצרו כנראה על‪ -‬רקע השוני במנהגים בין היהודים לבין סביבתם ‪.‬‬ ‫עם התפשטותה של הדת הנוצרית החלו להופיע מגמות אנטישמיות שבסיסן דתי‬

‫‪ .‬הכנסייה ראתה ביהודים את‬

‫"רוצחי האל " והאמינה כי הם האחראים לצליבתו של ישו ‪ .‬בנוסף‪ ,‬על רקע עיסוקם הכפוי של היהו דים בהלוואה‬ ‫בריבית‪ 136‬הם צו ירו כמי שמתפרנסים שלא ביושר מ ניצול כלכלי של הנוצרים ‪.‬‬ ‫‪ 136‬הלוואה בריבית היא הלוואה של כסף לזמן קצוב בתמורה לריבית מסו ימת שהיא הרווח של המלווה ‪ .‬במהלך ימי הביניים עסקו יהודים‬

‫‪68‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בתקופות שפל הודרו היהודים מתחומי החברה והכלכלה וסבלו לא אחת מאפליה ומהסתה שכפי שראינו בשער‬ ‫השלישי היו חמורים למדי ‪ :‬במהלך מסעות הצלב (גזרות תתנ "ו) התרחש ביהודי אשכנז רצח המוני ; במספר‬ ‫עלילות דם הואשמו הם ברצח פולחני של ילדים נוצרים ; במהלך המגפה שכונתה "המוות השחור " הם הואשמו‬ ‫בהרעלת בארות המים ; ולאורך ימי הביניים הם חוו מספר גירושים משפילים‬

‫‪ ,‬המרכזי שבהם היה הגירוש‬

‫מספרד‪.137‬‬ ‫הפילוסופיה של הנאורות שהחלה להתפתח במאה השמונה‪-‬‬

‫עשרה והשינויים הפוליטיים הובילו לשינוי מצב‬

‫היהודים מן הקצה אל הקצה ‪ .‬כפי שראינו בתחילת השער הרביעי הענקת שוויון הזכויות ליהודים‬

‫(אמנצ יפציה)‬

‫והתפוצה של רעיונות הנאורות ‪ ,‬השוויון בין בני האדם והחופ ש הדתי ‪ ,‬הטיבו בתחילה עם היהודים ‪ .‬אולם הם לא‬ ‫שינו בהכרח דפוסי חשיבה אנטישמיים של המון העם והו לידו גם מגמות של אנטישמיות מסוג חדש ‪.‬‬ ‫התחייה הלאומית באירופה והנ י סיונות לכונן מדינת לאום ‪ ,‬הציבו לא פעם את היהודי כ‪" -‬אחר" החותר תחת‬ ‫הזהות הלאומית המשותפת של הרוב ומאיים עליה ‪ .‬דברים המבטאים גישה זו אמר הכומר אדולף שטקר (‪1835-‬‬ ‫‪ )1909‬שהיה אחד מן ה מפיצים המרכזיים של הרעיונות ה אנטישמיים בראשית המאה העשרים ‪:‬‬ ‫"היהודים נשארים עם בתוך עם ‪ ,‬מדינה בתוך מדינה ‪ ,‬שבט נפרד בקרב גזע זר לו ‪ ...‬בניגוד לטבע הגרמני הם מציגים‬ ‫את אופיים השמי הבלתי‪ -‬מעורער‪ ,‬בניגוד לנצרות את פולחן‪ -‬המצוות הקפדני או את שנאת הנוצרים ‪ .‬איננו יכו לים‬ ‫להאשים אותם כל עוד יהודים המה ‪ ,‬אין הם יכולים לנהוג אחרת ‪ .‬אולם חייבים אנו להתגונן בהכרה ברורה מפני‬ ‫הסכנות הטמונות בהתבוללות כזאת ‪ ...‬אנו מתקרבים למצב שדעת הקהל תהיה לגמרי בשלטון היהודים ‪ ,‬והעבודה‬ ‫תנוצל על‪-‬ידם לגמרי‪ .‬תהליך החיסול הוא במלוא תוקפו‪ ,‬מאום לא יצילנו מכך"‬

‫כפי שרומזים דבריו של שטקר ‪ ,‬האנטישמיות לבשה כעת גוון של גזענות‬

‫"מדעית" שהחליפה את העקרונות‬

‫הדתיים של האנטישמיות "הישנה"‪ .‬התפתחותם של תחומי מחקר שונים כמו אנתרופולוגיה ‪ ,‬בלשנות‪ ,‬ביולוגיה‬ ‫ורפואה הביא ו להנחה כי כמו את עולם החי גם את בני האדם ניתן לחלק למספר קבוצות או גזעים הנבדלים זה‬ ‫מזה במראה ‪ ,‬בתכונות ובאופי ; וכי בין הגזעים השונים קיימת היררכיה ומלחמה תמידית ‪ .‬בהדרגה הפכו רעיונות‬ ‫אלו לרווחים באירופה ונעשה בהם שימוש תכוף בידי מפלגות וגופים שונים כחלק מן הויכוח הציבורי ‪.‬‬ ‫על קרקע רעיונית זו החלה להתפתח בשנות העשרים והשלושים האידיאולוגיה הנאצית שבהדרגה תפסה מקום‬ ‫מרכזי בגרמניה ובמהלך מלחמת העולם השנייה התפשטה לאירופה והולידה את השואה ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫כיצד ניתן להסביר את העובדה כי דווקא בתקופה בה הושוו זכויותיהם החוקיות של היהודים‬ ‫לזכויותיהם של שאר האזרחים‪ ,‬התפתחה אנטישמיות מודרנית מסוג חדש?‬

‫‪ 4.2‬עלייתו של המשטר הנאצי ורדיפת היהודים בגרמניה‬ ‫‪ 4.2.1‬דרכה של המפלגה הנאצית לשלטון‬ ‫התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה מכונה בהיסט וריה הגרמנית "רפובליקת ויימאר "‪ .‬הרפובליקה נכפתה‬ ‫על גרמניה על‪ -‬ידי "מדינות ההסכמה " שניצחו במלחמה והייתה מדינה דמוקרטית שהקפידה על כבוד האדם‬ ‫וזכויותיו‪ .‬הציבור הרחב שיתף פעולה עם המשטר החדש‬

‫‪ ,‬אך עם זאת רבים הוסיפו לשמור אמונים לקיסר‬

‫ולמנהיגי הרייך השני שהובילו את המדינה עד ל הפסד במלחמה‪.‬‬ ‫ההפסד והתנאים שנכפו על הצד הגרמני עם תום המלחמה יצרו תחושת השפלה עמוקה ומשבר חברתי‪-‬‬

‫כלכלי‬

‫חמור‪ .‬חיילים גרמנים ששבו מהמלחמה התקשו למצו א מקומות עבודה ‪ ,‬החוב לאומי היה עצו ם ו המשבר נתן את‬ ‫אותותיו גם בתחום הפוליטי והתבטא בחוסר יציבות שלטונית ‪ .‬במציאו ת זו החלה להתפתח בגרמניה תיאוריי ת‬ ‫רבים במקצוע זה לאחר שנאסר עליהם לעסוק במקצועות אחרים ולאור העובדה כי עיסוק זה נאסר על‪ -‬ידי הכנסייה על האוכלוסייה הנוצרית ‪.‬‬ ‫‪ 137‬על יהודי אירופה בימי הביניים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 57‬על גירוש ספרד ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬

‫‪69‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ה"סכין בגב" לפיה גרמניה כשלה במלחמה בשל בגידתם של הקומוניסטים הסוציאליסטים והיהודים ‪.‬‬ ‫על רקע זה הוקמה המפלגה הנציונאל‪ -‬סוציאליסטית ( נאצית) שבראשה עמד אדולף היטלר ‪ .‬בבסיס האידיאולוגיה‬ ‫שלה עמדו מספר עקרונות ‪ :‬עליונות האומה הגרמנ ית ואחדותה ; עליונות המנהיג המהווה את הביטוי המושלם‬ ‫לאומה ולגזע ; הערצת הכוח והמלחמה ; המחו יבות ליצירת מרחב המחיה שדרש את הרחבת גבולותיה של גרמניה‬ ‫אל אזורים "גרמניים " הנמצאים מחוצה לה ; ועקרונות תורת הגזע ‪.‬‬ ‫נקודה אחרונה זו חשובה במיוחד לענייננו‬

‫‪ ,‬הנאצים השתמשו ברעיונות הגזעניים שהתפתחו בראשית המאה‬

‫העשרים‪ ,‬עליהם עמדנו בקצרה לעיל ‪ ,‬והרחיבו אותם ‪ .‬הם האמינו כי בני הגזעים עשויים בתבנית ביולוגית שאינה‬ ‫משתנה וכי התכונות שלהם נגזרות מתוך אותה התבנית‬

‫‪ .‬הם גיבשו היררכיה בראשה עמד הגזע הארי אליו‬

‫השתייך העם הגרמני ובתחתיתו עמ ד הגזע השמי אליו השתייך העם היהודי ‪ .‬אחת מן המשימות המרכזיות שהם‬ ‫שמו לעצמם הייתה השמירה על טוהר הגזע הארי ועל ההימנעות ממגע‬

‫"מנוון " בינו לבין היהודים ‪ .‬היהודי הוצג‬

‫באידיאולוגיה הנאצית כטפיל הפועל על‪ -‬מנת להרוס את החברה ‪ ,‬כחיידק או נושא מחלה שיש להתגונן מפני ה‬ ‫ו כמי שפועל מאחורי הקלעים במטרה להשתלט על עמדות כוח וצובר כסף על חשבון אוכלוסיית הרוב ‪.‬‬ ‫בראשית דרכה הייתה המפלגה הנאצית מפלגה מקומית שפעלה בבוואריה ‪ ,‬בשנת ‪ 1923‬ניסו אנשי המפלגה לבצע‬ ‫הפיכה בשלטון והיטלר נשפט ונאסר ‪ .‬בשנת ‪ 1925‬הצליחה המפלגה להתארגן מחדש ‪ ,‬הפעם כמפ לגה ארצית ‪ ,‬אך‬ ‫בבחירות הבאות (‪ )1928‬זכתה בהישג מאכז ב והייתה למפלגה שולית ‪ .‬למרות הכ י שלון בבחירות יצרה המפלגה‬ ‫מנגנונים שהצליחו להרחיב את התמיכה בה בבחירות הבאות (‪ .)1930‬המפלגה צברה בהדרגה עוצמה עד שהפכה‬ ‫באמצעות הבחירות הדמוקרטיות למפלגה הגדולה בפרלמנט‪.‬‬ ‫לאחר ניסיונות שונים לכונן ממשלה ללא המפלגה הנאצית מונה ב‪ 1933 -‬היטלר לקנצלר ‪ .‬כעבור שבועות ספורים‬ ‫ביקש היטלר לערוך בחירות חדשות ‪ ,‬תוך שהוא פועל להגביל את המפלגות היריבות ‪ .‬זמן קצר לפני הבחירות‬ ‫הוצת בניין הפרלמנט הגרמני ‪ ,‬צעד שאפשר להיטלר להגביר את הרדיפה אחרי יריביו ולחזק את שליטתו במדינה ‪.‬‬ ‫בבחירות ‪ 1933‬התחזק כוחו אף יותר והוא החל‬

‫לפעול לביטולה של השיטה הדמוקרטית ‪ .‬היטלר ביטל את‬

‫סמכותה של הרשות המחוקקת והעניק חופ ש מלא לרשות המבצעת בראשה עמד‪ ,‬הוא אסר על קיומן של מפלגות ‪,‬‬ ‫פירק את האיגודים המקצועיים ופעל להשליט את הרעיונות הנאצים בתרבות ובחינוך ‪ .‬בהדרגה הוא החל לפעול‬ ‫לפגיעה במתנגדיו לשלטון והקים מחנות ריכוז בהם נכלאו קומוניסטים וסוציאליסטים‬

‫‪ .‬היטלר אף לא היסס‬

‫לפגוע בחברים למפלגה הנאצית ורצח כמה מהם שנתפסו כמתנגדיו במהלך "ליל הסכינים הארוכות " (יוני ‪.)1934‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫המפלגה הנאצית תפסה את השלטון בגרמניה תוך שימוש בכלים דמוקרטים‪ .‬כיצד ניתן‬ ‫להסביר זאת?‬

‫‪ 4.2.2‬תורת הגזע והיהודים‪ :‬מתיאוריה למעשה‬ ‫‪ 4.2.2.1‬חרם ודחיקה מתפקידים ציבוריים‬ ‫עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון ה חל יישום הדרגתי של המדיניות הגזענית כלפי היהודים ‪ .‬היטלר האשים את‬ ‫יהודי המדינה בהוקעה של פעולותיה של גרמניה ברחבי העולם והכריז על ה‪-‬‬

‫‪ 1‬באפריל כ יום חרם על יהודי‬ ‫‪.‬‬

‫גרמניה‪ .‬החרם עבר בהצלחה חלקית בלבד אך סימן בפעם הראשונה את היהודים באופן ממוסד כזרים‬ ‫בזיכרונותיו מספר ארווין לנדאו‪ ,‬יהודי תושב גרמניה על הרושם שהותירה פע ולה זו בזיכרונו‪:‬‬

‫"שני נאצים צעירים עמדו גם מול החנות שלנו ‪ ,‬ומנעו מהלקוחות את הכניסה פנימה ‪ ...‬אלה היו האנשים שאנחנו –‬ ‫היהודים הצעירים – לחמנו עבורם פעם בחפירות ‪ ,‬ושפכנו את ד מנו כדי להגן על המדינה מפני האו יב‪ ...‬התביישתי‬ ‫באמון שנתתי ברבים כל כך – אנשים שזה עתה נחשפו פניהם האמיתיים כאויבי בנפש ‪ .‬גם הרחוב עצמו נראה לי‬ ‫לפתע זר ומנוכר"‬

‫‪70‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫במהלך אותה השנה חוקק "החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה " שביקש לסלק ממוסדות השלטון‬ ‫גורמים שנתפסו כ‪" -‬לא נאמנים " והתייחס על כן גם ליהודים רבים‬

‫‪ .‬בחודשים הבאים סולקו יהודים רבים‬

‫ממשרות ותפקידים ציבוריים ‪ :‬עורכי דין ‪ ,‬מנהלי בנקים ‪ ,‬רופאים ועוד ‪ .‬במקביל הורחקו היהודים גם מן הזירה‬ ‫התרבותית‪ ,‬ההפצה של יצירותיהם נמנעה ‪ ,‬הם סולקו ממשרות באוניברסיטאות ‪ ,‬מספרם בבתי הספר הוגבל ועוד ‪.‬‬ ‫ב‪ 10-‬במאי אף נערך טקס פומבי בו נשרפו ספרים של סופרים יהודים ש‪" -‬ניוונו" את התרבות הגרמנית ‪.‬‬ ‫הפגיעה ביהודים השפיעה גם על היבטים שונים של חיי היום‪ -‬יום‪ :‬על יהודים נאסר לשבת על ספסלים בפארקים‬ ‫ובגנים הציבוריים ‪ ,‬במקומות בילוי שונים נתל ו שלטים שהבהירו כי היהודים אינם רצויים ב‬

‫הם ועוד‪ .‬את‬ ‫"דר‪-‬‬

‫הרעיונות האנטי‪ -‬יהודיים הפיצו הנאצים באמצעות תעמולת המונים שבאה למשל לידי ביטוי בעיתון‬ ‫שטירמר"‪ 138‬ובאמצעות מסרים שהועברו במערכת החינוך ‪.‬‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫המשורר היהודי‪-‬גרמני היינריך היינה כתב במחזה אותו פרסם במרוצת המאה התשע‪-‬עשרה כי‬ ‫"במקום שבו שורפים ספרים ישרפו בסוף גם בני‪ -‬אדם"‪ ,‬האם אתה מסכים עם קביעה זו?‬

‫‪ 4.2.2.2‬חוקי נירנברג (‪)1935‬‬ ‫לקראת סוף ‪ 1933‬חלה רגיעה מסו ימת בגל האנטי‪ -‬יהודי שנבעה ככל הנראה ממניעים כלכליים ‪ ,‬אך גם בתקופה זו‬ ‫המשיכו מגמות אנטישמיות לרחוש מתחת לפני השטח‬

‫‪ .‬הגל האנטי‪ -‬יהודי הבא התרחש בשנת‬

‫‪ 1935‬ושיאו‬

‫בחקיקתם של חוקי נירנברג שסימנו את היהודים כגזע נפרד שאינו חלק מן החברה הגרמנית ‪.‬‬ ‫החוק הראשון בחוקי ני רנברג‪" ,‬חוק אזרחות הרייך " קבע כי אזרחי המדינה חייבים להיות‬

‫"בעלי דם גרמני "‬

‫וכמשתמע מכך ‪ ,‬יהודי המדינה אינם בגדר אזרחים ‪ .‬החוק השני שהתקבל אסר על נישואי תערובת בין יהודים‬ ‫לגרמנים‪ ,‬על העסקה של נשים גרמניות צעירות בבתי יהודים ועל שימוש בסמלי המדינה על‪ -‬ידי יהודים‪ .‬על‪-‬מנת‬ ‫לבצע את החוקים הללו נכתבה מערכת של תקנות והנחיות שמטרתה לסייע בקביעה מי מוגדר כיהודי ומהו דינו‬ ‫של בן לנישואי תערובת ("מישלינגה ")‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2.3‬טרור ורדיפה‬ ‫בשנת ‪ 1936‬נערכו בברלין המשחקים האולימפיים שהביאו להפוגה‬ ‫זמנית בגל הרדיפ ות ועוררו תקווה כי גל האנטישמיות נבלם ‪ .‬תקווה זו‬ ‫נכזבה בחודשים הבאים כאשר התברר כי השיפור במצבה הכלכלי של‬ ‫גרמניה והתנתקותה מגורמי חוץ אפשרו‬

‫את הסלמתן של המגמות‬

‫האנטישמיות ‪ .‬כעת הפגיעה ביה ודים התמקדה בתחום הרכוש ‪ :‬הנאצים‬ ‫החלו בתהליך של "אריזציה"‪ ,‬שמשמעותו השתלטות אלימה על בתי‬ ‫עסק ונכסים יהודים ‪ .‬עם הסיפוח של אוסטריה וההשתלטות על שטחי‬ ‫צ' כוסלובקיה התרחב מעגל הרדיפות גם לאוכלוסיית היהו דים במדינות‬

‫חלונות מנופצים‪ ,‬יום למחרת ליל הבדולח‬

‫אלו‪ .‬במהלך ‪ 1938‬חויבו היהודים להוסיף לשמם בתעודת הזהות גם שם‬ ‫יהודי ("ישראל" לגברים‪" ,‬שרה" לנשים); דרכוניהם סומנו בסימון מיוחד ; יהודים ממוצא פולני שחיו בגרמניה‬ ‫גורשו; והרדיפות ברחוב התגברו‪.‬‬ ‫הדברים הגיעו לשיא בנובמבר ‪ 1938‬באירועים שזכו לכינוי ליל הבדולח ‪ .‬בלילה שבין ה‪ 9 -‬ל‪ 10-‬בנובמבר פשטו‬ ‫יחידות נאציות המלוו ת בהמון העם על מבני מגורים ‪ ,‬מוסדות ועסקים יהודיים ‪ .‬הפרעות נשאו אופי של "פרעות‬ ‫עממיות" שפרצו בעקבות רצח המזכיר בשגרירות גרמניה בצרפת ‪ ,‬אך המעורבות הממשלתית והמפלגתית ב הן‬ ‫‪ 138‬דר שטירמר היה שבועון רב תפוצה שהיווה חלק מהתעמולה הנאצית ‪ .‬הוא הופץ בין השנים ‪ 1945-1923‬והיה ידוע במגמותיו האנטישמיות‬ ‫הגסות שבאו לידי ביטוי בכתבות ובקריקטורות ‪.‬‬

‫‪71‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הייתה ניכרת ‪ .‬במהלך הלילה הוצתו ונהרסו יותר מ‪ 1,400 -‬בתי כנסת במדינה ‪ ,‬נשרפו ונשדדו למעלה מ‪8,000 -‬‬ ‫חנויות‪ ,‬כ‪ 400-‬יהודים נרצחו בפוגרום ועוד כ‪ 30,000 -‬נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז ‪ .‬כינויו של האירוע נגזר מן‬ ‫הזכוכיות המנופצות שהתפזרו ברחובות הערים ‪ .‬לאחר שהתבררו מימדי ה נזק ועלות התיקונים להם תידרש‬ ‫המדינה הוטל על היהודים גם קנס קיבוצי בגובה מ יליארד מארק‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2.4‬ניסיונות ההגירה‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬במהלך שש השנים שבין עליית הנאצים לשלטון (‪ )1933‬לבין פרוץ מלחמת‬ ‫העולם השנייה (‪ )1939‬ניצבו יהודי גרמניה בפני איום מתמשך‬

‫‪ .‬תגובתה של יהדות‬

‫גרמניה נעה בין התנגדות ‪ ,‬השלמה והגירה ‪ .‬ככל שהחריף המצב ניסו יותר ויותר יהודים‬ ‫לעזוב את ה מדינה אך בהצלחה חלקית בלבד‬

‫בעיקר בשל העובדה שרבות ממדינות‬

‫העולם סגרו את שעריהן בפניהם והגדירו מכסות הגירה מצומצמות ‪ .‬הנושא עורר את‬ ‫דעת הקהל העולמית והגיע ביולי‬

‫‪ 1938‬לדיון בפורום בין‪ -‬לאומי ב וועידת אוויאן‬

‫שהתקי ימה ביולי ‪ .1938‬מרבית הדוברים מטעם המדינות המשתתפות הביעו צער על‬ ‫מצבם הקשה של היהודים אך סרבו לקלוט פליטים נוספים‬

‫שתי נשים מביטות מחלון‬ ‫האונייה "סנט לואיס"‬

‫‪ .‬הועדה כלל לא עסקה‬

‫בשאלת ההגירה לארץ ישראל שאישורי העלייה אליה צומצמו באותה תקופה כחלק ממדיניות " הספר הלבן"‬

‫‪139‬‬

‫אחת מן הפרשיות החמורות ביותר בהקש ר זה היא פרשת האונייה סנט‪ -‬לואיס שיצאה במאי ‪ 1939‬מנמל המבורג‬ ‫והייתה אחת האוניות האחרונות שיצאו את גרמניה לפני סגירת שעריה‬ ‫אך כאשר הגיעו לדרום אמריקה‬

‫‪ .‬הפליטים נשאו אשרות הגירה לקובה ‪,‬‬

‫סירבה הממשלה הקובנית שהושפעה מן התעמולה האנטישמית הגרמנית‬

‫לקלטם‪ .‬האונייה פנתה אל חופי מיאמי ‪ ,‬אך גם ארצות הברית ס ירבה לקלוט את הפליטים שעל סיפונה ‪ .‬רק‬ ‫מששבה האונייה לכיוון אירופה הסכימו כמה מדינות במערבה של היבשת לקלוט את הפליטים שעל סיפונה ‪ .‬עם‬ ‫התקדמותה של מלחמת העולם השנייה נמצאו הפליטים שוב תחת האיום הגרמני וחלקם נרצחו כחלק מיישו‬

‫ם‬

‫הפתרון הסופי‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫מדוע לדעתכם סרבו מדינות העולם לקבל אליהן פליטים יהודים?‬

‫‪ 4.3‬היהודים בשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה‬ ‫‪ 4.3.1‬פרוץ המלחמה ואיגרת הבזק של היידריך‬ ‫ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1939‬פלשה גרמניה לפולין וכבשה אותה במהלך חמישה שבועות ‪ ,‬בתגובה הכריזו בריטניה וצרפת‬ ‫מלחמה על גרמניה – כך פרצה מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בהתאם להסכם שחתמו הגרמנים עם הרוסים‬

‫(הסכם‬

‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ ,)140‬פלשו במקביל הסובייטים אל מזרחה של פולין ואל המדינות הבלטיות ‪ .‬ערב המלחמה חיו‬ ‫בפולין כ‪ 3,300,000 -‬יהודים ולאחר חלוקתה בין גרמניה לברית המועצות‬

‫‪ ,‬נותרו בתחומי השטח הגרמני כ‪-‬‬

‫‪ 2,100,000‬יהודים‪ ,‬כ‪ 300,000-‬נוספים ברחו מזרחה‪ .‬רדיפת היהודים בפולין החלה כבר במהלך הכ יבוש‪ ,‬כוחות‬ ‫נאציים שהתלוו אל הצבא פגעו בקהילות היהודיות ‪ ,‬השפילו את היהודים ברחוב וגייסו אותם לעבודות כפייה ‪ .‬עם‬ ‫תום ה שלב הראשון של ה לחימה מצאה עצמה ג רמניה הנאצית במצב חדש ו גודלה של האוכלוסייה היהודית‬ ‫הנמצאת תחת שליטתה גדל בעשרות מונים‪.‬‬ ‫ב‪ 21-‬בספטמבר נשלחה א יגרת מטעם ראש משטרת הביטחון ‪ ,‬ריינהרד היידריך ובה הוראות לגבי אופן הטיפול‬ ‫ביהודים‪ .‬איגרת זו נודעה לימים בשם "איגרת הבזק של היידריך " ובה הוא הורה לרכז את היהודים בכמה ערים‬ ‫‪ 139‬על היחסים המורכבים בין היישוב היהודי והשלטונ ות הבריטיים באותה תקופה ראה עמ ' ‪.79‬‬ ‫‪ 140‬הסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני ‪ ,‬יואכים פון‪ -‬ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי ‪ ,‬ויאצ'סלב מולוטוב‪ ,‬ב‪23-‬‬ ‫באוגוסט ‪ .1939‬ההסכם כלל חלק גלוי התובע אי‪ -‬התקפה בין ברית המועצמות לגרמניה ‪ ,‬וחלק חסוי בו נקבעה חלוקת שטחה של פולין בין שתי‬ ‫המדינות‪ .‬ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬הפרה גרמניה את ההסכם כאשר פתחה במבצע "ברברוסה "‪.‬‬

‫‪72‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫גדולות הסמוכות לצמתי רכבות ‪ ,‬בשטחי פולין שאינם עתידים להיות מסופחים אל גרמניה ( שטח שנוד ע לימים כ‪-‬‬ ‫"גנרלגוברנמן")‪ .‬בנוסף הוא הורה על הקמת יודנראטים‪" ,‬מועצת זקנים " יהודית שתהיה ממונה על התיווך בין‬ ‫הציבור היהודי לבין השלטון הנאצי ‪ .‬כל זאת כדי לרכז ולארגן את היהודים לקראת גרושם מתחומי השלטון‬ ‫הגרמני‪ .‬ביחס להיבטים כלכליים התיר היידריך את המשך פעילות ם של מפעלים וסוחרים החיוניים לאינטרסים‬ ‫הגרמניים‪ ,‬אך הורה להעביר אדמות השייכות ליהודים לפולנים לשם עיבודן ‪.‬‬

‫‪ 4.3.2‬הקמת הגטאות והחיים בגטו‬ ‫בהתאם לאגרת הבזק של היידריך ולהוראות שניתנו מטעם המושל‬ ‫הנאצי של פולין ‪ ,‬הנס פרנק ‪ ,‬החל להתערער בסיס הקיום של יהודי‬ ‫המדינה‪ :‬היהודים ובתי העסק שלהם סומנו באמצעות אות קלון‬ ‫והודרו מהמרחב הציבורי במגוון דרכים והושפלו לא פעם בפומבי ;‬ ‫החל תהליך "אריזציה" של מפעלים ו רכוש יהודי שפגע בפרנסתם‬ ‫של מרבית יהודי המדינה ; רבים נלקחו לעבודות כפייה‬

‫ואחרים‬ ‫גירוש יהודי קראקוב אל הגטו‬

‫גורשו ממקום מגוריהם ; מערכת החינוך היהודית נסגרה ‪.‬‬ ‫בהדרגה ה וקמו בערי פולין גטאות – רובעים סגורים בהם רוכזו היהודים‬

‫‪141‬‬

‫‪ .‬הגטאות הגדולים ביותר הוקמו‬

‫בורשה ובלודז '‪ ,‬עשרות גטאות נוספים ה וקמו בערים אחרות ‪ .‬בחלק מהמקומות הוקף הגטו בגדר גבוהה ‪,‬‬ ‫אפשרויות היציאה מן הגטו לצרכי עבודה או מסחר השתנ‬

‫ו ממקום למקום ו מתקופה לתקופה אך באופן כללי‬

‫הלכו והצטמצמו ככל שחלף הזמן‪ .‬על אופי החיים בגטו ורשה מעיד חיים אהרון קפלן ‪:‬‬ ‫"שטח הגטו הוא צר מלהכיל חצי מיליון א יש‪ ...‬הצפיפות אין לשער ‪ .‬כשאתה נעמד על איזו גזוזטרה ומסתכל מעליה‬ ‫על רחובות הגטו הנמתחים לפניך אתה רואה ים של אלפי ראשים‪ ,‬גלים שוטפים ועוברים של רבבות המונים ‪ ...‬ועל פני‬ ‫כולם שורה העצבות היהודית‪ ,‬שאינה מסתלקת מפנינו מיום שנעשינו כעפר לדוש"‬

‫בגטאות רבים התפתחו תנאי רעב ומצב תברואתי קשה שהביא להתפרצות של מגפות ולאחוזי תמותה גבוהים‬

‫‪.‬‬

‫היהודים הכלואים בגטאות קיימו מאבק עיקש להישרדות ו בגטאות רבים הוקמו מנגנוני עזרה רפואית ‪ ,‬רווחה‪,‬‬ ‫תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תנועות נוער ועוד ‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1940‬החלו הנאצים במלחמה במערב אירופה וכבשו את מדינות היבשת בזו אחר זו ‪ .‬כמו במזרח אירופה‬ ‫הגרמנים פעלו כנגד היהודים באזורים שכבשו ויזמו תקנות וחוקים אנטישמיים‬

‫‪ .‬בהדרגה שולחו רבים מיהודי‬

‫מערב אירופה למזרח היבשת ‪ ,‬חלקם למחנות ההשמדה בהן בוצע "הפתרון הסופי "‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫גירוש היהודים מבתיהם התרחש לנגד עיניהם של שכניהם שלעתים חיו לצידם עשרות שנים‪.‬‬ ‫רובם עמדו מן הצד ולא התערבו בפעולת הגירוש‪ ,‬כיצד ניתן לדעתך להבין התנהגות זו?‬

‫‪" 4.4‬הפתרון הסופי"‬ ‫‪ 4.4.1‬רצח היהודים במהלך מבצע ברברוסה‬ ‫הסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב שנחתם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית באוגוסט ‪ 1939‬אפשר להיטלר למקד את‬ ‫מאמצי ו בחזית המערבית מבלי להיות מאוי ם מחזית נוספת ‪ .‬בראשית ‪ ,1941‬כאשר כיבושה של מערב אירופה‬ ‫הלך ונשלם‪ ,‬החל היטלר לתכנן מבצע צבאי במזרח אירופה ‪ .‬המבצע החל לבסוף ביוני ‪ 1941‬וזכה לשם הקוד מבצע‬ ‫ברברוסה על שמו של אחד מן המלכים החשובים של גרמניה בימי הביניים‬

‫‪ .‬הצבא הנאצי פלש אל שטחי ברית‬

‫‪ 141‬הביטוי גטו מקורו מאיטלקית והוא מתייחס אל רובע נפרד של העיר בו התגוררו היהודים במהלך ימי הביניים וראשית העת העתיקה ‪.‬‬ ‫הגטאות החלו להיעלם מעל מפת אירופה כחלק מתהליך השוואת הזכויות של היהודים במאה התשע‪ -‬עשרה‪ .‬הגרמנים עשו במונח זה שימוש‬ ‫מטעה כ חלק ממדיניות הריכוז והבידוד של היהודים ‪.‬‬

‫‪73‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫המועצות בעוצמה גדולה ‪ ,‬התקדם במהירות והגיע עד ל פאתי לנינגרד (כיום סנט‪ -‬פטרבורג) ומוסקבה‪.‬‬ ‫בשטח אותו כבשו הגרמנים התגוררו מ יליוני יהודים נוספים ועל מנת לטפל ב‪" -‬בעיה" זו‪ ,‬התלוו אל היחידות‬ ‫הקרביות שפלשו לברית המועצות יחידות ס "ס שכונו "איינזצגרופן " ( עוצבות מבצע )‪ .‬תפקידן של יחידות אלה‬ ‫היה "לטהר" את השטחים שנכבשו מגורמים עוי נים‪ ,‬בפועל הם הביאו לרציחתם של מאות אלפים מיהודי האזור‬ ‫בבורות ירי ‪ .‬אחד מן הסיפ ורים האיומים ביותר בתקופה זו התרחש באתר הרצח פונאר ‪ ,‬אליו הובלו יהודי העיר‬ ‫וילנה‪ .‬על שהתרחש בו פרסם המשורר היידי שמריהו קצ 'רגינסקי ‪ 142‬שיר שזכה לתהודה רבה ‪:‬‬ ‫שקט‪ ,‬שקט‪ ,‬בני נחרישה!‬

‫אל פונאר דרכים יובילו‪,‬‬

‫כאן צומחים קברים‪,‬‬

‫דרך אין לחזור‪,‬‬

‫השונאים אותם נטעו‬

‫לבלי שוב הלך לו אבא‬

‫פה מעברים‬

‫ועמו האור‬

‫עד מהרה גילו הגרמנים כי לביצועו של הרצח בבורות הירי השפעה שלילית על מבצעיו והם החלו לחפש שיטות‬ ‫רצח המוני "נקיות " יותר‪ ,‬שיטה כזו נמצאה בהמשך ויושמה במחנות ההשמדה ‪.‬‬

‫‪ 4.4.2‬וועידת ואנזה ומבצע ריינהרד‬ ‫במהלך ‪ 1941‬החלו הגרמנים בחיסולם של הגטאות באזור פולין ‪ .‬היהודים שהתגוררו בהם נשלחו בתחילה אל‬ ‫מחנות הריכוז והעבודה‪ .‬לקראת סופה של השנה החלו הגרמנים בהקמת מחנה ההשמדה הראשון ‪ ,‬חלמנו‪ ,‬הסמוך‬ ‫לעיר לודז ' בה שכן אחד הגטאות הגדולים בפולין ‪ .‬אל המחנה נשלחו יהודים ששולחו מגטאות הסביבה ובשטחו‬ ‫הם הושמדו באמצעות משאיות גז ‪ .‬ב‪ 20-‬בינואר ‪ ,1942‬בעוד ההשמדה של היהודים נמצאת בעיצומה התכנסה‬ ‫בפרבר של ברלין וועידת ואנזה‪.‬‬ ‫בוועידה השתתפו ארבע ה‪ -‬עשרה נציגים בכירים של הממשל הנאצי שביקשו לדון ב‬

‫"פתרון הסופי של בעיית‬

‫היהודים"‪ .‬לפני המתדיינים הוצג דו "ח ובו מספר היהודים במדינות אירופה השונות ‪ ,‬המיועדים להיות מטופלים‬ ‫במסגרת הפתרו ן הסופי ונערכו דיונים גם ביחס לילדים לנישואי תערובת ("מישלינגה")‪" .‬הפתרון הסופי " לא נולד‬ ‫בואנזה‪ ,‬הנאצים החלו ליישמו עוד קודם לכן ‪ .‬אולם הוועידה מהווה ציון דרך מרכזי ‪ ,‬ממנה ואילך הפכה השמדת‬ ‫היהודים לשיטתית ומקיפה יותר ‪ .‬מבחינתם של יהודי מערב אירופה ‪ ,‬שמצבם טרם הוועיד ה נחשב טוב יותר ‪,‬‬ ‫סימלה הוועידה את תחילתו של הגירוש מזרחה אל עבר מחנות המוות והעבודה שבפולין ‪.‬‬ ‫במרץ ‪ 1942‬החל מבצע ריינהרד שמטרתו הייתה להביא להשמדתה של יהדות פולין‬ ‫ובמסגרתו הוקמו שלושה מחנות השמדה גדולים (בלז'ץ‪ ,‬סוביבור וטרבלינקה )‪ .‬במחנות‬ ‫התפתחה שיטת השמדה שעשתה שימוש בתאי גזים ‪ .‬בגטאות בוצעו אקציות (מגרמנית ‪:‬‬ ‫מבצע) במהלכן נאספו היהודים מן הרחובות והבתים והובאו אל כיכר‬

‫השילוחים‬

‫(אומשלאגפלץ)‪ .‬בכי כר השילוחים נדחקו היהודים אל תוך קרונות רכבת צפופים והובלו‬ ‫אל מה שהיה מבחינתם יעד לא ידוע ‪ .‬על התחושות של היהודים המשולחים באותה העת‬ ‫ניתן ללמוד ממכתב שנמצא באחד הקרונות ונכתב על‪ -‬ידי ילד יהודי מורשה בשם דוד ‪:‬‬

‫האנדרטה שהוקמה על‬ ‫חורבות טרבלינקה‬

‫" נלקחתי מגטו ורשה יחד עם יהודים רבים אחרים ‪ ,‬צעירים וזקנים‪ ,‬לגירוש ל 'מחנה עבודה '‬ ‫הקרוי טרבלינקה‪ .‬אנחנו עומדים בשורה ליד קרון בקר ‪ .‬כשדוחפים אותנו לתוכ ו‪ ,‬אחדים נופלים מהרכבת ‪ ,‬והשומרים‬ ‫הגרמנים לוקחים וזורקים אותם בחזרה ‪ ...‬כדי לפנות מקום ‪ ,‬אנו נאלצים לעמוד בידיים מורמות מעל הראש ‪ ...‬לפתע‬ ‫נטרקת הדלת והקרון נחתם ‪ .‬לתוך הקרון מושלך דלי לעשיית הצרכים ‪ ...‬זה עתה מתה אישה זקנה שהייתה לידי ‪ .‬ילד‬ ‫קטן צורח ומחפש את אימו ‪ .‬אני רוצה למות ‪ .‬לפתע בולמת הרכב ת ונעצרת‪ .‬אינני יודע כמה זמן נסענו אבל נדמה לי‬

‫‪ 142‬שמריהו קצ ' רגינסקי (‪ )1954-1908‬סופר‪ ,‬עיתונאי ומשורר יידיש ‪ .‬לאחר בריחתו מגטו וילנה ‪ ,‬הצטרף ליחידת פרטיזנים סובייטים והיה אחד‬ ‫מהראשונים ששבו אל גטו וילנה לאחר שנחרב ‪ ,‬בשנת ‪ .1944‬קצ'רגינסקי היגר לארגנטינה בשנת ‪ ,1950‬ונהרג שם בתאונת מטוס בשנת ‪.1954‬‬

‫‪74‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שחלפו ימים רבים"‬

‫כאשר הגיעו הקרונות אל המחנה הורדו היהודים ששרדו את הנסיעה אל הרציף‬

‫‪ .‬רובם הוכנסו תוך זמן קצר‬

‫באמצעות שימוש בשיטות הטעייה אל תאי הגזים משם לא שבו ‪.‬‬

‫‪ 4.4.3‬אושוויץ והשמדת יהדות אירופה‬ ‫בהדרגה‪ ,‬עם התקדמות הרצח השיטתי של יהדות פולין ‪ ,‬נסגרו מחנות מבצע ריינהרד וההשמדה רוכזה במחנה‬ ‫אושוויץ‪ .‬באושוויץ נאסרו החל מ‪ 1940 -‬אסירים פוליטיים ‪ ,‬אנשי אינטליגנציה ומתנגדי שלטון פולנים ‪ .‬בעקבות‬ ‫וועידת ואנזה והכוונה להביא להשמדתם של כלל יהודי אירופה שינה אושוויץ את אופיו‬

‫והפך בהדרגה למרכז‬

‫השמדה בו נרצחו למעלה ממ יליון יהודים ‪ .‬על‪ -‬פני אירופה כולה נפרסה רשת רכבות שהובילה קרונות מלאים‬ ‫ביהודים אל אושוויץ ‪ .‬המגורשים לאושוויץ ‪ ,‬כמו המגורשים למחנות מבצע ריינהרד ‪ ,‬לא ידעו בדרך כלל את‬ ‫המצפה להם ‪ .‬שם הקוד בו נעשה שימוש במהלך האיסוף וההובל ה להשמדה היה "גירוש למזרח "‪ ,‬אך היהודים‬ ‫לא הבינו ב רוב המקרים את משמעותו הטראגית של המושג‬ ‫ואת יעדן של הרכבות‪.‬‬ ‫כאשר הגיעו הרכבות לאושוויץ נערכה ליהודים שהורדו מן‬ ‫הרכבות סלקציה ‪ ,‬יהודים ה כשירים לעבוד הובלו אל חלק‬ ‫אחד של המחנה וי הודים ש לא היו מסוגלים לעבוד הובלו‬ ‫אל תאי הגזים ‪ .‬במחנות עבדו היהודים בעבו דות פרך תוך שהם סובלים‬

‫הכניסה למחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‬

‫מאלימותם של הנאצים ‪ ,‬מרעב ומתנאים סניטריים קשים ‪ .‬פרימו לוי ‪ ,‬יהודי איטלקי שנכלא במחנה אושוויץ‬

‫‪143‬‬

‫‪,‬‬

‫הגדיר אותו כ‪" -‬פלנטה אחרת "‪:‬‬ ‫"הייתי שם שנתיים לערך ‪ .‬אין הזמן שם כפי שהוא על כדור הארץ ‪ ,‬כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר‬

‫‪,‬‬

‫ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות ‪ ,‬לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים ‪ .‬הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן ; הם לא‬ ‫נולדו ולא הולידו; נשמו לפי חוקי טבע אחרים‪ ,‬הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו"‬

‫מערכת ההשמדה המשיכה לפעול עד לימיה האחרונים של המלחמה ‪ .‬גם כאשר היה ברור לנאצים כי הכף נוטה‬ ‫לרעתם הם המשיכו במלאכת ההשמדה ‪ .‬עם תום המלחמה נמנו כשישה מליון יהודים שנרצחו באכזריות ‪ ,‬כשליש‬ ‫מיהדות העולם‪.‬‬

‫‪ 4.5‬הצלה והתנגדות‬ ‫‪ 4.5.1‬חסידי אומות העולם‬ ‫הוצאתה לפועל של תכנית ההשמדה הנאצית התאפשרה על רקע עמידה מנגד ולעתים‬ ‫אף שיתוף פעולה של האוכלוסייה הסובבת‬

‫‪ .‬הישרדות יהודים במהלך השואה‬

‫הצריכה בדרך כלל עזרה מגורמים לא‪ -‬יהודים שהיו מאו ימים אף הם מהטרור הנאצי‬ ‫והסתכנו בעונשים כבדים אם יעזרו ליהודים‬

‫‪ .‬חסידי אומות העולם‬

‫הם בודדים‬

‫וקבוצות שסייעו בידיהם של היהודים ‪ ,‬תוך סיכון עצמי וללא תמורה ‪ .‬אין ידיעה‬ ‫ברורה מה מספר ניצולי השואה אשר ניצלו הודות לפעולתם של חסידי אומות העולם‬ ‫ולא קל לאתר את הסיפור ים כולם ‪ ,‬אך מתוך הידוע לנו עולה כי הם השתייכו לכל‬ ‫שכבות האוכלוסייה ופעלו בכל רחבי אירופה ‪ .‬רוב המצילים היו אנשים רגילים ‪ ,‬חלקם‬

‫המדליה המוענקת‬ ‫לחסידי אומות העולם‬

‫פעלו מתוך הכרה פוליטית‪ ,‬אידיאולוגית או דתית ואילו אחרים פעלו מתוך מגמה אנושית פשוטה ‪.‬‬

‫‪ 143‬פרימו לוי (‪ )1987-1919‬סופר וכימאי יהודי יליד איטליה ‪ .‬בין השנים ‪ 1945-1943‬נכלא לוי באושוויץ ולאחר סיום המלחמה החל לכתוב את‬ ‫קורותיו‪ .‬ספרו‪ ,‬הזהו אדם ‪ ,‬העוסק בחייו באושוויץ ‪ ,‬נחשב לאחד מן הספרים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים ‪.‬‬

‫‪75‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫פעולות ההצלה לבשו פנים שונות ‪ .‬בחלק מן המקרים כ מו בפעולתו של הדיפלומט השבדי ראול ולנברג‬

‫‪144‬‬

‫או‬

‫הקונסול היפני צ 'יאונה סוגיהארה ‪ ,145‬הנפיקו המצילים ויזות ואשרות כניסה שאפשרו ליהודים לחמוק מאירופה ‪.‬‬ ‫במקרים אחרים כמו בפעולתו של התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר‬

‫‪146‬‬

‫התאפשרה ההצלה תוך ניצולם של יחסי‬

‫האמון עם הגרמנים ‪ .‬רובם ש ל חסידי אומות העולם סייעו ליהודים בכך שהסתירו אותם בבתיהם ‪ ,‬כל למשל בני‬ ‫הזוג מיפ ויאן חיס שהסתירו בביתם שבאמשטרדם את בני משפחתה של אנה פראנק‬

‫‪147‬‬

‫ומשפחת ה רדגה‬

‫שהסתירו בביתם שבסרייבו את בני משפחת קביליו ‪.148‬‬ ‫את אות "חסיד אומות העולם " מעניקה "יד‪-‬ושם" ועד כה הוענקו כ‪ 25,000 -‬אותות‪ .‬כל תיק של מועמד לקבלת‬ ‫האות נידון ונבדק בקפדנות על‪ -‬ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון ‪ .‬חסידי אומות העולם‬ ‫מקבלים מדליה ותעודת הוקרה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫חסידי אומות העולם פעלו תוך סיכון אישי כבד‪ .‬מה לדעתך הניע אותם? מה הבדיל אותם‬ ‫משכניהם וחבריהם שעמדו מנגד ולא סייעו ליהודים?‬

‫‪ 4.5.2‬ניסיונות ההצלה‬ ‫לצד פעולתם של חסידי אומות העולם התרחשו במהלך השואה גם נ יסיונות רבים של הצלת יהודים בידי יה ודים‬ ‫ובכלל זאת פעולות הברחה ‪ ,‬זיוף‪ ,‬החבאה ועוד ‪ .‬היהודים שעסקו בפעולות אלו לא פעם סכנו את חייהם ונשארו‬ ‫נאמנים לצו מצפונם גם בתקופה קשה זו ‪ .‬גם יהדות העולם ביקשה לנסות ולסייע ‪ :‬בשער החמישי דנו בהרחבה‬ ‫‪ ;149‬לצידן של הפעולות בהן נקט החלה גם‬

‫בהתמודדותו של היישוב היהודי בארץ עם הידיעות על השואה‬

‫התארגנות בקרב קהילות יהודיות אחרות בעולם ובעיקר בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית במטרה להציל‬ ‫כמה שיותר יהודים מציפורני הנאצים ‪ .‬הצלחתם של נ יסיונות הה צלה הייתה חלקית בלבד ורק כמות זעומה של‬ ‫יהודים הצליחה לחמוק מאירופה בדרכים ובתחבולות שונות ‪.‬‬

‫‪ 4.5.3‬התנגדות‪ :‬המרידה בגטאות‪ ,‬במחנות וביערות‬ ‫פעולתם של הנאצים לוותה בהטעיה ובדיס‪-‬‬

‫אינפורמציה‪ ,‬היהודים עמדו‬

‫על‪-‬פי רוב בחוסר אונים אל מול ההתפתחויות המהירות‬

‫שיצרו מציאות‬

‫חדשה ובלתי‪ -‬מובנת‪ .‬בגטאות רבים ניסו היהודים לקיים חיים מלאים ככל‬ ‫האפשר ובכך הדגישו את גבורת הרוח אל מול הגזירות והרדיפות ‪ .‬היהודים‬ ‫פעלו גם על‪ -‬מנת לנסות ולשפר את מצבם בגטאות על‪-‬‬

‫ידי הברחת אוכל‬

‫ותרופות אל תוך הגטאות ‪ .‬כאשר התבררו כוונותיה הרצחניות של גרמניה‬ ‫הנאצית התפתחו בהדרגה ב גטאות מחתרות שהיו מבוססות‬

‫בעיקר על‬

‫אנשי המחתרת בגטו וילנה‬

‫‪ 144‬ראול ולנברג (‪ )1947-1912‬איש עסקים ודיפלומט שבדי שפעל בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ .‬ולנברג השתמש במעמדו‬ ‫הדיפלומטי על‪ -‬מנת לסייע ליהודי המדינה והביא להצלתם של רבים מהם ‪ .‬בסוף המלחמה ‪ ,‬נתפס ולנברג בידי ברית המועצות ומאז נעלמו‬ ‫עקבותיו‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הוכר ולנברג על‪-‬ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם ‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫ציאונה סוגיהארה (‪ )1986-1900‬הקונסול היפני בעיר קובנה שבליטא בזמן מלחמת העולם השנייה ‪ .‬סוגיהארה השתמש במעמדו הדיפלומטי‬ ‫על‪-‬מנת לסייע לעשרות אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות תוך שהוא ממרה במפורש את הוראות מממשלת יפן ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬הוכר על‪-‬ידי "יד‬ ‫ושם" כחסיד אומות עולם‪.‬‬ ‫‪ 146‬אוסקר שינדלר (‪ )1974-1908‬עסקן גרמני שהצליח לנצל את מעמדו החברתי על‪ -‬מנת להציל אלפי יהודים מהשמדה תוך שימוש במפעל לכלי‪-‬‬ ‫בית שהיה בבעלותו בפאתי קרקוב ‪ .‬בשנת ‪ 1993‬הוכר על‪-‬ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם ‪ .‬שינדלר הרב ה לבקר בארץ ולאחר מותו נקבר בה ‪.‬‬ ‫סיפורו פורסם בספר רשימת שינדלר מאת תומאס קנילי שעובד על‪ -‬ידי סטיבן שפילברג לסרט קולנוע‪.‬‬ ‫‪147‬‬ ‫מיפ חיס (‪ )1900-2010‬תושבת אמשטרדם הסתירה יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬ביניהם אנה פראנק (‪ )1945-1929‬ומשפחתה‪.‬‬ ‫אנה הייתה ילדה יהודייה שחיה באמשטרדם ונרצחה בברגן‪ -‬בלזן‪ .‬פראנק השאירה אחריה יומן אישי שכתבה במהלך חייה כשהתחבאה בביתה‬ ‫של חיס‪ .‬לאחר המלחמה פרסם את היומן אביה ‪ ,‬אוטו פראנק‪ .‬בשנת ‪ 1972‬הוכרו מיפ חיס ובעלה יאן על ידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם ‪.‬‬ ‫‪ 148‬משפחת הרדגה הייתה משפחה מוסלמית אדוקה מבוסניה ‪ ,‬אשר הסתירה את משפחת קביליו היהודייה ויהודי נוסף בשם "פאפו" בתקופת‬ ‫מלחמת העולם השנייה ‪ .‬בשנת ‪ 1985‬הוכרו בני המשפחה על ידי "יד ושם" כחסידי אומות העולם ‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הגיעו משפחת הרדגה לארץ‬ ‫בחפשה מקלט ממלחמת האזרחים ביוגוסלביה ‪.‬‬ ‫‪ 149‬ראה עמ' ‪.82‬‬

‫‪76‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫תנועות הנוער‪.‬‬ ‫ללוחמים בגטאות היה ברור כי לא יצליחו לפגוע באופן ממשי בפעולת הנאצים והרעיון של מרד כולל הועלה רק‬ ‫כאשר התפתחה ההבנה הברורה כי פניהם של הנאצים להשמדה‬ ‫אהרון ליבסקינד‬

‫‪ .‬את ההיגיון מאחורי פעולת המורדים ביטא‬

‫‪150‬‬

‫‪ ,‬ממנה יגי "החלוץ הלוחם " ערב המרד בגטו קרקוב ‪ " :‬אנו נלחמים בשביל שלוש שורות בהיסטוריה‪,‬‬

‫ובלבד ולא ייאמר שהנוער שלנו הלך כצאן לטבח "‪ .‬המרידות התרחשו בכמה גטאות ‪ ,‬אך המרד הגדול ביותר ה תרחש‬ ‫בגטו ורשה ‪ .‬במהלכו פעלו שני ארגונים יהודיים האי "ל (ארגון יהודי לוחם ) והאצ "י (ארגון צבאי יהודי ) שהצליחו‬ ‫להחזיק מעמד קרוב לחודש ‪ ,‬לרתק א ל שטח הגטו כוחות גדולים של גרמנים ולהסב להם אבידות ‪.‬‬ ‫מרידות התרחשו גם במחנות ההשמדה ‪ .‬בסוביבור‪ ,‬הצליחו מאות מהאסורים במחנה לברוח לאחר שא גרו נשק‬ ‫וחיבלו בתשתית המחנה ; גם בטרבלינקה הצליחו מספר אסירים לברוח מן המחנה ; ובאושוויץ פוצצה המשרפה‬ ‫(קרמטוריום) ששימה את הנאצים לשריפת גופותיהם של הקורבנות‬ ‫הגטאות והמחנות התרכזו ביער וחברו אל קבוצות‬

‫‪ .‬רבים מה יהודים שהצליחו לברוח מן‬

‫פרטיזנים‪ .‬כוחות הפרטיזנים פעלו במזרח וב מערב אירופה‬

‫והורכבו מיהודים ושאינם יהודים שניסו לפגוע בעורף הגרמני והסתתרו ביערות‬

‫‪ .‬על מגמותיהם ואופיים של‬

‫הפרטיזנים מעיד "שיר הפרטיזנים "‪:‬‬ ‫אל נא תאמר‪" :‬הנה דרכי האחרונה‪,‬‬

‫זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא‪,‬‬

‫את אור היום הסתירו שמי העננה!"‬

‫ומצעדנו עוד ירעים – אנחנו פה!‬

‫‪ 4.6‬עם תום המלחמה‬ ‫‪ 4.6.1‬שארית הפליטה והחזרה לחיים‬ ‫במאי ‪ 1945‬נכנעה גרמניה הנאצית בפני כוחות בעלות הברית ; באסיה המשיכו‬ ‫היפנים‪ ,‬בעלי בריתם של הגרמנים ‪ ,‬בלחימה עוד מספר חודשים ונכנעו רק‬ ‫בחודש אוגוסט לאחר שארצות הברית הטילה בשטחם שתי פצצות אטום‬

‫‪.‬‬

‫במהירות נחשפו זוועות הכיבוש הנאצי ורבבות יהודים שניצלו מידי הנאצים‬ ‫וכונו שארית הפליטה החלו לנדוד באירופה ‪ .‬על תחושותיהם מעידה ניצולת‬ ‫השואה גניה פינקלשטיין מאוקראינה ‪:‬‬ ‫"אני ניצלתי‪ .‬אולי זה גורל‪ .‬מזל‪ .‬אולי אלוהים רצה שאשאר בחיים כדי לספר איך‬

‫קבוצת אסירים במחנה‬ ‫הריכוז אבנזה ביום השחרור‪.‬‬

‫נמחתה מעל פני האדמה משפחה מפוארת‪ ,‬חמה ואוהבת‪ .‬הייתה לי תקופת אשמה‪ ,‬שאני ניצלתי וכולם נהרגו‪ ...‬רציתי‬ ‫לחיות‪ .‬ועם כל זאת ‪ ,‬היו רגעים איומים של דיכאון ‪ .‬אבל החיים ניצחו תמיד‪ .‬אין לילה שאני לא חולמת על אמא ‪ ,‬על‬ ‫אבא‪ ,‬על אחיי הקטנים"‬

‫הפליטים היהודים היו חסרי בית וגילו במרבית המקרים כי כל רכושם נגזל במהלך השואה ‪ .‬רבים מהם היו במצב‬ ‫גופני ונפשי ירוד‪ .‬ב עלות הברית ששלטו בשלב הראשון בשטחים ששוחררו מן הכיבוש הנאצי הקימו עבורם מחנות‬ ‫עקורים‪ .‬מחנות אלו הוקמו בדרך כלל ב תחומי מחנות ששימשו בעבר את הנאצים כמחנות השמדה ועבודה ‪ ,‬על אף‬ ‫השיפור בתנאים ‪ ,‬החיים בהם היו עדין לא נוחים ‪ .‬ניצולי השואה מצידם פיתחו במחנות חיי תרב ות‪ ,‬חינוך וחברה‬ ‫שהיוו ביטוי לבחירתם "לחזור לחיים "‪ ,‬מהר ככל האפשר ‪ .‬רבים מן היהודים שביקשו לעלות לארץ‪ -‬ישראל נתקלו‬ ‫במגבלות שהעמידה בריטניה‪ .‬רבים מאלו שבחרו לעלות לארץ במסגרת ההעפלה ‪ 151‬נעצרו על ידי הבריטים ונכלאו‬ ‫במחנות מעצר שהוקמו בקפריסין ‪ .‬הלחץ מצד היהודים ‪ ,‬הא מריקאים ודעת הקהל העולמית לא הצליח לשנות את‬ ‫עמדת הבריטים ובעיית הפליטים נפטרה רק עם הקמתה של מדינת ישראל וקליטתם בה ‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫אהרון ליבס קינד (‪ )1942-1912‬לוחם מחתרת ופרטיזן יהודי שהיה ממקימי וראשי המחתרת בקרקוב ‪.‬‬ ‫‪ 151‬על ההעפלה ראה‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬

‫‪77‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫הסרט "הים האחרון" אותו יצר חיים גורי (‪ )1979‬נפתח בתמונות של חגיגות הניצחון באירופה‬ ‫כשברקע ניצולת שואה הקובעת בעצב "לא הייתי שמחה" וניצול שואה אחר שואל‪" :‬חירות? אני‬ ‫יורק על החירות הזאת"‪ .‬מה אפיין את מצבם של היהודים עם תום המלחמה? אלו דילמות‬ ‫עמדו לדעתכם בפניהם וכיצד ניתן היה להתמודד עמן?‬

‫‪ 4.6.2‬משפטי נירנברג‬ ‫לאחר המלחמה פנו בעלות הברית גם להעמדתם לדין ולהענשתם של הפושעים הנאצים‬

‫‪ .‬ב‪ 20-‬בנובמבר ‪1945‬‬

‫החלו בגרמניה משפטי נירנברג בהם הועמדו לדין בפני טריבונל בין‪ -‬לאומי ראשי המשטר הנאצי שנותרו בין‬ ‫החיים‪ .‬המשפט אמנם לא התמקד בפשעיהם של הנאצים כלפי היהודים ‪ ,‬אך במהלכו נחש ף לראשונה תיעוד קשה‬ ‫ביחס לרצח ולמנגנוני ההשמדה ‪ .‬שיתוף הפעולה הבין‪ -‬לאומי במהלך המשפטים והערכים המשותפים שעלו ממנו‬ ‫שימשו מאוחר יותר כמסד לאמנה למניעת רצח עם שהתקבלה על‪ -‬ידי האו"ם בשנת ‪.1948‬‬

‫‪ 4.7‬השואה ומדינת ישראל‬ ‫עם הקמתה של מדינת ישראל וראשית העלייה ההמונית הגיעו א ל תחומיה מאות אלפי ניצולי שואה שנטלו חלק‬ ‫חשוב בבנייתה ובהגנה על ביטחונה ‪ .‬הותיקים לא תמיד ידע ו כיצד להתייחס אל ניצולי השואה ולא פעם לווה‬ ‫היחס אליהם בהתנשאות ‪ ,‬דעות קדומות ובורות ‪ .‬רק כעבור זמן עם ההפנמה של מימדי השואה והמפגש עם‬ ‫משמעותה במהלך משפט אייכ מן חל שינוי בנושא זה ‪ .‬להלן נבקש לבחון בקצרה מספר אירועים משמעותיים‬ ‫שהשפיעו על התהוותו ואופיו של זיכרון השואה במדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 4.7.1‬משפט קסטנר‬ ‫ישראל (רז'ה) קסטנר (‪ )1906-1957‬היה עורך דין ועיתונאי ציוני שפעל במהלך מלחמת העולם השנייה להצלתם‬ ‫של יהודים על ידי משא ומתן עם קציני ס"ס בכירים‪ ,‬במסגרת "ועד העזרה וההצלה " של התנועה הציונית‬ ‫בבודפשט שבהונגריה‪ .‬לאחר השואה עלה קסטנר לארץ ועם הקמתה של מדינת ישראל המשיך בעיסוקו העיתונאי‬ ‫ושימש כעוזרו של דב יוסף ‪ ,152‬שר המסחר והתעשייה ‪ .‬בסוף שנת ‪ 1952‬האשים עיתונאי ירושלמי בשם מלכי אל‬ ‫גרינוולד את קסטנר בכך שהכשיר את הקרקע לר צח יהודי הונגריה לקראת סופה של המלחמה וקרא לחסלו ‪.‬‬ ‫קסטנר החליט לתבוע את גרינוולד על הוצאת דיבה במה שנודע לימים כ משפט קסטנר (‪ .)1954-1955‬בסיומו של‬ ‫המשפט קבע השופט ‪ ,‬בנימין הלוי ‪ ,153‬כי קסטנר " מכר את נשמתו לשטן " ושיתף פע ולה עם הנאצים ‪ .‬פסק הדין‬ ‫גרם לזעזוע במדינה ופתח דיון ציבורי רחב ביחס להתנהלותם של היהודים אל מול השלטון הנאצי וביחס‬ ‫להתנהלותו של היישוב היהודי בארץ בראשות מפא "י שקסטנר נתפס כשליחה אל מול ה ידיעות על ההשמדה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1957‬בעוד שהערעור שהגיש קסטנר נידון בבית המשפט ‪ ,‬הוא נרצח בפתח ביתו בתל‪ -‬אביב‪ .‬מספר חודשים‬ ‫לאחר מכן הכריע בית המ שפט העליון בתביעתו ו ניקה אותו מכל ההאשמות שהופנו נגדו פרט לאחת ‪ .‬פרשייה זו‬ ‫חשפה בפני הציבור הרחב בארץ את הדילמות שעמדו בפני ההנהגה היהודית אל מול השואה‬

‫ואת הבעייתיות‬

‫שבשיפוטיות ביחס להכרעות שקיבלו ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫כיצד לדעתכם קרה שמשפט קסטנר שהחל מתביעת דיבה פשוטה הפך לפרשייה ארצית שהשפיעה‬ ‫על המערכת הפוליטית ועל החברה הישראלית?‬ ‫‪ 152‬דב יוסף (‪ )1980-1899‬עורך דין‪ ,‬חבר כנסת ושר ‪ .‬יוסף נולד בקנדה ‪ ,‬ב‪ 1921-‬עלה לארץ והיה אחד מעורכי הדין הידועים בתקופת היישוב‬ ‫ופעיל במפא"י‪ .‬עם הקמת המדינה מונה למושל הצבאי של ירושלים הנצורה ו עם החלת משטר הצנע מונה לשר הקיצוב ‪ .‬בהמשך שימש גם כשר‬ ‫התחבורה ‪ ,‬שר החקלאות ‪ ,‬שר המשפטים ‪ ,‬שר המסחר והתעשייה ושר הבריאות ‪.‬‬ ‫‪ 153‬בנימין הלוי (‪ )1996-1910‬שופט שישב בדין בכמה מהמשפטים הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ובהם ‪ :‬משפט קסטנר‪ ,‬משפט נאשמי‬ ‫הטבח בכפר קאסם ומשפט אייכמן ‪ .‬לאחר שעזב את המערכת המשפטית כיהן כחבר כנסת ‪.‬‬

‫‪78‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 4.7.2‬הקמת יד ושם‬ ‫‪ ,1945‬זמן קצר‬

‫עוד בישיבה של הועד הפועל הציוני שנערכה בלונדון באוגוסט‬

‫לאחר תום המלחמה ‪ ,‬הוטל על הועד הלאומי שהיה הגוף שקדם לממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬לפעול להנצחת קורבנות השואה בארץ ‪ .‬באוגוסט ‪ 1953‬קיבלה הכנסת את חוק‬

‫יד ושם שהגדיר את‬

‫המוסד כרשות ממלכתית המופקדת על תיעוד תו לדותיו של העם היהודי בתקופת השואה ‪ ,‬הנצחת סיפור חייהם‬ ‫וזכרם של כל אחד מן הנרצחים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים‬

‫‪ .‬בנוסף אחראית הרשות על ההכרה‬

‫וההנצחה של חסידי אומות העולם ‪.‬‬ ‫ביד ושם פועל מוזיאון היסטורי ; בית ספר בין לאומי ל הוראת השואה ; ארכיון גדול בו נאספים מ סמכים‪ ,‬עדויות‬ ‫וחפצים; מכון מחקר ועוד ‪ .‬יד ושם פועל לריכוז השמות של כלל הנספים בשואה ועושה זאת באמצע‬

‫ים מגוונים‬

‫ובהם איסוף "דפי עד" בהם מתבקשים הניצולים להעיד על קרובי משפ חה וחברים שנספו ‪.‬‬

‫‪ 4.7.3‬הסכם השילומים‬ ‫הסכם השילומים (‪ ,)1952‬הוא הסכם שנחתם בין ממשלת מער ב גרמניה לממשלת ישראל במסגרתו העבירה‬ ‫גרמניה לישראל סכום של כ שלושה מיליארד מ א רק כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת‬ ‫השואה‪ .‬עם כניעתה של גרמניה היא חויבה בפיצויי מלחמה נרחבים לכל הצדדים שלקחו חלק במלחמה ונפגעו‬ ‫ממנה‪ ,‬אך היא לא נדרשה לפצות את היהודים מאחר ולאלו לא הייתה מדינה שעמדה במלחמה עימם ‪ .‬בשל המצב‬ ‫הכלכלי הקשה בארץ‪ ,‬החלו בממשלה דיונים בנושא והוחלט לפנות אל בעלות הברית בנושא ‪ ,‬אך משאלו סרבו‬ ‫לשאת ולתת בשם ישראל הוחלט על קיומו של משא ומתן ישיר ‪ .‬בשנת ‪ 1951‬החלו מגעים חשאיים במטרה לקדם‬ ‫את הרעיון ולאחר שגרמניה הודיעה באופן רשמי על כך שהיא נ‬

‫וטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים‬

‫כלפי העם היהודי‪ ,‬הוכשרה הקרקע למגעים גלויים ‪.‬‬ ‫שאלת השילומים הייתה אחד המאבקים החריפים והדרמטיים‬ ‫בתולדות מדינת ישראל והכנסת בפרט ‪ .‬מתנגדי ההסכם ומנחם בגין‬ ‫בראשם‪ ,‬טענו שבחתימת ההסכם יש עוול מוסרי מאחר והוא מהווה‬ ‫מחילה רשמית לנאצים על פשעיהם ונקיבת מחיר חומרי על סבל‬ ‫אותו לא ניתן‬

‫לתמחר‪ .‬לעומתם‪ ,‬תומכי ההסכם ‪ ,‬בראשם ראש‬ ‫‪154‬‬

‫הממשלה דוד בן‪ -‬גוריון ונחום גולדמן ‪ ,‬יושב ראש הקונגרס הציוני ‪,‬‬ ‫מנחם בגין נואם נגד‬ ‫הסכם השילומים‪.‬‬

‫טענו כי השילומים י סייעו למדינת ישראל לפתור את המשבר הכלכלי‬ ‫החמור בו הייתה נתונה באותה העת ‪ .‬בן‪ -‬גוריון טבע את המושג "גרמניה האחרת "‪,‬‬

‫שמשמעו כי גרמניה של היום איננה עוד גרמניה הנאצית ועל כן אין סיבה שלא לבוא במגע עם מדינה זו‪.‬‬ ‫לקראת הדיון בכנסת ‪ ,‬ב ‪ 7-‬בינואר ‪ ,1952‬קיימו מתנגדי ההסכם הפגנת המונים שהחלה בכיכר ציון בירושלים‬

‫‪,‬‬

‫וצעדה לבניין הכנסת (אז בבית פרומין ‪ ,‬מרחק דקות הליכה מהכיכר )‪ .‬סביב הבניין הוקמו מחסומים ו אלפי‬ ‫חיילים ושוטרים הועמדו בכוננות מחשש שההמון יפרוץ לבניין ‪ .‬לבסוף התקבלה ההחלטה ברוב של ‪ 61‬תומכים‬ ‫מול ‪ 50‬מתנגדים‪ ,‬ההסכם נחתם בספטמבר ‪ 1952‬וסכום השילומים חולק בין מדינת ישראל ו"וועידת התביעות "‪,‬‬ ‫ארגון יהודי אמריקאי ללא כוונת רווח‬

‫הכולל נציגים מארגונים שונים ומטרתו לסייע לניצולי השואה‬

‫‪ .‬בנוסף‬

‫העניקה ממשלת גרמניה "רנטות"‪ ,‬תשלום חודשי קבוע ‪ ,‬לניצולי השואה ‪ .‬לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה‬ ‫בכלכלה הישראלית‪.‬‬

‫‪ 154‬נחום גולדמן (‪ )1895-1982‬מנהיג יהודי וציוני‪ ,‬ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו ‪ .‬מן הפעילים הבולטים למען הסכם השילומים ‪.‬‬

‫‪79‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 4.7.4‬משפט אייכמן‬ ‫במאי ‪ 1960‬הודיע דוד בן גוריון בישיבת הכנסת כי "אדולף אייכמן נמצא בארץ‪,‬‬

‫ויעמוד בקרוב למשפט"‪ .‬אייכמן (‪ )1906-1962‬היה מבכירי המנגנון הנאצי‬ ‫בגרמניה ומהאחראים להוצאתו לפועל של ה פתרון הסופי ‪ .‬עם תום המלחמה‬ ‫ברח אייכמן לארגנטינה והסתתר בה בזהות בדויה ‪ .‬הוא נחטף והובא לארץ‬ ‫בפעולה של כוחות הביטחון והואשם ב פשעים נגד העם היהודי‪ ,‬פשעים נגד‬ ‫האנושות‪ ,‬פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין (ס"ס‪ ,‬ס"ד וגסטפו)‪.‬‬

‫שלושת השופטים במשפט אייכמן‪ :‬יצחק‬ ‫רווה‪ ,‬משה לנדוי ובנימין הלוי‪.‬‬

‫ב‪ 10-‬באפריל ‪ 1961‬החל משפטו להתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים שפעל בהרכב מיוחד של שלושה‬ ‫שופטים וקיים את דיוניו בבית העם‬

‫על‪ -‬מנת לאפשר לציבור הרחב להאזין להם ‪ .‬התובע במשפט היה היועץ‬

‫‪155‬‬

‫המשפטי לממשלה‪ ,‬גדעון האוזנר ‪ .‬המילים בהן פתח האוזנר את כתב התביעה נצרבו בזיכרון הישראלי‬ ‫המשותף ‪:‬‬ ‫"במקום זה בו אני עומד לפניכם ‪ ,‬משופטי ישראל ‪ ...‬אין אני עומד יחידי ; עמדי ניצבים כאן ‪ ,‬בשעה זו ‪ ,‬שישה מליון‬ ‫קטגורים‪ .‬אך אין הם יכולים לקום על רגליהם ‪ ,‬לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם‪' :‬אני‬ ‫מאשים'‪ .‬מפני שעפרם נערם בין גבעות‬

‫אושוויץ ושדות טר בלינקה‪ ,‬נשטף ביערות פולין ‪ ,‬וקבריהם פזורים על פני‬

‫אירופה"‬

‫במהלך המשפט הוצגו עדויות של למעלה ממאה ניצולים לצד אלפי מסמכים שחשפו את מעורבותו של אייכמן‬ ‫בהשמדת יהודי אירופה‪ .‬אייכמן ניסה להציג עצמו כ"בורג קטן" שרק מילא את הפקודות שהטילו עליו מפקדיו;‬ ‫אך התביעה הוכיחה במשפט כי אייכמן הגיע להזדהות נפשית מלאה עם התפקיד שאותו נדרש לבצע‪ .‬על אייכמן‬ ‫נגזר גזר דין מוות‪ ,‬היחיד שניתן בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬שהוצא מיד לפועל‪ .‬גופתו נשרפה ואפרו פוזר מחוץ למים‬ ‫הטריטוריאליים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫המשפט הביא לשינוי היסטורי בתפיסת החברה הישראל ית ביחס לשואה ‪ ,‬בייחוד בקרב הדור הצעיר‪ ,‬ולשינוי‬ ‫ביחס אל הניצולים ‪ .‬עדויותיהם של ניצולי השואה הגיעו לכל בית בישראל והשואה חדלה להיות סיפור עמום‬ ‫ורחוק והפכה לסיפור אישי וקונקרטי שקרה לאנשים פרטיים ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫אדולף אייכמן הורשע בפשעים שבוצעו לפני הקמתה של מדינת ישראל ומחוץ לתחומיה‪ .‬מדוע‬ ‫לדעתכם התעקשה ישראל להעמידו לדין דווקא בפני בית משפט ישראלי ולא בפני בית משפט‬ ‫בין‪-‬לאומי? מהי המשמעות המיוחדת של העמדת אייכמן לדין דווקא בארץ?‬

‫‪ 155‬גדעון האוזנר (‪ )1990-1915‬משפטן ופוליטיקאי ישראלי‪ .‬האוזנר כיהן החל משנת ‪ 1960‬כיועץ המשפטי לממשלה‪ .‬בשנת ‪ 1965‬נבחר לכנסת‬ ‫מטעם הסיעת הליברלים העצמאיים (ל"ע)‪.‬‬

‫‪80‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 4.8‬סיכום‬ ‫בשער זה עסקנו בנושא השואה ; פתחנו בעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון ועמדנו על האופן בו‬

‫הידרדרה‬

‫הדמוקרטיה הגרמנית ואפשרה את פעולתו של שלטון טוטליטרי וגזעני באחת המדינות התרבותיות בעולם‬ ‫סקרנו את הפגיעה ביהודי גרמניה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה והמשכנו עם‬ ‫לסקירת מצבם של יהודי פולין והארצות הכבושות ולסקירת ההתהוות וההתפתחות של‬

‫‪.‬‬

‫הציר ההיסטורי‬ ‫"הפתרון הסופי "‪ .‬לאחר‬

‫מכן עסקנו בהצלה ובהתנגדות ‪ ,‬למדנו על מצב הדברים עם תום המלחמה וסיימנו בדיון בקשר שבין מדינת ישראל‬ ‫לשואה‪ .‬תפיסת "יעוד ויחוד " מתייחסת אל צה "ל וזיכרון השואה‪:‬‬ ‫"צה"ל – כמדינת ישראל כולה ‪ ,‬רואה בשואה את אחד האירועים המרכזיים בדורות האחרונים ובהיסטוריה בכלל ‪ .‬זהו‬ ‫אירוע ייחודי בעל השלכות לאומיות ואנושיות חשובות ביותר ‪ .‬החינוך להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב‬ ‫בכלל החינוך שמקנה צה "ל לחייליו ‪ .‬צה"ל יפעל להנחלת זיכ רון השואה על‪ -‬מנת לחזק את הקשר ואת תחושת‬ ‫השייכות של החייל למדינת ישראל ולצה"ל"‬

‫לא בכדי הקדשנו שער נפרד לתקופת השואה ‪ .‬כקצינים לעתיד בצה " ל ישנה חשיבות גדולה להיכרותנו עם הנושא‬ ‫ולחיזוק יכולתנו לעסוק בו עם חיילינו ‪ .‬מבחינה חינוכית עלינו להדגיש את משמעויותיה הייח ודיות של השואה‬ ‫לצד משמעויותיה האוניברסאליו ת ולעסוק בנושא כמרכיב בזהות הישראלית‪ -‬יהודית‪.‬‬

‫‪81‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער חמישי‪-‬‬ ‫מדינת ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫" מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ‪ ,‬תשקוד על‬ ‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה‪ ,‬תהא מושתתת על יסודות החירות ‪ ,‬הצדק‬ ‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ‪ .‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת ‪ ,‬גזע ומין‪ ,‬תבטיח חופש דת ‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬ ‫חינוך ותרבות " (מתוך מגילת העצמאות)‬

‫מנורת הכנסת‪ ,‬אנדרטה מברונזה המוצבת בגן ה ו ורדים אל מול הכנסת‪ .‬את האנדרטה עיצב הפסל היהודי‪ -‬בריטי‪-‬גרמני בנו אלקן (‪ ) 1960-1877‬בדמות של מנורת בית‬ ‫המקדש‪ ,‬על גביה מפוסלים כשלושים אירועים‪ ,‬דמויות וסיפורים מכוננים המתייחסים אל העם היהודי‪ .‬המנורה הוענקה לממשלת ישראל במתנה מידי ממשלת בריטניה‪.‬‬

‫‪ 5.1‬פתיחה‪ :‬מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינה "יהודית ודמוקרטית "‪ ,‬הגדרה פורמאלית מאוחרת יחסית שנקבעה באופן‬ ‫רשמי רק בשנות השמונים ‪ .‬במגילת העצמאות עצמה מוגדרת מדינת ישראל כ‪-‬‬

‫"מדינה יהודית " ואילו המילה‬

‫"דמוקרטיה"‪ ,‬אינה מוזכרת בה ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אופייה הדמוקרטי של המדינה בא לידי ביטוי בהבטחת השוויון‬ ‫לכלל אזרחיה המופיעה בפסקה בה פתחנו ‪ ,‬במחויבות למגילת האומות המאוחדות המופיעה במקום אחר‬ ‫במגילה ובחוקים שונים שחוקקו לאורך השנים‬

‫‪,‬‬

‫‪ .‬מייסדיה של ישראל שאפו להקים מדינה המקיימת תרבות‬

‫ומשטר דמוקרטי ואשר אופייה ותרבותה הלאומיים יהיו מושתתים על היהדות ‪ .‬הם לא ראו בשני עקרונות אלו ‪,‬‬ ‫עקרונות סותרים ; אדרבה‪ ,‬על‪-‬פי מגילת העצמאות הם נובעים זה מזה‬

‫‪" :‬מדינת ישראל ‪ ...‬תהא מושתתת על‬

‫יסודות החירות ‪ ,‬הצדק והשלום – לאור חזונם של נביאי ישראל "‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ ,‬בחברה הישראלית לא קיימת הסכמה ביחס לשאלה כיצד על היסודות היהודיים והדמוקרטיים‬ ‫לבוא לידי ביטוי ‪ .‬בשנת ‪ ,1992‬עם חקיקתם של חוקי היסוד בהם מוגדרת ישראל באופן מפורש כ‪" -‬מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית"‪ ,‬החל דיון ציבורי ביחס למשמעו ת המושג ‪ ,‬בין השופטים חיים כהן ‪ ,‬מנחם אלון ואהרון ברק ‪.156‬‬ ‫‪156‬‬

‫חיים כהן (‪ ,)2002-1911‬שופט בבית המשפט העליון ‪ ,‬שר המשפטים ‪ ,‬פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ‪ .‬כהן היה אחד מן השופטים‬ ‫הבולטים בישראל והשפיע רבות על עיצובה של מערכת המשפט ‪ .‬מנחם אלון (‪ ,)2013-1923‬שופט בבית המשפט העליון ‪ ,‬פרופסור למשפטים‬ ‫ומומחה למשפט עברי ‪ ,‬כ תב ספרים רבים בנ ושא זה‪ .‬אלון נולד למשפחה חסידית ‪ ,‬למד במשך שנים רבות בישיבת חברון ואף הוסמך לרבנות ‪.‬‬ ‫אהרון ברק (נולד‪ ,)1936 :‬כיהן כנשיא בית המשפט העליון ‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת העברית‬ ‫בירושלים‪ .‬ברק הוא ניצול שואה ‪ ,‬עלה לארץ עם הוריו בשנת ‪ .1947‬הוא מזוהה עם הרחבת תחומי העיסוק של בית המשפט העליון כחלק מ‪-‬‬

‫‪82‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫השופט כהן סבר כי יש למצוא את שורשי הדמוקרטיה ביהדות ובמשפט העברי‬ ‫"יהודית" ו‪" -‬דמוקרטית"‪ ,‬מושג אחד וגרס כי יש לעצב ולבנות‬

‫; הוא ראה בצמד המילים‬

‫"יהדות שהיא דמוקרטית ודמוקרטיה שהיא‬

‫יהודית"‪ .‬השופט אלון ‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬סבר כי היהדות והדמוקרטיה אינ ן מושג אחד‪ ,‬אלא שתי מערכות ערכיות‬ ‫מקבילות ושוות במעמדן והן‬

‫צריכות להנחות את השופט ‪ .‬השופט ברק ‪ ,‬בניגוד לשניהם ‪ ,‬ביקש לפרש פירוש‬

‫מצמצם את המושג "יהדות "‪ ,‬הוא סבר כי מדינת ישראל היא יהודית בכך שמתקיים בה רוב יהודי והרוב הזה‬ ‫משפיע על לוח ה שנה הלאומי ועל המרחב הציבורי ב ה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעיניו‪ ,‬מדינת ישראל היא יהודית בכך שהיא‬ ‫שואבת את ערכיה האוניברס אליים (כמו אהבת האדם ‪ ,‬קדושת החיים ‪ ,‬צדק חברתי ועוד ) ממקורות יהודיים ‪.‬‬ ‫לכל אחת מן הפרשנויות הללו ‪ ,‬יש כמובן גם השפעה מהותית על האופי הציבורי של מדינת ישראל ועל חוקיה ‪ .‬אך‬ ‫הדיון בחברה הישראלית הוא רחב יותר ונוגע לא רק ליחס בין היהדות לדמוקרטיה אלא אף למשמעות של כל‬ ‫אחד מן המושגים בביטוי זה ‪ .‬למושג "יהדות " שלוש "פנים" מרכזיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫היהדות כדת שעיקרה מצוות ההלכה ‪ ,‬והמסורת הדתית היהודית ‪ .‬מכאן‪ ,‬בהיותה של מדינת ישראל מדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬עליה להביא לידי ביטוי את ההלכה בחיי היום‪ -‬יום‪ ,‬בחקיקה ובמשפט ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫היהדות כלאום שמוקדו בג ורל ו בייעוד המ שותפים לעם היהודי בארץ ובתפוצות ‪ .‬מכאן נגזרת הגדרתה של‬ ‫מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וככזו ‪ ,‬עליה לפעול על‪-‬מנת להדגיש ולשמר עובדה זו ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫היהדות כתרבות שמוקדה ב רעיונות‪ ,‬סמלים ומסורות יהודיים ‪ .‬מכאן‪ ,‬בהיותה של מדינת ישראל מדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬עליה לחזק את התרבות היהודית ולהביא אותה לידי ביטוי כתרבות הרשמית של המדינה באמצעות‬ ‫מוסדותיה‪.‬‬

‫גם על משמעות המושג "דמוקרטיה " מתקיים דיון בחברה הישראלית מתוכו ניתן לסמן למשל א ת הסוגיות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כיצד ניתן לאזן בין יחסי רוב ומיעוט ‪ :‬באיזה אופן יש להביא לידי ביטוי את תרבות הרוב ואיזו רמה של‬ ‫אוטונומיה יש להותיר למיעוט‪ .‬כך ל דוגמה‪ ,‬עולה השאלה ‪ ,‬האם צריכה המדינה לקבוע נושאי ליבה שיעמדו‬ ‫במרכז סדר היום בבתי הספר של הציבור הערבי‪ -‬ישראלי‪ ,‬או שמא עליה לאפשר לו לנהל את מערכת החינוך‬ ‫שלו באופן עצמאי ?‬

‫‪‬‬

‫כיצד ניתן לאזן בין השאיפה לשוויון וחירות הפרט ‪ :‬האם יש לאפשר למערכת הכלכלית‪ -‬חברתית להתנהל‬ ‫באופן עצמאי ‪ ,‬או ש יש להתערב בה על מ נת להגביר את השוויון בין האזרחים ? כך למשל עולה השאלה האם‬ ‫צריכה המדינה להטיל מסים כבדים יותר על בעלי ההון או להגביל את משכ‬

‫ורותיהם של בכירים בשירות‬

‫הציבורי כדי לעודד שוויון או שעליה להימנע מכך כדי לא לפגוע בחירו יות הפרט ?‬ ‫‪‬‬

‫כיצד ניתן לאזן בין עקרון הייצוגיות לע קרון המשילות ‪ :‬האם יש להפקיד את הובלת המדיניות בידי ה כנסת‪,‬‬ ‫המייצגת את רצון העם ונבחרת על‪-‬‬

‫ידו‪ ,‬או ש יש לחז ק את הממשלה במטרה שתפעל בצורה יעילה ? כך‬

‫לדוגמה‪ ,‬עולה השאלה מה צריכה להיות מידת החירות של ממשלה נבחרת ובאילו תנאים יכולה הכנסת‬ ‫להביא להפלתה?‬ ‫כל אחת מן הדילמות שהזכרנו בפתיחת פרק זה ‪ ,‬מהווה מוקד של שיח ציבורי בחבר ה הישראלית ‪ ,‬וכל אחת מ הן‬ ‫משפיעה באופן עמוק על חיי ה יום‪ -‬יום של כולנו ‪ .‬ניתן ללמוד מהן על חוסר ההסכמה בחברה בנוגע לסוגיות רבות‬ ‫וחשובות‪ .‬ניתן גם ללמוד מהן‬

‫כי במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה ביח‬

‫ס להגדרתה כמדינה יהודית‬

‫ודמוקרטית וכי עיקר הו ויכוח מוסב ביחס לפרשנות ולתרגום של מושגים אלו לכללים ולחוקים ספציפיים‬

‫"המהפכה החוקתית "‪.‬‬

‫‪83‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫חיים כהן טבע את ההגדרה "יהדות שהיא דמוקרטית ודמוקרטיה שהיא יהודית"‪ ,‬כיצד אתה‬ ‫מבין את ההגדרה הזו? האם לדעתך ניתן לחלק ולבחור רק בחלק אחד של ההגדרה‬ ‫("דמוקרטיה שהיא יהודית" או "יהדות שהיא דמוקרטית")?‬

‫‪ 5.2‬יסודות המשטר הדמוקרטי‬ ‫ביסוד הדמוקרטיה עומדת ה הבנה כי האדם הוא יצור תבוני וריבוני ‪ ,‬ולכן‪ ,‬לכל אדם הזכות והחובה להיות אחראי‬ ‫לגורלו החברתי והפוליטי ‪ .‬בשל כך ‪ ,‬כל אחד מן האזרחים צריך לקחת חלק בניהול המדינה ו להיות שות ף לכך‬ ‫באופן ישיר (על‪ -‬ידי כך שישתתף בעצמו ) או באופן עקיף (באמצעות בחירת נציגים )‪ .‬בהיסטוריה העולמית ישנן‬ ‫דוגמאות ל מספר דגמים של משטרים דמוקרטיים ועל כן‪ ,‬אין צורה אחת "נכונה " של דמוקרטיה ; אך עיקרון זה‬ ‫של ריבונות העם על ענייניו הוא המשותף למשטרים הדמוקרטיים כולם ‪ .‬אופייה הדמוקרטי של כל מדינה‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה גם של מדינת ישראל ‪ ,‬מבוסס על שתי מערכות ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מערכת פורמאלית‪-‬מוסדית הכוללת תהליכים מוסכמים הקיימים בכל משטר דמוקרטי באמצעותם מתממש‬ ‫עקרון ריבונות העם‪ :‬הכרעת הרוב‪ ,‬קיומה של אופוזיציה ובחירות חופשיות ושוויוניות ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מערכת תרבותית‪ -‬ערכית הכוללת ערכים דמוקרטיים בסיסיים ‪ ,‬כגון‪ :‬שמירה על כבוד האדם‪ ,‬שמירה על‬ ‫זכויות אדם בכלל ועל זכויות מיעוטים בפרט ‪ ,‬קבלת תוצאות יהם של התהליכים הפורמ אליים (תוצאות‬ ‫הבחירות‪ ,‬מדיניות הממשלה הנבחרת) והשאיפה לחירות ולשוויון ‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬במדינת ישראל מתקיימת הן ה מערכת הפורמאלית ( מוסדות שלטון דמוקרטיים ‪ ,‬בחירות‪ ,‬חילופי שלטון )‬ ‫הן המ ערכת התרבותית (שוויון‪ ,‬אפליה מתקנת ‪ ,‬מדיניות רווחה )‪ .‬אחד מן ההיבטים הפורמ אליים החשובים ביותר‬ ‫הוא עקרון הפרדת הרשויות ‪ .‬משמעו‪ ,‬שהמשטר הדמוקרטי מורכב משלוש רשויות נפרדות ‪ :‬הרשות המחוקקת‬ ‫;‬

‫האחראית על חקיקתם של חוקים ; הרשות המבצעת האחראית על ביצוע החוק ועל ניהול מוסדות המדינה‬

‫והרשות השופטת המפקחת על ביצוע החוק ונותנת סעד לאזרח למול החוק ולמול ם של אזרחים אחרים ‪ .‬כאשר‬ ‫שלושת הרשויות נפרדות‪ ,‬הן מאזנות ובולמות האחת את השנייה ‪ ,‬והכוח השלטוני מבוזר בין שלושתן ‪ .‬מצב בו‬ ‫אין הפרדת רשויות ‪ ,‬והחוק ‪ ,‬המשפט והביצוע מרוכזים בידי אדם אחד ‪ ,‬עשוי להביא לשחיתות שלטונית ‪ ,‬לפגיעה‬ ‫בחירות‪ ,‬לאי‪-‬צדק‪ ,‬למצב בו קבוצה קטנה משתלטת על עמדות הכוח במדינה או למצב בו לא‬

‫נשמרות זכויות‬

‫המיעוט‪.‬‬

‫‪ 5.2.1‬הרשות המחוקקת‪ :‬כנסת ישראל‬ ‫בישראל‪ ,‬הכנסת מהווה את הרשות המחוקקת‬

‫של המדינה ‪ .‬מכהנים בה ‪ 120‬חברים‪ ,‬הנבחרים על ־ידי הציבור‬

‫אחת לארבע שנים (בהנחה שהבחירות אינן מוקדמות )‪ .‬מקור השם "כנסת" הוא בכנסת הגדולה ‪ ,‬אשר התכנסה‬ ‫בירושלים בימי הבית השני‪ .‬בישראל שיטת הבחירות היא פרלמנט‬

‫ארית‪ ,‬הציבור בוחר במפלגות ‪ ,‬המפלגות‬

‫חוברות ביניהן על‪ -‬מנת להקים את הממשלה וראש המפלגה הגדולה ביותר בממשלה‬

‫‪ ,‬הופך להיות לראש‬

‫הממשלה‪.‬‬ ‫הכנסת פועלת באמצעות המליאה שהיא הגוף המרכזי שלה בו חברים‬ ‫כל חברי הכנסת ; ובאמצעות הוועדות‪ ,‬בהן חברים מספר מצומצם של‬ ‫חברי כנסת על‪ -‬פי חלוקה יחסית לגודלן של ה סיעות‪ .‬במליאה נידונים‬ ‫נושאים עקרוניים ומתבצעת ההחלטה על חקיקת החוקים ‪ .‬חברי הכנסת‬

‫בניין הכנסת בירושלים‪.‬‬

‫גופי‬

‫יכולים להעלות בה גם "נושאים לסדר היום " ולדון בה ם ולהפנות "שאילתות " אל‬

‫הביצוע של הממשלה ‪ .‬בוועדות‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬נידונים נושאים ספציפיים בהתאם לנושאי העיסוק של הו ועדה (חוץ‬ ‫וביטחון‪ ,‬כספים‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנים ו כו')‪ .‬הוו עדות עוסקות בעיצוב החוקים לאחר שעברו בקריאה ראשונה והתקבלו‬

‫‪84‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫עקרונית ולפני שהם מתקבלים בקריאה ש נייה ושלישית והופכים לחוקים רשמיים ‪ .‬הוועדות יכולות גם לזמן‬ ‫אליהן אזרחים או עובדים במשרדי הממשלה ‪ ,‬על מנת להפוך את הדיון למקצועי ויסודי יותר ‪.‬‬ ‫לכנסת שני תפקידים מרכזיים ‪ :‬חקיקת חוקים ובקרה על עבודת הממשלה ‪ .‬חברי הכנסת רשאים לחוקק כל חוק‬ ‫ובפרט שהוא "חוקתי "‪ ,‬קרי‪ ,‬אינו סותר את חוקי היסוד ואינו סותר את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪ .‬הבקרה על עבודת הממשלה נעשית באמצעות היכולת להצביע בה "אי‪-‬אמון" ובכך לגרום לנפילתה ‪,‬‬ ‫באמצעות היכולת לשאול שאילתות או להעלות נושאים לדיון ובאמצעות החובה לאשר במליאה צעדים מסוימים‬ ‫של הממשלה כמו ההחלטה על תקציב המדינה ‪ ,‬חתימת חוזה שלום ‪ ,‬יציאה למלחמה ועוד ‪.‬‬ ‫הכנסת מחולקת לש תי קבוצות ‪ :‬קואליציה ה מורכבת מחברי כל המפלגות השותפות בממשלה ותפקידה לגבות‬ ‫בכנסת את צעדי הממשלה ולנסות להגן עליהם‬

‫; ואופוזיציה המורכבת מחברי כל המפלגות שאינן שותפות‬

‫בממשלה ותפקידה לנסות ולהציע בפני הציבור אלטרנטיבה לפעולות הממשלה ולהוביל את הביקורת על צעדיה ‪.‬‬ ‫במצב תקין ‪ ,‬הקואליציה גדולה יותר מ ן האופוזיציה וכך יש רוב בכנסת השומר על יציבות הממשלה ומבטיח את‬ ‫יכולתה להביא את מדיניותה לכדי ביצוע ‪ .‬מצב בו האופוזיציה גדולה יותר מן ה קואליציה ‪ ,‬אינו מאפשר לממשלה‬ ‫לפעול וי וביל באופן טבעי לכינונה של ממשלה חדשה ובמקרים מסוימים גם לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בשנים האחרונות קיימת במדינת ישראל מחלוקת בנוגע לשיטת הבחירות‪ .‬השיטה הנוכחית‬ ‫מאפשרת ייצוג רחב של כל גווני האוכלוסייה אך מאפשרת בשל כך את קיומן של מפלגות‬ ‫קטנות יחסית‪ ,‬המחלישות את כוחה של הממשלה ושל העומד בראשה ועשויות לפגוע ביכולתו‬ ‫לנהל מדיניות ולהוביל שינויים‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 5.2.2‬הרשות המבצעת‪ :‬הממשלה‬ ‫בתום הבחירות לכנסת ‪ ,‬מזמן אליו נשיא המדינה את נציגי המפלגות‬

‫‪,‬‬

‫ובעקבות השיחות עמם הוא מטיל את הקמת הממשלה על חבר הכנסת‬

‫‪,‬‬

‫בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח ‪ ,‬להרכיב ברית (קואליציה ) של מפלגות‬ ‫שיסכימו לכונן את הממשלה ולפעול על‪ -‬פי קווי יסוד משותפים ‪ .‬בהתאם‬ ‫לסיכום עם המפלגות ממנה ראש הממשלה את השרים ‪ .‬השרים הם ברובם‬ ‫חברי כנסת מן הקואליציה ‪ ,‬אך ראש הממשלה יכול למנות גם אדם שאינו‬ ‫חבר כנסת ‪ ,‬לתפקיד שר ‪ ,‬בהתאם למומחיותו ‪ .‬ממשלת ישראל מורכבת‬ ‫מסך כל השרים בממשלה ‪ ,‬כל שר הוא חבר בממשלה וכל חברי הממשלה‬

‫תצלום קבוצתי של הממשלה השנייה‬ ‫בראשותו של דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬

‫הם שרים‪.‬‬ ‫לאחר שהורכבה הממש לה היא מוצגת בפני הכנסת ומפרטת את "קווי היסוד " שלה‪ ,‬קרי‪ ,‬העקרונות על‪ -‬פיהן היא‬ ‫מבקשת לנהל את המדינה בשנים הקרובות ‪ .‬הכנסת צר יכה להביע אמון בממשלה ‪ ,‬אם לא תעשה זאת לא תוכל‬ ‫הממשלה החדשה לקום ‪ .‬למעשה‪ ,‬קיום הממשלה מותנה באישור הכנסת ‪ .‬החקיקה המתקבלת בה מחייבת את‬ ‫משרדי הממשלה ו הכנסת יכולה גם להביע "אי אמון " בממשלה ובכך לגרום לה להפסיק להתקיים ‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ ,‬על אף תלותה בכנסת ‪ ,‬מרוכז בידי הממשלה כוח רב ‪ :‬השרים קובעים ומבצעים את מדיניותה של‬ ‫ישראל בתחומים השונים ‪ :‬ביטחון ‪ ,‬יחסי חוץ ‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות וכ ו'‪ .‬משרדי הממשלה השונים אחראים גם‬ ‫להפעלתם של כלל מוסדות המדינה ‪ :‬השב"כ והמוסד (משרד ראש הממשלה )‪ ,‬מערכת החינוך (משרד החינוך )‪,‬‬ ‫צה"ל (משרד הביטחון )‪ ,‬שגרירויות במדינות זרות (משרד החוץ )‪ ,‬משטרה (המשרד לביטחון פנים ) וכן הלאה ‪.‬‬ ‫בנוסף לפעולותיהם של המשרדים עצמם‬

‫‪ ,‬מקיימת הממשלה ישיבות‬

‫(על‪ -‬פי רוב שבועיות ) בהן מתקבלות‬

‫ההחלטות המרכזיות באשר לדר ך פעולתה של המדינה בנושאים העקרוניים והחשובים ביותר ‪ .‬היא אף מקיימת‬

‫‪85‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ועדות שונות בהתאם לנושאי העיסוק השונים ועל‪-‬פי רוב גם מקיימת גוף מצומצם של שרים המכונה קבינט או‬ ‫מטבחון‪ ,‬בו נידונים נושאים הדורשים הכרעה מידית‬ ‫באחריות משותפת בנוגע להחלטות ו‬

‫‪ ,‬בעיקר בתחום הב יטחוני‪ .‬כל אחד מן השרים נושא‬

‫לפעולות הממשלה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬שר נושא באחריות בלב דית על החלטות יו‬

‫ופעולותיו של משרדו‪.‬‬

‫‪ 5.2.3‬הרשות השופטת‪ :‬בתי המשפט‬ ‫הרשות השופטת בישראל מורכבת ממערכת בתי המשפט ‪ ,‬תפקידה הוא לספק סעד לאזרח או לגופים הנדרשים‬ ‫לו‪ .‬בתי המשפט עוסקים בתביעות של אזרחים כלפי אזרחים (משפט אזרחי )‪ ,‬בתביעות של המדינה כלפי אזרחיה‬ ‫(משפט פלילי) ובתביעות של אדם הרואה את עצמו נפגע כתוצאה מפעילות של רשויות המדינה ‪ .‬בעיסוק אחרון זה‬ ‫מקיימת למעשה הרשות השופטת בקרה על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬החוקים על‪ -‬פיהם‬ ‫מתבצע המשפט ‪ ,‬מחוקקים על‪ -‬ידי הרשות המחוקקת ‪ ,‬וביצוע גזר הדין מוטל על הרשות המבצעת ‪.‬‬ ‫העיקרון החשוב ביותר במערכת המשפט ‪ ,‬המהווה תנאי לאמון של ציבור האזרחים בה‬ ‫ניטראלית‪ ,‬עצמאית ונטולת פניות ‪ ,‬והרשות המבצעת אינה יכולה‬

‫‪ ,‬הוא היותה מערכת‬

‫להטות את החלטותיה ‪ .‬מסיבה ז ו בחירת‬

‫השופטים מבוצעת על‪ -‬ידי ועדה מיוחדת ולא על‪ -‬ידי חברי הכנסת או הציבור ‪ ,‬ומסיבה זו גם אין אפשרות לפטר‬ ‫שופט‪ ,‬הוא מסיים את תפקידו באופן אוטומטי בהגיעו לגיל שבעים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו מספר עקרונות יסוד על‪ -‬פיהם‬ ‫פועלת המערכת‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שוויון בפני החוק ‪ -‬כל אדם ללא תלות במוצאו ‪ ,‬במעמדו‪ ,‬במינו או בדתו ‪ ,‬זכאי ליחס שוויוני מצד השופט‬ ‫ולמשפט צדק‪ ,‬ואכיפת החוק צריכה להיות שוויונית ולה תבצע באופן אחיד ועקבי ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פומביות המשפט ‪ -‬הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות ; הדיונים בבית המשפט פומביים ‪ ,‬הפרוטוקולים‬ ‫שלהם פתוחים ולכל אדם מותר לצפות במשפ ט‪ .‬כל זאת ‪ ,‬להוציא מקרים מיוחדים של דיונים הנע רכים ב‪-‬‬ ‫"דלתיים סגורות" בשל נסיבות מיוחדות (ביטחון המדינה ‪ ,‬חשש לחיי אדם ‪ ,‬מעורבות של קטינים )‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הזכות להליך הוגן ‪ -‬כל אדם זכאי לה ליך משפטי מסודר ‪ ,‬לייצוג משפטי שיאפשר לו להעלות את טענותיו בפני‬ ‫השופט ולהזדמנות לטעון א ת טענותיו ‪.‬‬

‫מערכת בתי המשפט בארץ מחולקת ל שלוש דרגות (ערכאות); כל מקרה מובא בפני הערכה המתאימה לו בהתאם‬ ‫לטיבו‪ ,‬ובמקרה בו אחד מן הצדדים מתנגד להכרעת הדין ‪ ,‬הוא זכאי להגיש ערעור לערכה הבאה בהיררכיה ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫בית משפט השלום עוסק בעיקר במשפטים שאינם חמורים ‪ ,‬כגון סכסוכים א זרחיים עד סכום מסוים ‪,‬‬ ‫המתעדכן מעת לעת‪ ,‬או עבירות פליליות שעונשן מוגבל ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בית המשפט המחוזי עוסק במשפטים חמורים יותר ‪ ,‬כגון סכסוכים כספיים גדולים או עבירות פליליות‬ ‫חמורות‪ .‬בתי המשפט המחוזיים פועלים בירושלים ‪ ,‬בתל‪ -‬אביב בחיפה‪ ,‬בנצרת‪ ,‬בלוד ובבאר שבע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בית המשפט העלי ון ‪ -‬בו מתבררים בעיקר ערעורים על פסקי דין שנידונו בבית המשפט המחוזי ‪ .‬בית‬ ‫המשפט הזה יושב גם כבית משפט גבוה לצדק‬

‫(ראה בהמשך) והוא המכתיב את ההלכות המשפטיות‬

‫ופירושי החוקים המחייבים את הערכאות הנמוכות יותר ‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬קיימים גם בתי משפט לנוער‪ ,‬אשר בהם המגמה לשקם את העבריין ‪,‬‬ ‫גוברת על המגמה להענישו ; בתי משפט ל ענייני משפחה‪ ,‬בתי דין לעבודה ועוד ‪.‬‬ ‫אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון הוא לשמש כ‬ ‫(בג"ץ)‪ .‬במסגרת זו עוסק בית המשפט בעתירות‬

‫בית משפט גבוה לצדק‬

‫שמגישים אזרחים או גופים‬

‫הרואים את עצמם נפ געים מפעולותיה ש ל המדינה או של אחת מרשויותיה ‪ .‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬דן בג "ץ בעתירות כנגד חוקים אותם קיבלה‬

‫הכנסת ונטען כי אינם‬

‫חוקתיים‪ ,‬בעתירות כנגד מדיניותם של גופים ממשלתיים ובעתירות יום‪ -‬יומיות יותר‬

‫מבנה בית המשפט העליון‬

‫‪86‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ביחס למקרים פרטיים ‪ .‬בסמכותו של בג "ץ לדון בכל עניין אשר בו הוא רואה צ ורך ואשר אינו בסמכותו של בית‬ ‫משפט או של בית דין אחר במדינה‪ .‬עם זאת ‪ ,‬בטרם ידון בעתירה ‪ ,‬מפעיל בג "ץ שיקול דעת האם הנושא נמצא‬ ‫בסמכותו‪ .‬מידת החופש שראוי שתהיה ל ו בהחלטה אילו עתירות לקבל ובעיקר בנושאים פוליטיים ומדיניים ‪ ,‬כמו‬ ‫גם שאלת האיזון בין בית המשפט לרשויות האחרות ; הן סוגיות הנמצאות במרכז השיח הציבורי כיום ‪.‬‬

‫‪ 5.2.4‬האזרח במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫האיזון בין הרשויות השונות כפי שהוא בא לידי ביטוי במדינת ישראל‬

‫‪ ,‬נועד במהותו לשרת את האזרח ולמנוע‬

‫מצב בו אדם או קבוצה מסוימת תופסים בפועל את השלטון ואינם כפופים לפיקוח או‬

‫למגבלות; או מצב בו‬

‫מוסדות המדינה נוהגים בחוסר הוגנות כלפי האזרח מבלי שיוכל להגן על עצמו ‪ .‬הממשל הדמוקרטי שולט במדינה‬ ‫בהסכמת כלל העם ובכלל זאת גם בהסכמת המיעוט שלא בחר בו ‪ .‬גם אם יש המתנגדים לממשלה הנבחרת ‪ ,‬כלל‬ ‫האזרחים במדינה דמוקרטית מסכימים ביניהם על שאיפתם‬

‫לחיות יחד תחת שלטון המשרת את מטרותיהם‬

‫ומשקף את עמדותיהם העקרוניות ‪ ,‬ול"כללי המשחק " הדמוקרטיים שהם מתחייבים לפעול על‪ -‬פיהם‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬המערכת והמוסדות הדמוקרטיים נועדו למנוע מצב של אנרכיה ‪ ,‬בו האזרחים משיגים את מטרותיהם‬ ‫באמצעות כוח הזרוע ‪ .‬ללא קבלת כללי הדמוקרטיה לא תוכל המדינה ל שמור על צביונה ולא יוכל האזרח להביע‬ ‫את דעתו או להשפיע על האופן בו מתנהלים חייו‬

‫‪ .‬על כן ‪ ,‬תפקידה של חברה השואפת לשמר את הדמוקרטיה‬

‫לטובת כלל חבריה ‪ ,‬הוא לחנך לדמוקרטיה ולהדגיש את הערכים המרכזיים העומדים בבסיסה ‪ ,‬דוגמת החשיבות‬ ‫והלגיטימיות שבקיומו של ויכוח חופשי המבטא ריבוי דעות ‪ ,‬הסלידה מהאלימות ‪ ,‬כיבוד החוק ‪ ,‬זכויות האדם‬ ‫והאזרח ועוד‪.‬‬

‫‪ 5.2.5‬צה"ל צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫צה"ל הוא צבא עם במדינה יהודית‪ -‬דמוקרטית‪ ,‬עובדת יסוד המשפיעה על אופ יו ו על‬ ‫דרכי פעולתו‪ .‬על אף העובדה ש צבא הוא ארגון טוטלי והיררכי אשר בין שורותיו א ין‬ ‫נהוגה דמוקרטיה ‪ ,‬מבטא צה "ל מספר מאפיינים דמוקרטיים ‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מהווה זרוע‬ ‫מבצעת של הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי ו‬

‫תפקידו לבצע החלטות‬

‫שהתקבלו‬

‫באופן דמוקרטי על‪ -‬ידי הכנסת והממשלה ‪ .‬על המשמעות העמוקה של עובדה זו עמד‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪:‬‬ ‫הצבא הוא מכש יר האומה ‪ ,‬לא הצבא קובע מה תעשה הא ומה‪ ,‬ולא הצבא קובע מה יעשה הצבא‪ ...‬כל הצבא‪ ,‬בלי יוצא מן‬ ‫הכלל‪ ,‬יעשה רצון המדינה ‪ ,‬ויהיו דעותיהם של החיילים אשר יהיו ‪ .‬כאזרחים יחוו גם דעתם בבחירות ‪ ,‬אבל כחיילים יפעלו‬ ‫אך ורק על פי פקודה מוסמכת"‪.‬‬

‫צה"ל כפוף ‪ ,‬על כן ‪ ,‬לדרג המדיני ‪ ,‬יונק את סמכותו מהחלטות יו ופועל לממשן ‪ .‬מתוקף כך ‪ ,‬נדרשים חיילי צה " ל‬ ‫לציית לפקודות הצבא ‪ ,‬בין אם ה פקודות עולות בקנה אחד עם עמד ותיו האישיות של החייל ובין אם לאו ‪ .‬החייל‬ ‫אינו מחויב להזדהות עם המשימה המוטלת עליו ‪ ,‬אולם הוא נדרש להזדהות עם חוב ת ביצוע המשימה ‪ ,‬שהיא‬ ‫מרכיב בשמירת חוסנה של מדינת ישראל ובסיכול כל ניסיון לשבש את התנהלותה הדמוקרטית ואת אורח החיים‬ ‫התקין בה‪.‬‬ ‫עובדת היותו של צה "ל זרוע מבצעת ‪ ,‬משפיעה גם על הייצוגיות הנדרשת מחיילי ו וממפקדיו ‪ ,‬ועל אופיו הא‪ -‬פוליטי‬ ‫אשר בזכותו הוא מצליח להי שמר מחוץ למחלוקת בחברה הישרא לית‪ ,‬כמוקד של הסכמה רחבה ושל חוסן לאומי ‪.‬‬ ‫כאזרח במדינת ישראל‪ ,‬זכותו ואף חובתו של החייל להחזיק בעמדה פוליטית ולהצביע בבחירות במטרה להשפיע‬ ‫על הרכבו של הדרג המדיני ‪ .‬עם זאת‪ ,‬פקודות צה"ל אוסרות על חיילי צה "ל הבעת דעותיהם הפוליטיות בציבור‬ ‫במהלך שירותם‪ ,‬לרבות השתתפות בהפגנות וחתימה על עצומות בעלות אופי פוליטי – בין במדים ובין בלבוש‬

‫‪87‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫אזרחי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתוך הנחה שצה " ל ייטיב לבצע את משימותיו אם חייליו יבינו את משמעות היותם חיילים בצבאה של‬ ‫מדינה יהודית ודמוקרטית ‪ ,‬ומתוך מחויבותו למדינה ולחייל כאזרח בה ; פועל צה"ל לחזק בק רב חייליו ומפקדיו‬ ‫את תחושת ה מחויבות כלפי המדינה וערכיה (אותם ערכים הבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות ‪ ,‬ברוח צה " ל‬ ‫ובמורשתו)‪ .‬צה"ל מסתמך לשם כך על מרכיבים שונים מתוך אוצר הזיכרון היהודי וזאת מבלי להכריע בשאלות‬ ‫הנתונות לשיח ציבורי באשר למהותה של היהדות או לאופייה הרצוי של הישראליות ‪ .‬פעילות זו משמשת לחיזוק‬ ‫תחושת הלכידות ביחידה והסולידריות בעם ‪ ,‬ומהווה תשתית למוטיבציה ולתובנת המשימה של החיילים ‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המרחב המשותף בצה "ל הוא בעל צביון יהודי ‪ .‬אין ה כוונה בכך לשמירה על זכותו ועל חירותו של כל פרט‬ ‫לנהוג על ־פי מנהגיו הדתיים (זמני תפילות ‪ ,‬צומות)‪ ,‬אלא במאפיינים הנוגעים לאופי סביבת השירות ולאופי‬ ‫הארגון‪ .‬הצביון היהודי של המסגרת הצבאית כולל את שמירת הכשרות בכל מטבחי צה "ל‪ ,‬את נוהל השבת ‪ ,‬את‬ ‫הטיפול של הרבנות הצב אית בחללים ובענייני אישות ‪ ,‬את האפשרות לגיור בצבא וכן גם את עיסוקם של מפקדים‬ ‫וחיילים בסוגיות של זהות ישראלית‪ -‬יהודית במסגרת פעילויות החינוך והעיסוק בצדקת הדרך‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫החל מהקמתו של צה"ל ביקש דוד בן‪-‬גוריון למנוע עיסוק פוליטי בתוך הצבא‪ .‬על חיילים‬ ‫וקצינים נאסר להביע עמדה פוליטית‪ ,‬להיות חברים במפלגה או להשתתף בהפגנות‪ .‬מהי‬ ‫לדעתכם הסיבה לכך?‬

‫‪ 5.2.6‬החייל בצה"ל צבא עם במדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫בנוסף לעקרונות אלו שהם עקרונות כלליים ‪ ,‬משפיעה הגדרתה של ישראל‬ ‫כמדינה יהודית ודמוקרטית גם על אורח חייו ועל מהות פעילותו של‬ ‫החייל‪ .‬חלק מן החירויות מהן נהנים האזרחים במדינת ישראל ‪ ,‬נשללות‬ ‫מן החייל הנדרש לבצע את פקודות הצבא ונאסר עליו לפעול בניגוד להן‬

‫‪.‬‬

‫יחד עם ז את‪ ,‬פקודותיו של צה "ל כפופות גם הן לעקרונות הדמ וקרטיה‬ ‫ומחויבות להיות שוויוניות‬

‫וסבירות‪ .‬כל חייל בצה "ל יכול לערער על‬

‫החלטות מפקדיו על‪-‬פי הפקודות וה דרכים המקובלות ואף לקבול אותן באמצעות נציב קבילות החיילים ‪.157‬‬ ‫צה" ל אף מגדיר ומנחה את חייליו להבחין בין הפקודות הנ‬

‫יתנות להם ‪ .‬החייל נדרש לציית לפקודות חוקיות‬

‫בלבד‪ .‬במקרה של פקודה בלתי חוקית ‪ ,‬הוא נדרש לבצעה ולפעול לאחר מכן על‪ -‬מנת להדגיש את אי חוקיותה בפני‬ ‫הגורמים הרלוונטיים ‪ .‬במקרה של פקודה בלתי חוקית בעליל ‪ ,‬מושג שנתווה ביחס לפקודה שניתנה במהלך טבח‬ ‫כפר קאסם ‪ ,158‬ומתייחס אל פקודה בלתי חוקית שעשויה לפגוע במישרין בחייו של אדם ‪ ,‬מוטלת על החייל חובה‬ ‫לסרב לה‪.‬‬ ‫יתר על כן ‪ ,‬במישור הרעיוני החייל נדרש לוותר לזמן קצוב הקבוע בחוק על חירויותיו לשם הגנה על אותן‬ ‫החירויות‪ .‬הוא מגויס לצבא מתוקף ההסכמה החברתית הרחבה על‬

‫"כללי המשחק " של הדמוקרטיה ופועל‬

‫למעשה על‪-‬מנת להגן עליהם‪ .‬כך החייל הוא זה הנותן למפקדו את האפשרות לתת לו פקודות ‪.‬‬

‫‪ 5.3‬סמלים לאומיים‬ ‫במדינת הלאום המודרנית ממלאים סמלי המדינה (דגל‪ ,‬סמל והמנון ) מספר תפקידים חשובים ‪ .‬הם מייצגים את‬ ‫ריבונותה ואת מוסדותיה מבית ו מחוץ‪ .‬סמלי המדינה מעניקים ביטוי ללכידותה של האומה ‪ ,‬לערכיה המשותפים ‪,‬‬ ‫‪ 157‬נציב קבילות חיילים הוא מוסד הקיים מתוקף חוק השיפוט הצבאי (‪ )1955‬ובו מתבררות תלונות של חיילים ‪ ,‬מועמדים לשירות ביטחון ובני‬ ‫משפחותיהם מדרגה ראשונה ביחס לאדם או גוף צבאי אחר שהם חשים עצמם כנפגעים ממנו‪ .‬כל חייל או מפקד‪ ,‬בסדיר או במילואים ‪ ,‬רשאי‬ ‫לפנות אל הנציב ללא קשר לדרגתו או תפקידו של הנקבל ‪.‬‬ ‫‪ 158‬על טבח כפר קאסם‪ ,‬ראה הערה נפרדת ‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬

‫‪88‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לזהותה ולמורשתה ‪ .‬זרח ורהפטיג ‪ ,‬חבר מועצת המדינה הזמנית אשר נמנה על החותמים על מגילת העצמאות ‪,159‬‬ ‫קבע כי ‪ ,‬בכל הנוגע לסמלי המדינה ‪ ,‬צריך ל נהוג הכלל לפיו "העתיק יותר הוא המקודש יותר ‪ ...‬צריכה ללוות אותנו‬

‫המחשבה כי לא יצרנו מדינה חדשה ‪ ,‬אלא חידשנו מדינה שהייתה קיימת בימים עברו "‪ ,‬ואכן במדינת ישראל ‪ ,‬בה גרעין‬ ‫הזהות הלאומית הוא יהודי ‪ ,‬מזוהים סמליה של המדינה עם המורשת ההיסטורית של היהדות ‪.‬‬

‫‪ 5.3.1‬סמל המדינה‬ ‫עם הקמתה ביקשה מדינת ישראל לאמץ לעצמה סמל רשמי‬

‫‪ .‬מועצת המדינה הזמנית מינתה‬

‫ועדת סמלים מיוחדת ‪ ,‬אשר פנתה אל תושבי המדינה והזמינה אותם להציע את הצעותיהם‬

‫‪.‬‬

‫מתוך מאות הצעות שהוגשו לוו עדה‪ ,‬נבחרה בסיכומו של התהליך הצעתם של המעצבים גבריאל‬ ‫ומקסים שמיר ‪ .160‬הסמל אותו עיצבו שוזר יחד יו שלושה מרכיבים ‪ :‬מנורה בת שבעה קנים ‪ ,‬ענפי‬ ‫זית והשם "ישראל"‪ .‬המנורה מ ייצגת את עברו הלאומי של העם ואת מאבקו לחירות‬

‫‪ .‬צורת המנורה המופיעה‬

‫בסמל‪ ,‬מבוססת על תבליט המופיע על שער טיטוס ברומא בו מתוארים כלי המקדש שנלקחו בשבי עם חורבן‬ ‫הבית ‪ .161‬לבחירה זו מ שמעות סמלית – אותה מנורה שציינה את היציאה לגלות ‪ ,‬מבטאת כיום את חזרת ם של‬ ‫היהודים למדינתם הריבונית ‪ .‬ענפי הזית מסמלים את העתיד ואת ה שאיפה לשלום ‪ .‬סמל המדינה קשור בבסיסו‬ ‫גם אל חזון זכריה ‪ ,‬אחד הנביאים שחיו בתקופת שיבת ציו ן‪ .‬באחת מנבואותיו נגלה אליו מחזה של מנורה ושני‬ ‫ֵיתים ָעלֶ יהָ ‪( "...‬זכריה ד‪ ,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬ ‫יתי וְ ִה ֻנֵה ְמנוֹ ַרת זָהָ ב ֻ ֺכ ֻ ָל ֻה‪ ...‬וְ ִ ׁש ְב ָעה ֵנר ֶֹתיהָ ָעלֶ יהָ ‪ ...‬ו ְ ֻׁש ַניִם ז ִ‬ ‫ענפי זית‪ָ " :‬ר ִא ִ‬

‫‪ 5.3.2‬דגל המדינה‬ ‫דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ‪ ,‬במרכזו מגן דוד ולאורכו שני פסים בגוון תכלת כהה ‪.‬‬ ‫את ההשראה לעיצובו העניקה הטלית בה נוהגים יהודים להתעטף בעת התפילה‬

‫‪ .‬דגל זה‬

‫ליווה את התנועה הציונית כמעט מיום היווסדה ‪ .‬במהלך ההכנות לקראת הקונגרס הציוני‬ ‫הראשון ‪ ,162‬הגה דוד וולפסון‬

‫‪163‬‬

‫‪ ,‬עוזרו של הרצל ‪ ,‬את הרעיון ‪ " :‬הרי יש לנו דגל ! הוא כחול לבן‬

‫כמו הטלית "‪ ,‬פסק והזמין ד גל לבן מעוטר בשני פסי תכלת ‪ .‬בשנת ‪ ,1933‬בקונגרס הציוני‬ ‫השמונה‪ -‬עשר‪ ,‬התקבל הדגל כדגלה הרשמי של ההסתדרות הציונ ית והעם היהודי ‪ .‬עם קום‬ ‫מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית לגבי דגלה‬

‫ובתחילה הזמינה את הציבור‬

‫להציע את הצעותיו כפי שהיה במקרה של הסמל ‪ .‬דגל התנועה ה ציונית נבחר באופן רשמי‬ ‫לשמש כדגלה של מדינת ישראל ב‪ 28 -‬באוקטובר ‪ ,1948‬והוא הועדף על פני רעיונות אחרים ‪,‬‬

‫הנפת דגל המדינה עם‬ ‫כיבוש אילת במלחמת‬ ‫העצמאות ("דגל הדיו")‪.‬‬

‫משום שכבר היה מוכר היטב בציבור היהודי וזוהה כסמלו של המפעל הציוני ‪.‬‬

‫‪ 5.3.3‬המנון המדינה‬ ‫ההמנון של מדינת ישראל 'התקווה הינו שיר שנלקח ברובו מתוך השיר‬ ‫אימבר‬

‫‪164‬‬

‫'תקוותנו ' על ידי המשורר נפתלי הרץ‬

‫ב‪ ,1878-‬שיר שכלל כ‪ 8 -‬בתים הפותחים ברובם במילים 'כל עוד ' ועם פזמון חוזר ‪' :‬עוד לא אבדה‬

‫תקוותנו‪ ,‬התקווה הנושנה ‪ ,‬לשוב לארץ אבותינו ‪ ,‬לעיר בה דוד חנה '‪ .‬שירו של אימבר הוכרז כבר ב ‪ 1897‬כהמנון‬ ‫‪ 159‬זרח ורהפטיג (‪ ,)2002-1906‬פוליטיקאי ומשפטן ישראלי‪ ,‬מראשי הפועל המזרחי וחבר כנסת מטעם המפלגה הדתי ת לאומית (מפד"ל)‪.‬‬ ‫‪ 160‬גבריאל ומקסים שמיר גבריאל (‪ )1992- 1909‬ומקסים (‪ )1990- 1910‬שפטלוביץ'‪ ,‬היו מעצבים גרפיים שעיצבו את סמל מדינת ישראל ‪ .‬בנוסף‬ ‫עיצבו שטרות כסף שהנפיק בנק ישראל ‪.‬‬ ‫‪ 161‬שער טיטוס שער ניצחון הממוקם ברומא כסמל לצחונו של טיטוס על היהודים במרד הגדול ( ראה עמ ' ‪ .)X‬בשער מופיע תבליט של תהלוכת‬ ‫הניצחון שערכו הרומאים עם שובם ל רומא לאחר החרבת ירושלים ‪ .‬בין השאר נראים בתבליט שבויים יהודיים הנושאים את כלי המקדש ‪.‬‬ ‫‪162‬‬ ‫על התפתחות התנועה הציונית ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬ ‫‪ 163‬דוד וולפסון ‪ ,)1914-1855( ,‬איש עסקים ופעיל ציוני שהנהיג את התנועה הציונית לאחר מותו של הרצל ‪ .‬וולפסון התקרב לציונות לאחר‬ ‫שקרא את ספרו של הרצל ("מדינת היהודים ")‪ ,‬הוא שימש כעוזרו במהלך כל ימי חייו והצטרף אליו בנסיעותיו ובפגישותיו ‪.‬‬ ‫‪ 164‬נפתלי הרץ אימבר ‪ ,)1909-1856( ,‬משורר ומח בר ה ה מנון‪ .‬אימבר נדד במהלך ימי העלייה הראשונה בין המושבות שהוקמו בארץ והציע להם‬ ‫לאמץ את ההמנון שכתב ‪ .‬כך זכתה היצירה ל פרסום ונוצרו מספר גרסאות באשר לכתיבתה ‪ .‬אימבר סיים את חייו כאלכוהוליסט עני בניו יורק‪.‬‬

‫‪89‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ארגון "חובבי ציון " ובשנת ‪ 1933‬קיבל מעמד של המנון לאומי בקונגרס הציוני ‪ .‬השיר פורסם לראשונה בקובץ‬ ‫"ברקאי" ב‪.1884‬‬ ‫השיר עוסק בתקווה ובחזון ‪ ,‬בארץ ובעם‪ .‬הביטוי "עוד לא אבדה תקוותנו " נגזר מהכתוב בחזון העצמות היבשות‬ ‫שבספר יחזקאל ‪ .‬את השיר המקורי שינה ד "ר יהודה לי יב מטמון כהן – מייסד גימנסיה "הרצליה " שהפכו כבר‬ ‫ב‪ 1905‬לשיר יותר לאומי ישראלי כששינה את הפזמון ל 'סגירת' ימי הגלות – 'שנות ‪ ,'2000‬ולשאיפה 'להיות עם‬ ‫חופשי בארצנו'‪:‬‬ ‫ימה‬ ‫עוד ֻ ַב ֻ ֵלבָ ב ֻ ְּפנִ ָ‬ ‫ֻ ָכל ֹ‬ ‫הו ִמיָֻה‬ ‫נֶפֶ ׁש יְּהו ִֻדי ֹ‬ ‫ימה‬ ‫ו ְֻּלפַ אֲ ֵתי ִמזְּ ָרח ָק ִד ָ‬ ‫צו ִפיָֻה‬ ‫ַעיִן ְּל ִצי ֹֻון ֹ‬ ‫עוד ל ֹא אָ ְּב ָדה ִֻת ְּקוָ ֵתנ ֻו‬ ‫ֹ‬ ‫הַ ִֻת ְּקוָה ֻ ַבת ְּ ׁש ֹנות אַ ְּל ֻ ַפיִם‬ ‫ִל ְּה ֹיות ַעם חָ ְּפ ִ ׁשי ְּ ֻבאַ ְּרצֵ נ ֻו‬ ‫ֻשלַ יִם‬ ‫אֶ ֶרץ ִצי ֹֻון וִ ירו ׁ ָ‬

‫יש הסבורים כי לאחר הקמת המדינה ‪" ,‬התקווה " אינו מתאי ם עוד לשמש כהמנון ‪ ,‬משום ששפתו היא שפ ה של‬ ‫ערגה וגעגוע ואין בו ביטוי לתקומתו של העם היהודי בארצו ‪ .‬במרוצת השנים הועלו רעיונות שונים להמנון חלופי ‪,‬‬ ‫אולם ההמנון שליווה את התנועה הציונית מראשיתה ‪ ,‬מוסיף לשמש גם כיום כהמנון הרשמי ‪ ,‬ובשנת ‪ 2004‬אף‬ ‫עוגן מעמדו בחוק המדינה ‪.‬‬

‫‪ 5.4‬מוסדות מרכזיים‬ ‫‪ 5.4.1‬נשיא המדינה‬ ‫על‪-‬פי חוק מי שעומד בראש מדינת ישראל הוא נשיא המדינה ‪ ,‬אולם מעמד‬ ‫זה הוא בעיקרו ייצוגי ונועד לתת ביטוי סמלי לאחדות העם ‪ .‬הנשיא משתתף‬ ‫בטקסים רשמיים כנציג המדינה ‪ ,‬חותם על חוקי ה כנסת (אם כי אינו ממלא‬ ‫תפקיד בעיצובם ואינו יכול להתנגד להם )‪ ,‬מסמיך את שגרירי ישראל בעולם‬ ‫(אך לא ממנה אותם )‪ ,‬מקבל את כתבי האמנה של שגרירים זרים ו עוד‪ .‬כאשר‬ ‫מחליט ראש הממשלה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות‬

‫‪ ,‬נותן הנשיא‬

‫אישורו לכך ‪ ,‬ולאחר שמתקיימות בחירות ‪ ,‬מקיים הנשיא התייעצויות עם סיעות‬ ‫הכנסת ומטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על המועמד‬

‫עליו ממליצות רובן ‪.‬‬

‫האמנת שגריר ארצות‬ ‫הברית בבית הנשיא‪ ,‬צילום‪:‬‬ ‫השגרירות האמריקנית‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫סמכותו המהותית של הנשיא היא הסמכות לחון עבריינים ולקצוב את עונשם של אסירים‬

‫‪ .‬בחירתו של הנשיא‬

‫נעשית בהליך פוליטי ‪ ,‬אך יש ציפייה כי הנשיא הנבחר יתעלה מעל למחלוקות פוליטיות ומעבר לאינטרסים‬ ‫מפלגתיים צרים ‪ ,‬ויפעל כגורם מפשר בין קבוצות שונות בחברה ‪ .‬הנשיא נבחר על‪ -‬ידי הכנסת בבחירות חשאיות‬ ‫לכהונה אחת בת שבע שנים ‪.‬‬

‫‪90‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫סעיף ‪ 4‬בחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי " כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל‪ ,‬כשיר להיות‬ ‫מועמד לכהונת נשיא המדינה" ; תנאי הכשירות הקבועים בחוק מינימאליים בהשוואה לבעלי‬ ‫תפקידים אחרים – החוק אינו מחייב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬גיל מינימאלי‪ ,‬היעדר הרשעות בעבירות שיש‬ ‫עמן קלון או תקופת צינון‪ .‬מדוע לדעתך הסתפק המחוקק בתנאים מינימאליים? אילו‬ ‫יתרונות ואילו חסרונות עשויים להיות לכך?‬ ‫‪-‬‬

‫‪ 5.4.2‬מבקר המדינה‬ ‫כפי שראינו בפרקים הקודמים ‪ ,‬במדינה דמוקרטית שמור לביקורת תפקיד חשוב בהגנה‬ ‫על הדמוקרטיה‪ ,‬במניעת שחיתות או בזבוז כספי ציבור ‪ ,‬ובהגברת השקיפות של השלטון‬ ‫כלפי האזרחים ‪ .‬במדינת ישראל קיים גוף מיוחד האחראי לבקרה ופיקוח על גופים‬ ‫ציבוריים – משרד מבקר המדינה ‪ .‬המבקר נבחר בבחירות חשאיות על ידי הכנסת‬ ‫סמל משרד מבקר המדינה‪.‬‬

‫לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים‬

‫‪ .‬המבקר יכול לבדוק מספר גדול של גופים ובהם‬

‫משרדי הממשלה‪ ,‬מוסדות המדינה ‪ ,‬זרועות הביטחון ‪ ,‬הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות ‪.‬‬ ‫את דוחות הביקורת מגיש המבקר ל יושב ראש הכנסת ולוועד ה לענייני ביקורת המדינה ‪ .‬דוחות אלו מסוקרים‬ ‫בתקשורת ומשמשים לא פעם כבסיס לדיון ציבורי ‪ .‬מאז ‪ 1971‬משמש המבקר גם כנציב תלונות הציב ור וכל אזרח‬ ‫הסבור כי נפגע מפעילותו של אחד מן הגופים הנתונים לביקורת המשרד ‪ ,‬רשאי להגיש אליו תלונה‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫מוסד מבקר המדינה נחשב למוסד ביקורת חזק ובעל סמכויות רבות‪ ,‬בהשוואה למוסדות‬ ‫מקבילים בעולם‪ .‬מהו לדעתכם הערך שבביקורת ובביקורתיות? מהי הסכנה הטמונה בהם?‬

‫‪ 5.4.3‬הרבנות הראשית לישראל‬ ‫הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון‬

‫במדינה‪ ,‬אשר מופקד על מתן שירותי דת‬

‫הקבועים בחוק נוגעים לפעילות הדתית השוטפת ולצביונה היהודי של רשות הרבים‬

‫‪ .‬תפקידיה‬

‫‪ .‬הרבנות הראשית נוסדה‬

‫בשנת תרפ "א (‪ )1921‬בחסות שלטונות המנדט הבריטי ‪ ,‬שהעניקו לה את הסמכות בשאלות הנוגעות לענייני דת‬ ‫והמעמד האישי (נישואין וגירושין ) בקרב הציבור היהודי ‪ .‬בראשה עומדים שני רבנים ראשיים‪ :‬רב אשכנזי ורב‬ ‫ספרדי (אשר נושא גם את התואר "הראשון לציון ") המתמנים ל כהונה בת עשר שנים‪ .‬מייסדה של הרבנות‬ ‫הראשית‪ ,‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬

‫‪165‬‬

‫תרם רבות לביסוסה ‪ ,‬ראה בה לא רק מוסד שיפוטי‪ -‬דתי אלא גם‬

‫הנהגה רוחנית של העם כולו ‪" :‬הרבנות איננה נחלת חלק אחד בלבד של היישוב ‪ ,‬היא צריכה להיות מעל כל המפלגות‬

‫והכוחות שביישוב ‪ ,‬והשפעתה חייבת להיות על כל תח ומי החיים‪ ".‬אולם בחברה המ חולקת לקבוצות אשר יחסן להלכה‬ ‫ולאורח החיים הדתי הוא מגוון ‪ ,‬לא תמיד אלו הם פני הדברים ‪.‬‬ ‫כיום ממונה הרבנות על מערכת הנישואין והגירושין של הציבור היהודי במדינת ישראל ‪ ,‬אחראית על הקבורה של‬ ‫רוב היהודים בארץ באמצעות ה‪" -‬חברא קדישא " ‪ ,166‬מנהלת את מערכת הכשרות ‪ ,‬מתחזקת מ תקנים דתיים ‪,‬‬ ‫ממנה רבני ערים ושכונות ועוד ‪ .‬חלק מפעולותיה נעשות באמצעות המועצות הדתיות‬

‫‪ ,‬המתפקדות כמעין‬

‫‪ 165‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק (‪ ,)1935-1865‬רב‪ ,‬פוסק והוגה ‪ .‬הרב קוק עלה לארץ במהלך תקופת העלייה השנייה ‪ ,‬שימש כרבה של יפו‬ ‫והמושבות ומאוחר יותר עבר להתגורר ב ירושלים‪ ,‬כיהן כרב האשכנזי הראשי הראשון ופעל לחיזוקה של הרבנות הראשית ‪ .‬בניגוד לרבני היישוב‬ ‫הישן‪ ,‬לא שלל הרב קוק את דרכם של החלוצים וראה בפעולתם את ראשית תהליך הגאולה‪ .‬לימים הפכה הגותו מזוהה עם הציבור הציוני‪ -‬דתי‪.‬‬ ‫‪ 166‬חברא קדישא (מארמית ‪ :‬חבר קדוש )‪ ,‬ארגון יהודי הדואג לצ ורכי המת וקבורתו לפי ההלכה ‪ .‬לעתים מכונה גם גחש"א (גמילות חסדים ‪ ,‬חסד‬ ‫של אמת)‪ .‬ביהדות מהווה פעולתה של החברה קדישא והדאגה למת ‪ ,‬מצווה מרכזית ונחשבת לדרגה נעלה במיוחד של חסד ‪.‬‬

‫‪91‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫"סניפים" עירוניים של ה‪ .‬מועצת הרבנות הראשית מנהלת גם את‬

‫בתי הדין הרבניים ‪ ,‬הפועלים על‪ -‬פי חוקי‬

‫ההלכה ולהם סמכות בתחום הנישואין והגירו שין‪ ,‬הגיור וכן בבוררו יות בהן שני בעלי הדין מקבלים את סמכותו‬ ‫של בית הדין‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫לאורך שנות קיומה של הרבנות הראשית‪ ,‬הועלו מספר הצעות למנות רב ראשי אחד במקום‬ ‫שני רבנים (אשכנזי וספרדי)‪ ,‬אך הדבר לא יצא אל הפועל‪ .‬האם לדעתך‪ ,‬יש צורך בשני רבנים‬ ‫ראשיים המייצגים את שתי מסורות הפסיקה של עדות ישראל‪ ,‬או שעדיף להסתפק ברב אחד‬ ‫המעביר מסר של אחדות וקשר בין שתי עדות אלו?‬

‫‪ 5.4.4‬בנק ישראל‬ ‫בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל ; הוא נוסד בדצמבר ‪ ,1954‬ומקום מושבו‬ ‫בירושלים‪ ,‬בתוך קריית הממשלה ‪ .‬בדמוקרטיות המערביות הבנק המרכזי הוא חלק‬ ‫ממארג מוסדות השלטון אשר מופקד על עיצוב‬

‫המדיניות העל הכלכלית (מקרו‪ -‬כלכלה)‪,‬‬

‫ולפיכך יש לו השפעה מכרעת בסוגיות מרכזיות כמו קביעת קצב הצמיחה במשק‬

‫‪ ,‬ריסון אינפלציה ‪ ,‬מניעת‬

‫אבטלה‪ ,‬יציבות שערי חליפין וכדומה ‪ .‬הבנק אחראי על הנפקת המטבע והסדרת מערכת המזומנים במשק ‪ ,‬תמיכה‬ ‫בפעילותם הסדירה וביציבותם של השווקים הפיננסיים והבנקים ‪ ,‬הסדרת מערכות התשלומים והסליקה ‪ ,‬ניהול‬ ‫יתרות מטבע החוץ של ישראל ‪ ,‬פיקוח על המערכת הבנקאית ועוד ‪.‬‬ ‫בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל אשר מופקד על הניהול השוטף של הבנק‬

‫‪ ,‬משמש כיועץ כלכלי לממשלה‬

‫ומהווה דמות מרכזית בעיצוב המדיניות הכלכלית ‪ .‬נגיד הבנק מתמנה על‪ -‬ידי הנשיא‪ ,‬בהתאם להמלצת הממ שלה‬ ‫לתקופה של חמש שנים והחוק מבטיח לו עצמאות רבה במילוי תפקידו ‪.‬‬

‫‪ 5.4.5‬המוסדות הציוניים‬ ‫קבוצת מוסדות מרכזיים נוספת במדינת ישראל הם המוסדות הציוניים‬

‫‪ .‬ראשיתם של מוסדות אלו‬

‫נטוע עוד בבאזל ‪ ,‬שם‪ ,‬במהלך הקונגרס הציוני הראשון (‪ ,)1897‬ייסד הרצל את ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית כארגון‪ -‬גג המאגד תחתיו את פעולת הגופים הציוניים בעולם ‪ .‬במהלך השנים הוקמ ו מוסדות‬ ‫ציוניים רבים ‪ ,‬מהם נציין שתי זרועות אשר מ ילאו תפקיד חשוב בקידו ם המפעל הציוני ובפיתוח ההתיישבות‬ ‫בארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הקרן הקיימת לישראל נוסדה בשנת ‪ ,1901‬במהלך הקונגרס הציוני החמישי ‪ .‬מלכתחילה הופקדה‬ ‫הקרן הקיימת על איסוף כספים לשם רכישת קרקעות בארץ ישראל‬

‫בעבור התנועה הציונית ‪ ,‬אך‬

‫בהדרגה התרחבו תפקידיה והיקף פעולתה לכדי עיסוק ב מפעלי התיישבות ‪ ,‬ייעור‪ ,‬חינוך ועוד ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הסוכנות היהודית נוסדה בשנת ‪ 1929‬ושימשה עד קום המדינה כגוף מרכזי בניהול היישוב‬ ‫ובייצוגו אל מול שלטונות המנדט ‪ .‬לאחר הקמת המדינה הועברו רבים מתפקידיה‬

‫לידי‬

‫ממשלת ישראל ‪ .‬כיום נותרו בידי הסוכנות האחריות על קידום העלייה וסיוע בקליטתה ועל הקשר עם יהדות‬ ‫התפוצות‪.‬‬ ‫שאלת תפקידם של המוסדות הציוני ים לאחר הקמת המדינה עלה ‪ ,‬לדיון מספר פעמים והוסדר בחוק ב‪.1952 -‬‬ ‫בשנת ‪ ,1968‬נוסחו מחדש מטרותיהם של הגופים הציוניים ב תכנית שכונתה "תכנית ירושלים השנייה "‪:‬‬ ‫" אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם ; כינוסו של העם היהודי ‪ ...‬בארץ ישראל ‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫עידוד עליה מכל הארצות; ביצורה של מדינת ישראל המושתת על חזון הנביאים של צדק ושלום; שמירה על יחודו של‬ ‫העם על‪ -‬ידי קידום חינוך יהודי ועברי וטיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים; הגנה על זכויות היהודים בכל מקומות מושבם"‬

‫‪92‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 5.5‬חוקים ומסמכים מכוננים‬ ‫במדינת ישראל לא נחתמה חוקה סדורה המעניקה הגנה לערכי יסוד ‪ .‬מלאכת ניסוח החוקה הוטלה על‪ -‬פי מגילת‬ ‫העצמאות על הכנסת הראשונה ‪ ,‬אך כאשר התברר כי היא מתקשה לעשות זאת ‪ ,‬התגבשה בשנת ‪ ,1950‬ביוזמתו‬ ‫של חבר הכנסת יזהר הררי‪ ,167‬פשרה שנודעה כ פשרת הררי ‪ ,‬על‪ -‬פיה הכנסת לא תחוקק חוקה שלמה אלא חוקי ‪-‬‬ ‫יסוד שיהוו בבוא העת את ס עיפיה של החוקה ‪ .‬עד כה‪ ,‬נחקקו שלושה‪ -‬עשר חוקי יסוד כאלו וחלק מעקרונותיה של‬ ‫המדינה מעוגנים בחוקים רגילים או במסמכים להם אין תוקף חוקי רשמי‬

‫‪ .‬בפרק זה נציג בקצרה כמה מן‬

‫החוקים והמסמכים שאנו סבורים כי יש להם רלוונטיות מיוחדת מבחינתו של הקצין והחייל בצה "ל‪.‬‬

‫‪ 5.5.1‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬ ‫חוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬שהתקבל בכנסת בשנת תשנ "ב (‪ ,)1992‬הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים ‪ .‬החוק‬ ‫מעניק הגנה על מספר זכויות אדם בסיסיות ובהן ה זכות ל חירות‪ ,‬לקניין‪ ,‬לפרטיות וזכות האדם על חייו ‪ ,‬גופו‬ ‫וכבודו‪ .‬מסיבה זו יש הרואים בחוק את "מגילת זכויות האדם " של המשפט הישראלי ‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 8‬לחוק ‪ ,‬קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק‪ -‬יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ‪ ,‬שנועד‬

‫לתכלית ראויה ‪ ,‬ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו "‪ .‬סעיף זה ‪ ,‬המכונה בשפה‬ ‫משפטית "פסקת הגבלה "‪ ,‬קובע למעשה ‪ ,‬את עליונותו של חוק יסוד זה על‪ -‬פני חוקים אחרים ‪ .‬הסעיף ה‪" -‬טכני"‬ ‫הזה הוא בעל משמעויות מרחיקות לכת והוא הניע תהליך שכונה המהפכה החוקתית ‪ .‬החוק ִא פשר למעשה ‪ ,‬לבית‬ ‫המשפט העליון לעסוק בביקורת על הרשות המחוקקת ‪ ,‬ולהכריז על ב יטולם של חוקי ם אשר עומדים בסתירה‬ ‫לחוק היסוד או חותרים תחת זכויות אדם המעוגנות בו ‪ .‬על הדברים עמד שופט בית המשפט העליון באותה העת ‪,‬‬ ‫אהרון ברק ‪:168‬‬ ‫"לא הכול מודעים לכך‪ ,‬אך לאחרונה התחוללה מהפכה בישראל‪ .‬זוהי מהפכה חוקתית‪ ,‬אשר הכנסת ‪ -‬כגוף מכונן ‪-‬‬ ‫גרמה‪ ...‬מכוחה של חקיקת־יסוד זו‪ ,‬הפכו זכויות האדם בישראל‪ ...‬לנורמות משפטיות בעלות מעמד חוקתי עדיף‪...‬‬ ‫מעל הכנסת כרשות מחוקקת עומדת הכנסת כרשות מכוננת‪ ,‬ומעל לחוק הרגיל של הכנסת עומדים שני חוקי‪-‬היסוד‪..‬‬ ‫מעתה‪ ,‬בית‪-‬המשפט יוכל לא רק לפרש חוק הנוגד את עקרונות היסוד‪ ,‬אלא גם להצהיר על בטלותו"‪.‬‬

‫הפירוש שהעניק ברק לחוק ‪ ,‬ופעילותו של בית המשפט כחלק מן המהפכה החוקתית בעקבות חקיקת‬

‫ו‪ ,‬הביאו‬

‫לדיון ציבורי ער ביחס אליו‪ .‬יחד עם זאת ועל אף ש החוק אינ נו משוריין הוא לא שונה מאז חקיקתו ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫שאלת היחס בין הרשות השופטת לרשות המבצעת והמחוקקת‪ ,‬נתון בשנים האחרונות בוויכוח‬ ‫כבד‪ .‬בעוד שתומכיה של המערכת טוענים כי בידיה הזכות לפסול את הכרעת הרוב לשם הגנה‬ ‫דמוקרטיים יש הטוענים כי בתי המשפט אינם‬ ‫‪,‬‬ ‫על הפרט או על המיעוט בשמם של ערכים‬ ‫מייצגים את "רצון העם" ועל כן עליהם להימנע מלעשות זאת‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫‪ 5.5.2‬חוק יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל‬ ‫חוק יסוד ‪ :‬ירושלים בירת ישראל ‪ ,‬שהתקבל בכנסת בשנת תש "ם (‪ ,)1980‬קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת‬ ‫היא בירת ישראל המהווה את מקום מושבם של מוסדות המדינה ‪ .‬בחוק היסוד כלולה גם התחייבות לשמירה על‬ ‫המקומות הקדושים והבטחת גישה חופשית אליהם לבני כל הדתות ‪ .‬חקיקת החוק עורר ה סערה פוליטית וזכ תה‬ ‫‪167‬‬

‫יזהר הררי‪ ,)1978-1908( ,‬חבר כנסת בשבע הכנסות הראשונות מטעם המפלגה הפרוגרסיבית ‪ ,‬המפלגה הליברלית ומפלגת העבודה ‪.‬‬ ‫‪ 168‬ראה הערה ‪.1‬‬

‫‪93‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לתגובות חריפות בזירה הבינלאומית ‪ .‬שגרירויות שמקום מושבן היה בירושלים ‪ ,‬העתיקו את מקומן לתל אביב ‪,‬‬ ‫ומועצת הביטחון של האו "ם אף קבעה כי הוא עומד בניגוד לכללי המשפט הבין‪-‬‬

‫לאומי‪ .‬בשנת ‪( 2000‬תשס "א)‬

‫נוסף תיקון לחוק האוסר על העברת "סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר ‪ ,‬מדיני או שלטוני " וניתן לשינוי רק מכוח‬ ‫חוק יסוד שי תקבל בתמיכתם של רוב חברי הכנסת ‪.‬‬

‫‪ 5.5.3‬חוק השבות‬ ‫לעלות ארצה ולקבל אזרחות‬

‫חוק השבות שהתקבל בכנסת בשנת תש "י (‪ )1950‬קובע כי לכל יהודי הזכות‬

‫ישראלית ללא תנאי ‪ .‬בכך נתן המחוקק ביטוי לזהותה של מדינת ישראל כמדינ ה יהודית וכבית פוטנציאלי עבור‬ ‫כל יהודי שירצה בכך ‪ .‬על פי תיקון לחוק משנת תש "ל (‪ ,)1970‬הורחב היקף הזכאות לעלות ארצה והיא מוקנית גם‬ ‫לילדיהם ולנכדיהם של יהודים ‪ ,‬ולבני זוגם‪ .‬במהלך השנים עמד חוק השבות במרכזן של מספר מחלוקות הנובעות‬ ‫בעיקר מן העובדה שהחוק ‪ ,‬בנוסחו המקורי ‪ ,‬אינו מכריע בשאלה מיהו יהודי ‪ ,‬סוגיה בה נדון בהמשך ‪.169‬‬

‫‪ 5.5.4‬חוק שירות הביטחון‬ ‫חוק שירות הביטחון שהתקבל בכנסת בשנת תש "ט (‪ )1949‬ועודכן בשנת תשמ "ו (‪ ,)1986‬קובע ומסדיר את חובת‬ ‫השירות הסדיר בצה "ל‪ ,‬החלה על אזרחי ישראל ‪ .‬בחוק מעוגנים בין השאר‬

‫גיל הגיוס ‪ ,‬משך השירות הצבאי‬

‫לגברים ולנשים ‪ ,‬כללים הנוגעים להתייצבות לבדיקות ולמיונים של מועמדים לשירות צבאי וכן כללים ה‬

‫נוגעים‬

‫לשירות במסגרות ממשלתיות שאינן צבאיות‪ ,‬כגון משמר הגבול והמשטרה ‪ .‬סעיף ‪ 36‬לחוק מקנה לשר הביטחון‬ ‫את הסמכות לפטור אזרחים משירות צבאי ‪ ,‬ועל בסיסו נשען הפטור של אוכלוסיות כאלו או אחרות משירות‬ ‫בצה"ל‪ .‬סעיף זה נמצא במחלוקת ציבורית עזה ואף בג "ץ נדרש לדון בו מספר פעמים ולבחון את חוקיותו ‪.‬‬

‫‪ 5.5.5‬מסמך הסטאטוס‪-‬קוו‬ ‫בשנת ‪ 1947‬שלח דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬אז ראש הסוכנות היהודית‬

‫ומנהיג המדינה שבדרך ‪ ,‬מכתב לראשי המפלגה‬

‫החרדית אגודת ישראל ‪ .170‬המכתב משרטט מעין מתווה לשמירת המצב הקיים (סטאטוס קוו ) בענייני דת ומדינה‬ ‫במדינה שעתידה לקום ‪ .‬מטרתו הייתה לסמן ת נאים המסדירים ומאפשרים חיים משותפים בין דתיים וחילונים‬ ‫על‪-‬אף המחלוקת‪ .‬המכתב נשלח על רקע החשש כי אגודת ישראל תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬ ‫בעדותה בפני ועדת אונסקו "פ‪ ,‬ועדת האו "ם שהמליצה בסופו של דבר על החלטת החלוקה ושב יקרה באותם ימים‬ ‫בארץ‪.171‬‬ ‫המכתב ציין את חובתה של המדינה שתקום לה בטחת חופש המצפון לכל אזרחיה ו מצהיר כי לא תהיה מדינה‬ ‫תיאוקרטית (כלומר‪ ,‬לא תאמץ את ההלכה כחוקתה )‪ .‬במכתב אין התחייבות ביחס ל חוקת המדינה‪ ,‬אולם הוא‬ ‫מבהיר את עמדת הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ו ליחסיה עם המדינה ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שבת ‪ -‬יום המנוחה הרשמי יהיה השבת והוא יישמר במ וסדות המדינה ובמקומות ציבוריים ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כשרות ‪ -‬שמירה על כשרות בכל המוסדות הממשלתיים לרבות צה "ל ומשרדי הממשלה ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫דיני אישות – בתחום נישואין וגירושין ‪ ,‬תופקד הסמכות המשפטית בידי מערכת השיפוט הרבנית ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חינוך ‪ -‬אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך‬

‫(ובכלל זה גם לזרם החרדי )‪ ,‬תוך קביעת "מינימום של‬

‫לימודי חובה" במקצועות כגון עברית ‪ ,‬היסטוריה ומדעים ‪.‬‬ ‫‪169‬‬

‫על סוגיית "מיהו יהודי?"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬ ‫‪ 170‬אגודת ישראל (אגו"י)‪ ,‬ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בשנת ‪ 1912‬בפולין במטרה להתמודד עם בעיותיו של העם היהודי ברוח המסורת ‪.‬‬ ‫‪ ,‬רווחה ‪ ,‬כשרות ועוד ‪ .‬עם הקמתה של המדינה הפכה‬ ‫כיום אגודת ישראל מייצגת את הזרם המרכזי בציבור החרדי בישראל ועוסקת בחינוך‬ ‫אגודת ישראל למפלגה המיוצגת בכנסת ‪ ,‬ייצוג המת מיד עד לימים אלו‪ .‬האגודה מונהגת בידי "מועצת גדולי התורה " ונשמעת להורא ו תיה‪.‬‬ ‫‪ 171‬על התהליכים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬ראה עמ ' ‪.84‬‬

‫‪94‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫על אף שהמסמך נשא אופי פוליטי ולא היה בעל תוקף משפטי מחייב‪ ,‬הוא נחשב לאבן פינה בכינון ההסדרים בין‬ ‫דתיים וחילונים ‪ .‬חלק מן ההסדרים עוגנו בחוקי המדינה וחלקם נותרו לא כתובים ‪ ,‬אלו וגם אלו מהווים לא אחת‬ ‫בסיס לו ויכוחים בנושאי דת ומדינה ‪ .‬דוגמה טובה בהקשר זה היא סוגיית השבת ‪ ,‬בהמשך להתחייבות במסמך‬ ‫הסטאטוס קוו ולתפיסה הסוציאליסטית של מנהיגי המדינה באותה העת‬

‫‪ ,‬נחקק בשנת ‪ 1951‬חוק שעות עבודה‬

‫ומנוחה האוסר על עבודה בשבת ‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנושא התחבורה הציבורית ‪ ,‬הוחלט לשמור על המצב כפי שהיה קודם‬ ‫להקמת המדינה ; במסגרתו התחבורה ה ציבורית אינה פועלת בשבת פרט לערים חיפה ואילת ‪ .‬הן פתיחתם של‬ ‫מרכזי מסחר בשבת (בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ) הן הפעלתם של קווי אוטובוס (בניגוד לנוהג)‪ ,‬עולים לדיון‬ ‫ציבורי מפעם לפעם ושנויים במחלו קת עזה בין חלקים שונים בחברה ‪.‬‬

‫‪ 5.6‬ידיעת הארץ‬ ‫העיסוק בתחום ידיעת הארץ בצה "ל הינו ארוך ימים ‪ ,‬שורשיו נטועים עוד בתנועות הנוער הציוניות והמשכו‬ ‫בתרבות סיורי ידיעת הארץ שהתפתחה בארץ ישראל עם העליות הראשונות ובאו לידי ביטוי‬

‫‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬גם‬

‫במסעות הפלמ"ח‪ ,‬אשר תרו את הארץ ברגליהם וראו ביציאה אל המרחב כלי לעיצוב דמותו של הישראלי החדש ‪.‬‬ ‫מאז ועד ימינו הפכו סיורי ידיעת הארץ למקום בו פוגש החייל את ההיסטוריה והמורשת של נופי הארץ ‪ ,‬מתחשל‬ ‫במסעות הארוכים והופך הלכה למעשה ל "תבנית נוף מולדתו "‪ .‬הנוף הינו שותף דומם המלווה את החייל משך כל‬ ‫שירותו; בנסיעותיו הארוכות לבסיסי צה "ל‪ ,‬באימונים וביתר שאת במהלך הגנתו על גבולות מדינת ישראל‬ ‫וביטחון אזרחיה ותושביה ‪ ,‬מתוך ומחוץ למוצבים והבסיסים הפרוסים בכל רחבי הארץ ‪.‬‬ ‫מאז הקמתו של צה "ל ועד ימינו ‪ ,‬ידיעת הארץ משמשת ככלי המסייע בהטמעת ערך היסוד‬

‫‪ " :‬אהבת המולדת‬

‫ונאמנות למדינה " ( רוח צה "ל)‪ ,‬בקרב מפקד ים וחיילים באמצעות החשיפה הבלתי אמצעית למורשת העם‬

‫‪,‬‬

‫המדינה וצה "ל במפגש עם הנופים ‪ ,‬האתרים והסיפורים האישיים והלאומיים במרחב הגיאוגרפי ‪ .‬בנוסף‪ ,‬העיסוק‬ ‫החינוכי רואה ביציאה אל המרחב והעיסוק בידיעת הארץ כלי חינוכי המאפשר שיח ועיסוק בערכים ומסרים‬ ‫חינוכיים בקרב המש רתים בצה "ל‪ ,‬לצד חיזוק ההיכרות וההתמצאות של החייל בסביבה בה הוא משרת ופועל ‪.‬‬

‫‪ 5.6.2‬החלוקה לחבלי ארץ ושיטת הלמידה‬ ‫יש לציין כי ניתן לסווג את הארץ במספר רב של דרכים ‪ ,‬וההצעה המובאת לפניך הינה אחת מני רבות ‪.‬‬ ‫לפניך עשרה חבלי ארץ שהעיסוק בהם מחולק למספר תתי‪ -‬פרקים אשר יחדיו מרכיבים את מכלול הנוף ‪ .‬החלוקה‬ ‫של כל חבל ארץ שואבת את מקורותיה משיטה הנקראת‬ ‫קיים קושי להכיל את כלל פרטי המידע העולים לנגד עינינו‬

‫"מכלול נופאדם "‪ .172‬כאשר אנו מביטים בנוף קיים ‪,‬‬ ‫‪ :‬אתרים ארכיאולוגים ‪ ,‬כבישים‪ ,‬עצים‪ ,‬בעלי‪-‬חיים‬

‫ועוד‪ .‬שיטת "מכלול נופאדם " מציע ה דרך לחלוקת הפריטים בנוף לשלושה רבדים‬

‫‪ :‬הרובד הפיזי ‪ :‬אקלים ‪,‬‬

‫טופוגרפיה ומסלע ושאר התופעות הא‪ -‬ביוטיות המעצבות את הנוף ; הרובד הביוטי ‪ :‬צומח ובעלי החיים ; והרובד‬ ‫האנושי העוסק באדם והיותו מושפע ומשפיע כחלק ממכלול הנוף בעבר ובהווה ‪ .‬שיטת נופאדם מאפשרת ללמוד‬ ‫על הקשר וההשפעה בין הרבדים השונים וראיית הנוף כמכלול אחד וכך ליצור מבט מעמיק ורחב על הגיאוגרפיה‬ ‫של ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪ 5.6.3‬חלוקת האורך הגיאוגרפית של ארץ‪-‬ישראל‬ ‫לצד חלוקת מרחבי ה של הארץ לחבלי ארץ יש להבחין בחלוקה המרכזית לארבע רצועות מרכזיות בחתך אורך‬ ‫בהתבוננות ממבט על ‪ ,‬ניתן להבחין במעין ארבע רצועות לאורכה של הארץ בתחומי המדינה‬

‫‪.‬‬

‫‪ ,‬הנמשכות מצפון‬

‫‪ 172‬שיטת נופאדם מקורה בפיתוח של איש ידיעת הארץ והסביבה ד "ר מאיר (טימי) בן יוסף‪.‬‬

‫‪95‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לדרום‪.‬‬ ‫הרצועה המערבית שבהן‬

‫היא רצועת מישור החוף ; הרצועה המזרחית לה ‪ ,‬רצועת ההרים (שדרת ההר‬

‫המרכזית); מזרחית לה ‪ ,‬רצועת בקע ים המלח ובקעת הירדן –‬

‫העמקים; והרצועה המזרחית ‪ ,‬רצועת הגולן‬

‫והחרמון‪ .‬בכל אחת מהרצועות בולטת במיוחד צורת נוף מסוימת ‪.‬‬ ‫‪ .1‬רצועת מישור החוף ‪ :‬האזור המיושב ביותר בישראל ‪ ,‬בו מנהלים את חייהם מרבית תושבי הארץ ‪ ,‬ובו‬ ‫מתקיימים עיקר הערי ם הגדולות ‪ ,‬מרכזי התעשייה ומערכת התחבורה המשוכללת ביותר ‪ .‬צורת הנוף‬ ‫הבולטת באזור זה הינו המישור ‪ ,‬אך במרחב קיימות גם גבעות נמוכות המגיעות עד לגובה של‬ ‫מטרים‪ .‬באזור העיר חיפה וקיבוץ ראש הנקרה נקטע המישור ומופיעים רכסי הרים‬

‫‪100‬‬

‫‪ .‬נהוג לחלקה‬

‫לשלושה אזורי משנה ‪ :‬מישור החוף הצפוני ‪ ,‬המרכזי והדרומי‪.‬‬ ‫‪ .2‬רצועת שדרת ההר המרכזית ‪ :‬רצועת ההרים המשתרעת במרכז ישראל ‪ ,‬מצפון לדרום ‪ .‬מדרונות ההרים‬ ‫תלולים בצידם המזרחי ‪ ,‬ומתונים יותר במורדותיהם המערביים ‪ .‬רצועת ההרים נקטעת באזור עמק‬ ‫יזרעאל ובקעת באר שבע – שם קיימים עמקים נרחבים ‪ .‬נהוג לחלק את רצועת שדרת ההר המרכזית‬ ‫לאזורי משנה מצפון לדרום ‪ :‬הרי הגליל ‪ ,‬הרי השומרון ‪ ,‬הרי יהודה ‪ ,‬הרי הנגב והרי אילת ‪ .‬שדרת ההר‬ ‫ממשיכה גם מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל ברמה הגיאוגרפית המרחבית ‪.‬‬ ‫‪ .3‬רצועת בקע ים המלח ובקעת הירדן ‪ :‬רצועת עמקים נרחבים משתרעת במזרח ישראל ‪ ,‬בהם ז ורם הירדן ‪,‬‬ ‫ומצויים עמק החולה ‪ ,‬ימת הכנרת וים המלח ‪ .‬עמק יזרעאל הנרחב הקוטע את רצועת שדרת ההר‬ ‫המרכזית‪ ,‬נמשך מזרחה גם אל עבר רצועת העמקים ‪ .‬נהוג לחלק את רצועת עמקים זו לאזורי משנה‬ ‫מצפון לדרום‪ :‬עמק החולה ‪ ,‬עמק כינרות‪ ,‬עמק בית שאן ‪ ,‬עמק הירדן והערבה ‪.‬‬ ‫‪ .4‬רמת הגולן והח רמון‪ :‬בצפון מזרח מדינת ישראל משתרעת רמת הגולן הגבוהה והשטוחה ‪ ,‬הבנויה משכבת‬ ‫סלעי בזלת ‪ ,‬מעליהם מתנשאים הרים געשיים (תלים)‪ .‬צפונית לרמת הגולן מצוי החרמון ‪ ,‬רכס ההרים‬ ‫הגבוה ביותר בישראל‪ ,‬שפסגותיו מושלגות בימות החורף ‪.‬‬

‫‪96‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪97‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 5.7‬סיכום‬ ‫בשער זה עסקנו בהיבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪ -‬המשטר הדמוקרטי נועד להבטיח את‬ ‫חירויות הפרט ואת זכויותיהם של כלל האזרחים במדינה ובכלל זאת גם את זכויותיהם של בני המיעוט‪ .‬כל אחד‬ ‫ממאפייני המשטר (שלטון העם ‪ ,‬הכרעת הרוב ‪ ,‬אחריות השלטון ו ה גבלותיו‪ ,‬הסכמת העם ‪ ,‬זכויות המיעוט ‪,‬‬ ‫חירויות הפרט ‪ ,‬התרבות הדמוקרטית ‪ ,‬שלטון החוק ‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬בחירות וחילופי שלטון )‪ ,‬מטפל בהיבט אחר של‬ ‫החירויות ושל החיים המשותפים ‪ .‬בין המאפיינים השונים קיימת תלות המחייבת את קיו מם המשותף‪.‬‬ ‫הצביון היהודי של מדינת ישראל מוצא את ביטוי ו בדמוגרפיה (שלושה מכל ארבעה תושבי ישראל מגדירים עצמם‬ ‫כיהודים)‪ ,‬בחקיקה (חוקים המקנים עדיפות אזרחית ליהודים ‪ ,‬כדוגמת חוק השבות )‪ ,‬בתרבות (חגים יהודיים הם‬ ‫חגים לאומיים ‪ ,‬סמלים יהודיים כגון מגן דוד והמנורה הם סמלי המדינה ) ובטריטוריה (מדינת ישראל הוקמה על‬ ‫אדמת ארץ ישראל בשל הזיקה של העם היהודי למולדתו )‪.‬‬ ‫השאיפה לבסס את המשטר הישראלי על עקרונות הדמוקרטיה לצדו של הצביון היהודי‬ ‫אתגרים ושאלות מהותיות לאורך שנות קיומה‬

‫‪ ,‬הציבה למדינ ת ישראל‬

‫‪ :‬כיצד יש להתייחס לאזרחים הלא יהודים של המדינה‬

‫? מהן‬

‫זכויותיהם? מהו המקום שיש לתת לתורת ישראל ול מסורת ישראל בחקיקה הישראלית ? כיצד יש לנהוג כאשר‬ ‫מתגלה אי־ התאמה בין ההלכה לבין חוקי המדינה ? באלו תחומים ראוי לחוקק חוקים הנותנים יחס מיוחד לטובת‬ ‫אזרחיה היהודים של המדינה ? ועוד‪.‬‬ ‫אתגרים אלה מלווים את המדינה גם בימים אלו וככל הנראה ‪ ,‬ימשיכו ללוות א ותה גם בעתיד ‪.‬‬

‫‪98‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער שישי‪-‬‬ ‫פסיפס ישראלי‬ ‫"אנו קוראים‪ ...‬לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום‬ ‫וליטול חלקם בבניית המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה "‬ ‫" אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב ה יישוב בעלייה‬ ‫ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת‬ ‫ישראל"‬ ‫כיתוב תמונה‬

‫הצבר המצוי מהווה את אחד הצמחים הנפוצים בארץ ושימש בהשאלה ככינוי לילידי הארץ‪.‬‬

‫קשה לחשוב על שתי פסקאות במגילת העצמאות המאתגרות האחת את השנייה יותר משתי הפסקות שהבאנו‬ ‫בפתחו של הפרק ‪ .‬הראשונה‪ ,‬מבטאת את המחויבות של ישראל לתושביה של הארץ ללא הבדל דת גזע ומין‬ ‫בהתאם להגדרתה כמדינה דמוקרטית ; השנייה‪ ,‬מבטאת את המחויבות של ישראל ליהודי התפוצות ול‬

‫עולים‬

‫החדשים שהגיעו מן התפוצות בהתאם להגדרתה כמדינה יהודית ‪ .‬בין שתי הפסקאות אין כמובן ניגוד מובנה ‪ ,‬אך‬ ‫בהחלט אפשר לראות בהן מתח מסוים ‪.‬‬ ‫עם תום מלחמת העצמאות וקביעתם של גבולות הארץ‬

‫‪ ,‬נוצרה בישראל ‪ ,‬כמו ברבות ממדינות הלאום‬

‫הדמוקרטיות‪ ,‬מציאות בה מתקיים רוב יהודי לצדן של מספר קבוצות מיעוט ‪ .‬במדינת ישראל המיעוטים שונים‬ ‫מקבוצת הרוב בדתם ‪ ,‬בתרבותם ובשפתם ‪ .‬מיעוטים אלו אינם עשויים מקשה אחת‬

‫‪ :‬לצד קבוצות שכרתו‬

‫מלכתחילה ברית דמים עם מדינת ישראל ‪ ,‬היו מי שהסתייגו ועודם מסתייגים מהגדרתה וממאפייניה כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית ‪.‬‬ ‫בשער זה נציג את תהליך קיבוץ הגלויות שהתרחש בעשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל ; נביא תיאור‬ ‫קצר לגבי כל אחת מקבוצות המיעוטים בצה "ל ונפרט על מוקדי המתח בחברה הישראלית ‪ .‬בצה "ל משרתים כתף‬ ‫אל כתף יהודים בעלי מגוון אמונות ודעות‬

‫‪ ,‬וישראלים בני דתות שונות ‪ .‬השירות הכל לי בצה "ל‪ ,‬של החיילים‬

‫היהודים והלא יהודים כאחד ‪ ,‬תורם לכוחו של צה " ל ומבטא את היותם חלק בלתי נפרד מן החברה הישראלית ‪.‬‬ ‫מחויבותנו כקצינים לעתיד היא להכיר את מרכיביו של הפסיפס הישראלי ‪ :‬הרקע‪ ,‬התרבות ועולם האמונות ממנו‬

‫‪99‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מגיעים אנו וממנו מגיעים חיילינו ‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב ש כל אחד מאיתנו יכיר את המורשת ממנה הוא מגיע ‪ ,‬מורשת זו‬ ‫היא חלק מהותי מן הזהות הפנימית שלנו ‪ ,‬הבית בו גדלנו ‪ ,‬הערכים עליהם חונכנו וכו '‪ .‬בהקשר זה חשוב לומר כי‬ ‫גם אם בבסיסו ‪ ,‬עולם האמונה ‪ ,‬המנהגים והחגים הוא דתי ‪ ,‬הרי שבהיותו אוצר של זיכרון היסטורי ותרבותי‬ ‫המשותף לכ ולנו‪ ,‬ההיכרות איתו צריכה להיות נחלת הכלל ולא רק נחלתו של האדם הדתי ‪ .‬שנית‪ ,‬לא פחות חשוב‬ ‫להכיר גם את תרבותו של האחר ‪ :‬בן לאוכלוסיית הרוב צריך להכיר את תרבותו של בן המיעוט ובן המיעוט צריך‬ ‫להכיר את תרבותו של בן אוכלוסיית הרוב ‪ .‬ההיכרות הזאת היא קריטית ביצירתה של‬

‫חברה שלמה ומלוכדת‬

‫והיא קריטית עוד יותר ביצירה של היכרות בין חברי היחידה ‪.‬‬

‫‪ 6.2‬עלייה וקליטה‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ראה בעלייה את אבן‪ -‬הבוחן המרכזית ליישום ייעודה של המדינה ‪:‬‬ ‫"המדינה חסרה דבר אחד יסודי‪ :‬היא חסרה יהודים‪ .‬חסרון זה לא יתמלא בקלות‪ ,‬הוא אינו תלוי כמעט לגמרי באומות‬ ‫המאוחדות‪ ,‬אלא בנו בלבד‪ ...‬למען הבטיח לא רק הקמתה של המדינה אלא גם קיומה וייעודה של המדינה היהודית ‪,‬‬ ‫יש צורך בהעלאת מיליון וחצי יהודים והשרשתם בארץ"‪.‬‬

‫בניגוד לימי היישוב ‪ ,‬כאשר העלייה הייתה תלויה באישור השלטון הזר ‪ ,‬הקמת המדינה פתחה את שערי הארץ‬ ‫לעלייה המונית ‪ ,‬אך במקביל גם הטילה את האחריות על הבאת העולים ועל יצירת התשתית לקליטתם המוצלחת‬ ‫באופן בלעדי על מוסדות המדינה ‪ .‬להלן נסקור כמה מן העליות המרכזיות לארץ במהלך השנים האחרונות ‪.‬‬

‫‪ 6.2.1‬העלייה ההמונית (שנות החמישים)‬ ‫בשלוש השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה (‪ )1948-1951‬הגיעו לארץ כ‪-‬‬ ‫‪ 700‬אלף עולים‪ ,‬שהכפילו את האוכלוסייה היהודית בארץ‪ .‬גל עלייה זה כונה‬ ‫העלייה ההמונית בשל ממדיו ‪ .‬עולי העלייה ההמונית הגיעו בעיקר מאירופה‬ ‫וממדינות האסלאם ‪ .‬חלקה הייתה ע ליית בודדים ומשפחות לא מאורגנת‬ ‫ואילו רובה היה תוצר של מבצעים שאורגנו בידי המדינה ושליחיה להעלאת‬ ‫קהילות שלמות ‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫"מרבד הקסמים " – העלאת יהודי תימן בשנים ‪ 1948-1950‬במהלכה עלו‬

‫משפחה תימנית בדרכה למחנה מעבר‬ ‫בסמוך לעדן (תימן)‪ .‬צילום‪ :‬זולטן קלוגר‪,‬‬ ‫אוצר התצלומים הלאומי‪ ,‬נובמבר ‪. 1949‬‬

‫לארץ כ‪ 50-‬אלף עולים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"מבצע עזרא ונחמיה " – העלאת יהודי עיראק בשנים ‪ ,1950-1951‬במהלכה עלו לארץ למעלה מ‪ 110 -‬אלף‬ ‫עולים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫"מבצע יכין" העלאת יהודי מרוקו בראשית שנות השישים ‪ ,‬במהלכה עלו לארץ כ‪ 80-‬אלף עולים‪.‬‬

‫גל העלייה מאירופה הורכב בעיקר מניצולי שואה ששוכנו באופן זמני ב מחנות העקורים עם תום מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬כאמור מחנות אלו הוקמו על‪ -‬ידי בעלות הברית ושוכנו בהם פליטים יהודים רבים ‪ .‬לא פעם מוקמו‬ ‫מחנות העקורים במחנות הריכוז לשעבר ועל‪ -‬אף שבעלות הברית ביקשו לסייע ליהו דים היו התנאים בהם לא‬ ‫קלים ‪.173‬‬ ‫היקפה הגדול של העלייה‬

‫ומצבה הכספי הרעוע של המדינה הקשו מאוד על קליטתם‬

‫בהיבטים של שיכון‪,‬‬

‫תעסוקה‪ ,‬שירותי בריאות ו עוד‪ .‬כ‪ 100-‬אלף עולים שוכנו בבתים של ערבים שננטשו בעקבות מ לחמת העצמאות ;‬ ‫מאות אלפים נוספים שוכנו במעברות – שיכונים זמניים של צריפים‪ ,‬פחונים ואוהלים שהוקמו בשולי הערים‬ ‫והמושבות‪ ,‬ושתושביהן הועסקו בדרך‪ -‬כלל בעבודות יזומות (ייעור‪ ,‬יישור חולות ‪ ,‬סיקול ועוד )‪.‬‬ ‫עולים חדשים לומדים עברית במסגרת‬ ‫הטירונות בבה"ד ‪. 1954 ,4‬‬ ‫‪173‬‬

‫על מחנות העקורים‪ ,‬ראה עמ ' ‪.94‬‬

‫‪100‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בהמשך שנות ה חמישים הוקמו גם יישובי עולים ‪ :‬מושבי עולים ועיירות פיתוח בפריפריה‪.‬‬ ‫העלייה ההמונית העצימה את בעיותיה הכלכליות של המדינה‬

‫‪ ,‬דבר שהביא בסופו של דבר לעצירה זמנית של‬ ‫‪ ,‬עליה ניתן ללמוד למשל‬

‫העלייה ב‪ .1951 -‬אך מעבר לסוגיה הכלכלית עלתה גם סוגיה תרבותית לא פשוטה‬

‫מדברים שנאמרו בשיחה שנערכה בשנות השבעים בין רינה שפירא ‪ ,‬מ ורה צברית שלימדה במספר מעברות בשנות‬ ‫החמישים לבין תלמידיה ‪ .‬כך למשל אמר לה תלמיד בשם ידידיה ‪:‬‬ ‫"היה מתח בין מה שראינו בבית למה שהיה בבית הספר‬

‫‪ [ ...‬ש]שיקף את הפער העצום בין הגולה לבין תהליך‬

‫'הישראליזציה'‪ .‬עברנו תהליך ישראליזציה חריף מאוד ‪ .‬אני בדיעבד שמח שעשיתי א ת זה ‪ ,‬זה אמנם עלה לי‬ ‫במאמצים רבים עם מתחים ומריבות אין קץ בבית‪ ...‬אמי תמכה כל הזמן בלימודים שלי‪[ ...‬אבל] היא אפילו לא הבינה‬ ‫שאני מקבל חינוך שונה לחלוטין‪ ,‬ושבגלל החינוך הזה קורות כל ההתנגשויות בינינו"‬

‫תלמידה אחרת בשם עמליה מוסיפה ‪:‬‬ ‫"אני חושבת ‪ ,‬בראייה לאחור‪ ,‬שה'ישראליזציה' הזאת היתה לוחצת מדי ‪ ...‬זכור לי שהמ ריבות עם ההורים נבעו מכך‬ ‫שהזדהתי יותר איתך רינה‪ ,‬מאשר עם הבית‪ .‬כי אני חשבתי שכל מה שהם הביאו משם הוא איום‪ ,‬גלותי‪ ,‬פרימיטיבי"‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫שני התלמידים המצוטטים מתארים את האופן בו חוו את הפער בין החינוך אותו קיבלו בבית‬ ‫לבין החינוך אותו קיבלו מהמדינה‪ .‬מה משמעות הפער הזה? מה הן החובות המוטלות על‬ ‫המפקד המחנך בצה"ל בהקשר זה?‬

‫‪" 6.2.2‬שלח את עמי" (שנות השבעים)‬ ‫ברית המועצות שהייתה מדינה קומוניסטית‪ -‬חילונית פגעה בחופש הדת של כלל אזרחיה ובכלל זאת בחופש הדת‬ ‫של היהודים ‪ .‬במהלך שנות החמישים והשישים ניהלה ברית המועצות מדיניות של אפליה קשה ופגיעה ביהודי‬ ‫המדינה שכללה‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬משפטי ראווה על בסיס האשמות שווא נגד יהודים‬

‫‪ ,‬ת עמולה אנטישמית ואנטי‪-‬‬

‫ישראלית בכלי התקשורת ‪ ,‬פיטורי יהודים ממקומות עבודה ‪ ,‬מניעת לימודים באוניברסיטאות ואיסור על פעילות‬ ‫בעלת אופי לאומי יהודי ‪ .174‬כחלק מן המאבק גם בוטלו כמעט לגמרי אשרות ההגירה לישראל ונמנעה פעילות של‬ ‫עידוד הגירה‪.‬‬ ‫מדיניות זו הובילה לזעם גדול בקר ב היהודים בארץ ובעולם ובאופן פרדוקסאלי ליבתה ג ל של הזדהות לאומית‬ ‫עם ישראל בקרב יהודי ברית המועצות שהתעצם עוד יותר לאחר מלחמת ששת‪ -‬הימים ‪ .175‬בתגובה לגל זה הגיבו‬ ‫השלטונות בהגברת הרדיפה ובמאסרים ‪ .‬האסירים כונו אסירי ציון ועוררו הזדהות רבה בקרב יהדות העולם‬ ‫שפתחה ב מאבק על‪ -‬מנת לשחררם ולאפשר עלייה חופשית של יהודי ברית המועצות לישראל ‪ .‬על‪-‬מנת לה שיג את‬ ‫המטרות הללו ה חל מסע לחצים בין לאומי שהתנהל תחת הכותרת "שלח את עמי " שביקשה לרמוז לבקשתו של‬ ‫משה מפרעה קודם ליציאת מצריים‪ .‬הלחצים הועילו ובסופו של דבר התאפשרה יציאתם של כ‪ 500,000 -‬מיהודי‬ ‫ברית המועצות לאורך תקופת זמן של כשלוש שנים ‪.‬‬

‫‪ 6.2.3‬העלייה מאתיופיה (שנות השמונים והתשעים)‬

‫הקהילה האתיופית ‪" ,‬ביתא ישראל "‪ ,‬היא קהילה יהודית עתיקה שה תקיימה לאורך מאות רבות של שנים ‪.176‬‬ ‫קבוצה קטנה של בני הקהילה הגיעו לארץ עוד במהלך שנות החמישים ‪ ,‬אך העלייה הגדולה של הקהילה החלה‬ ‫בשנות השמונים בשני גלים‪ ,‬שהיו תוצר של מבצעים חשאיים ונועדו להעלות את הקהילה היהודית כולה ‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫על מצבם של יהודי ברית המועצות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫‪175‬‬ ‫על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬ ‫‪ 176‬על הקהילה היהודית באתיופיה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬

‫‪101‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בשנת ‪ 1984‬הגיעו ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה ‪ .‬נוסף על הבצורת והרעב שפקדו את אתיופיה ‪,‬‬ ‫סבלו היהודים מרדיפות קשות של המשטר‬

‫‪ ,‬שגייס לצבא ילדים בגיל צעיר מאוד‬

‫היהודית‪ ,‬האשים את מנהיגי הקהילה בריגול למען ישראל ועוד‬

‫‪ ,‬אסר על קיום חוקי הדת‬

‫‪ .‬כל אלה הביאו את ממשלת ישראל לכלל‬

‫החלטה‪ ,‬שיש להציל את יהודי אתיופיה ולהעלות אותם ארצה במבצע שכונה‬

‫מבצע‬

‫משה‪.‬‬ ‫מימוש ההחלטה היה מסובך מאוד בשל הריחוק הגיאוגרפי‬

‫ובשל התנאים המדיניים‬

‫והיעדר יחסים בין ישראל ובין המשטר באתיופיה ‪ .‬זאת ועוד ‪ :‬המשטר באתיופיה אסר‬ ‫על יציאת אזרחים מן המדינה ‪ ,‬וגם מעבר של אזרחים מאזור לאזור היה בלתי חוקי‬ ‫בתנאים אלה צריך היה למצוא ליהודים נתיב בריחה סודי מאתיופיה לסודאן‬

‫‪.‬‬

‫‪ ,‬ומשם‬

‫להעביר אותם לאירופ ה – ולישראל‪ .‬הנדידה במדבריות סודן הייתה מסוכנת וקשה‬ ‫למדי ובדרכם ארצה נספו כ‪ 5,000 -‬מבני הקהילה האתיופית ‪ .‬כדי לאפשר את המבצע‬ ‫וגם לזכות בשיתוף פעולה מצד שלטונות סודאן ‪ ,‬נערך המבצע בסודיות גמורה במשך‬ ‫מספר שבועות‪.‬‬ ‫‪ .‬העלייה התחדשה רק בשנת ‪1991‬‬

‫אולם החשאיות נשברה לבסוף והעלייה הופסקה‬

‫עולים חדשים מאתיופיה‬ ‫במהלך ירידתם מהמטוס‪,‬‬ ‫מבצע שלמה‪ ,‬מאי ‪. 1991‬‬

‫במסגרת מבצע שלמה‪ ,‬שהיה מבצע הטסה גלוי ובמהלכו עלו לארץ ‪ 14,000‬יהודים‪ .‬בתום‬ ‫מבצע זה עלו מרבית יה ודי אתיופיה לארץ אך באתיופיה עצמה נותר ו עדיין יהודים מזרע ביתא ישראל (המכונים‬ ‫לעתים "פלאשמורה") שביקשו וציפו לעלות לארץ ‪ .‬החל מ‪ 1992 -‬הוחלט כי מי שאימו יהודיה יוכל לעלות לישראל‬ ‫ויעבור תהליך גיור ‪ .‬קבוצת עולים זו מועלית לארץ בהדרגה לאחר שהות ממושכת במחנות בגונדר ובאדיס‪ -‬אבבה‪.‬‬ ‫נכון לינואר ‪ 2013‬נותרו באתיופיה עוד כאלפיים זכאי עליה ועלייתם צפויה להיות מושלמת בשנה הקרובה ‪.‬‬ ‫הקליטה של יהודי אתיופיה מורכת ומאתגרת ‪ .‬מרבית העולים שהגיעו לארץ הינם חסרי השכלה או ידע מקצועי‬ ‫שיוכל לקדם את מעמדם החברתי‪ -‬כלכלי בישראל ‪ .‬האופי המודרני והעירוני של הארץ הצריך אותם לשינוי גדול‬ ‫באורחות החיים ‪ .‬מדינת ישראל נוקטת במדיניות של העדפה מתקנת כדי לשפר את סיכויי השתלבותם ומשקיעה‬ ‫בתהליך הקליטה משאבים רבים ‪ .‬גם צה "ל שותף למשימה זו ופועל על‪ -‬מנת לקדם את יוצאי אתיופיה ולאפשר‬ ‫להם הזדמנות שווה ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫במהלך השנים ה אחרונות נעשות הכנות להקמת מרכז לתרבות אתיופית שיכלול מוזיאון‬ ‫ויאפשר לציבור הרחב להכיר את מורשתה של העדה‪ .‬מדוע חשוב לדעתכם להכיר את תרבותם‬ ‫ומורשתם של העולים החדשים? האם כקצינים לעתיד בצה"ל יש להיכרות זו ערך מיוחד?‬

‫‪ 6.2.4‬העלייה מרוסיה (שנות התשעים)‬ ‫התפוררות השלטון הקומוניסטי בברית‬

‫המועצות ונפילת המחיצות בין מזרח אירופה למערבה בסוף שנות‬

‫השמונים הוליד את גל העלייה ההמוני לישראל‬

‫‪ .‬מאז ‪ 1989‬ועד תום המאה ה‪ 20 -‬הגיעו לארץ כמיליון עולים‬

‫ממדינות ברית המועצות לשעבר ‪ ,‬גל עלייה חסר תקדים בהיקפו מאז שנותיה הראשונות של המדינה ‪.‬‬ ‫רבים מן העולים נמשכ ו אל מדינת ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי ‪ ,‬צביון מערבי ורמת חיים גבוהה יחסית ‪.‬‬ ‫מיעוטם הושפע משיקולים אידיאולוגיים כמו אלו שהניעו את העולים מברית המועצות בשנות השבעים ‪.‬‬ ‫קליטתה של כמות גדולה כל כך של עולים היוותה עבור החברה הישראלית אתגר קשה ‪ .‬רוב העולים הגיעו לארץ‬ ‫עם תואר אקדמי וקיוו להמשיך לעסוק במשלח היד בו עסקו בברית המועצות‬

‫‪ .‬עקב קשיי שפה ומבנה שוק‬

‫העבודה הישראלי‪ ,‬פעמים רבות הדבר לא הסתייע ‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ההשתלבות של העולים בחברה הישראלית מבחינה‬ ‫תרבותית הייתה איטית מאוד ‪ ,‬חלקם בחרו להסתגר בתוך הקהילה הרוסית ‪ ,‬עובדה שבאה לידי ביטוי בהקמת‬ ‫מפלגות‪ ,‬עיתונים ואזורי בילוי המשמרים את תרבותם ‪.‬‬

‫‪102‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫עובדה נוספת שהשפיעה על קליטתה של העלייה הרוסית הייתה העובדה שחלק ניכר מן העולים הורשו לעלות‬ ‫לארץ על‪ -‬פי חוק השבות אך לא הוכרו כיהודים על‪-‬‬

‫פי ההלכה בשל האחוז הגבוה של נישואי תערובת בברית‬

‫המועצות‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫מרוסיה‬ ‫‪,‬‬ ‫במהלך שנות התשעים רווחו בציבור הישראלי דעות קדומות רבות ביחס לעולים‬ ‫תופעה שהתרחשה גם בגלי עלייה קודמים‪ .‬מה לדעתך מוביל להתפתחותם של סטריאוטיפים‬ ‫ביחס לעולים חדשים? כיצד ניתן לצמצם את השפעתם?‬

‫‪ 6.3‬מיעוטים במדינת ישראל‬ ‫‪ 6.3.1‬פתיחה‬ ‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫‪ 177‬חיים במדינת ישראל נכון לשנת ‪ 5,931,000 ,2012‬יהודים; ‪ 1,354,000‬מוסלמים; ‪ 154,500‬נוצרים;‬

‫‪ 130,000‬דרוזים; ו‪ 4,000-‬צ'רקסים‪ .‬המיעוטים במדינת בישראל שונים בדתם ‪ ,‬באורחות חייהם‪ ,‬בתולדותיהם ובמוצאם‪ .‬קבוצת מיעוט‪ ,‬מוגדרת כקבוצה סוציולוגית או‬ ‫אתנית המבקשת לשמר את זהותה הייחודית בשונה מזהותה של אוכלוסיית הרוב‪ .‬מדינת ישראל מכירה בזכויותיהם השוות של בני מיעוטים ובזכותן של קבוצות מיעוט‬ ‫להתקיים‪ ,‬מחוייבות זו מופיעה עוד במגילת העצמאות‪:‬‬

‫"מדינת ישראל‪ ...‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ‪ ,‬תהא מושתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור‬ ‫חזונם של נבאי ישראל ‪ .‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ‪ ,‬בלי הבדל דת גזע ומין ‪ ,‬ותבטיח חופש‬ ‫דת‪ ,‬מצפון לשון חינוך ותרבות‪ ,‬תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות"‪.‬‬

‫בולים המתייחסים למיעוטים בישראל"(מימין לשמאל)‪ :‬זוג רקדנים צ'רקסים בתלבושת מסורתית (‪ ,) 1990‬מסגד אל ג'זאר בעכו (‪ ,) 1987‬בית יד לבנים ביישוב דלית אל‪-‬‬ ‫כרמל (‪ ,) 1984‬כנסיית הבשורה בנצרת (‪ ,) 1987‬המוזיאון לתרבות הבדואית (‪.) 1990‬‬

‫בהתאם לעקרונות אלו זכאים בני המיעוטים לקיי ם את מצוות דתם באופן חופשי ‪ ,‬להקים בתי תפילה ‪ ,‬לקיים‬ ‫רישום נישואין וגירושין על‪ -‬פי עקרונות דתם ‪ ,‬לקיים בתי דין דתיים ‪ ,‬להפעיל בתי קברות דתיים ואף לקיים‬ ‫מערכת חינוך על‪ -‬פי עקרונותיהם הדתיים והתרבותיים ‪ .‬בני מיעוטים בוחרים ונבחרים לכנסת הן במסגרת‬ ‫רשימות ייחודיות וה ן במסגרת המפלגות הגדולות והם יכולים להקים תנועות פוליטיות וחברתיות שיקדמו את‬ ‫ענייניהם והשקפת עולמם ‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ ,‬בפועל‪ ,‬לא פעם מתגלים פערים בין אוכלוסיית המיעוטים לבין אוכלוסיית הרוב ‪ ,‬כפי שניתן ללמוד‬ ‫מנתונים סטטיסטיים שונים ‪ :‬אחוז הזכאים לבגרות ‪ ,‬אחוז ההשתתפו ת בכוח העבודה ומדדי ההכנסה נמוכים‬ ‫יותר באופן משמעותי בקרב המיעוטים ‪ .‬נושא היחס והשילוב של המיעוטים בחברת הרוב הוא נושא איתו‬ ‫מתמודדות רוב מדינות הלאום בצורה כזו או אחרת ו פערים הללו מהווים אתגר מתמיד בעבור מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫חוסר השו ויון בא לידי ביטוי גם בחובות הא זרחיות ‪ :‬בעוד שעל היהודים חל גיוס חובה לנשים ולגברים כאחד ‪ ,‬על‬ ‫הדרוזים והצ' רקסים חל גיוס חובה לגברים בלבד ועל שאר בני המיעוטים לא חל גיוס חובה כלל ‪.‬‬ ‫‪ .‬הלשכה הוקמה כיחידה‬ ‫‪ 177‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא גוף ממשלתי האמון על איסוף מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל‬ ‫עצמאית במשרד ראש הממשלה מספר חודשים לאחר הקמת מדינת ישראל כהמשך למחלקות לסטטיסטיקה שפעלו בתקופת המנדט הבריטי‬ ‫בארץ‪.‬‬

‫‪103‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בפרק שלפנינו נבחן את מא פיינ יהם‪ ,‬ייחודיותן ואופן התנהלותן של קבוצות המיעוט השונות כמו גם את אופן‬ ‫השתלבותן במרחב המדיני החברתי והפוליטי במדינת ישרא‬

‫ל‪ .‬סדר הצגתם נקבע לפי כמותם בישראל מהרב‬

‫למעט‪:‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בעת האחרונה העלתה ממשלת ישראל קמפיין טלוויזיוני הקורא למעסיקים להעסיק בני‬ ‫מיעוטים ולא לפעול בהתאם לדעות קדומות‪ .‬האם לדעתכם קיימות בציבור היהודי במדינת‬ ‫ישראל דעות קדומות ביחס לבני מיעוטים? עד כמה הן נפוצות ומשפיעות?‬

‫‪ 6.3.2‬דרוזים‬ ‫‪ .‬בני העדה הדרוזית‬

‫הדרוזים הם בני עדה דתית החיים במדינות המזרח התיכון‬

‫רואים את עצמם כצאצאים הישרים של הנביא יתרו ולכן מחשיבים א ת דתם כקודמת‬ ‫הדת הדרוזית‬

‫לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ‪ .‬הגישה המחקרית מסבירה כי‬

‫התפלגה מן האסלאם השיעי בראשית המאה האחת‪ -‬עשרה כאשר הח'ליף הפאטמי‬ ‫אל‪-‬חאכם באמר ‪-‬אללה (מהדי) הכריז על עצמו כנביא‪ .‬הדרוזים מאמינים בכך שאל‪-‬‬

‫הדגל הדרוזי‬

‫חאכם היה נביא אמת ואמונה זו מ בדילה ביניהם לבין המוסלמים המאמינים בהיותו של מוחמד‬ ‫אחרון הנביאים‪ ,‬על‪-‬פי הכתוב בקוראן "שליח אלוהים הוא וחותם הנביאים‪ ,‬ואלוהים יודע כל" (פרק עובדי‬ ‫אלילים‪ ,‬לג‪ ,‬מ) ורואים באמונה בנביא מאוחר יותר ככפירה ‪ .‬המחלוקת בין הדרוזים לבין המוסלמים היא עמוקה‬ ‫ועל רקע זה נרדפו הדרוזים בעברם‪ .‬תחת השלטון המוסלמי נאלצו הדרוזים לעיתים ל"ת'קיה" כלומר לנהוג כלפי‬ ‫חוץ כמוסלמים על מנת שלא יזהו את שייכותם האמיתית ‪ .‬חשוב לציין שהדבר לא היה פ שוט בשל השוני בין‬ ‫המנהגים הדרוזים למנהגים המוסלמים בעיקר בנושא ספרי הקודש ‪ ,‬החגים השונים ואירוע לוח השנה והשוני‬ ‫במעמד האשה ( לפי העדה הדרוזית יש לאשה מעמדה גבוה לעומת ההתייחסות המוסלמית )‪.‬‬ ‫הדת הדרוזית היא דת סודית ועיקריה ידועים רק ל אלה המגדירים עצמם 'דתיים' ומכונים "עוקאל"‪ .‬הדתיים‬ ‫מובדלים בלבושם כאשר הנשים מכסות את ראשן והגברים מגדלים שפם‬ ‫ומכסים ראשם גם הם ‪ .‬מי שאינו דתי מכונה "ג'אהל "‬

‫‪178‬‬

‫ואסור לו לעסוק‬

‫בתפילות ובלימוד הדת אך מחוייב להשתתף בחגים ובאירועי העדה ‪ .‬באופן‬ ‫כללי ניתן לומר כי הדרוזים מאמינים בקיומו של אל אחד (מונותאיזם )‪,‬‬ ‫מאמינים בכל הנביאים שקדמו להופעת הדת הדרוזית ובחמישה נביאים‬ ‫דרוזים נוספים (בראשם יתרו) ובקיומו של גלגול נשמות ‪.‬‬ ‫היישוב הדרוזי בארץ הוא ותיק למדי‬

‫‪ ,‬יש המתארכים אותו עוד למאה‬

‫האחת‪ -‬עשרה מייד עם יסוד הדת ויש הדוחים אותו למאה החמש‪ -‬עשרה‪ .‬בתחומי‬ ‫מדינת ישראל נמצא אחד המקומות הקדושים ביותר לעדה‬

‫מתחם קבר הנביא שועייב‬

‫‪ :‬קבר הנביא שועייב‪ .‬הנביא שועייב מוזכר רבות‬

‫בקוראן ועל‪ -‬פי האמונה הדרוזית הוא יתרו כהן מדיין ‪ ,‬אבי ציפורה אשתו של משה ‪ .‬קבר הנביא שועייב ממוקם‬ ‫בגליל בקרבת כפר חיטים‪.‬‬ ‫הדרוזים בישראל חי ים בכפרים שהוקמו בעיקר בשני מוקדים‬

‫‪ :‬בגליל ובכרמל ‪ ,‬מרביתם בכפרים ובעיירות‬

‫הבאים‪ :‬דלית אל כרמל ‪ ,‬עוספייה‪ ,‬בית ג 'אן‪ ,‬מע'ר‪ ,‬ירכא‪ ,‬ג'וליס‪ ,‬סג'ור‪ ,‬אבו סנאן ‪ ,‬ראמה וכסרא‪ -‬סמייע‪ ,‬ינוח‪-‬‬ ‫ג'ת‪ ,‬אל אסד ‪ ,‬שפרעם ופקיעין ‪ .‬ברוב הכפרים מהווה היום גרעין הכפר המסורתי רק חלק קטן ממ‬

‫ערך השטח‬

‫הבנוי‪ ,‬והמערך החדש של הכפר מורכב משכונות חדשות המקיפות את הגרעין המסורתי ‪.‬‬ ‫העדה הדרוזית בישראל מהווה קבוצת מיעוט המכריזה על נאמנותה המוחלטת למדינת ישראל ולחוקיה‬ ‫הקמת המדינה התנדבו רבים מבני העדה לשירות צבאי‬

‫‪ .‬לאחר‬

‫‪ ,‬בעיקר ביחידת המיעוטים ‪ .‬החל משנת ‪ 1956‬חייבים‬

‫‪ 178‬יש לציין כי הביטוי ג'אהל אצל הדרוזים מסמל 'חילוני' אך אצל המוסלמים משמש כביטוי שלילי – כאדם בור‪ ,‬ללא ידע‪.‬‬

‫‪104‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הדרוזים בשירות חובה ‪ ,‬אחוזי הגיוס בקרב העדה גבוהים ושיעור הקצינים והנגדים בני העדה הדרוזית בצה‬

‫"ל‬

‫עולה על חלקם היחסי באוכלוסייה ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫סוציולוגים רבים מתארים את החברה הדרוזית כחברה מסורתית הנדרשת לנסות ולשמור על‬ ‫ייחודה במדינת מערבית ומודרנית‪ .‬כיצד לדעתכם ניתן לשלב בין שמירה על המסורת מחד‬ ‫לבין לקיחת חלק בחברה הישראלית הכללית והתקדמות עם המודרנה והטכנולוגיה מאידך?‬

‫‪ 6.3.3‬מוסלמים‬ ‫האסלאם ה יא הדת השנייה המונותיאיסטי ת בגודלה בעולם ‪ .‬בבסיס האמונה המוסלמית עומדת האמונה באל‬ ‫אחד‪ ,‬ההכרה במוחמד כאחרון הנביאים וכשליחו של האל (רסול אללה ) והאמונה בקוראן כספר היסוד של הדת ‪.‬‬ ‫האסלאם היא דת הכוללת את כל אורח החיים (לא מספיק רק לבוא לתפילות ולציין את החגים ) ובכל אשר אדם‬ ‫הולך חייב לזכור שהאל מעליו ‪ .‬באסלאם חמש מצוות יסוד ‪ " :‬שהאדה" ( עדות) החובה להצהיר על דבקות בעיקרי‬ ‫האמונה‪" ,‬צלאה" התפילה הנערכת חמש פעמים ביו ם בכל מקום וביום שישי במסגד‬

‫– לכיוון ֵמּכה ‪" ,‬זכאה "‬

‫החובה לתת צדקה ‪" ,‬צּום" החובה לצום במהלך חודש הרמדאן במשך שעות האור ‪" ,‬חאג' " החובה על כל אדם‬ ‫המסוגל לכך מבחינה כלכלית לעלות לרגל למכה ולאתרים המקודשים שסביבה ‪.‬‬ ‫יש המוסיפים מצווה נוספת והיא הג'יהאד‪ -‬מלחמת קודש שמקורה אשר במקורה נועדה כמצווה דתית נגד כל‬ ‫מי שכופר במציאות האל אך פירושה משתנה בין הפלגים ובמציאות הזמן‬

‫‪ .‬חשוב לציין כי אדם שמת במהלך‬

‫ג'יהאד‪ ,‬ובכלל אדם המת למען קיום מצוותיו של אללה ‪ ,‬נקרא "שהיד" (= עד) ועל פי האמונה ‪ ,‬הוא זוכה למקום‬ ‫בגן עדן‪.‬‬ ‫המוסלמים בעולם מתחלקים לשני פלגים עיקריים ‪ :‬כ‪ 80%-‬סונים‪ ,‬כ‪ 15% -‬שיעים‬

‫‪179‬‬

‫ו כ‪ 5%-‬פלגים קטנים כגון‬

‫חוארג'‪ ,‬ווהאבים‪,‬סופיים עלאווים‪ .‬לכל אחד מהפלגים חוקות‪ ,‬פירושים דתיים וחגים ייחודים‪.‬‬ ‫המוסלמים בישראל מתחלקים לשלוש קבוצות אוכלוסיה עיקריות ‪ :‬ערבים מוסלמים ‪ ,‬בדואים וצ'רקסים‪ ,‬רובם‬ ‫ככולם שייכים לפלג ה סוני המהווים חטיבה אחידה למדי מבחינה דתית ‪ .‬מקורם של המוסלמים בישראל משתנה‬ ‫לפי בתי האב ‪ :‬חלקם קדומים מאוד והתאסלמו תחת השלטון המוסלמי (השלטון הקדום במאה ה‪ 7-11 -‬או לאחר‬ ‫בו הממלוכים ) וחלקם הגיעו במהלך השלטון העות‬

‫' מני מסיבות פוליטיות ודמוגרפיות‬

‫‪ .‬אחוז המוסלמים‬

‫באוכלוסייה הישראלית עומד באופן עקבי על כ‪ 16%-‬מן האוכלוסייה בישראל ‪ .‬להלן נרחיב על כל קבוצה בנפרד ‪:‬‬ ‫‪ 6.3.3.1‬ערבים מוסלמים‬ ‫ערביי ישראל רובם ככולם הם‬

‫מוסלמים סונים ‪ ,‬המתגוררים בערים או בכפרים ערביים או במספר ערים‬

‫מעורבות‪ .‬ריכוז היישוב הערבי נמצא בצפונה של ישראל בגליל ולאורך מורדות הכרמל ‪ .‬צורת ההתיישבות הנפוצה‬ ‫ביותר של ערביי ישראל היא הכפר ‪ .‬הכפר המסורתי מנה כמה מאות משפחות ‪ ,‬אך כיום ישנם גם כפרים גדולים‬ ‫המונים עשרות אלפי תושבים‪ .‬רוב הכפרים הערביים נבנו על מורדות הה רים מעל לאדמות הפוריות של העמקים ;‬ ‫זאת מטעמים חקלאיים וב י טחוניים כאחד ‪ .‬החלוקה הפנימית בתוך הכפרים התבססה על בתי‪ -‬האב (חמולות)‪,‬‬ ‫בני בית אב אחד נהגו לגור בסמיכות לבני המשפחה ויצרו מתחמי מגורים משותפים ‪ .‬על מנת לשמור על הפרטיות‬ ‫נבנה הבית סביב חצר פנימית ‪ ,‬שבה מתנהלים חיי המשפחה ‪ .‬בעשורים האחרונים עובר הכפר הערבי תהליכי עיור‬ ‫‪ -‬כפרים רבים הפכו לערים כמו למשל אום אל‪-‬‬

‫פאחם או טייבה ובתוכם מתפתחים תעשייה מודרנית ומרכזי‬

‫מסחר‪ .‬על רקע זה נמצא גם אחוז העוסקים בחקלאות ‪ ,‬שהיה בעבר גב וה מאוד‪ ,‬במגמת ירידה‪.‬‬

‫‪ 179‬במאה השבעית לספירה התפלגו המוסלמים ל סונים ולשיעים‪ .‬הכינוי "סונים" מגיע מלשון "סונה"‪ ,‬בערבית נוהג ‪ ,‬אורח חיים ; במסורת‬ ‫המוסלמית משמשת המילה לציון הרגלי החיים של הנביא מוחמד ‪ ,‬שכל מוסלמי מצווה לחקותם ולדבוק בהם ‪ " .‬שיעים" מגיע מלשון "שיעה"‪,‬‬ ‫בערבית סיעה ; בני השיעה ביקשו לדבוק במסורת סיעתו של עלי שהיה בן דודו של מוחמד ובעלה של פאטמה בתו ‪.‬‬

‫‪105‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הפולחן הדתי של הערבים המוסלמים מתרכז במסגדים ‪ .‬המונח "מסגד " מגיע מן הפועל הערבי "מסג'ד" שפירושו‬ ‫"ג'מע"‬

‫לסגוד או להשתחוות ‪ .‬לצדו של המסגד הגדול קיימים בכל עיר גם מקומות תפילה קטנים יותר המכונים‬

‫כלומר ‪ -‬התכנסות או התאספות ‪ .‬לצידם של המסגדי ם המרכזיים בנוי צריח אשר ממנו קורא המואזין לאחיו‬ ‫המוסלמים להתפלל ב כל אחת מחמשת המועדים בהם הם מחויי בים בכל יום‪.‬‬ ‫‪ 6.3.3.2‬בדואים‬ ‫הבדואים מהווים חלק מהמיעוט הערבי במדינת ישראל ‪ .‬הכינוי "בדואים" מגיע מלשון "בַּ ִדיָה"‪ ,‬בערבית "יושבי‬ ‫מדבר"‪ .‬כינוי זה מתייחס אל השבטים הנודדים במדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה ‪ .‬באופן מסורתי עוסקים‬ ‫הבדואים במרעה ‪ ,‬עיסוק המחייב אותם לנדידה בחיפוש אחר שטחים מתאימים ‪ .‬הניידות של הבדו אים השפיעה‬ ‫מרכזי‪.‬‬

‫על אורחות חיי הם ותרבותם‪ ,‬על עצמאותם ו על היעדר התלות שלהם במסגרת לאומית או בשלטון‬ ‫הנדודים נתנו את אותותיהם גם ביחס לצורת המגורים המסורתית – אוהל ארעי‪.‬‬

‫מרבית הבדואים הם מוסלמים בדתם אולם פולחן הדת והמצוות הקשורות בה‬ ‫אינם תופסים על‪ -‬פי רוב מקום מרכזי בחייהם‪ .‬התכונות הראשיות המייחדות‬ ‫את החברה הבדואית הן ליכוד שבטי ומשפחתי‬ ‫בכורח של עזרה הדדית בתנאי המדבר הקשים‬

‫‪ ,‬הכנסת אורחים (שיסודה‬ ‫) ומשפט שבטי המושתת על‬

‫גאולת הדם (שהיה מיסודותיו של ליכוד השבט )‪.‬‬ ‫עם הקמת מדינת ישראל ב‪-‬‬ ‫העיר רהט‪ ,‬אחת מן העיירות הבדואיות בנגב‬

‫‪ ,1948‬מתיחת הגבולות בין ישראל לשכנותיה‬

‫הרחבת ההתיישבות בנגב והקמתם‬

‫‪,‬‬

‫של בסיסים ושטחי אש ‪ ,‬צומצם שטח‬

‫הנדידה והמחייה של האוכלוסייה הבדואית ‪ .‬הבדואים בישראל מתחלקים לשתי‬ ‫קבוצות מרכזיות ‪ :‬הבדואים בגליל המתגוררים ברובם בכפרים המוכרים על‪ -‬ידי המדינה והבדואים בנגב שהחל‬ ‫משנות השישים פועלת מדינת ישראל‬

‫על‪-‬מנת ליישבם ב יישובי קבע ‪ .‬נכון לשנ ת ‪ 2014‬הוקמו שבעה יישובים‬

‫כאלו‪ :‬תל‪-‬שבע (‪ ,)1968‬רהט (‪ ,)1972‬שגב שלום (‪ ,)1979‬כסייפה (‪ ,)1982‬חורה (‪ ,)1989‬לקיה (‪ )1990‬וערערה בנגב‬ ‫(‪ .)1996‬הן בגליל והן בנגב ישנם בדואים רבים המתגוררים ב‬

‫כפרים לא מוכרים ‪ ,‬יישוב שרשויות המדינה אינן‬

‫מכירות בקיומו או אף מתנגדות לקי ומו ואינו מהווה מועצה מקומית או כלול בתוך מועצה אזורית‬

‫‪ ,‬חלק מן‬

‫הכפרים הללו גם לא מחוברים לתשתיות של מים וחשמל ‪.‬‬ ‫הכפרים הלא מוכרים מתפשטים במהירות על אזורים גיאוגרפים רחבים ועל‪-‬‬ ‫אבטלה ועוני גבוהים ‪ .‬בחלוף השנים ולאורם של תהליכי‬

‫פי רוב הם מאופיינים באחוזי‬

‫מודרניזציה ועיור ‪ ,‬נפגעה גם פרנסתם המרכזית של‬

‫הבדואים מרע יית צאן וחקלאות מסורתית ‪ .‬החיפוש אחר מקור פרנסה חלופי גם הוא לא פשוט לאור העובדה‬ ‫שמרבית האוכלוסייה הבדואית גרה הרחק ממרכזי תעסוקה ותעשייה ‪.‬‬ ‫על אף שעל הבדואים לא חל חוק גיוס חובה ‪ ,‬רבים מבני העדה משרתים ב צה"ל‪ .‬הבדואים הראשונים התגייסו‬ ‫לצה"ל עוד בשנות החמישים והשתלבו בתפקידים שונים ‪ ,‬רובם ביחידת המיעוטים ‪ .180‬בשנת ‪ 1970‬הוקמה יחידת‬ ‫הגששים המבוססת רובה ככולה על בני העדה ובשנת ‪ 1986‬הוקם "גדוד הסיור המדברי " (הגדס"ר הבדואי) הכפוף‬ ‫"ל‪.‬‬

‫לחטיבה הדרומית של אוגדת עזה ‪ .‬בדואים נוספים משרתים בתפקידים שונים במערכיו השונים של צה‬ ‫אנדרטת הלוחם הבדואי הנמצאת בסמוך למחלף המוביל בגליל מוקדשת לציון תרומתם הרבה של בני העדה‬ ‫לביטחון ישראל‪ .‬יש לציין כי לאורך ההיסטוריה היו נאבקים השבטים הבדואים זה בזה ובצה‬

‫"ל נלחמים יחד‬

‫כתף לצד כתף‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫בקרב העדה הבדואית ובצה" ל קיימת מחלוקת ביחס לדרך הנכונה לשלב את הבדואים בשירות‬ ‫הצבאי‪ ,‬יש הטוענים כי נכון לאפשר את קיומם של יחידות נפרדות לעדה ויש הטוענים כי נכון‬ ‫בנושא‬ ‫עמדתכם‬ ‫במהלךמהי‬ ‫רגילות‪.‬‬ ‫ולשבם‬ ‫‪ .‬יחידת המיעוטים‬ ‫? דרוזים ובני מיעוטים אחרים‬ ‫שירתו‬ ‫העצמאות ובה‬ ‫מלחמת‬ ‫ביחידותשהוקמה‬ ‫יחידה צה " לית‬ ‫לנסות היא‬ ‫יותרהמיעוטים‬ ‫‪ 180‬יחידת‬ ‫הייתה יחידה מבצעית שלחמה בכלל מלחמות ישראל ‪ .‬לימים הפכה היחידה ל גדוד חרב הכפוף לחטיבה המרחבית ברעם של אוגדת הגליל ‪.‬‬

‫‪106‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 6.3.3.3‬צ'רקסים‬ ‫עדה מוסלמית נוספת הנפרדת מן הערבים המוסלמים היא העדה הצ‬ ‫הצ'רקסים (המכנים את עצמם‬ ‫התשע‪ -‬עשרה החל‬ ‫העות'מאנית‬

‫‪181‬‬

‫'רקסית ‪.‬‬

‫"אדיגים") הם עם ק ווקזי שבמהלך המאה‬

‫לנדוד ממולדתו‬

‫בעקבות הכיבוש הרוסי‬

‫‪ .‬האימפריה‬

‫ששלטה באותה העת בבלקן פתחה את שער יה בפני הצ 'רקסים‬

‫הנמלטים ועודדה את התיישבותם באזורי ספר בעייתיים‬

‫‪ .‬כיום קיימים‬

‫יישובים צ'רקסיים בטורקיה ‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן וישראל‪.‬‬

‫גברים צ'רקסים בלבוש מסורתי‪ ,‬כפר קמא‬

‫בישראל מתגוררים הצ 'רקסים בשני כפרים בצפון הארץ ‪ :‬כפר קמה‪ -‬בגליל התחתון וריחניה‪ -‬בגליל העליון ‪.‬‬ ‫מבחינה דתית הצ 'רקסים הם מוסלמים סונים ‪ ,‬כמו רוב ערביי ישראל ; אולם הם שומרים על מסורות ייחודיות‬ ‫ועל שפתם המקורית המבדילות אותם מן הערבים המוסלמים‬

‫‪ .‬העדה הצ 'רקסית מבקשת לשמור על ייחודה‬

‫האתני‪ ,‬אך לצד זאת לנסות ולהשתלב בחברה הישראלית ‪ .‬הצ'רקסים שומרים על תלבושתם המיוחדת ‪ ,‬בייחוד‬ ‫בימי חג ומועד ‪ .‬הגבר חובש לראשו כובע שעיר המכונה "פפח'ה"‪ ,‬על גופו הוא לובש בגד שחור המקושט בכדורי‬ ‫רובה וחרב חגורה למותניו ‪.‬‬ ‫הצ'רקסים קיימו מערכת יחסים טובה עם ה יישוב היהודי עוד מימי העליות‬ ‫הראשונה והשנייה ‪ .‬מאוחר יותר סייעו הצ 'רקסים ל יישוב במאבקו נגד הפורעים‬ ‫הערבים והבריטים ‪ .‬לאחר הקמת המדינה התנדבו מרבית בני העדה לשירות‬ ‫צבאי‪ ,‬בעיקר ביחידת המיעוטים ובפלוגות פרשים צ‬ ‫הדגל הצ'רקסי‬

‫'קלוואלריה"‪ .‬לאחר שפורקה הפלוגה הוקם במקומה‬

‫'רקסית שנקראה‬

‫"חיל הספר " שהפך ברבות הימים למשמר‬

‫הגבול‪ .‬בשנת ‪ 1958‬ביקשו מנהיגי העדה הצ 'רקסית להחיל עליהם גיוס חובה ‪ ,‬במכתב לראש מועצת‬ ‫כבר‪-‬קמא נענה ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬לבקשתם ‪:‬‬ ‫" מר עבד אל עזיז שוגאן הנכבד ‪ ...‬לאחר עיון ובדיקה בבקשתך לגייס את צעירי הצ'רקסים גיוס חובה לצה "ל החלטתי‬ ‫לקבל הצעתך ‪...‬זאת אני עושה מתוך הוקרה לאומץ הלב ‪ ,‬שבני עדתכם הצטיינו בו מאז ומעולם והנאמנות למדינה‬ ‫שהנכם מגלים כל השנים הללו"‬

‫‪ 6.3.4‬נוצרים‬ ‫במדינת ישראל חיים נוצרים בני כתות וזרמים שונים ‪ .‬הקבוצה הנוצרית‬ ‫הגדולה ביותר בישראל (‪ ,80%‬נכון לשנת ‪ )2010‬הם הערבים הנוצרים‬ ‫ששפתם ותרבותם ערבית והם יושבים באזור‬

‫מאות שנים ‪ .‬לצידם חיים‬

‫בארץ גם בני סגל כנסייתי שמוצאם אירופי ‪ ,‬בני קבוצות נוצריות שאינם‬ ‫ערבים (ארמנים וחבשים ל משל)‪ ,‬קרובי משפחה של יהודים שדתם נוצרית‬ ‫(ברובם זכאי חוק השבות )‪ ,‬עובדים זרים‪ ,‬פליטים‪ ,‬מסתננים ומהגרי עבודה‬ ‫המגדירים את עצמם כנוצרים ‪ .‬את הנוצרים בישראל ניתן גם לחלק על‪ -‬פי‬ ‫הזרם הכנסייתי אליו הם משתייכים‬ ‫לכנסייה היוונית‪ -‬אורתודוקסית או‬

‫‪ .‬רובם של ה נוצרים משתייכים‬ ‫לכנסייה הקתולית ‪ ,‬אך לצד זאת‬

‫כנסיית הקבר‪ ,‬אחד מן האתרים‬ ‫המקודשים ביותר לנוצרים בארץ‬

‫‪ 181‬האימפריה העות 'מאנית הייתה אימפריה רב‪ -‬לאומית שבסיסה בטורקיה וחלשה בשיאה על כל אזורי המזרח התיכון ואסיה הקטנה ‪ .‬בראש‬ ‫האימפריה עמד הסולטאן שהתייחס אל שושלת בית עות 'מאן‪ .‬החל מהמאה השמונה‪ -‬עשרה החל מצב אימפריה להידרדר ובמלחמת העולם‬ ‫הראשונה היא נעלמה מן המפה באופן סופי ‪ .‬פירוק האימפר יה העות 'מאנית יצר את המזרח התיכון כפי שהוא מוכר לנו כיום ‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מתקיימות בישראל קהילות המשתייכות לכנסיה הקופטית ‪ ,‬המארונית ‪ ,‬האשורית ‪ ,‬האתיופית‪ ,‬הפרוטסטנטית ‪,‬‬ ‫האנגליקנית ועוד‪ .‬ארץ‪ -‬ישראל קדושה לנוצרים מאחר ובה חי ופעל ישו ‪ ,‬אבי הנצרות ‪ ,‬עובדה שיכולה להסביר את‬ ‫ריבויים של הזרמים והמסורות הנוצריות הנ וכחות בישראל ‪ .‬בישראל ממוקמים אתרים רבים הקדושים לנצרות‬ ‫וצליינים רבים מגיעים אליה על‪ -‬מנת לבקר במקומות הקדושים להם ‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מאפשרת לאוכלוסייה הנוצרית חופש דתי מלא וכמו העדות האחרות היא רשאית לנהל בתי דין‬ ‫עצמאיים והיא האחראית על טיפול בענייני אישות של בני‬

‫העדה‪ .‬בדומה לערבים המוסלמים ( שאינם בדואים )‬

‫רוב הערבים הנוצרים אינם מתגייסים לצה "ל‪ .‬על‪-‬פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת ‪ 70% 2010‬מן‬ ‫הנוצרים בישראל מתגוררים בגליל ‪ 13% ,‬באזור חיפה ו‪ 10% -‬בירושלים‪ .‬העיר הנוצרית הגדולה ביותר היא נצרת ‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ ,‬בשנים האחרונ ות ישנה ירידה בכמות הנוצרים בערים המעורבות‬

‫– בעיקר בשל רדיפה של מוסלמים‬

‫קיצוניים‪ .‬עוד מעלים הנתוני ם כי רמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה הנוצרית היא גבוהה וכי בתוך החברה‬ ‫הערבית קיים פער גדול בין נוצרים למוסלמים ‪.‬‬

‫‪ 6.4‬מוקדי מתיחות ודיון בחברה הישראלית‬ ‫החברה הישראלית היא חברה מגוונת ורבת‪-‬‬

‫פנים‪ ,‬בין אזרחיה מתקיימים פערים ומחלוקות ב מגוון נושאים‬

‫היוצרים במקרים מסו ימים גם מתחים ‪ .‬בפרק הבא בחרנו להציג שישה מן המתחים הללו תוך התמקדות‬ ‫ם שההיכרות‬

‫באירועים ובמושגים מרכזיים ה נקשרים בהם ‪ .‬כך אנו מבקשים לעסוק במספר אירועים מרכזיי‬

‫עימם מהווה תשתית ידע בסיסית עבורנו כקצינים לעתיד ‪ .‬הצגה זו היא חלקית מעצם טבעה ואינה כוללת את כל‬ ‫המתחים ואף לא את כל האירועים הרלוונטיים לכל מוקד מתח ואת תמונת המצב העדכנית שלו ‪ ,‬אך יש בה כדי‬ ‫לסקור מספר אירועי מפתח ול ספק תמונה כללית על החברה בישרא ל‪.‬‬

‫‪ 6.4.1‬המתח החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫בשנים הראשונות לקיום המדינה היה מצבה הכלכלי רעוע ‪ :‬מספרם העצום‬ ‫של העולים ‪ ,‬מיעוט ההון העצמי שהביאו עמם וההוצאות העצומות בתחומי‬ ‫הביטחון בעת מלחמת העצמאות ומיד לאחריה ‪ ,‬היוו עול כלכלי קשה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך נאלצה המדינה להטיל בין השנים‬

‫‪ 1949-1952‬משטר "צנע"‬

‫שמשמעותו קיצוב ופיקוח על קניית מוצרי יסוד ועל מחיריהם‬

‫‪ .‬לכל אזרח‬

‫הקצתה המדינה תלושים על‪ -‬פי מפתח קבוע שרק באמצעותם ניתן היה‬ ‫תור למצרכים בהקצבה כחלק‬ ‫ממדינות הצנע‪ .‬תל‪-‬אביב‪. 1954 ,‬‬

‫לרכוש את המוצרים שבפיקוח ‪ .‬באופן זה ביקשה המדינה לחלק את מעט‬ ‫המשאבים שהיו לה באופן שווה ובעיקר למנוע מצב בו‬

‫ייווצר בקרב העולים‬

‫החדשים והאוכלוסיות החלשות רעב ‪.‬‬ ‫אולם משטר הצנע לא הצליח למנוע את היווצרותם של פערים חברתיים‪-‬‬

‫כלכליים לאורך זמן ‪ .‬אחת התוצאות‬

‫הישירות של קליטת העלייה המאסיבית ל אורך כל שנותיה של מדינת ישראל ‪ ,‬ובפרט בשנותיה הראשונות ‪ ,‬הייתה‬ ‫התגבשותו של שסע חברתי‪ -‬כלכלי שנשא גם אופי עדתי ‪ .‬לשסע זה היו בעשורים הראשונים‬

‫של המדינה שני‬

‫מימדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כלכלה וחברה ‪ :‬מרבית יוצאי ארצות האסלאם התרכזו בעשירונים התחתונים של החברה בעוד שהעשירונים‬ ‫העליונים של החברה הורכבו בעיקר מיוצאי אירופה ואמריקה ‪ .‬הפער ניכר גם במדדים נוספים ‪ :‬מספר בעלי‬ ‫ההשכלה התיכונית מקרב יוצאי אירופה ואמריקה היה גבוה בהרבה וכך גם מספרם מ קרב עובדי המדינה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מוצא ותרבות ‪ :‬בנוסף על ה קיטוב הכלכלי‪ -‬חברתי החל להתהוות פער נוסף ‪ .‬יוצאי אירופה ‪ ,‬ה‪" -‬אשכנזים"‪,‬‬ ‫היוו את הרוב המוחלט של עולי העליות בימי היישוב‬ ‫בעיצוב המוסדות והתרבות החלוצית הארץ‪-‬‬

‫‪ ,‬קודם להקמת מדינת ישראל ומילאו תפקיד מרכזי‬

‫ישראלית‪ .‬יוצאי צפון א פריקה ואסיה ‪ ,‬ה‪" -‬מזרחים"‪ ,‬הגיעו‬

‫‪108‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ברובם לאחר הקמת המדינה ‪ ,‬ונדרשו לא פעם לסגל עולם ערכי ותרבותי שונה משלהם ‪ .‬על רקע זה התעוררו‬ ‫לא אחת תחושות קשות ונשמעו טענות על קיפוח וזלזול בתרבות שהביאו עמם עולי ארצות האסלאם‬ ‫מארצות מוצאם ‪.‬‬ ‫פערים אלו הולידו לאורך השנים מספר גלי מחאה‬

‫‪ ,‬מביניהם נציין שניים ‪ :‬מהומות ואדי סאליב (‪ )1959‬וגל‬

‫המחאה של "הפנתרים השחורים " (‪.)1970-1971‬‬

‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫במהלך תקופת הצנע נפגעה זכות הקניין של השכבות החזקות על מנת להבטיח קיום בכבוד‬ ‫לשכבות החלשות‪ .‬האם בעיניכם מדיניות זו מוצדקת? האם היא הולמת את עקרונות‬ ‫הדמוקרטיה?‬

‫‪ 6.4.1.1‬ואדי סאליב‬ ‫בראשית יולי ‪ 1959‬פרצו בשכונת ואדי סאליב שבחיפה שורה של הפ‬

‫גנות‬

‫ומחאות אלימות שנודעו כאירועי ואדי סאליב ‪ ,‬בהם ביקשו תושבי הוואדי‬ ‫שנימנו ברובם עם יוצאי צפון אפרי‬

‫קה למחות כנגד מה שהם הגדירו‬

‫כאפליה וקיפוח של הממסד "האשכנ זי"‪ .‬אשת מדע המדינה הנרייט דהאן‪-‬‬ ‫כלב מתארת את הרקע לפרוץ המהומות ‪:182‬‬ ‫"ב‪ 1959-‬הייתה ישראל מדינה עצמאית כבר‬

‫‪ 11‬שנים‪ .‬משנות הצנע‬

‫ומעליית ההמונים היא התאוששה ‪ ...‬מעמדה של ישראל בעולם התחזק‬

‫ואדי סאליב בחיפה‬

‫בזכות היכולת הטכנולוגית החקלאית שפיתחה‪ ...‬לאחר מלחמת סיני שררה‬ ‫‪ :‬כאן‬

‫בה רגיעה ביטחונית יחסית ‪ ...‬כך התחדד גם בחיפה הקיטוב בין השכונות הסמוכות ואדי סאליב והדר כרמל‬

‫שכונת העוני ‪ ,‬שבה חיו תושבים שכבר זוהו כ 'ישראל השנייה '‪ ,‬וכאן השכונה הבורגנית ‪ ,‬העשירה והמאוכלסת בעיקר‬

‫תושבים ממוצא אירופי"‬ ‫בוואדי סאליב חיו כחמ ישה‪ -‬עשר אלף תושבים ש יושבו בבתים ערבים שננטש ו במהלך מלחמת העצמאות ‪ .‬הם חיו‬ ‫בתנאים סניטריים קשים ‪ ,‬רבים מבעלי ה משפחות היו מובטלים ורבים מן הילדים והנערים נשרו ממערכת‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫המהומות עצמן פרצו כאשר שוטרי ם שהוזעקו לשכונה על‪ -‬מנת לרסן שיכור ירו ברגלו ‪ .‬אירוע זה היווה זרז‬ ‫לפריצתן של מהומות ‪ .‬עוד באותו ערב פרצו בשכונה הפגנות אלימות שגלשו בימים הבאי ם גם גם למגדל העמק ‪,‬‬ ‫בית‪-‬שאן וקריית שמונה ‪ .‬ההפגנות אורגנו בידי ארגון קטן בשם "ליכוד עולי צפון אפריקה "‪ ,‬וכוונו נגד מה שנתפס‬ ‫בעיני המפגינים כסמלים של הממסד ‪ :‬תח נות משטרה ‪ ,‬בנייני הסתדרות וסניפ י מפא "י ( מפלגת השלטון)‪.‬‬ ‫בעת התרחשות האירועים הת קשה הממסד להביט עליהם באופן כולל ול נתח את הגורמים שהביאו לפריצתם ‪ .‬רק‬ ‫בדיעבד הצביעו חוקרי התקופה על אירועי ואדי‪ -‬סאליב כעל הפעם הראשונה בה התרחשה במדינה מחאה על רקע‬ ‫עדתי וניתנה במה פומבית לטענות הקיפוח‬

‫‪ .‬האירועים הביאו לדיון ציבורי נרחב‬

‫בסוגיית העולים החדשים‬

‫ב עיתונות וגם הממשלה הקימה ועדת חקירה במטרה לנסות ולבחון את השינויים שצריכים להיעשות ‪.‬‬ ‫‪ 6.4.1.2‬הפנתרים השחורים‬ ‫כעשור לאחר אירועי ואדי סאליב ‪ ,‬בשנים ‪ ,1970-1971‬פקד את מדינת ישראל ג ל מחאה נוסף על רקע השסע‬ ‫החברתי‪ -‬כלכלי שאורגן על‪ -‬ידי תנועה שכינתה את עצמה‬

‫" הפנתרים השחורים "‪ .‬ברקע לגל מחאה זה עומד‬

‫‪ 182‬הנרייט דהאן‪ -‬כלב חוקרת העוסקת בעיקר במדע המדינה ומגדר ‪ .‬היא מ שמשת כפרופסור באוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪.‬‬

‫‪109‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫השיפור במצב הכלכלי וה ביטחו ני עם תום מלחמת ששת הימים‬

‫‪183‬‬

‫שלא התחלק באופן שווה בין שכבות‬

‫האוכלוסייה וחידד את ה פערים החברתיים‪ -‬כלכליים‪ .‬מרכזה של תנועת המחאה היה בשכונת מוסררה (קוממיות)‬ ‫שבירושלים‪ :‬שכונה ערבית שננטשה במלחמת העצמאות ואוכלסה במהירות על‪ -‬ידי עולים חדשים ‪ .‬את תחושת‬ ‫הקיפוח חידדה קרבתה של השכונה לרחביה ‪ ,‬אחת השכונות המבוססות בירושלים ; אלא שהפעם לצד ה תפתחותה‬ ‫של תחושת קיפוח ‪ ,‬שאבו המוחים גם השראה מצעירי רחביה ונחשפו דרכם ל תרבות "דור הפרחים " האמריקני‬ ‫ולתנועות המחאה שליוו אותה ‪ .‬כך למשל הושאל הביטוי "פנתרים שחורים "‪ ,‬מתנועת מחאה אמריקאית וגם‬ ‫בדפוסי הפעולה ניכרה השפעה מ התנועות האמריקאיות שנאבקו בגזענות ‪.‬‬ ‫הטענה של המוחים הייתה כי במדינת ישראל מתקיים קשר פסול ומכוון‬

‫בין מוצא ותרבות (עדה) לבין מעמד‬

‫כלכלי‪ .‬בניגוד ל אנשי ואדי סאליב ‪ ,‬אנשי "הפנתרים השחורים " היו בני עולים ‪ ,‬או כ אלה שהגיעו לארץ בילדותם‬ ‫המוקדמת ; הם טענו כי בניגוד לעולים יוצאי ארצות אירופה ואמריקה‬

‫‪ ,‬הם לא מצליחי ם להתקדם בסולם‬

‫החברתי‪ -‬כלכלי ו נותרים לחיות בשולי החברה ‪ .‬הם יזמו שורה של הפ גנות ופעולות מחאה יצירתיות בירושלים‪.‬‬ ‫אחת המרכזיות שבהן הייתה גניבת בקבוקי החלב שהונחו על יד דלתות בתיהם ש ל תושבי רחביה ‪ 184‬והעברתם אל‬ ‫תושבי "השכונות"‪ ,‬בטענה כי החלב שנחשב למוצר בריאותי שמחירו גבוה‬

‫‪ ,‬מגיע גם לילדי העולים ולא אמור‬

‫להיות נחלתם של העשירים בלבד ‪ .‬על טענות המחאה ניתן ללמוד מכרוז שחולק במהלך הפגנה באוגוסט ‪: 1971‬‬ ‫"האזרח הדפוק ‪ ,‬מי אתה? אולי אתה פועל שמרוויח ‪ 500‬לירות ישראליות לחודש וצריך להאכיל ‪ 12‬פיות‪ .‬אולי אתה‬ ‫נער עבריין שמקבל את הכרוז הזה לבית הסוהר ‪ .‬אולי את אם לעשרה ילדים שצריכה לעבודה בניקיון כדי לפר נס את‬ ‫משפחתך‪ ...‬אתה דפוק לא כי נולדת ככה אלא כי מישהו מקפח אותך ‪ ...‬בתנאים של צפיפות איומה ‪ ,‬מחלות וכמעט‬ ‫רעב היית צריך לגדל את ילדיך ‪ .‬יצאת לעבוד בבניין‪ ,‬בסלילת כבישים ובחקלאות – אבל נשאר לך טעם מר ‪...‬‬ ‫קיבלת שכר של ניצול ‪ ,‬ומה שיותר רציני ‪ ,‬הם אכלו את פרי עבודתך – המקפחים‪ ...‬הם בעלי משרות בכירות במדינה‬ ‫שאתה בנית"‬

‫גם הפעם התקשו מוסדות המדינה להבין את ההקשר הרחב של המחאה‬

‫‪ .‬לראש הממשלה באות ה העת ‪ ,‬גולדה‬

‫מאיר ‪ ,185‬מיוחסת האמירה הכללית והמזלזלת ביחס למוחים‪" ,‬הם לא נחמדים "‪ .‬מאיר סירבה להיפגש איתם‬ ‫בשל הצעדים האלימים בהם הם נקטו ‪ .‬יוזמי המחאה הקימו מפלגה פוליטית שהתמודדה בבחירות לכנסת וזכתה‬ ‫למספר מנדטים נמוך ‪ ,‬אך השפעתה ניכרה בעיקר מחוץ לשדה הפוליטי ‪" .‬הפנתרים השחורים " הצ ליחו להפ וך את‬ ‫השסע החברתי כלכלי לנושא מדובר ומוכר שמרבים לעסוק בו ‪ .‬חוקרים רבים רואים באירועי המחאה את אחד‬ ‫המבשרים של "המהפך " הפוליטי ועלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת ‪.186 1977‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫המנשר של "הפנתרים השחורים" שצוטט בשורות הקודמות גורס כי "אתה דפוק לא כי נולדת‬ ‫ככה אלא כי מישהו מקפח אותך"‪ .‬מה דעתכם עד טענה זו? עד כמה מהלך חיינו הוא תוצאה‬ ‫של הנסיבות והסביבה אליה נולדנו ועד כמה אנו אחראים לגורלנו ומסוגלים לשלוט בו?‬

‫‪ 6.4.2‬המתח הדתי‬ ‫כפי שר אינו בשער הראשון ‪ ,‬מדינת ישראל מ ו גדרת בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪ ,‬מהצירוף שבין שני חלקיו‬ ‫עשוי להתקיים מתח מסוים ושהמשמעות של כל אחד מחלקיו‬

‫לא תמיד ברורה ‪ .‬בבסיס יחסי הדת והמדינה‬

‫‪ 183‬על מלחמת ששת‪-‬הימים והשפעותיה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬ ‫‪184‬‬ ‫בשל היעדר תנאי קירור באותה התקופה היה החלב בארץ מחולק בבקבוקי זכוכית אל דלתות התושבים שהיו מסוגלים לשלם על כך ‪ .‬את‬ ‫החלב היה מחלק חלבן שהיה עובר מדלת אל דלת וגובה את המחיר בסוף החודש ‪ .‬עם התפתחות תנאי ההובלה בקירור שונה אופן הצריכה של‬ ‫המוצר‪.‬‬ ‫‪185‬‬ ‫על גולדה מאיר‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬ ‫‪ 186‬על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬

‫‪110‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בישראל עומד מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‪ ,187‬המגדיר את מחויבויותיה של מדינת ישראל להקפיד על עקרונות ההלכה‬ ‫בהקשרים של שמירת כשרות ‪ ,‬שמירת שבת ‪ ,‬אחריותה של הרבנות לנישואין ולגירושין ‪ ,‬עצמאות החינוך הדתי‬ ‫ועוד‪ .‬על אף זאת‪ ,‬במהלך שנות קיומה של המדינה התעוררו מספר ויכוחים ציבוריים בהקשר ליחסי דת ומדינה ‪.‬‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות בהקשר זה היא סוגיית "מיהו יהודי ?"‪ ,‬בה נתמקד להלן ‪.‬‬ ‫‪ 6.4.2.1‬המשבר הפוליטי בסוגיית "מיהו יהודי ?" והמשאל בקרב "חכמי‬ ‫ישראל" (‪)1958‬‬ ‫חוק השבות שחוקק ב‪ 1950 -‬קובע כי ל כל יהודי החפץ בכך עומדת הזכות‬

‫"מיהו יהודי?" קריקטורה של‬ ‫יוסף בס המוצבת בכניסה‬ ‫למוזיאון הקירקטורה והקומיקס‬ ‫בחולון‪ .‬צילום‪ :‬אבישי טייכר‪.‬‬

‫לעלות לארץ ולקבל אזרחות ‪ .188‬יחד עם זאת החוק לא קבע הגדרה למונח‬

‫"יהודי" ועד מהרה התעוררה השאלה המתבקשת "מיהו יהודי ?"‪ .‬מן הבחינה הדתית ההלכה האורתודוקסית‬ ‫גורסת כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר כהלכה‬

‫‪ .‬ההגדרה הלאומית לעומת זאת עשויה להיות‬

‫רחבה יותר ואינה מתכנסת בהכרח לס עיפים ההלכתיים‪.‬‬ ‫לאור העובדה שהחוק לא היה ברור דיו ‪ ,‬ההחלטה באיזה אופן יש להגדיר ולרשום בתעודת הזהות ילדים שהם‬ ‫בנים לאב יהודי ולאם לא‪ -‬יהודייה‪ ,‬הייתה נתונה בידי פקיד י משרד הפנים ‪ .‬בשל ההתלבטות בנושא הוציא בשנת‬ ‫‪ 1958‬שר הפנים ישראל בר‪ -‬יהודה‬

‫‪189‬‬

‫רישום צריך להתבצע על‪ -‬פי "שיקולים‬

‫הנחיות מפורטות שקבעו כי ה‬

‫מנהליים גרידא " ולא על‪ -‬פי "שיקולים הלכתיים " ולכן קביעת הלאום בתעודת הזהות צריכה להתבצע על‪-‬‬

‫פי‬

‫הצהרה של אדם באשר לעצמו או של ההורים באשר לילדיהם מתוך הנחה ש "חזקה על אדם שהוא יודע אם הוא‬ ‫יהודי או לא "‪.‬‬ ‫הוראתו של בר‪ -‬יהודה נתפסה על‪-‬ידי גורמים דתיים כסתירה להלכה ‪ ,‬שהיא בעיניהם היחידה‬ ‫שבכוחה לקבוע מי משתייך לעם היהודי ומי לא‬

‫‪ .‬הציבור הדתי זעם ונציגי המפלגות הדתיות‬

‫פרשו מן הממשלה ‪ .‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה ‪ ,‬ביקש ל נסות ולפתור את הסוג יה באמצעות‬ ‫משאל שערך בקרב "חכמי ישראל "‪ ,‬חמישים ראשי קהילות ומלומדים יהודים ‪ ,‬מכל העולם‪,‬‬ ‫מהם ביקש לחוות דע ה בסוגיה‪ .‬על‪ -‬פי אליעזר דון‪ -‬יחיא‬

‫‪190‬‬

‫שחקר את הפרשה ‪ ,‬ארבעה מן ה‪-‬‬

‫"חכמים" לא ענו על המכתב כלל ‪ ,‬ארבעה נמנעו מהכרעה בנושא ‪ ,‬שבעה הביעו עמדה המנוגדת‬ ‫ישראל בר‪-‬יהודה‬

‫לגישה ההלכתית ושלושים וחמישה הציעו פתרון המבוסס על עקרונות ההלכה ‪.‬‬

‫‪ 6.4.2.2‬פרשת "האח דניאל " ( ‪)1962‬‬ ‫ההנחיות של בר‪ -‬יהודה בוטלו לבסוף והוויכוח שקע ועל ה שוב אל הזירה הציבורית רק ב‪ ,1962 -‬כאשר בג "ץ דן‬ ‫בעתירתו של אסוולד רופאייזן שכונה " האח דניאל "‪ .‬רופאייזן היה יהודי שהסתתר בימי השואה במנזר והתנצר ‪.‬‬ ‫כאשר עלה לארץ ביקש להירשם כיהודי בסעיף הלאום ‪ ,‬משרד הפנים דחה את בקשתו ולכן עתר לבג "ץ‪.‬‬ ‫על‪-‬פי ההלכה יהודי שהמיר את דתו ומתכחש ליהד‬

‫ותו עודנו יהודי‬

‫‪191‬‬

‫ועל כן היה האח דניאל רשאי להירשם‬

‫כיהודי‪ .‬אולם עמדת הרוב בבג "ץ פירשה את המושג יהודי בהקשר החילוני לאומי‬ ‫יהודה) ועל‪ -‬כן פסקה כי אין להיעתר לבקשתו של האח דניאל וכי‬

‫(כפי שעשה קודם לכן בר‪-‬‬

‫יש לפרש את המונח‬

‫"יהודי " "כהוראתו‬

‫‪ 187‬על מסמך הסטאטוס‪ -‬קוו‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫‪ 188‬על חוק השבות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫‪189‬‬ ‫ישראל בר‪ -‬יהודה (‪ )1965-1895‬פעיל ציוני ‪ ,‬חבר כנסת ושר מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) ומאוחר יותר מטעם מפלגת אחדות‬ ‫העבודה‪ .‬בר‪ -‬יהודה נולד בקונטופ שבאוקראינה ועלה לארץ בשנת ‪.1926‬‬ ‫‪ 190‬פרופ' אליעזר דון‪ -‬יחיא יש מדע המדינה העוסק בפוליטיקה ישראלית ויהודית ‪ ,‬בקשר בין דת לפוליטיקה ובהתהוותה של "הדת האזרחית "‬ ‫(תרבות לאומית ) בישראל ‪ .‬הוא מלמד באוניברסיטת בר‪ -‬אילן‪.‬‬ ‫‪ 191‬הקביעה הבסיסית בהקשר זה מופיעה בתלמוד הבב לי‪ ,‬מסכת סנהדרין ‪ ,‬דף מ "ד ע "א‪ " :‬ישראל – אף על פי שחטא ‪ ,‬ישראל הוא "‪ .‬היינו‪,‬‬ ‫השייכות המשפחתית הביולוגית של האדם היא המקנה תוקף ליהדותו ולא אורחות חייו ‪.‬‬

‫‪111‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫[כפרשנותו] הרגילה בלשון בני אדם ‪ ...‬יהודי שהתנצר אינו נקרא יהודי "‪ .‬גם השופט חיים כהן‬

‫‪192‬‬

‫שסבר כי יש לקבל א ת‬

‫בקשתו של האח דניאל הסתמך על טיעון חילוני וגרס כי כל אדם יכול להגדיר א ת עצמו כיהודי ללא קשר להגדרה‬ ‫ההלכתית‪.‬‬ ‫‪ 6.4.2.3‬פרשת שליט (‪ )1968‬והתיקון בחוק השבות (‪)1970‬‬ ‫הנושא עלה פעם נוספת על סדר היום בשנת ‪ ,1968‬כאשר עתר לבג "ץ רב‪-‬סרן בנימין שליט שהיה נשוי לאישה לא‬ ‫יהודייה ו ביקש שילדיו יירש מו כבני הלאום היהודי וכחסרי דת ‪ .‬גם הפעם ‪ ,‬עמדת הרוב בבג "ץ ניתקה בין הגדרת‬ ‫הזהות הלאומית לבין הגדרת הזהות הדתית ‪ ,‬דחתה את הפרש נות ההלכתית למונח "יהודי " ונעתרה לבקשתו‪.‬‬ ‫קביעתו של בג "ץ עו ררה סערה בציבור ובעקבותיה תוקן בשנת ‪ 1970‬חוק השב ות ונקבעה בו ההגדרה ההלכתית‬ ‫המחייבת למונח "יהודי "‪" :‬יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת "‪ .‬גם חקיקה זו לא שמה‬ ‫את הקץ על הוויכוחים הרבים באשר לשאלה "מיהו יהודי " שכיום מתמקדים בשאלה מה משמעות המונח‬ ‫"גיור"‪ ,‬האם הוא חייב להיות אורתודוקסי ומי יכול לבצעו ‪ .‬במאי ‪ 2011‬עלה הקשר אחר לכותרות כאשר בג "ץ‬ ‫קבע כי הסופר יורם קניוק ‪ 193‬זכאי להירשם בתעודת הזהות כ "חסר דת" ולא כיהודי‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫סוגיית "מיהו יהודי?" מעסיקה באופן מצטבר את הציבור הישראלי כבר קרוב לשישים שנה והיא‬ ‫טרם הוכרעה בצורה סופית‪ ,‬מהי לדעתך הסיבה לכך?‬

‫‪ 6.4.3‬המתח הפוליטי‪ :‬בין ימין לשמאל‬ ‫מאז ראשית שנות השלושים של המאה העשרים עמדה מפלגת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (מפא "י) ובגלגוליה המאוחרים‬ ‫יותר "המערך" ו"מפלגת העבודה "‪ ,‬בראשות מוסדות השלטון ‪ .‬מצב זה מכונה במדע המדינה "הגמוניה פוליטית "‬ ‫והיא נמשכה מימי היישוב אל תוך ימי המדינה‬

‫‪ .‬הגמוניה זו באה לידי ביטוי קודם כל בכך שמפא‬

‫"י הייתה‬

‫המפלגה הגדולה ביותר בכנסת ועל‪ -‬כן מי שעמד בראשה היה זה שהרכיב את הממשלה ‪ .‬אולם היה להגמוניה הזו‬ ‫גם הקשר ת רבותי רחב יותר ‪ :‬ערכיה של התנועה ובעיקר השילוב שבין לאומיות ציונית חילונית לבין בניית חברה‬ ‫חלוצית בעלת מאפיינים סוציאליסטיים נתפסו כערכים המובילים של החברה כולה ‪.‬‬ ‫בצד השני של המפה הפוליטית‬

‫עמדה תנועת "חירות" בראשות מנחם בגין‬

‫הרוויזיוניסטית שהתנגדה לשלטון מפא "י ומפלגות הפועלים עוד בתקופת היישוב‬

‫‪194‬‬

‫‪ ,‬יורשתה של התנועה‬

‫‪ .‬בראשית שנות החמישים‬

‫"חירות" הייתה תנועה פוליטית אופוזיציונית קטנה יחסית ‪ .‬ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון טבע את המושג "בלי‬ ‫חירות ובלי מק "י"‪ ,‬באמצעותו הגדיר את הגבולות ה‪" -‬לגיטימיים" של הפוליטיקה הישראלית וב חר להוציא‬ ‫ממנה‪ ,‬את מק "י (מפלגה קומוניסטית ישראלית )‬

‫‪195‬‬

‫שסימלה לדעתו את השמאל הקיצוני ואת חירות שסימלה‬

‫לדעתו את הימין הקיצוני ‪ .‬על רקע זה היו בן‪ -‬גוריון ובגין מסוכסכים זה עם זה והויכוח ביניהם עלה לא פעם‬ ‫לטונים צורמים ולכינויי גנאי קשים ‪.‬‬ ‫תהליכים חברתיים ‪ ,‬דמוגרפיים ותרבותיים ארוכי טווח שחקו את‬ ‫מעמדם של מפא "י ותנועת העבודה ‪ .‬במהלך שנות השישים חברה תנועת‬ ‫‪ 192‬ראה הערה ‪.1‬‬ ‫‪193‬‬ ‫יורם קניוק (נולד‪ )1930 :‬הוא סופר ומחזאי ישראלי ‪ .‬קניוק נולד בתל‪ -‬אביב והצטרף בגיל שבע‪ -‬עשרה אל הפלמ"ח‪ ,‬במסגרתו לחם במלחמת‬ ‫העצמאות‪ .‬בין יצירותיו המרכזיות ‪ :‬אדם בן כלב ‪ ,‬סוסעץ‪ ,‬היהודי האחרון ו‪ -‬תש"ח‪.‬‬ ‫‪194‬‬ ‫תנועת החירות תנועה פוליטית בעלת קו ציוני ימני שהוקמה בשנת ‪ 1948‬על‪-‬ידי מנחם‪ -‬בגין‪ .‬בשנת ‪ 1965‬חברה למפלגה הליברלית ליצירת‬ ‫רשימה משותפת לכנסת ‪ :‬גח "ל (גוש חירות ליברלים )‪ .‬ב‪ 1973-‬הפכה חירות למרכיב בסיעת הליכוד‪ .‬על מנחם בגין ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬ ‫‪195‬‬ ‫מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית ) תנועה פוליטית ישראלית שדוגלת בקומוניזם ‪ .‬התנועה הוקמה עוד ב‪ 1919 -‬תחת השם פק"פ‬ ‫ושמה(‪1981‬‬ ‫ושמעון פרס‬ ‫התפלגה בגין‬ ‫מנחם‬ ‫שונה)‪.‬ל רק"ח‬ ‫המפלגה‬ ‫( פאלעסטינישע קטומוניסטישע פרטיי )‪ ,‬ב‪ 1948-‬הצטרפו אל יה מנהיגים ערבים קומוניסטים ‪ .‬ב‪1965-‬‬ ‫(רשימה קומוניסטית חדשה )‪ .‬כיום פעילה התנועה תחת השם חד "ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון )‪ .‬המפלגה מעולם לא הייתה שותפה‬ ‫בממשלה‪.‬‬

‫‪112‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫"חירות" למפלגה הליברלית‬

‫‪196‬‬

‫ויצרה את "גוש חירות ליברלים " (גח"ל)‪ ,‬שהיה כוח פוליטי משמעותי בהרבה‬

‫והחל להתעצב כאלטרנטיבה שלטונית ‪ .‬בתקופת ה המתנה שלפני מלחמת ששת‪ -‬הימים נכנסה גח "ל לראשונה‬ ‫לממשלה ולקחה חלק בהחלטות הביטחוניו ת לפני המלחמה ובמהלכה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1973‬התאחדה גח "ל עם תנועות נוספות והקימה את תנועת "הליכוד"‪ .‬הליכוד זכה לתמיכה הולכת וגוברת‬ ‫בעיקר בקרב הדור השני של העולים ‪ .‬השסעים החברתיים וביטוייה ם בשנות השבעים שבאו לידי ביטוי בין ה יתר‬ ‫בפעולתם של "הפנתרים השחורים " בהם דנו לעיל ‪ ,‬לצד תוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים ומחיר הדמים‬ ‫שהיא גבתה נתפסו על‪ -‬ידי חלקים נרח בים בציבור ככשל של תנועת העבודה וחיזקו את התמיכה ב "ליכוד"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1977‬במהלך הבחירות לכנסת העשירית‪ ,‬הצליחה תנועת הליכוד להפוך למפלגה הגדולה בישראל ולזכות‬ ‫ב‪ 43-‬מנדטים (לעומת ‪ 32‬של תנועת העבודה )‪ .‬עובדה זו הפכה את מנחם בגין למי שניתנה בידו הסמכות להרכיב‬ ‫את הממשלה ולעמוד בראשה ‪ .‬במהלך שידורי הטלוויזיה ‪ ,‬עם פרסום המדגם ‪ ,‬הכריז מגיש החדשות חיים יבין‬

‫‪197‬‬

‫‪:‬‬

‫"גבירותיי ורבותי – מהפך"‪ .‬מילותיו הפכו עם השנים לסמל של חילופי השלטון במדינת ישראל שכונו המהפך ‪.‬‬ ‫המהפך הפוליטי והאופן החלק בו בוצע היווה ביטוי לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית‬ ‫הוכח לראשונה כי במדינת ישראל יכולה מפלגת ש‬

‫לטון ששלטה בארץ יותר מיובל‬

‫‪ .‬במערכת בחירות זו‬ ‫שנים לעזוב את ההנהגה‬

‫בהתאם לדין הבוחר וללא אלימות ‪ .‬ממשלתו של מנחם בגין ביקשה ליישם שיטה כלכלית ליברלית יותר ופעלה על‬ ‫מנת לשנות את סדר העדיפויות הלאומי בהתאם להשקפותיה החברתיות‪ -‬כלכליות‪ .‬לאחר המהפך הראשון בוצעו‬ ‫עוד מספר "מהפכים "‪ ,‬קרי‪ :‬חילופי שלטון בין מפלגו ת שונות ‪ .‬בכל המקרים התבצעו חילופי השלטון בהתאם‬ ‫לעקרונות הדמוקרטיים וללא אירועים חריגים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫פוליטית כיצד‬ ‫‪.‬‬ ‫במרבית המדינות שהוקמו במקביל לישראל לוו חילופי השלטון באלימות‬ ‫לדעתכם הצליחה החברה הישראלית להימנע מכך?‬

‫‪ 6.4.4‬המתח בין יונים לניצים‪ :‬תהליך השלום‬ ‫מגילת העצמאות שנכתבה בתוך ימי מלחמת העצמאות‬

‫‪ ,‬כאשר כוחות המחתרת נלחמו בכל רחבי הארץ ובלב‬

‫מנהיגי המדינה עמד החשש (שאכן התממש ) מפני פלישה של כלל מדינות ערב ‪ ,‬כוללת לקראת סופה את הקריאה‬ ‫הבאה‪:‬‬ ‫"אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם‬ ‫העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו"‬

‫אך התקווה שהובעה בפסקה זו לא התממשה במהרה ‪ .‬עם תום מלחמת העצמאות נחתמו בין ישראל לבין מרבית‬ ‫מדינות ערב הסכמי שביתת נשק שנודעו כ הסכמי רודוס ‪ .198‬הסכמים אלו היו בהגדרה הסכ מים זמניים ש היו‬ ‫אמורים להוביל אל שיחות שלום ‪ ,‬בפועל תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה החל רק בשנות השבעים ‪ .‬הויתורים‬ ‫הטריטוריאליי ם שנדרשו מישראל כחלק ממנו ‪ ,‬הובילו למוקד מתח מרכזי בחברה הישראלית בין "יונים" שתמכו‬ ‫בתהליך והסכימו לויתורים כחלק ממנו לבין "נצים " שהתנגדו לו ולויתורים שנלוו לו ‪.‬‬ ‫‪ 6.4.4.1‬הסכם השלום עם מצריים‬ ‫התהליך המדיני עם מצריים החל לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬בשנת ‪ 1975‬נחתמו בתיווך אמריקני הסכמי‬

‫‪196‬‬

‫המפלגה הליברלית מפלגה שהתקיימה בין השנים ‪ 1961-1988‬והיוותה איחוד של מפלגת הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית ‪ .‬עם‬ ‫הקמת הליכוד שולבה המפלגה הליברלית בתוכו ‪.‬‬ ‫‪ 197‬חיים יבין (נולד‪ )1932 :‬עיתונאי‪ ,‬במאי וקריין טלוויזיה ‪ .‬יבין הגיש במשך זמן רב את מהדורת החדשות בערוץ הראשון וכונה "מר‬ ‫טלוויזיה"‪.‬‬ ‫‪ 198‬עוד על הסכמי רודוס ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬

‫מנחם בגין‪ ,‬ג'ימי קרטרק ואנואר סאדאת בעת‬ ‫החתימה ל הסכם השלום (‪ .) 1979‬צילום‪ :‬לע"ם‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫* גרסה שנייה‬

‫ביניים בין ישראל למצריים‪ .‬שנתיים לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬הגיע הנשיא המצרי אנואר סאדאת‬

‫‪199‬‬

‫לביקור‬

‫בישראל‪ .‬היה זה ביקור פומבי ראשון של אישיות ערבית בכירה בארץ והוא עורר תקוות רבו ת והתרגשות עצומה‬ ‫בחברה הישראלית‪ .‬מדינות ערב לעומת זאת זעמו על צעדיו של סאדאת וראו ב זה בגידה‪.‬‬ ‫לאחר הביקור החל תהליך שלום ישיר ואינטנסיבי שנקלע תוך זמן קצר לקשיים בשל הדרישה המצרית לכלול‬ ‫בהסכם השלום סעיפים המתייחסים גם אל הפלסטינים ביהודה‬

‫‪ ,‬שומרון ועזה ‪ .‬לאור קשיים אלו הזמין‬

‫בספטמבר ‪ 1978‬הנשיא האמריקני ‪ ,‬ג' ימי קרטר ‪ ,‬את שני הצדדים ל וועידה מיוחדת בקמפ‪ -‬דיוויד‪ .‬לאחר שבועיים‬ ‫של דיונים מתישים נחתם הסכם בין הצדדים ‪ .‬במסגרת זו הוחלט כי ישראל תסיג את כוחותיה מחצי האי סיני‬ ‫ותפנה את כלל היישובים הישראלים משטחו ו מצריים תכונן שלום מלא עם ישראל ות אפשר שיט ישראלי חופשי‬ ‫בתעלת סואץ ‪ .‬בנוסף ה סכימה ישראל לכלול בהסכם סעיפים המתייחסים ל‪-‬‬

‫"זכויות הלגיטימיות " של‬

‫הפלסטינים‪ .‬באשר לשרטוטו המדויק של הגבול הוחלט כי הוא יקבע בוועד ה משותפת בחסות האו "ם‪ .‬בעקבות‬ ‫ההסכם זכו בגין וסאדאת בפרס נובל לשלום לשנת ‪.1978‬‬ ‫הסכם השלום הסופי נחתם ב‪ 26 -‬במרץ ‪ .1979‬בשנת ‪ 1981‬נרצח סאדאת על‪ -‬ידי פעיל מארגון הג ' יהאד האסלאמי ‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1982‬השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני ואת פינוי הישובים היהודים בו ‪ .‬הפינוי שהוטל ברובו‬ ‫על צה " ל לווה במחאה ציבורית רחבה ובהתנגדות עיקשת מצד גורמים אידיאולוג‬

‫יים שהקימו את "התנועה‬

‫לעצירת הנסיגה מסיני "‪ .‬רובם של תושבי האזור התפנו מרצון אך חלק קטן מהתושבים ופעילים נוספים שהגיעו‬ ‫אל חבל ימית סרבו להתפנות ‪ ,‬התבצרו במספר מוקדים ופונו בכוח רק לאחר מאמצים רבים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫אריאל שרון‪ ,‬שר הביטחון בעת פינוי סיני‪ ,‬הדגיש בדבריו את התנהלות צה"ל בעת הפינוי‪:‬‬ ‫" היו שניבאו מלחמת אחים כשניגשנו לבצע את המעשה חסר התקדים בתולדות המלחמות והשלום– לעקור את‬ ‫יישובינו הפורחים והמבוססים‪ ,‬על יושביהם ובתיהם‪ ...‬אולם צבא הגנה לישראל‪ ,‬צבא העם‪ ,‬שוב הוכיח את בגרות‬ ‫בנותיו ובניו‪ ,‬קציניו ומפקדיו‪ ...‬לא באלימות אלא באהבה‪ .‬לא באטימות אלא בהבנה לקולות הזעקה והכאב"‬ ‫מה לדעתו של שרון מנע מלחמת אחים? האם אתם מסכימים עם עמדתו?‬

‫‪ 6.4.4.2‬תהליך מדריד‬ ‫לאחר נסיגת ישראל מ סיני היה אמור להתחיל מימוש חלקו השני של ההסכם המתייחס למשא ומתן בין ישראל‬ ‫לפלסטינים‪ .‬מהלכים דיפלומטיים שנערכו בשנות השמונים לא ה ביאו ל פריצת דרך מדינית נוספת ‪ ,‬זו הגיעה רק‬ ‫בשנת ‪ ,1991‬עם כינוס וועידת מדריד ‪ .‬וועידה בחסות הקהילה הבין‪ -‬לאומית‪ ,‬אשר פתחה מאמץ להשגת שלום‬ ‫במזרח התיכון בין ישראל לבין כל שכנותיה – ירדן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון והפלסטינים שיוצגו באופן עקיף ‪ .‬ברקע לכינוס ה‬ ‫עמדו אירועים בין‪ -‬לאומיים ( נפילת ברית המועצות ‪ ,‬מלחמת המפרץ ) ומקומיים (האינתיפאדה הראשונה ) שיצרו‬ ‫את התחושה כי נוצר חלון הזדמנויות ל‬

‫הסכם‪ .‬במסגרת התהליך שנוצר התקיימו מפגשי משלחות דו‪ -‬צדדיים‬

‫(ישראל מול כל אחת משכנותיה ) ורב‪-‬צדדיים ( שדנו בנוש אים אזוריים )‪ .‬חשיבותן של הפגישות היה בעיקר‬ ‫ביצירת מגעים ראשונים בין ישראל לפלסטיני ם אולם הפגישות שנערכו לאורך השנים הבאות לא צלחו ונראה‬ ‫היה כי התהליך גווע‪.‬‬ ‫‪ 6.4.4.3‬תהליך אוסלו‬ ‫לאור כישלון תהליך מדריד‪ ,‬החל בימי ממשלת רבין השנייה ( שנבחרה‬ ‫ב‪ )1992-‬תהליך חשאי‪ ,‬שכונה לימים "תהליך אוסלו "‪ .‬בניגוד לתהליך‬

‫‪199‬‬

‫אנואר סאדאת (‪ )1981-1918‬נשיאה של מצרים בין השנים ‪ .1981-1970‬סאדאת יזם את מלחמת יום הכיפורים במהלכה הצליח להפתיע את‬ ‫מדינת ישראל ולגבות ממנה מחיר כבד ‪ .‬בנובמבר ‪ 1977‬נחת סאדאת בצעד תקדימי בנמל התעופה ב ן‪ -‬גוריון ובכך קידם את תהליך השלום בין‬ ‫‪ .‬ב‪ 1981-‬התנקש בחייו‬ ‫המדינות‪ .‬סאדאת היה המנהיג הערבי הראשון שחתם על הסכמי שלום עם מדינת ישראל וספג על כך ביקורות קשות‬ ‫טרוריסט שהשתייך לארגון מוסלמי קיצוני ‪.‬‬ ‫יאסר ערפאת‪ ,‬ביל קלינטון ויצחק רבין‬ ‫שנייה‬ ‫גרסה‬ ‫בעת החתימה על הסכם *‬ ‫‪.) 1993‬‬ ‫אוסלו (‬

‫‪114‬‬

‫מדריד‪ ,‬הפעם התנהלו השיחות בין ישראל לפלסטינים באופן ישיר וללא תיווך בין‪ -‬לאומי‪ .‬ההסכמה הישראלית‬ ‫לדון ולהיפגש עם נציגי אש "ף‬

‫‪200‬‬

‫היוותה שינוי משמעותי במדיניותה ‪ :‬עד לאותו שלב ס ירבה ישראל להכיר‬

‫באש"ף‪ ,‬שהנהגתו ישבה מחוץ לשטחי יהודה ושומרון ‪ ,‬כנציגם של הפלסטינים ‪ ,‬ראתה בו ארגון טרור ‪.‬‬ ‫בהדרגה‪ ,‬הפכו השיחות למפגשים רשמיים והולידו את "הסכם אוסלו " עליו חתמו יצחק רבין ויאסר ערפאת‬ ‫בספטמבר ‪ 1993‬בוושינגטון‪ .‬במרכזו של ההסכם עומדת הכרה הדדית בין ישראל ואש "ף‪ ,‬נסיגה הדרגתית של‬ ‫צה"ל מעזה ומערים בגדה המערבית ‪ ,‬הקמת רשות פלסטינית שתנהל ממשל עצמי אוטונומ י לתקופת ביניים של‬ ‫חמש שנים ‪ ,‬ופתיחת שיחות על הסדר קבע במהלך תקופה זו ‪.‬‬ ‫הסכמי אוסלו עוררו מחלוקת חריפה בחברה הישראלית ‪ .‬היו מי שקיוו שהם יביאו לסיומו הסופי של הסכסוך‬ ‫ארץ‪-‬‬

‫הארוך בין ישראל לבין העולם הערבי ‪ ,‬לעומתם היו מי שראו בו צעד מסוכן והתנגדו לוויתור על חלקים מ‬

‫ישראל‪ .‬ההסכמים עברו בכנסת על חודו של קול ומתנגדי ההסכם קיימו מחאות והפגנות רבות ‪ .‬הויכוח הפוליטי‬ ‫הלגיטימי הדרדר והפך אלים יותר ויותר ‪ ,‬תהליך ששיאו ברצח ראש הממשלה יצחק רבין‬

‫‪ .‬במקביל העיבו על‬

‫יישום ההסכמים פיגועים של ארגוני הטרור הפלסטינים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫כיצד לדעתך קרה שהויכוח הפוליטי הלגיטימי סביב הסכמי אוסלו הדרדר לאלימות ולרצח של‬ ‫ראש ממשלה? כיצד ניתן למנוע הידרדרות דומה בעתיד?‬

‫‪ 6.4.4.4‬הסכם השלום עם ירדן‬ ‫במקביל להתפתחות היחסים עם הפלסטינים ‪ ,‬נוצרה פריצת דרך במסלול הירדני ‪ .‬חוסיין מלך ירדן ניהל במשך‬ ‫עשרות שנים מגעים חשאיים עם מדינאים ישראלים בכירים ‪ ,‬אך עד וועידת מדריד לא יצר מסלול דו‪ -‬צדדי פומבי‬ ‫עם ישראל‪ .‬בשנים ‪ 1993-1991‬התנהל המשא ומתן בין ישראל לירדן במסגרת תהליך מדריד ‪ ,‬אך ללא פריצת דרך ‪.‬‬ ‫הסכם אוסלו (‪ )1993‬בין ישראל לאש "ף שינה את המצב ‪ .‬להסכם הייתה משמעות כפולה עבור ירדן ‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא‬ ‫אפשר למלך חוסיין להתקדם באופן עצמאי ב מסלול לשלום עם ישראל מבלי שייראה כמי שזונח את האינטרסים‬ ‫הפלסטיניים ; שנית‪ ,‬הסכם אוסלו יצר אצל המלך תחושת דחיפות להגיע להסכם עם ישראל כדי לשמר את‬ ‫האינטרסים הירדניים ‪ .‬המשא ומתן בין המדינות ‪ ,‬הוליד הסכם שלום שנחתם בערבה ‪ ,‬באזור הגבול בין עקבה‬ ‫לאילת‪ ,‬ב‪ 26-‬באוקטוב ר ‪ .1994‬מעבר להצהרה על כינון מצב שלום מלא בין המדינות‬

‫‪ ,‬ישראל וירדן הסכימו‬

‫ביניהן על חילופי שטחים בערבה ‪ ,‬על העברת מכסות מים ועל יצירת משטר מיוחד באזור נהריים‬

‫‪201‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 6.4.4.5‬תכנית ההתנתקות‬ ‫שנות ה תשעים התאפיינו בניסיון מתמשך ל סיים את הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי באמצעות הסכמי שלום ‪ .‬הסכמים‬ ‫אלו נחתמו לכל אורך התקופה כאשר ברקע עומדת התנגדות עיקשת ואלימה של ארגונים פלסטיניים‬

‫שונים‬

‫שביצעו פיגועים בשטח ישראל ‪ .‬בקיץ ‪ 2000‬התכנסה בקמפ‪ -‬דיוויד וועידת שלום שמטרתה הייתה‬

‫להביא את‬

‫הישראלים והפלסטינים לחתימה על הסכם קבע ‪ .‬אולם הוועידה הסתיימה בכישלון וזמן קצר‬ ‫לאחריה פרצו אירועי "גאות ושפל " ‪ .202‬האירועים האלימים הביאו לסיומו של המשא ומתן‬

‫חיילת המסייעת בפינוי הישוב שירת הים‬ ‫בעת ההתנתקות‪ .‬צילום‪ :‬דו"צ‪.‬‬

‫ולהנחה הישראלית כי בצד הפלסטיני לא קיים שותף ראוי ("פרטנר") להמשך התהליך ‪.‬‬ ‫כאלטרנטיבה למשא ומתן‬

‫יזמה מ משלת ישראל בקיץ ‪ 2005‬מהלך ביטחוני חד‪ -‬צדדי‪ ,‬תכנית ההתנתקות ‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין )‪ ,‬הוא ארגון המאגד כמה תנועות לאומי ות פלסטיניות שהוקם בשנת ‪ 1964‬וראה בעצמו כמייצגו של העם‬ ‫הפלסטיני‪ .‬במהלך שנות השבעים והשמונים פעל הארגון משטחן של ירדן ולבנון תוך שהוא מבצע פעולות טרור וחבלה שפגעו בישראל ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1993‬הכירה ישראל באש "ף שהקים למעשה את הרשות הפלסטינית ‪.‬‬ ‫‪ 201‬נהרים הוא אזור בבקעת היר דן השוכן במפגש הנהרות ירמוך וירדן ‪ .‬בשנות העשרים הוקמה באזור זה תחנת הכוח הראשונה בארץ על‪ -‬ידי‬ ‫פנחס רוטנברג (‪ .)1879-1942‬עם תום מלחמת העצמאות ננטש האזור והמתקנים שעליו נהרסו ‪ .‬לאחר הסכם השלום הוקם בנהרים פארק‬ ‫שנקרא אי השלום‪ .‬ב‪ 13-‬במרץ ‪ 1997‬ירה חייל ירדני על נ ערות שסיירו באתר ורצח שבע מהן באירוע שכונה הטבח בנהריים ‪.‬‬ ‫‪ 202‬על אירועי "גאות ושפל"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫‪115‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫במסגרתה פ ינתה המדינה את ה יישובים היהודיים ובסיסי צה " ל ברצועת עזה ובצפון השומרון וויתרה על‬ ‫שליטתה הצבאית ברצועת עזה ‪ .‬התכני ת עוררה ויכוח ער בחברה הישראלית ‪ .‬מתנגדיה טענו כי מ טעמים רבים חל‬ ‫איסור על פינוי יישובים יהודיים בארץ ישראל ‪ ,‬הזהירו מפני ההשלכות ה ביטחוניות של ביצוע ה תכנית ואף ט ענו‬ ‫כי היא התקבלה בדרך לא דמוקרטית ‪ .‬תומכיה טענו כי הישיבה הישראלית באזורים אלו פוגעת באינטרסים‬ ‫האסטרטגיים של מדינת ישראל ו כי היישובים המפונים לא יש ארו בידיה ב אף הסכם עתידי ‪ .‬האחריות על ביצוע‬ ‫משימת הפינוי וההערכות מחדש הוטלה על כוחות הביטחון ובמרכזם צה "ל‪.‬‬

‫‪ 6.4.5‬המתח בין ביטחון‪ ,‬חברה ודמוקרטיה‬ ‫כפי שנראה בשער השמיני ‪ ,‬לאורך כל שנות קיומה ניצבה מדינת ישראל בפני איום ביטחוני ופעמים רבות היא‬ ‫נדרשה להגן על עצמאותה וריבונותה ‪ ,‬במערכות ישראל ‪ ,‬במבצעים ביטחוניים ובלוחמת ביטחון שוטף (בט"ש)‪.‬‬ ‫מציאות ייחודית זו נתנה את אותותיה באופן ניכר על החברה הישראלית‬

‫‪ .‬במסגרת פרק זה נסקור שלושה‬

‫אירועים ביטחוניים מרכזיים המבטאים את המתח בין הביטחון ‪ ,‬החברה הישראלית והדמוקרטיה ‪.‬‬ ‫‪ 6.4.5.1‬העסק הביש (פרשת לבון )‬ ‫בשנת ‪ 1954‬חשף השלטון המצרי חוליה בת אחד‪ -‬עשר יהודים מצריים שפעלו בשירות גורמי מודיעין ישראלים ‪.‬‬ ‫החוליה עסקה בהטמנת מטעני חבלה במקומות הומי אדם ו ביעדים מערביים במטרה לע רער א ת הסדר הציבורי‬ ‫ולחבל ביחסים של מצריים עם המערב ‪ .‬חברי החוליה שכונו "נידוני קהיר " הועמדו למשפט ‪ ,‬שניים מ הם נידונו‬ ‫למוות והשאר לתקופות מאסר ממוש כות‪ .‬חשיפת החוליה היוותה כשל מבצעי שעשוי היה לגרום נזק אסטרטגי ‪,‬‬ ‫לסכן את ביטחו נם של יהודי מצריים ולפגוע במעמדה הבין‪ -‬לאומי של ישראל ו מסיבה זו כונה "העסק הביש "‪.‬‬ ‫עד מהרה התעוררה בקרב מנגנוני הביטחון והממשל השאלה המתבקשת "מי נתן את ההוראה ?"‪ ,‬שאלה שליוותה‬ ‫את המערכת הפוליטית הישראלית לאורך כל שנות החמישים והשישים והיו לה השלכ‬

‫ות מרחיקות לכת ‪ .‬שר‬

‫הביטחון באותה העת פנחס לבון ‪ ,203‬טען כי ראש אגף המודיעין (אמ"ן)‪ ,‬אלוף‪-‬משנה בנימין ג 'יבלי‪ ,‬הוא שנתן את‬ ‫פנחס לבון‬

‫ההוראה ואילו ג 'יבלי טען כי לבון הוא שהורה לו להפעיל‬

‫את החוליה ‪ .‬משה שרת ‪ ,‬שהיה באותה‬

‫העת ראש הממשלה ‪ ,204‬מינה ועדת חקירה לבירור הסוגיה ( ועדת או לשן‪ -‬דורי) אך זו לא הצליחה‬

‫להגיע לתשובה ברורה‪.‬‬ ‫אף על פי כן החליט לבון להתפטר מתפקידו והוא הוחלף על‪ -‬ידי דוד בן‪ -‬גוריון‪ .‬פרשת לבון חשפה יחסים עכורים‬ ‫מאוד בין שר הביטחון לרמטכ "ל באותה העת ‪ ,‬משה דיין‬

‫‪205‬‬

‫ובין שר הביטחון לראש הממשלה ‪ .‬הפרשה נכנסה‬

‫לתרדמת למספר שנים אך נפתחה מחדש עם משפטו של אברי אלעד‬

‫שהורשע בבית המשפט כ‪" -‬סוכן כפול "‬

‫שהסגיר את חברי החוליה לידי ה מצריים‪ .‬בעקבות המשפט ובעקבות עבודתה של ועדת חקירה נוספת שמינה בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬נחשפו אי‪ -‬סדרים נוספים ולאור זאת ביקש לבון מבן‪ -‬גוריון לטהר את שמו ‪ .‬בן‪ -‬גוריון סבר כי את הפרש ה‬ ‫צריכה לחקור ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט‬

‫‪ ,‬אך בניגוד לדעתו החליטה הממשלה על הקמת ועדה‬

‫שהורכבה משבעה שרים שקבעה כי לבון הוא לא זה שנתן את ההוראה‬

‫‪ .‬אולם בן‪ -‬גוריון סרב לקבל את עמדת‬

‫הועדה והוביל למשבר פוליטי שבסופו התפטר ‪ .‬הפרשה פגעה ביוקרתו של בן גוריון ‪ ,‬המש יכה להעסיק אותו‬ ‫בשנים הבאות והביאה בהמשך לפיצולה של מפא "י ‪ ,206‬מפלגת השלטון ולהקמתה של רפ"י‪ .207‬ההיסטוריון ‪ ,‬יחיעם‬ ‫‪ 203‬פנחס לבון (‪ )1976-1904‬מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי ממפלגת מפא "י‪ .‬לבון נולד בפולין והיה ממיסדיה של תנועת הנוער "גורדוניה "‪.‬‬ ‫לבון שימש כחבר כנסת בין ‪ 1961-1949‬ובשנת ‪ 1953‬התמנה לשר הביטחון ‪ ,‬בנוסף שימש מספר פעמים כמזכיר הכללי של ההסתדרות ‪.‬‬ ‫‪ 204‬על משה שרת ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬ ‫‪205‬‬ ‫על משה דיין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬ ‫‪ 206‬מפלגת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (מפא "י) הייתה מפלגת שמאל מרכזית שנוסדה בשנת ‪ 1930‬מאיחודן של מספר מפלגו ת ציוניות סוציאליסטיות ‪.‬‬ ‫דוד בן‪ -‬גוריון עמד בראשות המפלגה והיא תפסה מקום מרכזי בתקופת היישוב ‪ .‬עם הקמתה של מדינת ישראל הפכה למפלגת השלטון עד‬ ‫למהפך הפוליטי בשנת ‪ .1977‬לימים הפכה המפלגה למפלגת העבודה הישראלית ‪.‬‬ ‫‪ 207‬רשימת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (רפ"י) מפלגה אותה ייסד דוד בן‪-‬גוריון ב‪ 1965 -‬לאחר פרישתו ממפלגת מפא " י בעקבות מחלוקת עם מחליפו‬ ‫בתפקיד ראש הממשלה לוי אשכול ‪ .‬בין חברי המפלגה ‪ :‬יצחק נבון ‪ ,‬משה דיין ושמעון פרס ‪ .‬בשנת ‪ 1967‬התאחדה המפלגה אל מפלגת העבודה ‪.‬‬

‫‪116‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫וייץ‪ ,208‬עומד על ההשלכות הרחבות של הפרשה ‪:‬‬ ‫"בעקבות הפרשה נמוגה הכריזמה ה בן‪ -‬גוריונית‪ ...‬היא הביאה לפילוג מפא "י ולהקמת רפ "י‪ ...‬היא נתנה לראשונה‬ ‫בתולדות המדינה לגיטימציה לדיון ביקורתי על מערכת הביטחון‬

‫‪ ...‬השתנה מעמד העיתונות ‪ ,‬שהעזה לבקר את‬

‫הממסד ואת מנהיגיו בצורה בוטה בהרבה בהשוואה למה שהרשתה לעצמה עד אז"‬

‫בשנת ‪ 1968‬שוחררו מרבית חבר י החוליה מהכלא המצרי במסגרת עסקת חילופי השבויים שלאחר מלחמת ששת‪-‬‬ ‫הימים‪ .‬בשנת ‪ ,2005‬במלאת חמישים שנים להוצאתם להורג של משה מרזוק וסמי עזר שהואשמו בפרשה ‪ ,‬נערך‬ ‫טקס הוקרה מיוחד לנאשמי הפרשה שנותרו בחיים ‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה בה הם הוכרו כמי ש "יצאו לשליחות‬ ‫ביטחונית בפעילות סודית על פי הוראת ממשלת ישראל"‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫מדוע לדעתכם התעקש דוד בן‪-‬גוריון לברר את הפרשה? האם אתם מסכימים עם עמדתו?‬

‫‪ 6.4.5.2‬פרשת קו ‪( 300‬פרשת השב "כ)‬ ‫ב‪ 12-‬באפריל ‪ ,1984‬חטפה חוליית מחבלים אוטוב וס של אגד שנסע מתל‪-‬‬

‫אביב לאשקלון ‪ ,‬החזיקה בנוסעי‬

‫האוטובוס כבני‪ -‬ערובה ודרשה לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל ‪ .‬בסופו של דבר הצליחו כוחות‬ ‫מיוחדים של צה "ל להשתלט על האוטובוס ולשחרר את נוסעיו ‪ .‬במהלך ההשתלטות נהרגה אחת מהנוסעות וכן‬ ‫שנים מארבעת המחבלים ‪ .‬שני מחבלים נוספים נהרגו על‪-‬‬

‫ידי השב "כ לאחר חקירתם ‪ ,‬באופן המנוגד לחוק‬

‫הישראלי והבין‪ -‬לאומי‪ ,‬פרשייה זו נודעה בשם פרשת קו ‪ 300‬או פרשת השב "כ‪ .‬בהודעה רשמית מטעם המדי נה‬ ‫נמסר ששני המחבלים מתו מפציעה שנגרמה במהלך ההשתלטות ‪ ,‬אולם עיתון "חדשות " פרסם תמונה שצולמה‬ ‫מיד לאחר ההשתלטות ‪ ,‬בה נראו שני המחבלים כשאינם פצועים ‪ .‬הצנזורה‪ ,‬אשר דרשה מן העיתון שלא ל פרסם‬ ‫את התמונה ‪ ,‬הביאה ל סגירת העיתון ל משך כמה ימים ‪ ,‬צעד חריג ביותר במדינה דמוקרטית ‪.‬‬ ‫ועדת בדיקה הוקמה בכדי לחקור את נסיבות מותם של שני המחבלים ("ועדת זורע")‪ .‬הועדה לא קבעה בבירו ר מי‬ ‫הרג את שני המחבלים אך המליצה להעמיד לדין את ראש אגף המבצעים של השב "כ ואת מי שפיקד על הפעולה‬ ‫בצה"ל‪ ,‬השנים הועמדו לדין בתוך ארגוניהם וזוכו ‪ .‬בנובמבר ‪ 1985‬חשפו שלושה בכירי ם בשב"כ התנהגות בלתי‬ ‫תקינה‪ ,‬תיאום גרסאות וסילוף עובדות בהם נקט‬

‫ו בכירי השב"כ כדי להסיר מעלי הם את האחריות ‪ .‬היועץ‬

‫המשפטי לממשלה ‪ ,‬יצחק זמיר ‪ ,209‬התעקש להעמיד את אנשי השב "כ שהיו מעורבים בפרשה לדין ופתח בחקירה ‪,‬‬ ‫אולם ביולי ‪ 1986‬החליט נשיא המדינה‪ ,‬יצחק הרצוג ‪ ,‬להתערב בפרשה ולחון את בכירי השב "כ המעורבים בה‬ ‫שהתפטרו מן השירות ‪ .‬פרשת קו ‪ ,300‬היא אחת הפרשיות החשובות ביחסי מערכת הביטחון ‪ ,‬מערכת המשפט‬ ‫ומערכות התקשורת‪ .‬מבחינות רבות היא מהו וה עדיין פצע מדמם שטרם הגליד ‪ ,‬היא לימדה את מערכת הביטחון‬ ‫על כוחה של התקשורת ‪ ,‬העידה על עליונותו של שלטון החוק וה‬

‫ציפה דילמות ערכיות ביחס ל לחימה בטרור‬

‫במדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ 6.4.5.3‬מלחמת המפרץ‬ ‫ב‪ 2-‬באוגוסט ‪ 1990‬פלשה עיראק בהנהגתו של סדאם חוסיין לכווית במטרה להשתלט על‬ ‫ולחזק את מעמדה באזור ‪ .‬פעולה זו הביאה את ארצות הברית לגבש בחודשים הבאים‬

‫משפחה ישראלית חובשת מסכות‬ ‫אב"כ במהלך המלחמה‬

‫עתודות הנפט שלה‬ ‫קואליציה בין‪ -‬לאומית‬

‫שאיימה לתקוף את עיראק במידה ולא תיסוג מהשטחים אותם כבשה ‪ .‬לאחר ש עיראק סירבה לאולטימאטו ם‬ ‫פתחה הקואליציה ב‪ 16 -‬בינואר ‪ 1991‬במתקפה משולבת נגד – מלחמת המפרץ ‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה ירתה עיראק למעלה מ ארבעים טילי סקאד לעבר ערי ישראל והצליחה לשבש בה את חיי היום‪-‬‬ ‫‪ 208‬יחיעם ויץ (נולד ‪ )1951 :‬היסטוריון העוסק בהיסטוריה של ימי היישוב ושל רא שית מדינת ישראל ‪ .‬ויץ מ כהןרופסור באוניברסיטת חיפה ‪,‬‬ ‫הוא בן למשפחה ציונית ותיקה ‪ ,‬אביו רענן ויץ היה ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית וסבו יוסף ויץ היה מראשי הקרן הקיימת ‪.‬‬ ‫‪ 209‬יצחק זמיר (נולד ‪ )1931 :‬פרופסור למשפטים ששימש כיועץ המשפטי לממשלה וכשופט בבית המשפט העליון ‪.‬‬

‫‪117‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יום‪ .‬החשש המרכזי היה מירי של טילים שיכילו חומר לחימה כימי (חל"כ) ולכן נאלצו תושבי ישראל לחבוש בעת‬ ‫הישמע האזעקות מסכות אב "כ ולהסתגר בחדרים אטומים ‪ .‬הטילים יצרו בעיקר נזק לרכוש והביאו למותו של‬ ‫אדם אחד בלבד ‪ .‬בלחץ אר צות הברית‪ ,‬שהציבה בשטח ישראל סוללות של טילים נגד טילים מסוג‬

‫"פטריוט"‪,‬‬

‫נמנעה ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר מתגובה ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫במהלך מלחמת המפרץ בחרו רבים מתושבי תל‪-‬אביב ואזור המרכז לעזוב את בתיהם‪ .‬ראש‬ ‫עיריית תל‪-‬אביב באותה העת‪ ,‬שלמה להט (צ'יץ') ביקר אותם בחריפות והדביק להם את‬ ‫הכינוי "עריקים"‪ .‬מה דעתך על עמדתו של להט? מה לדעתך הוא ניסה להשיג בביקורתו?‬

‫‪ 6.4.6‬המתח בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי‬ ‫לצדם של מוקדי הדיון והמתח הפנים‪ -‬יהודיים‪ ,‬בהם דנו עד כה ‪ ,‬קיים במדינת ישראל מוקד מתח טעון במיוחד‬ ‫בו כבר התחלנו לדון בשער השני ‪ .‬הטעינות של מוקד זה נובעת מכך‬

‫בין אזרחים יהודים לבין אזרחים ערבים‬

‫שהוא נוגע בעומק הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא מתקשר במידת‪-‬‬ ‫הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי‪ .‬מבין האירועים והתהליכים הרבים שהטביעו את חותמם בהקשר זה‬

‫מה גם אל‬ ‫‪ ,‬נציין ש לושה ‪:‬‬

‫הטבח בכפר קאסם (‪ )1956‬בו גם נטבעה הגדרתה של "פקודה בלתי חוקית בעליל "‪ ,‬יום האד מה (‪ )1976‬המצוין‬ ‫על‪-‬ידי ערביי ישראל מדי שנה ומהומות אוקטובר (‪ )2001‬שהיוו את אחת ההתנגשויות הקשות ביותר בין ערבים‬ ‫ליהודים בישראל‪.‬‬ ‫‪ 6.4.6.1‬הטבח בכפר קאס ם (‪)1956‬‬ ‫החל מקום המדינה ועד ‪ 1966‬היו נתונים אזרחי ישראל הערבים לממשל צבאי ‪ .‬איש מדע המדינה ‪ ,‬בנימין נויברגר‬ ‫עומד על הסיבות לכך ‪:210‬‬ ‫" הממשל הצבאי נועד לבסס את אחיזת ישראל בשטחים שהיה בהם רוב ערבי ‪ ...‬לסכל אפשרות שערבים מקומיים‬ ‫יסייעו לפעילות צבאית יזומה של המדינות השכנות ‪ ,‬לפקח על תנועת ערבים באזורים רגישים ‪ ,‬לבלום התארגנות‬ ‫ערבית לאומית עוינת‪ ,‬ולדאוג להענשה יעילה ומהירה של עברייני ביטחון"‬

‫הממשל הצבאי הפך לליברלי יותר ויותר עד לביטולו‬

‫‪ ,‬אך בתקופות של‬

‫רגישות ביטחונית עולו היה בדרך כלל מו גבר‪ .‬ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ ,1956‬שהיה‬ ‫היום הראשון למלחמת‬

‫סיני‪ ,‬הורה פיקוד המרכז להטיל עוצר על כל‬

‫הכפרים הסמוכים לקו הירוק שהיה באות‬

‫ה העת הגבול בין ישראל לבין‬

‫ירדן‪ .‬במסגרתו נאסרה כל תנועה מחוץ לבתים אחרי השעה‬ ‫משמר הגבול נשלח לאכוף את העוצר‬

‫‪ .17:00‬גדוד‬

‫וקיבל הוראה לפתוח באש אל מי‬

‫שמפר אותו ‪ ,‬אלא שפועלים ערבים אשר שהו מחוץ לכפריהם לצורכי עבודה‬

‫אנדרטה לזכר הנספים במרכז‬ ‫כפר קאסם‬

‫לא ידעו על הטלתו‪ .‬מרבית שוטרי מג "ב בחרו להפעיל שיקול דעת ונמנעו‬ ‫מיישום הפקודה כלשונה ‪ .‬אולם מפקד המחלקה שהוצב בכפר‪ -‬קאסם לא נהג כך ‪ ,‬הורה לחייליו לפתוח באש אל‬ ‫עבר קבוצת חקלאים שלא ידעה על העוצר והביא להריגתם של‬

‫ארבעים ושלושה אזרחים ולפציעתם של שלושה‬

‫עשר נוספים; אירוע זה נודע בשם הטבח בכפר קאסם ‪.‬‬ ‫בשלב הראשון פרסום האירוע נאסר על‪ -‬ידי הצנזורה הצבאית‬

‫‪211‬‬

‫ונעשה תחקיר פנימי על‪ -‬מנת לבדוק את הרקע‬

‫לאירוע‪ ,‬אך אט‪ -‬אט האירוע נודע ‪ .‬בינואר ‪ 1957‬הועמדו לדין בפרשה אחד‪ -‬עשר לוחמי מג "ב ונגזרו עליהם עונשי‬ ‫‪ 210‬בנימין נויברגר איש מדע המדינה העוסק בחקר הממשל והפוליטיקה באפריקה ובישראל וביחסי דת ומדינה‬ ‫באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל‪ -‬אביב וחבר ועדת מקצוע האזרחות במ שרד החינוך ‪.‬‬ ‫‪ 211‬הצנזורה הצבאית היא יחידה השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) ומטרתה לפקח על התבטאויות ופרסומים העשויים לפגוע בביטחון המדינה ‪.‬‬

‫‪ .‬משמש כ פרופסור‬

‫‪118‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מאסר שונים ‪ ,‬מפקד הגדוד הואשם ברצח ‪ .‬במהלך המשפט ‪ ,‬טבע השופט הצבאי ‪ ,‬בנימין הלוי ‪ ,212‬את המושג‬ ‫"פקודה בלתי חוקית בעליל "‪ .‬פקודה זו מוגדרת כפקודה ש "דגל שחור מתנוסס מעליה " ובבסיסה "אי חוקיות הדוקרת‬

‫את העין ומקוממת את הלב"‪ ,‬עוד הוא קבע כי ‪:‬‬ ‫" לשום אדם אין את הסמכות להפר את החוק או לצוות להפרו ‪ .‬פקודה המגלה על פניה כי היא מפרה את החוק ‪ ,‬כגון‬ ‫פקודה גלויה להרוג אנשים חפים מפשע‪ ,‬מהווה שידול למעשה פשע‪ .‬אסור לתיתה ואסור לבצעה "‬

‫בתום המשפט נגזרו על המעורבים בפרשה עונשים כבדים‬

‫‪ ,‬אך כולם שוחררו תוך זמן קצר יחסית‬

‫‪ .‬משפחות‬

‫הקורבנות זכו לפיצוי כספי ובשנת ‪ 1957‬נערכה בכפר "סולחה" גדולה‪ ,‬אך אירוע קשה זה המשיך להעיב על יחסי‬ ‫יהודים‪ -‬ערבים במדינת ישראל ‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬במהלך ביקור בכפר קאסם התנצל נשיא המדינה ‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬באופן‬ ‫רשמי על האירועים בשמה של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫ההגדרה "פקודה בלתי חוקית בעליל" מעידה על הכוח הרב שניתן בצה"ל לחייל ולמפקד‬ ‫הזוטר‪ .‬כיצד ניתן לחנך את חיילינו לזהות פקודות מסוג זה?‬

‫‪ 6.4.6.2‬יום האדמה‬ ‫אחת הסוגיות המרכזיות המלווה את היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל היא סוגיית הקרקעות‬ ‫מהקמת המדינה חוקקו חוקים ונקבעו תקנות שהביאו לכך שאדמות רבות שהיו בעבר בבעלות ער‬ ‫לבעלות המדינה ‪ .‬אחד החוקים המרכזיים בהקשר זה הוא‬ ‫שעזב את שטח הארץ אל ארצות‬

‫‪ .‬החל‬ ‫בית עברו‬

‫"חוק נכסי נפקדים " שקובע כי אדמותיו של אדם‬

‫אויב במהלך מלחמת העצמאות יופקעו ממנו ‪ .‬האדמות והנכסים שהופקעו‬

‫שימשו ברובם לשם קליטת העלייה המאסיבית והמהירה אליה נדרשה מדינת ישראל ולשם הקמתם של מקומות‬ ‫יישוב חדשים‪.‬‬ ‫אחד משיאי ההתנגדות ו הביקורת של ערביי ישראל ביחס למדיניות זו התרחש‬

‫במהלך ‪ .1976‬בראשית השנה‬

‫פרסמה המדינה שורת החלטות בנוגע להפקעת קרקעות בגליל בכלל ובאזור העיר כרמיאל בפרט ‪ .‬מנהיגות הציבור‬ ‫הערבי ביקשה לערוך ב‪ 30-‬במרץ ‪ 1976‬שביתה כללית והפגנות שנועדו למחות על כך תחת הכותרת "יום האדמה "‪.‬‬ ‫ככל שהתקרב התאריך האלימות הלכה והסלימה ולבסוף ביום המחאה עצמו אירעו הת‬

‫נגשויות אלימות בין‬

‫המוחים לבין כוחות הביטחון במהלכן נהרגו שישה אזרחים ערבים ‪ .‬מאז ועד היום הפך יום זה ליום מרכזי בלוח‬ ‫השנה של ערביי ישראל במהלכו נערכות עצרות זיכרון‪ ,‬הפגנות מחאה ושביתות ‪ .‬היסטוריונים ואנשי מדע המדינה‬ ‫מתייחסים לאירוע זה כקו שבר המעיד על שינוי מגמות בתוך הציבור הערבי‪ -‬ישראלי‪.‬‬ ‫‪ 6.4.6.3‬אירועי אוקטוב ר וועדת אור‬ ‫ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ ,2000‬כיומיים לאחר פרוץ ההפגנות הסוערות ביהודה‪ ,‬שומרון ועזה ‪ ,‬שבישרו את תחילת אירועי‬ ‫"גאות ושפל "‪ ,213‬החל גל הפגנות אלימות גם בקרב ערביי ישראל ‪ .‬במהלך האירועים שכונו "אירועי אוקטובר "‬ ‫השליכו המפגינים ‪ ,‬ערבים אזרחי ישראל ‪ ,‬בבקבוקי תבערה ‪ ,‬חס מו כבישים ויידו אבנים אל עבר מכוניות יהודיות‬ ‫וכוחות הביטחון ‪ .‬פעולות אלו הביאו לפגיעה ברכוש ‪ ,‬לפציעתם של רבים ואף למותו של אזרח ישראלי ‪ .‬על‪-‬מנת‬ ‫לפזר את ההפגנות עשו כוחות הביטחון שימוש נרחב באמצעים לפיזור‬

‫הפגנות (אלפ"ה) ולעתים אף באש חיה ‪.‬‬

‫מקרב המפגינים נהרגו במהלך האירועים שניים‪ -‬עשר ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראל י‪.‬‬ ‫בעקבות ה אירועים הקשים‪ ,‬הוחלט ב‪ 8-‬בנובמבר ‪ ,2000‬להקים ועדת חקירה לבדיקת האירועים בראשות שופט‬

‫‪212‬‬

‫ראה הערה ‪.210‬‬ ‫‪ 213‬על אירועי "גאות ושפל" ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫‪119‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בית המשפט העליון ‪ ,‬תיאודור אור‬

‫‪214‬‬

‫("ועדת אור")‪ .‬ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ ,2003‬פרסמה הועדה את מסקנותיה שכללו‬

‫לצד התייחסות ספציפית אל "אירועי אוקטובר " גם דין וחשבון כללי על מצבו של המגזר הערבי ‪ .‬הועדה מצאה‬ ‫ליקויים רבים בהתנהלות המשטרה בדיכוי המהומות‬

‫‪ ,‬בין השאר ב שימוש באמצעים קטלניים לפיזור ‪ .‬בנוסף‬

‫הצביעו הממצאים גם על מצוקתם של ערביי ישראל לאורך השנים ועל תחושות של הפליה וקיפוח ; לצד הקצנה‬ ‫פוליטית ודתית ו על הסתה לאלימות מצד מנהיגי המגזר ‪ .‬בשל הפן האלים של ההפגנות ודיכוי ן‪ ,‬פגעו מהומות‬ ‫אוקטובר במרקם היחסים העדין שבין המגזר הערבי והמגזר היהודי במדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪ 6.5‬סיכום‬ ‫בשער זה העמקנו את היכרותנו עם החברה הישראלית ‪ .‬פתחנו בסקירתן של העליות השונות ‪ ,‬המשכנו בתיאורם‬ ‫של המיעוטים במדינת ישראל ולסיום ‪ ,‬פירטנו מספר מוקדי מת יחות ודיון המשפיעים על החברה הישראלית ‪.‬‬

‫‪ 214‬תיאודור אור ( נולד‪ )1934:‬שופט בית המשפט העליון ששימש גם כמשנה לנשיא ‪.‬‬

‫‪120‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שער שביעי‪-‬‬ ‫ביטחון ישראל‬ ‫"אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני‬ ‫העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום ‪ ...‬אנו מושיטים יד‬ ‫לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪ .‬וקוראים להם לשיתוף‬ ‫פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו "‬

‫טקס סיום קק"צ יבשה‪2012 ,‬‬

‫‪ 7.1‬פתיחה‬ ‫מדינת ישראל קמה אל תוך סערת המלחמה‬

‫‪ .‬יום לאחר החלטת האו "ם ב‪ 29 -‬בנובמבר ‪ ,1947‬בה הוחלט על‬

‫חלוקת הארץ והקמתה של מדינה יהודית לצדה של מדינה ערבית‬

‫‪ ,‬פרצה מלחמת העצמאות ‪ .‬ההמונים בי ישוב‬

‫שרקדו ברחובות עד אור הבוקר ‪ ,‬נדרשו להתגייס להגנתה של המדינה שעד יין לא קמה ‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬ה'‬ ‫באייר תש "ח‪ ,‬כאשר הבריטים עזבו את הארץ ‪ ,‬ובתל‪-‬אביב הכריזו על הקמת מדינת ישראל ‪ ,‬ההמונים כבר לא‬ ‫רקדו ברחובות‪.‬‬ ‫לצד השמחה האדירה וההכרה בשעה ההיסטורית ‪ ,‬רווחה בארץ תחושה מתוחה‬ ‫וקשה‪ .‬רק יום לפני ההכרזה הסתיים‬

‫"מבצע חמץ " לכיבוש יפו ; אלון קדיש‬

‫‪215‬‬

‫מציין בספרו על מלחמת העצמאות כי במהלכה ‪ ,‬נאלצו לברוח כ‪ 17,000 -‬יהודים‬ ‫שהתגוררו בשכונות הדרומיות של תל‪ -‬אביב‪ ,‬מאימת הצלפים שירו עליהם מכיוון‬ ‫יפו והכפרים סביבה ‪ .‬יום לפני ההכרזה נפל אזור גוש עציון ‪ 216‬בידי הלגיון הירדני ‪,‬‬ ‫ורבים מתושביו ומגניו נהרגו ‪ .‬נדמה כי יותר מכ ול מעידה על טיב המצב ‪ ,‬מודעה‬ ‫קטנה שהתפרסמה בשולי העיתון החגיגי המדווח על הקמת מדינת ישראל ‪ .‬במודעה‬

‫מודעה מעיתון "דבר"‪ 14 ,‬במאי‬ ‫‪ ,1948‬יום הקמת המדינה‬

‫(משמאל) נכתב כי ‪" :‬חומרת השעה מחייבת מאמץ עליון לקיום הגיוס המהיר והנמרץ של המפקדים ושל‬ ‫החיילים‪ ,‬השוטרים והנוטרים "‪ ,‬לצורך כך‪" ,‬הרבנות הראשית התירה – מטעם פיקוח הנפש – את קיום התחבורה‬ ‫הקשורה בהעברת המגויסים גם בשבת "‪ .‬נדמה כי חומרת הדברים מדברת בעד עצמה ‪.‬‬ ‫אף על‪-‬פי כן‪ ,‬ראתה לנכון המדינה הצעירה לכלול במסמך היסוד שלה קריאה לשלום ‪ ,‬הן כלפי ערביי ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫‪ 215‬אלון קדיש ‪ ,‬פרופסור בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית ‪ ,‬כיהן בעבר כראש מחלקת היסטוריה בצה "ל‪ .‬ספרו‪" ,‬מלחמת העצמאות‬ ‫תש"ח‪-‬תש"ט‪ :‬דיון מחודש "‪ ,‬נחשב לאחד הספרים המרכזיים בחקר מלחמת העצמאות ‪.‬‬ ‫‪ 216‬גוש עציון הוא כינוי לקבוצת י י שובים מדרום לירושלים שהוקמו החל משנות העשרים ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות נפלו י ישובי גוש עציון‬ ‫בידי הירדנים בתום קרבות קשים ‪ .‬ההתיישבות באזור חודשה לאחר מלחמת ששת הימים ‪.‬‬

‫‪121‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫איתם היה היישוב היהודי במלחמה עזה שגבתה קורבנות רבים‬

‫‪ ,‬לאורך חודשים ארוכים הן כלפי המדינות‬

‫השכנות מפניהן היה חשש פן תפלושנה אל תחומיה ‪ .‬רוב המנהיגים הציוני י ם לא חזו את התפתחותו של הסכסוך‬ ‫שהתהווה בארץ בין היהודים לערבים החל משנות העשרים‬

‫‪ .‬הרצל ל דוגמה‪ ,‬תיאר את מדינת ישראל כמדינה‬

‫שצבאה משמש למשימות טקסיות בלבד וצפה שהאוכלוסייה הערבית תשתף פעולה עם התנועה הציונית‬

‫‪ .‬תקווה‬

‫זו הוסיפה ללוות את היישוב העברי ועברה בירושה גם אל מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬מאז מלחמת העצמאות נאלצה מדינת ישראל להתמודד שוב ושוב עם איומים על קיומה ‪ .‬מיום הקמתה‬ ‫ידעה ישראל שבע מלחמות והייתה מעורבת באין ספור עימותים צבאיים ‪ .‬אלו גבו מן החברה הישראלית מחיר‬ ‫כבד‪.‬‬ ‫השער שלפניכם ס וקר בקצרה כמה מאבני הדרך המרכזיות במאבק המתמש‬

‫ך על ביטחון ישראל ‪ ,‬בהן שבע‬

‫מערכות ישראל ועוד מספר מבצעים מרכזיים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‬

‫‪ .‬סקירה זו ‪ ,‬מעצם טבעה‬

‫אינה מלאה ‪ ,‬היא מבקשת לגעת רק בכמה מן הנקודות המרכזיות לאורך ציר הזמן ‪ .‬מטרתו של השער היא לחדד‬ ‫את ערך היסוד ‪" ,‬הגנת המדינה ‪ ,‬אזרחיה ותושביה " שהוא אחד מערכי היסוד העומדים בבסיסו של רוח צה "ל‪.‬‬ ‫ערך יסוד שמימושו במציאות ב יטחונית משתנה ‪ ,‬מעולם לא היה קל ‪ ,‬ונראה כי הוא א ינו הופך להיות קל יותר ‪.‬‬ ‫לנוכח זאת‪ ,‬מתאר השער את האירועים מנקודת מבטו של צה‬

‫"ל‪ .‬נקודות מבט אחרות ודאי קיימות גם הן‬

‫וההיכרות עִ מן עשויה ‪ ,‬לא פעם ‪ ,‬להשלים את התמונה ‪ .‬אך מבחינתנו ‪ ,‬משמעותו המרכזית של השער היא לסייע‬ ‫בהבנת שורשיה של המציאות המו רכבת והמשתנה בה פועל צה "ל‪ ,‬והשפעותיה על המשימות העומדות בפניו ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בקרב חוקרי הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי יש שסוברים כי הוא מהווה התפתחות טבעית שלא ניתן‬ ‫היה להימנע ממנה בין שתי תנועות לאומיות‪ .‬אחרים סוברים כי סכסוך זה התהווה מכורח‬ ‫נסיבות מסוימות‪ ,‬לאור התנהלות לא נכונה של הצדדים‪ .‬מהי עמדתך בנושא?‬

‫‪ 7.2‬הקמת צה"ל‬ ‫ב‪-‬ה' באייר תש"ח קמה מדינת ישראל בתוך סערת מלחמת העצמאות ‪ .‬בשלב הראשון של המלחמה ‪ ,‬שהתרחש‬ ‫לפני הקמת המדינה ובראשיתו של השלב השני פעלו המחתרות השונות בנפרד כשהן מנסות לקיים שיתוף‬

‫פעולה‬

‫ביניהן‪ .‬עם הקמתה של המדינה ולנוכח עקרונות הממלכתיות שהתווה ראש הממשלה דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,217‬ברור היה‬ ‫כי יש צורך בהקמתו של כ וח צבאי ממלכתי שיופקד על הגנתה של המדינה הריבונית היהודית ויביא לפירוקן של‬ ‫המחתרות‪.‬‬ ‫ב‪ 26 -‬במאי ‪ 1948‬הוקם‪ ,‬על‪-‬פי עקרונות אלו‪ ,‬צבא ההגנה לישראל ‪ .‬נאסר על הקמתו או על קיומו של כל כ וח צבאי‬ ‫אחר והוחלט כי כל אדם המשרת בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬יהיה חייב להישבע אמונים למדינת ישראל‪ ,‬לחוקיה‬ ‫ולשלטונותיה המוסמכים ‪ .‬למחרת נשבע הפיקוד הבכיר של צה"ל אמונים ‪ ,‬ובמהלך השבועות הקרובים ‪ ,‬לאחר‬ ‫הכרזת "ההפוגה הראשונה " הצטרפו אליהם כלל חיילי צה "ל‪ .‬בן גוריון עמד על החשיבות שבקיומו של כוח צבאי‬ ‫אחד‪:‬‬ ‫"הסעיף הרביעי של הפקודה הוא נגד הקמתו וקיומו של כל כוח מזוין מחוץ לצבא ההגנה לישראל‪ .‬ושוב‪ :‬זה לא היה‬ ‫סעיף המכוון רק לסדר ממלכתי תקין‪ -‬אם כי גם זה חשיבותו גדולה ומכרעת‪ -‬אלא צורך חיוני להתגוננותנו‪ :‬נגד אויב‬ ‫חיצוני אפשר לעמוד רק בכוח אחיד‪ ,‬המציית לממשלה אחת ולפיקוד עליון אחד"‪.‬‬

‫אולם יצירתם של דפוסים צבאיים ממלכתיים ופירוקן המלא של המחתרות‬

‫‪ ,‬נמשך עוד זמן‪ -‬מה‪ .‬פרשיית‬

‫"אלטלנה" עליה עמדנו לעיל במספר הזדמנויות ‪ ,‬היוותה את אחד האתגרים המרכזיים שעמדו בפני הצבא הצעיר ‪.‬‬ ‫‪217‬‬

‫על עקרון הממלכתיות בהגותו של בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ראה עמ ' ‪.121‬‬

‫‪122‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫אירוע משמעותי נוסף היה פירוק הפלמ "ח שחטיבותיו אמנם שולבו בצה "ל אך קיימו עד נובמבר ‪ 1948‬מטה‬ ‫נפרד‪.‬‬

‫‪ 7.3‬מלחמות ומבצעי צה "ל‬ ‫‪ 7.3.1‬מלחמת העצמאות‬ ‫(אות הקוממיות)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫יעקב דורי‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬

‫‪ 30‬בנובמבר ‪ 20 – 1947‬ביולי ‪1949‬‬ ‫‪ 7.3.1.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫במהלך מלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1917‬נכבשה ארץ‪-‬ישראל על‪ -‬ידי הצבא הבריטי וביולי ‪ 1922‬החל בארץ שלטון‬ ‫המנדט‪ .‬הבריטים היו מחויבים על‪ -‬פי כתב המנדט להקמתו של בי ת לאומי לעם היהודי בארץ ‪ ,‬אולם היו להם‪,‬‬ ‫כפי שראינו ‪ ,‬התחייבויות גם לערבים ‪ .‬בתקופת המנדט התפתח הי ישוב היהודי בארץ – הוקמו י ישובים‪ ,‬פותחה‬ ‫שהיוו את המסד לה קמתה של מדינה ‪ .‬באופן הדרגתי התהווה ‪,‬‬

‫הכלכלה ונוצרו מוסדות הנהגה וארגוני מגן‬

‫במהלך תקופת המנדט הבריטי ‪ ,‬סכסוך לאומי בין יהודים לערבים‬

‫‪218‬‬

‫‪ .‬בנוסף‪ ,‬לתפיסתה של האוכלוסייה‬

‫היהודית‪ ,‬נסוגה בריטניה מהבטחתה כשהחלה בי ישום מדיניות "הספר הלבן "‬

‫‪219‬‬

‫והגבילה את העלייה היהודית‬

‫לארץ‪.‬‬ ‫המצב בארץ הביא את בריטניה להחלטה לה‬

‫עביר את האחריות לגבי עתידה אל האו "ם‪ .‬האו "ם מינ ה ועדה‬

‫לבחינת הבעיה (ועדת אונסקו "פ)‪ ,‬שהמליצה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בשטח‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬החליטה עצרת האו "ם לקבל את ה המלצות‪ .‬ההחלטה התקבלה בשמחה רבה‬ ‫על‪-‬ידי הציבור היהוד י‪ ,‬אך ההנהגה הערבית דחתה אותה מכ ול וכול ופתחה ב‪ 30 -‬בנובמבר‪ ,‬היום שלמחרת קבלת‬ ‫ההחלטה‪ ,‬במלחמה כנגד היישוב היהודי בארץ שמטרתה ביטול החלטת החלוקה ‪.‬‬ ‫מלחמת העצמאות הייתה הקשה שבמלחמות ישראל ‪ .‬בחלקה הראשון של המלחמה ‪ ,‬הכוחות הלוחמים היהודי ים‬ ‫עדיין לא היו מאורגנים כצבא ‪ ,‬והם נאלצו להתמודד עם האוכלוסייה הערבית המקומית כמו גם עם פלישה של‬ ‫חמישה צבאות ערביים חזקים‬

‫(מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן‪ ,‬עיראק)‪ .‬החזית נמתחה לאורך ולרוחב הארץ‬

‫‪,‬‬

‫ולמעשה‪ ,‬היישוב היהודי כולו עמד בסכנה ‪ .‬את המלחמה ניתן לחלק לשני שלבים עיקריי ם‪ :‬השלב הראשון ‪ ,‬מה‪-‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר ‪ 1947‬ועד להכרזה על הקמת המדינה ‪ ,‬ב‪ 14-‬במאי ‪( 1948‬ה' באייר תש "ח)‪ ,‬במהלכו התנהלה הלחימה‬ ‫בין כוחות המגן של הישוב‬

‫לבין הערבים המקומיים ‪ .‬השלב השני ‪ ,‬מפלישת צבאות ערב ‪ ,‬יום לאחר הכרזת‬

‫העצמאות‪ ,‬ב‪ 15-‬במאי ‪ ,1948‬ועד סיום המלחמה עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק בחזיתות השונות‬ ‫במהלכו התנהלה לחימה בין הצבאות הסדירים של מדינות ערב וצה"ל שהוקם בסערת המלחמה ‪.‬‬ ‫‪ 7.3.1.2‬השלב הראשון‬ ‫ראשיתה של מלחמת העצמאות התאפיינה בסדרה של פעולות טרור וגרילה שהזכירו באופיין את פעולותיו של‬ ‫הצד הערבי במהלך "תקופת המאור עות" אותה סקרנו לעיל ‪ .‬במרכזן של פעולות אלו עמדו ירי והתקפות על‬ ‫‪218‬‬

‫על תקופת המאורעות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.146‬‬ ‫‪ 219‬על היחסים עם השלטון הבריטי ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬

‫‪123‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪,‬‬

‫שכונות ספר בערים המע ורבות‪ ,‬התקפות על התחבורה העברית ‪ ,‬והתקפות על י ישובים מבודדים ‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫התנהלה הלחימה בכל הארץ ‪ ,‬ללא קווי חזית ברורים ‪ .‬כוחות המגן של הי ישוב לא התארגנו עדיין ללחימה‬ ‫ופעילותם ה ייתה הגנתית בעיקר מתוך מגמה להכיל את ההתקפות הערביות ולא‬ ‫להביא להסלמה ‪ ,‬בהנחה שזהו גל מאורעות נוסף שישכך‬

‫‪ .‬בתווך עמדו כוחות‬

‫בריטיים שהתכוננו לפינוי מ ן הארץ על‪ -‬פי החלטת האו "ם‪ ,‬וניסו לקיים מראית עין‬ ‫של שמירה על הסדר‪ ,‬לעתים חוצצים בין הצדדים ולעתים מסייעים ל‬ ‫הלחימה התפרסה בהדרגה והתנהלה בגזרות רבות‬

‫אח ד מהם ‪.‬‬

‫‪ .‬בחודשים הראשונים הייתה‬

‫היוזמה בידי הערבים ‪ ,‬שנהנו מאספקת נשק וזרם מתנדבים מהארצות השכנות בהם‬ ‫משוריין בו נעשה שימוש לשם‬ ‫שמירת הקשר עם קיבוץ יחיעם‪.‬‬

‫כוחות סדירים למחצה ‪ ,‬כמו "צבא ההצלה " ‪ .220‬שיא הצלחתם היה במר ץ ‪ ,1948‬כאשר‬

‫הצליחו להשמיד מספר שיירות ו לנתק את הדרכים לירושלים ‪ ,‬לנגב ולגליל‬ ‫המערבי‪.‬‬ ‫בו בעת עשתה הנהגת הי ישוב מאמצים לגבש תכני ת‪ ,‬לגייס כוחות ולהשיג‬ ‫נשק‪ .‬כך גובשה תכנית ד ' שמטרותיה היו להשתלט באופן יזום על‬ ‫השטחים שיועדו על‪ -‬פי תכנית האו "ם למדינה היהודית תוך שמירה על‬ ‫נקודות י ישוב הנמצאות מחוץ לשטחים אלו והבטחת הדרך אליהם‬

‫‪.‬‬

‫במסגרת התכנית אף אורגנו הכוחות בחטיבות שקיבלו אחריות למרחבים‬ ‫מוגדרים‪ .‬בראשית אפריל ‪ 1948‬החל להסתמן מפנה במהלך ‪ :‬מבצע "נחשון "‬

‫אנשי "הגנה" באזור עפולה‪,‬‬ ‫השלב הראשון של המלחמה‪.‬‬

‫שנחשב לראשון המבצעים שבוצעו על‪ -‬פי עקרונות התכנית ‪ .‬מטרת המבצע הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים‬ ‫ובמהלכו רוכז לראשונה כוח בעוצמה של חטיבה שפעל במתכונת של צבא סדיר ‪ ,‬במטרה לכבוש שטחים ולהחזיק‬ ‫בהם‪ .‬המבצע נחל הצלחה חלקית בלבד ‪ ,‬ובשבועות שלאחריו הוחל במספר מבצ עים נוספים במטרה להבטיח את‬ ‫הדרך לירושלים ("מבצע הראל "‪" ,‬מבצע יבוסי "‪" ,‬מבצע מכבי "); העיר יפו נכבשה באופן סופי (מבצע "חמץ ");‬ ‫שופרו העמדות בגליל ונכבשו הערים צפת וטבריה (מבצע "יפתח"‪ ,‬מבצע "מטאטא "‪ ,‬מבצע "בן‪-‬עמי") וכן נכבשו‬ ‫אזור השפלה ומישור החוף הדרומי (מבצע "ברק")‪ .‬מרבית יעדיה של תכנית ד ' הושגו ‪ ,‬אך היו גם כישלונות –‬ ‫הדרך לירושלים לא נפרצה‪ ,‬גוש עציון שמדרום לירושלים נפל ומספר י ישובים מבודדים פונו‪.‬‬ ‫‪ 7.3.1.3‬השלב השני‬ ‫השלב השני של המלחמה נפתח עם הכרזת המדינה ‪ ,‬ב‪ 14-‬במאי ‪ .1948‬מדינות ערב איימו לפלוש אל ארץ‪ -‬ישראל‬ ‫אם יוכרז על הקמת המדינה היהודית‬

‫‪ ,‬וברור היה למנהיגי הי ישוב כי הן לא תהססנה לממש איום זה ‪ .‬את‬

‫האווירה הקשה ששררה בארץ ערב השלב השני ‪ ,‬מבטא יותר מכל קטע מיומנו של דוד בן‪ -‬גוריון‪:‬‬ ‫"בארבע אחה "צ הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה ‪ .‬גורלה בידי כוחות הב יטחון‪ .‬מיד אחרי טקס ההכרזה‬ ‫חזרתי לבית המפקדה ונת ייעצנו על המצב המחמיר ‪ ...‬החלטנו על "גיוס" רובים במשקים בשביל חטיבה חדשה ‪ ,‬על‬ ‫החשת הייצור ומחסומים נגד טנקים ‪ .‬כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר‬ ‫עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש ת"א ירושלים‪ ...‬אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים ‪-‬‬ ‫ואולי גורל המערכת כולה‪ .‬בערב באו ידיעות קשות גם מהנגב‪ - .‬הפציצו הלילה את ת"א?"‬

‫הידיעות שהגיעו אל בן‪ -‬גוריון היו מדויקות ‪ ,‬וגם חששו מהפצצה של תל‪ -‬אביב‪ ,‬התממש כעבור ז מן קצר ‪ .‬לצבאות‬ ‫ערב הייתה עדיפות ברור ה על הכוחות הצבאיים של המדינה שזה עתה נולדה ‪ ,‬אך מכיוון שלא פעלו לפי תכנית‬ ‫מתואמת ותחת פיקוד אחד ‪ ,‬לא הצליחו ל הביא לידי ביטוי א ת מלוא יכולתם ‪ .‬הכוחות הישראל יים היו נחותים‬ ‫בציוד ובחימוש ובמהלך החודש הראשון לקרבות ("חודש הפלישה ") הצליחו לבלום את כוחות האויב ומנ עו ממנו‬ ‫‪ 220‬צבא ההצלה היה צבא של מתנדבים ערבים בפיקודו של פאוזי קאוקג 'י הלבנוני‪ .‬צבא זה הוקם על‪ -‬פי החלטה של הליגה הערבית מדצמבר‬ ‫‪ 1947‬והיה צבא סדיר למחצה ‪ .‬הוא פלש אל ארץ‪-‬ישראל עוד קודם לסיום המנדט במטרה לבוא לעזרתם של ערביי הארץ ‪.‬‬

‫‪124‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ .‬חלק חשוב בבלימה נטלו הי ישובים‬

‫הישג שיסכן את קיומה של המדינה‬

‫ומגניהם עמדו מול כוחות עדיפים ורק אחדים מהם נפלו ‪.‬‬ ‫צבא מצר יים פלש מדרום והתקדם בשני מאמצים‬

‫– העיקרי צפונה לאורך‬

‫מישור החוף אל עבר תל‪ -‬אביב; והמשני מזרחה ‪ ,‬דרך באר שבע וחברון אל‬ ‫עבר ירושלים ‪ .‬בציר החוף הגיע הכוח המצרי‬

‫‪ ,‬לאחר קרבות קשים ביד‬

‫מרדכי‪ ,221‬עד מצפון לאשדוד (גשר "עד הלום ")‪ ,‬השתלט על כביש אשקלון‬ ‫האנדרטה בגשר "עד הלום"‪ ,‬הנקודה הצפונית‬ ‫ביותר אליה הגיעו המצרים בכביש החוף‪.‬‬

‫בית‪-‬גוברין ו כך למעשה‪ ,‬ניתק את הנגב מהמדינה היהודית ‪ .‬בציר המשני‬ ‫הגיעו המצרים עד לאזור קיבוץ רמת‪-‬‬

‫רחל ושכונת ארמון הנציב אשר‬

‫בדרומה של ירושלים‪ ,‬שם חברו לכוחות הירדנים ‪ .‬באזור זה התרחשו קרבות עזים והקיבוץ עבר מיד ליד מספר‬ ‫פעמים‪ ,‬רק כיבושו הסופי על‪ -‬ידי צה"ל‪ ,‬בלם את התקדמות המצרים לכיוון ירושלים ‪.‬‬ ‫הלגיון הערבי של צבא ירדן תקף באזור ירושלים ‪ ,‬אך נ יסיונותיו לפרוץ לעיר המערבית ‪ ,‬נבלמו‪ .‬הרובע היהודי‬ ‫בעיר העתיקה נפל בידי הירדנים והר הצופים נשאר כמובלעת מבודדת בשטח האויב‬

‫‪ .‬כוחות הלגיון התקדמו‬

‫מערבה והתבססו באזור לטרון וניתקו את הדרך לירושלים ‪ ,‬הם התקדמו ו הגיעו עד לוד ורמלה‪ .‬מבצע דני (לרל"ר)‬ ‫ומבצע ההר הסיגו את הכוחות הירדנים עד לטרון אולם הניסיונות לכבוש את לטרון נכשלו ‪ .‬בסופו של דבר נפרצה‬ ‫דרך חלופית אל העיר שכונתה "דרך בורמה" ואפשרה את חידוש הקשר והעברת האספקה ‪.‬‬ ‫צבא עיר אק פלש אל הארץ באזור גשר שבעמק הירדן אך נבלם ‪ .‬העיראקים העתיקו את המאמץ לשומרון ‪ ,‬הגיעו‬ ‫עד לעיר ג'נין ואיימו על אזור השרון ממזרח ‪ ,‬ניסיונות לכבוש את ג 'נין נכשלו‪.‬‬ ‫ב‪ 26-‬במאי ‪ ,1948‬בעוד הקרבות בשיאם ‪ ,‬הוקם צבא ההגנה לישראל ‪ ,‬צבא סדיר הנמצא באופן מלא תחת מרות‬ ‫המדינה והוא נועד לאחד תחתיו את פעילותם של כלל הגורמים הצבאיים ב יישוב‪ .‬האו "ם גילה מעורבות בבעיית‬ ‫ארץ ישראל ומינה את הרוזן פולקה ברנדוט‬

‫‪222‬‬

‫בלחימה לאורך ארבעה שבועות שלימים תכונה‬

‫למתווך מטעמו ‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני ‪ 1948‬הצליח ברנדוט להשיג הפוגה‬ ‫"ההפוגה הראשונה "‪ .‬ההפוגה אפשרה לצה "ל להתארגן ‪,‬‬

‫להתחמש‪ ,‬לרענן כוחות ולהתכונן לחידוש הקרבות‪ .‬במהלך ההפוגה הושבעו כלל החיילים לצה "ל‪ ,‬הוקמו החילות‬ ‫השונים‪ ,‬נקבעו תקנים ודרגות למפקדים ועוד ‪ .‬במהלך ההפוגה התרחשה גם פרשיית אניית הנשק אלטלנה עליה‬ ‫הרחבנו לעיל‪.‬‬ ‫בראשית יולי חודשה האש ‪ .‬הפעם הייתה היוזמה בעיקרה בידיו של צ‬

‫ה"ל שבמהלך "קרבות עשרת הימים "‬

‫הצליח להגיע להישגים בגזרות השונות ‪ .‬במרכז החל ב‪ 9 -‬ביולי מבצע "דני" במהלכו נכבש המרחב שבין ראש העין‬ ‫לעמק איילון ‪ ,‬הערים לוד ורמלה ‪ ,‬שדה התעופה של לוד (לימים נמל התעופה בן‪ -‬גוריון) ו שטחים ב פרוזדור‬ ‫ירושלים‪ .‬בצפון החל מבצע "ברוש" שמטרתו הייתה כיבוש "ראש הגשר " שהחזיקו הסורים באזור משמר הירדן ‪.‬‬ ‫כיבוש ר אש הגשר אמנם לא הושג ‪ ,‬אך נבלמו ניסיונות סורי ים לכבוש את מחנ יים ולבתר את הגליל העליון ‪.‬‬ ‫במקביל החל בגליל התחתון מבצע "דקל" במהלכו השתלט צה"ל על אזור נצרת‪ ,‬פתח את הדרך לטבריה וסילק‬ ‫את "צבא ההצלה "‪ .‬בגזרת ג ' נין לא הצליחו כוחות צה "ל להשתלט על העיר וייצבו קו הגנה על הגלבוע ‪ .‬באזור‬ ‫הדרום התנהלו קרבות עזים במסגרת מבצע "אנ‪ -‬פאר" ומבצע "מוות לפולש "‪ ,‬אך אף אחד מן הצדדים לא הצליח‬ ‫לזכות בהישג משמעותי ‪.‬‬ ‫ב‪ 19-‬ביולי כפה האו "ם הפוגה נוספת ("ההפוגה השנייה ")‪ ,‬הפעם ללא הגבלה בזמן ‪ ,‬וקרא לצדדים לפתוח במ שא‬ ‫ומתן‪ .‬ישראל נענתה לקריאה ‪ ,‬אך מדינות ערב לא הגיבו ‪ .‬המתווך ברנדוט גיבש תכנית שעיקרה ויתור ישראלי על‬ ‫הנגב בתמורה לגליל המערבי שהיה בלאו הכי בידיה של ישראל ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1948‬נרצח ברנדוט בירושלים‬ ‫בידי מתנקשים הקשורי ם בארגון הלח "י‪ .‬הרצח זעזע את המדינה ‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה בעקבותיו את‬

‫‪ 221‬יד מרדכי קיבוץ במישור החוף הדרומי ‪ ,‬נוסד ב‪ 1943-‬וקרוי על‪-‬שם מרדכי אנילביץ '‪ )1943-1919( ,‬מנהיג המורדים בגטו ורשה ‪ .‬במהלך‬ ‫מלחמת העצמאות התרחשו בקיבוץ קרבות קשים והוא שוחרר במסגרת מבצע יואב ‪.‬‬ ‫‪ 222‬ראה הערה ‪.470‬‬

‫‪125‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫פקודת מניעת טרור ורבים מפעילי הלח "י נעצרו ‪ .‬מבחינה בין‪ -‬לאומית העמיד הרצח את ישראל במצב לא נוח‬ ‫ושיווה לתכנית שגיבש ברנדוט ‪ ,‬מעמד של צוואה ‪ .‬מצב של הפוגה ללא הכרעה ‪ ,‬כאשר כוחות האויב בשטח ה‪ ,‬לא‬ ‫היה נוח לישראל והיא שאפה להגיע להכרעה ו לכפות על מדינות ערב להסכים למשא ומתן ‪.‬‬ ‫על רקע זה החלה באוקטובר סדרה חדשה של מבצעים ‪ .‬בחזית הדרום החל ב‪ 15 -‬בחודש מבצע "יואב"‪ ,‬במהלכו‬ ‫נפרצה הדרך לנגב ונכבש ה באר‪ -‬שבע‪ .‬בדרום‪-‬מערב נסוגו המצרים עד לצפון רצועת עזה ‪ .‬כך נותרה באזור שכונה‬ ‫"כיס פלוג'ה" ( סמוך לקריית גת ) חטיבה מצרית מכותרת שקווי האספקה שלה נותקו ‪ .‬במהלך המבצע טובעה גם‬ ‫אניית הדגל של חיל הים המצרי‬

‫"האמיר פארוק "‪ .‬במקביל למבצע זה נערך באזור ירושלים‬

‫מבצע "ההר"‬

‫במהלכו השתלטו כוחות צה "ל על השטח שבין נחל שורק לבית גוב רין‪ .‬בחזית הצפון החל ב סוף אוקטובר מבצע‬ ‫"חירם" במהלכו שוחרר הגליל העליון וצה "ל פלש אל שטח לבנון ‪ .‬במהלך נובמבר המשיכה הלחימה בחזית‬ ‫הדרום וצה "ל סיכל במסגרת מבצע "אסף" את כוונות המצרים להרחיב את אחיזתם ברצועת עזה מזרחה‬

‫‪ ,‬אל‬

‫עומק שטח ישראל ‪ .‬לנוכח הקיפאון המדיני והחשש הישראלי מכפיית פתרון בנוסח תכנית ברנדוט ‪ ,‬החל בדצמבר‬ ‫מבצע צבאי נוסף בדרום – מבצע "חורב" במהלכו נכבש האזור שמדרום לבאר שבע עד לניצנה ‪ ,‬וכוחות צה "ל אף‬ ‫חדרו לשטח סיני ‪ ,‬כבשו את אבו‪ -‬עגילה והחלו להתקדם אל עבר אל‪ -‬עריש‪ ,‬מהלך שאיים בכיתור כל הצבא המצרי ‪.‬‬ ‫‪ 7.3.1.4‬סיום הלחימה‬ ‫הישגיו של צה "ל הביאו להתקדמות במשא ומתן שנערך בחסות האו "ם באי רודוס ולחתימה על סדרה של הסכמי‬ ‫שביתת נשק שכונו הסכמי רודוס‪ .‬ב ‪ 24-‬בפברואר נחתם ההסכם הראשון עם מצרי ים וזה הותיר בידיה את רצועת‬ ‫עזה‪ ,‬אך הביא לו ויתורה על שאר חלקי הנגב ‪ .‬ב‪ 23-‬במרץ ‪ 1949‬נחתם בראש הנקרה ההסכם עם לבנון ‪ .‬ב ‪ 4-‬במרץ‬ ‫‪ 1949‬החל ברודוס המשא ומתן עם ירדן ‪ ,‬במהלכו הם טענו לשליטה על הנגב הדרומי ועקב זאת פתח צה "ל ב‪5 -‬‬ ‫במרץ ב מבצע "עובדה" במטרה להשתלט על אזור אילת והערבה ‪ .‬ההסכם עם ירדן נחתם ב ‪ 3-‬באפריל ‪1949‬‬ ‫ובמסגרתו נקבע כי היא תוסיף לה חזיק בשטחי הגדה המערבית אך תוותר על רצועת שטח שכונתה‬

‫"המשולש "‬

‫שתועבר לידי ישראל‪ .‬המשא ומתן עם הסורים היה ארוך וממושך במיוחד וההסכם עִ מם נחתם ב ‪ 20-‬ביולי ‪.1949‬‬ ‫מלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון ישראל ‪ ,‬אך במחיר כבד – למעלה מ‪ 6,000 -‬איש נפלו (כאחוז אחד מכלל‬ ‫האוכלוסייה היהודית )‪ ,‬כ‪ 1,000-‬מהם אזרחים ‪ .‬שירו של חיים גורי ‪" ,‬הנה מוטלות גופותינו "‪ ,‬שנכתב על סיפור‬ ‫מותם של שלושים וחמישה הרוגי שיירת ה‪ -‬ל"ה‪ 223‬הפך לאחד מסמליה ‪:‬‬

‫עם תום המלחמה הייתה ישראל לעובדה קיימת וגבולותיה היו רחבים מן הגבולות שהותוו לה במסגרת‬

‫תכנית‬

‫החלוקה‪ .‬עם סיום הלחימה התפנתה מדינת ישראל לעסוק ביתר שאת בבעיות שהטרידו אותה ‪ :‬קליטת העלייה ‪,‬‬ ‫ייצוב הכלכלה והקמת תשתיות ‪ .‬החל מן המלחמה הוטל על ערביי ישראל ממשל צבאי שהתמיד עד לשנת ‪.1966‬‬

‫‪ 223‬שיירת ה‪ -‬ל"ה או מחלקת ההר ‪ ,‬כוח של שלושים וחמישה לוחמים בפיקודו של דני מס ‪ .)1948-1923( ,‬בלילה שבין ה‪ 15 -‬ל‪ 16-‬בינואר ‪,1948‬‬ ‫יצא הכוח מכיוון המושבה הר‪ -‬טוב אל‪ -‬עבר גוש עציון הנצור ‪ .‬בשלב כלשהו ה וא התגלה והחל קרב קשה בראש גבעה נ ‪.‬ג ‪ 573‬שלימים כונתה‬ ‫"גבעת הקרב"‪ .‬במהל ך הקרב הושמד הכ וח לחלוטין‪ ,‬סיפור לחימתו ונפילתו הפך לאחד מן הסיפורים המכוננים במורשת הקרב של צה "ל‪.‬‬

‫‪126‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.4‬פעולות התגמול‬ ‫הסכמי שביתת הנשק שנחתמו עם מדינות ערב בתום מלחמת העצמאות ‪ ,‬כוננו גבולות ברורים יחסית בין ישראל‬ ‫לשכנותיה‪ ,‬ויצרו ועדות מיוחדות שהיו אמורות לפקח על ההסכמים ולברר מחלוקות בין הצדדים ‪ .‬הסכמים אלו‬ ‫היו אמורים להיות זמניים בלבד ולהתבטל כאשר הצדדים יגיעו להסכם שלום כולל; בפועל הסכם כזה לא נחתם‬ ‫וקווי הפסקת הנשק שנוד עו בשם הקו הירוק ‪ ,‬הפכו למעשה לגבולותיה של ישראל ‪ .‬זה היה גבול יבשתי באורך של‬ ‫כאלף קילומטר ‪ ,‬רובו המכריע לא נשען על מכשול טבעי ‪ ,‬הוא חצה את ירושלים ‪ ,‬חילק כפרים והפריד אותם‬ ‫מאדמותיהם החקלאיות וסימונו לא היה תמיד קיים או ברור‬

‫‪ .‬במספר מקומות לאורך הגבולות בהם הי יתה‬

‫מחלוקת בין הצדדים בנוגע לריבונות‪ ,‬כוננו שטחים מפורזים (כמו באזור ניצנה ‪ ,‬בירושלים ובעיקר בגבול עם‬ ‫סוריה)‪ .‬ישראל ומדינות ערב היו חלוקות ביניהן בנוגע לכללים החלים בהם ‪ :‬ישראל טענה כי שמורה לה הזכות‬ ‫לקיים בשטחים המפורזים פעילות אזרחית מלאה עד לקו הגבול ‪ .‬סוריה ומדינות ערב ‪ ,‬לעומת זאת ‪ ,‬תפסו א ותם‬ ‫כשטחי הפקר בהם אסורה כל פעילות ובכלל זאת פעילות אזרחית או חקלאית‬

‫‪ .‬על רקע זה פרצו תקריות רבות‬

‫שהתרחבו לעתים לכדי קרבות‪.‬‬ ‫בעיה נוספת שהתעוררה כתוצאה מן הגבולות המפותלים והארוכים הייתה תופעת‬ ‫ההסתננות לישראל שהחלה בשלהי מלחמת העצמאות וגברה בשנים הבאות‬ ‫שביתת הנשק נכלל סעיף שאסר את חצייתו של הגבול על‪-‬‬

‫‪ .‬בהסכמי‬

‫ידי אזרחים ‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עוד‬

‫במהלך המלחמה החלה תופעה של אזרחי מדינות ערב שח צו את קו הגבול והסתננו לשטח‬ ‫מדינת ישראל ‪ .‬תחילה אלה היו כפריים שב יקשו לחזור אל כפריהם על‪ -‬מנת להציל רכוש או‬ ‫לקצור יבול‪ ,‬אך הסיכון שבהסתננות הרתיע את רובם ובהדרגה שינתה ההסתננות את פניה ‪.‬‬ ‫בשנים הבאות היו מרבית המסתננים "מסתננים מקצועיים " שהיו מוכנים לקחת את הס יכון‬ ‫וחדרו למטרות גנבה ‪ ,‬שוד‪ ,‬רצח וחבלה ‪ .‬הסלמה בפעילות זו חלה באוגוסט ‪ ,1955‬עת החלו‬ ‫חיילי צה"ל בפתח משטרת‬ ‫קלקיליה בעת אחת מפעולות‬ ‫התגמול (מבצע שומרון ‪) 1956‬‬

‫לפעול יחידות ה "פדאיון" ( מערבית‪ " :‬המחרפים את נפשם ") שאומנו על‪ -‬ידי המצרים‬ ‫ברצועת עזה וחדרו מכיוונה ‪ ,‬ומאוחר יותר גם מכיוון ירדן ‪ ,‬למטרות חבלה ורצח ‪.‬‬ ‫בהתאם לעקרונות אלו‬

‫פעלה י שראל כנגד כפרים ש שימשו בסיסים למסתננים ‪ ,‬דרכי‬

‫תחבורה ששימשו אותם וכו '‪ .‬פעולות אל ו בוצעו בתחילה על‪-‬ידי היחידות הסדירות (גבעתי‪ ,‬גולני‪ ,‬חטיבה ‪ ,)7‬אך‬ ‫זכו להצלחה מצומצמת ‪ .‬באוגוסט ‪ 1953‬הוקמה יחידה ‪ ,101‬יחידת קומנדו ‪ ,‬מצומצמת בגודלה ‪ ,‬ששימשה‬ ‫"מעבדה" לבחינת שיטות לחימה ‪ .‬בחודשים המעטים בהם פעלה ‪ ,‬הציבה סטנדרטים חדשים של כושר לחימה‬ ‫וביצעה פעולות רבות מעבר לגבול שנחלו הצלחה ‪.‬‬ ‫נקודת מפנה במדיניות התגמול ‪ ,‬הייתה הפעולה נגד הכפר קיביה בירדן‪( ,‬אוקטובר ‪ ,)1953‬במהלכה פוצצו לוחמי‬ ‫יחידה ‪ 101‬ולוחמי חטיבת הצנחנים ‪ ,‬כ‪ 40-‬מבתי הכפר ומכיוון ש הבתים לא נסרקו‪ ,‬כ‪ 60-‬אזרחים שהסתתרו‬ ‫בהם‪ ,‬נהרגו‪ .‬הפעולה עוררה ויכוח ציבורי סוער בישראל והעמיקה את התפיסה כי לפעולות ההסתננות אחראית‬ ‫המדינה שמתחומה יוצאת הפעולה‪ .‬בינואר ‪ 1954‬מוזגה יחידה ‪ 101‬עם גדוד הצנחנים ‪ ,890‬ושלד הפיקוד התבסס‬ ‫על ל וחמי ה‪ .101 -‬בשנים שעד מלחמת סיני בוצעו פעולות תגמול רבות‬

‫בשטח מצר י ים‪ ,‬ירדן וסוריה ‪ .‬מבחינה‬

‫צבאית היו אלה פעולות מוצלחות ‪ ,‬נרכש בהן ניסיון קרבי ופותחו שיטות לחימה שהונחלו לכל הצבא‬

‫‪ .‬אולם‪,‬‬

‫למרות ההצלחה ‪ ,‬לא היה בפעולות אלה להביא להפסקת הטרור נגד ישראל ‪.‬‬ ‫עם הזמן התרחב היקפן של פעולות התגמול וגדל סדר הכוחות שהשתתף בהן ‪ .‬פעולת הגמול הגדולה ביותר ה ייתה‬ ‫נגד קלקיליה ("מבצע שומרון ")‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1956‬בה נטל חלק כוח בעוצמה של כחטיבה בסיוע טנקים‬

‫‪,‬‬

‫ארטילריה ומטוסים ‪ .‬מספר הנפגעים הגבוה בפעולה ‪ ,‬הביא לשיח בצבא ובחברה ביחס לפעולות התגמול‪ ,‬אך בעוד‬ ‫נושא זה נמצא בדיון ‪ ,‬החלה מלחמת סיני ששינתה את התמונה האסטרטגית כליל ‪.‬‬

‫‪127‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.5.1‬מלחמת סיני (מבצע קדש)‬ ‫(אות מלחמת סיני)‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫משה דיין‬

‫‪ 29‬באוקטובר ‪ 5 – 1956‬בנובמבר ‪1956‬‬

‫‪ 7.5.2‬מלחמת סיני (מבצע "קדש")‬ ‫‪ 7.5.2.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫מלחמת סיני הייתה מל חמת‪ -‬מנע בה פתחה ישראל נגד מצריים ‪ .‬ברקע למלחמה ניתן להעמיד מספר גורמים ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫"פדאיון"‪ :‬מאפריל ‪ 1955‬הופעלו יחידות ה "פדאיון" הכפופות למודיעין המצרי ‪ .‬הם חדרו מגבול מצר יים‬ ‫ולאחר מכן גם מגבול ירדן למטרות חבלה ורצח ושיבשו את החיים התקינים בי ישובי הספר ‪ .‬פעולות התגמול‬ ‫שביצעה ישראל לא הביאו למיגור התופעה ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חופש השי ט‪ :‬כבר בשנת ‪ 1951‬מנעו המצרים מעבר אניות ישראליות בתעלת סואץ וכעבור שנתיים גם מעבר‬ ‫סחורות לישראל באניות הנושאות דגל זר ‪ .‬בשנת ‪ 1953‬הם חסמו את מצרי טירן המובילים לנמל אילת ‪,‬‬ ‫ובשנת ‪ 1955‬סגרו גם את המרחב הא ווירי שמעל המצרים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ערעור מאזן הכוחות ‪ :‬בספטמבר ‪ 1955‬נחתמה עסקת הנשק הצ 'כית‪-‬מצרית‪ .‬העסקה הבטיחה למצרים נשק‬ ‫חדיש ובכך הפרה את מאזן הכוחות בינה לבין ישראל והקנתה למצרים יתרון בהתמודדות צבאית עתידי‬

‫ת‪.‬‬

‫בנוסף החלה מצרים בהקמת פיקוד צבאי משותף עם סוריה וירדן ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הסכם עם צרפת ובריטני ה‪ :‬הנסיבות הבינלאומיות זימנו לישראל שעת כושר ובעלי ברית ‪ .‬ביולי ‪ 1956‬הכריז‬ ‫נשיא מצרי ים‪ ,‬גמאל עבד אל ‪-‬נאצר‪ ,‬על הלאמת תעלת סואץ ‪ ,‬צעד שפגע מאוד בבריטניה וצרפת והביא אותן‬ ‫לשקול תגובה צבאית‪ .‬לישראל היו באותה העת יחסים הדוקים למדי עם צרפת וזו יצרה את הקשר עם‬ ‫בריטניה; שלושת המדינות הגיעו להסכם חשאי על תכנית פעולה משותפת‬

‫‪ .‬עיקרי ההסכם היו כי ישראל‬

‫תיצור איום צבאי על תעלת סואץ ובכך ת ספק למעצמות עילה להתערב‪ .‬הן מצדן תצגנה אולטימטום לשני‬ ‫הצדדים‪ ,‬להפסיק את האש ולסגת למרחק ‪ 10‬מייל מגדות התעלה ‪ ,‬תתפוסנה את ה עמדות לאורכה ותבטחנה‬ ‫את חופש הש יט‪ .‬סביר להניח כי מצר יים לא ת יענה לתביעות אלה ו במקרה זה ‪ ,‬שתי המעצמות תפתחנה‬ ‫בפעולות צבאיות נגד מצר יים וישראל תהיה חופשית לפעול בסיני בהתאם לתכניותיה ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.2.2‬מהלך המלחמה‬ ‫ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ 1956‬פתחה ישראל בלחימה בחזית המצרית ‪ .‬מטרותיה היו ‪ :‬שיקום מאזן הכוחות והשבת כושר‬ ‫ההרתעה כלפי העולם הערבי ‪ ,‬פתיחת מצרי טירן לש יט ישראלי וכן‪ ,‬חיסול פעילות הטרור בגבול ישראל ‪-‬מצריים‪.‬‬ ‫המבצע החל בניתוק קווי הטלפון בחצי‪ -‬האי סיני על‪ -‬ידי מטו סי חיל האוויר ‪ .‬עם ערב הוצנח גדוד צנחנים ליד‬ ‫מעבר המתלה‬

‫‪224‬‬

‫(הצניחה הקרבית הראשונה בצה "ל)‪ ,‬ובכך נוצר האיום על התעלה והעילה‬

‫להתערבות שתי‬

‫המעצמות‪.‬‬ ‫‪ 224‬מעבר המ תלה הוא מעבר יבשתי בין שני רכסי הרים במערב חצי האי סיני ‪ .‬אורכו של המעבר כ‪ 32 -‬ק"מ וחשיבותו נובעת מכך שהוא מהווה‬ ‫את אחת משתי הדרכים היחידות דרכן אפשר להגיע אל אזור דרום תעלת סואץ ‪.‬‬

‫‪128‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בלילה תקפו כוחות צה "ל את קציימה ‪ ,‬וחטיבה ‪ 7‬פרצה לסיני ‪ .‬למחרת‪ ,‬ב‪ 30-‬באוקטובר‪ ,‬נעה חטיבת הצנחנים אל‬ ‫שטחי סיני ‪ ,‬כבשה את תמד ואת נח 'ל‪ ,‬וחברה עם ערב אל הגדוד שהוצנח במ תלה‪ .‬חטיבה ‪ 7‬המשיכה בהתקדמותה‬ ‫אל‪-‬עבר א בו‪-‬עגילה‪ ,‬תוך עקיפת מתחם אום‪ -‬קטף‪ .‬בהתאם להסכם ‪ ,‬בריטניה וצרפת הציגו את האולטימ אטום‬ ‫ולמחרת (‪ 31‬באוקטובר)‪ ,‬החלו בהפצצת שדות התעופה במצרי ים‪ .‬כוחות צה "ל ה משיכו בתנועה אל עומק סיני עד‬ ‫שב‪ 5-‬בנובמבר הושלמה ההשתלטות על כל חצי האי ועל רצועת עזה ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.2.3‬תוצאות המלחמה‬ ‫עם סיום הלחימה השתלט צה "ל על חצי האי סיני ורצועת עזה ‪ ,‬הצבא המצרי‬ ‫הובס‪ ,‬חלקו נסוג ורבים נפלו בשבי ‪ .‬בקרבות נפלו למעלה ממאה שבעים חיילי‬ ‫צה"ל‪ .‬בארץ הייתה תחושה של ניצחון מוחלט‬

‫כפי ש אפשר ללמוד מ ן הדברים‬

‫שכתבה מערכת העיתון "דבר" המתארת את מסדר הניצחון שערך צה "ל בשארם‬ ‫א‪-‬שייח'‪:‬‬ ‫"בקצה הדרומי של סיני הונף דגל ישראל ‪ ...‬כל ישר‪ -‬לב וכל שוחר חופש ושלום‬ ‫באמת ובתמים יכיר במלוא צדקתנו במבצע זה ולא יוכל להתנכר לשאיפתנו לבצר‬ ‫את ההישג הזה של צבאנו רב‪ -‬הניצחון‪ .‬אך מי שהיה אתמול באותה פינה נהדרה‬ ‫שעל ים‪ -‬סוף‪ ,‬ומי ששמע מפי מפקד החטיבה את פרטי מסע‪ -‬הגבורה‪ ...‬ומי שהגיע‬

‫הרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל משה דיין ומפקד‬ ‫חטיבה ‪ ,9‬אל"ם אברהם יפה במסדר‬ ‫הניצחון עם סיום הלחימה ‪.‬‬ ‫שארם א‪-‬שייח'‪ 6 ,‬בנובמבר ‪. 1956‬‬

‫לאוזניו הד הקדומים שליווה את דברי האגרת של דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬ומי שראה את פני הבחורים [הלוחמים]‪ ...‬לא היה‬ ‫זקוק להוכחות הגיוניות ומדיניות‪ ,‬כי הוא חש בכל נימי נפשו את משק כנפי ההיסטוריה היהודית"‬

‫אולם השליטה בחצי‪ -‬האי סיני לא נמשכה לאורך זמן ‪ :‬החלטת האו "ם ולח ץ מצד אר צות הברית וברית המועצות‪,‬‬ ‫אילצו את ישראל ‪ ,‬צרפת ובריטניה להסכים להפסקת אש ‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר לסגת משטח מצרים ‪ .‬צה"ל החל‬ ‫בנסיגה ב‪ 22-‬בנובמבר ‪ 1956‬והשלים אותה ב‪ 10-‬במרץ ‪.1957‬‬ ‫במלחמה הוכיח צה "ל את יכול ותיו הצבאיות ‪ ,‬פגע קשות בצבא המצרי והרס את תשתיות הטרור ברצועת עזה‬ ‫הניצחון הביא לשיקום כוח ההרתעה של ישראל‬

‫‪.‬‬

‫ולשיפור מעמדה בזירה הבי ן‪ -‬לאומית‪ .‬ההסגר על מפרץ אילת‬

‫הוסר וכוח או "ם הוצב בסיני וברצועת עזה במטרה להבטיח את שמירת השקט ‪ .‬ארצות ה ברית‪ ,‬בריטניה וצרפת‬ ‫נתנו ערובה לתמיכ ה בזכות ההגנה של ישרא ל במקרה של סגירה מחודשת של מצרי טירן או חידוש הטרור‪.‬‬

‫‪ 7.5.4‬מלחמת ששת הימים‬ ‫(אות מלחמת ששת הימים)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫לוי אשכול‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫משה דיין‬

‫ראש המטה הכלי‪:‬‬ ‫יצחק רבין‬

‫‪ 5‬ביוני ‪ 10 – 1967‬ביוני ‪1967‬‬ ‫‪ 7.5.4.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫עם תום מלחמת סיני השתרר שקט יחסי בגבולות המדינה ‪ ,‬אך המתיחות בגבול הסורי נותרה על קנה ‪ .‬הסורים‬ ‫התנגדו לכל פעילות בשטחים המפורזים ‪ ,‬התנכלו לחקלאים ש עיבדו אדמות באזורים אלו ‪ ,‬ניסו למנוע שיט ודיג‬

‫‪129‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בצפון‪-‬מזרח ה כינרת וביקשו להטות את מקורות הירדן (הבניאס והחצבני )‬

‫‪225‬‬

‫כדי לחבל במפעל המוביל הארצי ‪.‬‬

‫על רקע זה ה תרחש ו תקריות גבול רבות ובחלקן הופ עלו ארטילריה ‪ ,‬טנקים ומטוסים ו בוצעו מספר פעולות גמול‬ ‫נגד הסורים ‪ .‬ישראל אף מנעה בכוח את ביצוע עבודות ההטיה בשטח רמת הגולן‬

‫(‪ .)1966‬לצד פעולות אלו‬

‫התחמשו סוריה ומצרי ים בנשק סובייטי ‪ ,‬והחל גל טרור חדש של פיגועים שיצאו משטחן של סוריה וירדן בהובלת‬ ‫הפת"ח ‪ .226‬ישראל מצדה הגיבה בפעולות תגמול שאחת המרכזיות שבהן הייתה פעולת סמוע (נובמבר ‪.)1966‬‬ ‫ב‪ 7-‬באפריל ‪ 1967‬אירעה תקרית בדרום הכ ינרת‪ ,‬במהלכה הופלו שישה מטוסים סוריים ‪ .‬עובדה שהובילה ל פגיעה‬ ‫בשלטון הסורי עד כדי חשש ליציבותו ‪ .‬המתיחות גברה כש ברית המועצות העבירה למצר יים מידע (שהיה חסר‬ ‫בסיס)‪ ,‬כי ישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה ‪ .‬בעקבות מידע זה ‪ ,‬מצריים שהייתה חתומה על הסכם הגנה עם‬ ‫סוריה‪ ,‬הגבירה את הכוננות ‪ ,‬וב‪ 14-‬במאי ‪ 1967‬החלה להניע כוחות לכיוון סיני‪.‬‬ ‫ישראל הגיבה באיפוק ובצעדי כוננות ‪ .‬הסלמה חלה כאשר דרשה מצרי ים לפנות את כוח החירום של האו‬ ‫וכעבור מספר ימים סגרה את מצרי טירן‬

‫"ם‬

‫‪ .‬מבחינת ישראל מדובר היה ב עילה למלחמה ‪ ,‬אך הממשלה בחרה‬

‫להמתין פרק זמן ולמצות את הדרך המדינית ‪ .‬כל אותה עת נמשך תגבור הצבא המצרי בסיני ‪ ,‬ובישראל החל גיוס‬ ‫מילואים‪ .‬האווירה הציבורית בישראל הי יתה קשה וגבלה בחרדה שרק עלת ה עם הגברת הכוננות וגיוס המילואים‬ ‫הנרחב‪ .‬ראש הממשלה ‪ ,‬לוי אשכול ‪ ,‬עשה ככל שביכולתו להרגעת האווירה אך תדמיתו הפשרנית הייתה‬ ‫בעוכריו‪.227‬‬ ‫ב‪ 1-‬ביוני הפכה ממשלת ישראל לממשלת אחדות ובלחץ‬ ‫הציבור אשכו ל פינה את כיסא שר הביטחון למשה דיין‬

‫‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬לאחר התלבטות קשה ‪ ,‬ב‪ 5-‬ביוני החליט ה מדינת‬ ‫ישראל לצאת למלחמת מנע שנודעה לימים כמלחמת ששת‪-‬‬ ‫הימים והיא נחשבת לאחד הניצחונות המזהירים של ישראל ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.4.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות‬ ‫בבוקר יום שני ‪ ,‬ה‪ 5-‬ביוני ‪ ,1967‬פתח צה "ל במבצע "מוקד"‬ ‫במהלכו תקף חיל הא וויר את שדות ה תעופה ברחבי מצר יים‬ ‫והשמיד בתוך שלוש שעות את חיל האוויר המצרי‪ .‬בהמשך‬ ‫כתגובה להתערבות חילות האוויר של מדינות‬

‫נוספות‪ ,‬פגע‬

‫צה"ל גם בשדות התעופה ובמטוסים של סוריה ‪ ,‬ירדן ועיר אק‪,‬‬ ‫ונטרל אותם להמשך‬

‫הלחימה ‪ .‬מבצע זה הוכתר‬

‫בהצלחה‬

‫ואפשר למעשה את פעילותו הבלתי מופרעת של צה "ל בימים‬ ‫הבאים‪ .‬במהלך הלחימה פעל צה "ל בשלוש חזיתות ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫החזית המצרית ‪ :‬המאמץ העיקרי של צה "ל כוון לזירה זו‪.‬‬ ‫כוחות היבשה ‪ ,‬בעוצמה של שלוש אוגדות ‪ ,‬הבקיעו את‬ ‫המערך המצרי וחדרו לסיני ‪ .‬כוח נוסף פנה לרצועת עזה ‪ .‬הכוחות נעו לעומק סיני ‪ ,‬השמידו את השריון המצרי‬ ‫ועד ה‪ 9-‬ביוני כבשו את סיני ו רצועת עזה והתייצבו על גדות תעלת סואץ ‪.‬‬

‫‪‬‬

‫החזית הירדנית ‪ :‬בראשית הלחימה לא התכוונה ישראל לפתוח‬

‫בלחימה ב חזית זו ומסר ברוח זו הועבר‬

‫לחוסיין מלך ירדן ; אלא שהצבא הירדני שהיה נתון בפיקוד של גנרל מצרי ‪ ,‬פתח באש ‪ .‬כאשר הפכה האש‬ ‫‪225‬‬

‫נהר הירדן הוא אחד מן הנהרות המרכזיים בארץ ישראל ‪ ,‬זורם על תוואי השבר הסורי‪ -‬אפריקאי‪ .‬הירדן מהווה את המקור המרכזי של‬ ‫הכינרת ושמור לו מקום חשוב באספקת המים לתושבי מדינת ישראל ‪ .‬מקורותיו של נהר הירדן נמצאים בשטח הגולן ובשטח לבנון ‪ ,‬במהלך‬ ‫שנות השישים התחולל סכסוך בין ישראל לבין סוריה בשאלת השליטה והשימוש במקורות המים ‪ ,‬סכסוך זה נודע בשם ‪ :‬המלחמה על המים ‪.‬‬ ‫‪226‬‬ ‫ראה הערה ‪.237‬‬ ‫‪ 227‬על לוי אשכול‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬

‫‪130‬‬ ‫* גרסה שנייהמפת ישראל לאחר מלחמת ששת‬ ‫הימים (מקור‪ :‬ויקימדיה)‬

‫הירדנית למסוכנת יותר ‪ ,‬וכוח ירדני השתלט על "ארמון הנציב "‪ ,228‬הוחלט להגיב ‪ .‬חטיבת ירושלים כבשה את‬ ‫"ארמון הנציב " ומספר מ וצבים סמוכים‪ ,‬ובכך ניתקה את ירושלים המזרחית מדרום‬ ‫הבקיעה חטיבת "הראל" לעבר רכס נבי סמואל‬

‫‪229‬‬

‫‪ .‬מצפון ל'פרוזדור'‬

‫והתייצבה בצפון ירושלים ‪ .‬חטיבת הצנחנים במילואים‬

‫הבקיעה את הקו העירוני ‪ 230‬ופרצה אל המרחב שמצפון לעיר העתיקה ‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני השלימו הצנחנים והחטיבה‬ ‫הירושלמית את איחוד העיר‪ ,‬פרצו לעיר העתיקה והגיעו אל הכותל המערבי ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬המשיכה החטיבה‬ ‫הירושלמית את הפריצה לעבר בית לחם וחברון עד שפגשו כוחות שהגיעו מכיוון באר שבע‬

‫‪ .‬חטיבת הראל‬

‫המשיכה לעבר רמאללה ובקעת הירדן ‪ .‬כוחות פיקוד הצפון פר צו לעבר ג 'נין ובהמשך השתלטו על השומרון ‪.‬‬ ‫כוחות נוספים התקדמו משטח ישראל מזרחה‬

‫לכיוון הר חברון ו בכך השלימו את כיבוש הגדה המערבית‬

‫כולה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החזית הסורית – סוריה לא מיהרה להצטרף ללחימה ‪ ,‬למרות לחצי מצרי ים לתקוף ‪ .‬ביום השני למלחמה‬ ‫ערכו הסורים שתי התקפות ‪ ,‬ונהדפו באבדות ניכרות ‪ .‬ב‪ 9-‬ביוני‪ ,‬לאחר ריכוז כוחות שהתפנו מלחימה בגזרות‬ ‫האחרות‪ ,‬הבקיע צה "ל את קו המוצבים הסורי והתקדם לעומק הרמה ‪ .‬עד כניסת הפסקת האש לתוקפה ‪,‬‬ ‫למחרת בערב‪ ,‬נכבשו מסעדה‪ ,‬קוניטרה ‪ ,‬נפח ובוטמיה ‪ .‬ב‪ 12 -‬ביוני תפס כוח גולני במסוקים את כתף החרמון ‪.‬‬

‫‪ 7.5.4.3‬תוצאות המלחמה‬ ‫לאחר שבוע ימים זכה צה "ל בניצחון מוחץ בכל הזירות ‪ ,‬הביס שלושה צבאות ערביים ‪ ,‬הסיר את האיום מעל‬ ‫ישראל וכבש שטחים נרחבים ‪ .‬במלחמה נפלו קרוב לשמונה מאות חיילי צה "ל‪ .‬מדינת ישראל מצאה את עצמה ‪,‬‬ ‫עם תום הלחימה ‪ ,‬במצב חדש ‪ ,‬שטחה גדל לאין ערוך עם כיבוש הגולן ‪ ,‬הגדה המערבית ‪ ,‬רצועת עזה וחצי האי‬ ‫סיני; והניצחון המהיר הימם את הציבור ‪ .‬שחרור העיר העתיקה והחזרה אל האתרים המקודשים שבתחומיה‬

‫‪,‬‬

‫נתן את אותותיו על החברה הישראלית ועורר אף הוא התרגשות רבה ‪ .‬היחס אל שטחים אל ו הפך בהדרגה לסלע‬ ‫מחלוקת בחברה הישראלית ‪ .‬בשטחים החדשים שכבש צה "ל‪ ,‬ביהודה ושומרון וברצועת עזה ‪ ,‬חיה אוכלוס ייה‬ ‫ערבית בת כמיליון נפש ‪ ,‬וכדי לשלוט באוכלוס ייה האזרחית ולטפל בבעיותיה ‪ ,‬כונן ממשל צבאי ‪ .‬בעוד שהיו מי‬ ‫שראו בשליטה הישראלית בשטחים אלו שליטה זמנית‬

‫‪ ,‬אחרים פעלו על‪ -‬מנת להעמיק בהם את הנוכחות‬

‫היהודית‪.‬‬ ‫עד מהרה גם התברר כי הניצחון במלחמה לא הביא את הצד הערבי להפסקת אש מוחלטת‬

‫‪ ,‬מדינות ערב פנו‬

‫לשיקום כוחם הצבאי ‪ ,‬והאירועים הראשונים של מלחמת ההתשה ‪ ,‬פרצו ימים ספורים לאחר סיום המלחמה ‪ .‬לצד‬ ‫זאת‪ ,‬תחושת האופוריה והאמונה בכ וחו של צה "ל שנוצרו בעקבות הניצחון ‪ ,‬סנוורו את הציבור הישראלי ומנעו‬ ‫ממנו להבחין בסימנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ‪.‬‬

‫‪ 228‬ארמון הנציב הוא מתחם שלטוני שהוקם בירושלים בימי המנדט הבריטי ושימש לשכה ומקום מגורים לנציב העליון ‪ .‬המתחם ממוקם על הר‬ ‫העצה הרעה (ג'בל מוכבר ) והוא צופה אל‪ -‬עבר העיר העתיקה ‪ .‬עם סיום המנדט הבריטי הועבר המבנה לידי הצלב האדום ‪ ,‬ניסיונות של צה "ל‬ ‫לכבוש את המתחם וסביבתו נכשלו ‪ .‬עם סיום המלחמה הוכרז האזור כמפורז והועבר לידי האו "ם‪ .‬במהלך מל חמת ששת הימים נכבש המתחם‬ ‫על‪-‬ידי הישראלים‪ ,‬ולאחריה הושב חלק ממנ ו לשימושו של האו"ם עד ליום הזה‪.‬‬ ‫‪ 229‬נבי סמואל או קבר שמואל הנביא הוא אתר מקודש ליהדות ‪ ,‬לנצרות ולאסלאם מצפון לירושלים ‪ ,‬בו נקבר על‪ -‬פי המסורת שמואל הנביא ‪.‬‬ ‫אתר הקבר נמצא בראש הר המתנשא מעל לסביבתו ‪ ,‬סביבו נתגלו תגליות ארכאולוגיות רבות ‪.‬‬ ‫‪ 230‬הקו העירוני הוא כינוי לקטע מקו הפסקת האש בין ישראל לירדן בתוך העיר ירושלים ‪ .‬על תוואי הקו נבנתה גדר תיל שהוחלפה בחלק מן‬ ‫המקומות בחומה גבוהה שנועדה להגן על התושבים היהודים מצלפים ירדנים ‪ .‬הקו העירוני נהרס לאחר מלחמת ששת הי מים‪.‬‬

‫‪131‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.5.5‬מלחמת ההתשה‬ ‫(אות מלחמת ההתשה)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫לוי אשכול (עד ‪) 1969‬‬ ‫גולדה מאיר (מ‪) 1969-‬‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫משה דיין‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫יצחק רבין (עד ‪) 1968‬‬ ‫חיים בר‪-‬לב (מ‪) 1968-‬‬

‫‪ 11‬ביוני ‪ 8 – 1967‬באוגוסט ‪1970‬‬ ‫‪ 7.5.5.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫במלחמת ששת הימים ספגו מדינות ערב תבוסה קשה ‪ ,‬אך זו לא הביאה אותם לחתור להסדר שלום ‪ .‬בוועידת‬ ‫חרטום שהתכנסה ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ ,1967‬הכריזו מנהיגי מדינות ערב על שלוש ת הלאווים ‪ :‬לא לשלום עם ישראל ‪,‬‬ ‫לא להכרה בה ולא למשא ומתן עמה ו לוויתור על זכויות הפלשתינאים ‪ .‬עקרונות אלו הבטיחו למעשה את המשך‬ ‫העימות בגבולות ‪ .‬קווי הפסקת האש היו כעת מרוחקים ממרכזי האוכלוס י יה של ישראל ‪ ,‬ולראשונה בתולדותיה‬ ‫נשענו על תוואי טבעי ו אפשרו עומק אסטרטגי ‪ .‬מציאות זו דרשה היערכות חדשה ‪ -‬הקמת מפקדות ‪ ,‬הצבת כוחות ‪,‬‬ ‫הקמת מוצבים והיערכות לוגיסטית מתאימה‬

‫‪ .‬השם "מלחמת ההתשה " יוחד תחילה ללחימה האינטנסיבית‬

‫ממרס ‪ 1969‬עד להפסקת האש בגזרות תעלת סואץ וירדן ‪ .‬תקופה זו לא הוגדרה רשמית כמלחמה ולא יוחד לה‬ ‫אות‪ .‬בינואר ‪ 2003‬החליטה הממשלה להכיר בתקופת לחימה זו כמלחמה ‪ ,‬לייחד לה אות וקבעה את משכה מ‪11 -‬‬ ‫ביוני ‪ 1967‬ועד ‪ 8‬באוגוסט ‪ ; 1970‬המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.5.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות ‪ :‬יוני ‪ – 1967‬פברואר ‪1969‬‬ ‫החזית הירדנית הייתה בתקופה זו החזית בה התנהלה עיקר הלחימה ‪ .‬עם תום מלחמת ששת הימים ניסו ארגוני‬ ‫המחבלים ליזום "מלחמת שחרור עממית " שתתנהל בשטחי יהודה ושומרון שהיו כעת תחת שלטון ישראלי ‪ ,‬אך‬ ‫למרות מספר הצלחות ‪ ,‬פעילות כוחות הביטחון דחקה אותם מזרחה אל מעבר לנהר הירדן ‪ .‬על קו הגבול החדש‬ ‫עם ירדן התנהלה פעילות אינטנסיבית ש התבטאה ב עיקר ב ירי ו בחדירות לישראל לצורך מיקוש ; בחלק מן‬ ‫המקרים התערב בנעשה גם צבא ירדן ‪ .‬צה "ל הגיב בפעולות יזומות אל שטח ירדן ‪ ,‬הקשה שבהן הייתה פעולת‬ ‫כראמה (מרץ ‪ ;)1968‬במהלכה השתלטו כוחות צה "ל על העיירה כראמה בה פעלה מפקדה ש‬

‫ל הפת "ח‪ ,‬פגעו‬

‫במחבלים רבים‪ ,‬שבו אחרים והשמידו את בסיסיהם ‪ .‬כוחות שרי ון בודדו את אזור הפעולה ‪ ,‬נכנסו לקרב קשה עם‬ ‫כוחות ירדניים ורק עם ערב נותק המגע ‪ ,‬וכל הכוחות חזרו לשטח ישראל ‪.‬‬ ‫פעולות אלו לא פתרו את הבעיה באופן מלא ‪ .‬על‪ -‬מנת להתמודד עם האיום נבנתה גדר ‪ ,‬נעשה שי מוש באמצעים‬ ‫מיוחדים ופותחה שיטת לחימה חדשה – המרדף‪ .‬בבסיס השיטה עמדה ההנחה כי אין אפשרות למנוע לחלוטין‬ ‫חדירה של גורמי טרור אל אזור הבקעה ‪ ,‬מחד; וכי אסור לאפשר לאותם גורמים להמשיך אל פנים הארץ ‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫בשל כך עשה צה " ל מאמץ לעצור את המחבלים בשטח הבקעה באמצעות סיירים וג ש שים שרדפו אחר המחבלים‬ ‫בתנאי השטח הקשים בסיוע של כוחות רכובים ‪ ,‬מטוסים ולעתים אף טנקים ‪.‬‬ ‫החזית המצרית הייתה בשלב זה רגועה יחסי ת‪ ,‬למעט מספר תקריות ‪ .‬באוקטובר ‪ 1967‬טובעה המשחתת "אילת"‬ ‫של חיל הים ‪ .‬צה " ל הגיב בהפגזת בתי הזיקוק בסואץ והדבר הביא לרגיעה של כשנה ‪ .‬בספטמבר ושוב באוקטובר‬ ‫‪ ,1978‬פתחו המצרים בהפגזת פתע על המוצבים הישראל יים שעל גדות התעלה ‪ .‬בתגובה פשטו כוחות צה "ל על‬ ‫אזור נגע‪-‬חמאדי השוכן בעומק מצר יים במסגרת "מבצע הלם "‬ ‫‪231‬‬

‫נגע חמאדי היא עיר מצרית השוכנת בגדה המערבית של הנילוס‬

‫‪231‬‬

‫והביאו לרגיעה נוספת שנ וצלה על‪ -‬ידי צה "ל‬

‫‪ .‬ב‪ 31-‬באוקטובר פשט על העיר כ וח לוחמי צנחנים שהוטס במסוקים‬

‫‪132‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לבניית קו מוצבים מבוצר על‪ -‬גדות התעלה ‪ ,‬שכונה קו בר‪ -‬לב‪ ,‬על שמו של הרמטכ "ל באותה העת חיים בר‪ -‬לב‬

‫‪232‬‬

‫והורכב מ "מעוזים" ( מוצבים מבוצרים )‪ .‬ברצועת עזה שרר שקט יחסי ‪ ,‬למעט מקרים בודדים של השלכת רימונים‬ ‫והנחת מטעני חבלה ‪.‬‬ ‫החזית הסורית הייתה רגועה בתחילה‪ ,‬אך לאחר כמה ניסיונות חדירה ומיקוש ‪ ,‬תקף חיל הא ו ויר‪ ,‬בפברואר ‪,1969‬‬ ‫בסיסי מחבלים במדינה‪ .‬גם החזית הלבנונית הייתה שקטה בראשית התקופה‪ ,‬אך בהדרגה החלו המחבלים לבצע‬ ‫פיגועי ירי ומיקוש ‪ .‬בשנת ‪ 1968‬החלו המחבלים להתבסס במורדות המערביים של החרמון‬

‫‪ ,‬באזור שכונה‬

‫"פתחלנד"‪ ,‬ממנו יצאו פיגועים אל שטח ישראל‪ .‬בסוף דצמבר ‪ ,1968‬נורו בפעם הראשונה קטיושות‬

‫‪233‬‬

‫אל‪ -‬עבר‬

‫קריית שמונה ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.5.3‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות ‪ :‬מרץ ‪ – 1969‬אוגוסט ‪1970‬‬ ‫החזית המצרית התחממה במרץ ‪ 1969‬והחלה להתנהל בה לחימה אינטנסיבית ורצופה שהתאפיינה בהפגזת‬ ‫המעוזים ובהצבת מארבים בשטח סיני‪ .‬הפעולות המצריות הסבו לצה "ל נפגעים והוא הגיב בירי שהביא לנטישת‬ ‫ערי התעלה ‪ ,‬בפשיטות על הקו המצרי ו בפעולות בעומק מצרים ‪ .‬ביולי ‪ 1969‬החריף צה "ל את תגובתו ‪ :‬ב‪19-‬‬ ‫בחודש השתלט כוח צה "ל על האי גרין (מבצע "בולמוס ‪ ,)" 6‬מתחם מצרי מבוצר בפתח תעלת סואץ ; יום לאחר‬ ‫מכן החל חיל האוויר בתקיפה אינטנסיבית על קו המוצבים המצרי על גדות התעלה‬

‫‪ ,‬ובספטמבר ‪ 1969‬בוצעה‬

‫פשיטה משוריינת על הקו (מבצע "רביב")‪ .‬בינואר ‪ 1970‬החל חיל האוויר בהפצצות בעומק מצרי ים והסובייטים‬ ‫נטלו על עצמם את ההגנה על ש מי מצר יים‪ .‬כל אלו לא הביאו את המצרים לעצור את הירי ואת החדירה לשטח‬ ‫ישראל‪ .‬רק ביוני ‪ 1970‬פתחו האמריקאים במהלך שתכליתו להשיג הפסקת אש ‪ ,‬וב‪ 7-‬באוגוסט בחצות נכנסה זו‬ ‫לתוקפה והאש בתעלה פסקה ‪.‬‬ ‫בחזית הירדנית נחלה פעילות הביטחון השוטף הצלחה במניעת חדירות ‪ .‬המחבלים הת מקדו בעיקר בירי אל מעבר‬ ‫לגבול ו בניסיונות חדירה באזור ים המלח והערבה ‪ .‬באוגוסט ‪ 1970‬הצטרפה ירדן להסכם הפסקת האש המצרית‬ ‫והיא הייתה אמורה להיכנס לתוקפה גם בגזרה זו ‪ .‬אולם פעילות ארגוני הטרור רק החריפה בעקבות ההסכם‪ ,‬דבר‬ ‫שהוביל להתנגשויות בינם לבין השלטונות‬

‫ושיאן בספטמבר ‪ 1970‬שכונה על‪ -‬ידי ארגוני הטרור‬

‫"ספטמבר‬

‫השחור"‪.‬‬ ‫בחזית הסורית שהייתה שקט ה יחסית בשנתיים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים‬

‫‪ ,‬חלה בתקופה זו‬

‫הסלמה הדרגתית ‪ .‬תחילה אירעו פעולות בודדות ‪ ,‬אך בחלוף ה זמן הן הפכו לתכופות ואלימות יותר ויותר ‪ .‬צה "ל‬ ‫הגיב ב "ימי ק רב" במהלכם הונחתה אש ארטילרי ה‪ ,‬טנקים ומטוסים ובוצעו פשיטות בעומק סוריה ‪ .‬ביוני ‪1970‬‬ ‫בוצעה פשיטה משוריינת על הקו הסורי בדרום רמת הגולן‬

‫‪ .‬הסורים לא הצטרפו אל הפסקת האש והפעילות‬

‫בגזרה זו נמשכה‪.‬‬ ‫החזית הלבנונית – גזרת לבנון התחממה גם היא לאורך תקופה זו ו פעילות הט רור ב‪" -‬פתחלנד" הלכה וגברה ‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 22‬במאי ‪ 1970‬התרחש אחד מ ן הפיגועים החמורים בגזרה זו ‪ :‬מחבלים פתחו באש אל‪ -‬עבר או טובוס שהסיע‬ ‫ילדים מ היישוב אביבים ‪ .‬כדי לבלום פעילות מסוג זה‪ :‬הוחל בהקמת "גדר המערכת " על הגבול‪ ,‬כוחות חיל‬ ‫האוויר תק פו בסיסי מחבלים ‪ ,‬בוצעו מספר פשיטות של כוחות חי "ר ושריון ‪ ,‬וצה "ל השתלט על הר דב ובכך קנה‬ ‫שליטה באזור‪.‬‬ ‫בעורף הישראלי נמשכו לכל אורך התקופה ניסיונות הפיגוע באמצעות מטענים בערים השונות‪ .‬החמור שבהם היה‬ ‫מכונית תופת שהתפוצצה בתל‪-‬אביב‪ ,‬ביוני ‪.1969‬‬

‫במסגרת "מבצע הלם "‪ .‬מבצע זה היה המבצע הראשון שביצעה ישראל בעומק מצר יים ובמסגרתו נפגעו מתקני תשתית בסביבת העיר ‪ ,‬במטרה‬ ‫להרתיע את המצרים מהמשך ההפגזות על המוצבים בקו התעלה ‪.‬‬ ‫‪232‬‬ ‫על חיים בר‪-‬לב‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬ ‫‪" 233‬קטיושה" הוא כינוי לרקטה המשוגר ת ממשגר מתנייע מתוצרת ברית המועצות ‪.‬‬

‫‪133‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.5.5.4‬תוצאות המלחמה‬ ‫כוונתה של מצר יים להתיש את ישראל ולאלצה לסגת מסיני ללא הסדר מדיני ‪ ,‬לא הושגה ‪ .‬למעשה מצרי ים עצמה‬ ‫הותשה‪ ,‬ספגה אבדות כבדות ‪ ,‬הביאה ל חורבן ערי התעלה ונאלצה להסכים להפסקת אש‬

‫‪ .‬ירדן ספגה גם היא‬

‫מכות קשות ‪ ,‬צבאיות וכלכליות ‪ ,‬שהביאו אותה להצטרף אל הפסקת אש ‪ .‬ארגוני המחבלים ‪ ,‬למרות האבדות‬ ‫שהסבו לצד הישראלי‪ ,‬לא הצליחו לשבש את החיים בישראל ‪.‬‬ ‫צה" ל הצליח לעמוד בלחימה ממושכת במספר זירות בו זמנית ‪ ,‬למצוא פתרונות חדשים‪ ,‬ליטול יוזמה ולסכל את‬ ‫כוונת מדינות ערב לאלץ את מדינת ישראל לסגת מ ן השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים ללא הסדר מדיני ‪.‬‬ ‫העורף הישראלי והי ישובים בקווי העימות עמדו בשנים של פיגועים ‪ ,‬תקריות אש ונפגעים והמשיכו בשגרת החיים‬ ‫הרגילה‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬הפסקת האש לא הובילה גם הפעם להסכם שלום עם אף אחת מן המדינות הסובבות ‪ .‬מרכז‬ ‫הטרור שהלך והתהווה בדרום לבנון ‪ ,‬המשיך להוות איום על ישראל ולהטריד את י י שובי הצפון לאורך השנים‬ ‫הבאות‪ .‬במלחמת ההתשה נפלו למעלה מאלף שלוש מאות חיילים‪ ,‬ובפיגועים נהרגו עשרות אזרחים נוספים ‪.‬‬

‫‪ 7.5.6‬מלחמת יום הכיפורים‬ ‫(אות מלחמת יום הכיפורים)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫גולדה מאיר‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫משה דיין‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫דוד אלעזר‬

‫‪ 6‬באוקטובר ‪ 24 – 1973‬באוקטובר ‪1973‬‬ ‫‪ 7.5.6.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫הפסקת האש שהושגה ב קיץ ‪ ,1970‬הביאה לרגיעה בגזרות מצרים וירדן ‪ ,‬ומראשית ‪ 1973‬רגעה גם הגזרה הסורית‬ ‫ורק גזרת לבנון נותרה פעילה ‪ .‬בספטמבר ‪ 1970‬הלך לעולמו נשיא מצרי ים‪ ,‬עבד אל ‪-‬נאצר‪ ,‬ובמקומו מונה אנואר‬ ‫סאדאת ‪ .234‬הנשיא החדש נתפס כחלש והערכת המודיעין הי יתה כי מצר יים לא תפתח במלחמה לפני שתשפר את‬ ‫יכולתה האווירית וש סוריה לא תצא למלחמה לבד ה‪ ,‬על כן‪ ,‬הסבירות למלחמה נמוכה ‪ .‬הערכה זו שכונתה לימים ‪,‬‬ ‫"הקונספציה "‪ ,‬הניחה תנאים מקדימים שללא מימושם ‪ ,‬אין סבירות למלחמה ‪ .‬אגף המודיעין דבק בהערכה זו‬ ‫ובהתאם לה טעה ב פירוש הכנות האויב למלחמה ‪ .‬ברקע לאימוצה של הקונספציה והדבקות בה עומדת האופוריה‬ ‫הישראלית בסיום מלחמת ששת הימים ‪ ,‬וההנחה כי לאחר הניצחון המזהיר י ימנעו שליטי מצרים וסוריה‬ ‫מפעולה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כפי שהתברר בדיעבד ‪ ,‬נואש הנשיא המצרי מ ן המהלכים המדיניים ‪ ,‬ב‪ 1973-‬החל להכין את הצבא המצרי‬ ‫למלחמה ו רקם שיתוף פעולה סודי עם סוריה ‪ .‬במאי אותה שנה הגיעו ידיעות על כוונות המלחמה של מצר יים‪ ,‬אך‬ ‫הערכת המודיעין נותרה על כנה ‪ .‬למרות זאת ‪ ,‬החליט הרמטכ "ל על צעדי כוננות ‪ ,‬אך אלה בוטלו לאחר זמן מה‬ ‫מכיוון שהרגיעה נמשכה ‪ .‬בחודש אוגו סט ‪ 1973‬הובחן בתגבור המערך הסורי ‪ ,‬ובאמצע ספטמבר התרחש קרב‬ ‫אווירי במהלכו הופל ו שנים‪ -‬עשר מטוסים סורי ים ומטוס ישראלי ‪ .‬לאור ההערכה כי סוריה עשויה להגיב ‪ ,‬תוגברה‬ ‫גזרת רמת הגולן ב כוחות שריון וארטילריה ‪.‬‬ ‫בזירה המצרית היה ידוע על תרגיל מצרי בהיקף גדול‬

‫‪ ,‬וריכוז הכוחות בקו התעלה הוסבר ע ל‪-‬ידי המודיעין‬

‫כהכנות אליו; תגבור הכוחות בסוריה הוסבר כתוצאה של חשש מפעולת ישראל ‪ .‬הערכת אגף המודיעין הייתה כי‬

‫‪ 234‬ראה הערה ‪.236‬‬

‫‪134‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הסבירות למלחמה עודנה נמוכה והיא נותרה בעינה גם לאחר שנודע ‪ ,‬בליל ‪ 5-4‬באוקטובר‪ ,‬על יציאה בהולה של‬ ‫היועצים הסובי יטיים מסוריה וממצר יים‪ .‬למרות הערכ ה זו ‪ ,‬החליט הרמטכ "ל על תגבור שתי החזיתות בשריון‬ ‫ובארטילריה ו על הכרזת כוננות בצבא ‪ .‬רק בבוקר יום הכיפורים ‪ ,‬ה‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬התברר בוודאות כי צפויה‬ ‫לפרוץ מלחמה באותו הערב‪ .‬גיוס המילואים התעכב עד להחלטת הממשלה ‪ ,‬אך מטעמים מדיניים לא א ושרה‬ ‫מכת מנע ולא קידום כוחות אל קו התעלה ‪ ,‬כך הייתה היוזמה בידי המצרים והסורים ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.6.2‬מהלך המלחמה בחזיתות השונות‬ ‫ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1973‬יום הכיפורים ‪ ,‬במהלך שעות הצהרי ים‪ ,‬הפתיעו צבאות מצרים וסוריה במתקפה מתואמת‬ ‫בשתי החזיתות ו כך זכו בשלב הראשון להישגים ‪ .‬בעיקר הנטל של בלימת‬ ‫המתקפה‪ ,‬נשאו הכוחות הסדירים ש הוצבו בקווים בסיוע חיל האוויר ‪.‬‬ ‫כוחות אלו ספגו פגיעות רבות‬

‫ורק בהמשך‬

‫תוגברו על‪ -‬ידי כוחות‬

‫המילואים‪.‬‬ ‫חזית הדרום ‪ :‬בצהרי ה‪ 6 -‬באוקטובר תקפו המצרים בעוצמה של שתי‬ ‫ארמיות‬

‫‪235‬‬

‫את קו המעוזים ‪ .‬הם הנחיתו כוחות קומנדו בדרום סיני‬

‫ובצפונו; חצו את התעלה ‪ ,‬מתחו עליה גשרים והעבירו כוחות שריון אל‬ ‫השטח שהיה בשליטה ישראלית ‪ .‬כוחות חי "ר מצריים שצוידו בנשק נ "ט‬ ‫ראש הממשלה גולדה מאיר‪ ,‬שר הביטחון משה דיין‬ ‫והאלוף יצחק חופי בשיחה עם חיילים ברמת הגולן‪.‬‬

‫הצליחו לבלום את כוחות השריון של אוגדת סיני‬

‫ומנעו מהם לחבור‬

‫למעוזים‪ .‬ב‪ 7-‬בחודש הגיעו אוגדות המילואים (אוגדת אדן ואוגדת שרון )‬

‫והכוחות הצליחו לייצב קו ממזרח לתעלה ‪ ,‬לאורך ציר החת "ם; אך ניסיונם להתקפת נגד למחר (‪ 8‬באוקטובר) לא‬ ‫עלה יפה ‪ ,‬והכוחות נערכו לבלימה ‪ .‬המעוזים עמדו בלחימה ביום הראשון ‪ ,‬אך בהדרגה נפל ו כולם ‪ ,‬למעט המעוז‬ ‫הצפוני‪ ,‬ורבים מלוחמיהם נלקח ו בשבי‪.‬‬ ‫ב‪ 14-‬בחודש הגיע המפנה בלחימה ‪ ,‬המצרים ניסו לתקוף לכל אורך החזית ‪ ,‬אך צה "ל קיבל מודיעין על כוונותיהם ‪,‬‬ ‫והצליח לבלום אותם ולהסב להם אבידות קשות שאפשרו ל ו ליטול את היוזמה ‪ .‬הרעיון המבצעי היה לבצע צליחה‬ ‫אל צדה המצרי של תעלת סואץ מצפון לאגם המר הגדול ‪ ,236‬ב"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות ‪ .‬בלילה שבין‬ ‫ה‪ 15-‬ל‪ 16-‬בחודש‪ ,‬צלח כוח צנחנים את התעלה והקים‬

‫"ראש גשר " בצדה המצרי ‪ .‬אולם לא הכ ול התבצע‬

‫כמתוכנן‪ :‬חטיבת הטנקים שנועדה לאבטח את מסדרון הצליחה מצ פון‪ ,‬הגיעה למקומה ‪ ,‬אך נתקלה בכוח מצרי‬ ‫באזור "החווה הסינית " וניהלה קרב קשה ; אמצעי הצליחה שיועדו על‪ -‬מנת לאפשר העברת כוחות רחבה יותר ‪,‬‬ ‫התעכבו בשל הצירים הפקוקים ורק כמות מצומצמת של טנקים הועברה אל הצד המצרי של התעלה לסיוע‬ ‫הכוחות‪.‬‬ ‫לאחר קרבות קשים קודמו אמצעי גישור שאפשרו העברת כוחות נו ספים מערבה והרחב ה של ראש הגשר ‪ .‬ב‪19-‬‬ ‫בחודש פרצו כוחות צה"ל מערבה ועד ה‪ 22-‬בחודש‪ ,‬הגיעו שתי האוגדות לכביש סואץ‪ -‬קהיר‪ ,‬בק"מ ה‪ 101 -‬מקהיר‪.‬‬ ‫הפסקת האש שנועד ה להתחיל ביום זה ‪ ,‬לא כובדה ‪ ,‬וכוחות צה "ל המשיכו להתקדם ‪ ,‬כיתרו את הארמ ייה‬ ‫השלישית המצרית ואת העיר סואץ‬

‫‪ ,‬אך הניסיון לכבשה נכשל ‪ .‬הפסקת אש נכנסה ל בסוף ל תוקפה ב‪24 -‬‬

‫באוקטובר‪.‬‬ ‫חזית הצפון ‪ :‬כמו בגזרת הדרום ‪ ,‬גם בגולן תקפו הסורים במפתיע בצהרי ה‪ 6 -‬באוקטובר בעוצמה רבה ומאמצם‬ ‫העיקרי רוכז בדרום הגזרה ‪ .‬כך הם הצליחו להשתלט על חלק מדרום רמת הגולן ולכבוש את החרמון ; אך בצפון‬ ‫הרמה‪ ,‬באזור העיר קונייטרה ‪ ,‬הצליחה חטיבה ‪ 7‬לבלום את התקדמותם ‪ .‬למחרת היום (‪ 7‬באוקטובר) החליט‬

‫‪235‬‬

‫ארמייה יחידה צבאית בסדר גודל של ‪ 60,000‬ל‪ 120,000-‬חיילים הכוללת מספר חילות לוחמים לצדן של יחיד ות תומכ"ל‪.‬‬ ‫‪ 236‬האג מים המרים הם שני אגמים מלוחים שנוצרו בתוואי תעלת סואץ ‪.‬‬

‫‪135‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫הרמטכ"ל לתגבר את החזית באוגדה נוספת‬

‫(אוגדת פלד )‪ ,‬וכעבור יומיים (‪ 8‬באוקטובר ) החלה מתקפת הנגד ‪.‬‬

‫בימים הבאים תקפו שתי אוגדות מדרום (אוגדת פלד ) וממערב (אוגדת לנר ) ואוגדה נוס פת (אוגדת איתן ) עמדה‬ ‫בקרבות בלימה קשים באזור נפח וקונייטרה ‪ .‬עד ל‪ 9-‬באוקטובר הצליחו הכוחות להדוף את הסורים משטח רמת‬ ‫הגולן אך נכשלו בניסיון לכבוש מחדש את החרמון ‪.‬‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר הוחלט לנצל את ההצלחה ולהבקיע לשטח סוריה במטרה לאיים על דמשק ולהוציא אותה‬ ‫ממעגל הלח ימה‪ .‬למחרת החל צה "ל בהתקפה על השטח הסורי ‪ ,‬הצליח להתקדם ‪ ,‬לכבוש את המובלעת בתחומי‬ ‫סוריה ולאיים על דמשק ‪ .‬ב‪ 12-‬באוקטובר הופיע בחזית כוח משלוח עירקי ובהמשך גם כוח ירדני ‪ .‬דבר ששינה את‬ ‫מאזן הכוחות ואילץ את הפיקוד לעצור את ההתקדמות‬

‫‪ .‬במהלך הימים הבאים התנהלו קרבות‬

‫לייצב את המובלעת ‪ ,‬לשפר עמדות ולבלום התקפות סוריות‬

‫עזים על‪ -‬מנת‬

‫‪ .‬לקראת כניסת הפסקת האש לתוקפה‬

‫‪ ,‬ב‪22-‬‬

‫באוקטובר‪ ,‬נערך "מבצע קינוח " במהלכו השתלטו כוחות צה "ל על החרמון – המוצב הישראלי ‪ ,‬המוצבים הסורים‬ ‫ושיא החרמון ‪.‬‬ ‫‪ 7.5.6.3‬תוצאות המלחמה‬ ‫בתום המלחמה החלה התכתשות בגבולות שהייתה קצרה בזירה המצרית ‪ ,‬וממושכת יותר בזירה הסורית ‪ .‬ב‪28-‬‬ ‫באוקטובר נערך מפגש ראשון בין ישראל ומצרי ים‪ ,‬וב‪ 11-‬בנובמבר נחתם עמה הסכם הפרדת כוחות ‪ .‬ההסכם כלל‬ ‫הסכמה ישראלית לנסיגת כוחות צה " ל מצדה המצרי של התעלה ועד למרחק של כעשרים קילומטר ממ זרח לה ‪,‬‬ ‫והתחייבות של מצר יים הייתה לדלל את כוחותיה ‪ .‬הסכם זה הפסיק את תקריות האש והיווה את הצעד הראשון‬ ‫במסע שבסופו כונן הסכם השלום עם מצר יים ‪ .237‬בגזרה הסורית המשיכה האש לאורך כל חודשי החורף ‪ .‬במהלך‬ ‫מרץ אף החריפה הלחימה וצה‬

‫"ל כבש את שיא החרמון ופרץ אליו דרך‬

‫‪ .‬בסופו של דבר ‪ ,‬נשאו המאמצים‬

‫המדיניים פרי ‪ ,‬וב‪ 31-‬במאי ‪ ,1974‬נחתם הסכם הפרדת כוחות שכלל הסכמה להחזרת השבויים ‪ ,‬נסיגה של צה "ל‬ ‫משטחים מסוימים בגולן ‪ ,‬דילול של הכוחות הסורים והקמת כוח או "ם (אונדו "ף‪ )UNDOF ,‬שנועד לפקח על‬ ‫ההסדרים‪.‬‬ ‫בהיבט הצבאי נפתחה מלחמת יום הכיפורים בהפתעה שנבעה מן ה הערכות המוטעות‪ .‬צה "ל לא נערך כראוי בפני‬ ‫האיום‪ ,‬ולראשונה מאז מלחמת העצמאות ‪ ,‬ניהלה מדינת ישראל קרב בלימה וניסתה לעצור כוחות אויב שחדרו‬ ‫אל שטחה ‪ .‬למרות ההפתעה והישגי האויב בשלב הראשון ‪ ,‬הצליח צה "ל להתעשת ‪ ,‬להכיל את מתקפת האויב ‪,‬‬ ‫ובהמשך לרכז כוחות להתקפת נגד ולעבור למתקפה בשטח האויב במטרה להשיג הכרעה ‪.‬‬ ‫מבחינה צבאית זכתה ישראל בניצחון ‪ ,‬אך התחושות בארץ היו קשות ‪ .‬במלחמה נפלו כ‪ 2,200-‬חיילים‪ ,‬יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 5,200‬נפצעו וכ‪ 300-‬נפלו בשבי ‪ .‬למרות ההישג הצבאי הביאה המלחמה לשבר בחברה הישראלית‬

‫‪ :‬ההפתעה‪,‬‬

‫הישגי האויב והאבדות הכבדות‪ ,‬סדקו את תדמיתו של צה "ל והביאו לערעור האמון במנהיגות הדרג המדיני ‪.‬‬ ‫על רקע זה מונתה ב‪ 21-‬בנובמבר ועדת אגרנט ‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‬ ‫בראשות נשיא בית המשפט העליון ‪ ,‬השופט שמעון אגרנט ‪ ,238‬עליה הוטל‬ ‫לחקור את הכנות צה "ל למלחמה ‪ ,‬את המידע המודיעיני שהתריע עליה ואת‬ ‫מהלכיהם של הממשלה וצה "ל בימים הראשונים ללחימה ‪ .‬הוועדה מתחה‬ ‫ביקורת על הדרג הצבאי אך נמנעה מלמתוח ביקורת על הממשלה‬

‫‪ .‬עם‬

‫פרסום דו "ח הביני ים של ה וועדה‪ ,‬התפטר מתפקידו הרמטכ "ל‪ ,‬הודחו‬ ‫מתפקידם ראש אמ "ן ומספר קצינים באגף ‪ ,‬ומפקד פיקוד הדרום הועבר לתפקיד‬

‫ועדת אגרנט‬

‫משני‪,‬‬

‫ולבסוף פרש ‪ .‬כעבור שבוע החליטה להתפטר מתפקידה גם גולדה מאיר ‪ ,‬ראש הממשלה ‪ .‬הדי המלחמה הוסיפו‬ ‫‪ 237‬על הסכם השלום עם מצרים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪ 238‬שמעון אגרנט ‪ ,)1992-1906( ,‬משפטן‪ ,‬נשיאו השלישי של בית המשפט העליון ‪ .‬בשנת ‪ 1968‬קיבל את פרס ישראל לחקר המשפט ‪ ,‬ובשנת ‪1974‬‬ ‫מונה לעמוד בראש ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬בשנות חייו האחרונות כיהן כנשיאה של "האגודה לזכויות האזרח "‪.‬‬

‫‪136‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫להשפיע באופן עמוק על הפוליטיקה ‪ ,‬התרבות והחברה הישראלית ‪ .‬מרבית ההיסטוריונים סבורים כי למלחמה זו‬ ‫תפקיד מכריע ב‪"-‬מהפך" הפוליטי ב‪.239 1977-‬‬

‫‪ 7.5.7‬מבצע "יונתן" (כדור הרעם)‬ ‫‪ ,‬החל להכות‬

‫לצד "מלחמות התשה " שהתחוללו בגבול המצרי והסורי בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים‬

‫בישראל גל טרור קשה ‪ .‬ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1974‬נהרגו שמונה‪ -‬עשר ישראלים בהתקפת מחבלים על בית דירות בקריית‬ ‫שמונה; ב‪ 15-‬במאי נהרגו עשרים וחמישה ישראלים בפעולת טרור שכוונה כלפי כיתת תלמידים במעלות‪.‬‬ ‫ב‪ 27-‬ביוני ‪ ,1976‬נחטף מטוס שהיה בדרכו מ ישראל לפריז לאחר חניית ביניים באתונה ‪ .‬זמן קצר לאחר ההמראה‬ ‫מאתונה‪ ,‬השתלטו ארבעה מחבלים על המטוס ו לאחר עצירה בלוב ‪ ,‬ניתבו אותו לאנטבה שבאוגנדה ‪ .‬הנוסעים‬ ‫הורדו מן המטוס ורוכזו בטרמינל הישן של נמל התעופה תחת משמר חיילים אוגנדים ‪ .‬בהמשך‪ ,‬הופרדו הנוסעים‬ ‫הישראלים והיהודים משאר הנוסעים ורוכזו באולם נפרד ‪ .‬החוטפים דרשו תמורת שחרורם ‪ -‬שחרור של מחבלים‬ ‫הכלואים בישראל‪ ,‬בקניה ובמספר מדינות אירופ איות‪ ,‬וכן‪ ,‬כופר בסך חמישה מיליון דולר מצרפת ‪ .‬במהלך הימים‬ ‫הבאים שוחררו החטופי ם הזרים ונותרו הישראלים והיהודים ‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל בחנה מספר אפשרויות לפעולה ובכלל זאת אפשרות לפעולה‬ ‫צבאית‪ .‬על המטכ "ל הוטלה המשימה להכין פעולה אפשרית‬

‫‪ ,‬ולאחר איסוף‬

‫מודיעיני מאומץ התגבשה תכנית פעולה ‪ .‬הכוחות הוטסו לבסיס "אופיר"‬ ‫הממוקם בסיני‪ ,‬ועם אישורה הסופי של הממשלה ‪ ,‬החלו את דרכם לאנטבה‪.‬‬ ‫הטיסה עברה ללא תקלות והמטוסים נחתו בשדה התעופה ללא הפרעה‬ ‫שחרור החטופים יצא מיד אל עבר הטרמינל הישן‬ ‫המטוס עליו בני הערובה המשוחררים‬ ‫נוחת בנמל התעופה בן‪-‬גוריון‪.‬‬

‫‪ .‬כוח‬

‫‪ ,‬הצליח להפתיע את‬

‫המחבלים ולשחרר את החטופים ; החיילים האוגנדים שהיו במקום נהרגו או‬ ‫ברחו‪ .‬החטופים הועלו על אחד המטוסים ועם סיום משימותיהם ‪ ,‬התפנו גם שאר‬ ‫גוריון‪.‬‬

‫הכוחות במטוסים אחרים ‪ .‬לאחר נחיתת תדלוק בניירובי ‪ ,‬נחתו המטוסים בשלום בנמל התעופה בן‪-‬‬

‫הפעולה שהתרחשה במרחק של כארבעת‪ -‬אלפים קילומטר משטח ישראל ‪ ,‬נחשבת ל אחת מן הפעולות הנועזות‬ ‫ביותר של צה "ל‪ .‬נחיתת החטופים בישראל עוררה התרגשות רבה והמונים באו לקבל את פניהם בשדה התעופה‬

‫‪.‬‬

‫סיפור המבצע סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בעולם ‪.‬‬

‫‪ 7.5.8‬מבצע "ליטני"‬ ‫גל הטרור שפגע בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬הלך וגבר ‪ ,‬וחטיפת המטוס שהוביל ה ל"מבצע יונתן "‪,‬‬ ‫היוותה את אחד משיאיו ‪ .‬ב‪ 11-‬במרץ ‪ 1978‬בוצע פיגוע חמור במיוחד ב כביש החוף (פיגוע "אוטובוס הדמים ")‪ ,‬וזה‬ ‫היווה את אחד הזרזים להחלטת הממשלה לצאת לפעולה נרחבת כנגד בסיסי הטרור בדרום לבנון ‪.‬‬ ‫באזור זה הלך והתבסס ‪ ,‬החל משנות השישים ‪ ,‬מרכז טרור שכלל מחנ ות אימונים ‪ ,‬מפקדות ומתקנים שונים‬ ‫ששימשו את המחבלים ‪ .‬מאז ספטמבר ‪ ,1970‬התחזק המרכז בעקבות גירוש המחבלים מירדן ב‪-‬‬

‫"ספטמבר‬

‫השחור" ‪ .240‬ב‪ 1975-‬פרצה בלבנון מלחמת אזרחים במהלכה הפעילו המחבלים ‪ ,‬שמספרם גדל בהיתר של הסורים ‪,‬‬ ‫לחץ כבד על הנוצרים בכפרים הסמוכים לגבול ישראל ‪ .‬הנוצרים התארגנו בשלוש מובלעות ‪ ,‬ובצר להם פנו לעזרת‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬ישראל הושיטה להם סיוע צבאי מוגבל ופתחה את "הגדר הטובה "‪ 241‬לצורך מתן סיוע הומניטרי ‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬במקביל להתחזקותם של ארגוני הטרור ‪ ,‬התחזק הקשר בין ישראל לבין גורמים נוצרי ים בלבנון ‪ ,‬והחל מ‪-‬‬ ‫‪239‬‬

‫על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬ ‫‪ 240‬ראה עמ' ‪.167‬‬ ‫תגוררו בסמוך לגבול ‪ .‬לאורך גדר הגבול‬ ‫‪ 241‬מדיניות הגדר הטובה הייתה מדיניות בה נקטה ישראל ביחס לאזרחים הנוצרים של לבנון שה‬ ‫הוקמו תחנות בהן טיפלו רופאים מישראל באזרחים נוצרים לבנונים ‪ .‬ישראל אישרה להם לעבוד בתחומיה וסייעה ביצוא תוצרת האזור דרך‬ ‫חיפה‪.‬‬

‫‪137‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 1977‬הפך הקשר עמם לרשמי‪.‬‬ ‫בליל ה ‪ 14-‬במרץ ‪ 1978‬נפתח מבצע צבאי רחב בדרום לבנון ‪ .‬הוא החל בהפצצה מן האוויר ובהרעשה ארטילרית‪,‬‬ ‫שחיפו על כניסה קרקעית רחבת היקף בארבע ה צירים‪ .‬תוך זמן קצר השתלט צה "ל על שטח נרחב בדרום לבנון‬ ‫שנמתח מקו הגבול ועד לנהר הליטני ‪ .‬המבצע הביא למנוסה של גורמי טרור רבים צפונה ‪ ,‬ובמהלך הימים הבאים‬ ‫טוהרו בסיסי מחבלים מרכזיים בגזרה ‪ .‬בתגובה על פעילות צה "ל ירו ארגוני הטרור "קטיושות " אל‪ -‬עבר י ישובי‬ ‫הצפון‪.‬‬ ‫ב‪ 21-‬במרץ הורה שר הביטחון לכוחות צה "ל להתחיל בנסיגה מלבנון‪ ,‬וזו נעשתה בשלבים והושלמה ב ‪ 13-‬ביוני‬ ‫‪ .1978‬כתוצאה מ ן הפעולה נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון ‪ .‬ארגוני הטרור הורחקו מן הגבול באמצעות כוח‬ ‫משימה מיוחד של האו "ם שהוצב לאורכו (יוניפי "ל‪ .)UNIFIL ,‬בנוסף‪ ,‬המליצ יות הנוצריות שהתחזקו בעקבות‬ ‫הפעולה והיו נאמנות לישראל ‪ ,‬הבטיחו גם הן את הרחקתם של גורמי טרור מן הגבול‬

‫‪ .‬על אף ההצלחה בחיסול‬

‫האוטונומיה של ארגוני הטרור ‪ ,‬התברר כי השקט שהשתרר היה זמני בלבד ‪ ,‬הגזרה התחממה שוב ו כעבור מספר‬ ‫שנים‪ ,‬פתח צה "ל במבצע צבאי נוסף שהפעם הפך למלחמה – מלחמת שלום הגליל ‪.‬‬

‫‪ 7.5.9‬מלחמת שלום הגליל‬ ‫(אות מלחמת שלום הגליל)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫מנחם בגין‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫אריאל שרון‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫רפאל איתן‬

‫‪ 6‬ביוני ‪ 31 – 1982‬באוגוסט ‪1982‬‬ ‫‪ 7.5.9.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫מבצע "ליטני" שנערך במרץ ‪ ,1978‬הביא לדחיקת המחבל ים אל מצפון לליטני ‪ ,‬ליצירת רצועה נוצרית באזור דרום‬ ‫לבנון (אד"ל) ולהצבת כוח או"ם באזור ; אך עם זאת ‪ ,‬המחבלים המשיכו ב פעולתם‪ .‬פעילות זו הגיעה לשיא ביולי‬ ‫‪ 1981‬כאשר במשך עשרה ימים נורו קרוב לאלפיים טילים ופגזים‬

‫אל שטח ישראל ‪ .‬צה"ל הגיב בירי ארטי לרי‬

‫ותקיפות מטוסים ‪ .‬לקראת סוף החודש הושג הסכם הפסקת אש בתיווך אר‬

‫צות הברית‪ .‬ההסכם אמנם נשמר‬

‫בגזרת לבנון ‪ ,‬אך המחבלים ראו עצמם חופשיים לפעול בגזרות אחרות ‪ .‬ב‪ 3-‬ביוני ‪ 1982‬ניסתה חוליית מחבלים‬ ‫להתנקש בחיי שגריר ישראל בלונדון ‪ ,‬שלמה ארגוב ‪ .242‬ישראל ה גיבה בתקיפת מטרו ת מחבלים בלבנון ואלו הגיבו‬ ‫בירי על י ישובי הצפון ‪ .‬ההסלמה ה י יתה מהירה והממשלה הורתה לצה "ל ל צאת לפעולה שמטרתה הרחקת‬ ‫המחבלים מן הגבול אל מעבר ל טווח הירי‪ ,‬תוך הימנע ות מתקיפת הכוחות הסוריים בלבנון אלא אם אלה י פתחו‬ ‫במתקפה‪.‬‬ ‫בפעולה זו ביקשה ישראל לפגוע בצורה קשה בא רגוני המחבלים בלבנון ובאמצעות דחיקתם ‪ ,‬להבטיח את השקט‬ ‫ביישובי הצפון ‪ .‬מטרות נוספות היו לבלום את ההשפעה והמעורבות הסורית בלבנון ולחזק את הכוחות הנוצרי ים‬ ‫במדינה באופן שיביא לכינון ממשל לבנוני אוהד ש יחתור להסדר שלום עם ישראל ‪.‬‬ ‫נגמ"ש של צה"ל באזור דרום לבנון‪ ,‬יוני ‪. 1982‬‬

‫‪ 7.5.9.2‬מהלך המלחמה‬ ‫הלחימה החלה בבוקר יום ראשון ‪ 6 ,‬ביוני ‪ ,1982‬בתקיפה אווירית‬ ‫‪ 242‬שלמה ארגוב (‪ )2003-1929‬שימש סמנכ" ל משרד החוץ ושגריר ישראל במדינות רבות ‪ .‬ב‪ 1979-‬התמנה לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה‬ ‫וביוני ‪ 1982‬ניסתה חוליית מחבלים להתנקש בחייו ופצעה אותו אנושות ‪ .‬ב‪ 2003-‬נפטר לאחר כעשרים ואחת שנים בהן היה בתרדמת ‪.‬‬

‫‪138‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫של חיל הא וויר‪ .‬לקראת הצהרים חדרו שלושה כוחות אוגדתיים ללבנון –‬

‫בציר החוף ‪ ,‬ברמת נבטיה ובמורדות‬

‫המערביים של החרמון ‪ .‬בלילה הונחת מ הים כוח נוסף ‪ ,‬מצפון לצידון ‪ ,‬ואוגדה נוס פת עלתה לרמת נבטיה והחלה‬ ‫לנוע דרך הרי השוף אל‪-‬עבר כ ביש בי ירות‪-‬דמשק‪ .‬על ציר החוף נעו הכוחות לכיוון בי ירות‪ ,‬תוך לחימה קשה‬ ‫בריכוזי המחבלים בצור ובצידון ‪.‬‬ ‫במהלך הלחימה נעזרה ישראל בכוחות נוצריים מקומיים שאורגנו עוד קודם לכן במסגרת מליציונית שכונתה‬ ‫צבא דרום לבנון (צד"ל)‪ .‬ב‪ 9-‬בחודש החלה הלחימה גם כ נגד כוחות סוריים ששהו בלבנון ‪ .‬זאת לאחר שאלה‬ ‫תגברו את מערכיהם ‪ ,‬סייעו למחבלים והפגיזו את כוחות צה"ל‪ .‬חיל הא וויר פגע בסוללות טילי הקרקע‪ -‬אוויר‬ ‫(טק"א) ובחיל האו ויר הסורי ו כך השיג עליונות אווירית בזירה ‪ .‬כוחות נוספים נכנסו ללבנון ‪ ,‬בגזרה המזרחית ‪,‬‬ ‫הבקיעו את המערך הסורי והתקדמו עד אזור בקעת הלבנון (הבקעא)‪.‬‬ ‫לאורך הלחימה קראה מועצת הביטחון של האו "ם להפסקת אש וגם ארה "ב לחצה בכיוו ן זה ‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני הורתה‬ ‫ישראל לכוחותיה לחדול מלחימה והחלה הפסקת אש‬

‫; אך זו הייתה רופפת ‪ ,‬ושני הצדדים המשיכו בפעילות ‪.‬‬

‫כוחות צה " ל המשיכו בלחימה בעיקר באזור ביירות ‪ ,‬תפסו עמדות מסביב לעיר ולבסוף גם כבשו את דרום העיר‬ ‫ואת שדה התעופה שלה ‪ .‬באמצע אוגוסט הושג הסכם על פ ינוי המחבלים והסורים מבי ירות‪ ,‬ופינוי זה הושלם עד‬ ‫סוף החודש (‪ 31‬באוגוסט – סוף המלחמה )‪.‬‬ ‫‪ 7.5.9.3‬תוצאות המלחמה‬ ‫עם פינוי המחבלים מב יירות ובחירתו של בשיר ג 'ומאייל מנהיג הנוצרים לנשיא לבנון (‪ 23‬באוגוסט ‪ ,)1982‬דומה‬ ‫היה כי צפוי להיפתח עידן חדש ביחסים ע מה‪ .‬אולם כשלושה שבועות לאחר היבחרו ‪ ,‬ובטרם נכנס לתפקידו ‪ ,‬נרצח‬ ‫ג'ומאייל בפיצוץ המטה שלו בביירות ‪ .‬בעקבות הרצח תפס צה "ל עמדות נוספות באזור מערב בי ירות‪ ,‬בסיוע צבא‬ ‫דרום לבנון ‪ .‬במסגרת המבצע הוטל על הפלנגות לטהר את מחנות הפליטים שבאזור מלוחמים של ארגוני הטרור‬ ‫הפלסטינים‪ .‬כניסת הפלנגות למחנות (החל מה‪ 16 -‬בספטמבר)‪ ,‬הפכה במהרה לטבח שבו נרצחו מאות מתושבי‬ ‫המחנה ‪ :‬הטבח בסברה ושתילה ‪ .‬על אף שכוחות ישראליים לא היו מעורבים בטבח‬ ‫שאחראית לו ‪ ,‬והאירועים עוררו ביקורת קשה בארץ ומחוצה לה‬

‫‪ ,‬נתפסה ישראל כמי‬

‫‪ .‬בעקבות האירועים הקשים נסוגה ישראל‬

‫מביירות ב‪ 17 -‬בספטמבר‪ .‬הטבח ז עזע את הציבור בארץ וגונה בחומרה על‪-‬‬

‫ידי גורמים מכל קצוות הקשת‬

‫הפוליטית‪ .‬ב‪ 25-‬בספטמבר התקיימה בכיכר מלכי ישראל הפגנת המונים כנגד הטבח שסימלה את שיאה של‬ ‫המחאה הציבורית כנגד המלחמה ‪ .‬בעקבות המחאה הוקמה בראשית נובמבר ועדת כהן ‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‬ ‫לבירור האירועים ‪ .‬הוועדה קבעה כי כוחות צה " ל לא היו מעורבים בטבח בשום שלב אך על ישראל מוטלת‬ ‫אחריות עקיפה מאחר שהיא הייתה זו ששלטה בשטח ‪ .‬הוועדה מתחה ביקורת קשה על הרמטכ "ל‪ ,‬רא"ל רפאל‬ ‫איתן ‪ 243‬ועל מפקד פיקוד הצפון ‪ ,‬אלוף אמיר דרורי והסיקה מסקנות אישיות לגב י שר הביטחון ‪ ,‬אריאל שרון ‪.244‬‬ ‫המטרה הצבאית הראשונית ‪ ,‬הרחקת כוחות המחבלים מגבול ישראל והרס התשתית שלהם ‪ ,‬הושגה ‪ .‬בדרום לבנון‬ ‫הוקם אזור בשליטת הנוצרים ‪" ,‬אזור דרום לבנון " (אד"ל) ששימש כאזור חיץ וחוזק "צבא דרום לבנון " (צד"ל)‪,‬‬ ‫שפעל בשיתוף פעולה עם ישראל‪ .‬אך בחברה בי שראל התגלו מחלוקות קשות באשר לנחיצות המלחמה ‪ ,‬בייחוד‬ ‫עם התארכות השהות בלבנון ‪ .‬לאחר שניסיונות לכונן הסכם עם ממשלת לבנון העלו חרס ‪ ,‬החליטה הממשלה‬ ‫בסוף ‪ 1984‬על נסיגה הדרגתית גם בלא הסכם שבוצעה בין החודשים פברואר‪ -‬יוני ‪ .1985‬לאחריה נוצרה בדרום‬ ‫לבנון רצועת הביטחון שנועדה להוות אזור חיץ ‪ ,‬ולהקשות על פעילות טרור כנגד ישראל ‪ .‬ברצועה שלט צד "ל‬ ‫ונוכחות צה "ל ברחביה הייתה מצומצמת באופן יחסי ‪.‬‬ ‫בהדרגה הפכה הרצועה ליעד לפיגועי ם וגם ירי הרקטות אל‪ -‬עבר י ישובי הגליל ‪ ,‬לא פסק ‪ .‬את המאבק בישראל‬ ‫הוביל‪ ,‬החל משנת ‪" ,1988‬חיזבאללה" (מערבית‪ :‬צבא האל )‪ ,‬ארגון שיעי קיצוני שהחריף את הפעולה נגד ישראל ‪,‬‬ ‫‪243‬‬

‫על רפאל איתן‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬ ‫‪ 244‬על אריאל שרון‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.131‬‬

‫‪139‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫תקף מוצבים‪ ,‬ביצע מארבים לסיורים ‪ ,‬הניח מטעני חבלה על הצירים ואף ביצע פיגועים בעורף ישראל ‪ .‬צה"ל הגיב‬ ‫באש ואף פתח במספר מבצעים‬

‫נרחבים יותר על‪ -‬מנת למנוע את הפגיעה בחייליו וב יישובי הצפון ‪ ,‬המרכזיים‬

‫שבהם הי ו " מבצע דין וחשבון " ( ‪ )1993‬ו"מבצע ענבי זעם " ( ‪ .) 1996‬בעקבות המבצעים נחתמו הסכמי הבנות‬ ‫שהביאו לרגיעה זמנית ‪ ,‬אך גם הם לא הביאו להפסקת העימות ‪ .‬לאור התמשכות הלחימה ומספר הנפגעים הגבוה ‪,‬‬ ‫החריף הדיון הציבורי בישראל סביב המשך השהייה בלבנון‪ .‬ב‪ 24-‬במאי ‪ ,2000‬קרוב לשמ ונה‪ -‬עשרה שנ ים לאחר‬ ‫פרוץ מלחמת שלום הגליל ‪ ,‬נסוג צה "ל באופן מלא מלבנון ‪ ,‬בהוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק ‪ .245‬בעקבות‬ ‫הנסיגה התמוטט צד "ל‪ ,‬ארגון החיזבאללה השתלט על דרום לבנון ובגבול השתרר שקט יחסי שהופר מפעם לפעם ‪.‬‬

‫‪ 7.5.10‬האינתיפאדה הראשונה‬ ‫החל ממלחמת ששת‪ -‬הימים התנהלו חייהם של התושבים הערבים ביהודה ושומרון תחת ממשל צבאי‬

‫‪ .‬בציבור‬

‫הישראלי היו הדעות חלוקות ביחס לאופן בו יש לנהוג בשטחי יהודה ‪ ,‬שומרון ורצועת עזה ‪ .‬לצד מי שביקשו לספח‬ ‫את השטחים ופעלו על‪ -‬מנת להגדיל את ההתיישבות היהודית בהם ‪ ,‬היו מי שביקש ו לנסות ולמסור אותם כחלק‬ ‫מהסכם לירדנים ‪ .‬הצעת ביניים הייתה הצעתו של יגאל אלון שכונתה‬

‫"תכנית אלון "‪ ,‬ועל‪-‬פיה ישראל תתמקד‬

‫בהתיישבות בכיסי שטח ריקים יחסית ובעלי חשיבות ב י טחונית שיסופחו לשטחה ‪.‬‬ ‫במהלך שנות השמונים אירעו בערי הגדה ורצועת עזה מספר אירועים אלימים ‪ ,‬ומספר ני סיונות פיגוע יצאו מהם‬ ‫אל שטח ישראל ‪ .‬בסוף ‪ 1987‬החלו מהומות שהתפתחו לכדי‬

‫התקוממות עממית וכונו בערבית אינתיפאדה‬

‫(מילולית‪ :‬התנערות)‪ .‬המהומות פרצו באופן ספונטני בעקבות תאונת דרכים שבה נהרגו ארבעה פלסטינים‬ ‫ברצועת עזה ‪ ,‬והם התפשטו גם ליהודה ושומרון‪ .‬בתוך זמן קצר קמה בשטחים הנהגה שכיוונה את הפעילות‪,‬‬ ‫שלבשה בהדרגה שתי פנים‪ :‬פעילות אקטיבית שכללה הפרות סדר המוניות‪ ,‬הפגנות‪ ,‬יידויי אבנים ופיגועים‬ ‫מסוגים שונים ; ופעילות פסיבית שהתבטאה בשביתות‪ ,‬בחרם על תוצרת ישראלית‪ ,‬בהחרמת מוסדות השלטון‬ ‫ובמרי אזרחי‪.‬‬ ‫עם פרוץ האינתיפאדה הופתע צה "ל מהיקף האירועים ומחומרתם‪ ,‬והכוחות שבשטח לא היו ערוכים לטפל בהם‬ ‫מבחינת סדר הכוחות‪ ,‬האמצעים וההכשרה ; השימוש באש חיה‪ ,‬בראשית האירועים‪ ,‬הביא לנפגעים רבים בצד‬ ‫הפלסטיני‪ .‬בהמשך האירועים נערך צה "ל מחדש – תוגברו הכוחות‪ ,‬הוקמו יחידות מיוחדות ומפקדות חדשות וכן‬ ‫גם פותחו אמצעים ושיטות כדי להתמודד עם המצב‪ .‬הפעילות כללה סיורים‪ ,‬מחסומים ‪ ,‬תצפיות ומעקב‪ ,‬פעילות‬ ‫סמויה‪ ,‬הטלת עוצר‪ ,‬מעצרים וחיפושים אחר מבוקשים ואמצעי לחימה ‪ ,‬גירוש פעילים ועוד‪.‬‬ ‫בעקבות פעילותו האינטנסיבית של צה"ל‪ ,‬נרשמה ירידה מסוימת ברמת האלימות‪ ,‬אך לא היה בה כדי לחסל את‬ ‫ההתקוממות לחלוטין‪ .‬הפרות הסדר דעכו באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ‪ ,‬בחורף ‪ ,1991‬עם ראשיתו של‬ ‫התהליך המדיני ‪ ,‬תחילה במסגרת תהליך מדריד ובהמשך‬

‫‪ ,‬במסגרת תהליך אוסלו שיצר את הרשות‬

‫הפלסטינית ‪.246‬‬

‫‪ 7.5.11‬אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה)‬ ‫זירת פיגוע בחיפה‬

‫לאחר החתימה על הסכמי אוסלו השתררו מספר שנים של שקט יחסי שהופר‬ ‫מפעם לפעם בפיגועים בעורף ישראל ‪ .‬ב‪ 28-‬בספטמבר ‪ 2000‬עלה ח בר הכנסת‬ ‫וראש האופוזיציה ‪ ,‬אריאל שרון ‪ ,‬לביקור מתוכנן בהר הבית ‪ .‬הביקור זכה לסיקור‬ ‫תקשורתי נרחב ונתן‬

‫את האות להתפרצות אלימה בירושלים‬

‫במהירות ברחבי יהודה ושומרון‬

‫‪ .‬זו התפשטה‬

‫‪ ,‬גלשה ל רצועת עזה ‪ ,‬ואף חדרה לתחומי‬

‫‪245‬‬

‫על אהוד ברק‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬ ‫‪ 246‬על תהליך מדריד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 108‬על תהליך אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪140‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ישראל‪ .247‬הפלסטינים כינו את האירועים "אינתיפאדת אל‪ -‬אקצא" או "האינתיפאדה השנייה "‪ ,‬בצה"ל הם כונו‬ ‫אירועי "גאות ושפל "‪.‬‬ ‫מבחינת ישראל האינתיפאדה השנייה התאפיינה בהיותה עימות אלים‪ ,‬ממושך‪ ,‬ועם זאת מוגבל‪ .‬בצד הפלסטיני‬ ‫בלט המאמץ הממוקד לפגוע באוכלוסייה האזרחית הישראלית‪ .‬הפרות הסדר ופיגועי הירי של החודשים‬ ‫הראשונים‪ ,‬הפכו במהירות לעימות מזוין‪ ,‬וארגוני המחבלים ומנגנוני הרשות הפלסטינית‪ ,‬השתתפו בו באופן‬ ‫פעיל‪ .‬הפלסטינים נקטו מגוון שיטות פעולה – פיגועי התאבדות בעורף ישראל‪ ,‬שהיו מרכיב מרכזי בפעילות וגרמו‬ ‫לשיעור הנפגעים הגבוה ביותר; ירי לעבר יישובים ישראליים‪ ,‬ובולט במיוחד הירי לעבר שכונת גילה בירושלים ;‬ ‫פיגועי ירי לעבר תחבורה ישראלית בצירים שהיו מאפיין בולט ביהודה שומרון ו כן גם ירי תלול מסלול ‪ ,‬מרגמות‬ ‫וטילי "קסאם " שכוון ברובו לעבר יישובים ישראליים בחבל עזה‪ .‬אירוע בולט אחר היה ההתנקשות באישיות‬ ‫פוליטית – רצח השר‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬במלון בירושלים‪ ,‬ב ‪ 17-‬באוקטובר ‪.2001‬‬ ‫אף שישראל הייתה מודעת להתפתחויות האפשריות‪ ,‬איש לא ציפה למערכת טרור אינטנסיבית וממושכת‬ ‫שתתמקד בפגיעה במרכזי אוכלוסייה בישראל‪ .‬לנוכח לימוד לקחי העבר‪ ,‬ולאחר הצטיידות ואימון‪ ,‬היה צה" ל‬ ‫ערוך לקדם התפרצויות אלימות‪ ,‬אולם העורף האזרחי הופתע וחלף זמן בטרם ננקטו הצעדים הדרושים בתחום‬ ‫ביטחון הפנים‪.‬‬ ‫כך הפכה בהדרגה הזירה הפלסטינית לזירת הלחימה העיקרית‪ ,‬ובה השקיעה ישראל את המאמץ המרכזי‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון התמקד המאמץ בהגנה‪ ,‬ובניסיון לצמצם את היקף העימות‪ .‬הפעילות ההתקפית הייתה מוגבלת‪ ,‬וזאת‬ ‫בשאיפה להחזיר את הרשות הפלסטינית לנתיב המשא ומתן‪ .‬בהמשך הורחבה הפעילות ההתקפית נגד תשתיות‬ ‫הטרור‪ ,‬וכללה גם סיקולים ממוקדים של מנהיגיו ‪.‬‬ ‫חודש מרץ ‪ 2002‬היה קטלני במיוחד ובמהלכו נרשם מספר שיא של פיגועים; ב‪ 27-‬בחודש‪ ,‬ליל הסדר ‪ ,‬התרחש‬ ‫פיגוע קשה במיוחד במלון "פארק" בנתניה‪ .‬בעקבות הפיגוע החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע נרחב כדי‬ ‫להכות בתשתיות הטרור בשטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬לראשונה מאז תחילת העימות‪ ,‬אושר גיוס נרחב של כוחות‬ ‫מילואים‪ ,‬ובבוקר ה‪ 29-‬במרץ יצא צה "ל ל"מבצע חומת מגן"‪ .‬היעד הראשון היה העיר רמאללה‪ ,‬שבה שכנו בנייני‬ ‫השלטון של הרשות הפלסטינית (מתחם המוקטעה )‪ .‬הכוחות השתלטו על העיר‪ ,‬הטילו מצור על המוקטעה והרסו‬ ‫את המבנים‪ ,‬למעט זה בו שכנה לשכתו של ערפאת ‪ .‬הקרב הקשה ביותר במבצע התנהל במחנה הפליטים של ג'נין‪,‬‬ ‫במהלכו נהרגו עשרים ושלושה חיילים ‪ .‬כוחות צה "ל גם נכנסו ופעלו בשכם ‪ ,‬בית‪ -‬לחם וטול כארם ‪" .‬מבצע חומת‬ ‫מגן" היווה שינוי בדפוס הפעולה – השתלטות על שטחי הרשות הפלסטינית ‪ ,‬פגיעה קשה בתשתיות טרור והשגת‬ ‫חופש פעולה לצה"ל ביהודה ושומרון ‪ .‬בשנת ‪ 2003‬החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה ‪ ,‬שתחצוץ בין ריכוזי‬ ‫האוכלוסייה הפ לסטיניים לריכוזי האוכלוסייה היהודי ים במטרה לצמצם את האפשרות של גורמי טרור לחדור‬ ‫אל שטח ישראל‪.‬‬ ‫כתוצאה מפעילות צה "ל ובניית הגדר ‪ ,‬דעכה הפעילות האלימה ‪ .‬אין מועד סיום ברור של האינתיפאדה –‬ ‫המציינים את הסיום עם מותו של ערפאת בנובמבר‬

‫יש‬

‫‪ ,2004‬או עם ההתנתקות באוגוסט ‪ ; 2005‬אחרים מאחרים‬

‫את סיום האינתיפאדה ל יולי ‪ ,2007‬עת הושג הסכם לפיו ‪ ,‬המבוקש ים בשטחי יהודה ושומרון הניחו את נשקם ‪.‬‬

‫‪ 247‬פרק זה עוסק באירועים שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון ‪ .‬באותה העת התרחשו אירועים אלימים אף בקרב ערביי ישראל ‪ .‬באשר‬ ‫לאירועים אלה‪ ,‬שכונו "אירועי אוקטובר "‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.113‬‬

‫‪141‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.5.12‬מלחמת לבנון השנייה‬ ‫(אות מלחמת לבנון השנייה)‬

‫ראש הממשלה‪:‬‬ ‫אהוד אולמרט‬

‫שר הביטחון‪:‬‬ ‫עמיר פרץ‬

‫ראש המטה הכללי‪:‬‬ ‫דן חלוץ‬

‫‪ 6‬ביוני ‪ 31 – 1982‬באוגוסט ‪1982‬‬ ‫‪ 7.5.12.1‬הרקע לפרוץ המלחמה‬ ‫ב‪ 24 -‬במאי ‪ ,2000‬השלים צה "ל את פינוי כוחותיו מלבנון ונערך על הגבול הבינלאומי ‪ .‬צבא דרום לבנון התפרק‬ ‫ונטש את עמדותיו ‪ ,‬ממשלת לבנון נמנעה מלפרוס את צבאה בשטח שפונה ‪ ,‬ו חיזבאללה השתלט על האזור והתייצב‬ ‫על הגבול עם ישראל ‪ .‬הארגון הצהיר כי ישראל מחזיקה עדיין שטח לבנוני ‪" ,‬חוות שבעא " השוכנת באזור הר דב ‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬המשך הלחימה נגדה הוא לגיטימי ועל‪ -‬רקע זה ביצע מספר פעולות טרור וחטיפה בגבול לבנון ‪.‬‬ ‫ב‪ 25-‬ביוני ‪ 2006‬תקפה חולייה של ארגון החמאס בעזה צוות טנק ב סמוך לכרם שלום ‪ ,‬הרגה שניים מאנשי הצוות‬ ‫וחטפה את אחד מאנשיו ‪ .‬צה "ל הגיב במבצע נרחב ברצועת עזה (מבצע "גשמי קיץ ")‪ ,‬ובעוד מבצע זה בעיצומו ‪,‬‬ ‫הציבה חוליית חיזבאללה ‪ ,‬ב‪ 12 -‬ביוני ‪ ,2006‬מארב לסיור צה "ל ש פטרל בגזרת הר דב ‪ ,‬הרגה שלושה לוחמים‬ ‫וחטפה שניים נוספים ‪ .‬חיזבאללה דרש תמורת שחרור החטופים‬

‫‪ ,‬שחרור של אסירים לבנוניים ופלסטיני ים‬

‫הכלואים בישראל‪.‬‬ ‫‪ 7.5.12.2‬מהלך המלחמה‬ ‫לאחר החטיפה התכנסה הממשלה ואישרה‬ ‫פעולה נרחבת בלבנון במטרה לפגוע‬ ‫בחיזבאללה ולהעמיד את ממשלת לבנון על‬ ‫אחריותה לפעילות‬

‫הטרור‬

‫המתבצעת‬

‫מתחומה‪ .‬בשמונת הימים הראשונים של‬ ‫הלחימה‪ ,‬תקפו מטוסי חיל האו ו יר מטרות‬ ‫של ארגון ה חיזבאללה וכן מטרות תשתית‬ ‫בלבנון‪ .‬חיזבאללה הגיב בירי טילים לשטח‬

‫טור חיילי צה"ל נכנס ללבנון‪ .‬צילום‪ :‬צחי זקס‬

‫ישראל שגרמו לנזקים והסבו אבדות ‪ .‬בימים אלו הונחתה גם אש ארטילרית של צה " ל על מטרות סמוכות לגבול‬ ‫אך הפעילות הקרקעית הי יתה מצומצמת ‪.‬‬ ‫החל מה‪ 20 -‬ביולי החלו‪ ,‬לצד תקיפות המטוסים והירי הארטילרי ‪ ,‬גם מאמצים קרקעיים אל‪ -‬עבר כפרים ששימשו‬ ‫בסיסי מחבלים ‪ ,‬במגמה לפגוע בכוחות חיזבאללה ‪ .‬אך פעילות זו הייתה מוגבלת יחסית מתוך כוונה להניע‬ ‫מאמצים מדיניים שיובילו להפסקת אש ‪ .‬החל מה‪ 30 -‬ביולי הופעלו כוחות מילואים במגמה להרחיב את הפעילות‬ ‫הקרקעית לעומק השטח ‪ ,‬כדי לשבש את פעילות ה חיזבאללה ואת ירי הטילים לשטח ישראל‪ .‬בימים הבאים‬ ‫אמנם נערכו מספר פשיטות ‪ ,‬אך הרחבת המהלך הקרקעי הושהתה כדי לאפשר התקדמות מדיני ת‪.‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוגוסט אושרה הרחבת הפעולה הקרקעית להשתלטות על המרחב שעד נהר הליטני ‪ .‬בשל ה יערכות הכוחות‬ ‫ומטעמים מדיניים ‪ ,‬התעכב הביצוע עד ה‪ 11 -‬באוגוסט‪ .‬בלחימה נטלו חלק ארבעה כוחות אוגדתיים שנתקלו‬ ‫בהתנגדות קשה ו ני הלו קרבות כבדים ‪ .‬המהלך כולו התנהל בצל הדיונים במועצת הביטחון והפסקת האש הקרבה‬ ‫שנכנסה לתוקף ב‪ 14 -‬באוגוסט‪ .‬לאורך כל תקופת הלחימה נורו מטחי רקטות לעבר יישובי ישראל ‪.‬‬

‫‪142‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ 7.5.12.3‬תוצאות המלחמה‬ ‫המטרה הצבאית המרכזית של הרס תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון ‪ ,‬והרחקתו מגבול ישראל ‪ ,‬הושגה בעיקרה ‪.‬‬ ‫צבא לבנון נפרס ב אזורים הסמוכים לגבול ‪ ,‬וכוח יוניפי "ל הפועל באזור ‪ ,‬חוזק‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬על אף שאיבד את‬ ‫מאחזיו בגבול הצפון וספג מכה חזקה ‪ ,‬ארגון החזבאללה לא הוכרע במהלך המלחמה ‪ ,‬והחיילים החטופים בהם‬ ‫החזיק‪ ,‬לא שוחררו ‪ .‬העורף הישראלי נחשף למטחי רקטות וטילים שהגיעו עד מעבר לחיפה‪ ,‬הסבו אבדות ונזקים‬ ‫ושיבשו את מהלך החיים הסדיר ‪ .‬במהלך המלחמה נפלו מאה עשרים ואחת חיילים‪ ,‬וארבעים וארבעה אזרחים ‪.‬‬ ‫בתמורה לשחרור‬

‫ב‪ 16-‬ביולי ‪ ,2008‬לאחר מ שא ומתן ממושך‪ ,‬הוחזרו גו פותיהם של שני החיילים שנחטפו‬ ‫אסירים‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫היעדר ההכרעה הברורה ‪ ,‬מטחי הטילים אל עבר עורף ישראל והליקויים שהתגלו במוכנות הצבא ובהפעלתו‬

‫עוררו תנועת מחאה ותביעה להקים ועדת חקירה ‪ .‬ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ ,2006‬מונתה ועדת וינוגרד במטרה לבדוק את‬ ‫התנהלות צה "ל והממשל ה במהלך המלחמה ‪ .‬דו"ח הו ועדה שהוגש ב‪ 30 -‬בינואר ‪ ,2008‬כלל ביקורת על התנהלות‬ ‫הממשלה וצה "ל‪ ,‬והמלצות לתיקון הליקויים ‪ .‬הרמטכ"ל‪ ,‬אלוף פיקוד הצפון ומפקד אוגדת הגליל ‪ ,‬בחרו להתפטר‬ ‫מתפקידיה ם עוד קודם להגשת הדו "ח‪.‬‬

‫‪ 7.5.13‬מבצע "עופרת יצוקה"‬ ‫במהלך אירועי "גאות ושפל " החל ירי תלול מסלול מרצועת עזה אל‪ -‬עבר היישובים הישראלי ים בתוך הרצועה‬ ‫ובהמשך גם אל‪ -‬עבר יישובי הנגב המערבי ‪ .‬הטווח‪ ,‬ההיקף והתדירות ‪ ,‬שלו גברו לאחר תכנית ההתנתקות ‪ .248‬ב‪25-‬‬ ‫ביוני ‪ 2006‬תקף ארגון החמאס בעזה צוות טנק ב סמוך לכרם שלום ‪ ,‬הרג שניים מאנשי הצוות וחט ף את אחד‬ ‫מאנשיו‪ .‬ביוני ‪ 2008‬הושג בגזרה הסכם רגיעה ("תהדייה ") שנשמר לאורך כחצי שנה ‪ .‬בראשית נובמבר ‪ 2008‬שוב‬ ‫חלה התחממות בגזרה שהמצב בה הלך וה ידרדר בחודשיים הבאים ‪ .‬בשל רצף האירועים והמשך הירי והפגיעה‬ ‫באזרחי הדרום‪ ,‬החליטה מ משלת ישראל בדצמבר ‪ 2008‬לצאת למבצע צבאי בעזה – "מבצע עופרת יצוקה "‪.‬‬ ‫המבצע החל במתקפה אווירית קשה של חיל האוויר שתקף‬

‫עשרות מטרות ‪ ,‬בהן מפקדות ‪ ,‬מאגרי חימוש ובתי‬

‫מלאכה לייצור אמ צעי לחימה‪ .‬חיל הים פעל אף הוא בקיום הסגר הימי ותקף באש מ ן הים מטרות ברצועה ‪.‬‬ ‫ב‪ 29-‬בדצמבר‪ ,‬בעוד המתקפה האווירית נמשכת ‪ ,‬החל צה"ל בריכוז כוחות הקרקע הסדירים ו בגיוס מ ילואים‪.‬‬ ‫התכנית הכללית הי יתה להיכנס לרצועה בשלושה מאמצים חטיבתיים ‪ .‬המהלך הקרקעי החל ב‪ 3 -‬בינואר ‪,2009‬‬ ‫עת פתחו סוללות הארטילריה באש לעבר מטרות בגזרות הפעולה המתוכננות‬

‫‪ ,‬ולאחר מכן נעו הכוחות פנימה ‪.‬‬

‫הלחימה בשטח העירוני הצפוף והמור כב של רצועת עזה ‪ ,‬לא הייתה פשוטה ‪ ,‬והתקדמותם של הכוחות הייתה‬ ‫איטית‪ .‬השימוש שעשו המחבלים במוסדות אזרחיים ‪ ,‬ובכלל זאת בבתי ספר ובבתי חולים ‪ ,‬הקשה אף יותר את‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫‪ .‬במהלך המבצע‬

‫הלחימה נמשכה עד ה ‪ 18-‬בינואר‪ ,‬אז החליטה ממשלת ישראל לנצור את האש באופן חד צדדי‬

‫הצליח צה "ל לגבות מחיר כבד מחמאס ‪ ,‬אך לא הביא לערעור שלטונו ולא הצליח לשחרר את החייל החטוף‬

‫‪.‬‬

‫במהלך המבצע נורו לשטח ישראל מאות פצצות מרגמה ‪ ,‬רקטות קסאם ורקטות גראד ‪ .‬לראשונה גדל טווח הירי‬ ‫וכלל גם את הערים באר שבע ‪ ,‬אשדוד‪ ,‬קריית ‪-‬גת ויבנה‪ .‬הירי המסיבי גבה מחיר בנפש וברכוש‪.‬‬ ‫התגובות למבצע בזירה ה בין‪ -‬לאומית ה יו חלוקות ; למרות התמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית‬

‫‪ ,‬ככל‬

‫שהתמשך המבצע ‪ ,‬גברו הלחצים להפסקת אש ‪ .‬עוד במהלך המבצע החליטה מועצת זכויות האדם של האו "ם על‬ ‫הקמת צוות לבדיקת הפרת זכויות האדם ע‬

‫ל‪-‬ידי ישראל במהלך המבצע‪ .‬הוועדה‪ ,‬שכונתה "ועדת גולדסטון "‪,‬‬

‫מתחה ביקורת קשה על ישראל וטענה כי הפרה את החוק הבין‪ -‬לאומי‪ .‬ישראל הגיבה בחריפות על הדו "ח בטענה‬

‫‪ 248‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪143‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫כי מסקנותיו נקבעו מראש וקראה לגנוז אותו ‪.‬‬ ‫המבצע הוביל לשקט יחסי בגזרה ‪ ,‬אך זה לא נשמר לאורך זמן ‪ ,‬וכבר ב‪ 2009 -‬החל שוב ירי תלול מסלול אל‪ -‬עבר‬ ‫יישובי הנגב‪ .‬ירי זה הלך וגבר עד שב‪ 14 -‬בנובמבר ‪ ,2012‬יצאה ישראל למבצע צבאי נוסף בעזה – מבצע "עמוד‬ ‫ענן"‪.‬‬

‫‪ 7.6‬צוק איתן‬

‫(אות מערכת "צוק איתן ")‬ ‫רקע‬ ‫בעקבות הדחת נשיא מצרים מוחמד מורסי ועלייתו של הגנרל אל‪ -‬סיסי לשלטון הפך חמאס בעיני מצרים מידיד‬ ‫לאויב‪ .‬תהליך זה גרם לפגיעה כלכלית בחמאס‪.‬‬ ‫בעקבות הלחץ הכלכלי ‪ ,‬ב‪ 2-‬ביוני ‪ 2014‬הצטרף החמאס לממשלת אחדות עם הרשות הפלסטינית בהנחה ש תשלם‬ ‫את המשכורות ברצועה ‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל ‪ ,‬שהצהירה על התנגדות למהלך האיחוד עם הרשות הפלסטינית‬

‫‪ ,‬סיכלה מהלך זה ‪ ,‬ומנעה‬

‫מהבנקים להעביר את הכסף לחמאס בטענה שה וא מיועד לארגון טרור ‪.‬‬ ‫מצב זה היה אחת הסיבות שהובילו את חמ אס להסלים את פעולותיו נגד ישראל‬ ‫ב‪ 12-‬ביוני ‪ 2014‬נחטפו בגוש עציון שלושה נערים ישראלים ‪ -‬גיל‪ -‬עד שאער‪ ,‬נפתלי פרנקל ואייל יפרח (ז"ל) ונרצחו‬ ‫באותו לילה ‪ .‬בעקבות הרצח ‪ ,‬שנחשב בתחילה לחטיפה ‪ ,‬יצא צה "ל למבצע "ש ובו אחים "‪ .‬במקביל למבצע החלו‬ ‫המחבלים מיום ראשון ‪ 29‬ביוני לשגר מדי יום רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל‪.‬‬ ‫ביום שלישי ‪ 1‬ביולי‪ ,‬שעות ספורות לאחר שנמצאו גופותיהם של שלושת הנערים שנחטפו‬

‫‪ ,‬פתח חיל האוויר‬

‫הישראלי בתקיפות ברחבי רצועת עזה ‪.‬‬ ‫למחרת החלו בירושלים מהומות בתגובה להירצחו של הנער מוחמד אבו‪ -‬ח'דיר (ז"ל) על ידי נערים יהודיים ‪ .‬ביום‬ ‫המחרת‪ ,‬לאחר שמוחמד אבו ח 'דיר הובא למנוחות ‪ ,‬חודשו המהומות בירושלים באזורים נוספים ‪.‬‬ ‫בעקבות רצף האירועים המפורט הוחלט לצאת למערכת "צוק איתן "‪.‬‬ ‫מטרות המערכה‬ ‫• הגנת מדינת ישראל בכלל ויישובי הדרום בפרט מפעילות חבלנית עוינת היוצאת מרצועת עזה ובכלל זה ‪:‬‬ ‫ירי תלול מסלול וחדירות מחבלים מהים ‪ ,‬מהאוויר ומהיבשה ‪.‬‬ ‫•‬

‫הפסקת הירי תלול המסלול מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל ‪.‬‬

‫•‬

‫השמדת מנהרות החמאס ברצועת עזה ‪ -‬מטרה שנוספה לקראת השלב הקרקעי של המבצע ‪.‬‬

‫המשימה‬ ‫פיקוד דרום יגן במרחבו ‪ ,‬ישתלט על המנהרות ההתקפיות וישמיד אותן ‪ ,‬על מנת לחזק את ההרתעה ולהקנות‬ ‫ביטחון לתושבי הדרום‬ ‫שלב א ' ‪ 8-17‬ביולי ‪ -‬המערכה האווירית‬ ‫השלב הראשון מתאפיין בעיקר‬

‫בתקיפות ובהפצצות שביצע חיל האוויר הישראלי‬

‫‪ ,‬וכן בהפגזות ארטילר יות‬

‫ובתקיפות מהים ‪ ,‬כדוגמת ‪ -‬המנהרה ההתקפית שהובילה לכרם שלום ‪ .‬בתגובה שיגר החמאס עשרות רקטות‬ ‫לשטח מדינת ישראל ‪.‬‬

‫‪144‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫תקיפות צה "ל כוונו אל עבר תשתיות טרור ‪ ,‬משגרים מוטמנים ‪ ,‬מפקדות‪ ,‬מחסנים של אמצעי לחימה ומנהרות תת‬ ‫קרקעיות‪ ,‬וכן אל בתים של מחבלים בכירים בחמאס בג'יהאד האסלאמי ‪.‬‬ ‫מספר שעות לפני תחילת הפסקת האש ההומניטארי ת שנקבעה תקף החמאס את ישראל דרך האוויר והיבשה ‪.‬‬ ‫בתגובה לכך החליט הדרג המדיני על כניסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה ‪.‬‬ ‫שלב ב ' ‪ 17‬ביולי ‪ 5 -‬באוגוסט ‪ -‬המערכה הקרקעית‬ ‫שלב זה מתאפיין ב כניסת כוחות קרקעיים לשטח רצועת עזה ‪ .‬כוחות ה הנדסה היו בליבת הפעילות ‪ ,‬באיתור‪,‬‬ ‫חשיפה והשמדה של המנהרות ההתקפיות ‪ .‬המחבלים ניסו לבצע כמה פיגועי חדירה לשטח מדינת ישראל דרך‬ ‫מנהרות תת‪ -‬קרקעיות וגרמו לנפגעים‪.‬‬ ‫החל מ‪ 26 -‬ביולי ניסו כמה פעמים גורמים בי ן‪ -‬לאומיים להגיע להפסקת אש הומניטארי ת בין צה "ל לחמאס ‪ ,‬אך‬ ‫בעוד שישראל הסכימה ליוזמות אלה ‪ -‬חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם ‪ .‬ההפרה החמורה ביותר‬ ‫התרחשה ב‪ 1 -‬באוגוסט‪ ,‬אז חמאס תקף שלושה חיילים וניסה‬ ‫פיקוד הדרום להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה‬

‫לחטוף אחד מהם ‪ .‬ב‪ 3-‬באוגוסט סיימו כוחות‬

‫ונערכו מחדש מסביב לרצועה‪ .‬בכך תם חלק זה‬

‫של‬

‫המערכה‪.‬‬ ‫שלב ג ' ‪ 5-19‬באוגוסט ‪ -‬הפסקת האש‬ ‫ב‪ 11 -‬באוגוסט הושגה הפסקת אש בת ‪ 72‬שעות‪ .‬משלחות ישראל ‪ ,‬החמאס והרשו ת הפלסטינית הגיעו למצרים‬ ‫לדון בהסדר ארוך טווח ‪ .‬הפסקת האש הוארכה ב ‪ 24-‬שעות נוספות על מנת להשלים את המשא ומתן‬

‫‪ .‬ב‪19 -‬‬

‫באוגוסט אחר הצהריים הופרה הפסקת האש על ידי מחבלי החמאס ‪.‬‬ ‫שלב ד ' ‪ 19-26‬באוגוסט ‪ -‬חידוש הלחימה‬ ‫שבוע הלחימה הנוסף ‪ ,‬התאפיין בהמשך החלפת המהלומות האוויריות ‪ .‬המחבלים ירו רקטות ופצמ "רים וצה "ל‬ ‫השיב בתקיפות אוויריות ‪ ,‬לרבות על מבנים רבי‪-‬קומות‪ ,‬וגרם להרס רב ומו חשי‪.‬‬ ‫כוחות צה " ל שרוכזו לקראת הפשיטה הקרקעית פוזרו והוחזרו לשגרה את מקומם תפסו ‪ 20,000‬אנשי מילואים ‪.‬‬ ‫הפסקת האש‬ ‫בתום חמישים ימי הלחימה ‪ ,‬נכנסה לתוקפה הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן ‪ .‬ישראל התחייבה לפתוח מיידית את‬ ‫המעברים ולאפשר הכנסת ציוד הומניטארי וציוד שיקום לרצו עה‪ ,‬תחת פיקוח ישראלי ‪ .‬עד מועד ההכרזה על‬ ‫הפסקת האש נמשך הירי המאסיבי לעבר ישראל ‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫• ‪ 3,852‬רקטות נורו לשטח מדינת ישראל ‪ 2,660 ,‬רקטות נפלו בשטח ישראל (בשטחים פתוחים ובנויים )‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 735‬רקטות יורטו על ידי סוללות "כיפת ברזל "‪ .‬ייעודן של הסוללות ‪ -‬יירוט רקטות המכו ונות לשטח‬ ‫בנוי בלבד‪.‬‬

‫•‬

‫חיל האוויר ביצע יותר מ‪ 5,262 -‬תקיפות נגד יעדי טרור ברחבי רצועת עזה ‪.‬‬

‫•‬

‫החמאס נשאר בשלטון ברצועת עזה ‪.‬‬

‫•‬

‫הרוגים במדינת ישראל ‪ 67 :‬חיילים ו‪ 6 -‬אזרחים‪.‬‬

‫•‬

‫הרוגים ברצועת עזה ‪ 2,157 :‬פלסטינים נהרגו ברצועת עזה ‪ ,‬למעלה ממחציתם מחבלים ‪.‬‬

‫הישגים‬ ‫•‬

‫סוכלו כל ניסיונות התקיפה של מחבלי החמאס ‪.‬‬

‫•‬

‫מערכת ההתראה של פיקוד העורף וההגנה הפעילה של "כיפת ברזל" סיפקו הגנה כוללת ‪.‬‬

‫‪145‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫•‬

‫‪ 17‬ממפקדי המחבלים וכ ‪ 1000-‬מחבלים נהרגו‪.‬‬

‫•‬

‫תשתיות הטרור של ארגון החמאס נפגעו ‪ -‬כשליש מהיקפן הושמד ‪.‬‬

‫•‬

‫המנהרות ההתקפיות שאותרו נפגעו וחלקן הושמדו כל יל‪.‬‬

‫‪ 7.7‬סיכום‬ ‫בשער זה סקרנו קרוב לשבעים שנות מאבק ביטחו ני מיום ההצבעה באו "ם על חלוקת ארץ ישראל ועד ימים אלה ‪.‬‬ ‫האיומים השתנו עם השנים וכך גם היכולות שנדרשו מצה "ל ומכוחות המגן שקדמו לו ‪ .‬המשותף להתמודדויות‬ ‫כולן הוא העוצמה האנושית ש הי יתה תמיד יתרונו היחסי של צה "ל‪.‬‬

‫בסיום מלחמת ששת‪ -‬הימים נשא יצחק רבין שהיה מפקדו של צה‬

‫"ל במהלך המלחמה נאום באוניברסיטה‬

‫העברית שעל הר הצופים ונגע באופן עמוק בנקודה זו ‪:‬‬ ‫" התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה ‪ ,‬של הכרה בצדקת ענייננו ‪,‬‬ ‫של אהבה עמוקה למולדת ושל ‪ ...‬זכותו של עם ישראל לחיות את חייו במדינתו בשלום בשלווה ‪ ,‬כעם חופשי ועצמאי ‪.‬‬ ‫צבא זה‪ ,‬שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו במלחמה הזאת‪ ,‬מהעם בא ואל העם חוזר‪ .‬עם המתעלה בשעת דוחק והיכול‬ ‫לכל אויב‪ ,‬בזכות רמתו המוסרית‪ ,‬הרוחנית והנפשית‪ ,‬העומדת לו בשעת מבחן"‬

‫האחריות על פיתוח המשאב האנושי ‪ ,‬על העיסוק בערכים ועל ההובלה בשעת הקרב ובשעת השגרה ‪ ,‬יושבת על‬ ‫כתפיו של כל מפקד ומפקד ‪ .‬האתגרים והדילמות משתנים ‪ ,‬אך הגיונות ההנהגה והפיקוד נותרים יציבים ‪ .‬בשער‬ ‫זה למדנו מעט על מלחמות העבר לא רק כדי להעשיר את ידיעותינו ‪ :‬במורשת זו יש גם לסייע לנו כקצינים לעתיד ‪.‬‬

‫‪146‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫נספח א'‪ -‬לוח השנה העברי‪ -‬ישראלי‪ :‬חגים ומועדים‬ ‫פתיחה‬ ‫לוח השנה של תרבויות שונות מלמד רבות על קורותיהן ותרבותן ‪ .‬כך אפשר לראות בלוח הה יג'רי (מוסלמי) את‬ ‫עקבות התרבות הנוודית של חצי האי‪ -‬ערב‪ .‬לוח השנה השמשי ‪ ,‬אשר נפוץ ברחבי העולם‪ ,‬קשור בדרך כלל לתרבות‬ ‫‪ -‬במיוחד בתקופות בהן עבודת האדמה הייתה מקור‬

‫חקלאית קבועה ‪ ,‬אשר בה יש לעונות השנה חשיבות רבה‬

‫הפרנסה העיקרי ‪ .‬לוח השנה העברי המשלב בין שנת השמש לשנת הירח ‪ ,‬מסמל את התווך שבין התרבות הנוודית‬ ‫ורעיית הצאן לבין התרבות החקלאית הקבועה ‪ .‬כל אחד מלוחות השנה הללו כולל מערכות של חגים ומועדים ‪.‬‬ ‫החג מהווה הזדמנות חינוכית להגביר את ההיכרות בין חברי היחידה ולעסוק בערכים וברעיונות העולים ממנו‬

‫‪.‬‬

‫על‪-‬פי חוק ‪ ,‬צה "ל מציין את כלל המועדים הממלכתיים ‪ .‬החגים היהודיים משפיעים גם הם באופן טבעי על קצב‬ ‫החיים בו ‪ ,‬וה היכרות עם המועדים הלא יהודיים היא הכרחית ביחידות בהם משרתים בני מיעוטים‬ ‫נבקש לסקור בקצרה את לוח השנה הישראלי לשכבותיו‬

‫‪ .‬בחלק זה‬

‫‪ :‬מועדים ממלכתיים ‪ ,‬מועדים יהודיים ומועדים לא‬

‫יהודיים‪.‬‬

‫מועדים ממלכתיים‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי לרחבעם זאבי‬ ‫"אי אפשר לאהוב את המולדת בצורה וירטואלית ‪ ,‬יש לאהוב אותה דרך כפות הרגליים ‪( "...‬רחבעם‬ ‫זאבי)‬

‫יום הזיכרון לשר רחבעם זאבי חל ב‪ -‬ל' בתשרי‪ .‬זאבי (‪ ,)2001-1926‬היה אלוף בצה "ל ופוליטיקאי‬ ‫ישראלי שכיהן ‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬כשר התיירות ‪ .‬ב‪-‬ל' בתשרי תשס "ב‪ 17 ,‬באוקטובר ‪ ,2001‬נרצח זאבי‬ ‫על‪-‬ידי מ תנקשים פלסטיני ים במלון בירושלים ‪ .‬זאבי היה האדם הבכיר ביותר שנרצח במהלך‬ ‫הסכסוך הישראלי‪ -‬ערבי ורציחתו עוררה כעס רב בציבור הישראלי ‪ .‬בהלווייתו‪ ,‬שהתקיימה בהר‬ ‫רחבעם זאבי‬

‫הרצל‪ ,‬השתתפו אלפי אנשים ‪ .‬מיד לאחר הרצח פתחה מערכת הביטחון בחקירה על‪ -‬מנת לאתר‬ ‫את הרוצחים ‪ .‬משאותרו ‪ ,‬הם נכלאו בתחילה ביריחו‪ ,‬אך משהופר ההסכם עם הרשות הפלסטינית ‪,‬‬

‫צה"ל לכד את החוליה במסגרת מבצע "הבאת בי כורים" וחבריה נשפטו ונכלאו בארץ ‪ .‬יום הזיכרון לרחבעם זאבי‬ ‫מצוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .2005‬החוק קובע כי יום ה ירצחו של זאבי יהווה יום זיכרון ממלכתי ‪,‬‬ ‫במהלכו יתקיים טקס בסמוך לקברו ‪ ,‬ובמחנות צה "ל יוקדש זמן ללימוד פועלו ‪.‬‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין‬ ‫"האלימות מכרסמת ביסוד הדמוקרטיה הישראלית ‪ .‬יש לגנות אותה ‪ ,‬להוקיע אותה ‪ ,‬לבודד אותה ‪ ,‬זו אינה דרכנו "‬ ‫(יצחק רבין)‬

‫יום הזיכרון ליצחק רבין חל‬

‫ב‪-‬י"ב בחשוון ‪ .‬יצחק רבין (‪ )1995-1922‬היה‬

‫רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ‪ ,‬שר ביטחון וראש ממשלה‬

‫‪249‬‬

‫‪ .‬במוצאי שבת ‪,‬‬

‫י"ב בחשוון תשנ "ו‪ 4 ,‬בנובמבר ‪ ,1995‬נרצח בעת עצרת שלום שנערכה בכיכר‬ ‫מלכי ישראל בתל‪-‬אביב‪ ,‬בידי מתנקש יהודי ‪ .‬הרצח הפוליטי זעזע את‬ ‫החברה הישראלית ואלפים‪ ,‬מכל רחב י הקשת הפוליטית ‪ ,‬יצאו אל הרחובות‬ ‫על מנת למחות כנגדו ולהדליק נרות נשמה ‪ .‬להלווייתו של רבין ‪ ,‬שנערכה בהר‬ ‫הרצל‪ ,‬הגיעו רבים ממנהיגי העולם ובהם גם מנהיגים ממדינות ערב‬ ‫לאחר הרצח עלתה מקרב הציבור הדרישה להפוך את‬

‫‪ .‬מיד‬

‫היום בו הוא בוצע‬

‫האנדרטה במקום בו נרצח רבין‬

‫‪ 249‬עוד על יצחק רבין‪ ,‬ראה בפרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫‪147‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ליום אבל וחשבון נפש ‪ ,‬במהלכו תעס וק החברה הישראלית ב שאלה‪ ,‬כיצד הצליח הוויכוח הפוליטי להידרדר‬ ‫למעשי אלימות כה קשים ‪ .‬יום הזיכרון מצוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .1997‬החוק קובע כי היום יצוין‬ ‫במוסדות המדינה ‪ ,‬במחנות צה "ל ובבתי הספר ; במהלכו י ורדו דגלי הלאום לחצי הת ורן וייערך טקס ממלכתי‬ ‫בהר הרצל‪.‬‬ ‫חג הסיגד‬ ‫" אימוץ החג החג על ידי הכנסת ועל ידי מדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת‬ ‫ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית " (דברי הסבר לחוק חג הסיגד )‬

‫חג הסיגד חל ב‪ -‬כ"ט בחשוון ‪ ,‬חמישים יום לאחר יום הכיפורים‬

‫‪ .‬סיגד‬

‫(מאמהרית ‪ :‬סגידה) הוא אחד מן החגים שצויינו על‪ -‬ידי הקהילה היהודית‬ ‫באתיופיה‪ .‬הוא מהווה יום של צום ‪ ,‬טהרה והתחדשות ובמרכזו עמד טקס‬ ‫שנערך בידי ראשי העדה (המכונים "קייסים ")‪ ,‬במהלכו חודשה הברית בין‬ ‫העם ל אל‪ .‬הטקס בוצע על ראשו של הר גבוה באתיופיה ‪ ,‬כמקבילו של הר‬ ‫סיני בו ניתנה התורה לעם ישראל ‪ .‬מעמד הסיגד מזכיר מעמד דומה המתואר‬ ‫בספר נחמיה (א'‪ ,‬א'‪ -‬ג') שנערך בעת שיבת ציון ‪ .250‬בטקס ה שתתפ ו כל בני‬

‫חג הסיגד‪ ,‬ירושלים (‪ .) 2009‬צילום‪ :‬בני וודו‪.‬‬

‫הקהילה היהודית באתיופיה ‪ ,‬לעתים הלכו לשם כך במשך ימים רבים והוא היווה‪ ,‬על כן‪ ,‬גם בסיס לחיזוק הזהות‬ ‫היהודית בסביבה הנוצרית הכוללת ‪.‬‬ ‫גם בישראל ממשיכים בני העדה האתיופית לחגוג את חג הסיגד‪ .‬כיום מתכנסים בני העדה בטיילת ארמון הנציב‬ ‫הצופה אל‪ -‬עבר הר הבית ומקום המקדש ‪ ,‬נושאים תפילה ולאחר מכן ‪ ,‬צועדים אל עבר הכותל המערבי ‪ .‬בכינוס‬ ‫משתתפים על‪ -‬פי רוב גם אישי ציבור המבקשים לחלוק כבוד לעדה ול‬

‫סיפור עלייתה לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בשנת ‪2008‬‬

‫התקבל בכנסת חוק חג הסיגד ‪ .‬החוק קובע כי חג הסיגד יצוין באופן רשמי על‪ -‬ידי מדינת ישראל ‪ .‬על‪ -‬פי פקודות‬ ‫הצבא‪ ,‬חלה על המפקד חובה לשחרר מפעילות חייל אתיופי המבקש לקחת חלק בחג ויו ם ההיעדרות ֵי רד ממניין‬ ‫ימי החופשה השנתית ‪.‬‬ ‫יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי לשואה‬ ‫"אין הזמן באושוויץ כפי שהוא כאן על כדור הארץ ‪ .‬כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר " (ק‪ .‬צטניק )‬ ‫‪251‬‬

‫יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי לשואה חל ב‪ 27 -‬בינואר‪ ,‬היום בו שוחרר בשנת ‪ 1945‬מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ‬ ‫על‪-‬ידי הצבא האדום ‪ .252‬שחרורו של אושוויץ חשף בפני העולם את זוועות מעשיהם של הנאצים‬ ‫לסמל לתהליך הדיכוי וההשמדה‬

‫‪ ,‬והמחנה הפך‬

‫של היהודים ומיעוטים נרדפים אחרים ‪ .‬יום זה שימש כיום זיכרון לשואה‬

‫בגרמניה‪ ,‬בבריטניה ובעוד מספר מדינות לאורך שנים רבות ‪ .‬בנובמבר ‪ 2005‬החליט האו "ם להכריז על יום זה כעל‬ ‫יום זיכרון בין‪ -‬לאומי וההצעה התקבלה פה אחד ‪ .‬יום הזיכרון הבין‪ -‬לאומי מצוין גם בישראל לצדו של יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה המוקדש לזיכרון הלאומי ‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫"על דעת עיני שראו את השכול ‪ ...‬נדרתי הנדר ‪ :‬לזכור את הכל ‪ ,‬לזכור – ודבר לא לשכוח " ("נדר"‪ ,‬אברהם שלונסקי‪)253‬‬ ‫‪250‬‬

‫על נחמיה ועל שיבת ציון‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬ ‫‪251‬‬ ‫יחיאל די‪ -‬נור (ק‪ .‬צטניק) (‪ ,)1909-2001‬סופר שואה ניצול מחנות ההשמדה ‪ .‬משמעותו של שם העת שבחר די‪ -‬נור (ק‪ .‬צטניק ) הוא איש‬ ‫המחנות‪ ,‬והוא אכן ראה את חובתו במסירת סיפורם של היהודים במחנות המוות והכפייה ‪ .‬ספריו מאופיינים בתיאורים ריאליסטיים ולא פעם‬ ‫קשים‪ .‬די‪ -‬נור שימש כעד במהלך משפט אייכמן וכך נחשפה בפעם הראשונה זהותו ‪ ,‬בתום עדותו התעלף ופונה אל בית חולים ‪.‬‬ ‫‪ 252‬הצבא האדום ‪ ,‬כינוי לצבאה של ברית המועצות שנקרא כך בגלל צבע דגלו ‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה מנה הצבא האדום למעלה‬ ‫משלושים מיליון חיילים‪ ,‬מהם נהרגו במהלך הלחימה למעלה משמונה מיליון ‪.‬‬ ‫‪ 253‬אברהם שלונסקי (‪ )1900-1973‬משורר‪ ,‬עורך ומחזאי ‪ .‬שלונסקי עלה לארץ כחלק מן העלייה השלישית ‪ ,‬היה חבר בגדוד העבודה ולאחר זמן‬ ‫מה התמסר לכתיבה ‪ .‬בין יצירותיו ‪ :‬הצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי"‪ ,‬תרגום המחזה "המלט" לעברית‪ ,‬תרגום " שיר הפרטיזנים " לעברית ועוד‪.‬‬

‫‪148‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ב‪ -‬כ"ז בניסן ‪ ,‬את היום קבעה הכנסת בחוק שהתקבל בשנת ‪ ,1959‬סעיף ‪ 2‬לחוק‬ ‫קובע את אופיו ‪:‬‬ ‫" ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומ ייה של שתי דקות בהן תושבת כל עבודה ותיפסק התנועה בדרכים ; יקוימו‬ ‫אזכרות‪ ,‬עצרות עם ‪ ,‬וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך ; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי‬

‫התורן תכניות השידורים ברדיו יביעו את ייחודו של היום‪ ,‬ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו"‬ ‫יום הזיכרון מתחיל בדומה לחגי ישראל מן הערב ‪ .‬האירוע הפותח את יום הזיכרון‬ ‫מתקיים ברחבת גטו ורשה ב "יד ושם " ‪ .254‬בעצרת מודלקות שש משואות על‪ -‬ידי‬ ‫ניצולי שואה המלווים בבני הדור השני והשלישי ‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעה ‪ 10‬בבוקר‪ ,‬נשמעת‬ ‫בישראל צפירת דומייה בת שתי דקות ולאחריה מתקיימים אירועים ליד‬ ‫אנדרטאות‪ ,‬בבתי ספר ובמחנות צה "ל‪ .‬מאוחר יותר במהלך היום ‪ ,‬נפתח במשכן‬ ‫הכנסת וב‪" -‬אוהל יזכור " ב"יד ושם " מעמד "לכל איש יש שם "‪ ,‬במהלכו מקריאים‬ ‫הרמטכ"ל ה‪ ,20-‬רא"ל בני גנץ מבקר‬ ‫ניצול שואה כחלק מפרוייקט "פרח‬ ‫לניצול"‪ ,‬יום השואה תשע"א‪.‬‬

‫חברי כנ סת ואישי ציבור שמות של יהודים שנִ ספו בשואה ‪ .‬בצהרים נערכת עצרת‬ ‫נוספת ב "אוהל יזכור "‪ .‬את האירועים חותמים עצרת של תנועות הנוער הנערכת‬ ‫בשעות אחר הצהרים ‪ ,‬וטקס הזיכרון בקיבוץ‬

‫"לוחמי הגטאות "‪ ,‬במוצאי יום‬

‫השואה‪ .‬משנת ‪ 1988‬נערך ביום השואה אירוע נוסף – מצעד החיים ‪ ,‬במהלכו צועדים אלפי יהודים מן הארץ ומן‬ ‫העולם בין אושוויץ לבירקנאו ‪ .‬מדינות נוספות בעולם מציינות גם הן את יום השואה ‪ ,‬אם כי בצורה מינורית יותר ‪,‬‬ ‫ומרביתן ממקדות את העיסוק בנושא ליום השואה הבין‪ -‬לאומי‪.‬‬ ‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות ה איבה‬ ‫"אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ‪ ,‬ואמרה‪ :‬מי אתם ? והשנים שוקטים ‪ ,‬יענו לה ‪ :‬אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה‬ ‫מדינה היהודים " ("מגש הכסף "‪ ,‬נתן אלתרמן‪)255‬‬

‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה חל ב‪ -‬ד' באייר‪ .‬בתחילה צוין זכרם של חללי מערכות‬ ‫ישראל במסגרת יום העצמאות ‪ .‬הדגם הנוכחי ‪ ,‬בו יום הזיכרון חל ביום שלפני יום העצמאות ‪ ,‬אומץ בשנת ‪1953‬‬ ‫ונקבע בחוק בשנת ‪ .1963‬סעיף ‪ 3‬לחוק קובע את אופיו ‪:‬‬ ‫" ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בה ן תשבות כל עבודה‬ ‫;‬

‫ותיפסק כל תנועה בדרכים ; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן‬ ‫יקוימו אזכרות ועצרות‪ -‬עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא הגנה לישראל‬

‫ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום"‬ ‫בימים שלפני הטקס מ ציבים חיילי צה "ל את דגל ישראל ומניחים פרח על קברו של‬ ‫‪256‬‬

‫כל חלל ‪ .‬האירוע הפותח את יום הזיכרון מתקיים לפנות ערב ב‪" -‬בית יד לבנים "‬

‫משוריינים באזור שער הגיא‪,‬‬ ‫עטופים בדגלים ועליהם זרי זיכרון ‪.‬‬

‫בירושלים‪ .‬בשעה שמונה נשמעת ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה ו אז מתחיל האירוע הרשמי הנערך ברחבת‬ ‫הכותל בירושלים ‪ .‬לאחר הטקס נערכים טקסים נוספים בי ישובים שונים ברחבי הארץ ‪ :‬בירושלים נערך אירוע‬ ‫גדול בבנייני האומה ‪ ,‬ובכיכר רבין ‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬נערך אירוע "שרים בכיכר " המשלב שירי זיכרון וסיפורים של‬ ‫נופלים‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעה אחת‪ -‬עשרה‪ ,‬נשמעת צפירת זיכרון נוספת ולאחריה מתחילים טקסי הזיכרון בבתי‬ ‫הקברות הצבאיים ‪ .‬בשעה אחת בצהרים נערך ט קס זיכרון ממלכתי לחללי פעולות האיבה בהר הרצל ‪ .‬במהלך‬ ‫היום נערכים גם טקס אזכרה של משטרת ישראל ‪ ,‬טקס אזכרה לחיילים הבדואים ‪ ,‬טקס אזכרה למעפילים ועוד ‪.‬‬ ‫‪254‬‬

‫על "יד ושם"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.95‬‬ ‫‪ 255‬נתן אלתרמן (‪ ,)1910-1970‬משורר ומחזאי ישראלי שהשפיע רבות על השירה העברית המודרנית ‪ .‬חתן פרס ישראל לספרות לשנת ‪ .1968‬אחת‬ ‫מיצירותיו המרכזיות הוא השיר מגש הכסף ‪ ,‬בשיר מתואר המחיר הכבד ששילמו תושבי הארץ ובכך אפשרו את הקמתה של מדינת ישראל ‪.‬‬ ‫‪ 256‬יד לבנים הוא ארגון יש ראלי התנדבותי להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות השכולות ‪ .‬הארגון נוסד ב‪.1949 -‬‬

‫‪149‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לקראת סופו של היום ‪ ,‬נערך טקס הדלקת המשואות ב הר הרצל החותם את אירועי יום הזיכרון ופותח את‬ ‫‪,‬‬

‫אירועי יום העצמאות ‪ .‬הסמיכות הרבה שבין שני הימים מעוררת לא אחת ויכוחים ושאלות בחברה הישראלית‬ ‫אך נשמרת בשל הסמליות שבה ‪.‬‬ ‫יום העצמאות‬

‫"בבאזל יסדתי את מדינת היהודים ‪ ,‬אם אומר זאת היום ‪ ,‬יענה לי צחוק כללי ‪ .‬אולי בעוד חמש שנים ‪ ,‬בודאי בעוד‬ ‫חמישים שנה ‪ ,‬יודו בכך כולם " (בנימין זאב הרצל)‬

‫יום העצמאות חל ב‪ -‬ה' באייר‪ .‬יום זה הוא יום החג הלאומי המרכזי של מדינת‬ ‫ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה עם תום המנדט הבריטי‬

‫‪ .‬יום העצמאות‬

‫מתחיל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ‪ ,‬במהלכו מודלקות ש תים עשרה משואות‬ ‫המסמלות את שנים עשר שבטי ישראל ביד י אנשים שתרמו תרומה מיוחדת לעם או‬ ‫לחברה‪.‬‬

‫מטס של חיל האוויר מעל שמי‬ ‫תל‪-‬אביב‪ .‬יום העצמאות ה‪. 61-‬‬

‫ביום העצמאות עצמו עורך נשיא המדינה קבלת פנים מיוחדת לחיילים וקצינים‬

‫מצטיינים בבית הנשיא ‪ .‬בשעות הבוקר המאוחרות נערך חידון התנ "ך העולמי לנוער יהודי ‪ ,‬וצה "ל פותח את‬ ‫בסיסיו לקהל הרחב ומ קיים תצוגות ותערוכות ‪ .‬בעבר היה נערך במהלך היום מצעד צה‬

‫"ל בו הוצגו יכולותיו‬ ‫‪.‬‬

‫וחילותיו השונים ‪ ,‬אך אירוע זה נפסק וכיום מקיימים רק חיל האוויר וחיל הים מטסים ומשטים מיוחדים‬ ‫במוצאי יום העצמאות נערך טקס הענקת פרסי ישראל ‪.257‬‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי לבנימין זאב הרצל‬

‫"קראתי פעם לציונות אידיאל אין‪ -‬סופי‪ ,‬ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו ‪ ,‬ארץ ישראל ‪ ,‬לא תחדל מלהיות‬ ‫אידאל" (בנימין זאב הרצל)‬

‫יום הזיכרון הממלכתי לבנימין זאב הרצל חל ב‪ -‬י' באייר‪ ,‬היום בו נולד הרצל שהיה אבי התנועה הציונית וזכה‬ ‫לכינוי "חוזה המדינה " ‪ .258‬יום הזיכרון מ צוין מתוקף חוק שהתקבל בכנסת בשנת ‪ .2004‬החוק קובע כי ביום זה‬ ‫ייערך טקס זיכרון ממלכתי בסמוך לקבר הרצל ; יוקדש זמן ללימוד חזונו ופועלו בבתי הספר ובמחנות צה‬

‫"ל;‬

‫ובירושלים יתקיים כנס לזכרו ‪ ,‬בו ידונו סוגיות המעסיקות את התנועה הציונית ביחס להגותו ‪.‬‬ ‫יום ירושלים‬

‫ֻש ִ ַלם הַ ְּ ֻבנ ֻויָה ְּ ֻכ ִעיר ‪ֶ ׁ ,‬שחֺ ְּ ֻב ָרה‪ָ ֻ -‬ל ֻה י ְַּחדָֻ ו "‬ ‫ֻש ִ ָלם ‪ .‬יְּרו ׁ ָ‬ ‫דות‪ ,‬הָ י ֻו ַרגְּ לֵ ינ ֻו ִ ֻב ְּׁש ָע ַרי ְִּך ‪ ,‬יְּרו ׁ ָ‬ ‫"ע ְֹּמ ֹ‬ ‫(תהלים קכב‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫יום ירושלים חל ב‪ -‬כ"ח באייר ‪ ,‬היום בו שוחררה ירושלים לאחר תשע‪ -‬עשרה‬ ‫שנות כיבוש ‪ ,‬שנמשך עד מלחמת ששת הימים‬

‫‪ ,259‬ואוחדה תחת ריבונות‬

‫ישראל‪ .‬עם תום מלחמת העצמאות חולקה ירושלים בין ישראל לירדן ‪ ,‬ומדינת‬ ‫ישראל נותקה מן המקומות הקדושים בעיר העתיקה ומן הרובע היהודי‬

‫‪.‬‬

‫הכיבוש המחודש של השטח עורר רגשות עזים בקרב הציבור הישראלי וכבר‬ ‫שנה לאחר מכן ‪ ,‬נקבע יום השחרור כיום חג לאומי ‪ .‬בשנת ‪ 1998‬עוגן מעמדו של‬ ‫היום באמצעות חוק מיוחד ‪ .‬במהלך היום נערך טקס ממלכתי מרכזי באתר גבעת‬

‫"ריקודגלים" ברח' יפו‬ ‫בירושלים‪ .‬יום ירושלים שתס"ז‪.‬‬

‫‪257‬‬

‫פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל ‪ .‬הפרס מוענק בכל מוצאי יום העצמאות ברציפות החל משנת‬ ‫‪ .1953‬הזוכים בפרס הם אזרחי ישראל (יחידים או ארגונים ) שגילו הצטיינות מיוחדת ‪ ,‬מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה‬ ‫מיוחדת לחברה בישראל ‪.‬‬ ‫‪258‬‬ ‫על בנימין זאב הרצל‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫‪ 259‬על מלחמת ששת‪-‬הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬

‫‪150‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫התחמושת‬

‫‪260‬‬

‫וטקסים נוספים במספר אתרים אחרים בעיר ‪ .‬במהלך יום ירושלים מצוין גם יום הזיכרון ליהודי‬

‫אתיופיה שנספו בדרכם לישראל ‪.261‬‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי לזאב ז 'בוטינסקי‬ ‫"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן‪ -‬חורין‪ ,‬וארץ‪ -‬ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם‬ ‫של בני‪ -‬עמי" (זאב ז'בוטינסקי)‬

‫יום הזיכרון הממלכתי ל זאב ז'בוטינסקי חל ב‪ -‬כ"ט בתמוז‪ ,‬היום בו נ פטר ז'בוטינסקי ‪ .‬ז'בוטינסקי‬ ‫(‪ )1940-1880‬היה מנהיג ציוני חשוב ‪ ,‬מאבות הציונות הרוויזיוניסטית ‪ ,‬יוזם הקמתם של הגדודים‬ ‫העבריים‪ ,262‬מנהיגו של האצ "ל ‪ ,263‬משורר‪ ,‬סופר ומתרגם ‪ .‬יום הזיכרון מ צוין מתוקף חוק‬ ‫שהתקבל בכנסת בשנת‬

‫‪ 2005‬הקובע כי ביום זה ייערך טקס זיכרון ממלכתי בסמוך ל‬

‫קבר‬

‫ז'בוטינסקי בהר הרצל ‪ ,‬יוקדש זמן ללימוד חזונו במחנות צה "ל‪ ,‬הכנסת תערוך ישיבה מיוחדת‬ ‫לזכרו‪ ,‬ובירושלים יתקיים כנס בו יידונו סוגיות המעסיקות את התנועה הציונית ביחס להגותו ‪.‬‬

‫זאב‬ ‫ז'בוטינסקי‬

‫מועדים יהודיים‬ ‫ראש השנה‬ ‫רון ְּ ֻתרו ָֻעה ‪ִ ,‬מ ְּק ָרא ק ֶֹד ׁש" (ויקרא כג‪ ,‬כד)‪.‬‬ ‫זִכ ֹ‬ ‫תון ְּ‬ ‫יעי ְּ ֻבאֶ חָ ד לַ ח ֶֹד ׁש ‪ ,‬י ְִּהיֶה לָ כֶ ם ׁ ַש ֻ ָב ֹ‬ ‫"דַֻ ֻ ֵבר אֶ ל ְּ ֻבנֵי י ְִּש ָראֵ ל ‪ ,‬לֵ אמֹר‪ַ ֻ :‬בח ֶֹד ׁש הַ ֻ ְּׁש ִב ִ‬

‫ראש השנה חל ב‪ -‬א' בתשרי והוא אחד מימי ה ציון המרכזיים בלוח השנה ה יהודי‪ .‬לחג שלושה היבטים מרכזיים ‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬היותו היום הראשון בשנה החדשה ‪ ,‬יום בו מתחיל מ חזור זמנים חדש ‪ .‬שנית‪ ,‬היותו יום הדין ‪ ,‬בו‪ ,‬על‪ -‬פי‬ ‫האמונה ה יהודית‪ ,‬נידונים בפני הא‪ -‬ל כל באי עולם ‪ .‬שלישית‪ ,‬היותו היום בו נברא האדם ותמה מלאכת הבריאה ‪.‬‬ ‫בראש השנה נהוגים מספר מצוות ומנהגים ‪ :‬תקיעה בשופר לאורך תפילות היום המסמלת את הצורך להתעורר‬ ‫לתשובה ומאזכרת את ס יפור עקדת יצחק ‪ .264‬תשליך‪ ,‬תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה ‪ ,‬אחר י תפילת‬ ‫מנחה‪ ,‬על שפת נהר או מקווה מים אחר ומהווה ביטוי לרצון להשליך את כל החטאים ולחזור בתשובה ‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫בערב ראש השנה נוהגים רבים ל אכול מאכלים שונים אשר מסמלים תקווה לשנה החדשה ‪ .‬המאכל המפורסם‬ ‫ביותר הוא תפוח בדבש‪ ,‬לצדו יש האוכלים גם ראש של דג או של כבש ‪ ,‬רימון‪ ,‬סלק‪ ,‬גזר‪ ,‬תמר ועוד‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫ֹאתיכֶ ם ‪ִ ,‬ל ְּפנֵי ה '‪ֻ ִ ,‬ת ְּטהָ ר ֻו" (ויקרא טז‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫" ִ ֻכי בַ י ֹֻום הַ זֶֻה יְּכַ ֻ ֵפר עֲ לֵ יכֶ ם ‪ְּ ,‬לטַ הֵ ר אֶ ְּתכֶ ם ‪ִ :‬מ ֻכֹל‪ ,‬חַ ֻט ֵ‬

‫יום הכיפורים חל ב‪ -‬י' בתשרי ומקורו בספר ויקרא (ויקרא כ "ג כ"ו‪-‬כ"ח)‪ .‬הוא נחשב‬ ‫ליום המקודש ביותר במחזור השנה היהודית ומכונה‬

‫שבת שבתון ‪ .‬במרכזו עומדת‬

‫בקשת הסליחה והכפרה על חטאים ש האדם עשה במהלך השנה ; כפי שמסביר‬ ‫הרמב"ם‬

‫‪265‬‬

‫‪ " :‬יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכ ול‪ ,‬ליחיד ולרבים ‪ ,‬והוא קץ מחילה וסליחה‬

‫לישראל‪ .‬לפיכך חייבים הכ ול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים‬

‫"‪ .‬יום הכיפורים‬

‫מתייחד בכך שהוא מכוון אל חשבון הנפש של האדם ושל הציבור ‪ ,‬ולמחילה על חטאי‬ ‫היחיד והקהילה ולכן אין הוא מתקשר במקרא לאירוע היסטורי כל שהו‪.‬‬

‫‪260‬‬

‫גבעת התחמושת אתר בצפון ירושלים ששימש כבונקר של הלגיון הירדני ‪ .‬במהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים התרחש בתחומיו קרב קשה בו נהרגו‬ ‫שלושים ושישה חיילים‪ .‬לאחר המלחמה הפך המוצב לאתר הנצחה ממלכתי ‪.‬‬ ‫‪ 261‬על העלייה האתיופית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬ ‫‪ 262‬על "הגדודים העבריים"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪263‬‬ ‫על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬ ‫‪ 264‬עקדת יצחק ‪ ,‬אחד מן הסיפור ים המרכזיים המופיעים בספר בראשית ‪ ,‬על‪-‬פיו צווה אברהם לעקוד (=לקשור) את בנו יצחק למזבח ולהקריבו‬ ‫לעולה‪ .‬לבסוף נשמעה בת‪ -‬קול ויצחק ניצל‪ .‬סיפור העקדה זכה לפרשנויות רבות ‪ ,‬נכתבו עליו שירים והוא תואר בציור ובאמנות הפלסטית ‪.‬‬ ‫‪ 265‬על הרמב"ם‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬

‫‪151‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫המצווה העיקרית של היום היא "ועיניתם את נפשותיכם "‪ ,‬ממנה גזרו חז "ל שישה איסורים ‪:‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬אכילה ושתייה ‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה (שימוש במוצרים קוסמטיים )‪ ,‬נעילת הסנדל (העשוי‬

‫יהודים בבית הכנסת ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ציור מאת מאוריציו גוטליב‪.‬‬

‫מעור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי מין )‪ .‬בנוסף לאלו ‪ ,‬נוספו ליום הכיפורים מספר מנהגים ‪ ,‬ובהם‪ :‬לבישת בגדים‬ ‫לבנים‪ ,‬טבילה במקווה ‪ ,‬קיום סעודה גדולה בערב החג וקיום‬

‫"כפרות"‪ .266‬בבית הכנסת נערכות במהלך היום‬

‫תפילות מיוחדות ‪ :‬את החג פותחת תפילת כל נדרי ‪ ,‬המתירה לכל אדם לבוא ולהתפלל עם הקהל ומבטלת את‬ ‫הנדרים‪ ,‬ההבטחות והאיסורים שנטל האדם על עצמו במהלך השנה ש‬ ‫עבודת הכהן הגדול בבית המקדש וסיפורם של עשרת הרוגי מלכות‬

‫חלפה‪ .‬במהלך תפילות היום מוזכר ים‬

‫‪267‬‬

‫‪ .‬את תפילות יום הכיפורים מסיימת תפילת‬

‫נעילה במהלכה מבקש ציבור המתפללים "פתח לנו שער בעת נעילת שער "‪ ,‬ובסופה נשמעת תקיעת שופר והקריאה‬ ‫"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"‪.‬‬ ‫סוכות‬

‫"חַ ג הַ ֻ ֺס ֻכֹת ֻ ַתעֲ ֶשה ְּל ָך ‪ִׁ ,‬ש ְּב ַעת י ִָמים ‪ֻ ְּ :‬באָ ְּס ֻ ְּפ ָך ִמ ֻג ְָּרנְּ ָך ‪ ,‬ו ִֻמי ְִֻּקבֶ ָך‪ .‬וְּ ָש ַמ ְּח ֻ ָת‪ֻ ְּ ,‬בחַ ֶ ֻג ָך‪ :‬אַ ֻ ָתה ו ִֻבנְּ ָך ו ִֻב ֻ ֶת ָך ‪ ,‬וְּ ַע ְּב ְּדֻ ָך וַ אֲ ָמ ֶת ָך ‪ ,‬וְּ הַ ֻ ֵלוִ י‬ ‫אֲשר ִ ֻב ְּׁש ָע ֶר ָ‬ ‫יך " (דברים‪ ,‬טז ‪,‬יג)‬ ‫ָתום וְּ הָ אַ ְּל ָמנָה ‪ֶ ׁ ,‬‬ ‫וְּ הַ ֻגֵר וְּ הַ י ֻ ֹ‬

‫חג הסוכות חל ב‪ -‬ט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים ‪ .‬סוכות הוא אחד מ שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם‬ ‫היו עולים עולי הרגל אל בית המקדש שבירושלים ‪ .‬מהותו של חג הסוכות ‪ ,‬כמו רבים מחגי ישראל ‪ ,‬היא כפולה ‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הוא מאזכר אירוע היסטורי – הנדידה לאורך ארבעים שנים במדבר לאחר היציאה ממצרים ‪ ,‬תוך כדי‬ ‫מגורים בסוכות ו באוהלים ארעיים ‪ .‬שנית‪ ,‬הוא חלק מן המעגל החקלאי בארץ ישראל‬

‫ומכונה "חג האסיף " ‪-‬‬

‫בתקופה בה הוא חל נאספת התבואה של העונה החקלאית הקודמת ‪.‬‬ ‫המשמעות ההיסטורית של החג באה לידי ביטוי בבנייתה של הסוכה ובחיוב‬ ‫ההלכתי של האדם לצאת מביתו ולעבור להתגורר במבנה ארעי הנ‬ ‫כיפת השמים ‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר רובנו אינם‬

‫מצא תחת‬

‫עובדי אדמה ‪ ,‬האספקט החקלאי‬

‫התעמעם מעט אך הוא עד יין בא לידי ביטוי בתפילת הגשם ‪ ,‬אותה מתחילים‬ ‫לומר במהל ך החג ובקשר שבין החג למים ‪ .‬המשנה (ראש השנה ‪ ,‬א'‪ ,‬ב') מציינת‬ ‫כי בחג הסוכות "נידונים על המים "; בזמן שבית המקדש היה קיים ‪ ,‬היה נערך‬ ‫במהלך ימי חול המועד טקס‬

‫"ניסוך המים "‪ ,‬שנקשר בשמחה גדולה המכונה‬

‫שוק ארבעת המינים בתל‪-‬אביב‪ .‬במרכז‬ ‫התמונה‪ :‬שגריר ארצות הברית ובתו‪.‬‬

‫שמחת בית השואבה ‪ ,‬אותה מתאר הרמב "ם‪:‬‬ ‫"והיאך הייתה שמחה זו ‪ :‬החליל מכה‪ ,‬ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים‪ ,‬וכל אחד ואחד‪ ,‬בכלי שיר שהוא יודע לנגן‬ ‫בו‪ ...‬ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע‪ִ ...‬מ ְצ ָוה‪ ,‬להרבות בשמחה זו‪ .‬ולא היו עושין‬ ‫אותה עמי הארץ ‪ ,‬וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה‬ ‫"‬

‫אופייה של שמחת בית השואבה השתנה לאחר חורבן המקדש ‪ ,‬אך גם בימינו נערך אירוע בעל שם זהה בחסידויות‬ ‫ובקהילות רבות ‪ .‬התורה מדגישה כי השמחה שהיא יסוד מרכזי בחג ‪ ,‬אינה רק שמחה א ישית‪ ,‬אלא גם שמחה‬ ‫לאומית‪-‬קהילתית ו מטרתה להרחי ב את מעגלי הש מחה לשכבות רחבות‪ :‬אל הגר‪ ,‬היתום והאלמנה ‪.‬‬ ‫מצוות ארבעת המינים היא אחת המצוות המרכזיות של חג הסוכות ‪ .‬ארבעת המינים (אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס‪ ,‬ערבה)‬ ‫‪266‬‬

‫כפרות הוא מנהג הנערך בערב יום הכיפורים ‪ ,‬על‪-‬פיו לוקחים תרנגול‪ ,‬מסובבים אותו מעל ראשו של כל אחד מבני המשפחה ומכריזים ‪" ,‬זה‬ ‫התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ‪ ,‬ארוכים ולשלום "‪ .‬לאחר הטקס נשחט התרנגול ובשרו בדרך כלל מחולק כצדקה לעניים ‪ .‬מנהג‬ ‫הכפרות עמד במחלוקת קשה בעבר‪ .‬הרמב "ם‪ ,‬הרשב "א ור ' יוסף קארו טענו שיש לבטלו ‪ .‬בשנים האחרונות נוסף לטיעוני המתנגדים טענה של‬ ‫צער בעלי‪-‬חיים הנובעת מן התנאים בהם מוחזקים התרנגולים ‪ .‬כיום רבים מקיימים את המנהג באמצעות כסף הנתרם לצדקה ‪.‬‬ ‫‪267‬‬ ‫עשרת הרוגי מלכות הם עשרה תנאים שחיו בארץ‪ -‬ישראל ומסו פר במדרש כי הוצאו להורג על‪ -‬ידי השלטון הרומי בשל התעקשותם לדבוק‬ ‫במצוות‪ .‬סיפורם מוזכר במהלך תפילת יום הכיפורים בפיוט "אלה אזכרה "‪ .‬המחקר ההיסטורי מתייחס למדרש בספקנות ‪ :‬מחד‪ ,‬נטען כי‬ ‫התנאים המצוינים בו לא חיו באותה התקופה ולא כולם הוצאו להורג ומאידך ‪ ,‬יש הרואים בסיפור זה עדות עקיפה ל גזרות שהוטלו בעת מרד‬ ‫בר‪ -‬כוכבא‪.‬‬

‫‪152‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ניטלים בכל יום מימי החג ( אך לא בשבת ) בבית הכנסת ‪ ,‬והם מוחזקים בידי המתפללים בזמן תפילת ההלל ‪.268‬‬ ‫באירופה היה בעבר קשה מאוד להשיג את ארבעת המיני ם הגדלים רק באזור המזרח התיכון ‪ .‬דבר ש הפך את‬ ‫השגתם למשימה קהילתית ראשונה במעלה ‪ ,‬עליה היו טורחים בני הקהילה חודשים מראש ‪.‬‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫ש ִמינִ י עֲ צֶ ֶרת ִ ֻת ְהיֶה לָ כֶ ם ֻ ָכל ְמלֶ אכֶ ת עֲ ב ָֹדה ל ֹא ַתעֲ ש ֻו " (במדבר‪ ,‬כט‪ ,‬כה)‬ ‫" ֻ ַבי ֻ ֹום הַ ֻ ְ ׁ‬

‫שמיני עצרת חל ב‪ -‬כ"ב בתשרי ‪ ,‬הוא יום חג הצמוד אל סוכות אך מהווה חג בפני עצמו ‪ .‬בשמיני עצרת הופכת‬ ‫הבקשה על המים למפורשת יותר ונוסח תפילת העמידה משתנה ‪ .‬שמחת תורה הוא חג נוסף שחל בארץ‪ -‬ישראל‬ ‫באותו היום של שמיני עצרת ‪ .269‬מקורו של חג זה בתקופת הגאונים‬

‫והוא מסמל את סיום מחזור הקריאה‬

‫בתורה‪ :‬בכל שבת נקראת "פרשה" מן התורה – פרשת השבוע ; יום שמחת תורה הוא היום בו מס תיים מחזור‬ ‫קריאה אחד בפרשת "האזינו " ומתחיל מי ד מחזור חדש ב פרשת "בראשית"‪ .‬בבתי הכנסת מוצ יאים את כל ספרי‬ ‫התורה ( הפסולים והכשרים ) מארון הקודש ‪ .‬המתפל לים נושאים אותם ומקיפים את הבימה שבע פעמים‬

‫ולכל‬

‫הקפה מיוחדים פסוקי תפילה ופיוטים מיוחדים ‪ .‬עם השנים התרחב המנהג וכל הקפה התארכה מעט והתפתחה‬ ‫לכדי ריקודים של שמחה עם ספרי התורה ‪ .‬בהמשך היום עולה כל יהודי ויהודי לתורה ובכלל זאת גם מי שלא‬ ‫הגיע לגיל מצוות ‪ .‬מקרב ה מבוגרים נבחרים "חתן תורה " ו"חתן בראשית "‪ ,‬הראשון מסיים את המחזור הקודם‬ ‫והשני פותח את המחזור הבא ‪ .‬בשנים האחרונות נערכות במוצאי שמחת תורה "הקפות שניות " ברחובות הערים‬ ‫בליווי של מוזיקה ובהשתתפות פעילה של דתיים וחילונים כאחד ‪.‬‬ ‫חנוכה‬ ‫"כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל ‪ ,‬וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום ‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד‬ ‫שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ‪ ...‬ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים " (מגילת תענית ‪)270‬‬

‫חג החנוכה חל ב‪ -‬כ"ה בכסלו ונמשך לאורך שמונה ימים ‪ .‬בסיסו של סיפור החנוכה הוא ב מרד המקבים משנת ‪164‬‬ ‫לפני הספירה ‪ .271‬המקבים סירבו לקבל את הגזרות והרדיפה הדתית של המלך היווני‪ -‬סלווקי‪ ,‬אנטיוכוס אפיפנס ‪,‬‬ ‫ופתחו במרד כנגדו ‪ .‬באמצעות טקטיקות מלחמה מתוחכמות ‪ ,‬הצליחו ה מקבים לגבור על הסלווקים‪ ,‬להקים‬ ‫מדינה עצמאית שהתקיימה במשך עשרות שנים ולטהר את בית המקדש שחולל ‪.‬‬ ‫החג נ קבע ל שמונה ימים בעקבות נס שהתרח ש על‪ -‬פי האמונה עם תום הקרבות – נס פך השמן ‪ .‬בעת טיהור בית‬ ‫המקדש התגלה שכל הפכים בהם נאצר השמן הדרוש להדלקת מנורת הזהב ‪ ,272‬נפתחו ועל כן ‪ ,‬אינם טהורים עוד ‪.‬‬ ‫בסופו של דבר נמצא רק פך טהור אחד שהיה אמור להספיק ליום אחד ‪ ,‬אך הספיק ב דרך נס לשמונה ימים ‪ .‬נס פך‬ ‫השמן הוא גם זה שעומד בבסיס המצווה המרכזית בחג‬

‫‪ ,‬הדלקת החנוכ ייה ; ובבסיס המנהג לאכול מ אכלים‬

‫מטוגנים (סופגניות‪ ,‬לביבות‪ ,‬ספינג')‪.‬‬ ‫חנוכה הוא החג הראשון שנקבע על‪ -‬ידי חז "ל ואינו מוזכר בתנ "ך‪ .‬סיפורו של החג נתון‬ ‫במהלך העשורים האחרונים לוויכוח בין הגישה היהודית המסורתית לבין גורמים‬ ‫בתנועה הציונית ‪ .‬הוגי הציונות ביקשו להדגיש את היסוד האנושי של החג‬ ‫למגמה זו הוא השיר ‪" :‬אנו נושאים לפידים " של אהרון זאב‬

‫‪ ,‬אופייני‬

‫‪273‬‬

‫‪ ,‬הפותח במילים "נס לא‬

‫‪ 268‬תפילת ההלל היא תפילה הנאמרת כחלק מתפילת שחרית בימי חג ומועד ובראשי חודשים ‪.‬‬ ‫אם ובתה מדליקות נרות חנוכה‪.‬‬ ‫‪ 269‬בחוץ‪-‬לארץ נחוג על‪ -‬פי ההלכה כל יום חג במשך יומיים במה שמכונה יום טוב שני של גלויות ‪ .‬עיקרון זה נקבע בשל המרחק מארץ‪ -‬ישראל‬ ‫והחשש שהוא יוביל לקביע ה שגויה של תאריך ‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬בחוץ ‪ -‬לארץ נחוגים שמיני עצרת ושמחת תורה בנפרד ‪ :‬שמיני עצרת ‪ ,‬שמונה ימים‬ ‫לאחר שהחל סוכות ‪ ,‬ושמחת ימים ‪ ,‬תשעה ימים לאחר מכן ‪.‬‬ ‫‪ 270‬מגילת תענית היא חיבור מסוף ימי בית שני המונה ‪ 36‬ימים בהם ארעו לעם ישראל אירועים משמחים ולכן אסור לקיים במהלכם תענית ‪.‬‬ ‫‪271‬‬ ‫עוד על מרד המקבים ותקופת החשמונאים ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬ ‫‪ 272‬מנורת הזהב היא אחד מכלי המקדש ‪ .‬על‪-‬פי המסופר בתורה ‪ ,‬היא עוצבה על‪ -‬ידי בצלאל בן‪-‬אורי ונבנתה מזהב טהור במקשה אחת ‪.‬‬ ‫‪ 273‬אהרון זאב (‪ ,)1968-1900‬משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬קצין חינו ך ראשי הראשון ונשיא האגודה למען החייל ‪ .‬זאב נולד בפולין ועלה לארץ בשנת ‪ ,1925‬כתב‬ ‫שירי ילדים רבים ומהווה את אחד ממי יסדיו של חיל החינוך ושל תפיסת החינוך בצבא ‪.‬‬

‫‪153‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫קרה לנו ‪ /‬פך שמן לא מצאנו "‪ .‬מגמה זו עומדת בניגוד לתפיסתם של מקורו ת מסורתיים המדגישים את פעולת‬ ‫ההשגחה העליונה ‪ ,‬כך ל דוגמה‪ ,‬בתפילת "על הנסים "‪" :‬ואתה ברחמ יך הרבים רבת את ריבם ‪ ,‬דנת את דינם‪ ,‬נקמת את‬

‫נקמתם"‪.‬‬ ‫ראש השנה לאילנות (ט"ו בשבט )‬ ‫"באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ‪ ,‬בית הלל אומרים בחמשה עשר בו " (משנה ‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬א‪ ,‬א)‬

‫ראש השנה לאילנות חל ב‪ -‬ט"ו בשבט‪ .‬ראשיתו של היום בתקופת המשנה ‪ .‬אז‬ ‫הוא נקבע כיום בו מיושמות מספר מצוות התלויות בארץ ‪ ,‬ובעיקר התרומות‬ ‫והמעשרות המהוות למעשה את המסים ‪ ,‬אותם משלם החקלאי מתוך סך כל‬ ‫היבול‪ .274‬הבחירה בתאריך זה א ינה מקרית והוא מייצג את ראשית האביב‬ ‫ואת סופו של החורף ‪.‬‬ ‫עם השנים נוספו ל‪ -‬ט"ו בשבט רבדים נוספים‪ ,‬בקהילות היהודיות בחוץ‬ ‫נטיעות בקיבוץ גן שמואל (‪.) 1940‬‬ ‫מקור‪ :‬ארכיון גן שמואל‪.‬‬

‫לארץ‪ ,‬ובפרט בארצות אשכנז ‪ ,‬היה מ קובל לאכול בחג מפירותיה של ארץ‪-‬‬ ‫ישראל ולדבר בשבחה ‪ .‬במאה השבע‪ -‬עשרה התפתח המנהג הקבלי של סדר ט "ו‬ ‫בשבט‪ ,‬במהלכו קיבלה אכילת הפירות ממד חגיגי ורשמי‬

‫‪ .‬הסדר כלל תפילות ופסוקים ‪ ,‬אכילה משלל פ ירות‬

‫הארץ ושתיית יין ‪ .‬התנועה הציונית הוסיפה לחג רובד נוסף וראתה בו הזדמ‬

‫נות לעסוק בנטיעות ובהפרחת‬

‫השממה‪ .‬הנטיעות הפכו להיות מזוהות עם החג ובכל ט "ו בשבט פותחת הקרן הקיימת לישראל במבצע נטיעות‬ ‫נרחב‪ .‬בשנים האחרונות הפך החג להיות מזוהה גם עם תכנים של איכות הסביבה ושל שמירה על הקיימות‪.‬‬ ‫פורים‬ ‫"כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ‪ ...‬לעשות אותם ימי משתה ושמחה‬ ‫ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים " (אסתר‪ ,‬ט‪ ,‬כב)‬

‫פורים חל ב‪ -‬י" ד באדר ברוב ערי העולם אך בירושלים ובמספר ערים עתיקות נוספות‬

‫‪ ,‬הוא חל ב‪ -‬ט"ו באדר ‪.‬‬

‫הסיפור ההיסטורי שהוביל לקביעתו של החג ‪ ,‬מופיע במגי לת אסתר והתרחש בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש‬ ‫הראשון‪ .‬על‪ -‬פי סיפור המגילה זמם המן האגגי ‪ ,‬אחד מן המקורבים למלך הפרסי אחשו ורוש ‪" ,‬להשמיד‪ ,‬להרוג‬

‫ולאבד" את כל היהודים שהתגוררו בתחום הממלכה ‪ .‬מן הגזרה הקשה הצליחו היהודים להינצל בזכות‬

‫אסתר‬

‫ומרדכי‪.‬‬ ‫ימי חודש אדר הפכו ‪ ,‬על כן ‪ ,‬מימים של אבל לימים של שמחה ‪ ,‬ומרדכי ואסתר ביקשו לקבעם לדורות ‪ .‬בפורים‬ ‫נקבעו ארבע מצוות מרכזיות ‪ :‬מגילה ‪ -‬קריאתה של מגילת אסתר בערב ובבוקר החג ‪ ,‬משתה ‪ -‬סעודה חגיגית בה‬ ‫יש לאכול בשר ולשתות יין ‪ ,‬משלוח מנות ‪ -‬משלוח של לפחות חבילה אחת הכוללת שני מוצרים הניתנים למאכל‬ ‫מידי‪ ,‬מתנות לאביונים ‪ -‬אחד העקרונות של החג הוא להרחיב את מעגל השמחה ולאפשר גם לעניים לקחת חלק‬ ‫בסעודה‪ .‬בנוסף למצוות אלו התקבעו כמה מנהגים נוספים ‪ ,‬בהם התחפשות ‪ ,‬שימוש‬ ‫ברעשן ואכילת אוזני המן ‪.‬‬ ‫י"ג באדר ‪ ,‬היום שלפני חג הפורים ‪ ,‬הוא יום תענית המכונה תענית אסתר ‪ .‬הצום‬ ‫מתחיל מעלות השחר ונמשך עד לאחר קריאת המגילה עם שקיעת החמה‬ ‫התענית מובאת במשנה ברורה‬

‫‪275‬‬

‫‪ .‬מטרת‬

‫‪" :‬כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת‬

‫חיילים חוגגים את פורים בסיוע‬

‫ומעשרות‪ .‬הם החלק היחסי אותו מפריש החקלאי בארץ‪ -‬ישראל לטובת הכ והנים‪ ,‬הלוויים והעניים ‪ .‬על‪-‬פי הת ורה ‪ ,‬הכ והנים‬ ‫‪ 274‬תרומות‬ ‫לילדים בסיכון‬ ‫והלוויים אינם מקבלים נחלה בארץ ‪ ,‬הם משרתי ציבור ועל הציבור חלה החובה לדאוג לב יטחונם הכלכלי ‪ .‬חלק מסוים מן המעשר (מעשר שני )‬ ‫ניתן לאכילה בשנים מסוימות על‪ -‬ידי החקלאי ובני משפחתו בירושלים ‪ .‬בשנים אחרות מומר חלק זה למעשר עני הניתן לעניים ‪.‬‬ ‫‪ 275‬משנה ברורה הוא ספר הלכה שנכתב על‪ -‬ידי ר' ישראל מאיר הכ והן מראדין ‪ ,)1933-1838( ,‬המכונה החפץ חיים ‪ .‬המשנה ברורה מהווה את‬ ‫אחד מהחיבורים ההלכתיים המרכזיים ‪ ,‬בעיקר ביחס ליהודי אשכנז ‪.‬‬

‫‪154‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫צרתו כאשר יתע נה וישוב אל ד ' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם "‪ .‬ההלכה קובעת הבדל בזמן שבו חל החג בין ערים‬ ‫שעל‪-‬פי המסורת היו מוקפות חומה עוד מימיו של יהושע בן‪ -‬נון (לדוגמה‪ :‬ירושלים)‪ ,‬בהן נחוג החג ב‪ -‬ט"ו באדר ‪,‬‬ ‫לבין ערי פרזות (שאינן מוקפות חומה ‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תל‪-‬אביב)‪ ,‬בהן נחוג החג ב‪ -‬י"ד באדר ‪ .‬בערים בהן קיים ספק‬ ‫(לדוגמה‪ :‬טבריה‪ ,‬צפת‪ ,‬חברון‪ ,‬יפו)‪ ,‬נחוג פורים לאורך יומיים ‪ .‬הסיבה נעוצה בבקשתו של מרדכי לאפשר ליהודים‬ ‫המתגוררים בשושן‪ ,‬בירת פרס‪ ,‬לחוג את הפורים במשך יום אחד נוסף ‪ ,‬לכן מכונה יום ט "ו באדר‪ ,‬שושן פורים ‪.‬‬ ‫פסח‬ ‫"ואמרתם זבח פסח הוא לה ' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים ‪ ,‬בנוגפו את מצרים את בתינו הציל " (שמות יב‪ ,‬כז)‬

‫פסח חל ב‪ -‬ט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים ‪ .‬בלוח השנה היהודי המקורי ‪ ,‬בו השנה התחילה‬ ‫בחודש ניסן‪ ,‬היה פסח החג הראשון שנחוג בשנה ‪ .‬פסח הוא אחד מ שלושת הרגלים (פסח ‪,‬‬ ‫שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם היו עולים עולי הרגל אל בית המקדש שבירושלים ‪ .‬במרכזו של החג‬ ‫עומד סיפור י ציאת מצרים ‪ .‬על‪ -‬פי המסופר במקרא ‪ ,‬בני‪ -‬ישראל שימשו כעבדים במצרים‬ ‫במשך ‪ 210‬שנים והועסקו בעבודות פרך ‪ .‬לאחר תהליך ארוך שכ לל את עשרת המכות ‪ ,‬יצאו‬ ‫בני‪-‬ישראל ממצרים‪ ,‬ועם תום ארבעים שנות נדודים הגיעו לארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬ ‫מדף של מוצרים כשרים לפסח‬ ‫במרכז קניות בישראל‪.‬‬

‫מסיפור זה נגזר הערך המרכזי ה מלווה את חג הפסח הוא ערך החירות וזהו גם אחד‬ ‫משמותיו‪ .‬השם "פסח" מרמז לקורבן הפסח אותו נדרש עם ישראל להקריב לפני היציאה‬

‫ממצרים ואותו היו מקריבי ם בתקופה שבית המקדש היה קיים‬

‫‪ .‬משמעותו המילולית של השם מרמזת על‬

‫הפסיחה (דילוג) על בתי היהודים במצריים במהלך מכת בכורות‪.‬‬ ‫המצווה המרכזית בפסח היא איסור החמץ ‪ .‬חמץ הוא תערובת הכוללת קמח של אחד מחמשת מיני דגן שבא‬ ‫במגע עם מים ותפח (=החמיץ)‪ .‬על‪-‬פי ההלכה ‪ ,‬במהלך חג הפסח אסור ליהודי לאכול או להחזיק בבעלותו חמץ ‪,‬‬ ‫כזכר לבני‪ -‬ישראל שיצאו ממצרים ו שבשל החיפזון "לא הספיק בצקם להחמיץ "‪ .‬עובדה זו הפכה את חג הפסח‬ ‫למזוהה עם העיסוק בניקיון ‪ .‬ערב לפני החג נערכת בדיקת חמץ ‪ ,‬במהלכה בודק בעל הבית לאור נרות את פינות‬ ‫ביתו בחיפוש אחר חמץ ‪ .‬ה חמץ שנמצא במהלך הבדיקה ‪ ,‬נשמר עד לבוקרו של ערב פסח ואז נוהגים לשרוף אותו ‪.‬‬ ‫ההלכה מאפשרת מוצא נוסף ביחס לאדם שהוא בעליו של חמץ רב ‪ ,‬מכירת חמץ ‪ :‬החמץ נמכר במהלך הפסח לגוי‬ ‫והוא מוחזר לאחר החג לבעליו ‪ .‬עוד לפי ההלכה ‪ ,‬דורשת שמירת הכשרות במהלך ה חג שימוש ב כלים מיוחדים‬ ‫שלא באו במגע עם מאכלי חמץ או כלים שהוכשרו במיוחד לצורך זה‬

‫‪ .‬המצה שהיא סוג הלחם היחיד המותר‬

‫באכילה בפסח‪ ,‬עשויה בצק שלא החמיץ ‪ .‬על‪-‬פי ההלכה עליה להיות מוכנה תוך ‪ 18‬דקות מהרגע בו עורבב הקמח‬ ‫עם המים‪.‬‬ ‫הערב הראשון של חג הפסח מכונה ליל הסדר ‪ ,‬במהלכו נקראת ההגדה ומסופר סיפור יציאת מצרים ‪ .‬סקר של‬ ‫מכון גוטמן הבודק עמדות ודפוסי התנהגות של האוכלוסייה בישראל ‪ ,‬מצא כ י בשנת ‪ 85% ,2000‬מהציבור היהודי‬ ‫בישראל קיים את ליל הסדר ‪ .‬לצד הנוסח המסורתי של ההגדה ‪ ,‬עוצב גם בקיבו צים דגם מחודש של הסדר המשלב‬ ‫התייחסות גם אל הקמת המדינה ואל מ אורעות מאה השנים האחרונות ‪.‬‬ ‫יומו הראשון של חג הפסח ויומו השביעי הם ימים האסור ים לפי ההלכה במלאכה ‪ ,‬כמו שבת ‪ .‬ביום שלאחר חג‬ ‫הפסח נוהגים יוצאי צפון אפריקה לציין את ה מימונה – חג עממי שמקורו לא ברור ‪ ,‬אך יש ה מזהים בו כמעין‬ ‫חוויה חברתית מתקנת לאחר תקופת החג‬

‫‪ ,‬בה נמ נעים חברי הקהילה לאכול ביחד בשל השוני במנהגים‬

‫ובמסורות‪ .‬במהלך המימונה פותחת כל משפחה את דלתה בפני הקהילה ומציעה שולחן מלא ב מיני מתיקה ‪ .‬ברכת‬ ‫החג היא "תרווחו ותסעדו " – הגיעו למצב של רווחה כלכלית ואישית והשתמשו ברווחה זו‬ ‫על‪-‬מנת לסעוד (לסייע‪ ,‬לעזור) לאחרים‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר וספירת העומר‬

‫‪155‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫חֳרת הַ ֻ ׁ ַש ֻ ָבת‬ ‫תות ‪ֻ ְּ ,‬ת ִמימֹת ִ ֻת ְּהיֶינָה ‪ַ .‬עד ִמ ֻ ָמ ַ‬ ‫חֳרת הַ ֻ ׁ ַש ֻ ָבת ‪ִ ,‬מי ֹֻום הֲ ִביאֲכֶ ם ‪ ,‬אֶ ת ע ֶֹמר הַ ְּ ֻתנוֻפָ ה ‪ֶ ׁ :‬שבַ ע ׁ ַש ֻ ָב ֹ‬ ‫"ו ְֻּספַ ְּר ֻ ֶתם לָ כֶ ם ‪ִ ,‬מ ֻ ָמ ַ‬ ‫יעת‪ֻ ִ ,‬ת ְּס ֻ ְּפר ֻו חֲ ִמ ֻ ִׁשים ֹיום " (ויקרא כג‪ ,‬טז‪ -‬יז)‪.‬‬ ‫הַ ֻ ְּׁש ִב ִ‬

‫ל"ג בעומר הוא יום ציון החל ב‪ -‬י"ח באייר ‪ ,‬היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר ‪ .‬ספירת העומר היא‬ ‫המצווה לספור כל יום מארבעים ותשעה הימים המפרידים בין חג הפסח לחג השבועות ‪ .‬הספירה מחברת בין‬ ‫הקרבת קרבן העומר למחרת הפסח ‪ ,‬להקרבת שתי‪ -‬הלחם בשבועות ‪ .‬היא מסמלת גם את המסע שעבר עם‬ ‫ישראל מיציאתו ממצרים בפסח ועד מתן תורה בשבועות ‪ .‬מאוחר יותר ‪ ,‬בשל מותם של תלמידי ר ' עקיבא במגפה‬ ‫שהתרחשה בזמן זה ‪ ,276‬החלו נוהגים במהלך ימי ספירת העומר מנהגי אבלות‬

‫‪ :‬לא מתגלחים ומסתפרים ולא‬

‫עורכים חתונות‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר עצמו גם הוא מנהג‬

‫מאוחר יותר ‪ ,‬וביחס אליו קיימות מסורות שונות‬

‫‪ :‬ביום זה נפסקה מגפה‬

‫המתוארת בתלמוד שפגעה בתלמידיו של ר ' עקיבא‪ ,‬הלך לעולמו התנא ר ' שמעון בר יוחאי (רשב"י)‬

‫‪277‬‬

‫וחל מפנה‬

‫לטובת היהודים המורדים ברומא במהלך מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .278‬כל שלושת המסורות עוסקות באירועים שהתרחשו‬ ‫בארץ‪-‬ישראל במהלך המאה השנייה לספירה וכולן קשורות למרד בר‪-‬‬

‫כוכבא שהיה אירוע משמעותי מאוד‬

‫מבחינת העם היהודי ‪ .‬מבחינה הלכתית ‪ ,‬רבים מהנוהגים מנהגי אבלות במהלך ספירת העומר ‪ ,‬מפסיקים אותם‬ ‫"י או את דרך‬

‫ביום זה ‪ .‬בערב ל "ג בעומר נוהגים להדליק מדורות המסמלות את אור תורת הקבלה של רשב‬

‫העברת ההודעות בין לוחמיו של בר‪ -‬כוכבא‪ .‬בקבר רשב "י במירון נערכת הילולה גדולה ורבים נוהגים לעלות אליו‬ ‫לרגל‪ .‬התנועה הציונית הדגישה את הקשר בין יום זה לבין מרד בר‪ -‬כוכבא‪ .‬ביום זה נוסד הפלמ "ח ‪ ,)1941( 279‬והוא‬ ‫צוין כיום הגדנ "ע‪ ;280‬בשנים האחרונות מציין צה "ל ביום זה את יום ההוקרה למערך המילואים ‪.‬‬ ‫שבועות‬

‫עות" (דברים טז‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫" ִׁש ְּב ָעה ׁ ָשבֺ עֹת‪ֻ ִ ,‬ת ְּס ֻ ָפר לָ ְּך‪ֵ :‬מהָ חֵ ל חֶ ְּר ֵמ ׁש ‪ַ ֻ ,‬ב ָֻק ָמה‪ָ ֻ ,‬תחֵ ל ִל ְּס ֻפֹר ‪ִׁ ,‬ש ְּב ָעה ׁ ָשבֺ ֹ‬

‫שבועות חל ב‪ -‬ו' בסיוון ומהווה את אחד מ שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות )‪ ,‬בהם היו עולים עולי הרגל אל‬ ‫בית המקדש שב ירושלים‪ .‬מהותו של חג ה שבועות‪ ,‬כמו רבים מחגי ישראל ‪ ,‬היא כפולה ‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא מאזכר‬ ‫אירוע היסטורי – מתן התורה לבני ישראל על הר סיני לאחר היציאה ממצרים‬

‫‪ .‬שנית‪ ,‬הוא חלק מן המעגל‬

‫החקלאי בארץ ישראל ומכונה "חג הקציר " או "חג הביכורים " – בתקופה בה הוא חל ‪ ,‬נקצרת התבואה ובמהלכו‬ ‫היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמתם אל בית המקדש ‪ .‬עם השנים נוספו לחג מספר מנהגים מרכזיים ‪ :‬בתי‬ ‫הכנסת והבתים מקושטים בירק ובצמחייה ‪ ,‬בליל שבועות נערך "תיקון" ונהוג ללמוד בו תורה עד לאו ר הבוקר‬ ‫וסעודות החג מורכבות ממאכלים חלביים ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקראת בבתי הכנסת מגילת רות המתארת את סיפור גיורה של‬ ‫רות המואבייה ועיקר עלילתה מתרחש בתקופה זו של השנה ‪ .281‬החל מראשית ההתיישבות בארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬נעשו‬ ‫ניסיונות לחדש את טקס הבאת הביכורים בקיבוצים ובמושבים ‪ .‬טקסים אלו עוררו לא פעם חיכוכים בין דתיים‬ ‫לחילונים‪.‬‬

‫‪276‬‬

‫ר' עקיבא (‪ ,)137-17‬תנא ארץ‪ -‬ישראלי בן הדור השלישי ‪ .‬ר' עקיבא היה מגדולי התומכים במרד בר‪ -‬כוכ בא בו ראה משיח ‪ .‬על‪-‬פי בבלי יבמות‬ ‫(ס"ב‪ ):‬עשרים וארבע אלף תלמידיו מתו במהלך ימי ספירת העומר ממגפה ‪ ,‬ועל‪-‬בסיס זה נקבעו בהם מנהגי אבלות‪ .‬יש הקושרים בין מותם של‬ ‫התלמידים לבין מרד בר‪ -‬כוכבא‪.‬‬ ‫‪277‬‬ ‫ר' שמעון בר‪ -‬יוחאי (המאה הראשונה לספירה )‪ ,‬מכונה רשב"י תנא ארץ‪ -‬ישראלי בן הדור הרביעי ‪ ,‬תלמידו של ר ' עקיבא‪ .‬רשב"י היה בין‬ ‫המתנגדים הבולטים לשלטון הרומי בארץ ומיוחס על‪ -‬פי המסורת עיסוק בקבלה וחיבורו של ספר הזוהר ‪.‬‬ ‫‪278‬‬ ‫על מרד בר‪ -‬כוכבא‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬ ‫‪ 279‬על הפלמ"ח‪ ,‬ראה עמ' ‪.154‬‬ ‫‪ 280‬גדנ"ע (גדודי נוער ) היא מסגרת טרום צבאית הנמצאת תחת חסותו של צה "ל‪ .‬הגדנ" ע הוקם בשנות העשרים במטרה להקנות הכשרה צבאית‬ ‫בסיסית לשם הגנה בעתות חירום ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות אכן שימש הגדנ "ע בתפקיד מכריע ‪ ,‬במיוחד בעיר ירושלים ‪ .‬בראשית שנות‬ ‫התשעים פורק הגדנ "ע כמסגרת עצמאית ‪ ,‬והוא שולב בחיל החינוך והנוער כשמטרתו המרכזית היא הכנת בני נוער לשירות ‪.‬‬ ‫‪281‬‬ ‫מגילת רות ספר מספרי המקרא העוקב אחר סיפורן של נעמי ורות ‪ .‬נעמי ובעלה אבימלך ירדו מן הארץ לגור במואב ‪ ,‬שם הכירו בניה ם כלות‬ ‫מואביות‪ .‬כעבור זמן מתו אבימלך ושני הבנים ונעמי מצאה את עצמה בו דדה‪ .‬על‪-‬פי המסופר במגילה ‪ ,‬רות‪ ,‬שהייתה כלתה ‪ ,‬דבקה בה ‪ ,‬הגיעה‬ ‫עמה אל ארץ‪-‬ישראל והתגיירה ‪ .‬בארץ הן סבלו ממצב כלכלי קשה שהשתפר רק משרות הכירה את בעז ‪ .‬על‪-‬פי המסורת ‪ ,‬רות היא סבתו של דוד‬ ‫המלך‪.‬‬

‫‪156‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מדורת ל"ג בעומר‬

‫ארבעת צומות החורבן‬ ‫ביהדות מהווה חורבן הבית את אחד האירועים ההיסטוריים המרכזיים והטראומטיים ביותר‬

‫‪282‬‬

‫; זכרו של‬

‫המאורע נקבע בארבעה ימי צום המפוזרים לאורך השנה ‪ .‬ה מרכזי שבהם הוא ט' באב‪ ,‬בו מציינים חז "ל חמישה‬ ‫אירועים‪" :‬חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב‪ .‬ואלו הם‪ :‬נגזר על דור המדבר שלא ִי ֻ ָכנְ ס ֻו לארץ ישראל‪ ,‬חרב בית‬

‫המקדש הראשון ‪ ,‬חרב בית המקדש השני ‪ ,‬נלכדה ביתר ונחרבה ירושלים " (משנה‪ ,‬תענית‪ ,‬ד‪ ,‬ו)‪ .‬מבחינה הלכתית מתחיל‬ ‫ט' באב מן הלילה ונוהגים בו חמשת האיסורים הנהוגים ביום הכיפורים‬

‫‪ :‬אכילה ושתייה ‪,‬‬

‫רחיצה‪ ,‬סיכה (שימוש במוצרים קוסמטיים )‪ ,‬נעילת הסנדל (העשוי מעור ) ותשמיש המיטה (קיום‬ ‫יחסי מין )‪ .‬יום זה מוקדש לא רק לזיכרון ההיסטורי אלא בעיקר לחשבון נפש בנוגע לסיבות‬

‫מתפללים יושבים על רצפת בית‬ ‫הכנסת במהלך תפילות ט' באב‪.‬‬

‫שהביאו לו ‪ :‬שנאת חינם ‪ ,‬פילוג ומחלוקת בקרב העם ‪ .‬בערב הצום נקראת מגילת איכה המתארת את חורבן בית‬ ‫המקדש הראשון ‪ ,‬ובמהלכו נקראות קינות (פיוטי אבל ) שהתחברו במהלך השנים ומתייחסות אל שלל אסונות‬ ‫שאירעו לעם היהודי ‪ .‬היחס אל ט ' באב בקרב ההתיישבות העובדת ‪ ,‬שנטתה בתחילה להתעלם ממנו ‪ ,‬עורר את‬ ‫חמתו של ברל כצנלסון ‪ 283‬וב‪ 1934-‬הוא פרסם מאמר בנושא בעיתון "דבר"‪:284‬‬ ‫" את הזנחת התשעה באב בציבורנו בכלל ‪ ,‬אני רואה כאות להפלגה שאין עמה הגה ‪ ...‬אנו אומרים לחנך את הנוער‬ ‫לחיים חלוציים ‪ ,‬לחיי הגשמה‪ ...‬כיצד נגיע לכך ?! האמנם יעלה זרע על סלע צחיח ‪ ,‬על רצפ ת אספלט?‪ ...‬דור מחדש‬ ‫ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות"‬

‫בשנים האחרונות מצוין ליל ט ' באב באירועים ציבוריים במרכזי הערים המכונים ‪" :‬הלילה לא לומדים תורה " (על‬ ‫בסיס האיסור ההלכתי ללמוד תורה במהלך ט‬

‫' באב)‪ ,‬בהם נפגשים חילונים ודתיים במטרה לדון במחלוקות‬

‫המרכזיות בחברה ולפעול כנגד "שנאת החינם "‪ ,‬שהביאה ‪ ,‬על‪ -‬פי האמונה‪ ,‬לחורבן‪.‬‬ ‫שאר הצומות הם צומות קלים יותר המתחילים עם זריחת השמש ומסתיימים עם שקיעתה ‪ ,‬הם מציינים אירועים‬ ‫שונים סביב החורבן ‪ .‬צום גדליה החל ב‪ -‬ג' בתשרי‪ ,‬מציין את רציחתו של גדליהו בן אחיקם ‪ ,‬יהודי שמונה בידי‬ ‫נבוכדנצר מלך בבל לנציב האחראי על שארית הפליטה שנותרה בארץ לאחר חורבן בית המקדש הראשון‬ ‫נרצח בידי מתנקש יהודי ומותו סימל את תחילתה של הגלות‬

‫‪ .‬גדליה‬

‫‪ .‬חז"ל קבעו את הצום "ללמדך ששקולה מיתתן של‬

‫צדיקים כשריפת בית א‪-‬לוהינו" (בבלי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יח‪ .):‬צום י ' בטבת נקבע לזכר התחלת המצור של נבוכדנצר מלך‬ ‫בבל על ירושלים שהביא בסופו של דבר לחורבנה ‪ .‬לאחר השואה ועם הקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬קבעה הרבנות‬ ‫הראשית בישראל את התאריך הזה כ יום הקדיש הכללי בו מצוין מותם של יהודים מתקופת השואה‬ ‫אפשרות לדעת מתי הלכו לעולמם ‪ ,‬וקרובי מ שפחתם יכולים לומר במהלכו את תפילת ה‪-‬‬

‫‪ ,‬שאין‬

‫‪285‬‬

‫"קדיש" ‪ .‬צום י "ז‬

‫בתמוז נקבע לזכר פריצת חומות ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל ‪ ,‬וכניסתם לעיר של הצבאות הבבליים שהחריבו‬ ‫את בית המקדש ‪ .‬בתאריך זה מתחילה תקופה בת שלושה שבועות המכונה בין המצרים ‪ ,‬במהלכה נהוגים מנהגי‬ ‫אבלות‪ :‬הימנעו ת משמיעת מוזיקה ‪ ,‬איסור תספורת וגילוח ‪ ,‬איסור קיום חתונות ושמחות ועוד ‪.‬‬

‫מועדים דרוזים‬ ‫‪ 2.4.4.1‬חג הנביא שועייב (النبي شعيب )‬ ‫חג הנביא שועייב חל בין התאריכים ‪ 24-27‬באפריל‪ ,‬כאשר עיקר החגיגות‬ ‫נערכות ב‪ 25-‬באפריל‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא שועייב אשר נחשב‬ ‫‪282‬‬

‫על חורבן הבית הראשון ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 45‬על חורבן הבית השני ‪ ,‬ראה פר ק נפקד‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬ ‫‪283‬‬ ‫ברל כצנלסון (‪ ,)1944-1887‬אחד המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה בארץ ‪-‬ישראל והציונות הסוציאליסטית ‪ .‬כצנלסון היה אחד מעולי‬ ‫העלייה השנייה והפך עד מהרה למנהיג פועלים ‪ .‬הוא דגל בשילוב בין ערכים סוציאליסטיים ללאומיות היהודית ‪ .‬בניגוד לרבים מבני דורו ‪,‬‬ ‫הדרוזים ‪.‬במהלך חגיגות נבי‬ ‫הקברותהצופים‬ ‫הדגיש כצנלסון את הרלוונטיות של המסורת היהודית ואת הצורך לשמור עליה ‪ .‬כצנלסון נקבר בבית צעדת‬ ‫בחצר כינרת‬ ‫שועייב‪ .‬צילום‪ :‬מרכז הדרכה דרוזי‪.‬‬ ‫‪ 284‬דבר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית שהופיע בין השנים ‪ .1996-1925‬העיתון נוסד בידי ברל כצנלסון ומשה בילינסון והפך לאחד‬ ‫העיתונים החשובים והמשפיעים ביותר בישראל ‪ .‬בין השאר כתבו בעיתון ‪ :‬נתן אלתרמן ‪ ,‬לאה גולדברג‪ ,‬אהרון מגד ‪ ,‬דן בן‪ -‬אמוץ ועוד‪.‬‬ ‫‪ 285‬קדיש תפילה יהודית הנאמרת לזכרו של אדם מת ‪ .‬על‪-‬פי ההלכה‪ ,‬את הקדיש יש לומר תקופה מסוימת לאחר המוות וכן בתאריך בו הלך‬ ‫לעולמו הנפטר בשנים הבאות ‪.‬‬

‫‪157‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לנביא המקודש ביותר בקרב הדרוזים ומזוהה עם יתרו חותן משה ‪ .‬במרכזו של החג עומדת העלייה לרגל אל קברו‬ ‫של הנביא הממוקם בסמוך להר קרני חיטין‪ .‬העלייה לרגל מייצרת מקום מפגש עבור בני העדה ויש לה הקשרים‬ ‫יציקת שמן לשקע המצוי ליד הקבר‬

‫תרבותיים וחברתיים רבים ‪ .‬אחד המנהגים המרכזיים במתחם הקבר הוא‬

‫ומיוחס לטביעת כף רגלו של הנביא ("דעסה") ו משיחת הגוף בשמן כסגולה להצלחה ‪ .‬בימי העלייה לרגל נהוגה גם‬ ‫"השלמת נדרים "‪ ,‬אדם שנדר בקבר נדר מסוים והנדר התגשם חוזר אל הקבר ו משלים את נדרו באמצעות זביחת‬ ‫זבח או תרומה לקישוט מקום הקבר ‪.‬‬ ‫חג הנביא סבלאן (النبي سبالن)‬ ‫חג הנביא סבלאן חל ב‪ 10 -‬בספטמבר ונחגג משנת ‪ 1969‬ועד היום ‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא סבלאן‬

‫שיש‬

‫המייחסים אותו לזבולון ‪ ,‬בנו של יעקב ‪ ,‬המוזכר גם ב כתבי הקודש הדרוזים ‪ .‬הדרוזים והמוסלמים סבורים כי‬ ‫מקום קבורתו של הנביא נמצא בגליל העליון ליד הכפר הדרוזי חורפיש ‪ ,‬אשר נחשב למקום השני בקדושתו בקרב‬ ‫הדרוזים ( אחרי קבר הנביא שועייב )‪ .‬במרכזו של החג עומדת העלייה לרגל אל קברו‬

‫של הנביא ‪ ,‬המתחילה עוד‬

‫מערב החג‪ .‬במהלך יום החג עצמו נפתח שוק בחצר הגדולה של המתחם ‪ .‬לרבים מהחוגגים ‪ ,‬אירוע זה מהווה מפגש‬ ‫חברתי ואף הזדמנות לזקני העדה וראשיה להתכנס ולהכריע בעניינים חשובים אקטואליים ‪.‬‬ ‫חג הנביא אליהו (زيارة سيدنا الخضر עיד אל‪ -‬ח'אדר)‬ ‫חג הנביא אל ח'אדר חל ב‪ 25 -‬בינואר ונחגג משנות השישים ‪ .‬חג זה מציין את זכרו של הנביא אלח 'אדר (הנביא‬ ‫הירוק) אשר מזוהה לפי המסורת הדרוזית עם אליהו הנביא המוזכר‬

‫גם במקורות היהודיים והמוסלמים ‪ .‬בארץ‬

‫ישראל ישנם כמה מקומות קדושים שעל פי המסורת הדרוזית עבר בהם הנביא והשאיר את בר‬

‫כתו‪ .‬אתרים אלו‬

‫נושאים את שמו ומשמשים כמוקדי עלייה לרגל אולם האתר המרכזי בחשיבותו הינו הקבר של הנביא אלח‬

‫'אדר‬

‫הנמצא בכפר יסיף ‪ ,‬ליד עכו ‪ .‬במהלך ה חג‪ ,‬ראשי העדה מתפללים בעבור שלום העדה ‪ ,‬המדינה והעולם ואילו‬ ‫משפחות רבות באות לקבל את ברכת הנביא ו ראשי העדה‪ .‬בנוסף נערכת באתר הקבר מכירה של סמלים וספרים‬ ‫דרוזיים‪.‬‬

‫מועדים מוסלמים‬ ‫חג הקורבן (عيد األضحى ‪ ,‬עיד אל‪ -‬אדחא)‬ ‫חג הקורבן הינו חג מוסלמי ה נמשך לאורך חמישה ימים ומסתיים ב‪ 10 -‬בחודש האחרון של לוח השנה ההג 'רי‬ ‫(ד'ו‪-‬אלחיג'ה) הוא מכונה גם "החג הגדול " ( אל‪-‬עיד אל ‪-‬כביר)‪ .‬חג זה מסמל את מועד העלייה לרגל למכה (חאג')‬ ‫שהיא אחת מחמשת מצוות היסוד של האסלאם ‪ .‬בבסיסו עומד סיפור עקדת ישמעאל (המוכר ליהודים כסיפור‬ ‫עקדת יצחק ) והוא מעלה על נס את כניעתו המוחלטת של אברהם כלפי האל ואת רחמי האל ששעה לתחינתו של‬ ‫ישמעאל‪ .‬על פי המסורת המוס למית‪ ,‬אברהם וישמעאל טיהרו את ה "כעבה" (אבן שחורה הנמצאת במכה ומהווה‬ ‫את המקום הקדוש ביותר למוסלמים ) מהפולחן האלילי שהונהג בה והפכו אות ה למקדש מונותיאיסטי ‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ישמעאל נחשב באסלאם לשליח האל ולאבי שבט קורייש‪ -‬ממנו נולד מוחמד ‪.‬‬ ‫מעבר למנהג העלייה לרגל ולמנהגים נוספים הנהוגים במכה ‪ ,‬נוהגים רבים לשחוט במהלך החג כבש ולאכול את‬ ‫בשרו או לחלקו לעניים ‪ ,‬זכ ר לקורבן הכבש שהקריב אברהם במקומו של‬ ‫משפחתית ושבטית ובמהלכו נאמרות גם תפילות מיוחדות‬

‫בנו‪ .‬החג מהווה הזדמנות להתכנסות‬

‫‪ .‬לבדואים ולצ'רקסים מנהגים זהים לאלה של‬

‫המוסלמים‪.‬‬ ‫הדרוזים מציינים גם הם את החג ‪ ,‬אך לפי מסורתם ה חג נקשר עם הופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים ‪ .‬מנהגי‬ ‫החג מתמקדים בכפרה על חטאים ‪ ,‬חשבון נפש ‪ ,‬עזרה לזולת וחזרה בתשובה ‪ .‬עשרת הימים הקודמים לחג נקראים‬ ‫"ליאלי אל‪ -‬עשר" ( עשרת ימי התשובה ) בהם מרבים בני העדה להתכנס ב "ח'לווה" (בתי התפילה )‪ .‬החג נמשך‬

‫‪158‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ארבעה ימים במהלכם זובחת כל משפחה זבח ‪ ,‬חוץ ממשפחות שאחד מבניהן נפטר באותה השנה ‪ .‬ראשי הכפרים‬ ‫נוהגים לפקוד משפחות אלה ביום החג ולהזמינן להשתתף בסעודותיהם ‪.‬‬ ‫יום הולדת הנביא מוחמד ( َم ْو لِل ُدد ال َمن ِلب ِّيي‪ ,‎‬עיד אל‪ -‬מוואליד )‬ ‫חג יום הולדתו של הנ ביא מוחמד חל ב‪ 12 -‬בחודש השלישי בלוח השנה ההג 'רי (רביע אלוואל )‪ .‬חג זה מציין את‬ ‫יום הולדתו של הנביא מוחמד אשר נחשב למייסד האסלאם ולנביא‬ ‫יום הולדתו של הנביא לא נחגג במהלך חייו אלא רק לאחר מותו‬

‫האחרון ו החשוב ביותר בקרב המוסלמים ‪.‬‬ ‫‪ ,‬מתוך הכבוד שרוחשים כלפיו המאמי נים‬

‫המוסלמים‪ .‬מכיוון שמועד היוולדו של הנביא מוחמד אינו מופיע בכתבי הקודש המוסלמים מועד החג נקבע בעבר‬ ‫על פי הסכמה בתוך הקהילה המוסלמית ‪ .‬יום זה מצוין בתפילות ‪ ,‬חגיגות ותהלוכות רבות ‪ ,‬כך למשל במזרח‬ ‫ירושלים מתקיימת בערב החג תהלוכה ה מונה אלפי מאמינים העולים להתפל ל בהר הבית בליווי תזמורות ‪.‬‬ ‫צום הרמדאן (ر ضان) ועיד אל‪ -‬פיטר (عيد الفطر )‬ ‫חודש הרמדאן הינו החודש התשיעי בלוח השנה ההג 'רי‪ .‬חודש זה מקודש ‪ ,‬שכן על פי‬ ‫המסורת קיבל בו מוחמד את הקוראן לראשונה מ‬

‫האל‪ .‬בחודש זה חייב המוסלמי‬

‫להימנע מאכילה ‪ ,‬שתייה‪ ,‬עישון‪ ,‬חיי אישות וכדומה ‪ ,‬מצאת החמה ועד שקיעתה ‪.‬‬ ‫צום הרמדאן נחשב לאחת מחמש מצוות היסוד באסלאם‬

‫‪ .‬מהות הצום היא טיהור‬

‫הגוף והנפש ממחשבות ומעשים רעים וללימוד משמעת עצמית בכדי לזכות בחסד‬ ‫האל‪ .‬במהלך הרמדאן מרבים לשהות במסגד ואף בשליש האחרון ש‬

‫ל החודש‬

‫מתקיימות תפילות לילה מיוחדות ‪ .‬לקראת סופו של החודש מצויין "לילת אל‪-‬קאדר"‬ ‫שהוא על‪ -‬פי המסורת הלילה בו התגלה אל מוחמד המלאך ג 'יבריל‪.‬‬

‫רחוב בירושלים מקושט‬ ‫לכבוד הרמדאן‪.‬‬

‫הצום מתחיל בארוחת ה‪" -‬צחור" הנאכלת לפנות בוקר ‪ ,‬קודם לזריחת החמה ‪ .‬סיום הצום ‪ ,‬עם שקיעת החמה‬ ‫מצוין בדרך כלל בארוחת ה‪" -‬אפטאר"‪ ,‬ארוחה דשנה הנערכת בחוג המשפחה והחברים ‪ .‬ברחובות אף נמכרים‬ ‫ממתקים ומאפים שונים שנועדו להמתיק את הלילה ובכך להקל על הצום ‪.‬‬ ‫עם סיומו של חודש הרמדאן ותחילת החודש העשירי בלוח השנה ההג 'רי (שאוול)‪ ,‬מצוין עיד אל פיטר (המכונה‬ ‫"החג הקטן ")‪ ,‬חג הפסקת הצום ‪ .‬החג נמשך ל אורך שלושה ימים ומסמל את סוף תקופת הטיהור והצום ‪ .‬במהלכו‬ ‫נערכות סעודות משפחתיות ‪ ,‬תפילות ב מסגדים וניתנת צדקה מיוחדת‪" -‬זכאת אל פיטר " הניתנת ככפרה על‬ ‫עבירות שנעשו בשגגה במהלך חודש הצום ‪.‬‬ ‫בעדה הצ'רקסית ‪ ,‬עיקר המקיימים את מצוות הרמדאן הם המבוגרים והזקנים ואילו שאר בני העדה מציינים‬ ‫בעיקר את עיד אל ‪-‬פיטר‪ .‬בתקופה זו נוהגים לפקוד את בתי הקברות ולקרוא פסוקי קוראן לזכר הנפטרים ‪.‬‬

‫מועדים נוצריים‬ ‫חג הפסחא‬ ‫חג הפסחא חל ביום ראשון הראשון לאחר הופעת הירח בראשיתו של האביב‬

‫והו א נודד בין החודשים מרץ‬

‫לאפריל‪ .‬החג מסמל על‪ -‬פי האמונה הנוצרית את תחייתו של ישו כשלושה ימים לאחר צליבתו ‪ .‬לחג עצמו קודם‬ ‫"השבוע הקדוש " בו מציינים שלושה ימים עיקריים ‪ " :‬יום ראשון של הדקלים "‪ ,‬המצוין לזכר הכניסה של ישו‬ ‫לירושלים וקבלתו בענפי דקלים שהונחו לרגליו על‪ -‬ידי המאמינים ‪ " .‬יום חמישי הקדוש "‪ ,‬המצוין לזכר "הסעודה‬ ‫האחרונה "‪ ,‬שהיא סעודת ליל הסדר שערך ישו עם תלמידיו בהר ציון זמן קצר לפני‬

‫צליבתו ‪ " .‬יום שישי הקדוש "‬

‫שהוא יום אבל לציון צליבתו של ישו ; ביום זה מתקיימות תפילות מיוחדות בכנסיות ו הנוצרים‪ -‬קתולים מתנזרים‬ ‫במהלכו ממאכלים מסוימים ‪.‬‬ ‫אחד מסמלי החג מזה מאות שנים הוא ביצי הפסחא המסמלות פריון והיווצרותם של חיים חדשים ‪ .‬את הביצים‬

‫‪159‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫נהוג לצבוע בצבעים בהירים המסמלים את אור השמש‬

‫ולהשתמש בהן לקישוט ‪ .‬סמל נוסף של החג הינו ארנב‬

‫הפסחא‪ ,‬המסמל גם הוא פריון ואת תחילת החיים החדשים המתחילים עם בוא האביב‬

‫‪ .‬כיום נוהגים להכין‬

‫מאכלים מתוקים בצורת ארנב ולאוכלם במהלך החג ‪.‬‬ ‫חג המולד‬ ‫חג המולד הוא חג ה משותף לכל הזרמים בנצרות ומציין את הולדתו של ישו‬ ‫אותו בתאריכים שונים ‪ ,‬כשהתאריך ה רווח ביותר‬

‫; אולם הזרמים השונים מציינים‬

‫הוא ה‪ 25 -‬לדצמבר לפיו מתנהלים הזרם הקתולי‬

‫והפרוטסטנטי‪ .‬תאריך החג מתבסס על הולדת ישו לפי הברית החדשה ‪ .‬מנהגים שונים בחלקם דתיים ובחלקם‬ ‫‪ .‬בחצות הלילה‬

‫חילוניים המתבססים על מנהגים אליליים שהתקיימו במקומות מסוימים ואומצו אל הנצרות‬

‫שבין ה‪ 24-‬וה‪ 25-‬בדצמבר חלה "מיסת חג המולד "‪ ,‬טקס תפילה מיוחד אליו נוהגים להגיע כל בני הקהילה ‪ .‬מנהגי‬ ‫החג כוללים את דמותו של "סנטה קלאוס " וחלוקת מתנות כסמל למתנתו של אלוהים לעולם‪-‬‬

‫ישו‪ .‬מנהג נוסף‬

‫שנפוץ בכל העולם הינו קישוט עץ אשוח והצבתו בבית ‪ .‬כמו כן‪ ,‬תקופת החג ידועה בתור זמן של מעשים טובים בין‬ ‫לאדם ובקהילה‪.‬‬

‫מועדים אזרחיים‬ ‫נובי גוד ( ‪ ,Новый год‬ערב השנה החדשה )‬ ‫בערב שבין ה‪ 31 -‬בדצמבר ל‪ 1-‬בינואר חל ערב השנה החדשה המצויין בכל העולם ‪ .‬ברוסיה ובשאר מדינות חבר‬ ‫העמים‪ ,‬מכונה ערב זה "נובי גוד "‪ .‬השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה הסובייטית במשך שנים רבות פגע בחופש‬ ‫הדת ואסר על קיומם של חגים דתיים במרחב הציבורי ‪ .‬באותה התקופה התעצב הנובי גוד כחג אזרחי חשוב בו‬ ‫נפגשו בני המשפחה וסעדו סעודה משפחתית ‪ .‬חלק גדול מעולי ברית המועצות החיים בישראל שחגגו את החג‬ ‫האזרחי ברוסיה ממשיכים לציינו גם כיום ‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫בשער זה העמקנו את היכרותנו עם החברה הישראלית ‪ .‬הרחבנו לגבי עולם האמונה היהודי ולמדנו כמה מושגים‬ ‫בסיסיים בהקשר זה ‪ ,‬למדנו על תרבותם ומאפייניהם של המיעוטים במדינת ישראל וסיימנו בסקירתו של לוח‬ ‫השנה הישר אלי‪ -‬יהודי‪ .‬היכרות זו חשובה עבורנו כקצינים לעתיד ועשוי‬

‫ה לסייע לנו בהבנת הרקע התרבותי‪-‬‬

‫ח ברתי ממנו אנו באים ובהבנתו של הרקע ממנו מגיעים חיילינו ‪.‬‬

‫‪160‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫נספח ב'‪ -‬נשיאי המדינה‪ ,‬ראשי ממשלה ורמטכ "לים‬ ‫נשיאי המדינה‬ ‫חיים ויצמן (‪)1952-1874‬‬ ‫" הבה ונשקוד קודם כל להגדיל את כוח יצירתנו על ידי הרמת קרן המדע והמחקר במדינת ישראל ‪ .‬מדע‬ ‫ומחקר הם יסודות היצירה האנושית כולה ‪ .‬את כל החיל שעשינו במדע ובמחקר בקרב אומות העולם עלינו‬ ‫לגייס עכשיו לבניין מולדתנו ‪ .‬אך עם כל החשיבות המכרעת של המדע ‪ ,‬לא בו בלבד ניוושע ‪ .‬עלינו לבנות‬ ‫גשר חדש בין המדע לבין רוח האדם"‪.‬‬ ‫חיים ויצמן‪ ,‬דברים בפתיחת האספה המכוננת ‪ 12 ,‬בפברואר ‪. 1949‬‬

‫חיים ויצמן ‪ ,‬נשיא המדינה הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1874‬בעירה מוטילי ‪ ,‬ברוסיה‪ .‬כשהיה בן ‪ 11‬עזב את ביתו ועבר‬ ‫ללמוד בגימנסיה בעיר פינסק ‪ .‬מרגע זה ואילך ‪ ,‬הלך ויצמן והרחיב את השכלתו בתחום הכימיה עד שהפך לאחד‬ ‫המדענים החשובים בתחום ‪ .‬במקביל התקרב ויצמן אל הרעיון הציוני והפך לאחד מאבותיה של תפיסת‬

‫הציונות‬

‫הסינתטית אשר ביקשה לשלב (ליצור סינתזה ) בין רעיון הציונות המדינית לרעיון הציונות המעשית וגרסה‬

‫‪,‬‬

‫בנוסף‪ ,‬כי על התנועה הציונית לפעול גם לשיפור מצבם של היהודים במזרח אירופה ‪.286‬‬ ‫בשנת ‪ 1906‬נשא לאישה את ורה ועבר להתגורר במנצ 'סטר‪ ,‬בבריטניה‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬סייע‬ ‫לתעשייה הצבאית הבריטית ומצא דרך חלופית לייצור חומר נפץ‬

‫‪ .‬ויצמן האמין כי עם תום המלחמה ‪ ,‬ישלטו‬

‫הבריטים בארץ ופעל לקרבם לתביעותיה של התנועה הציונית ; הוא ניצל את הכבוד שהם ר חשו לו בשל תרומתו‬ ‫המדעית ופעל להשגתה של הצהרת בלפור‬

‫‪287‬‬

‫(‪ .)1917‬משנת ‪ 1920‬עמד בראש ההסתדרות הציונית העולמית ‪,‬‬

‫תפקיד ממנו התפטר בשנת ‪ 1930‬כמחאה על פרסום "הספר הלבן " של פספילד‬

‫‪288‬‬

‫אש ר סימן בעיני רבים את‬

‫הסתייגותם מ ן הציונות ‪ .‬בשנת ‪ ,1931‬ניסה להיבחר שוב לתפקיד זה אך מדיניותו ביחס לבריטים נתפסה כרכה‬ ‫מדי והוא הפסיד ו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1934‬הוקם ברחובות מכון לחקר המדע על‪ -‬שם דניאל זיו וחיים ויצמן מונה למנהלו הראשון ‪ .‬בשנת ‪1937‬‬ ‫בנה חיים ויצמן את ביתו בשטח המכון והשתקע ברחובות‬

‫‪ .‬המכון התפתח והפך עם השנים לאחד המכונים‬

‫החשובים בתחומו ולימים ש ונה שמו ל מכון ויצמן ‪ .‬בשנת ‪ 1935‬נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬תפקיד‬ ‫בו החזיק עד ‪ .1946‬בשנים שלאחר מכן היה ויצמן פעיל במאבק הדיפלומטי לשם הקמתה של מדינת ישראל ‪ .‬עם‬ ‫הקמת המדינה נבחר חיים ויצמן לנשיא המועצה הזמנית וב‪ 1949 -‬הפך לנשיאה הראשון של המדינה ‪ .‬כנשיא‬ ‫המשיך ויצמן להתג ורר במכון ויצמן ולעסוק במדע ‪ .‬חיים ויצמן נפטר ב‪ -‬כ"א בחשוון תשי "ג‪ 9 ,‬בנובמבר ‪1952‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫חיים ויצמן ראה בפיתוח המדע משימה לאומית בעלת חשיבות מכרעת באשר לעתידה של‬ ‫ישראל‪ .‬מהי לדעתכם החשיבות של פיתוח תחום זה בישראל כיום?‬

‫ונקבר במכון ויצמן ברחובות ‪.‬‬ ‫יצחק בן‪ -‬צבי (‪)1963-1884‬‬ ‫" קיבוץ גלויות הוא הרעיון המרכזי הנעלה ביותר של המדינה הזאת ‪...‬גם בארצות המזרח הקרוב והתיכון ‪ ,‬גם‬ ‫בארצות הצפון והמערב‪ .‬בכל אלה פזורים יהודים למאות אלפים‪ ,‬מהם בעלי רכוש וברוכי יוזמה‪ ,‬ומהם חסרי‬ ‫כל וחדלי ישע‪ ...‬על כולם חל חוק אחד ומשפט אחד‪ ,‬הוא חוק השבות אשר קיבלנו בכנסת"‪.‬‬ ‫יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬נאום ההשבעה לכהונת נשיא המדינה‪ 10 ,‬בדצמבר ‪. 1952‬‬

‫יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬נשיא המדינה השני‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1884‬בעירה פולטובה ‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬תחת השם יצחק שימשילביץ '‪.‬‬ ‫בילדותו למד ב‪" -‬חדר" מסורתי ומאוחר יותר בגימנסיה ובאוניברסיטה של קייב ‪ .‬עוד בצעירותו התקרב בן‪ -‬צבי‬ ‫‪286‬‬

‫על הציונות הסינתטית ‪ ,‬ראה עמ' ‪.69‬‬ ‫‪287‬‬ ‫על הצהרת בלפור‪ ,‬ראה עמ ' ‪.79‬‬ ‫‪ 288‬על יחסי היישוב היהודי עם הבריטים בתקופת המנ דט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬

‫‪161‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לציונות והיה פעיל בארגון "הגנה עצמית " בעיירת הולדתו כנגד פורעים אנטישמ יים‪ .‬הוא הצטרף אל מפלגת‬ ‫"פועלי ציון" ולקח חלק בעיצוב אופייה ‪.289‬‬ ‫בשנת ‪ 1907‬עלה לארץ ישראל ‪ ,‬המשיך בפעילות ציונית בעלת אופי ב יטחוני ונמנה עם מייסדי ארגון השמירה בר‬ ‫גיורא‪ ,‬ארגון המגן הראשון שהוקם בשנת‬

‫‪ .290 1907‬בשנת ‪ 1909‬היה בן‪-‬צבי ממקי מי הגימנסיה העברית‬

‫בירושלים‪ 291‬ושימש כאחד ממוריה ‪ .‬בשנת ‪ 1912‬החל ללמוד משפטים באוניברסיטה באיסטנבול לצדו של דוד בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ .‬כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה‬

‫לארץ‬

‫(‪ ,)1914‬נקטעו לימודיהם של השניים והם נאלצו לשוב‬

‫ישראל‪ .‬בארץ הם ניסו להקים גדוד יהודי במסגרת הצבא העות 'מאני‪ ,‬אך גורשו לחו "ל וכעבור זמן קצר הפליגו‬ ‫לארצות הברית‪ ,‬שם יזמו הקמת גדוד עברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי ‪.292‬‬ ‫כאשר חזר בן‪-‬צבי לארץ‪ ,‬שימש במגוון תפקידי מפתח במסגרת המוסדות הלאומיים ועסק במקביל גם בחקר ארץ‬ ‫ישראל וקהילות ישראל בארצות האסלאם ‪ .‬בשנת ‪ 1947‬ייסד מכון לחקר קהילות ישראל במזרח ולימים זה הפך‬ ‫ל‪-‬יד יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬מכון מחקר מרכזי ומרכז חינוכי ה עוסק בחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ויהדות המזרח ‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 1948‬שימש בן‪ -‬צבי כחבר‪ -‬כנסת מטעם מפא "י‪ .‬עם פטירתו של חיים ויצמן ב‪ ,1952 -‬נבחר יצחק בן‪-‬צבי‬ ‫לנשיא‪ .‬כנשיא המשיך להתגורר בצריף צנוע בשכונת רחביה בירושלים והפך את ביתו לבית פת וח אליו הוזמן כל‬ ‫אזרח שרצה בכך‪ .‬יצחק בן‪ -‬צבי נפטר ב‪ -‬כ"ט בניסן תשכ"ג‪ 23 ,‬באפריל ‪ ,1963‬ונקבר בהר המנוחות בירושלים ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫ישראל בכך הם‬ ‫‪,‬‬ ‫יצחק בן‪-‬צבי וא שתו רחל ינאית ראו חשיבות רבה במחקר ההיסטורי של ארץ‬ ‫דמו לאישים ציבור מרכזיים נוספים בשנות החמישים שעסקו גם הם בחקר ההיסטוריה‪ .‬מהי‬ ‫לדעתכם הסיבה לחשיבות שהוענקה לעיסוק בתחום זה?‬

‫זלמן שזר ( ‪)1889-1974‬‬ ‫" אם רבות ושונות הן עוד הסכנות האורבות לנו מבית ומחוץ ‪ ,‬הלא תנאי ראשון ליכולתנו להתגבר עליהן‬ ‫הוא קירוב הלבבות שבפנים‪ ...‬על ידי עקירת שנאת אחים וכיבוש יצרי קנאות‪ ,‬על ידי טיפוח הכבוד ההדדי‪,‬‬ ‫והסובלנות האמתית‪ ,‬על אף כל ההבדלים האמתיים והמדומים‪ ,‬ועל ידי חתירה מתמדת ומאומצת אל קיומו‬ ‫בפועל של הצו הראשוני שהוכרז באוזני עמנו בשחר נעוריי‪ :‬ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬ ‫זלמן שז "ר‪ ,‬נאום ההשבעה לכהונת נשיא המדינה ‪ 22 ,‬במאי ‪. 1963‬‬

‫זלמן שזר ‪ ,‬נשיא המדינה השלישי‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1889‬בעיר מיר ‪ ,‬בבלרוס‪ ,‬תחת השם שניאור זלמן רובשוב (שז"ר)‪.‬‬ ‫משפחתו הייתה משפחה חסידית ידועה שהייתה מצאצאיו של ר‬ ‫הוא התמקד בהשכלתו‬

‫' שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב "ד‪.293‬‬

‫בלימודי היסטוריה והיה אחד מתלמידיו של ההיסטוריון היהודי החשוב שמעון‬

‫דובנוב‪ .294‬בשנת ‪ 1905‬הצטרף למפלגת פועלי ציון‬

‫‪295‬‬

‫והפך לאחד ממנהיגיה הבולטים ‪ ,‬בשנת ‪ 1911‬הגיע לראשונה‬

‫לארץ‪-‬ישראל ופגש את המשוררת רחל (בלובשטיין) שמאוחר יותר הקדישה לו כמה משיריה ‪ .‬לאחר תקופה קצרה‬ ‫חזר לאירופה והמ שיך בלימודי היסטוריה ופילוסופיה ‪ .‬הוא התמקד בחקר תולדות יהודי מזרח אירופה ובחקר‬ ‫הקבלה‪.‬‬ ‫‪296‬‬

‫בשנת ‪ 1924‬השתקע באופן סופי בארץ‪ -‬ישראל והחל לעבוד כחבר מערכת בעיתון "דבר" ; לאחר מותו של ברל‬ ‫‪289‬‬

‫פועלי ציון מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה באירופה בראשית המאה ה‪ ,20 -‬בין מנהיגיה ‪ :‬יצחק בן‪ -‬צבי‪ ,‬זלמן שז "ר ודוד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬ ‫לימים התפלגה המפלגה למפלגת "אחדות העבודה " שהתמזגה אל תוך מפא "י ולמפלגת "פועלי ציון שמאל" שהתמזגה אל תוך מפ "ם‪.‬‬ ‫‪290‬‬ ‫על ארגון בר‪-‬גיורא‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪ 291‬הגימנסיה העברית בית הספר התיכון העברי הראשון בירושלים הממוקם בשכונת רחביה ‪ .‬יצחק בן‪ -‬צבי היה אחד ממקימיה ולאחר מותו‬ ‫של בן‪-‬צבי‪ ,‬נקראה הגימנסיה על שמו ‪.‬‬ ‫‪ 292‬על הגדודים העבריים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪ 293‬ר' שניאור זלמן מלאדי (‪ ,)1812-1745‬שנודע כאדמו "ר הזקן ‪ ,‬מנהיגה ומייסדה של חסידות חב"ד (חוכמה בינה ודעת )‪ ,‬אחת החסידויות‬ ‫המרכזיות בעולם היהודי ‪ .‬האדמו "ר הזקן כתב את ספר התניא ‪ ,‬ספר חסידות שעסק בטבע האדם ובפנימיות הנפש ‪ .‬כחלק מן המאבק בין‬ ‫החסידים למתנגדי הם‪ ,‬נכלא הרב בשנת ‪ 1798‬בכלא הרוסי‪ .‬שחרורו מן הכלא ב‪ -‬י"ט בכסליו‪ ,‬נחגג על‪-‬ידי חסידי חב "ד ב‪" -‬חג הגאולה"‪.‬‬ ‫‪294‬‬ ‫שמעון דובנוב (‪ ,)1941-1860‬סופר והיסטוריון יהודי שפעל ברוסיה ‪ .‬מראשי התנועה האוטונומיסטית שדרשה לפתור את הבעיה היהודית‬ ‫באמצעות הענקת אוטונומיה ליהודים במדינות בהן הם חיים ‪ .‬חיבורו ה מרכזי הוא "דברי ימי עם עולם " הכולל אחד‪ -‬עשר כרכים‪.‬‬ ‫‪295‬‬ ‫ראה הערה ‪.255‬‬ ‫‪ 296‬ראה הערה ‪.66‬‬

‫‪162‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫כצנלסון ‪ 297‬בשנת ‪ ,1944‬הפך שזר לעורך העיתון ולעורכה של הוצאת הספרים "עם עובד "‪ .298‬עם הקמת המדינה‬ ‫נבחר כחבר כנסת מטעם מפא "י ושימש כשר החינוך בממשלת ישראל הראשונה ‪ .‬בתפקידו זה עסק בבנייה של‬ ‫מערכת החינוך הישראלית ויזם את חקיקתו של חוק חינוך חובה ‪ ,‬על פיו חייב כל ילד מגיל ‪ 5‬ועד גיל ‪ 13‬ללמוד‬ ‫במוסד חינוכי חינם ‪ .‬לימים הורחב החוק והוא חל היום עד גיל ‪ 12( 18‬שנות לימוד)‪.‬‬ ‫עם פטירתו של יצחק בן‪ -‬צבי ב‪ ,1963 -‬נבחר זלמן שז ר לנשיא ‪ .‬הוא המשיך לעסוק בחקר ההיסטוריה גם בתפקיד‬ ‫זה ויסד את " חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו "‪ .‬ב‪ 1971-‬הוא חנך את "משכן נשיאי ישראל "‪ ,‬המעון הרשמי בו‬ ‫מתגוררים נשיאי המדינה מאז ועד היום ‪ .‬שזר כיהן בתפקיד עד לפרישתו במאי ‪ .1973‬זלמן שזר נפטר ב‪ -‬י"ט‬ ‫בתשרי תשל"ה‪ 5 ,‬באוקטובר ‪ 1974‬ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫"חוק חינוך חובה" נחקק בעת שמדינת ישראל התמודדה עם מצב כלכלי קשה‪ ,‬איום ביטחוני‬ ‫קיומי וצורך לקלוט במהרה כמות גדולה מאוד של עולים‪ .‬מדוע לדעתכם התעקש שזר לפעול‬ ‫לחקיקת החוק למרות זאת?‬

‫אפרים קציר (‪)2009-1916‬‬ ‫" אני שב אל דבריו של הרצל בשבחי החלום ‪ .‬אכן‪ ,‬יש שהמרחק בין חלום ומעשה אינו כה גדול ‪ .‬למיטב‬ ‫הכרתי‪ ,‬זה בדיוק המצב בנוגע לחלומם של אבות הציונות ‪ .‬יש בכוחנו לעשות את מדינת ישראל למוקד‬ ‫שגשוגם של המאוויים ההם‪ .‬אנו מסוגלים גם מסוגלים לצרף כאן יחדיו מדע ‪ ,‬מחקר‪ ,‬פעילות אינטלקטואלית‬ ‫ויצירה תרבותית מן המעלה הראשונה ‪ .‬אם נעשה זאת ‪ ,‬נבצר את מדינת ישראל מבחינות רבות ונשוב‬ ‫ונעשה אותה לאבן שואבת"‪.‬‬ ‫אפרים קציר ‪ ,‬הרצאה באקדמיה הלאומית למדעים במלאת ארבעים שנה למדינה ‪. 1988 ,‬‬

‫אפרים קציר ‪ ,‬נשיא המדינה הרביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1916‬בעיר קייב ‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם אפרים קצ 'לסקי ‪.‬‬ ‫כשהיה בן תשע עלתה משפח תו לארץ והתיישבה בירושלים ‪ .‬קציר למד בגימנסיה העברית ובהיותו בן ‪ ,16‬התגייס‬ ‫ל‪"-‬הגנה"‪ .‬מעט לאחר מכן הח ל את לימודיו באוניברסיטה הע ברית ועד מהרה הפך לאחד מחשובי המדענים‬ ‫שפעלו בארץ‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העצמאות זימן ראש הממשלה ‪ ,‬דוד בן‪ -‬גוריון‪ ,‬את קציר לפגישה וביקש ממנו להקים את "חיל‬ ‫המדע" שתפקידו לרכז ידע הדרוש לצורך פיתוח אמצעי לחימה ‪ .‬בשנת ‪ 1950‬שב קציר לאקדמיה ומונה לראש‬ ‫החוג לביופיזיקה במכון ו יצמן‪ ,‬בשנת ‪ 1959‬זכה בפרס ישראל ‪ 299‬למדעי החיים ו בשנת ‪ 1960‬נבחר כחבר המועצה‬ ‫הלאומית הישראלית למדעים ‪ .300‬ב‪ 1966-‬מונה קציר למדען הראשי במשרד הביטחון וחזר לעסוק בנושא פיתוח‬ ‫אמצעי לחימה‪ .‬בשנת ‪ 1972‬נרצח אחיו ‪ ,‬אהרון קציר שהיה גם הוא מדען חשוב ‪ ,‬בהתקפת מחבלים בנמל התעופ ה‬ ‫בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫עם פרישתו של זלמן שזר ב‪ 1973 -‬נבחר קציר לנשיא ‪ .‬כהונתו עמדה בעיקר בסימן‬

‫מלחמת יום הכיפורים‬

‫שפרצה זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ‪ .‬הוא הרבה לבקר את הפצועים בבתי החולים ואת אלמנות החללים‬

‫‪301‬‬

‫‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1974‬יסד את "אות הנשיא למתנדב "‪ ,‬עיטור גבוה שמעניק נשיא המדינה לגופים וליחידים שעוסקים‬ ‫בתרומה למען הכלל ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬קיבל את פניו של נשיא מצריים אנואר סאדאת בעת בי קורו בארץ ‪ .302‬הוא כיהן‬ ‫בתפקיד עד לפרישתו במאי ‪ .1978‬אפרים קציר נפטר ב‪ -‬ז' בסיון תשס "ט‪ 30 ,‬במאי ‪ 2009‬ונקבר בבית העלמין‬ ‫ברחובות‪.‬‬ ‫‪297‬‬

‫ראה הערה ‪.65‬‬ ‫‪298‬‬ ‫עם עובד היא אחת מהוצאות הספרים ה וותיקות בישראל שנוסדה בשנת ‪ 1942‬על‪-‬ידי הסתדרות העובדים כחלק מחזונו של ברל כצנלסון ‪.‬‬ ‫‪ 299‬ראה הערה ‪.39‬‬ ‫‪300‬‬ ‫האקדמיה הלאומית למדעים גוף רשמי של מדינת ישראל שהוקם בשנת ‪ 1961‬במטרה לאגד את המדענים הישראליים החשובים ביות ר‪,‬‬ ‫לטפח ולקדם פעילות מדעית ‪ ,‬לייעץ לממשלה ולייצג את ישראל בחו "ל‪ .‬האקדמיה נחשבת לאח ד הגופים היוקרתיים והחשובים ביותר במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪301‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬ ‫‪ 302‬על הסכם הש לום עם מצרים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬

‫‪163‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫אפרים קציר היה הנשיא הראשון (והיחיד עד כה) שהגיע לתפקיד מחוץ למערכת הפוליטית‪.‬‬ ‫מודל זה של נשיאות עורר תגובות רבות בעד ונגד‪ .‬מהי עמדתכם? מה הם היתרונות ומה הם‬ ‫החסרונות של מודל זה?‬

‫יצחק נבון (נולד ‪)1921 :‬‬ ‫" אבי היה צאצא למשפחה ספרדית ותיקה בארץ‪ .‬אמי נולדה במרוקו והגיעה לירושלים בהיותה בת חמש עם‬ ‫סבא‪ ,‬רבי יעקב בן עטר ‪ ...‬יום אחד חלם סבא חלום והנה אליהו הנביא ניצב לידו ואומר לו ‪ :‬עד מתי אתה‬ ‫יושב בגולה בנחת וירושלים בחורבנה ?‪ ...‬עד כמה שידוע לי ‪ ,‬לא קרא סבא את ה 'אוטואמנציפציה' של‬ ‫פינסקר ולא התפקד במפקד הציוני ‪ .‬הוא עלה לארץ הקודש לפי צו של אליהו הנביא ‪ .‬אם יהודים ‪ ,‬יהיו‬ ‫באשר יהיו‪ ,‬יֵדעו להקשיב לקול אליהו הנביא שבלבם – תוגשם הציונות ועם ישראל ייגאל"‪.‬‬ ‫יצחק נבון‪.‬‬

‫יצחק נבון ‪ ,‬נשיא המדינה החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1921‬בירושלים למשפחה ספרדית ירושלמית ‪ .‬בהיותו נער למד‬ ‫במחזור הראשון של התיכון ליד האוניברסיטה ‪ .‬עם תום לימודיו התיכוניים למד מזרחנות וחינוך באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬בשנת ‪ 1946‬התגייס נבון ל‪" -‬הגנה" ועמד בראש "המחלקה הערבית " בירושלים‪ .303‬בשנת ‪ 1949‬הצטרף‬ ‫לשירות הדיפלומטי של משרד החו ץ וכיהן בתפקידים שונים באורוגוואי ו בארגנטינה ‪ .‬בהמשך הפך גם למזכירו‬ ‫של שר החוץ‪ ,‬משה שרת‪ ,‬וב‪ 1952-‬הפך למנהל לשכת ראש הממשלה ופעל תחת משה שרת ודוד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1963‬סיים את תפקידו ומונה לראש אגף התרבות במשרד החינוך והתרבות‬

‫‪ .‬בתפקידו זה החל ב‪ -‬מבצע‬

‫לביעור הב ערות בשיתוף עם קצינת ח "ן ראשית אל "ם סטלה לוי ‪ .304‬מטרת המבצע הייתה להרחיב באופן ניכר‬ ‫ידיעת קרוא וכתוב בקרב מבוגרים מאוכלוסיות חלשות ‪ .‬לצורך המבצע העמיד צה " ל כמות גדולה של חיילות‬ ‫שנשלחו לריכוזי עולים ועסקו בהוראת השפה ‪ .‬מבצע זה הוכתר בהצלחה רבה והיווה את הבסיס להקמת יחידת‬ ‫המורות החיילות ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1965‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת רפ "י אותה הקים דוד בן‪ -‬גוריון‬

‫‪305‬‬

‫וזו הצטרפה בהמשך אל מפלגת‬

‫העבודה‪ .‬בין השנים ‪ 1977-1974‬שימש כיושב ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ‪ .‬עם פרישתו של אפרים קציר ב‪-‬‬ ‫‪ ,1978‬נבחר יצחק נבון לנשיא ‪ .‬כהונתו עמדה בסימ ן הסכם השלום עם מצרי ים והמחלוקת הציבורית שפרצה‬ ‫סביב פינוי חבל ימית ‪ .306‬נבון ביקש לייצג גישה ממלכתית וניסה להרגיע את הרוחות‬

‫‪ .‬במהלך מלחמת שלום‬

‫הגליל הצטרף נבון לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי סברה ושתילה ‪ .307‬נבון כיהן בתפקיד עד‬ ‫לפרישתו במרץ ‪.1983‬‬ ‫עם תום כהונתו כנשיא חזר לחיים הפוליטיים ונבחר לכנסת האחת עשרה מטעם מפלגת העבודה‬

‫‪ .‬בשנת ‪1984‬‬

‫מונה לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות ‪ .‬ב‪ 1990-‬פרש מ ן הכנסת ומאז הוא מכהן במגוון תפקידים‬ ‫ציבוריים‪ .‬במקביל לקריירה הפוליטית שלו ע וסק נבון גם בכתיבה ‪ .‬יצירתו הידועה ביותר היא המחזה‬

‫בוסתן‬

‫ספרדי‪ ,‬שהועלה לראשונה בשנת ‪ 1969‬וזכה לחידוש בתיאטרון הבימה ב‪ .1998 -‬המחזה מספר את סיפורה של‬ ‫השכונה הספרדית אוהל משה ‪ ,‬אחת משכונות ה‪" -‬נחלאות" בירושלים ‪ 308‬בה גדל נבון‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫יצחק נבון רתם את צה"ל לצורך משימה לאומית שהוא ראה בה חשיבות רבה (ביעור‬ ‫הבערות)‪ .‬האם זה מתפקידו של צה"ל לעסוק בנושא כל‪-‬כך "אזרחי"?‬ ‫‪ 303‬המחלקה הערבית יחידה צבאית שפעלה בין השנים ‪ .1943-1950‬היחידה פעלה בתחילה במסגרת הפלמ "ח ובהמשך במסגרת צה "ל‪ .‬חיילי‬ ‫היחידה כונו מסתערבים והם התערבבו באוכלוסייה הערבית לתורך פעולות ריגול ‪ ,‬סיכול וחבלה ‪.‬‬ ‫‪ 304‬חיל הנשים (ח"ן) חיל שפעל במסגרת צה "ל עד לשנת ‪ 2001‬והיה אחראי על הכשרה ‪ ,‬אימון‪ ,‬שיבוץ וקידום נשים בצבא ‪ .‬בעקבות שינויים‬ ‫שונים באופיו של צה "ל‪ ,‬פורק ה‪-‬ח"ן ובמקומו הוק מה מפ קדת היוהל" ן (יועצת הרמטכ " ל לענייני נשים )‪ .‬אל"ם סטלה לוי (‪ )1999-1924‬שימשה‬ ‫כ‪-‬קחנ"ר (קצינת ח "ן ראשית) בין השנים ‪ ,1970-1964‬ולאחר מכן כנספח ת הצבאי ת בוושינגטון‪ .‬בין השנים ‪ 1976-1974‬שירתה במשטרת ישראל‬ ‫והייתה בין מקימי המשמר האזרחי ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬הצטרפה למפלגת ד"ש ושימשה כחברת כנסת בכנסת התשיעית ‪.‬‬ ‫‪ 305‬ראה הערה ‪.244‬‬ ‫‪306‬‬ ‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪307‬‬ ‫על מלחמת שלום הגליל‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬ ‫‪ 308‬נחלאות כינוי לגוש של ‪ 32‬שכונות במרכז ירושלים שנבנו בין אמצ ע המאה התשע‪ -‬עשרה לראשית המאה ה עשרים‪.‬‬

‫‪164‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫חיים הרצוג (‪)1997-1918‬‬ ‫"האויב האמתי שבפניו אנו ניצבים‪ ,‬נמצא בקרבנו‪ ,‬הוא נמצא בקרב כל אחד מאתנו‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬יהודים‬ ‫וערבים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬ימניים ושמאלניים‪ ,‬ספרדים ואשכנזים ‪ .‬הוא מתבטא בחוסר הנכונות לשמוע את‬ ‫הזולת כשדעתנו אינה נוחה ‪ .‬אולי זוהי הסכנה הגדולה ביותר שלפניה עמדנו אי‪ -‬פעם במדינתנו מאז קבלת‬ ‫העצמאות‪ .‬מי כמונו ‪ ,‬כעם ישראל ‪ ,‬שבעיר הקודש הזאת איבד את בית בחירתו ואת עצמאותו בשל ריב‬ ‫אחים ונפל קרבן לחרב הפולש – מי כמונו חייב ללמוד ולשנן את לקחי העבר כדי להבטיח את העתיד"‪.‬‬ ‫חיים הרצוג‪ ,‬ההשבעה לכהונת נשיא המדינה ‪ 5 ,‬במאי ‪. 1983‬‬

‫חיים הרצוג‪ ,‬נשיא המדינה השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1918‬באירלנד לרב יצחק הרצוג ‪ ,‬רבה הראשי של אירלנד ‪ ,‬ומי‬ ‫שהיה לימים רבה הראשי של מ דינת ישראל ‪ .‬בשנת ‪ 1935‬עלה לארץ‪ ,‬למד בישיבת "מרכז הרב "‪ 309‬ולאחר מכן גם‬ ‫בישיבת "חברון"‪ .310‬בשנת ‪ 1936‬התגייס לשורות ה "הגנה" ו שנתיים מאוחר יותר חזר לבריטניה על‪ -‬מנת ללמוד‬ ‫משפטים‪ .‬הוא השלים את לימודיו והתנדב ל צבא הבריטי שעמד בלחימה קשה עם הנאצים ‪ .‬הרצוג הוצב כקצין‬ ‫מודיעין בחזית הגרמנית והיה בין משחררי מחנה הריכוז ברגן בלזן ‪ .‬עם תום המלחמה השתחרר בדרגת מייג 'ור‬ ‫(רב‪-‬סרן)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1948‬הקים את מחלקת המודיעין של צה "ל שהפכה לימים לאגף המודיעין (אמ "ן)‪ .‬בתפקיד זה הניח את‬ ‫היסודות לדפוסי האיסוף והמחקר בתחום‬

‫‪ .‬בהמשך שימש גם כנספח הצבאי בוושינגטון‬

‫‪ ,‬פיקד על חטיבת‬

‫ירושלים ושימש כראש אגף המודיעין (אמ"ן)‪ .‬בשנת ‪ 1962‬השתחרר מצה "ל בדרגת אלוף‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1967‬מונה לפרשן ב‪"-‬קול ישרא ל" ועל‪ -‬אף שלא נשא בתפקיד רשמי באותה העת‬

‫‪ ,‬מילא תפקיד מרכזי‬

‫בהרגעת הציבור ובעידודו ב‪" -‬תקופת ההמתנה " שקדמה למלחמת ששת הימים ‪ .‬לאחר המלחמה התבקש לשוב‬ ‫לצה"ל ומונה למושל ירושלים והגדה המערבית ‪ .‬בשנת ‪ ,1973‬בעת מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬חזר לשדה התקשורתי‬ ‫ושימש כפרשן צבאי בערוץ הראשון ‪ .‬בשנים ‪ 1978-1975‬כיהן כשגריר ישראל באו "ם‪ .‬מכהונה זו זכורה במיוחד‬ ‫תגובתו הקשה להחלטת האו "ם להגדיר את הציונות כגזענות ‪ .‬בשנת ‪ 1981‬נבחר הרצוג לכנסת מטעם מפלגת‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫עם פרישתו של יצחק נבון ב‪ ,1983 -‬נבחר חיים הרצוג לנשיא ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לחיזוק ה קשר בין ישראל‬ ‫לתפוצות ולחיזוק החינוך היהודי ‪ .‬בשנת ‪ 1987‬היה לנשיא הישראלי הראשון שערך ביקור בגרמניה ‪ .‬הוא כ יהן‬ ‫בתפקיד עד לפרישתו במרץ ‪ .1993‬חיים הרצוג נפטר ב‪ -‬י' בניסן תשנ "ז‪ 19 ,‬באפריל ‪ ,1997‬ונקבר בחלקת גדולי‬ ‫האומה בהר הרצל ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫חיים הרצוג זכה בצעירותו בהשכלה תורנית רחבה‪ ,‬אך בהמשך חייו לא קיים אורח חיים דתי‬ ‫מלא‪ .‬אף על‪-‬פי‪ -‬כן הוא שמר על קשר חזק עם היהדות ועשה שימוש נרחב ברקעו התורני‪ .‬מה‬ ‫דעתכם על עמדה ייחודית זו?‬

‫‪ 309‬ישיבת מרכז הרב ישיבה גבוהה המזוהה עם הציבור הציוני‪ -‬דתי‪ .‬הישיבה הוקמה בשנת ‪ 1924‬ובראשה עמד הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬ ‫(‪ .)1935-1865‬במהלך שנות השבעים ‪ ,‬תחת הנהגתו של הרב צבי יהודה קוק (‪ ,)1982-1891‬הפכה הישיבה למזוהה עם תנועת "גוש אמונים "‬ ‫ומפעל ההתנחלות‪ .‬במהלך מרץ ‪ 2008‬חדר לשטח הישיבה מחבל שרצח שמונה מתלמידי הישיבה לצעירים הסמוכה לה ‪.‬‬ ‫‪310‬‬ ‫ישיבת חברון (כנסת ישראל )‪ ,‬אחת הישיבות ה בולטות בציבור החרדי‪ -‬ליטאי בישראל‪ .‬שורשה של הישיבה הוא בסלובודקה ‪ ,‬בליטא‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ 1924‬הוקם הסניף של הישיבה הליטאית בחברון ‪ .‬לאחר פרעות תרפ "ט (‪ )1929‬בהן נהרגו כמה מתלמידי הישיבה ‪ ,‬היא הוקמה מחדש בירושלים ‪.‬‬ ‫בין בוגריה ‪ :‬הרב הראשי אליהו בקשי ‪-‬דורון‪ ,‬הרב הראשי אברהם שפירא ‪ ,‬הנשיא חיים הרצוג ‪ ,‬השופט פרופ ' מנחם אלון ‪ ,‬הרב יהודה עמיטל‬ ‫ועוד‪.‬‬

‫‪165‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫עזר ויצמן (‪)2005-1924‬‬ ‫"הגורל הוליד אותי ואת אחיי בני דורי בימים הגדולים בהם שבו היהודים לארצם והקימוה מחדש‪ ,‬שוב אינני‬ ‫היהודי הנודד בדרכי העולם‪ ,‬המהגר ממדינה למדינה‪ ...‬אבל כל יהודי‪ ,‬בכל דור ודור‪ ,‬חייב לראות את עצמו‬ ‫כאילו היה שם‪ ,‬בדורות ובמקומות שקדמו לו‪ ...‬הייתי עבד במצריים‪ ,‬וקיבלתי את התורה בהר סיני‪ .‬ויחד עם‬ ‫יהושע ואליהו עברתי את נהר הירדן ‪ .‬נכנסתי לירושלים עם דוד ‪ ,‬וגליתי ממנה עם צדקיהו ‪ ,‬ולא שכחתי‬ ‫אותה על נהרות בבל‪ ,‬ובשוב ה' את שיבת ציון חלמתי בין בוני חומתיה‪ .‬לחמתי ברומאים‪ ,‬וגורשתי מספרד‪,‬‬ ‫והועליתי על המוקד במגנצא‪ ,‬ולמדתי תורה בתימן‪ ,‬ושכלתי את משפחתי בקישינב‪ ,‬ונשרפתי בטרבלינקה‪,‬‬ ‫ומרדתי בוורשה ועליתי לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא ארצי שממנה גליתי ובה נולדתי וממנה אני בא ואליה אשוב"‪.‬‬ ‫עזר ויצמן‪ ,‬נאום בפני בית הנבחרים הגרמני (בונדסטאג)‪ 16 ,‬בינואר ‪. 1996‬‬

‫עזר ויצמן ‪ ,‬נשיא המדינה השביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1924‬בתל‪-‬אביב וגדל בחיפה ‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה‬ ‫התגייס לחיל האוויר הבריטי ושירת כטייס קרב ‪ .‬בשנת ‪ 1946‬פרש מן הצבא הבריטי והצטרף לתקופה קצרה‬ ‫לאצ"ל‪ .‬בשנת ‪ 1947‬היה ממקימי "שירות האוויר " של ה‪" -‬הגנה"‪ ,‬אשר הפך עם קום המדינה לחיל האוויר‬ ‫הישראלי‪ .‬במלחמת העצמאות פיקד על "טייסת הנגב "‪ ,‬עליה הוטל לספק מזון ותחמושת ליישובים היהודים‬ ‫המבודדים באזור‪ .‬ויצמן אף השתתף בקרב הקשה אשר בסופו נעצרו המצרים בגשר " עד הלום " הסמוך לאשדוד ‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה המשיך למלא תפקידים שונים בחיל האוויר ‪ .‬בשנת ‪ 1958‬מונה ל מפקד חיל האוויר ‪ ,‬תפקיד אותו‬ ‫מילא במשך שמונה שנים ‪ .‬בתקופה זו ה פך את חיל האוויר לחיל מודרני ומיומן שהצליח להפגין יכולות מרשימות‬ ‫מאוד במהלך "מבצע מוקד " שפתח את מלחמת ששת הימים‬

‫‪ .311‬בין השנים ‪ 1969-1966‬שימש כראש אגף‬

‫המבצעים וסגן הרמטכ "ל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1969‬פרש ויצמן מצה "ל והצטרף ל גח"ל (גוש חירות ליברלים ) שיהפוך בעתיד למפלג ת הליכוד‪ .‬הוא שימש‬ ‫כשר התחבורה לזמן קצר ‪ ,‬ולאחר "המהפך" הפוליטי ב‪ ,312 1977 -‬כשר הביטחון ‪ .‬בהקשר זה מילא תפקיד מפתח‬ ‫בהשגת הסכם השלום עם מצרי ים‪ .‬בשנת ‪ 1980‬פרש מן הממשלה על רקע חילוקי דעות עם בגין‪ ,‬וב‪ 1984-‬הקים‬ ‫את מפלגת "יחד"‪ ,‬שהתמזגה מאוחר יותר אל מ‬

‫פלגת "העבודה"‪ .‬בשנת ‪ 1992‬החליט לפרוש מן החיים‬

‫הפוליטיים‪.‬‬ ‫עם פרישתו של חיים הרצוג ב‪ ,1993 -‬נבחר עזר ויצמן לנשיא ‪ .‬בניגוד לקודמיו ‪ ,‬הוא הרבה ל התבטא בנושאים‬ ‫שעמדו על סדר היום תוך נאמנות לסגנונו ה‬ ‫ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ולחיזוק‬

‫ישיר ו הבלתי אמצעי ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לקידום קליטת העלייה‬ ‫הקשר עם המשפחות השכולות ‪ .‬בשנת ‪ 1999‬פורסם כי ויצמן קיבל‬

‫כספים מאיש עסקים מבלי שדיווח על כך כנדרש‬ ‫ויצמן בחר לפרוש מתפקידו בשנת‬

‫‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה‬

‫‪313‬‬

‫החליט שלא להעמידו לדין אך‬

‫‪ .2000‬עזר ויצמן נפטר ב‪ -‬ט"ו בניסן תשס "ה‪ 24 ,‬במאי ‪ ,2005‬ונקבר בבית‬

‫הקברות באור‪ -‬עקיבא‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫עזר ויצמן נודע בסגנונו הישיר והבלתי אמצעי‪ .‬רבים ראו בסגנון זה "קסם אישי" והעלו על‬ ‫נס את ה‪"-‬ישראליות" שבו‪ ,‬אחרים סברו כי סגנון זה אינו מתאים לנשיא שאמור לשמש‬ ‫כדוברה הרשמי של מדינת ישראל‪ .‬מה עמדתכם בנושא?‬

‫‪311‬‬

‫על מבצע מוקד‪ ,‬ראה עמ ' ‪.164‬‬ ‫‪ 312‬על "המהפך"‪ ,‬ראה עמ' ‪.106‬‬ ‫‪ 313‬היועץ המשפטי לממשלה הוא פקיד העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת (הממשלה )‪ .‬במסגרת תפקידו אחראי על י יעוץ‬ ‫משפטי שוטף למשרדי הממשלה ‪ ,‬מייצג את רשויות המדינה בבית המשפט ‪ ,‬אחראי על פרקליטות המדינה ( התביעה הכללית ) ועוד‪.‬‬

‫‪166‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫משה קצב (נולד ‪)1945 :‬‬ ‫"עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה ‪ ,‬סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ‪,‬‬ ‫ביצע מעשים כאלה‪ .‬מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לכלא"‪.‬‬ ‫מרים נאור‪ ,‬עדנה ארבל וסלים ג'ובראן ‪ ,‬פסק הדין בערעור הנשיא לשעבר משה קצב ‪ 10 , ,‬בנובמבר ‪. 2011‬‬

‫משה קצב ‪ ,‬נשיא המדינה השמיני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1945‬בעיר יזד‪ ,‬באירן‪ .‬בהיותו בן חמש עלה עם משפחתו לישראל ‪.‬‬ ‫הוא גדל והתחנך במעברה קסטינה שהפ כה לימים לעיירה קריית מלאכי ‪ ,‬למד בכפר הנוער בן‪ -‬שמן‬

‫‪314‬‬

‫והתגייס‬

‫לחיל הקשר ‪ .‬עם שחרורו מהצבא פנה ללימודי היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית ועסק בהוראה‬ ‫ובעיתונאות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1969‬נבחר כראש הרשות המקומית קריית מלאכי והיה לראש המועצה הצעיר בתולדות המדינה ‪ .‬ב‪1977-‬‬ ‫נבחר לראשונה לכנסת מטעם הליכוד ‪ .‬ב‪ 1984-‬מונה לשר העבודה וה רווחה והיה לשר הצעיר ביותר בתולדות‬ ‫המדינה‪ .‬ב‪ 1988-‬מונה לשר התחבורה ‪ .‬התקדמותו המהירה של קצב בפוליטיקה הישראלית ‪ ,‬זכתה לתהודה‬ ‫גדולה‪ ,‬בעיקר בשל הרקע החברתי‪ -‬כלכלי ממנו הגיע‪ .‬בשנת ‪ 1996‬מונה לסגן ראש הממשלה ולשר התיירות ‪.‬‬ ‫עם פרישתו של עזר ויצמן ב‪ ,2000 -‬נבחר משה קצב לנשיא ‪ .‬תקופת כהונתו החלה כתקופה מתונה ושקטה יחסית‬ ‫לאחר תקופתו הסוערת של הנשיא ויצמן ‪ .‬בשנת ‪ ,2005‬על רקע הסערה הציבורית סביב תכנית ההתנתקות ‪ ,315‬נשא‬ ‫קצב נאום בו חלק למתיישבי חבל קטיף וצפון השומרון שבחים רבים אך ביקש מהם לציית לחוק ולא לפגוע‬ ‫בכוחות הביטחון ‪ .‬בינואר ‪ 2007‬ביקש קצב "נבצרות זמנית " על רקע היותו חשוד בפלילים ‪ ,‬ויושבת‪ -‬ראש הכנסת ‪,‬‬ ‫דליה איציק‪ ,‬מונתה כממלאת מקומו ‪ .316‬ביוני ‪ 2007‬התפטר סופית מתפקידו ‪.‬‬ ‫משה קצב הורשע בשנת ‪ 2011‬בביצוע עבירות אונס ‪ ,‬מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות‬ ‫למרותו בעת שכיה ן כשר התיירות וכנשיא המדינה ‪ .‬כמו כן הואשם בשיבוש הליכי משפט ‪ .‬קצב נידון לשבע שנות‬ ‫מאסר בפועל‪ ,‬שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי על סך ‪ ₪ 125,000‬לקורבנותיו‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫לאחר הרשעתו של קצב בבית המשפט היו שסברו כי על מדינת ישראל למחוק אזכורים רשמיים‬ ‫לתקופת כהונתו כנשיא וכך למשל להסיר את פסלו מהגן בבית הנשיא‪ .‬אחרים טענו כי לא ניתן‬ ‫ונענש יש ערך חינוכי‬ ‫‪,‬‬ ‫לשכתב את ההיסטוריה וכי דווקא באזכורו של קצב ובעובדה שהוא נכלא‬ ‫רב‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫שמעון פרס (נולד ‪)1923 :‬‬ ‫" חברה שיש בה כל כך הרבה מתנדבים וארגוני התנדבות ‪ ,‬היא חברת סגולה ‪ ,‬שקיימת בה סולידריות‬ ‫וערבות הדדית‪ .‬חברה שטוב להיות חלק ממנה ‪ .‬האמת היא שגם אם ישנם פגמים בישראל ‪ ,‬טוב להיות‬ ‫ישראלי‪ .‬הישראלי יודע שאם ייקלע למצוקה‪ ,‬קרובה לבית או רחוקה ‪ ,‬בקצווי תבל ‪ ,‬לא יישאר לבד ‪.‬‬ ‫תמיד יזנקו ממקום מפתיע מתנדבים שיחושו לעזור"‪.‬‬ ‫שמעון פרס ‪ ,‬דברים בטקס הענקת אות הנשיא למתנדב ‪ 24 ,‬ביוני ‪. 2006‬‬

‫שמעון פרס‪ ,‬נשיא המדינה התשיעי (הנוכחי)‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1923‬בווישנובה‪ ,‬בפולין‪ ,‬תחת השם שמעון פרסקי ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1934‬עלה עם משפחתו לישראל ולמד בבית הספר בבן‪ -‬שמן ‪ ,317‬כשהיה בן שבע‪ -‬עשרה הצטרף להכשרה של הנוער‬ ‫העובד‪ 318‬בקיבוץ גבע והיה מקימיו של קיבות אלומות ‪ .‬פרס החל למלא מספר תפקידים בתנועה ; ב‪ 1947-‬הצטרף‬ ‫‪314‬‬

‫בן‪-‬שמן הוא כפר נוער שהוקם בשנת ‪ 1927‬על‪-‬ידי ד "ר זיגפריד להמן ‪ .‬בעת מלחמת העולם השנייה קלט כפר הנוער ילדים רבים שברחו‬ ‫מאירופה‪ .‬הוא הפך לאחד ממוסדות החינוך החשובים בישראל ‪ .‬בין בוגריו ‪ :‬שמעון פרס‪ ,‬שולמית אלוני‪ ,‬חיים סבן ודן בן‪ -‬אמוץ‪.‬‬ ‫‪ 315‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬ ‫‪316‬‬ ‫דליה איציק (נולדה ‪ ,)1952 :‬חברת כנסת ששימשה בין השאר כ שרה לאיכות הסביבה ושרת התקשורת ‪ .‬ב‪ 2006-‬נבחרה ליושבת ראש הכנסת ‪,‬‬ ‫ועם ההכרזה על נבצרותו של משה קצב ‪ ,‬שימשה כנשיאת המדינה בפועל עד לבחירתו של שמעון פרס‪ .‬בינואר ‪ 2013‬פרשה מן החיים הפוליטיים ‪.‬‬ ‫‪317‬‬ ‫ראה הערה ‪.280‬‬ ‫‪ 318‬הנוער העובד תנועת נוער שהוקמה בארץ‪ -‬ישראל ב‪ 1924 -‬על‪-‬ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על זכויותיהם ‪ .‬התנועה היוותה‬

‫‪167‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫פרס ל"הגנה" והוצב במפקדתה הראשית ועם קום המד ינה עבר לשרת במשרד הביטחון ‪.‬‬ ‫ב‪ 1952-‬מינה דוד בן‪ -‬גוריון את פרס ל מנכ"ל משרד הביטחון בהיותו בן ‪ 29‬בלבד‪ .‬בתפקידו זה עסק בעיקר‬ ‫בהצטיידות צה "ל באמצעי לחימה ובפיתוח התעשיות הביטחוניות ‪ .‬בעת כהונתו הוא פעל לחיזוק היחסים בין‬ ‫ישראל לצרפת ‪ ,‬פיתח את יכולותיה האסטרטגיות של ישראל והוביל את ההכנות לקראת מלחמת סיני ‪ .319‬בשנת‬ ‫‪ 1959‬נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפא "י ושימש כ סגן שר הביטחון ‪ .‬עם הקמת רפ "י‪ 320‬עבר בעקבות בן גוריון אל‬ ‫שורותיה‪ .‬בממשלות ישראל השונות שימש כשר לקליטת על ייה‪ ,‬שר התחבורה ‪ ,‬שר התקשורת ‪ ,‬שר ההסברה ‪ ,‬שר‬ ‫הביטחון‪ ,‬שר הפנים ‪ ,‬שר החוץ ‪ ,‬שר האוצר ‪ ,‬השר לשיתוף פעולה אזורי ‪ ,‬השר לפיתוח הנגב והגליל ‪ ,‬המשנה לראש‬ ‫הממשלה ועוד‪.‬‬ ‫ב‪ 1977-‬התמודד לראשונה על ראשות הממשלה אל מול מנחם בגין והפסיד במה שנודע לימים כ‬

‫"מהפך"‬

‫הפוליטי ‪ .321‬בשנת ‪ 1981‬התמודד שוב מול בגין והפסיד בהפרש נמוך מאוד ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬התמודד מול יצחק שמיר‬ ‫ומפלגות השמאל זכו למספר מושבים זהה לזה של מפלגות הימין ‪ .‬פרס הפך לראש‪ -‬ממשלת אחדות כחלק מהסכם‬ ‫רוטציה שקבע כי לאחר שנתיים יחליפו בתפקיד‬

‫מנהיג הליכוד ‪ ,‬יצחק שמיר ‪ .‬במהלך כהונתו כראש ממשלה ‪,‬‬

‫הוביל תכנית לייצוב המשק ‪ ,‬הסיג את צה "ל לקו הגנה חדש ב דרום לבנון שנודע כ‪" -‬רצועת הביטחון "‬

‫‪322‬‬

‫וביצע‬

‫עסקת חילופי שבויים גדולה (עסקת ג' יבריל‪ .)323‬בשנת ‪ 1988‬התמודד פרס שוב כנגד שמיר והפסיד ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1992‬מונה לשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין ‪ .‬רבין הוביל תהליך מדיני בהמשך לוועידת מדריד ‪ ,324‬אך‬ ‫התהליך נקלע לקשיים ‪ .‬במקביל הצליח פרס לה גיע להסכם ביניים עם הפלסטינים בערוץ מקביל שנודע כהסכם‬ ‫אוסלו ‪ .325‬על צעד זה זכה פרס ‪ ,‬לצדם של יאסר ערפאת ויצחק רבין ‪ ,‬בפרס נובל לשלום ‪ .326‬חתימת ההסכם הביאה‬ ‫לפילוג קשה בעם ששיאו ברציחתו של ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬בנובמבר ‪ .1995‬לאחר הרצח מונה פרס לראש‬ ‫הממשלה‪ .‬במהלך כהונתו נסוגה‬

‫מדינת ישראל משטחים שונים ביהודה ושומרון‬

‫בהתאם להסכם שנחתם ‪.‬‬

‫החמאס ביצע שורה של פיגועי טרור קשים בעורף ישראל‪ ,‬ובעקבות ירי קטיושות מלבנון ‪ ,‬יצא צה"ל למבצע ענבי‬ ‫זעם‪.327‬‬ ‫בבחירות של שנת ‪ 1996‬הפסיד פרס את ראשות הממשלה לבנימין נתניהו‬

‫ובשנים הבאות המשיך לכהן כחבר‬

‫כנסת וכשר‪ .‬בעקבות התפטרותו של משה קצב ‪ ,‬ביוני ‪ ,2007‬נבחר פרס לנשיא ובכך סיים קריירה רצופה בת כ‪48 -‬‬ ‫שנים כחבר כנסת ‪ .‬במהלך כהונתו פועל פרס לחיזוק מעמדה הבין‪ -‬לאומי של ישראל ולעידוד יזמות טכנולוגית ‪.‬‬ ‫פרס יזם את כינוסה של "וועידת הנשיא " שמטרתה לדון בעתידה של מדינת ישראל ובעתידו של העם היהודי ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬שימש במהלך רוב הקריירה הפוליטית שלו כ‪"-‬מספר ‪ ;"2‬אף על פי כן‪ ,‬הוא‬ ‫הצליח להוביל‪ ,‬להשפיע ולתרום רבות לביטחון ישראל‪ .‬האם ניתן להוביל גם מעמדה של‬ ‫"מספר ‪ ?"2‬האם אנחנו יודעים להעריך גם מנהיגים מסוג זה?‬

‫תנועה בת של ההסתדרות ‪ .‬בשנת ‪ 1959‬התאחדה התנועה עם "התנועה המאוחדת " ושינתה את שמה ל "נוער העובד והלומד "‪.‬‬ ‫‪319‬‬ ‫על מלחמת סיני‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬ ‫‪320‬‬ ‫ראה הערה ‪.244‬‬ ‫‪321‬‬ ‫על "המהפך"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬ ‫‪ 322‬על רצועת הביטחון‪ ,‬ראה עמ ' ‪.174‬‬ ‫‪323‬‬ ‫עסקת ג 'יבריל כינויה של עסקת חילופי שבויים שבוצעה בשנת ‪ 1985‬בין מדינת ישראל לבין ארגון טרור בראשותו של המחבל אחמד‬ ‫ג'יבריל‪ .‬במסגרת העסקה שוחררו ‪ 1,150‬אסירים ב י טחוניים כנגד שלושה חיילי צה " ל שהוחזקו על‪ -‬ידי הארגון בדרום לבנון ‪ .‬עסקה זו עוררה‬ ‫בציבור הישראלי פולמוס רחב ו היא נחשבת לאחת מעסקאות השבויים המרכזיות שביצעה ישראל ‪.‬‬ ‫‪324‬‬ ‫על תהליך מדריד‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪325‬‬ ‫על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪326‬‬ ‫פרס נובל הוא פרס המחולק בכל שנה החל מ‪ 1901 -‬בקטגוריות שונות לארגונים או אנשים שתרמו באופן יוצא דופן לחברה ‪ .‬הפרס מחולק‬ ‫בעקבות צוואתו של אלפרד נובל ‪ ,‬ממציא הדינמיט ‪ .‬כלל הפרסים מחולקים בשטוקהולם בירת שבדיה ב‪ 10 -‬בדצמבר‪ ,‬על‪-‬ידי בית המלוכה‬ ‫השבדי והאקדמיה השבדית למדעים ‪ .‬פרס נובל לשלום מוע נק באוסלו בירת נורווגיה על‪ -‬ידי הפרלמנט הנורווגי ‪ .‬נכון לשנת ‪ 2012‬זכו בנובל‬ ‫עשרה ישראלים‪.‬‬ ‫‪ 327‬מבצע ענבי זעם הוא מבצע צבאי של צה "ל בדרום לבנון שנערך באפריל ‪ .1996‬המבצע החל בעקבות הירי המסיבי מכיוון דרום לבנון אל‬ ‫יישובי הצפון‪ .‬במהל כו פגע צה" ל בתשתיות הטרור של חיזבאללה במטרה להפסיק את הירי‪.‬‬

‫‪168‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ראשי ממשלה‬ ‫דוד בן‪ -‬גוריון (‪)1973-1886‬‬ ‫"לא די שידע המפקד את מלאכתו ‪ .‬עליו להיות אוהב האדם ‪ ,‬שהחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו ‪,‬‬ ‫שיאהב אותו‪ ,‬ובעיקר שיעורר אמון בחייל ובאם‪-‬החייל‪ .‬עלינו לפתח ידידות עמים‪ ,‬אך לסמוך יכולים‬ ‫אנו רק על עצמנו‪ .‬הדבר תלוי במפקדים שיהיו לנו‪ .‬אם המפקדים יעוררו את האמון ‪ ,‬את האהבה‪ ,‬את‬ ‫הדבקות בחיילים שלהם‪ ,‬תדע כל אם עברייה שמסרה גורל בנה לידי מפקדים ראויים לכך"‪.‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬עם פרידה ‪ 2 ,‬ביולי ‪. 1963‬‬

‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראש הממשלה הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1886‬בעירה פלונסק‪ ,‬בפולין‪ ,‬תחת השם דוד גרין ‪ .‬כבר מילדותו‬ ‫היה קרוב בדעותיו אל חוגים ציוניים וכשהיה בן עשרים עלה לארץ‬ ‫כפועל חקלאי במושבות ועד מהרה הפך לפעיל מרכזי ב‬

‫כחלק מן העלייה השנייה ‪ .328‬בתחילה עבד‬

‫מפלגת פועלי ציון‬

‫‪329‬‬

‫‪ .‬בשנת ‪ 1912‬החל ללמוד משפטים‬

‫באיסטנבול לצדו של יצחק בן‪ -‬צבי‪ .‬כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה (‪ ,)1914‬נקטעו לימודיהם של השניים‬ ‫והם נאלצו לשוב לארץ י שראל‪ .‬בארץ הם ניסו להקים גדוד יהודי במסגרת הצבא העות 'מאני‪ ,‬אך גורשו לחו"ל‬ ‫וכעבור זמן קצר הפליגו לארצות הברית ‪ ,‬שם יזמו הקמת גדוד עברי אשר פעל במסגרת הצבא הבריטי ‪.330‬‬ ‫ב‪ 1919-‬הקים בן‪ -‬גוריון יחד עם ברל כצנלסון ‪ 331‬את מפלגת "אחדות העבודה "‪ ,‬שהיוותה איחוד בין "פועלי ציון "‬ ‫לבין קבוצה נוספת ‪ ,‬וב‪ 1921-‬נבחר ל הנהגת הסתדרות העובדים ‪ .‬בשנת ‪ 1930‬התאחדה "אחדות העבודה " עם‬ ‫מפלגת "הפועל הצעיר " וכך נוסדה מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י)‪ .‬בן‪ -‬גוריון מונה לעמוד בראש המפלגה והפך‬ ‫אותה למפלגה הגדולה ביותר בארץ ‪ ,‬שהנהיגה (בגלגוליה השונים ) את מוסדות המדינה עד לשנת ‪.1977‬‬ ‫בשנת ‪ 1935‬נבחר בן‪ -‬גוריון ליושב ראש הסוכנות היהודית ‪ .‬מתפקיד זה הוביל את מדיניות ההבלגה כלפי ערביי‬ ‫ארץ‪-‬ישראל וקרא להימנע מפגיעה בחפים מפשע ‪ .‬בשנת ‪ 1937‬תמך בהצעתה של ועדת פיל‬

‫‪332‬‬

‫לחלק את ארץ‬

‫ישראל בין היהודים והערבים ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬גרס כי יש לשתף פעולה עם הבר יטים במלחמתם‬ ‫בנאצים על אף ההגבלות שהטילו על ההגירה היהודית לארץ ישראל ‪ 333‬ולהיאבק בהם בדרכים בלתי אלימות ‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1942‬הוא הו ביל את קבלתה של תכנית בילטמור‬ ‫שאף לשכלל ולפתח את מנגנוני הביטחון של הי‬

‫‪334‬‬

‫והחל במאבק דיפלומטי למען הקמת מדינה יהודית ‪ .‬הוא‬

‫ישוב לקראת הקמתה של ה מדינה והקים את התשתית לצבא‬ ‫‪335‬‬

‫ההגנה לישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬עסק בעיצוב דמותה של החברה באמצעות מכתב הסטטוס‪ -‬קוו ‪.‬‬ ‫דוד בן‪ -‬גוריון הוביל את התמיכה היהודית בהצעת החלוקה של אונסקו "פ ‪ 336‬ועם אישורה ‪ ,‬ב‪ -‬כ"ט בנובמבר ‪,1947‬‬ ‫הנהיג את כוחות המגן בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות ‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1948‬ה' באייר תש "ח‪ ,‬הוא הכריז ‪,‬‬ ‫כראש מנהלת העם הזמנית‪ ,‬על הקמתה של מדינת ישראל והפך לראש הממשלה ולשר הביטחון שלה‬ ‫ואילך‪ ,‬אחד העקרונות המרכזיים שנקשרו בפעולתו היה עיקרון ה‬

‫‪ .‬מרגע זה‬

‫ממלכתיות ‪ ,‬מושג אותו טבע ומשמעותו ‪-‬‬

‫פירוקם של מוסדות מפלגתיים ובניית מוסדות מדינה חזקים ‪ .‬בן‪ -‬גוריון ראה במצב בתקופת היישוב ‪ ,‬בו היה‬ ‫למפלגות כוח רב וכל זרם מפלגתי הפעיל כוח לוחם מחתרתי ‪ ,‬שירות תעסוקה ‪ ,‬שירותי בריאות ‪ ,‬קבוצות ספורט‬ ‫ומערכות חינוך נפרדות ‪ ,‬סכנה רבה ‪ .‬הוא ניגש לטפל קודם כ ול בפירוק המחתרות ובהקמתו צבא ממלכתי ‪ .‬אחד‬ ‫האירועים המשמעותיים בהקשר זה ‪ ,‬היה סיפורה של ה נחתת אלטלנה‪ .‬ביוני ‪ 1948‬התקרבה אל חופי הארץ ספינה‬ ‫‪328‬‬

‫על העלייה השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬ ‫‪ 329‬ראה הערה ‪.255‬‬ ‫‪ 330‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪331‬‬ ‫ראה הערה ‪.65‬‬ ‫‪ 332‬על ועדת פיל‪ ,‬ראה עמ' ‪.80‬‬ ‫‪ 333‬על היחסים בין היישוב היהודי ל שלטון הבריטי ‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫‪334‬‬ ‫תכנית בילטמור היא תכנית עבודה שהתקבלה בוועידה של מנהיגים ציוניים שנערכה במלון בילטמור בניו‪-‬‬ ‫להקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה ‪.‬‬ ‫‪335‬‬ ‫על הסטטוס‪ -‬קוו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫‪ 336‬על התהליכים שקדמו להקמת מדינת ישראל ‪ ,‬ראה עמ ' ‪.83‬‬

‫יורק‪ .‬במרכז התכנית קריאה‬

‫‪169‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שהובילה נשק שרכש האצ "ל‪ .‬בין מנחם בגין ‪ ,‬מפקד האצ "ל לשעבר ‪ ,337‬לבין בן גוריון התחולל ויכוח ‪ .‬בגין דרש‬ ‫שהנשק יועבר לידי יחידות האצ "ל ששולבו בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬בן‪ -‬גוריון סירב לכך ‪ .‬הדברים ה תגלגלו לכדי‬ ‫חילופי אש בין אנשי האצ "ל לחיילי צה "ל ובסופו של דבר ‪ ,‬הטביעו כוחות צה "ל את האלטלנה כאשר התקרבה אל‬ ‫חופי תל‪ -‬אביב‪ .‬אירוע משמעותי נוסף היה פירוק הפלמ "ח‪ ,‬חטיבות הפלמ "ח אמנם שולבו בצה "ל אך קיימו מטה‬ ‫נפרד‪ .‬בנובמבר ‪ 1948‬הורה בן‪ -‬גוריון על פירוקו של המטה ‪ .‬תפיסתו הממלכתית של בן‪ -‬גוריון באה לידי ביטוי גם‬ ‫בהשקפתו הרחבה ביחס ל צבא‪ ,‬שהובאה באופן מסודר במסגרת ספרו‬

‫"ייחוד ו ייעוד"‪ .‬בספר עוסק בן‪ -‬גוריון‬

‫בייחודו של צה "ל ובי יעודו החינוכי‪ -‬חברתי‪ .‬בן‪-‬גוריון ראה בצבא גוף חשוב שיכול לגשר על‬

‫פערים ולהפגיש בין‬

‫חלקי העם ‪ .‬הוא טבע את הרעיון של צבא מחנך ושלח את הצבא גם לבצע משימות אזרחיות לצורך רווחתו של‬ ‫העם‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה עסק בן‪ -‬גוריון בפתרון בעיותיה האזרחיות של ישראל אשר נבעו בעיקרן מן המצב הכלכלי הקשה‬ ‫ומן העול שהטילה קליטת העלייה‬ ‫השילומים עם גרמניה המערבית‬

‫‪ .‬בצעד שעורר מחלו קת כבדה בארץ ‪ ,‬הביא בן‪ -‬גוריון לחתימה על הסכם‬ ‫‪338‬‬

‫וזה הביא לשיפור במצב הכלכלי ‪ .‬בשנת ‪ ,1953‬התפטר בן‪-‬גוריון מראשות‬

‫הממשלה בפעם הראשונה ‪ .‬לאחר התפטרותו הוא קבע את ביתו ביישוב‬

‫שדה בוקר ומשה שרת החליף אותו‬

‫בתפקיד ראש הממשלה ‪ .‬בן‪ -‬גוריון קיווה שלעלייתו לנגב תהיה השפעה חינוכית ערכית רחבה וכי הוא יעודד עוד‬ ‫צעירים לנהוג כמוהו ‪.‬‬ ‫ב‪ 1955-‬חזר בן‪ -‬גוריון לחיים הפוליטיים ‪ ,‬תחילה כשר ביטחון ובהמשך גם כראש ממשלה ‪ .‬בכהונה זו הוא הוביל‬ ‫את מדינת ישראל ב מלחמת סיני‪ .‬לבסוף פרש מראשות הממשלה ב‪ 1963 -‬ולוי אשכול מונה כמחליפו ‪ .‬ב‪1965-‬‬ ‫הקים‪ ,‬יחד עם שמעון פרס ‪ ,‬משה דיין ואחרים ‪ ,‬מפלגה חדשה ‪ :‬רשימת פועלי ארץ‪ -‬ישראל (רפ"י) ונבחר מטעמה‬ ‫לכנסת‪ .‬בשנת ‪ 1968‬התאחדה רפ "י עם מפא "י ויצרה את מפלגת העבודה ; בן‪ -‬גוריון התנגד למהלך והקים את‬ ‫הרשימה הממלכתית ‪ .‬ב‪ 1970-‬פרש סופית מן הפוליטיקה והתמסר לכתיבת זיכרונותיו ‪ .‬דוד בן‪ -‬גוריון נפטר ב‪ -‬ו'‬ ‫בכסליו תשל"ד‪ 1 ,‬בדצמבר ‪ 1973‬ונקבר במדרשת שדה בוקר בנקודה הצופה אל עבר נחל צין ‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון נודע בתכונותיו האישיות כאדם עיקש מאוד‪ ,‬אף על פי כן כפוליטיקאי הוא‬ ‫עודד פשרה‪ ,‬בעיקר בהקשר ליחסי דתיים וחילונים‪ .‬כיצד מתיישבת סתירה זו?‬

‫משה שרת (‪)1965-1894‬‬ ‫"מפעלנו הציוני בארץ הוא כולו מכפלה של משק ותרבות ‪ ,‬של כוח ושכל ‪ ,‬של גשם ורוח ‪ ,‬של גוף‬ ‫המדינה ואוצר הרוח שלה ‪ .‬כשם שאנו שואפים לעצב טיפוס מעולה של עובד משכיל ‪ ,‬כך אנו חותרים‬ ‫ליצור את הלוחם המשכיל"‪.‬‬ ‫משה שר ת‪ ,‬דברים בסיום המחזור הראשון של פו "ם‪ 25 ,‬באפריל ‪. 1955‬‬

‫משה שרת ‪ ,‬ראש הממשלה השני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1894‬בעירה חרסון‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם משה שרתוק ‪ .‬כשהיה בן‬ ‫‪ 12‬עלה לארץ עם הוריו ‪ ,‬התגורר בכפר הערבי עין סיניה ולמד את השפה הערבית על בוריה ‪ .‬כשהיה בן ‪ 14‬היגרה‬ ‫המשפחה ליפו והייתה מראשוני תל‪-‬אביב‪ .‬שרת נמנה עם המחזור הראשון של תלמידי גימנסיה הרצל‬ ‫תום לימודיו נסע לאיסטנבול ללמוד משפטים בדומה לדוד בן‪-‬‬

‫ייה ועם‬

‫גוריון וליצחק בן‪ -‬צבי‪ .‬כשפרצה מלחמת העולם‪,‬‬

‫הראשונה‪ ,‬התגייס לצבא ה עות'מאני והיה בין היהודים היחידים שזכו לדרגות קצונה בצבא זה ‪.‬‬ ‫‪339‬‬

‫עם תום המלחמה פ נה ללימודי כלכלה בלונדון וכששב לארץ‪ ,‬החל בפעילות ציונית ב מפלגת "אחדות העבודה " ‪,‬‬ ‫ובכתיבה עיתונאית בעיתון "דבר"‪ .340‬בשנת ‪ 1931‬החל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר‬

‫‪ 337‬על מנחם בגין‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ .127‬על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד עמ ' ‪.154‬‬ ‫‪338‬‬ ‫על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫‪339‬‬ ‫ראה הערה ‪.255‬‬ ‫‪ 340‬ראה הערה ‪.66‬‬

‫‪170‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫רצח ארלוז ורוב‪ ,341‬מונה לראש המחלקה ‪ .‬למעשה היה שרת אחראי ליחסי החוץ של מוסדות התנועה הציונית‬ ‫ובמידה רבה היה זה שכונן אותם ‪ .‬בתקופה שקדמה להקמת המדינה ‪ ,‬היה שרת חלק מן המאמץ הדיפלומטי‬ ‫לקבלתן של החלטות ועדת אונסקו "פ ‪ .342‬עם הקמת המדינה מונה שרת לתפקיד שר החוץ והקים את השירות‬ ‫הדיפלומטי הישראלי ‪ .‬במסגרת תפקיד זה הי ה מעורב בכמה פרשיות דרמטיות ובהן‬

‫הסכמי שביתת ה נשק בין‬

‫ישראל לשכנותיה בתום מלחמת העצמאות (הסכמי רודוס) והסכם השילומים עם גרמניה המערבית‬

‫‪343‬‬

‫‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1953‬עם פרישתו של בן‪ -‬גוריון‪ ,‬מונה שרת למחליפו ‪ .‬תקופתו של משה שרת בראשות הממשלה התאפיינה‬ ‫בקו מדיני מתון ובהתנגדותו לפעולות התגמול‬

‫‪344‬‬

‫ועל רקע זה התגלעה מחלוקת חריפה בינו לבין ד וד בן‪ -‬גוריון‪.‬‬

‫לאחר חזרתו של בן‪ -‬גוריון לראשות הממשלה ‪ ,‬נאלץ שרת לפרוש מן החיים הפוליטיים (‪ .)1956‬לאחר פרישתו‬ ‫שימש כמנהל הוצאת הספרים‬

‫"עם עובד "‬

‫‪345‬‬

‫ומכללת בית ברל‬

‫‪346‬‬

‫ובין השנים ‪ 1965-1961‬שימש כיושב ראש‬

‫ההסתדרות הציונית ‪ .‬משה שרת נפטר ב‪ -‬ז' בתמוז תשכ "ה‪ 7 ,‬ביולי ‪ 1965‬ונקבר בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בפעילותו הציבורית הדגיש שרת את חשיבותם של יחסי החוץ לשגשוגה של מדינת ישראל‪ .‬מהי‬ ‫לדעתכם חשיבותם של יחסים אלו?‬

‫לוי אשכול (‪)1969-1895‬‬ ‫" במשטר דמוקרטי אין ממשלה יכולה לבצע בהצלחה מדיניות כלשהי ‪ ,‬אם העם אינו מבין במה דברים‬ ‫אמורים ואינו מוכן לעמוד לימין המבצעים ‪ .‬אני מאמין בעם הזה !‪ ...‬אני מאמין כי עם זה יודע ומבין ‪ ,‬כי‬ ‫אחריות לצורכי המדינה איננה אלא אחריות לעצמו לבני ביתו"‪.‬‬ ‫לוי אשכול‪ ,‬נאום משודר לאומה‪ 21 ,‬בפברואר ‪. 1966‬‬

‫לוי אשכול‪ ,‬ראש הממשלה השלישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1895‬בכפר אורטוב‪ ,‬באוקראינה ‪ ,‬תחת השם לוי שקולניק ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1914‬עלה לארץ כחלק מן העלייה השנייה ‪ .‬במלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדודים העבריים בצבא הבריטי‬

‫‪347‬‬

‫ולאחריה נמנה עם מקימיו של קיבוץ דגניה ב' ועם מקימיה של הסתדרות העובדים‪ .‬אשכול שהחל את דרכו כפועל‬ ‫חקלאי‪ ,‬החל ל התמקד בעשייה ציבורית ‪ ,‬בתחילה במסגרת ההסתדרות ו מפלגת הפועל הצעיר ובהמשך במפא "י‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬יזם אשכול את הקמתה של חברת‬

‫מקורות ‪ ,‬חברת המים המרכזית של הי ישוב היהודי ‪ ,‬ובהמשך‪,‬‬

‫חברת המים הלאומית של ישראל ‪ .‬בין השנים ‪ 1948-1940‬היה חבר מטה ההגנה והממונה על הרכש והציוד ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1949‬מונה לראש מחלקת ההתיישבות והגזבר של הסוכנות היהודית ‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ ,1963-1952‬שימש כשר האוצר ו נדרש להתמודד עם המשך קליטתם של גלי העלייה‬

‫‪348‬‬

‫אל מול‬

‫משאביה המצומצמים של המדינה ‪ .‬אחד הפתרונות המרכזיים שמצא אשכול הי ה הקמת ה מעברות‪ :‬אתרי שיכון‬ ‫זמניים שהורכבו מצריפים ‪ ,‬בדונים ופחונים ‪ .‬בשנים אלו עבר המשק הישראלי ממיתון ו‪" -‬צנע" לצמיחה מהירה‬ ‫ופותחו מפעלי תשתית מרכזיים ‪ .‬בשנת ‪ ,1963‬עם פרישתו השנייה ( והסופית) של דוד בן‪ -‬גוריון מתפקיד ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬מונה לוי אשכול לראש ממשלה ולשר ב יטחון‪ .‬אחד מצעדיו הראשונים בתפקיד ז ה היה י יזום פיוס‬

‫‪ 341‬חיים ארלוז ורוב (‪ ,)1933-1899‬מדינאי יהודי שהשתייך לתנועת העבודה ‪ .‬בשנת ‪ 1931‬מונה ארלוז ורוב לראש המחלקה המדינית של הסוכנות‬ ‫היהודית ו מעמדה זו ניהל את יחסי החוץ של הי ישוב העברי ‪ .‬בין השאר נשא ונתן ארלוז ו רוב עם השלטון הנאצי על הסכם ההעברה שנועד‬ ‫להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהעבירו לארץ‪ -‬ישראל והיה נתון ב וויכוח ציבורי ‪ .‬בליל שבת ‪ 16 ,‬ביולי ‪ ,1933‬יצא ארלוז ורוב לטייל עם א ישתו‬ ‫על חוף ימה של תל‪-‬אביב ונורה על‪ -‬ידי מתנקש‪ .‬על אף שנעצרו חשודים במעשה ‪ ,‬נותר רצח ארלוז ו רוב בגדר תעלומה אשר מעולם לא נפתרה‪.‬‬ ‫‪ 342‬ראה עמ' ‪.84‬‬ ‫‪343‬‬ ‫על מלחמת העצמאות‪ ,‬ראה פרק מפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 157‬על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫‪ 344‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬ ‫‪ 345‬ראה הערה ‪ 264‬לעיל‪.‬‬ ‫‪346‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל מוסד לימודים שהוקם ב‪ 1949 -‬על‪-‬ידי מפא" י כדי להנציח את מורשתו של ברל כצנלסון והוכרז כמוסד אקדמי‬ ‫רשמי ב‪ .1970-‬כיום כוללת המכללה בית‪ -‬ספר לחינוך‪ ,‬בית‪ -‬ספר לאמנות‪ ,‬מכון אקדמי להכשרת מורים ערבים ובית ספר לחברה וממשל ‪.‬‬ ‫‪347‬‬ ‫על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪ 348‬על העלייה ההמונית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬

‫‪171‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫היסטורי עם התנועה הרוויזיוניסטית ותנועות הימין ‪ ,‬באמצעות העלאת עצמותיו של זאב ז 'בוטינסקי‬ ‫וקיומה של הלוויה ממלכתית בהר הרצל ‪ .‬בה משך עשה אשכול גם צעד משמעותי לנ‬

‫‪349‬‬

‫לארץ‬

‫רמול היחסים עם ערביי‬

‫ישראל וביטל את השלטון הצבאי‪ .‬במקביל פעל אשכול לבצר את כוחו של צה "ל אל מול האתגרים החדשים‬ ‫שעמדו בפניו‪.‬‬ ‫מדיניותו הפייסנית והפשרנית של אשכול ‪ ,‬זכתה לת מיכה רחבה מן הציבור עד ל‪" -‬תקופת ההמתנה " שקדמה‬ ‫למלחמת ששת‪ -‬הימים ב‪ .350 1967-‬במהלך יום העצמאות אותה שנה ‪ ,‬החליטה מצריים על סגירת מצרי טיר אן בפני‬ ‫סירות ישראליות והזר ימה כוחות גדולים אל חצי האי סיני‬

‫; במקביל עלה המתח גם בגבול הסורי ‪ .‬האווירה‬ ‫‪ .‬אשכול עשה ככל‬

‫הציבורית בישראל הייתה קשה מאוד וגבלה בחרדה קשה שרק גברה עם גיוס מילואים רחב‬ ‫שביכולתו להרגיע את האווירה אך תדמיתו הפשרנית הייתה בעוכריו ‪.‬‬ ‫אשכול ויתר על תפקיד שר הביטחון שניתן למשה דיין וכונן ממשלת אחדות יחד עם מנחם בגין ו‬

‫לבסוף‪ ,‬לאחר‬

‫התלבטות קשה ‪ ,‬החליט לצאת ב‪ 5 -‬ביוני למלחמת מנע שנודעה לימים כ מלחמת ששת‪ -‬הימים הנחשבת לאחד‬ ‫הניצחונות המזהירים של ישראל ‪ .‬צה"ל‪ ,‬שאשכול השקיע רבות בבניין כוחו ‪ ,‬הביס את צבאותיהן של מצר יים ‪,‬‬ ‫סוריה וירדן ותפס שטחים נרחבים ‪ .‬אשכול החזיק בתפקיד ראש הממשלה עד לפטירתו ‪ .‬הוא נפטר ב‪ -‬ח' באדר‬ ‫תשכ"ט‪ 26 ,‬בפברואר ‪ 1969‬ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫אחת האמירות המיוחסות לאשכול היא " אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג מה שאני רוצה"‪,‬‬ ‫מהי עמדתכם על טקטיקה זו? מה ההיגיון הפנימי שעומד מאחוריה?‬

‫גולדה מאיר (‪)1978-1898‬‬ ‫" אנחנו דורשים זכות יציאה לכל יהודי מברית המועצות ‪ ,‬הרוצה להצטרף אלינו במולדתנו ‪ ,‬במולדתו‪...‬‬ ‫הגענו למה שהגענו מפני שהאמנו ופעלנו למרות הקשיים ‪ ...‬בוא יבוא יום ונזכה עוד לראות זרם עלייה גדול ‪,‬‬ ‫צעירים וזקנים ותינוקות ואלה שאחרים ניסו בכוח להשכיח מלבם את אישיותם ואת השתיכותם ‪ .‬הם יבואו‪.‬‬ ‫ואומץ הלב שלהם והיהדות השורשית שלהם יצורפו לכוחות הרוח אשר בעם‪ ,‬ויחד נבנה את מדינתנו"‪.‬‬ ‫גולדה מאיר‪ ,‬דברים בכנסת על מצב יהודי רוסיה ‪ 19 ,‬בנובמבר ‪. 1969‬‬

‫גולדה מאיר ‪ ,‬ראש ממשלת ישראל הרביעית ‪ ,‬נולדה בשנת ‪ 1898‬בקייב‪ ,‬באוקראינה ‪ ,‬תחת השם גולדה מבוביץ '‪.‬‬ ‫כשהייתה בת שמונה היגרה עם הוריה‬

‫לארצות הברית ‪ .‬בנעוריה התוודעה לפעילות ציונית והצטרפה למפלגת‬

‫פועלי ציון ‪ .351‬בשנת ‪ 1921‬עלתה לאר ץ ישראל וב‪ 1928-‬נבחרה לתפקידה הצ יבורי הראשון כמזכירת מועצת‬ ‫הפועלות בהסתדרות העובדים ‪ .‬ב‪ 1932-‬נשלחה מטעמה לארצות הברית וכשחזרה לארץ‪ ,‬מילאה שורה ארוכה של‬ ‫תפקידים ציבוריים ‪ .‬בין השאר ‪ ,‬נשלחה מאיר ‪ ,‬בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל ‪ ,‬להיפגש עם עבדאללה‬ ‫מלך ירדן‪ 352‬והצליחה להשיג עמו הסכמות סודיות ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1948‬מונתה מאיר לצירה הישראלית הראשונה בברית המועצות וניסתה ליצור קשר עם יהודי המדינה‬ ‫שליחותה הדיפלומטית נקטעה כשנקראה לכהן כשרת העבודה בממשלת ישראל הראשונה‬

‫‪.‬‬

‫‪ .‬היא כיהנה בתפקיד‬

‫במשך כשבע שנים ועיצבה את שוק העבודה הישראלי ואת זכויות העובד הבסיסיות ‪ .‬בין השאר הביאה לחקיקתו‬ ‫של "חוק שעות עבודה ומנוחה " הידוע גם כ‪" -‬חוק השבת "‪ ,‬המחייב כל מעסיק לאפשר לעובדיו חופשה בשבת‬ ‫ובמועדי ישראל ; והקימה את הביטוח הלאומי ‪ ,‬מוסד הרווחה המרכזי במדינת ישראל המספק קצבאות לנצרכים‬ ‫להם‪.‬‬ ‫‪349‬‬

‫זאב ז 'בוטינסקי (‪ ,)1940-1880‬מנהיג ציוני ‪ ,‬אבי הציונות הרוויזיוניסטית ‪ ,‬אחד מהוגי רעיון הגדודים העבריים בצבא הבריטי ‪ ,‬מאבותיו‬ ‫הרעיוניים של האצ " ל ואחד ממניחי התשתית להגות הציונית הליברלית ‪ .‬במהלך פעילותו יצא ז 'בוטינסקי כנגד תנועת העובדים ומפלגות‬ ‫השמאל ששלטו במוסדות ה יישוב באותה העת והיה מוחרם על ידן ‪ .‬ז'בוטינסקי נפטר בארצות הברית ובקשתו האחרונה הייתה שעצמותיו‬ ‫תועלינה לארץ עם הקמת המדינה ‪ .‬בן‪ -‬גוריון סירב להעלאת העצמות ורק עם מינויו של לוי אשכול לתפקיד ראש הממשלה ‪ ,‬התאפשר הדבר ‪.‬‬ ‫‪350‬‬ ‫על מלחמת ששת‪-‬הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬ ‫‪ 351‬ראה הערה ‪.255‬‬ ‫‪ 352‬עבדאללה ‪ ,)1951-1882( ,‬בנו השני של השריף חוסיין ומלכה הראשון של ירדן ‪ .‬בשנים שלפני הקמתה של מדינת ישראל ‪ ,‬קיים מגעים‬ ‫חשאיים עם התנועה הציונית ‪ .‬ב‪ 1951-‬נרצח על‪-‬ידי גורמים פלסטיניים קיצוניים‪.‬‬

‫‪172‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בשנת ‪ 1956‬החליפה גולדה מאיר את משה שרת בתפקיד שר ת החוץ וביקשה לחזק את קשרי ה של ישראל עם‬ ‫המדינות החדשות שהוקמו באסיה ובאפריקה ‪ .‬ביוזמתה ‪ ,‬סייעה מדינת ישראל למדינות אלו בפיתוח תשתית‬ ‫כלכלית וחקלאית ‪ .‬בשנת ‪ ,1969‬עם פטירתו של לוי אשכול ‪ ,‬מונתה גולדה מאיר לראש ממשלה ‪ .‬תקופה זו עמדה‬ ‫בראשיתה בסימן מלחמת ההתשה מחד ו במצב כלכלי טוב מאידך ‪ .‬בין השנים ‪ 1973-1970‬נאלצה מדינת ישראל‬ ‫להתמודד עם גל טרור שאחד משיאיו היה בטבח י "א הספורטאים באולימפיאדת מינכן ‪ .353‬ישראל‪ ,‬בתגובה‪ ,‬פעלה‬ ‫כנגד ארגוני הטרור בדרכים שונים ויצאה למבצע‬

‫"אביב נעורים "‬

‫‪354‬‬

‫בלבנון‪ .‬באוקטובר ‪ 1973‬הופתעה מדינת‬

‫ישראל במתק פת נגד משולבת של צבאות מצר יים וסוריה שהחלה את מלחמת יום הכיפורים‬

‫‪355‬‬

‫‪ .‬ישראל התעלמה‬

‫מנתונים מודיעיניים שונים ‪ ,‬לא נערכה למלחמה וספגה במהלך ימיה הראשונים מכה קשה ‪.‬‬ ‫מיד עם תום המלחמה נבחרה מאיר שוב לתפקיד ראש הממשלה‬

‫‪ ,‬אך זמן קצר לאחר מכן התפטרה מתפקידה ‪.‬‬

‫גולדה מאיר נפטרה ב‪ -‬ח' בכסליו תשל "ט‪ 8 ,‬בדצמבר ‪ 1978‬ונקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫גולדה מאיר הייתה האישה הראשונה שכיהנה במדינת ישראל כראש ממשלה ואחת הנשים‬ ‫הראשונות ששימשו כמנהיגות של מדינה בעולם והדבר נחשב במשך זמן רב כסמל לשוויון בין‬ ‫נשים לגברים בישראל‪ .‬האם לדעתכם נשים וגברים במדינת ישראל זוכים ליחס שווה? כיצד‬ ‫ניתן לשפר את המצב?‬

‫יצחק רבין (‪)1995-1922‬‬ ‫" לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם‪ ...‬זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'‪ .‬צירוף המילים האלה‪ ,‬שרבים‬ ‫מאיתנו שומעים בחיי היום‪ -‬יום של מדינת ישראל ‪ ,‬הוא בלתי נסבל ‪ ...‬חובתכם כמפקדים למצות את‬ ‫המקסימום מחייליכם‪ ,‬לאמן ולתרגל אותם כדי שיהיו החיילים הטובים ביותר‪ ,‬להוציא מהם ליטרים של זיעה‬ ‫ואף לא טיפה אחת של דם ‪ ,‬אבל גם לדאוג לכסות אותם בלילה ‪ ,‬להמתין להם אחרי מסע מפרך עם‬ ‫הסנדוויצ'ים והשתייה‪ ,‬להיות איתם ברגעים הקשים‪ ,‬להיות אב וחבר כשצריך"‪.‬‬ ‫יצחק רבין ‪ ,‬נאום בטקס הסיום של קורס פו "ם‪ 27 ,,‬באוגוסט ‪. 1992‬‬

‫יצחק רבין ‪ ,‬ראש הממשלה החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1922‬בירושלים וגדל בתל‪ -‬אביב‪ .‬כשהיה בן ‪ 15‬החל ללמוד בבית‬ ‫הספר החקלאי "כדורי"‪ .‬כשהיה בן ‪ 19‬הצטרף אל הפלמ "ח ושנתיים מאוחר יותר ‪ ,‬מונה למ "מ בארגון‪ .‬באוקטובר‬ ‫‪ ,1947‬מעט לפני קום המדינה ‪ ,‬מונה לקצין המבצעים של הפלמ "ח ובמהלך מלחמת העצמאות מונה למפקד‬ ‫חטיבת הראל שלחמה לפריצת המצור על ירושלים ‪ .‬מאוחר יותר ‪ ,‬במהלך המלחמה ‪ ,‬מונה לקצין המבצעים של‬ ‫חזית הדרום‪.‬‬ ‫רבין המשיך במילוי תפקידי פיקוד שונים ו בסוף שנת ‪ ,1963‬מונה לרמטכ"ל השביעי של צה "ל‪ .‬במהלך כהונתו‬ ‫פרצה מלחמת ששת הימים ‪ .‬רבין הוביל את צה " ל במלחמה זו והביא אותו אל ניצחון מרשים בשלוש חזיתות ‪.‬‬ ‫לאחר פרישתו מ צה"ל (‪ ,)1968‬התמנה ל שגריר ישראל בארצות‪ -‬הברית‪ ,‬ועם תום שליחותו‪ ,‬נבחר לכנסת והתמנה‬ ‫לשר העבודה ‪ .‬בשנת ‪ ,1974‬לאחר התפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר ‪ ,‬בעקבות מלחמת יום הכיפורים ‪,‬‬ ‫נבחר יצחק רבין בפעם הראשונה לתפקיד ראש הממשלה‬

‫‪ .‬במהלך כהונתו נחתם הסכם הביניים עם מצריים ;‬

‫וצה"ל יצא לאחת מן הפעולות המפורסמות שלו ‪ :‬חילוץ הנוסעים החטופים משדה התעופה אנטבה במסגרת‬ ‫מבצע יונתן ‪ .356‬בדצמבר ‪ 1976‬התפטר רבין מ תפקידו בעקבות משבר פוליטי ובאפריל‬

‫‪ ,1977‬לאחר פרסום‬

‫‪353‬‬

‫טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן אירוע טרור קשה שהתרחש במה לך ה אולימפיאדה שהתקיימה במינכן ( ספטמבר ‪ .)1972‬במהלך‬ ‫המשחקים האולימפיים השתלטו טרוריסטים על בניין המשלחת הישראלית בכפר האולימפי והחזיקו בחברי המשלחת הישראלית כבני ערובה ‪.‬‬ ‫במהלך האירוע נרצחו אח ד‪ -‬עשר ספורטאים ישראלים ‪ .‬במהלך השנים נוצר סכסוך בין מדינת ישראל שביקשה לאזכר במהלך האולימפיאדות‬ ‫הבאות את הרצח של הספורטאים ואת הפגיעה ברוח האולימפי ‪ ,‬לבין הו ועד האולימפי הבין‪ -‬לאומי המתנגד לכך בכל תוקף ‪.‬‬ ‫‪354‬‬ ‫מבצע אביב נעורים הוא מבצע צבאי שהתרחש בין ה‪ 10-9 -‬באפריל ‪ 1973‬ובמהלכו תקפו כוחות מובחרים של צה " ל מספר מפקדות ומנהיגים‬ ‫של ארגוני הטרור הפלסטינים שפעלו בלבנון‪.‬‬ ‫‪355‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬ ‫‪ 356‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬

‫‪173‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בעיתונות על חשבון דולרים בו החזיקה רעייתו בחוץ‪-‬‬

‫לארץ‪ ,‬בניגוד לחוקי המדינה באותה העת ‪ ,‬הודיע כי לא‬

‫יתמודד בבחירות הבאות‪.‬‬ ‫רבין שב לשאת בתפקיד ציבורי‬

‫ב‪ ,1984-‬כשמונה לשר הבי טחון‪ .‬במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם פרוץ‬

‫האינתיפאדה הראשונה ‪ .357‬בשנת ‪ 1992‬ניצח את יצחק שמיר בבחירות לכנסת ומונה לר אש ממשלה בפעם השנייה ‪.‬‬ ‫רבין כונן ממשלת שמאל שנשענה על בסיס צר והנהיג שינוי בסדר העדיפויות הלאומי תוך העדפה תקציבית‬ ‫לנושאים "אזרחיים" כמו חינוך או‬

‫תשתיות על‪ -‬חשבון נושאים ביטחוניים ‪ .‬ממשלת רבין החלה לפעול‬

‫באינטנסיביות להשגת הסכמי שלום בין ישראל למדינות השכנות לה‬

‫‪ .‬ב‪ 1993-‬נחתם הסכם אוסלו הראשון ‪ ,‬בו‬

‫הכירה מדינת ישראל באש " ף כנציג פלסטיני רשמי והתחייבה להעביר לשלטונו האוטונומי שטחים בגדה וברצועת‬ ‫עזה‪.358‬‬ ‫חודשים ספורים ל אחר מכן ‪ ,‬נחתם הסכם השלום עם ירדן שקבע את הגבול בין המדינות לאורך נהר הירדן וזכה‬ ‫לתמיכה נרחבת מאוד בחברה הישראלית ‪ .‬רבין זכה להערכה בין‪ -‬לאומית ולכבוד רב מצד מנהיגי העולם ‪ .‬ב‪1994-‬‬ ‫הוענק לו פרס נובל לשלום בשיתוף עם שמעון פרס ויאסר ערפאת ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬תהליך השלום ליבה ויכוח ציבורי‬ ‫נרחב וקשה‪ .‬הביטויים האלימים ברחוב הישראלי הלכו והחמירו ‪ ,‬רבין הוקע כ‪" -‬בוגד"‪" ,‬רוצח " והיו מי שטענו כי‬ ‫חל עליו "דין רודף "‪ .359‬האלימות הגיעה לכדי שיא טר אגי במוצאי שבת ‪ ,‬י"ב בחשוון תשנ "ו‪ 4 ,‬בנובמבר ‪,1995‬‬ ‫כשפעיל הימין הקיצוני ‪ ,‬יגאל עמי ר‪ ,‬רצח את רבין בסיום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל במרכז תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫הרצח ה י כה את החברה הישראלית בהלם והביא לתהליך ארוך של חשבון נפש‬

‫‪ .‬אחד ממשפטיו האחרונים של‬

‫רבין‪" ,‬האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה "‪ ,‬הפך לססמה מרכזית שליוותה פעילים חברתיים משני צדי המתרס‬ ‫הפוליטי אשר ביקשו לחולל תהליך בירור ושיח בחברה הישראלית כדי למנוע הישנותו של מקרה דומה‬ ‫רבין נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל‬

‫‪ .‬יצחק‬

‫‪ .‬לזכרו הוקם "מרכז יצחק רבין " המבקש לעודד ערכים של‬

‫דמוקרטיה וסובלנות ‪.‬‬ ‫למחשבה‬ ‫‪:‬‬ ‫שאלה‬ ‫רצח רבין נחשב כקו‪-‬שבר מרכזי בחברה הישראלית ומייצג את המרחק שבין מגזרים שונים‬ ‫בתוכה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא הרצח הביא להקמתן של יוזמות חדשות‬ ‫ולעידוד ההידברות‪ .‬כיצד לדעתך ניתן להסביר זאת?‬

‫מנחם בגין (‪)1992-1913‬‬ ‫"לא נטלנו שום ארץ נכרייה ‪ .‬שבנו למולדתנו‪ .‬הקשר בין עמנו לבין הארץ הזאת הוא נצחי ‪ .‬הוא קם בימי‬ ‫דמדומים בהיסטוריה האנושית ‪ .‬הוא לא נותק מעולם ‪ .‬בארץ הזאת הקימונו את תרבותנו ‪ ,‬פה חזו נביאינו‬ ‫המקודשים‪ ...‬פה השתחוו מלכי יהודה וישראל ‪ ,‬פה היינו לעם ‪ ,‬פה הקימונו ממלכתנו ‪ .‬ומשגלינו מארצנו‬ ‫משום הכוח שהופעל נגדנו ‪ ,‬ומשהתרחקנו מעל אדמתנו – לא שכחנו את הארץ הזאת אפילו ליום אחד"‪.‬‬ ‫מנחם בגין ‪ ,‬נאום בקבלת הפנים לנשיא מצריים ‪ ,‬אנואר סאדאת‪ ,‬בכנסת ישראל‪ 20 ,‬בנובמבר ‪. 1977‬‬

‫מנחם בגין ‪ ,‬ראש הממשלה השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1913‬בבריסק‪ ,‬בפולין‪ .‬בנערותו התחבר אל חוגי‬ ‫הצעיר"‬

‫‪360‬‬

‫והחל מגיל ‪ 16‬החל לפעול בתנועת בית "ר שהייתה מזוהה עם רעיונותיו הרוויזיוניסטי‬

‫"השומר‬

‫ים של זאב‬

‫ז'בוטינסקי ‪ .361‬העיקרון המרכזי שביקשה בית "ר לקדם ‪ ,‬היה הכרזה של התנועה הציונית כי מטרתה הבלבדית‬ ‫והמוצהרת היא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לאלתר‪.‬‬ ‫בגין טיפס בסולם הדרגות והתפקידים בתוך בית "ר‪ .‬בשנת ‪ 1935‬כבר היה ניצב בית " ר בבריסק ו עסק בין השאר‬

‫‪357‬‬

‫על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬ ‫‪ 358‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪359‬‬ ‫דין רודף הוא עיקרון בהלכה היהודית ‪ ,‬המתיר לפגוע ב אדם הרודף אחרי אדם אחר כדי להורגו ‪ ,‬במטרה להציל את הנרדף ‪ .‬בהלכה היהודית‬ ‫נעשה בדין שימוש במקרה של סיבוכים בה יריון ובלידה ‪ :‬במקרה בו העובר מסכן את אמו ‪ ,‬ניתן לפגוע בו על מנת להצילה‪ .‬לאחר רצח רבין טען‬ ‫רוצחו כי העובדה שהו א סיכן את העם היהודי בעת החתימה על הסכמי אוסלו ‪ ,‬מחילה עליו דין רודף ‪.‬‬ ‫‪360‬‬ ‫ראה הערה ‪.187‬‬ ‫‪ 361‬ראה הערה ‪.315‬‬

‫‪174‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בארגון עלייה בלתי‪-‬חוקית לארץ‪ -‬ישראל‬

‫‪362‬‬

‫וב‪ 1939-‬מונה לנציב בית "ר בפולין ‪ .363‬כאשר פרצה מלחמת העולם‬

‫השנייה‪ ,‬החליט בגין להימלט מפולין אל עבר ברית המועצות ובכך הצלי ח להציל את עצמו מציפורני הנאצים ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1940‬נעצר בברית המועצות בעוון "פעילות ציונית " ושוחרר מכלאו רק בעת מבצע ברברוסה ‪ ,‬עם הפלישה‬ ‫הגרמנית‪ .‬הוא הצטרף לצבא המורדים הפולנים בראשות הגנרל אנדרס ‪ 364‬ובשנת ‪ 1942‬הגיע עם כוחותיו לארץ ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1943‬פרש בגין מן התנועה הציונית על רקע ביקורת ו כלפי מדיניותה ביחס לשלטונות המנדט הבריטי ‪.365‬‬ ‫בגין מונה למפקד האצ "ל והוביל את פעולותיו בשנים הבאות ‪ .‬בראשית יוני ‪ ,1948‬חתם בגין על הסכם שפירק את‬ ‫האצ"ל במטרה לשלבו בצה "ל‪ ,‬אך שבועות ספורים לאחר מכן ‪ ,‬עמד בחזית העימות בין ארגון האצ "ל למוסדות‬ ‫המדינה במסגרת פרשת אלטלנה ‪ .‬בגין שהה על סיפון הספינה כ אשר התקרבה לתל‪ -‬אביב וכשנורה לעברה פגז‬ ‫מעבר החוף‪.‬‬ ‫עם הקמת המדינה ייסד בגין את תנועת החירות ‪ ,‬מפלגה פוליטית בעלת קו ציוני ימני‬

‫‪366‬‬

‫‪ .‬חירות הציבה אופ וזיציה‬

‫מתמדת לדרכו של בן‪ -‬גוריון ו על רקע זה התגלע סכסוך עמוק ב ין השניים שהגיע לא פעם ל וויכוחים בוטים ‪ .‬אחת‬ ‫המחלוקות המפורסמות ביניהם נגעה ל הסכם השילומים ‪ .‬כפי שציינו ‪ ,‬בשנת ‪ 1952‬הביא בן‪ -‬גוריון לדיון ב כנסת‬ ‫את הסכם הפיצויים שהשיג עם גרמניה המערבית ‪ .367‬מתנגדי ההסכם ‪ ,‬ובגין בראשם ‪ ,‬טענו שהחתימה עליו היא‬ ‫עוול מוסרי חמור וכי באמצעותו מעניקה ישראל מחילה לנאצים‬

‫‪ .‬הססמה שנשאו אנשי חירות הייתה ‪" :‬הטלאי‬

‫הצהוב – אות כבוד ‪ ,‬שילומים ומשא ומתן – חרפה לדורות "‪ .‬ב‪ 7-‬בינואר ‪ ,1952‬בעת שההסכם נידון בכנסת ‪ ,‬הוביל בגין‬ ‫הפגנת המונים אל עבר הבניין ‪ ,‬תוך שהוא מ תבטא בחריפות רבה כנג ד הממשלה ‪ .‬המפגינים התעמתו עם שוטרים ‪,‬‬ ‫הגיעו עד לסף הבניין והשליכו אבנים אל עבר המליאה ‪ .‬בתגובה על האירועים ה ורחק בגין מן הכנסת למספר‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1967‬זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים ‪ ,‬הצטרף בגין לראשונה לממשלה בתפקיד שר בלי‪ -‬תיק‪ .‬עשור‬ ‫מאוחר יותר ‪ ,‬ב‪ ,1977-‬הפך לר אש ממשלה במסגרת המהפך הפוליטי‪ .‬לראשונה הודחו מפלגות השמאל מן‬ ‫השלטון וכוננה ממשלת ימין ‪ .368‬ממשלתו של בגין הביאה לליברליזציה בכלכלה הישראלית‬

‫‪ ,‬עודדה בגלוי את‬

‫ההתיישבות היהודית ביהודה ‪ ,‬בשומרון ובחבל עזה ‪ ,‬והביאה בשנת ‪ 1979‬לחתימת הסכם השלום עם מצר יים‪,‬‬ ‫במסגרתו נסוג ה ישראל משטחי סיני וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים עם המצרים‬

‫‪ .369‬על חתימת ההסכם זכה‬

‫בגין‪ ,‬יחד עם עמיתו המצרי ‪ ,‬אנואר סאדאת ‪ ,‬בפרס נובל לשלום ‪.370‬‬ ‫בשנת ‪ 1981‬הורה בגין על הפצצת הכור האטומי בעירק במסגרת‬

‫מבצע "אופרה"‬

‫‪371‬‬

‫וביוני החליט על יציאה‬

‫למלחמת שלום הגליל ‪ .‬המלחמה ‪ ,‬שבראשיתה זכתה לתמיכה ציבורית נרחבת ‪ ,‬הפכה לשנויה במחלוקת ‪ .‬בהפגנות‬ ‫שנערכו ברחבי ישראל ‪ ,‬כונה בגין "רוצח " ומתחת לביתו התקיימה משמרת מחאה ‪ .‬פחות משנה לאחר פרוץ‬ ‫המלחמה‪ ,‬הוא החליט ל פרוש מפעילות פוליטית והסתגר בביתו ‪ .‬מנחם בגין נפטר ב‪ -‬ד' באדר ב ' תשנ "ב‪ 9 ,‬במרס‬ ‫‪ 1992‬ונקבר בהר הזיתים‪ .‬לזכרו הוקם "מרכז מורשת מנחם בגין " בירושלים העוסק במורשתו ובפועלו ‪.‬‬

‫‪ 362‬על ההעפלה (עלייה ב')‪ ,‬ראה עמ ' ‪.82‬‬ ‫‪363‬‬ ‫בית"ר ( ברית הנוער העברי על שם יוסף ט רומפלדור)‪ ,‬תנועת הנוער והצעירים של התנועה הרוויזיוניסטית שהוקמה בשנת ‪ 1923‬בלטבייה‬ ‫על‪-‬ידי זאב ז 'בוטינסקי ‪ .‬בית" ר פעילה עד היום והיא דוגלת בקו ציוני ימני ‪.‬‬ ‫‪ 364‬צבא אנדרס היה צבא פולני בראשות הגנרל ולדיסלב אנדרס שפעל במהלך מלחמת העולם השנייה והיה נאמן לממשלה הפולנית הגולה‬ ‫שישבה בלונדון‪ .‬הצבא פעל לצד בעלות הברית במזרח התיכון ולקראת סוף המלחמה גם באיטליה‪ .‬בין חייליו נמנו אלפי יהודים‪.‬‬ ‫‪ 365‬על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬ ‫‪ 366‬ראה הערה ‪.231‬‬ ‫‪ 367‬למידע נוסף על הסכם השילומים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫‪ 368‬על המהפך‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬ ‫‪369‬‬ ‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪370‬‬ ‫ראה הערה ‪.292‬‬ ‫‪ 371‬על מבצע "אופרה"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬

‫‪175‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫בראשית דרכו הפוליטית היה מנחם בגין שנוא נפשו של דוד בן‪-‬גוריון והשניים אף הרבו לכנות‬ ‫האחד את השני בכינויי גנאי‪ .‬לעת זיקנה הם השלימו‪ ,‬ולבן‪-‬גוריון מיוחסת האמירה שאילו‬ ‫הוא היה מכיר מקרוב את מנחם בגין עוד קודם‪ ,‬היה מתייחס אליו באופן שונה‪ .‬עד כמה‬ ‫אנחנו מכירים את יריבינו האידיאולוגיים? באיזו מידה אנחנו מבססים את דעותינו כלפי‬ ‫אנשים החושבים שונה מאיתנו על בסיס היכרות אמתית ובאיזו מידה על דעות קדומות?‬

‫יצחק שמיר (‪)2012-1915‬‬ ‫" אסור לטמון את הראש בחול ולקוות שהסכנה תחלוף בדרך נס ‪ .‬ליהודים אסור לסמוך על המזל ‪ ,‬או על‬ ‫זרים‪ ,‬אלא על עצמם בלבד"‪.‬‬ ‫יצחק שמיר ‪ ,‬מתוך "שיחות עם יצחק שמיר "‪ ,‬חיים משגב ‪1997 ,‬‬

‫יצחק שמיר ‪ ,‬ראש הממשלה השביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1915‬בעיירה רוזי 'נוי‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬תחת השם יצחק יזרניצקי ‪.‬‬ ‫בנעוריו למד בגימנסיה העברית בביאליסטוק ‪ ,‬ב‪ 1934-‬החל ללמוד משפטים באוניברסיטה בוורשה ובמקביל החל‬ ‫בפעילות ציונית בתנועת בית "ר‪ ;372‬שנה לאחר מכן נטש את לימודיו ועלה לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬בארץ ביקש להשלים את‬ ‫הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,‬אך ג ם הפעם נקטעו לימודיו כשהצטרף לשורות האצ‬ ‫הפילוג בשורות יו‪ ,‬במהלך מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬החליט להצטרף אל ה‪ -‬לח"י‬

‫‪374‬‬

‫"ל‬

‫‪373‬‬

‫ועם‬

‫והפך לאחד מן המנהיגים‬

‫הבולטים של הארגון ‪ .‬לאחר מספר חודשים חודשים הוא נעצר ונכלא על‪ -‬ידי הבריטים ‪ ,‬אולם הצליח לברוח‬ ‫מכלאו וירד למחתרת ‪ .‬עם הרצחו ש ל אברהם שטרן ("יאיר")‬

‫‪375‬‬

‫התחזק מעמדו בארגון והבריטים סימנו אותו‬

‫בראש רשימת המבוקשים למעצר ‪ .‬ב‪ 1946-‬הם הצליחו לעלות על עקבותיו ‪ ,‬הוא נכלא באריתריאה והצליח לברוח‬ ‫מכלאו רק במאי ‪.1948‬‬ ‫עם הקמת המדינה הצטרף ל‪" -‬מפלגת הלוחמים " של ותיקי הלח "י‪ .‬בשנת ‪ 1955‬התגייס שמיר אל "המוסד "‬ ‫ושירת בו לאורך כחמש עשרה שנים בתפקידים מסווגים‬

‫‪ .‬בשנת ‪ 1969‬פרש מן השירות והצטרף אל תנועת‬ ‫‪377‬‬

‫החירות ‪ ,376‬ב‪ 1973-‬נבחר לראשונה לכנסת ועם המהפך הפוליטי בשנת ‪ , 1977‬מונה ל יושב ראש הכנסת‪ .‬ב‪1980-‬‬ ‫מונה לשר החוץ ושימש בתפקיד זה במהלך מלחמת שלום הגליל‬

‫‪ .‬עם התפטרותו של מנחם בגין מראשות‬

‫הממשלה‪ ,‬נתמנה יצחק שמיר לראש ממשלה במקומו ‪ .‬בשנת ‪ 1984‬התמודד מול שמעון פרס ‪ ,‬ומפלגות הימין זכו‬ ‫למספר מושבים זהה לזה של מפלגות השמאל ‪ .‬בעקבות התוצאות כוננה ממשלת אחדות ‪ :‬שמיר שימש כשר חוץ‬ ‫בממשלה בה כיהן פרס כראש ממשלה וכחלק מהסכם הרוטציה החל יף את פרס בתפקיד ראש הממשלה עם תום‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫בבחירות ‪ 1988‬נבחר שוב שמיר לראש ממשלה ‪ .‬תקופת כהונתו השנייה עמדה בסימן מבצעי העלייה מאתיופיה‬

‫‪378‬‬

‫ומלחמת המפרץ הראשונה בין ארצות‪ -‬הברית ל עירק‪ .379‬במהלך המלחמה נורו טילים אל עבר העורף הישראלי ;‬ ‫שמיר החליט להיענות לבקשת האמ ריקאים ולהימנע מתגובה צבאית של ישראל כנגד‬

‫עירק‪ .‬עם תום המלחמה‬

‫ועל רקע אירועי האינתיפאדה הראשונה ‪ ,380‬ייצג שמיר את מדינת ישראל ב וועידת מדריד‬

‫‪381‬‬

‫בה השתתף בניגוד‬

‫לתפיסתו המדינית ‪ .‬במהלך הו ו עידה נפגשה המשלחת הישראלית לשיחות שלום עם משלחות מסוריה ו‬

‫מלבנון‬

‫‪372‬‬

‫ראה הערה ‪.329‬‬ ‫‪373‬‬ ‫על האצ"ל‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.154‬‬ ‫‪ 374‬על הלח"י‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬ ‫‪ 375‬אברהם שטרן ("יאיר") (‪ )1907-1942‬לוחם מחתרת ומשורר ‪ .‬עמד בראש הפורשים מהאצ "ל וייסד ב‪ 1940 -‬את ארגון הלח "י‪ .‬שימש כמפקדו‬ ‫של הארגון עד שנתפס ונרצח על‪ -‬ידי אנשי הבולשת הבריטית בפברואר ‪.1942‬‬ ‫‪ 376‬ראה הערה ‪.231‬‬ ‫‪ 377‬על המהפך הפוליטי‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬ ‫‪ 378‬על העלייה מאתיופיה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬ ‫‪379‬‬ ‫על מלחמת המפרץ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬ ‫‪380‬‬ ‫על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬ ‫‪ 381‬על תהליך מדריד ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪176‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫ועם משלחת יר דנית‪ -‬פלסטינית‪ .‬על רקע זה התפרקה ממשלתו ובבחירות‬ ‫שמיר פרש מראשות הליכוד אך המשיך לכהן כחבר כנסת עד‬

‫‪ 1992‬הוא הובס על‪ -‬ידי יצחק רבין ‪.‬‬

‫שנת ‪ .1996‬בשנת ‪ 2001‬הוענק לו פרס ישראל‬

‫לתרומה מיוחדת לחברה ולמדינה ‪ .‬יצחק שמיר נפטר ב‪ -‬י' בתמוז תשע "ב‪ 30 ,‬ביוני ‪ 2012‬ונקבר בחלקת גדולי‬ ‫האומה בהר הרצל ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫למחשבה‬ ‫שאלה‬ ‫בעת מלחמת המפרץ‪ ,‬זכתה החלטתו של שמיר שלא להגיב על הירי העירקי אל עבר תחומי‬ ‫מדינת ישראל לביקורת רבה‪ .‬בחלוף הזמן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נטען כי עמדה זו הייתה עמדה‬ ‫"אחראית" שחיזקה את היחסים עם ארצות‪-‬הברית וסייעה להשלמת המשימה של הכוחות הבין‪-‬‬ ‫לאומיים בעירק‪ .‬האם לדעתכם ניתן לשפוט החלטה של מנהיג בעת קבלתה?‬

‫שמעון פרס (הפניה)‬ ‫שמעון פרס‪ ,‬ראש הממשלה השמיני ‪ ,‬כיהן כראש ממשלה בשנים ‪ 1986-1984‬ובשנים ‪ .1996-1995‬למידע נוסף ראה‬ ‫לעיל‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬ ‫בנימין נתניהו (נולד ‪)1949 :‬‬ ‫"זכותו של העם היהודי למדינה בארץ‪ -‬ישראל אינה נובעת מרצף האסונות שפקד את עמנו ‪ .‬נכון הדבר‬ ‫שבמשך אלפיים שנה חוו היהודים סבל נורא של גירושים‪ ,‬של פוגרומים ‪ ,‬של עלילות דם‪ ,‬של רציחות – סבל‬ ‫שהגיע לשיאו בשואה ואין לו אח ור ע בעולם … הטרגדיות שנבעו מחוסר האונים של העם היהודי מבהירות‬ ‫מדוע עמנו זקוק לכוח מגן ריבוני משלו ‪ .‬אבל זכותנו להקים את מדינתנו כאן ‪ ,‬בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נובעת‬ ‫מעובדה אחת פשוטה‪ :‬זוהי מולדתו של העם היהודי וכאן נצרבה זהותנו"‪.‬‬ ‫בנימין נתניהו‪ ,‬נאום בר‪ -‬אילן‪ 14 ,‬ביוני ‪. 2009‬‬

‫בנימין (ביבי) נתניהו ‪ ,‬ראש הממשלה התשיעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1949‬בתל‪-‬אביב וגדל בירושלים‪ .‬כשהיה בן ארבע‪ -‬עשרה‬ ‫עברה המשפחה להתגורר בארצות הברית בעקבות אביו‬

‫‪ ,‬בן‪-‬ציון נתניהו‬

‫באוניברסיטת קורנל‪ .‬בשנת ‪ ,1967‬ערב מלחמת ששת הימים‬

‫‪382‬‬

‫היסטוריון של עם ישראל שלימד‬

‫‪383‬‬

‫‪ ,‬שב נתניהו ארצה והתגייס אל סיירת מטכ "ל‪ ,‬שם‬ ‫‪384‬‬

‫שירת כלוחם ומפקד והשתחרר ב‪ .1972 -‬לצדו שירת בסיירת אחיו הגדול ‪ ,‬יוני‪ ,‬שנפל במבצע אנטבה (‪. )1976‬‬ ‫עם תום שירותו הצבאי החל נתניהו ללמוד באוניברסיטת‬

‫‪ ,M.I.T‬במסצ'וסטס ‪ ,‬הוא השלים תואר ראשון‬

‫בארכיטקטורה ותואר שני במנהל עסקים ‪ .‬בנוסף למד מד ע המדינה באוניברסיטת הרווארד ‪ .‬עם פרוץ מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,385‬שב ארצה ולחם בחזית סיני ‪ ,‬הוא שב סופית להתגורר בארץ ב‪ .1977 -‬ב‪ 1982-‬מונה נתניהו לציר‬ ‫ישראל בוושינגטון ‪ ,‬וב‪ 1984-‬מונה ל שגריר באו "ם‪ .‬ב‪ 1988-‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת הליכוד ומונה לסגן שר‬ ‫החוץ‪.‬‬ ‫עם פרישתו של יצחק שמיר מראשות הליכוד ‪ ,‬לאחר בחיר ות ‪ ,1992‬נבחר נתניהו ליושב ה ראש של המפלגה ולראש‬ ‫האופוזיציה‪ .‬מעמדה זו התנגד לתהליך אוסלו‬

‫‪386‬‬

‫ולהסכמים עם הפלסטינים עליהם חתם יצחק רבין ‪ .‬בבחירות‬

‫‪ 1996‬ניצח את שמעון פרס וה תמנה לראש ממשלה ‪ .‬על‪-‬אף התנגדותו לצעדיה של הממשלה הקודמת ‪ ,‬החליט‬ ‫נתניהו שלא לבטל את ההסכמי ם להם התחייבה ‪ ,‬ואף חתם ב‪ 1998 -‬על "הסכם וואי " שהתווה לוח זמנים ודרכים‬ ‫למימושם‪.‬‬ ‫בעקבות החתימה על ההסכם נתגלע משבר פוליטי ובבחירות ‪ ,1999‬הפסיד נתניהו את כיסאו לאהוד ברק ‪ .‬לאחר‬ ‫פסק זמן מן החיים הפוליטיים ‪ ,‬הצטרף נתניהו בשנת ‪ 2003‬לממשלתו השנייה של אריאל שרון כשר האוצר‬

‫‪.‬‬

‫‪ 382‬בן‪ -‬ציון נתניהו (‪ )1910-2012‬פעיל בתנועה הציונית באר צות הב רית והיסטוריון ‪ .‬נתניהו היה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית ואף שימש‬ ‫כמזכירו של זאב ז 'בוטינסקי ‪ .‬כיהן כפרופסור וחבר באקדמיות שונות ברחבי העולם ולימד באוניברסיטת קורנל שבארה "ב‪.‬‬ ‫‪ 383‬על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.163‬‬ ‫‪384‬‬ ‫על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪385‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬ ‫‪ 386‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬

‫‪177‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫‪ ,‬צמצום בהוצאות הממשלה‬

‫במסגרת כהונה זו הוביל תהליכים נרחבים של הפרטה ומכירת חברות ציבוריות‬

‫ורפורמות כלכליות שונות ‪ .‬בשנת ‪ 2005‬פרש מן הממשלה בשל התנגדותו ל תכנית ההתנתקות ‪ ,387‬ובשנת ‪ ,2006‬עם‬ ‫פרישתו ש ל אריאל שרון והק מתה של "קדימה "‪ ,‬חזר להיות יושב ראש הליכוד‪ .‬בבחירות ‪ 2006‬הפסיד לאהוד‬ ‫אולמרט ושימש כיושב ראש האופוזיציה ‪ .‬בבחירות ‪ 2009‬מונה לראש ממשלה ונכון לינואר ‪ ,2013‬עודו משמש‬ ‫בתפקיד‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בעת כהונתו הראשונה בראשות הממשלה היה‪ ,‬בנימין נתניהו ראש‪-‬הממשלה הצעיר ביותר‬ ‫שכיהן בישראל‪ .‬מה הם היתרונות של מנהיג צעיר ומה הם החסרונות שעשויים להיות לו?‬

‫אהוד ברק (נולד ‪)1942 :‬‬ ‫"מדינת ישראל ראויה לאווירה אחרת ‪ ,‬הומנית‪ ,‬מתחשבת‪ ,‬סבלנית‪ ,‬סובלנית ופתוחה‪ ,‬גישה המקבלת את‬ ‫האדם באשר הוא אדם ‪ ,‬גם אם הוא שונה במוצאו ‪ ,‬בצבע עורו ‪ ,‬באומנותו‪ .‬אם אנחנו רוצים להימנות עם‬ ‫המדינות הנאורות והמתקדמות בעולם ‪ ,‬כפי שאנחנו מתיימרים להיות ‪ ,‬כי אז עלינו לסלק את הרוח הרעה‬ ‫מקרבנו‪ ,‬לפתוח את הלבבות ולאפשר לרוח אנושית לנשב בקרבנו"‬ ‫אהוד ברק‪" ,‬לסלק את הרוח הרעה "‪ 28 ,‬בינואר ‪. 2008‬‬

‫התגייס לחיל השריון ולאחר תקופה קצרה אותר לסיירת מטכ‬

‫"ל‪ .‬ברק הוא אחד החיילים המעוטרים ביותר‬

‫בצה"ל‪ :‬הוא זכה בעיטור המופת וכן בארבע ה צל"שי רמטכ "ל על אומץ לב ועל הצטיינות בקרב‬

‫‪ .‬הוא לחם‬

‫במלחמת ששת‪ -‬הימים‪ ,‬ההתשה ‪ ,‬יום הכיפורים ושלום הגליל ‪ .‬בין השאר שימש כמפקד סיירת מטכ "ל ובמסגרת‬ ‫זו השתתף במבצע אביב נעורים‪ 10-9( ,‬באפריל ‪ ,)1973‬במהלכו תקפו כוחות מיוחדים של צה "ל מספר יעדי טרור‬ ‫בעומק לבנון‪ .‬בנוסף‪ ,‬שימש כמפקד עוצבת עמוד האש ‪ ,‬ראש אגף התכנון (אג"ת)‪ ,‬ראש אגף המודיעין (אמ "ן) וסגן‬ ‫הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ 1991-‬מונה ברק לרמטכ"ל הארבעה‪-‬עשר של צה "ל והחל יף בתפקידו את רב‪ -‬אלוף דן שומרון ; במסגרת זו עסק‬ ‫במימוש הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן‬

‫‪ .388‬בנוסף‪ ,‬שימש כשליחו של ראש הממשלה לשיחות השלום‬

‫שהתקיימו עם סוריה ולבנון ‪ .‬עם פרישתו מצה "ל‪ ,‬בשנת ‪ ,1995‬מונה על‪ -‬ידי ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬לשר‬ ‫הפנים ומא וחר יותר שימש גם כשר החוץ ‪ .‬ב‪ 1997-‬נבחר אהוד ברק ליושב‪ -‬ראש מפלגת העבודה וב‪ 1999-‬נבחר‬ ‫לראשות הממשלה ‪ .‬בעת כהונתו כראש ממשלה ‪ ,‬הסיג את כוחות צה "ל מרצועת הביטחון שבדרום לבנון ‪ 389‬ועשה‬ ‫מאמצים רבים על‪ -‬מנת להביא לפריצת דרך מדינית בשיחות השלום עם הפלסטינים והסורים ‪.‬‬ ‫אחד השיאים של שיחות השלום שניהל ברק ‪ ,‬היה בדיונים עם הפלסטינים ב וועידת קמפ‪ -‬דיוויד (‪ .)2000‬הוועידה‬ ‫נכשלה וזמן קצר לאחר מכן פרצו אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה )‬

‫‪390‬‬

‫במהלכם הורעו היחסים בין‬

‫ישראל לפ לסטינים‪ ,‬והתרחשו אירועי אלימות קשים שהשפיעו גם על היחסים בין יהודים וערבים בתוך גבולות‬ ‫ישראל ( מהומות אוקטובר ) ‪ .391‬על‪ -‬רקע אירועים אלו התגלע משבר פוליטי ובבחירות‬

‫‪ ,2001‬הפסיד ברק את‬

‫ראשות הממשלה למנהיג הליכוד ‪ ,‬אריאל שרון ‪ .‬לאחר ההפסד פרש ברק מן החיים הפוליטיים ופנה לעסקים ‪ .‬הוא‬ ‫שב אל המערכת הפוליטית כ ש נבחר בשנת ‪ 2007‬ליושב‪ -‬ראש מפלגת העבודה ומונה לשר הביטחון ‪ .‬בעת כהונתו‬ ‫‪387‬‬

‫על תכנית ההתנקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪ 388‬על הסכמי אוסלו‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ ; 108‬על הסכם השלום עם ירדן‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪389‬‬ ‫תהליך הנסיגה מלבנון ‪ ,‬עם תום מלחמת שלום הגליל (‪ ,)1982‬שלט צה " ל בשטחים נרחבים בדרום לבנון ‪ .‬ב‪ 1985-‬התמקם צה "ל ברצועת‬ ‫הביטחון ונסוג משאר שטחי לבנון ‪ .‬רצועת הביטחון הייתה רצועת שטח בת מספר קילומטרים לאורך כל גבול ישראל לבנון ‪ .‬צה"ל החזיק באזור‬ ‫זה שורה של מוצבים וקיים שיתוף פעולה הדוק עם צבא דרום לבנון (צד "ל)‪ .‬הלחימה המתמדת באזור רצועת הביטחון ומחיר הדמים הכבד‬ ‫שהיא גבתה ‪ ,‬הביא ו להיווצרותו של לחץ ציבורי כבד לפנותה ‪ .‬לפני היבחרו של ברק לראשות הממשלה ‪ ,‬ב‪ ,1999-‬הוא הבטיח להסיג את כוחות‬ ‫צה" ל מלבנון תוך שנה אחת ‪ .‬מיד עם היבחרו הוא החל במגעים עם סוריה על‪ -‬מנת להסדיר את הנסיגה ‪ .‬משכשלו המגעים ‪ ,‬החליט ברק להסיג‬ ‫את כוחות צה "ל מן האזור באופן חד‪ -‬צדדי‪ .‬הנסיגה יצאה לפועל ב‪ 24-‬במאי ‪ 2000‬והיא נותרה אירוע שנוי במחלוקת בקרב הציבור הישראלי ‪.‬‬ ‫‪ 390‬על אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה )‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬ ‫‪391‬‬ ‫אירועי אוקטובר ‪ ,‬מהומות בקרב ערביי ישראל שפרצו ב מקביל לפרוץ אירועי "גאות ושפל " ( האינתיפאדה השנייה ) באוקטובר ‪.2000‬‬ ‫האירועים החלו בהפגנות הזדהות של ערביי ישראל עם ערביי השטחים שהתדרדרו לחסימות כבישים ולעימותים קשים עם כוחות המשטרה‬ ‫ועם עוברי אורח ‪ .‬במהומות נהרגו שלושה עשר אזרחים ערביי ישראל ואזרח יהודי אחד ‪ .‬בעקבות האירועים הוקמה ועדת חקירה ממלכתית ‪,‬‬ ‫ועדת אור ‪.‬‬

‫‪178‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בתפקיד זה‪ ,‬יצא צה "ל למבצע עופרת יצוקה ‪ 392‬והוחלט על עסקת חילופי השבויים בה הוחזר גלעד שליט ‪ .393‬בשנת‬ ‫‪ 2011‬פרש ברק ממפלגת העבודה והקים סיעה חדשה‪-‬‬

‫"העצמאות"‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬הודיע על פרישתו מן החיים‬

‫הפוליטיים‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫ברק היה ראש המטה הכללי הראשון שהתמנה לתפקיד ראש ממשלה לאחר מכן‪ .‬מה הם‬ ‫לדעתכם היתרונות של פוליטיקאי ששימש בתפקיד בכיר במערכת הצבאית ומה הם לדעתכם‬ ‫החסרונות שעשויים להיות לו?‬

‫אריאל שרון (נולד ‪)1928 :‬‬ ‫"אנחנו משלמים יום יום מחיר דמים יקר ‪ ,‬מיותר‪ ,‬נורא‪ .‬שהוא תוצאה של רשלנות ‪ ...‬שמירה על כבודו של‬ ‫הזולת‪ ,‬יחס מקצועי ‪ ,‬הקפדה‪ ,‬דקדקנות‪ ,‬הם יכולים למנוע מקרים טרגיים שבהם אנשים קפחו את חייהם ‪.‬‬ ‫אלו אינן תאונות‪ ,‬זו תוצאה של דריכה ברגל גסה על כללים שהציבור קבע כדי לשמור על שלומו וביטחונו ‪.‬‬ ‫את ההתנהגות הזו עלינו לעקור מן השורש"‬ ‫אריאל שרון ‪ ,‬נאום בישיבת הכנסת לדיון באסון ורסאי ‪ 30 ,‬במאי ‪. 2001‬‬

‫אריאל שרון ‪ ,‬ראש הממשלה האחד‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1928‬בכפר מל "ל‪ ,‬תחת השם אריאל שיינרמן ‪ .‬בנערותו‬ ‫השתייך לתנועת הנוער העובד והלומד ‪ 394‬וכשהיה בן שבע‪ -‬עשרה הצטרף אל ה‪" -‬הגנה"‪ .‬במלחמת העצמאות לחם‬ ‫בקרבות ל טרון ‪ 395‬וסבל מפציעה קשה ‪ .‬עם תום המלחמה קודם לתפקיד מ "פ ובהמשך גם לתפקיד מפקד סיירת‬ ‫גולני‪ .‬ב‪ 1952-‬יצא ללימודים באוניברסיטה העברית ‪ ,‬אך כשנה לאחר מכן נקרא לשוב לצבא על מנת להקים את‬ ‫יחידה ‪ 101‬שמשימתה המרכזית הייתה ל בצע פעולות תגמול כנגד המסתננים ‪ .396‬היחידה שמוזגה לבסוף עם גדוד‬ ‫‪ 890‬של הצנחנים ‪ ,‬הייתה יחידת הקומנדו הראשונה בצה "ל והנחילה תורות לחימה וטקטיקות מתקדמות לכלל‬ ‫הצבא‪ .‬ב‪ ,1956-‬מונה למפקד חטיבת הצנחנים ופיקד עליה ב‬ ‫פיקוד ומטה ובעת מלחמת ששת הימים‬

‫מהלך מלחמת קדש ‪ .‬שרון שימש במגוון תפקידי‬

‫(‪ )1967‬פיקד גם על או גדה ‪ 38‬שלקחה חלק חשוב בקרבות בחזית‬

‫המצרית‪ .‬ב‪ 1969-‬מונה למפקד פיקוד הדרום‪ ,‬פיקד על החזית במהלך מלחמת ההתשה ו עסק בהקמת קו המעוזים‬ ‫על גדות התעלה‪.‬‬ ‫בראשית ‪ 1973‬פרש מן הצבא ופנה לפעילות פוליטית בניסיון לאחד את מפלגות הימין ולהקמת מפלגה חדשה ‪ .‬עם‬ ‫פרוץ מלחמת יום הכ יפורים‪ ,‬שב שרון לצבא ומונה כמפקד עוצבת עמוד האש ‪ ,‬שנטלה חלק משמעותי בקרבות‬ ‫בגזרת סיני ‪ .‬ב‪ 1975-‬מונה ליועצו של ראש הממשלה ‪ ,‬יצחק רבין ‪ ,‬לענייני ביטחון ‪ .‬במקביל הוא עסק בהקמת‬ ‫תנועה פוליטית בשם "שלומציון " שלאחר הבחירות ב‪ ,1977 -‬התמזגה את תוך תנועת הליכוד ‪ .‬בממשלת בגין מונה‬ ‫שרון לשר החקלאות ובתפקיד זה פעל לעידוד ולהרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ‪ ,‬שומרון וחבל עזה ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ ,1981‬מונה אריאל שרון לשר הביטחון ‪ ,‬במסגרת תפקיד זה היה אחראי על מימוש הסכם השלום עם מצרי‬

‫ים‬

‫ופינוי חבל ימית בצפון סיני ‪ .397‬בנוסף הוא היה ההוגה והיוזם של מלחמת שלום הגליל ‪ .‬תפקודו של שרון במהלך‬ ‫המלחמה היה שנוי במחלוקת וזכה לביקורת ציבורית רחבה‬

‫‪ .‬ועדת כהן שהוקמה בעקבות הטבח במחנות‬

‫הפליטים סברה ושתילה ‪ ,398‬מתחה ביקורת קשה על התנהלותו והמליצה כי שרון יסיים את תפקידו ולא ישמש‬ ‫בעתיד בתפקיד שר ביטחון‪.‬‬ ‫שרון פרש מתפקיד שר הביטחון אך המשיך לכהן כשר בלי תיק ‪ .‬בממשלות הבאות כיהן כשר התעשייה והמסחר ‪,‬‬ ‫שר הבינוי והשיכון ושר התשתיות הלאומיות ‪ .‬עם פרישתו של נתניהו מראשות הליכוד בשנת ‪ ,1999‬מונה אריאל‬ ‫‪ 392‬על מבצע עופרת יצוקה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬ ‫‪393‬‬ ‫פרשת גלעד שליט ‪ ,‬גלעד שליט ‪ ,‬חייל צה "ל בחטיבה ‪ ,188‬נחטף מבסיסו בכרם שלום ‪ ,‬על גבול רצועת עזה ‪ ,‬ביוני ‪ .2006‬שליט הוחזק בשבי‬ ‫חמאס עד אוקטובר ‪ ,2011‬אז שוחרר במסג רת עסקה בה שוחררו מעל לאלף אסירים ביטחוניים ‪.‬‬ ‫‪ 394‬ראה הערה ‪.284‬‬ ‫‪ 395‬על מלחמת העצמאות‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.157‬‬ ‫‪396‬‬ ‫על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬ ‫‪397‬‬ ‫על הסכם השלום עם מצריים ופינוי ימית‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪ 398‬על אירועי סברה ושתילה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.173‬‬

‫‪179‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫שרון ליושב‪ -‬ראש המפלגה ועל רקע אירועי "גאות ושפל " (האינתיפאדה השנייה ) ‪ ,399‬נבחר ב‪ 2001-‬לראשות‬ ‫הממשלה‪ .‬תקופת כהונתו הראשונה עמדה בסימן המאבק בטרור הפלסטיני‬

‫שהוביל ל יציאה ל מבצע חומת מגן ‪.‬‬

‫כהונתו השנייה (‪ )2003‬עמדה בסימן בניית גדר הביטחון שנועדה למנוע חדירה של טרור אל עורף ישראל ותכנית‬ ‫ההתנתקות ‪ ,‬תכנית נסיגה חד צדדית מרצועת עזה וצפון השומרון ‪.400‬‬ ‫התכנית עוררה מחלוקות וביקורות רבות ו בסופו של דבר יצאה אל הפועל בקיץ ‪ .2005‬היא הביאה למשבר פוליטי‬ ‫ועל רקע משבר זה והחשדות שהועלו כנגד שרון בשחיתות‬

‫‪ ,‬הוחלט על הקדמת הבחירות ל‪ .2006 -‬בשיאו של‬

‫המשבר החליט שרון לנטוש את מפלגת הליכוד ולהקים מפלגה חדשה ‪" ,‬קדימה"‪ .‬בראשית ‪ ,2006‬לקה שרון בשבץ‬ ‫מוחי ונבצר ממנו למלא את תפקיד ראש הממשלה ‪ .‬סמכויותיו נמסרו לממלא מקומו ‪ ,‬אהוד אולמרט‪.‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בעת כהונתו של שרון כראש ממשלה קיבל החלטות שרבים בציבור פרשו אותם כנסיגה מעמדות‬ ‫קודמות שהביע במהלך פעילותו הציבורית‪ .‬היו מי שביקרו אותו על שינוי אידיאולוגי זה והיו‬ ‫פרגמטיות מהי‬ ‫‪.‬‬ ‫מי שטענו כי למנהיג ציבור שמורה הזכות לשנות את דעתו וכי הדבר מעיד על‬ ‫עמדתכם‪ ,‬האם שינוי בדעות ובגישות מעיד על חוסר עקביות‪ ,‬או שמא דווקא על חשיבה‬ ‫מתמדת ובחינת המציאות לאור השינויים?‬

‫אהוד אולמרט (נולד ‪)1945 :‬‬ ‫" סוד כוחה של התנועה הציונית בכך שהעשייה הזאת לא הוטלה מעולם על כתפיו של זרם פוליטי אחד‪ ,‬של‬ ‫קבוצה אחת‪ ,‬של מעמד אחד‪ .‬מאז ומתמיד השכילה הציונות לחלק את הנטל וברגעי האמת לפעול בכוחות‬ ‫משותפים‪ .‬גם אנשים שתהום אידאולוגית ותרבותית פעורה ביניהם ‪ ,‬ידעו לשלב ידיים ולהגשים ביחד את‬ ‫החלום המשותף"‬ ‫אהוד אולמרט‪ ,‬דברים ליום הרצל ‪ 21 ,‬במאי ‪. 2007‬‬

‫אהוד אולמרט‪ ,‬ראש הממשלה הש נים‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1945‬במבצר שוני הסמוך לבנימינה ‪ .‬משפחתו של אולמרט‬ ‫הייתה משפחה רוויזיוניסטית ‪ ,‬ואביו‪ ,‬מרדכי אולמרט ‪ ,‬שימש כחבר כנסת מטעם תנועת החירות‬

‫‪ .401‬ב‪1963-‬‬

‫התגייס ל חטיבת גולני‪ ,‬אולם נאלץ להשתחרר זמנית מן הצבא כעבור זמן קצר עקב פציעה ישנה שלא החלימה‬ ‫כראוי‪ .‬הוא קיבל דחיית שירות ‪ ,‬במהלכה סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית‬

‫‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1971‬שב והשלים את שירותו הצבאי ככתב צבאי בעיתון "במחנה" ‪ ,402‬בעת שירותו במילואים יצא לקורס‬ ‫קצינים והוסמך כקצין ‪ .‬במהלך השירות החל ללמוד לתואר ראשון נוסף במשפטים ובשנת‬

‫‪ 1975‬הוסמך כעורך‪-‬‬

‫דין‪.‬‬ ‫עוד בעת תקופת לימודיו ‪ ,‬היה אולמרט מעורב בפעילות פוליטית ‪ .‬בשנת ‪ ,1973‬בהיותו בן עשרים ושמונה בלבד ‪,‬‬ ‫נבחר לכנסת מטעם תנועת החירו ת‪ .‬בשנת ‪ 1988‬מונה לשר לענייני מיעוטים ובשנת ‪ ,1990‬מונה לשר הבריאות ‪ .‬עם‬ ‫ההפסד של הליכוד בבחירות‪ ,‬בשנת ‪ ,1992‬פרש מן הכנסת ונבחר לעמוד בראש עירי ית ירושלים ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬פרש מתפקידו כראש העירייה וחזר אל הכנסת‬ ‫והתעסוקה ולממלא מקום ראש הממשלה ‪ .‬עם ההכרזה על‬

‫‪ .‬לאחר הבחירות מונה לשר התעשייה‬

‫‪ ,‬המסחר‬

‫תכנית ההתנתקות ‪ ,‬היה אולמרט מתומכיה‬

‫המרכזיים‪ .‬לאחר פרישתו של בנימין נתניהו ‪ ,‬מונה לשר האוצר ועם הקמת מפלגת "קדימה "‪ ,‬מונה למספר ש נים‬ ‫ברשימה‪ .‬לאחר אשפוזו של אריאל שרון מונה‬

‫אהוד אולמרט למחליפו הזמני ובבחירות ‪ ,2006‬נבחר לראשות‬

‫הממשלה‪.‬‬ ‫כהונתו של אולמרט כראש ממשלה ‪ ,‬אופיינה בהחרפת הסכסוך ברצועת עזה ובהתחדשותו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫לבנוני עם חטיפתם של חיילי צה "ל בגזרת הר דב ו בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ‪ .403‬המלחמה הביאה לפגיעה קשה‬ ‫‪ 399‬על אירועי "גאות ושפל" (האינתיפאדה השנייה )‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬ ‫‪ 400‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬ ‫‪401‬‬ ‫ראה הערה ‪ 266‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 402‬במחנה‪ ,‬שבועון היוצא לאור על‪ -‬ידי צה"ל ומיועד לחייליו‪ .‬ראשית דרכו ב‪ ,1934 -‬כעיתון מחתרתי של סניף ה "הגנה" בתל אביב ‪ .‬ב‪ ,1947-‬הפך‬ ‫לביטאון הרשמי של הארגון ‪ .‬עם הקמת מדינת ישראל וייסוד צה "ל‪ ,‬הפך "במחנה " לשבועון הרשמי של הצבא ‪.‬‬ ‫‪ 403‬על מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬

‫‪180‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בתשתית הטרור של ארגון החיזבאללה ‪ ,‬אך גם לפגיעה בעורף הישראלי ולמחלוקת לגבי מחדלים שונים שהתגלו‬ ‫בה‪.‬‬ ‫ועדת וינוגרד ‪ ,‬שהוקמה בעקבות המלחמה ‪ ,‬מצאה ליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי‬ ‫נמנעה מלקבל מסקנות אישיות כנגד מי‬

‫‪ ,‬אך‬

‫מהמעורבים‪ .‬במקביל הועלו כנגד אולמרט מספר חשדות הנוגעים‬

‫בשחיתות ונמצאים עדין בבירור מערכת אכיפת החוק ‪ .‬על רקע זה הוחלט על הקדמת הבחירות למרץ‬

‫‪,2009‬‬

‫ואולמרט החליט כי לא יתמודד בהן ‪ .‬במהלך התקופה שקדמה לבחירות ‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2008‬הוביל אולמרט את‬ ‫מדינת ישראל למבצע עופרת יצוקה‪ ,‬מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה ‪.404‬‬ ‫שאלה למחשבה‪:‬‬ ‫בועידת "חירות" בשנת ‪ , 1966‬עלה אולמרט בן ה‪ 21-‬על הבמה וקרא ליושב ראש המפלגה‬ ‫מנחם בגין‪ ,‬שהפסיד לאורך שש מערכות בחירות רצופות לפנות את כיסאו‪ .‬הצעד עורר‬ ‫מחלוקת בתוך שורות הליכוד‪ ,‬היו מי שראו בכך חוצפה ופגיעה במנהיג מבוגר והיו מי שראו‬ ‫בכך ביטוי של יוזמה ורוח צעירה‪ .‬מהי עמדתכם בנושא?‬

‫ראשי המטה הכללי‬ ‫יעקב דורי (‪)1973-1899‬‬ ‫"‪...‬כל מפקד ‪ ,‬החל בדרגות הנמוכות ביותר וכלה בעליונות מגלם באופן מוחשי את הרעיון המרכזי שלמענו‬ ‫נקראים האנשים להקריב את חייהם‪ ...‬משום כך הכרח הוא כי המפקד יהיה מחונן בסגולות מחנך‪ :‬עליו לחנך‬ ‫את אנשיו מבעוד מועד בתקופת השלום ליעודם בקרב"‬ ‫יעקב דורי‪ ,‬ספר הפלמ "ח‪ ,‬עמ' ‪. 314‬‬

‫יעקב דורי ‪ ,‬ראש המטה הכללי הראשון ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1899‬בעיר אודסה ‪ ,‬ברוסיה‪ .‬בשנת ‪ 1906‬עלה עם משפחתו‬ ‫‪ 40‬של הגדודים‬

‫לארץ ו בשנת ‪ ,1917‬במהלך מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬התגייס לצבא הבריטי ושירת בגדוד‬

‫העבריים‪ .405‬עם שחרורו החל בלימודי הנדסה אזרחית בבלגיה וכששב לארץ מונה למהנדס של היישובים‬ ‫החדשים שתוכננו במסגרת "תכנית האלף "‪ .406‬במהלך מאורעות תרפ "ט (‪ ,)1929‬מונה דורי למפקד ה "הגנה "‬ ‫בחיפה‪ 407‬וב‪ 1930-‬עבר להתגורר בירושלי ם ומונה לסגן המהנדס הראשי של הסוכנות היהודית ‪ .‬במקביל הצטרף‬ ‫להנהגת ה "הגנה " בעיר והתקדם בסולם התפקידים עד ש בשנת ‪ 1939‬מונה גם לראש המטה הכללי של הארגון‪.‬‬ ‫עם היודע החלטת האו "ם‪ ,‬בשנת ‪ ,1947‬סייע ל דוד בן ‪-‬גוריון בהכנת כוח המגן העברי‬

‫למלחמת ה עצמאות ‪,‬‬

‫בהפיכתה של ה"הגנה " מארגון מחתרתי לצבא סדיר ובשילוב לוחמי המחתרות השונות בצה "ל‪ .‬כשהוקם צה "ל‬ ‫באופן רשמי ב‪ 26 -‬במאי ‪ ,1948‬מונה דורי לראש המטה הכללי הראשון וניהל מעמדה זו את מלחמת העצמאות עד‬ ‫לחתימת הסכמי הפסקת האש ‪ .‬במהלך חלקם הראשון של הקרבות היה תפקודו של דורי חלקי בשל מ‬

‫צבו‬

‫הבריאותי ויגאל ידין מילא את מקומו ‪ .‬בנובמבר ‪ 1949‬פרש מתפקידו והוחלף על ידי יגאל ידין ‪.‬‬ ‫עם פרישתו מצה "ל מונה לראש אגף המדע במשרד ראש הממשלה וכיהן גם כ חבר בוועדת "אולשן‪-‬דורי" שחקרה‬ ‫את פרשת "עסק הביש " ‪ .408‬בין השנים ‪ 1965-1951‬שימש כנשיא הטכניון בחיפה ‪ .409‬יעקב ד ורי נפטר ב‪ -‬י"ט בשבט‬ ‫תשל"ג‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ; 1973‬על שמו נקרא מחנה תל‪ -‬השומר‪.‬‬

‫‪ 404‬על מבצע עופרת יצוקה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.177‬‬ ‫‪ 405‬על הגדודים העבריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪ 406‬תכנית האלף תכנית התיישבות של כאלף משפחות בסמוך למושבות ותיקות בארץ‪ -‬ישראל‪ .‬התכנית התקבלה על‪ -‬ידי הסוכנות היהודית ב‪-‬‬ ‫‪.1930‬‬ ‫‪407‬‬ ‫על מאורעות תרפ"ט ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬ ‫‪ 408‬על העסק הביש‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬ ‫‪ 409‬טכניון (מכון טכנולוגי לישראל ) הוא אוניברסיטה ישראלית הממוקמת בחיפה ומתמקדת בהנדסה ובמדעים מדוייקים ‪ .‬הטכניון הוקם‬ ‫בראשית המאה העשרים וסביב שפת הלימוד במוסד התנהל ויכוח ביישוב שנוגע כ "מלחמת השפות " או "ריב הלשונ ות"‪ ,‬להרחבה על אירוע זה‬ ‫ראה עמ' ‪.77‬‬

‫‪181‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫יגאל ידין (‪)1984-1917‬‬ ‫""כשהלכנו לצופים ‪ ,‬להגנה‪ ,‬לקורס סגנים של ההגנה ‪ ,‬חמש פעמים בשבוע ‪ ,‬לא הלכנו רק בשביל להגן על‬ ‫עצמנו אם הערבים יתקפו אותנו ‪ .‬אצל כולנו הייתה ההכרה שבארץ הזו צריכה לקום מדינה משלנו‪ ...‬זה היה‬ ‫כוח אדיר שהניע אותנו להתכונן ליום פקודה"‬ ‫יגאל ידין‬

‫יגאל ידין ‪ ,‬ראש המטה הכללי השני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1917‬בירושלים‪ ,‬תחת השם יגאל סוקניק ‪ .‬בגיל ‪ 15‬הצטרף אל‬ ‫שורות ה "ההגנה " ובגיל ‪ 22‬התמנה לשלישו של יעקב דורי ‪ .‬במקביל לשירותו בארגון למד ידין ארכיאולוגיה ‪ ,‬לשון‬ ‫עברית וספרות באוניברסיטה העברית ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות ‪ ,‬שימש כמחליפו של יעקב דורי ובשנת ‪,1949‬‬ ‫בהיותו בן ‪ ,32‬מונה לרמטכ "ל‪ .‬כרמטכ"ל קבע את הכללים היסודיים על‪ -‬פיהם מתנה ל צה "ל בתחומי הגיוס‬ ‫והמבנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1952‬סיים ידין את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי מרדכי מקלף ‪ .‬לאחר פרישתו התמסר ל ארכיאולוגיה ובמסגרת‬ ‫עבודתו היה אחראי בין היתר לחשיפת שרידי מצדה ‪ 410‬ולמחקר "המגילות הגנוזות " ‪ .411‬על תרומתו למחקר קיבל‬ ‫את פרס ישראל‬

‫‪412‬‬

‫במדעי היהדות לשנת ‪ .1956‬ב‪ 1963-‬מונה לפרופסור במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה‬ ‫‪413‬‬

‫העברית ושנה לאחר מכן הפך לחבר האקדמיה ה לאומית למדעים ‪ .‬הוא כתב ספרים רבים על שלהי ימי הבית‬ ‫השני ועל מרידות היהודים ‪ ,‬באחדים מהם אף השתמש בנסיונו הצבאי וניתח תורות לחימה וטקטיקות של מגננה ‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש ידין כחבר ועדת אגרנט ‪ .414‬לקראת בחירות ‪ 1977‬הקים יחד עם פרופ ' אמנון‬ ‫רובינשטיין‬

‫‪415‬‬

‫את תנועת ד "ש (דמוקרטיה לשינוי )‪ ,‬נבחר מטעמה לכנסת ושימש כסגן ראש הממשלה ‪ .‬בעקבות‬

‫התפוררות המפלגה פרש ב‪ 1981 -‬מן החיים הפוליטיים ‪ .‬יגאל ידין נפט ר ב‪ -‬כ"ח בסיוון תשמ "ד‪ 28 ,‬ביוני ‪ ; 1984‬על‬ ‫שמו נקרא מחנה צריפין ‪.‬‬

‫מרדכי מקלף (‪)1978-1920‬‬ ‫" כשלושים אלף איש ואשה התנדבו מתוך היישוב העברי בארץ‪ -‬ישראל לשורות הצבא הבריטי ביחידות‬ ‫מגוונות קטנות כגדולות‪ ...‬לנו היתה זו מלחמה על קיומנו כעם וכבודדים ‪ ,‬מלחמה להצלת יהודים מידי עריץ‬ ‫ששם לו למטרה להשמיד יהודים באשר הם יהודים ‪ .‬היתה זו בשבילנו ראשיתה של מלחמת הקוממיות ‪,‬‬ ‫טיפוח גרעין הכוח הצבאי העברי"‬ ‫מרדכי מקלף ‪ ,‬פתיחה לספר השירים " בדרך לבריגדה "‪ ,‬מרץ ‪. 1955‬‬

‫מרדכי מקלף ‪ ,‬ראש המטה הכללי השלישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1920‬במוצא‪ .‬כשהיה ילד צעיר התנפלו פורעים ערבים על‬ ‫ביתו במהלך מאורעות תרפ "ט‪ 416‬והוא היה אחד הניצולים היחידים מן הטווח ש נערך ביהודי המושבה ‪ .‬בגיל ‪16‬‬ ‫הצטרף אל שורות ה "הגנה" ולאחר מכן‪ ,‬בגיל ‪ ,19‬הצטרף ל פלגות הלילה המיוחדות תחת פיקודו של אורד וינגייט ‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בשורו ת הצבא הבריטי ולחם בצפון אפריקה ‪ .‬עם תום המלחמה שוחרר‬ ‫בדרגת מייג ' ור (רב‪-‬סרן)‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות שירת בחטיבת כרמלי ושימש כקצין אג‬

‫"ם‪ ,‬מפקד גדוד‬

‫ולבסוף כמפקד החטיבה‪ .‬במסגרת זו לחם בעיקר בחזית הצפון והיה בין משחררי חיפה ‪ ,‬עכו והגליל‪.‬‬ ‫בשלהי המלחמה מונה מקלף לאחד מהנציגים הישראלים בדיוני שביתת הנשק עם סוריה ולבנון ובסוף ‪ 1949‬מונה‬ ‫לסגן הרמטכ "ל ולראש אג "ם‪ .‬עם סיום תפקידו של יגאל ידין כרמטכ "ל (‪ )1952‬ביקש בן‪ -‬גוריון ממקלף ‪ ,‬שהיה‬ ‫באותה העת בן ‪ 32‬בלבד‪ ,‬לקבל עליו את תפקיד ‪ ,‬מקלף הסכים אך התנה זאת בכך שהוא י שמש בו למשך שנה‬ ‫‪410‬‬

‫על מצדה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.205‬‬ ‫‪411‬‬ ‫"ך‪ .‬גילוי‬ ‫המגילות הגנוזות מגילות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במדבר יהודה ובהם טקסטים שונים וגם העתק של חלקים מן התנ‬ ‫המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים בארץ ישראל ‪ ,‬ולכתבי היד הקדומי ם ביותר של המקרא ‪.‬‬ ‫‪ 412‬ראה הערה ‪.39‬‬ ‫‪ 413‬ראה הערה ‪.266‬‬ ‫‪414‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים וועדת אגרנט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪ 415‬אמנון רובינשטיין (נולד‪ )1931:‬משפטן וסופר ישראלי ‪ .‬בשנת ‪ 1977‬נבחר לכנסת וכיהן בה עד לשנת ‪ .2002‬בתקופה זו ימש במגוון תפקידים‬ ‫וביניהם שר החינוך ‪ ,‬שר התקשורת ושר התשתיות ‪ .‬בשנת ‪ 2006‬זכה בפרס ישראל לחקר המשפט ‪.‬‬ ‫‪ 416‬על מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬

‫‪182‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בלבד‪ .‬במהלך כהונתו השלים תכנית קיצוצים בצה "ל ושחרר את הצבא ממשימות ומתפק ידים אזרחיים למחצה ‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬היה אחראי להקמת יחיד ה ‪ 101‬שלקחה חלק מרכזי בביצוען של פעולות התגמול ‪.417‬‬ ‫בשנת ‪ ,1953‬סיים מקלף את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי משה דיין ‪ .‬לאחר ש חרורו מצה "ל בדצמבר ‪ ,1953‬מילא שורת‬ ‫תפקידים ציבוריים בכלכלה הישראלית וביניהם מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל מפעלי ים המלח ‪ .‬מרדכי מקלף‬ ‫נפטר ב‪-‬ט"ו אדר תשל"ח‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ; 1978‬על שמו נקרא מחנה השלישות הראשית ברמת‪ -‬גן‪.‬‬ ‫משה דיין (‪)1981-1915‬‬ ‫"דור התנחלות אנו‪ ,‬ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית‪ .‬אל נרתע מלראות את‬ ‫המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפים ערבים היושבים סביבנו ‪ .‬אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו ‪ .‬זו‬ ‫גזרת דורנו ‪ .‬זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים ‪ ,‬חזקים ונוקשים‪ ,‬או כי תשמט החרב מאגרופנו ויכרתו‬ ‫חיינו"‬ ‫משה דיין‪ ,‬הספד לרועי רוטנברג ‪ 30 ,‬באפריל ‪. 1956‬‬

‫משה דיין ‪ ,‬ראש המטה הכללי הרביעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1915‬בקיבוץ דגניה‪ .‬בגיל ‪ 18‬הצטרף אל שורות ה"הגנה " כאיש‬ ‫משטרת היישובים‬

‫‪418‬‬

‫ובשנת ‪ 1938‬היה בין המצטרפים הראשונים לפלגות הלילה המיוחדות תחת פיקודו של‬

‫אורד וינגייט ; אולם חודשים ספורים לאחר מכן נאסר על‪ -‬ידי הבריטים כחלק מ‪ -‬מ"ג אסירי ההגנה למשך יותר‬ ‫משנה ‪ .419‬בשנת ‪ 1941‬התנדב לפעולות נגד צבא וישי בסוריה ‪ 420‬ואיבד באחת מהן את עינו השמאלית ‪.‬‬ ‫בראשית מלחמת העצמאות שימש דיין במספר תפקידי מטה והיה מיוזמי שיתוף הפעולה בין צה‬

‫"ל לעדה‬

‫הדרוזית‪ .‬בהמשך המלחמה פיקד על הכוחות בעמק הירדן ‪ ,‬שימש כמפקד גדוד שלחם באזור השפלה ולבסוף מונה‬ ‫למפקד חטיבת עציוני שלחמה באזור ירושלים ולמפקדה של העיר‬

‫‪ .‬בתוקף תפקיד זה ניהל את המגעים עם‬

‫הירדנים והיה אחראי לקביעת "הקו העירוני "‪ ,‬שחצה את העיר עד מלחמת ששת‪ -‬הימים‪ .‬בסוף ‪ 1949‬מונה למפקד‬ ‫פיקוד הדרום וב‪ 1952 -‬מונה למפקד פיקוד הצפון ‪ .‬עם סיום תפקידו של מרדכי מקלף כרמטכ "ל (‪ )1953‬מונה דיין‬ ‫למחליפו‪ .‬בכהונתו שם דגש על הכשרת היחידות הקרביות ופיקד על הצבא במהלך מספר פעולות תגמול ובמהלך‬ ‫מלחמת סיני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1958‬סיים דיין את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי חיים לסקוב ‪ .‬הוא נבחר לכנסת הרביעית וכיהן כשר החקלאות ‪,‬‬ ‫תפקיד בו החזיק עד לפרישתו לאחר הקמת רפ "י ב‪ .421 1964-‬בשנת ‪ ,1967‬סמוך לפרוץ מלחמת ששת הימים ‪ ,‬מונה‬ ‫לשר ביטחו ן במקומו של לוי אשכול ו החזיק בתפקיד במהלך המלחמה ‪ .‬עם סיום הלח ימה וההפנמה של הנ יצחון‬ ‫הגדול זכה דיין להערכה בלתי מסוייגת מהציבור הישראלי והבין‪ -‬לאומי‪ .‬בתקופה זו מיסד את השלטון הצבאי‬ ‫בשטחים שנכבשו במלחמה ‪ ,‬הוביל את צה " ל במהלך מלחמת ההתשה ונאלץ להתמודד עם גל פיגועי הטרור‬ ‫הקשים‪.‬‬ ‫בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬הניח דיין כי הסבירות לפריצת ה של מלחמה בין ישראל לבין מצריים‬ ‫וסוריה היא נמוכה ‪ .‬גישתו נשענה בעיקר על הנחה ("קונספציה ") שארצות ערב ימנעו מלתקוף את ישראל לאור‬ ‫המכה שספגו במהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים ‪ .422‬קונספציה זו כשלה וישראל הופתעה בתקיפה משולבת בסיני‬ ‫ובגולן שגבתה מחיר דמים כבד ‪ .‬עם תום המלחמה התפטר דיין מתפקידו בלחץ הציבור ‪ ,‬זאת על אף שדו "ח ועדת‬ ‫אגרנט לא הטיל עליו אחריות אישית ‪ .‬דיין חזר אל החיים הפוליטיים ב‪ 1977 -‬כשנבחר לכנסת התשיעית ומונה‬

‫‪ 417‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪..161‬‬ ‫‪ 418‬משטרת היישובי ם העבריים כח משטרה יהודי שפעל בחסות המנדט הבריטי לשם הגנתם של היישובים העבריים בשעת מאורעות תרצ "ו‬ ‫תרצ"ט; להרחבה על תקופה זו ראה עמ ' ‪.149‬‬ ‫‪ 419‬מ"ג אסירי ההגנה כינוי לארבעים ושלושה לוחמי ההגנה שנתפסו על‪ -‬ידי הבריטים במהלך קורס מ "מים באוגוסט ‪ .1939‬הם נידונו לעשר‬ ‫שנות מאסר ( פרט לאחד האסירים שכיוון רובה אל עבר שוטר בריטי ונידון למאסר עולם )‪ .‬מוסדות היישוב עשו מאמצים על‪ -‬מנת לשחרר את‬ ‫הקבוצה והם שוחררו פברואר ‪ ,1941‬כשהחזית הגרמנית במלחמת העולם השנייה התקרבה אל ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬ ‫‪420‬‬ ‫ממשל וישי כינוי למשטר הצרפתי שכונן בדרום צרפת לאחר כניעת ה לגרמניה הנאצית ‪ .‬ממשל זה היווה למעשה גרורה של גרמניה הנאצית ‪.‬‬ ‫‪421‬‬ ‫ראה הערה ‪.244‬‬ ‫‪ 422‬על מלחמת יום הכיפורים ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬

‫‪183‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לשר החוץ ‪ .‬הוא היה בין יוזמי המגעים עם מצריים שהבשילו לבסוף לכדי הסכם שלום ‪ ,423‬אך ב‪ 1979 -‬פרש מן‬ ‫הממשלה על רקע מ חלוקת בינו לבין בגין לגבי הדרך ליישומו‬

‫‪ .‬משה דיין נפטר ב‪-‬י"ח בתשרי תשמ "ב‪16 ,‬‬

‫באוקטובר ‪ ; 1981‬על שמו נקרא מחנה המכללות הצבאיות בגלילות ‪.‬‬ ‫חיים לסקוב (‪)1982-1919‬‬ ‫"אני מאמין בעם ישראל ‪ .‬אני מאמין שניתנה לנו הזדמנות להקים את הבית השלישי ‪ .‬אם אנחנו לא נקים‬ ‫אותו – אף אחד לא יקים אותו‪ .‬אם לא ננצל כל רגע בשביל להקימו – הוא לא יקום‪".‬‬ ‫חיים לסקוב ‪" ,‬מנהיגות צבאית"‪.‬‬

‫חיים לסקוב ‪ ,‬ראש המטה הכללי החמישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1919‬בעיירה בוריסוב ‪ ,‬בבלרוס‪ .‬כשהיה בן שש עלה לארץ‬ ‫עם הוריו ו למד בבית הספר הריאלי בחיפה ‪ .‬בגיל ‪ 20‬הצטרף אל שורות ה"הגנה " ו שימש כקשר האישי של יעקב‬ ‫דורי ובמגוון תפקידים נוספים ‪ .‬ב ‪ 1941-‬התנדב לצבא הבריטי ‪ ,‬ושירת כלוחם בחזית המזרח התיכון ‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫כמפקד פלוגה מסייעת בבריגדה היהודית באיטליה ‪ .‬הוא שוחרר מן הצבא הבריטי עם תום המלחמה בדרגת‬ ‫מייג'ור (רב‪-‬סרן)‪ ,‬אך נשאר באירופה ופעל להעלאת יהודים לארץ במסגרת ההעפלה‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העצמאות הוטל עליו לארגן את מערך ההדרכה בצה‬

‫"ל ובמסגרת זו פיקד על קורס הקצינים‬

‫הצה"לי הראשון ‪ .‬ב‪ 1951-‬מונה למפקד חיל האוויר אף שמעולם לא היה טייס והכין את החיל לקבלת מטוסי‬ ‫הסילון הקרביים הראשונים ‪ .‬במהלך מלחמת סיני פיקד על אוגדת שריון ‪ .‬עם מותו של אלוף פיקוד הדרום ‪ ,‬האלוף‬ ‫אסף שמחוני ‪ ,424‬בתאונת אימונים ‪ ,‬התמנה לסקוב למחליפו ופיקד על נסיגת הכוחות הישראליים מסיני ‪.‬‬ ‫עם סיום תפקידו של משה דיין כרמטכ "ל (‪ )1958‬מ ונה לסקוב למחליפו ‪ .‬כהונתו התאפיינה בשקט יחסי ‪ ,‬ללא‬ ‫ארועים ביטחוניים יוצאי‪ -‬דופן‪ .‬לסקוב התמקד בבנייתו של צה "ל כצבא מקצועי וסדור ‪ .‬הוא ביקש ליישם בו‬ ‫נורמות שספג בעת שירותו בצבא הבריטי והקפיד על כללי משמעת ועל הכשרת המפקדים ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1961‬סיים לסקוב את תפקידו והוח לף על‪ -‬ידי צבי צור ‪ .‬בשנת ‪ ,1972‬התמנה ל נציב קבילות החיילים‬ ‫הראשון בצה "ל‪ ,‬תפקיד בו שימש עד יום מותו ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נמנה עם חברי ועדת אגרנט לבדיקת אירועי מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ .425‬חיים לסקוב נפטר ב‪ -‬כ"ב בכסלו תשמ"ג‪ 8 ,‬בדצמבר ‪ ; 1982‬על שמו נקרא בית הספר לקצינים (בה"ד‬ ‫‪ )1‬בנגב‪.‬‬ ‫צבי צור (‪)2004-1923‬‬ ‫" שלושים וארבע שנים אינן הולכות ברגל ושבע השנים האחרונות היו באמת המעניינות ביותר ‪ .‬אבל מה ?‬ ‫חונכתי על ברכי תורת הרוטציה ואני מאמין בה ‪ .‬צריך לדעת מתי להחליף את הסוסים ‪ .‬אנשים חדשים‬ ‫מביאים דרך הטבע רעיונות חדשים ומעלים מחשבות תוססות"‬ ‫צבי צור‪ ,‬דברים עם פרישתו ממשרד הביטחון ‪ ,‬אפריל ‪. 1974‬‬

‫צבי צור ‪ ,‬ראש המטה הכללי השישי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1923‬בעיר זסלב ‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬תחת השם צבי צ 'רטאנקו ועלה‬ ‫לארץ עם הוריו כשהיה בן שנתיים ‪ .‬בהיותו נער ‪ ,‬במהלך מאורעות תרצ "ו‪-‬תרצ"ט‪ ,426‬התגייס אל שורות ה "הגנה "‬ ‫ושימש כקשר ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות ‪ ,‬הצטרף לחטיבת גבעתי ופיקד על גדוד ‪ ; 54‬כמפקד הגדוד ‪ ,‬הקים את‬ ‫פלוגת הג 'יפים "שועלי שמשון "‪ ,‬שמילאה תפקיד מרכזי בכיבוש הנגב ‪ .‬לקראת תום המלחמה מונה למפקד‬ ‫החטיבה‪.‬‬ ‫עם תום המלחמה שימש במגוון תפקידים בצה "ל ובין השאר כראש אגף כח האדם (אכ "א)‪ ,‬אלוף פי קוד המרכז ‪,‬‬ ‫האחראי על מרחב עזה במהלך מלחמת סיני וסגן הרמטכ "ל‪ .‬עם סיום תפקידו של חיים לסקוב כרמטכ "ל (‪)1961‬‬ ‫‪ 423‬על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪424‬‬ ‫אסף שמחוני (‪ )1956-1922‬אלוף בצה "ל‪ ,‬שירת ב "הגנה" ובפלמ"ח בתפקידים שונים ובצה "ל שימש כאלוף פיקוד הצפון ‪ ,‬אלוף פיקוד הדרום‬ ‫ומפקד מלחמת סיני ‪ .‬נהרג בהרסקות מטוס זמן קצר לאחר תום המלחמה ‪.‬‬ ‫‪425‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים ועל ועדת אגרנט‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬ ‫‪ 426‬על מאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬

‫‪184‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫מונה צור למחליפו ‪ .‬תקופת כהונתו נחשבת לתקופה שקטה יחסית מן הבחינה ה ביטחו נית למעט "פעולת נוקייב "‬ ‫(מבצע סנונית ) שהתרחשה במרץ ‪ .427 1962‬במהלך תקופה זו התמקד צ‬

‫(תו "ל)‬

‫ור בפיתוח תורת הלחימה‬

‫הישראלית‪ ,‬ברכישת אמצעי לחימה חדשים ומתקדמים ובפיתוח יכולות בתחום האלקטרוניקה והטילים ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1964‬סיים צור את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי יצחק רבין ‪ .‬שנה לאחר מכן ה צטרף אל מפלגת רפ "י ‪ 428‬ונבחר‬ ‫מטעמה לכנסת ‪ .‬בשנת ‪ 1967‬התמנה לעוזרו של שר הביטחון ‪ ,‬משה דיין ‪ ,‬תפקיד בו נשא לאורך שבע שנים סוערות‬ ‫שכללו גם את תקופת מלחמת יום הכיפורים‬

‫‪ .‬עם פרישתו ממשרד הביטחון שימש במספר תפקידים בכירים‬

‫במשק‪ .‬צבי צור נפטר ב‪ -‬כ' בכסלו תשס"ה‪ 28 ,‬בדצמבר ‪ ; 2004‬על שמו נקרא בית הספר למקצועות החי "ר‬ ‫(ביסלמ"ח) בנגב‪.‬‬ ‫יצחק רבין (הפנייה )‬ ‫כיהן כרמטכ"ל השביעי‪ ,‬בשנים ‪ .1968-1964‬למידע נוסף ראה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬ ‫חיים בר‪ -‬לב (‪)1994-1924‬‬ ‫" בגורלו של מפקד נופל לעתים לשלוח אנשים לתפקידים מסוכנים ‪ ,‬נכונותם של המפקדים ללכת תמיד‬ ‫בעצמם לפני המחנה היא מקור הכוח המוסרי הדרוש להם לקבלת החלטות אלה"‬ ‫חיים בר‪ -‬לב‪.‬‬

‫חיים בר‪ -‬לב‪ ,‬ראש המטה הכללי השמיני ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1924‬בעיר וינה ‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬תחת השם חיים ברוצלבסקי ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1939‬עלה בר‪ -‬לב לארץ ולמד בבית הספר מקווה ישראל ‪ .429‬בשנת ‪ 1942‬הצטרף לפלמ "ח‪ ,‬ב‪ 1946-‬מונה‬ ‫למפקד פל וגה וב‪ 1947-‬מונה למפקד גדוד ‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות השתתף הגדוד שלו במבצע "חורב" לשחרור‬ ‫הנגב‪.‬‬ ‫עם תום המלחמה שימש במגוון תפקידים בצה "ל ובין השאר כמפקד קורס מג"דים‪ ,‬מפקד קורס מח"טים ומפקד‬ ‫חטיבת גבעתי ‪ .‬במלחמת סיני פיקד ע ל חטיבה משוריינת ועם תום המלחמה מונה למפקד גייסות השריון ‪ .‬ב‪1958-‬‬ ‫מונה לאלוף ובהמשך מונה לראש אגף המבצעים ולסגן הרמטכ‬

‫"ל‪ .‬עם סיום תפקידו של יצחק רבין כרמטכ "ל‬

‫(‪ )1968‬מונה בר‪ -‬לב למחליפו ופיקד על צה "ל במהלך מלחמת ההתשה ‪ .‬בעקבות הלחימה המתמשכת לאורך גדות‬ ‫תעלת סואץ הורה על הקמתו של קו מעוזים מבוצר שמנה כש לושים מוצבים וכונה "קו בר‪ -‬לב"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1972‬סיים בר‪-‬לב את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דוד אלעזר ‪ .‬עם פרישתו הצטרף אל מפלגת העבודה ו כעבור‬ ‫מספר חודשים מונה לשר המסחר והתעשיה ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים גוייס בר‪ -‬לב ב אופן חריג למילואים‬ ‫ושימש כמפקד חזית הדרו ם‪ .‬בתפקיד זה הצליח לבלום את המתקפה המצרית ולהעביר את צה‬

‫"ל למצב של‬

‫התקפה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1977‬נבחר בר‪ -‬לב לכנסת ו כיהן בה עד ‪ 1992‬ובין השנים ‪ 1990-1984‬שימש כשר המשטרה ‪ .‬עם פרישתו‬ ‫מהכנסת מונה לשגריר ברוסיה ‪ .‬חיים בר‪ -‬לב נפטר ב‪-‬ו' בסיון תשנ "ד‪ 7 ,‬במאי ‪ ; 1994‬על שמו נקרא בסיס מ טה‬ ‫מפקדת זרוע היבשה בקריית מלאכי ‪.‬‬

‫‪427‬‬

‫פעולת נוקייב הייתה מבצע צבאי שנערך בלילה שבין ה‪ 16 -‬ל‪ 17-‬במרץ ‪ 1962‬כנגד הכפר נוקייב שברמת הגולן ‪ .‬הפעולה נועדה למנוע את‬ ‫המשך הירי משטח הכפר אל עבר דייגים ישראלים בכינרת ‪ .‬הפעולה זכתה להצלחה חלקית בלבד בשל התקלות עם כוח סורי גדול ומודיעין‬ ‫חלקי‪.‬‬ ‫‪ 428‬ראה הערה ‪.244‬‬ ‫‪ 429‬מקווה ישראל בית הספר החקלאי הראשון שהו קם בארץ‪ -‬ישראל (‪ )1870‬על‪-‬ידי קרל נטר (‪ .)1826-1882‬בשנת ‪ 1898‬נפגשו הרצל וקיסר‬ ‫גרמניה וילהלם השני בכניסה לבית הספר ‪ .‬כיום בית הספר מוגדר כ "בית ספר ללימוד מדעי הטבע ‪ ,‬הסביבה והביו‪ -‬טכנולוגיה הנשענים על‬ ‫המשק החקלאי "‪.‬‬

‫‪185‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫דוד אלעזר (‪)1976-1925‬‬ ‫" אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות ניצחון ‪ .‬על האנדרטאות שלנו חקוקים‬ ‫שמות הנופלים‪ .‬אצל עמים אחרים תמצאו שערי ניצחון ואילו סמלי הגבורה שלנו הם דווקא מצדה ‪ ,‬תל‪-‬חי‬ ‫וורשה‪ -‬מקומות שבהם אומנם הפסדנו בקרב‪ ,‬אבל ניצחנו במלחמת הקיום היהודי"‬ ‫דוד אלעזר‪.‬‬

‫דוד (דדו) אלעזר‪ ,‬ראש המטה הכללי התשיעי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1925‬בעיר סרייבו ‪ ,‬בבוסניה‪ .‬בגיל ‪ 14‬החל את לימודיו‬ ‫בזגרב‪ ,‬הצטרף אל "השומר הצעיר "‬

‫‪430‬‬

‫והתקרב אל הציונות ‪ .‬בשנת ‪ ,1940‬מעט לפני הכיבוש הנאצי של הבלקן‬ ‫‪431‬‬

‫הצליח אלעזר לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער " ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1946‬הצטרף לפלמ"ח‪ ,‬במהלך מלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה‬

‫בחטיבת הראל שלחמה באזור‬

‫ירושלים ו התקדם בסולם הדרגות לאורך הלחימה ‪ .‬עד לסוף המלחמה התמנה למפקד פלו גה ולמפקד גדוד‬ ‫ולאחריה שימש במספר תפקידי מטה ‪ .‬בשנת ‪ 1955‬מונה למפקד חטיבת הנגב ופיקד עליה במהלך מלחמת סיני‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה עבר הסבה לשריון ‪ ,‬שימש כמפקד חטיבה ‪ 7‬ולאחר מכן כמפקד גייסות השריון ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1964‬מונה למפקד פיקוד הצפון ופיקד על קו הגבול המתוח עם הסורים במהלך‬ ‫המים"‬

‫‪432‬‬

‫שנות "המלחמה על‬

‫ומלחמת ששת הימים ‪ .‬ב‪ 1969-‬מונה אלעזר לראש אגף המבצעים ועם סיום תפקידו של חיים בר‪ -‬לב‬

‫כרמטכ"ל (‪ )1972‬מונה אלעזר למחליפו ‪ .‬במהלך כהונתו כרמטכ "ל פרצה מלחמת יום הכיפורים‬

‫‪433‬‬

‫שהפתיעה את‬

‫צה" ל וגבתה מן הצד הישראלי מחיר דמים כבד ‪ .‬אלעזר היה שותף להנחה ("קונספציה ") כי ה מצרים לא יפתחו‬ ‫במלחמה ונמנע מגיוס מילואים לפני ה‪ .‬יחד עם זאת במהלך המלחמה הצליח להוביל את צה "ל להתקפה ולבלום‬ ‫את המצרים והסורים ‪ .‬ועדת אגרנט שמונתה לאחר המלחמה במטרה לבדוק את הכשלים שנלוו לה קבעה כי‬ ‫אלעזר "נושא באחריות אישית גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין מוכנ ותו של צה "ל "‪ .‬בעקבות המלצ ות הועדה‬ ‫הגיש באפריל ‪ 1974‬את התפטרותו והוחלף על‪ -‬ידי מרדכי גור ‪ .‬דוד אלעזר נפטר ב‪-‬ט"ו בניסן תשל "ו‪ 15 ,‬באפריל‬ ‫‪ ; 1976‬על שמו נקרא מרכז דדו לחשיבה צבאית בין‪ -‬תחומית בגלילות‪.‬‬ ‫מרדכי (מוטה) גור (‪)2008-1930‬‬ ‫"עבודתו של קצין המטה ניתנת ללמידה די בקלות ‪ .‬אפשר לתרגל אותה בלי סוף אולם דמותו של קצין‬ ‫המטה‪ ,‬מהותו‪ ,‬דרך פעולתו והתנהגותו – אותם אי‪-‬אפשר ללמוד על‪ -‬ידי תרגילים‪ .‬אלה הם ערכים אותם‬ ‫צריכים להקנות‪ ,‬עליהם צריך להתחנך ולחנך"‬ ‫מוטה גור‪.‬‬

‫מרדכי (מוטה) גור‪ ,‬ראש המטה הכללי העשירי ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1930‬בירושלים‪ ,‬תחת השם מרדכי גורבן ‪ .‬כשהיה בן‬ ‫‪ 13‬הצטרף אל שורות ה "הגנה " ומילא תפקידים שונים בגדנ "ע‪ .434‬במלחמת העצמאות לחם כמפקד יחידת ג 'יפים‬ ‫ובהמשך מונה למפקד פלוגה בחטיבת הנגב ‪ .‬במהלך פעולת תגמול ב‪ ,435 1955 -‬נפצע וזכה בצל "ש הרמטכ"ל שהומר‬ ‫אחר כך לעיטור העוז‪ .‬לאחר הפעולה הוא מונה למפקד גדוד בנח "ל המוצנח ‪ ,‬איתו לחם ב‪ 1956 -‬במלחמת סיני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1961‬מונה למפקד חטיבת גולני ובתפקיד זה פיקד על פעולת נוקייב‬ ‫הצנחנים במילואים ‪ ,‬עליה פיקד גם במהלך מלחמת ששת‪-‬‬

‫‪ .436‬בשנת ‪ 1966‬מונה למפקד חטיבת‬

‫הימים‪ .‬החטיבה‪ ,‬שהיי תה אמורה להילחם בחזית‬

‫הדרומית נלחמה בגזרת ירושלים ובסיום קרבות קשים הצליחה לשחרר את העיר מידיהם של הירדנים ‪ .‬מוטה גור‬ ‫נחרת בזיכרון הציבורי כמשחרר ירושלים‪ ,‬בין השאר בשל קריאתו הנרגשת בקשר ‪" :‬הר הבית בידינו!"‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1969‬מונה גור לאלוף פיקו ד הצפון והתמודד עם חוסר השקט בג זרה כחלק ממלחמת ההתשה ‪ .‬ב‪1972-‬‬ ‫‪ 430‬ראה הערה ‪.X‬‬ ‫‪431‬‬ ‫עליית הנוער מסגרת שהוקמה ב‪ 1933 -‬לצורך העלאתם של בני נוער יהודים לארץ‪ -‬ישראל‪ .‬במהלך השואה והשנים שקדמו לה פעל הארגון‬ ‫להציל ילדים יהודים מרחבי אירופה ולהעבירם אל מקום מבטחים ‪.‬‬ ‫‪ 432‬ראה הערה ‪.187‬‬ ‫‪ 433‬על מלחמת יום הכיפורים וועדת אגרנט ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬ ‫‪434‬‬ ‫ראה הערה ‪.62‬‬ ‫‪435‬‬ ‫על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬ ‫‪ 436‬ראה הערה ‪.X‬‬

‫‪186‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫התמנה לנספח ה צבאי בארצות‪ -‬הברית ובתפקיד זה עסק בסיוע בארגון "הרכבת האווירית " של נשק ותחמושת‬ ‫במהלך מלחמת יום הכיפורים ‪ .‬עם סיום תפקידו של דוד אלעזר כרמטכ "ל (‪ )1974‬מונה גור למחליפו ‪ .‬במהלך‬ ‫כהונתו יצא צה "ל למבצע "יונתן " במהלכו חולצו ישראלים שמטוסם נחטף לאנטבה ‪.437‬‬ ‫בשנת ‪ ,1978‬סיים גור את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי רפאל איתן ‪ .‬הוא הצטרף אל מפלגת העבודה וכיהן כחבר כנסת‬ ‫וכשר הבריאות‪ .‬מדרכי גור נפטר ב‪-‬י"ח בתמוז תשנ "ה‪ 16 ,‬ביולי ‪ ; 1995‬על שמו נקרא מחנה בית ליד ‪.‬‬ ‫רפאל (רפול) איתן (‪)2004-1929‬‬ ‫"לא רק לך קשה ‪ ,‬גם לאוייב קשה ‪ .‬השאלה היא מי ישבר ראשון ‪ .‬זה שידחה את נקודת השבירה שלו הוא‬ ‫המנצח"‬ ‫דברים שכתב בעקבות הקרב על מנזר "סן סימון " במלחמת העצמאות ‪.‬‬

‫רפאל (רפול) איתן‪ ,‬ראש המטה הכללי האחד‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1929‬במושב תל‪ -‬עדשים‪ ,‬למשפחה שאביה נמנה‬ ‫עם מקימי "השומר " ‪ .438‬בהיותו בן ‪ 15‬הצטרף אל הפלמ"ח ובמהלך מלחמת ה עצמאות לחם בשורות חטיבת הראל‬ ‫בגזרת ירושלים ‪ .‬אחרי המלחמה השתחרר מצה "ל אך התגייס לאחר תקופה קצרה בשנית‬

‫‪ .‬באוקטובר ‪1955‬‬

‫השתתף בפעולת התגמול במשטרת כונתילה ‪ 439‬וזכה על פעולתו בעיטור העוז‪.‬‬ ‫במלחמת סיני פיקד על גדוד הצנחנים שביצע את הצניחה המבצעית במיתלה‬

‫‪ .‬ב‪ 1964-‬מונה למפקד חטיבת‬

‫הצנחנים ובמלחמת ששת‪ -‬הימים פיקד עליה במהלך הקרבות באזור פתחת רפיח וצפון סיני ‪ .‬במהלך הלחימה הוא‬ ‫נפצע קשה בראשו ועם החלמתו מונה למפקד חטיבת הב קעה‪ ,‬היה ממפתחיה של שיטת ה "מרדף" והשתתף‬ ‫בעצמו בעשרות מרדפים אחרי מחבלים שחדרו לארץ משטח ירדן‬

‫‪ .440‬בהמשך מונה לקצין צנחנים וחי "ר ראשי‬

‫(קחצ "ר) ו במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה שלחמה בחזי ת הסורית ‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה ‪ ,‬בשנת ‪ ,1974‬מונה לאלוף פיקוד הצפון ולאחר מכן לראש אגף המבצעים ‪ .‬עם סיום תפקידו של‬ ‫מוטה גור כרמטכ "ל (‪ )1978‬מונה איתן למחליפו ‪ .‬איתן נודע כרמטכ "ל שהקפיד מאוד על משמעת ‪ ,‬בנוסף הוא‬ ‫הקים את פרוייקט חיילי המקא "ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות )‪ ,‬שמסייע בידי חיילים המזוהים כבעלי‬ ‫קשיי הסתגלות גבוהים ל השלים את שירותם הצבאי ‪ .‬במהלך כהונתו השמיד צה " ל ביוני ‪ 1981‬את הכור ים‬ ‫הגרעיניים בעירק ("מבצע אופרה " ‪ )441‬ויצא ל מלחמת שלום הגליל (‪ .)1982‬ועדת כהן שהוקמה בעקבות הטבח‬ ‫במחנות הפליטים סברה ושתילה ‪ 442‬העלתה ביקורת קשה כלפי איתן אך לא ננקטו נגדו צעדים מאחר ובכל מקרה‬ ‫עמד בפני סיום תפקידו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1983‬סיים איתן את תפקידו והו חלף על‪ -‬ידי משה לוי ‪ .‬שנה לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם רשימת‬ ‫"התחייה‪ -‬צומת"‪ .‬עמדותיו היו ו שילוב מורכב בין ע מדות ניציות בהקשר לסכסוך היהודי‪ -‬ערבי ועמדות ליברליות‬ ‫באשר ליחסי דת ומדינה ‪ .‬ב‪ 1990-‬מונה איתן לשר החקלאות ‪ .‬בבחירות ‪ 1999‬לא הצליחה מפלגתו לעבור את אחוז‬ ‫החסימה ואיתן פרש מן החיים הפוליטיים ‪ .‬בשנת ‪ 2001‬החל לעבוד כמנהל בחברה הקבלנית שבנתה את הנמל‬ ‫החדש באשדוד ("נמל היובל ")‪ .‬רפאל איתן טבע בים במהלך יום סוער ב‪-‬י' בכסלו תשס "ה‪ 23 ,‬בנובמבר ‪ ; 2004‬על‬ ‫שמו נקרא בסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) שפיפון של חטיבת הצנחנים ‪.‬‬

‫‪ 437‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪ 438‬על השומר‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.153‬‬ ‫‪ 439‬על פעולות התגמול‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬ ‫‪440‬‬ ‫על המרדפים ומלחמת הה תשה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.166‬‬ ‫‪441‬‬ ‫על מבצע "אופרה"‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬ ‫‪ 442‬ראה הרחבה בעמ ' ‪.173‬‬

‫‪187‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫משה לוי (‪)2008-1936‬‬ ‫" קבעתי בעבר שמדי פעם נקיים את הדיון השבועי של המטה הכללי באתר כלשהו ‪ ,‬שהוא הרקע לדיונים‬ ‫ולפעילות של צה "ל‪ .‬לפני כשלושה חודשים ביקר המטכ "ל בקיבות חניתה‪ ,‬והיום אנו אורחי קריית שמונה ‪.‬‬ ‫כך יתקרבו חברי הפורום למקום זה"‬ ‫משה לוי‪ ,‬דברים בפתח ישיבת המטכ" ל בקריית שמונה ‪ 2 ,‬בספטמבר ‪. 1985‬‬

‫משה לוי ‪ ,‬ראש המטה הכללי השנים עשר ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1936‬בתל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 1954‬התגייס לצה "ל‪ ,‬בעת מלחמת‬ ‫סיני היה קצין המבצעים בגדוד הצנחנים שצנח במיתלה‬

‫‪ .‬בשנת ‪ 1968‬מונה למפקד חטיבת הבקעה ‪ ,‬במסגרת‬

‫תפקיד זה השתתף ברבים מן המרדפים אחרי מחבלים שחדרו לארץ משטח ירדן‬

‫ואף נפצע באחד מהם ‪ .‬לאחר‬

‫מכן‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬התמנה למפקד פיקוד המרכז והחל מ‪ 1981 -‬שימש כסגן הרמטכ "ל וכראש אג "ם וסייע להכין את‬ ‫צה"ל למלחמת שלום הגליל ‪ .‬עם סיום תפקידו של רפאל איתן כרמטכ‬

‫"ל (‪ )1983‬מונה לוי למחליפו ‪ .‬בתקופת‬

‫כהונתו נערך צה " ל בקווים חדשים בלבנון והצטייד במערכות נשק חדישות ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1983‬סיים לוי את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דן שומרון ‪ .‬בשנים שלאחר מכן ביקש לוי להתמסר לעבודה‬ ‫חקלאית בקיבוצו ‪ ,‬בית אלפא ‪ .‬בנוסף שימש במספר תפקידים ציבוריים כגון יו "ר הרשות למלחמה בסמים וחבר‬ ‫בועדת 'שמגר' לחקירת אירועי הטבח במערת המכפלה ‪ .443‬משה לוי נפטר ב‪ -‬א' בשבט תשס "ח‪ 8 ,‬בינואר ‪; 2008‬‬ ‫על‪-‬שמו נקרא בסיס מרכז ההטסה וההכשרות המיוחדות (מרהו "ם) בתל‪-‬נוף‪.‬‬ ‫דן שומרון (‪)2008-1937‬‬ ‫נוספת‪ .‬הפסדתי אומנם את כל ההטבות‬ ‫" במשך כל הקריירה שלי בצבא חתמתי כל שנה על הארכה‬ ‫השמורות לאלה שחתמו על תקופות קבע ארוכות ‪ ,‬אך אני שלם עם עצמי ‪ ,‬כי איני רואה בצבא מקור‬ ‫פרנסה‪".‬‬ ‫דן שומרון‪. 1984 ,‬‬

‫דן שומרון ‪ ,‬ראש המטה הכללי השלוש ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1937‬בקיבוץ אשדות יעקב ‪ .‬בשנת ‪ 1956‬התגייס לצה "ל‬ ‫ושירת בחטיבת הצנחנים ‪ ,‬במסגרת זו השתתף ב מספר פעולות תגמול ובמלחמת סיני‪ .‬שומרון השתחרר משירות ‪,‬‬ ‫אך כעבור שלוש שנים התגייס מחדש ויצא לקורס קצינים‬ ‫הצנחנים ובמהלך מלחמת ששת הימים‬

‫‪444‬‬

‫‪ .‬הוא שימש כ פקד מחלקה ומ פקד פלוגה בחטיבת‬

‫פיקד על כוח סיור בחזית המצרית ‪ .‬על תפקודו במלחמה זו קיבל את‬

‫עיטור המופת‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד‬

‫בצנחנים ופיקד עליו במהלך מלחמת ההתשה ‪ .‬ב‪ 1970-‬החל בלימודי תואר‬

‫ראשון בגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עבר הסבה לשריון ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על‬ ‫חטיבת שריון סדירה שנטלה חלק פעיל בקרבות הבלימה ובצליח ה של תעלת סואץ ‪ .‬ב‪ 1974-‬הועלה לדרגת תת‪-‬‬ ‫אלוף ומונה לקצין חי "ר וצנחנים ראשי (קחצ "ר)‪ ,‬במסגרת תפקיד זה תכנן ופיקד על מבצע‬

‫"יונתן" ‪ .445‬ב‪1978-‬‬

‫הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד הדרום ‪ .‬בתפקיד זה היה אחראי על השלבים הראשונים של פינוי סיני ‪,‬‬ ‫בהתאם להסכם השלום עם‬

‫מצריים ‪ .446‬ב‪ 1983-‬הקים על מפקדת חילות השדה‬

‫(מפח "ש)‪ ,‬שהפכה בהמשך‬

‫למפקדת זרוע היבש (מז"י)‪ .‬ב‪ 1985-‬מונה לתפקיד סגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של משה לוי כרמטכ"ל (‪)1987‬‬ ‫מונה שומרון למחליפו‪ .‬תקופת כהונתו עמדה בסימן פרוץ האינתיפאדה הראשונה ו מלחמת המפרץ ‪.447‬‬ ‫בשנת ‪ ,1991‬סיים שומרון את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי אהוד ברק ‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן מונה ל יושב ראש‬ ‫התעשייה הצבאית ‪ 448‬וב‪ ,1996-‬לקח חלק בצוות המשא ומתן הישראלי‪ -‬פלסטיני‪ .‬לאחר מלחמת לבנון השנייה‬ ‫‪443‬‬

‫‪449‬‬

‫הטבח במערת המכפלה טבח שביצע המחבל היהודי ברוך גולדשטיין ב‪ 25 -‬בפברואר ‪( 1994‬פורים תשנ "ד)‪ ,‬במהלכ נרצחו עשרים ותשעה‬ ‫מתפללים מוסלמים‪ .‬הטבח הוביל לתגובות קשות בציבור הישראלי והפלסטיני ובעקבותיו הוקמה ועדת שמגר ‪ ,‬ועדת חקירה לבדיקת האירוע ‪.‬‬ ‫‪ 444‬על מלחמת ששת הימים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬ ‫‪ 445‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪446‬‬ ‫על הסכם השלום עם מצריים‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬ ‫‪ 447‬על מלחמת המפרץ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬ ‫‪ 448‬התעשייה הצבאית ( תע"ש) נוסדה בשנת ‪ 1933‬והיוותה את יצרן הנשק הראשון של כוחות המגן ‪ .‬עם קום המדינה הפכה לחברה ממשלתית‬ ‫המהווה כיום את היצרן העיקרי של נשק ותחמושת לכוחות היבשה של צה "ל‪.‬‬

‫‪188‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫התבקש על‪ -‬ידי הרמטכ "ל דן חלוץ לחקור את התנהלות המטכ "ל בזמן המלחמה ‪ .‬דן שומרון נפטר ב‪ -‬כ' באדר‬ ‫תשס"ח‪ 26 ,‬בפברואר ‪ ; 2008‬על שמו נקרא מרכז לאימוני יבשה (מל"י) בצאלים‪.‬‬

‫אהוד ברק (הפנייה )‬ ‫כיהן כרמטכ"ל הארבעה‪ -‬עשר‪ ,‬בשנים ‪ .1995-1991‬למידע נוסף ראה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬

‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק ( ‪)2012-1944‬‬ ‫"בחברה אחת ‪ ,‬לא גדולה ‪ ,‬צפופה באנשים ובדעות כמו שלנו ‪ ,‬סביר ומתבקש שיתנהל ויכוח על העניינים‬ ‫הגורליים ביותר לחיינו כאן‪ ...‬אבל הסגנון הופך להיות חלק מהתוכן‪ ...‬והברוטליות משקפת תרבות חברתית‬ ‫ששיאה ברצח ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬וסימניה ניכרים באלימות לכל סוגיה בחיי יום‪-‬יום‪ .‬לא לזה קם דור והחזיר עם‬ ‫לארצו‪ .‬לא כך התכוונה המורשת היהודית‪ ,‬שעל תשתיתה הונחה המדינה‪.‬‬ ‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק‪ ,‬דברים באזכרה הממלכתית ליצחק רבין ‪ 1 ,‬בנובמבר ‪. 1998‬‬

‫אמנון ליפקין‪ -‬שחק ראש המטה הכללי החמישה עשר נולד בשנת ‪ 1944‬בתל‪-‬אביב‪ .‬כשהיה בן ‪ 13‬הצטרף לפנימייה‬ ‫הצבאית לפיקוד בחיפה ובשנת ‪ 1972‬התגייס לחטיבת הצנחנים ‪ .‬הוא שימש כממפקד מחלקה ומפקד פלוגה בגדוד‬ ‫צנחנים ובמהלך מלחמת ששת‪ -‬הימים מילא את מקומו של סגן מפקד הגדוד ‪ .‬לאחר המלחמה מונה למפקד סיירת‬ ‫"דוכיפת" ופיקד עליה במהלך פעולת כראמה ‪ .450‬על תפקודו בקרב זה זכה בעיטור העוז ‪ .‬בהמשך מלחמת ההתשה‬ ‫שימש כקצין האג "ם של חטיבת הצנח נים וכמפקד גדוד הנח "ל המוצנח ‪ .‬בראשית ‪ 1973‬פיקד על כח במבצע "אביב‬ ‫נעורים"‪ 451‬ועל תפקודו במבצע הוענק לו עיטור העוז בפעם השנייה ‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים ‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬מונה למפקד החטיבה ופיקד עליה‬ ‫במהלך מבצע "ליטני" ‪ .452‬במלחמת שלום הגליל פיקד על אוגדה ‪ .‬בשנת ‪ 1983‬מונה לאלוף פיקוד המרכז ‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ 1986‬לראש אמ "ן ובשנת ‪ 1991‬לסגן הרמטכ "ל ולראש אג "ם‪ ,‬בתפקיד זה היה מפקד מבצע שלמה ‪ ,‬במסגרתו‬ ‫הועלו לארץ כ ארבעה עשר אלף מיהודי אתיופיה ‪ .‬עם סיום תפקידו של אהוד ברק כרמטכ "ל (‪ )1995‬מונה ליפקין‪-‬‬ ‫שחק למחליפו‪ .‬בתקופת כהונתו נסוג צה " ל מאזורים שונים ביהודה שומרון ועזה בהתאם להסכמי אוסלו והחל‬ ‫שיתוף הפעולה עם כוחות הרשות הפלסטינית ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1998‬סיים ליפקין‪-‬שחק את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי שאול מופז ‪ .‬לאחר פרישתו פנה ליפקין‪ -‬שחק לפעילות‬ ‫פוליטית‪ ,‬היה בין מקימיה של מפלגת המרכז ‪ 453‬וכיהן כשר התיירות ושר התחבורה ‪ .‬אמנון ליפקין‪ -‬שחק נפטר ב‪-‬י'‬ ‫בטבת תשע"ב‪ 19 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬ ‫שאול מופז (נולד ‪)1948 :‬‬ ‫" אני חושב שיש בי הרבה מאבא שלי ‪ .‬ההתמדה‪ ,‬האיפוק‪ .‬קצת סגפנות ‪ .‬אבא היה מאוד חזק באופי שלו ‪,‬‬ ‫אבל שתקן גדול ‪ .‬היה מדבר מעט מאוד ‪ .‬הוא גם נתן לי את העניין הזה של משמעת עצמית ועבודה קשה ‪.‬‬ ‫אבל הצבא השלים את זה ‪ .‬מה זה להיות חיילי ? איפוק‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬אחריות‪ .‬לעשות כל דבר הכי נכון‬ ‫והכי מדויק כיוון שמוטלת עליך אחריות‪ .‬כיוון שאתה יודע שלהחלטות שלך יש משמעות"‬ ‫שאול מופז ‪" ,‬אשנה סדרי עולם"‪ 1 ,‬בינואר ‪. 2010‬‬

‫שאול מופז‪ ,‬ראש המטה הכללי השש ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1948‬באיספהאן‪ ,‬באיראן‪ ,‬תחת השם שחרם מופזזקר ‪.‬‬ ‫כשהיה מופז בן תשע עלה עם משפחתו לארץ‬

‫‪ ,‬גדל באילת ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית‪ -‬הספר החקלאי‬

‫בנהלל‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הת גייס לצה "ל ושירת בחטיבת הצנחנים‬

‫כמפקד מחלקה‪ ,‬מפקד פלוגה ומפקד הסיירת ‪.‬‬

‫‪ 449‬על מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬ ‫‪ 450‬על פעולת כראמה‪ ,‬ראה עמ ' ‪.166‬‬ ‫‪451‬‬ ‫ראה הערה ‪.320‬‬ ‫‪ 452‬על מבצע ליטני‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.171‬‬ ‫‪ 453‬מפלגת המרכז מפלגת מרכ ז פוליטי שהוקמה לקראת הבחירות בשנת ‪ 1999‬על‪-‬ידי אמנון ליפקין‪ -‬שחק‪ ,‬יצחק מרדכי ‪ ,‬דן מרידור ‪ ,‬דליה רבין‬ ‫פילוסוף ועוד‪ .‬במהלך כהונתה החלה המפלגה להפרק ובבחירות ‪ 2003‬לא עברה את אחוז החסימה והתפרקה ‪.‬‬

‫‪189‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫במסגרת זו השתתף במלחמת ששת‪ -‬הימים‪ ,‬במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ‪ .‬ב‪ 1975-‬מונה לסגן מפקד‬ ‫סיירת מטכ "ל ושימש כסגנו של יוני נתניהו בעת מבצע יונתן‬

‫‪ .454‬במהלך מלחמת ששת הימים פיקד על עוצבת‬

‫חירם ובשנת ‪ 1984‬מונה למפקד בית הספר לקצינים (בה"ד ‪ .)1‬ב‪ 1986-‬מונה למפקד חטיבת הצנחנים ופיקד עליה‬ ‫במהלך מספר מבצעים וב‪ 1988 -‬מונה למפקד אוגדה‪.‬‬ ‫ב‪ 1994-‬מונה למפקד פיקוד הדרום ולאחר מספר תפקידים נוספים במטה הכללי ‪ ,‬עם סיום תפקידו של אמנון‬ ‫ליפקין‪-‬שחק כרמטכ"ל (‪ )1998‬מונה מופז למחליפו‪ .‬בעת כהונתו נסוג צה "ל מלבנון (‪ )2000‬ופרצו אירועי גיאות‬ ‫ושפל (האינתיפאדה השנייה ) שבסופם החל צה "ל במבצע חומת מגן במהלכו השתלט צה "ל באופן זמני עם הערים‬ ‫הפלסטיניות ביהודה ושומרון ופעל למיגור תשתיות הטרור ‪ .455‬במקביל עמדה תקופת כהונתו בסימן ביטול חיל‬ ‫הנשים (ח"ן)‬

‫‪456‬‬

‫ופתיחת תפקידים רבים בפניהן ‪ .‬במהלך תקופה זו גם אושר מסמך‬

‫" רוח צה "ל" שהוגדר כ ‪-‬‬

‫"תעודת הזהות הערכית של צה"ל‪ ,‬אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2002‬סיים מופז את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי משה יעלון ‪ .‬חודשים ספורים לאחר מכן ‪ ,‬מונה לשר הביטחון‬ ‫והמשיך במאבק לסיכול הטרור ‪ .‬במהלך כהונתו פעל לבניית גדר הביטחון ביהודה ושומרון ולביצוע תכנית‬ ‫ההתנתקות ‪ .457‬בשנת ‪ ,2005‬הצטרף מופז יחד עם אריאל שרון למפלגת "קדימה " וכיהן בממשלת אולמרט כסגן‬ ‫ראש הממשלה וכשר התחבורה ‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הפל לראש המפלגה‪.‬‬ ‫משה (בוגי) יעלון (נולד ‪)1950 :‬‬ ‫"תשאלו תמיד שאלות ‪ .‬יש בצה "ל חופש מחשבה וחובה של ביקורת ‪ ...‬הדיונים אצלי לא מתנהלים על פי‬ ‫סדר הדרגות ‪ ,‬כי השכל לא נמצא רק למעלה‪ .‬אני לא יודע יותר טוב ממח"ט שומרון (שכם) מה קורה אצלו‪.‬‬ ‫אני צריך להקשיב לו"‬ ‫משה (בוגי) יעלון ‪" ,‬קודם כל הגשמה"‪ 4 ,‬באוקטובר ‪. 2003‬‬

‫משה (בוגי) יעלון‪ ,‬ראש המטה הכללי השבע ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1950‬בקריית חיים ‪ ,‬תחת השם משה סמולנסקי ‪.‬‬ ‫כבר מגיל צעיר היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד‬

‫‪458‬‬

‫וב‪ 1968-‬התגייס יחד עם חבריו לגרעין לשירות צבאי‬

‫במסגרת מסלול הנח "ל‪ .‬בשנת ‪ 1971‬סיים את שירותו הצבאי בגדוד הנח "ל המוצנח כמפקד כיתה ‪ .‬ב‪ ,1973-‬בעת‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬נקרא לשיר ות מילואים וחזר לשירות כאיש קבע ‪ ,‬הוכשר כקצין ושירת כ‪ -‬מפקד מחלקנ‬ ‫ומפקד פלוגה בגדוד‪ .‬ב‪ 1978-‬מונה למפקד סיירת צנחנים ופיקד עליה בעת מבצע ליטאני‬

‫‪ .459‬בשנים הבאות‬

‫ובמהלך מלחמת שלום הגליל שימש במגוון תפקידי פיקוד ביחידות מי וחדות‪ .‬לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד‬ ‫בצנחנים ונפצע במהלך מרדף אחרי מחבלים בלבנון ‪ .‬ב‪ 1987-‬מונה למפקד סיירת מטכ "ל וב‪ 1990 -‬מונה למפקד‬ ‫חטיבת הצנחנים ‪ .‬לאחר מספר תפקידים כמפקד אוגדה מונה ב‪ 1995 -‬לראש אגף המודיעין (אמ "ן) ולאחר מכן ‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1998‬למפקד פיקוד המרכז‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬מונה לסגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של שאול מופז כרמטכ"ל (‪ )2002‬מונה מופז למחליפו‪ .‬בעת‬ ‫כהונתו נחלשו אירועי גיאות ושפל (האינתיפאדה השנייה ) ‪ ,460‬הסלימו האירועים באזור חבל עזה והחלה ההערכות‬ ‫לביצוע תכנית ההתנתקות (‪ .)2005‬על‪ -‬מנת לספק מענה להתפתחויות הטכנולוגיות‬

‫‪ ,‬הוקם באותה העת אגף‬

‫התקשוב‪ .‬במקביל עמדה תקופת כהונתו בסימן הטמעת ערכי רוח צה "ל וכתיבת תפיסת "יעוד ויחוד " העוסקת‬ ‫בחיזוק הזהות הישראלית‪ -‬יהודית בקרב מפקדי צה "ל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬סיים יעלון את תפקידו והוחלף על‪ -‬ידי דן חלוץ ‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נבחר לכנסת מטעם מפלגת ה "ליכוד"‬ ‫ונכון לינואר ‪ 2013‬הוא מכהן כמשנה לראש‪ -‬הממשלה וכשר לעניינים אסטרטגים ‪.‬‬ ‫‪ 454‬על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪ 455‬על מבצע "חומת מגן"‪ ,‬ראה עמ' ‪.175‬‬ ‫‪ 456‬ראה הערה ‪.270‬‬ ‫‪ 457‬על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬ ‫‪458‬‬ ‫ראה הערה ‪.284‬‬ ‫‪459‬‬ ‫על מבצע ליטאני‪ ,‬ראה פרק נפרד עמ ' ‪.171‬‬ ‫‪ 460‬על אירועי "גאות ושפל" ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪.175‬‬

‫‪190‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫דן חלוץ (נולד ‪)1948 :‬‬ ‫"עבורי‪ ,‬המילה 'אחריות' היא בעלת משמעות גדולה ‪ :‬היא חזות הכל ‪ ,‬מ‪-‬א' ועד ת '‪ .‬מאמון ועד תחקיר ‪.‬‬ ‫‪ ,‬ולהניח על שולחנך את‬ ‫תפיסת האחריות שלי היא זו שהובילה אותי להישאר בתפקידי עד לעת הזו‬ ‫המכתב הזה היום"‬ ‫דן חלוץ‪ ,‬מכתב התפטרות מתפקיד הרמטכ "ל‪ 17 ,‬בינואר ‪. 2007‬‬

‫דן חלוץ‪ ,‬ראש המטה הכללי השמונה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1948‬בתל‪-‬אביב וגדל במושב חגור ‪ .‬ב‪ 1966-‬התגייס לקורס‬ ‫טיס והוכשר כטייס קרב בטייסת הפאנטומים ‪ .‬במהלך מלחמת ההתשה לחם בחזית המצרית‬

‫והסורית ובשנת‬

‫‪ 1973‬השתחרר מהצבא ‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות מילואים ולאחריו המשיך בשירות קבע עד‬ ‫שהשתחרר שוב בשנת ‪ .1978‬במהלך מלחמת שלום הגליל ‪ ,‬נקרא שוב לשירות מילואים וגם לאחריו המשיך‬ ‫בשירות קבע‪ .‬ב‪ 1984-‬מונה למפקד טייסת ‪ 107‬וב‪ 1986-‬מונה לראש היחי דה המבצעית בפרוייקט הלביא ‪ ,‬במהלכו‬ ‫ביקש צה "ל לייצר מטוס קרב מתוצרת ישראלית ‪ .461‬לאחר ביטול הפרוייקט ‪ ,‬מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה‬ ‫ובהמשך גם למפקד בסיס חצור ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1999‬מונה לראש אגף המבצעים (אמ"ץ) במטכ "ל ושנה לאחר מכן מונה למפקד חיל האוויר‬

‫‪ .‬במסגרת‬

‫תפקיד זה הוטמעו מטוסי ה‪ ,F16i -‬הורחב השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים (כטב"ם) וחוזק הקשר עם כוחות‬ ‫היבשה‪ .‬בשנת ‪ 2004‬מונה לסגן הרמטכ "ל ועם סיום תפקידו של משה יעלון כרמטכ"ל (‪ )2005‬מונה חלוץ למחליפו‪.‬‬ ‫חלוץ היה לרמטכ"ל הראשון שצמח ב חיל האוויר ‪ .‬במהלך כהונתו בי קש לחזק את חיל האוויר ואת המערכים‬ ‫הארטילרים והטכנולוגים במטרה לתת מענה לאתגרים האסטרטגים של מדינת ישראל‬ ‫בסימן תכנית ההתנתקות שבוצעה עם ראשיתה ומלחמת לבנון השנייה שפרצה‬

‫‪ .‬תקופת כהונתו עומדת‬

‫לקראת סופה ‪ ,‬בקיץ‬

‫‪462‬‬

‫‪.2006‬‬

‫המלחמה עוררה ביקורת על התנהלותו של צה "ל ויצר ה מחאה ציבורית ‪ ,‬בעקבותיה הורה חלוץ על הקמה של‬ ‫מספר ועדות צבאיות לבדיקת המלחמה ‪ .‬בינואר ‪ ,2007‬לאחר סיום שלב התחקירים הצבאיים ‪ ,‬הודיע חלוץ על‬ ‫התפטרותו‪.‬‬ ‫לאחר התפטרותו פתח בקריירה עסקית וכיהן כמנכ "ל יבואנית רכב‪ .‬בשנת ‪ 2010‬הצטרף למפלגת "קדימה"‪.‬‬ ‫גבי אשכנזי (נולד ‪)1954 :‬‬ ‫"האתגר הגדול שלכם הוא לצאת לכל מבצע כאילו זו הפעם הראשונה שלכם ‪ ,‬כמו שחקן כדורסל שעולה‬ ‫‪ ...‬כחיילים אתם הקובעים ‪ .‬שתיים‪-‬שלוש דקות אחרי‬ ‫דרוך גם למשחק הארבעים שלו באותה עונה‬ ‫היתקלות אמנם מגיעים גם הקודקודים ‪ ,‬אבל בדרך כלל בשלב הזה נותרים רק התחקירים ‪ .‬תקפידו על‬ ‫המקצועיות‪ .‬אם לא תעשו לעצמכם הנחות‪ ,‬לא יהיו אנחות"‬ ‫גבי אשכנזי‪ ,‬שיחה עם לוחמי צנחנים ‪ 28 ,‬בינואר ‪. 2004‬‬

‫גבי אשכנזי ‪ ,‬ראש המטה הכללי התשע ה‪ -‬עשר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1954‬במושב חגור ‪ .‬כשהיה בן ארבע‪ -‬עשרה הצטרף‬ ‫לפנימייה הצבאית לפיקוד בתל‪ -‬אביב וב‪ 1972 -‬התגייס לחטיבת גולני‪ .‬במהלך מלחמת יום הכיפורים היה צוער‬ ‫בבה"ד ‪ ,1‬ולחם במסגרת חטיבת בית הספר לקצינים בחזית המצרית ‪ .‬הוא שימש כ‪ -‬מ פקד מחלקה‪ ,‬מפקד פלוגה‬ ‫וסגן מפקד ג דוד בחטיבת גולני ובמסגרת זו השתתף בשנת ‪ 1976‬במבצע יונתן ובשנת ‪ 1978‬במבצע ליטני ‪ .463‬בשנת‬ ‫‪ 1978‬השתחרר מן השירות הצבא י‪ ,‬אך בשנת ‪ 1980‬חזר לשירות קבע כמפקד גדוד בחטיבת גולני ‪ .‬במהלך מלחמת‬ ‫שלום הגליל כיהן כסגן מפקד החטיבה ופיקד בין היתר על הקרב בבופור‬

‫‪ .‬ב‪ 1987-‬מונה למפקד חטיבת גולני‬

‫ופיקד עליה במהלך האינתיפאדה הראשונה ‪ 464‬ובשנת ‪ 1992‬מונה למפקד יחידת הקישור לדרום לבנון (יק"ל)‪.‬‬ ‫ב‪ 1996-‬מונה לעוזר ראש אג "ם וקיבל דרגת אלוף ‪ ,‬ב‪ 1998-‬מונה למפקד פיקוד הצפון והוביל בין השאר את‬ ‫הנסיגה של צה "ל מלבנון ואת היערכותו מחדש בגזרה ‪ .‬בשנת ‪ 2002‬מונה לסגן הרמטכ "ל עד לשחרורו בשנת ‪.2005‬‬ ‫‪ 461‬פרוייקט הלביא פרוייקט ישראלי לייצור מטוס קרב רב‪ -‬משימתי מודרני וזול ‪ .‬הלביא הוטס לראשונה בדצמבר ‪ 1986‬בהצלחה‪ ,‬אך פחות‬ ‫משנה לאחרמכן הוקפא הפרוייקט בשל עלויותיו הגבוהות ‪.‬‬ ‫‪462‬‬ ‫על תכנית ההתנתקות ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪ .108‬על מלחמת לבנון השנייה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬ ‫‪463‬‬ ‫על מבצע "יונתן"‪ ,‬ראה פרק נפרד‪ ,‬עמ' ‪ .170‬על מבצע ליטני‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.171‬‬ ‫‪ 464‬על האינתיפאדה הראשונה ‪ ,‬ראה פרק נפרד ‪ ,‬עמ' ‪.174‬‬

‫‪191‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫לאחר השחרור מונה למנכ "ל משרד הביטחון ועם סיום תפקידו של‬

‫דן חלוץ כרמטכ"ל (‪ )2007‬מונה אשכנזי‬

‫למחליפו‪.‬‬ ‫תקופת כהונתו עמדה בסימן בניינו המחודש של כח היבשה והפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה‬

‫‪ .‬לאור ירי‬

‫הרקטות מרצועת עזה יצא צה "ל בסוף ‪ 2008‬למבצע עופרת יצוקה ‪ .‬בשנת ‪ 2011‬סיים אשכנזי את תפקידו והוחלף‬ ‫על‪-‬ידי בני גנץ‪ .‬נכון ליוני ‪ 2012‬הוא מכהן כ יושב ראש חברת "שמן " לקידוחי נפט וכיושב ראש קרן רש "י‪.‬‬ ‫בנימין (בני) גנץ (נולד ‪)1959 :‬‬ ‫" בכל מקום בו נשכיל להכיל בתוכנו ‪ ,‬על אף חילוקי הדעות וההשקפות ‪ ,‬קבוצות רבות יותר ‪ ,‬לכבד את‬ ‫אמונתו והשקפתו של כל אחד ‪ ,‬ומבלי לשנות את אמונת היחיד או להשפיע עליה וכל זאת מבלי לפגוע‬ ‫בתפקוד המבצעי של המסגרת ובצביון הממלכתי של צה "ל‪ ,‬תוך שמירה על שוויון בין כולם ‪ ,‬נייצר אחדות‬ ‫שורות שתתמוך אחדות מטרה ועמידה בייעודו המבצעי הראשי של צה"ל – הגנה על מדינת ישראל"‬ ‫בני גנץ‪ ,‬סיכום הרמטכ"ל לסוגיית השירות המשותף ‪ 19 ,‬בינואר ‪. 2012‬‬

‫בנימין (בני) גנץ‪ ,‬ראש המטה הכללי העשרים ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1959‬במושב כפר אחים והתחנך בפנימיית הכפר הירוק ‪.‬‬ ‫ב‪ 1977-‬התגייס לגדוד הנח "ל המוצנח ושימש כמ פקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדוד‪ .‬בשנת ‪ 1980‬השתתף גנץ‬ ‫בהשתלמות מיוחדת של חיל הנחתים האמריקני‬

‫(הכומתות הירוקות ) וכששב לארץ הו צב בתפקיד מטה‬

‫במקחצ"ר‪ .‬עם פרוץ מלחמת שלום הג ליל מונה לתפקיד מ פקד פלוגה בחטיבת הצנחנים ובשנת ‪ 1987‬מונה למפקד‬ ‫גדוד בחטיבה‪ .‬בין השנים ‪ 1999-1989‬מילא שורת תפקידים מרכזיים בליבה המבצעית של צה "ל‪ :‬ביניהם מפקד‬ ‫יחידת "שלדג"‪ ,‬מפקד חטיבת הצנחנים ‪ ,‬מפקד חטיבת יהודה ומפ קד אוגדת מילואים בפיקוד הצפון ‪ .‬ב‪ 1999-‬מונה‬ ‫למפקדה האחרון של יחידת הקישור לדרום לבנון (היק "ל) לאחר נפילתו של תא "ל ארז גרשטיין ‪ ,‬ושירת בתפקיד‬ ‫עד לסגירתה עם הנסיגה מלבנון ‪ .‬בהמשך פיקד על אוגדת איו "ש והוביל את התמודדותה עם ראשית אירועי‬ ‫"גאות ושפל "‪ .‬ב‪ 2001-‬מונה ל מפקד הגיס הצפוני ובהמשך למפקד פיקוד הצפון ‪ .‬ב‪ 2005‬מונה למפקד זרוע היבשה‬ ‫וב‪ 2007-‬לנספח ההגנה של צה "ל בארצות הברית ‪ .‬ב‪ 2009-‬מונה לסגנו של הרמטכ "ל גבי אשכנזי ו עם סיום תפקידו‬ ‫של גבי אשכנזי כרמטכ"ל (‪ )2011‬מונה גנץ למחליפו‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2015‬סיים את כהונתו והשתחרר מצה "ל‪.‬‬

‫גדי אייזנקוט‬ ‫"ייחודו של צה "ל באיכות אנשיו ‪ ,‬אנו אחראים לדאוג לנושאים בנטל ‪ ,‬לטיפוחם‪ ,‬להעצמתם ולשמירה על כבוד‬ ‫האדם‪ .‬צבא ההגנה לישראל הוא צבאו של העם וממנו הוא שואב את כוחו‬

‫‪ .‬אמון הציבור הוא תנאי הכרחי‬

‫לעוצמתנו"‪.‬‬ ‫(הרמטכ"ל‪ ,‬מתוך נאום כניסתו לתפקיד)‬

‫גדי איזנקוט‪ ,‬ראש המטה הכללי העשרים ואחת ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1960‬בטבריה‪ .‬בשנת ‪ 1978‬התגייס לחטיבת גולני שם‬ ‫שובץ לגדוד ‪ .51‬בזמן מלחמת שלום הגליל תפקד כמ "פ בקרב על כיבוש עין א‪ -‬תינה‪ .‬שנה לאחר מכן השתחרר‬ ‫מצה"ל וכעבור שלושה חודשים חזר כמ "פ בהכשרת קצונה בבה "ד ‪ .1‬בשנת ‪ 1988‬מונה למג "ד ‪ 13‬בחטיבה וכעבור‬ ‫שנתיים מונה לתפקיד סמח "ט גולני ‪ .‬לאחר מכן הועלה לדרגת אלוף משנה וביצע שורה של תפקידים בניהם‬

‫‪:‬‬

‫מפקד חטיבת (מילואים) כרמלי‪ ,‬מפקד חטיבת אפרים ומפקד חטיבת גולני ‪ .‬בשנת ‪ 1999‬מונה למזכיר הצבאי של‬ ‫ראש הממשלה ב ‪ 2003‬מונה למפקד אוגדת איו "ש‪ .‬לאחר שנתיים הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים‬ ‫במטכ"ל‪ .‬ב ‪ 2006‬מונה לאלוף פיקוד הצפון ‪ .‬איזנקוט היה אמון על עבודת מטה שבעקבותיה הוחלט בצה‬

‫"ל על‬

‫הקמת מפקדת העומק ‪ .‬בין ינואר ‪ 2013‬לדצמבר ‪ 2014‬כיהן כסגן הרמטכ "ל‪.‬‬

‫‪192‬‬ ‫* גרסה שנייה‬

‫בפברואר ‪ 2015‬החל לכהן כרמטכ "ל‪ .‬עם כניסתו לתפקיד החל לפעול לקידום צעדים לחיזוק זרוע יבשה וביניהם‬ ‫תגבור אימוני כוחות החי "ר והשריון‪ ,‬צמצום היקף כוחות המילואים מחד ותגבור כמות האימונים מאידך ‪.‬‬ ‫ביוני החליט להקים את זרוע הסייבר ‪.‬‬

‫‪193‬‬ ‫* גרסה שנייה‬